כ-60% מהאנשים שהוגדרו כעיתונאים ועובדי תקשורת ונהרגו במלחמת “חרבות ברזל” ברצועת עזה היו חברי חמאס וארגוני טרור אחרים

עיקרים^[1]

• חמאס מחשיבה מאד את תפקיד העיתונאים במהלך מערכות ועימותים עם ישראל ורואה בהם חלק ממערכת התעמולה, המאבק על התודעה וההסתה. ארגוני הטרור ברצועת עזה, ובראשם חמאס, מפעילים ברצועת עזה מספר רב של ערוצי תקשורת מטעמם ואשר מזוהים עמם.
• במתקפת ה-7 באוקטובר 2023, עיתונאים המקורבים לחמאס קיבלו התרעה מראש על המתקפה והגיעו לאזור הגבול ואף ליישובים הישראליים בעוטף עזה והעבירו משם שידורים ישירים. גם במהלך מלחמת “חרבות ברזל” נצפו עיתונאים רבים שסיקרו מקרוב את אזורי הקרבות, באישור התנועה.
• מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 ולאורך מלחמת ״חרבות ברזל” (עד 30 בנובמבר 2025), דיווחה לשכת ההסברה הממשלתית של חמאס ברצועת עזה על 256 אנשי ונשות תקשורת פלסטינים שנהרגו ברצועה. ארגונים בינלאומיים להגנה על עיתונאים דיווחו על כ-220 אנשי תקשורת הרוגים.
• לפי המידע שנבדק ע”י מרכז המידע למודיעין ולטרור במחקר הנוכחי ובמחקר קודם שפורסם בפברואר 2024, 266 אנשים שהוגדרו כעיתונאים ואנשי תקשורת נהרגו במהלך המלחמה ברצועת עזה. מניתוח זהות ההרוגים עולה כי כ-60% מתוכם היו חברי ארגוני טרור או מזוהים עמם, בדגש על חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין.
• אחד המאפיינים הבולטים של השימוש של חמאס וארגוני טרור נוספים בתקשורת הוא זהות כפולה של אנשי תקשורת ששימשו במקביל פעילים צבאיים חמושים. תופעה זו הייתה בולטת במיוחד בשיתוף הפעולה בין חמאס לבין רשת אלג’זירה הקטרית. עירוב זה בין התפקידים לא רק מערער את האמון באנשי התקשורת ומהימנות הדיווחים שלהם, אלא גם משנה את הסטטוס של העיתונאים בהתאם למשפט הבינלאומי ומציב אותם בפני סכנות, שכן לכוחות צבא קשה להבחין מי הוא אכן עיתונאי ומי הוא פעיל טרור.

רקע

• מאז מתקפת חמאס בישראל ב-7 באוקטובר 2023, ותחילת מלחמת ״חרבות ברזל״ דיווחה לשכת ההסברה הממשלתית של חמאס ברצועת עזה על 256 עיתונאים, עיתונאיות ועובדי תקשורת (צלמים, עורכים וכד׳) פלסטינים שנהרגו ברצועת עזה (נכון ל-30 בנובמבר 2025). הפדרציה הבינלאומית של העיתונאים דיווחה כי נהרגו לפחות 225 עיתונאים ועובדי תקשורת (נכון ל-23 בנובמבר 2025), כמה נפצעו וכמה עדיין נעדרים (אתר הפדרציה, 23 בנובמבר 2025). לפי נתוני ארגון עיתונאים ללא גבולות, יותר מ-220 עיתונאים ועיתונאיות נהרגו (אתר עיתונאים ללא גבולות, 9 בדצמבר 2025). לפי נתונים ומידע שנבדקו ע”י מרכז המידע למודיעין ולטרור, 266 אנשים שהוגדרו כעיתונאים ואנשי תקשורת נהרגו (נכון ל-30 בנובמבר 2025), כ-60% מתוכם היו חברי ארגוני טרור או מזוהים עמם, בדגש על חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין (גא”פ).
• מותם של אנשים שהוגדרו כאנשי התקשורת במהלך המלחמה עורר תגובות חריפות מצד חמאס. לדוגמה, בהודעה רשמית שפרסמה חמאס באוגוסט 2025 בעקבות מותם של חמישה עיתונאים בתקיפה בבית החולים נאצר שבח’אן יונס נאמר כי אנשי התקשורת הפכו למטרות ישירות להתנקשות מצד ישראל ״בניסיון נואש להשתיק את קול האמת״. עוד צוין, כי זהו ״פשע מלחמה״ שמטרתו למנוע מעיתונאים לסקר את האמת ואת ״התנאים הנוראיים״ ברצועת עזה (ערוץ הטלגרם של חמאס, 26 באוגוסט 2025). גם בגא”פ גינו את תקיפת אנשי התקשורת וציינו כי זהו ניסיון לטשטש את ״פשעי הכיבוש״ (ערוץ הטלגרם של הגא”פ, 26 בדצמבר 2024).

     
מימין: כרזה שפרסמה חמאס תחת הכותרת״ ההתנקשות בעיתונאים לא תשתיק את קול האמת״
(ערוץ הטלגרם של חמאס, 26 באוגוסט 2025). משמאל: הודעת גינוי של חמאס על מותם של חמישה אנשי תקשורת (ערוץ הטלגרם של חמאס, 25 באוגוסט 2025)

• בחמאס, כמו גם בשאר הארגונים, מחשיבים מאד את תפקיד העיתונאים במהלך מערכות ועימותים עם ישראל ורואים בהם חלק ממערכת התעמולה, המאבק על התודעה וההסתה. ארגוני הטרור ברצועת עזה, ובראשם חמאס, מפעילים ברצועת עזה מספר רב של ערוצי תקשורת מטעמם המזוהים עמם. בכירי חמאס חוזרים ומציינים כי המלחמה התקשורתית חשובה לא פחות מזו הצבאית. חמאס מפעילה מערך של עיתונאים בכירים ובולטים המקורבים אליה אשר מסייעים לה בפעילות הסברה ותעמולה, העברת מסרים ודיווחים לתושבי הרצועה ולגורמים נוספים ברצועה ומחוצה לה. חלק מהעיתונאים עובדים במקביל בכלי תקשורת זרים וגם בערוצי תקשורת של חמאס. כך למשל, במהלך מלחמת “חרבות ברזל” נצפו עיתונאים רבים שסיקרו מקרוב את אזורי הקרבות, באישור התנועה. במתקפת ה-7 באוקטובר 2023, עיתונאים המקורבים לחמאס קיבלו התרעה מראש על המתקפה והגיעו לאזור הגבול ואף ליישובים הישראליים בעוטף עזה בהם התחוללו קרבות ושידרו משם שידורים ישירים. ^[2] יצוין כי תופעת הזהות הכפולה של אנשי התקשורת אינה חדשה וגם בעבר זוהו אנשי תקשורת, שדיווחו מהשטח אשר שימשו במקביל כפעילים צבאיים חמושים של ארגון טרור זה או אחר. עירוב שכזה בין התפקידים לא רק מערער את האמון באנשי התקשורת ומהימנות הדיווחים שלהם, אלא גם משנה את הסטטוס של העיתונאים בהתאם למשפט הבינלאומי ומציב אותם בפני סכנות שכן לכוחות צבא קשה להבחין מי הוא אכן עיתונאי ומי הוא פעילצבאי.

     
מימין: כרזה לרגל היום העולמי לחופש העיתונות שמצוין מדי שנה ב-3 במאי, ובה נכתב כי ישראל הרגה יותר מ-210 עיתונאים מאז תחילת המלחמה ברצועת עזה (אלערבי אלג’דיד, 3 במאי 2025). משמאל: קריקטורה של מחמד סבאענה על מצבה של העיתונות בעזה. בהסבר לקריקטורה נכתב כי לפחות 244 עיתונאים ואנשי תקשורת נהרגו מתחילת המלחמה (דף הפייסבוק של מחמד סבאענה, 25 באוגוסט 2025)

• תפקיד בולט במערך התעמולה והתקשורת של חמאס מילאה רשת אלג׳זירה הקטרית, אשר משמשת את חמאס להעברת מסרים והצהרות מטעם ההנהגה המדינית והצבאית ומסייעת ללוחמה הפסיכולוגית נגד ישראל. מסמכי שלל שנתפסו על ידי כוחות צה”ל ברצועת עזה הוכיחו באופן חד משמעי כי שיתוף הפעולה והתיאום התקשורתי בין חמאס לאלג’זירה היה שיטתי והתקיים לאורך תקופה ארוכה, במסגרתו חמאס גם העבירה דגשי סיקור והנחיות להנהלת הרשת במטרה להשפיע על מדיניות הסיקור שלה בנושאים הקשורים לתנועה. כמו כן, כתבים של אלג’זירה ברצועת עזה, הבולט שבהם היה אנס אלשריף, היו גם פעילים בזרוע הצבאית של חמאס.^[3] בחמאס ציינו בתגובה כי אלה הן “טענות כזב של ישראל (״צבא הכיבוש״), וכי זוהי הסתה גלויה שמכשירה את הקרקע לתקיפתם (ערוץ הטלגרם של חמאס, 24 באוקטובר 2024).

     
קריקטורות של הקריקטוריסט העזתי חסין זקות. מימין: קריקטורה בעקבות חשיפת צה”ל כי שישה עיתונאים פעילים בערוץ אלג’זירה, ובראשם אנס אלשריף, הם פעילים צבאיים בחמאס ובגא”פ (דף הפייסבוק של חסין זקות, 24 באוקטובר 2024). משמאל: קריקטורה בה נראה אנס אלשריף כשהוא נושא על גבו את נטל הסיקור לצד העקירה, הרעב ואובדן החברים. לקריקטורה נילווה המשפט: “סיקור בדרך לירושלים” (דף הפייסבוק של חסין זקות, 25 במרץ 2025)

מתודולוגיה

• המחקר הנוכחי הוא עדכון למחקר ראשוני, שפורסם ע”י מרכז המידע למודיעין ולטרור ב-20 בפברואר 2024, ואשר כלל את פרטיהם של 131 כאלה שהוגדרו עיתונאים, עיתונאיות ואנשי תקשורת, שלטענת חמאס נהרגו מאז תחילת המלחמה ב-7 באוקטובר 2023. המחקר הנוכחי בוחן את פרטיהם של 135 אנשים שהוגדרו כאנשי תקשורת שנהרגו מפרסום המחקר הקודם ועד 30 בנובמבר 2025, תוך ניסיון לאפיין את שיוכם הארגוני.^[4] לצד זאת, המחקר בוחן את הנתונים והשיוך הארגוני לגבי כלל אנשי התקשורת שנהרגו מראשית המלחמה ב-7 באוקטובר 2023. המחקר בוצע על בסיס רשימת אנשי תקשורת שפרסמה לשכת ההסברה הממשלתית של חמאס ברצועת עזה, והשלמת השמות נערכה בעיקר על פי פרסומים בכלי תקשורת פלסטיניים. בסך הכל נבדקה זהותם של 266 אנשים שהוגדרו כאנשי תקשורת שנהרגו (נכון ל-30בנובמבר 2025).
• קביעת הזהות הארגונית של העיתונאים נעשתה על פי שני קריטריונים: מידע אודות חברות ברורה בארגון או בזרוע הצבאית שלו, או היות העיתונאי מועסק בכלי תקשורת של אחד הארגונים שמשמעותו כי הוא מזדהה עם אותו ארגון ופועל מטעמו. כמו כן נבדקו עיתונאים בעלי זיקה לפתח ולרשות הפלסטינית. במחקר אף נמצאו מספר אנשי תקשורת שלפי המידע שימשו כפעילים צבאיים אולם לא זוהה שיוכם הארגוני.
• נספח נוסף של המחקר כולל עדכונים לגבי הרוגים שהוגדרו כאנשי תקשורת והופיעו במחקר הראשון, ובכלל זה אימות להשתייכותם לזרועות הצבאיות של הארגונים החמושים ברצועת עזה.
• לצורך המחקר נעשה שימוש גם במסמך שלל של חמאס שכלל את פרטיהם ותפקידיהם של פעילי חטיבת עזה של הזרוע הצבאית. המסמך התגלה על ידי כוחות צה”ל במסגרת התמרון ברצועת עזה ונמצא ברשות מרכז המידע למודיעין ולטרור.

פירוט וניתוח הממצאים

• מבדיקה פרטנית של 266 שמות אנשים שהוגדרו כאנשי תקשורת הרוגים שנערכה על ידי מרכז המידע למודיעין ולטרור עולה כי לפחות 157 מתוכם, המהווים כ-60%, היו פעילים או מזוהים עם ארגוני טרור, בעיקר מחמאס והגא”פ.
• להלן פירוט השיוך הארגוני של ההרוגים: 104 זוהו כאנשי חמאס, מהם לפחות 47 היו חברי התנועה ו/או פעילים צבאיים; 45 היו פעילים או מזוהים עם הגא”פ, בהם לפחות 18 מזוהים כחברי הארגון ו/או פעילים צבאיים. כמו כן, זוהו שני פעילי הזרוע הצבאית של פתח, גדודי חללי אלאקצא;^[5] שניים מהחזית העממית לשחרור פלסטין; אחד מהחזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין; ואחד מוועדות ההתנגדות העממית. בנוסף, זוהו שני אנשי תקשורת שתוארו לאחר מותם כפעילים צבאיים, אולם לא זוהה השיוך הארגוני שלהם.
• מבין 109 ההרוגים הנוספים, שמונה זוהו כאנשי פתח, שבעה זוהו עם הרשות הפלסטינית ולגבי 94 נוספים לא זוהה שיוך כלשהו או שיוך לארגוני טרור.
• יודגש כי אין זו פעם ראשונה בה קיימים ממצאים חד משמעיים בנוגע לעיתונאים שהם גם בעלי תפקיד צבאי בארגון טרור, המסקרים מבצעים ומלחמות ופועלים בתוך כך במסגרת המאבק על התודעה וההסתה הנחשבים כבעלי חשיבות רבה בקרב ארגוני הטרור. לעיתים, מהווים אותם עיתונאים חלק אינטגרלי מהיחידות הצבאיות הפועלות בשטח, או כחלק מזרועות הסברה של הזרועות צבאיות שונות. אולם על פניו, הם חסינים כעיתונאים במהלך מילוי תפקידם. כך למשל, אפשר היה לזהות עיתונאים רבים שסיקרו בעבר את המבצעים השונים ברצועה, כמו גם את “צעדות השיבה”, כמשתתפים באופן פעיל באירועים אך זוהו באמצעות האפודים המיוחדים אותם לבשו כעיתונאים. היו גם מקרים בהם נוצלו לובשי אפודי העיתונאים לצורך ביצוע פיגועים, מתוך ידיעה שמי שלובש אותם חסין בפני פגיעה של כוחות צה”ל.

פילוח השיוך הארגוני של אנשי התקשורת

^[1] עדכון לפרסום מרכז המידע מתאריך 20 בפברואר 2024: ״חלק ניכר מהעיתונאים/ות שנהרגו ברצועה במהלך המלחמה היו מזוהים עם ארגוני הטרור". ↑
^[2] להרחבה ראו פרסום מרכז המידע מ- 26 בדצמבר 2023: "עיתונאים בשירות חמאס ברצועת עזה". ↑
^[3] להרחבה ראו פרסום מרכז המידע מ -19 באוקטובר 2025 : ״יחסי הגומלין ושיתוף הפעולה בין אלג'זירה לבין חמאס, כולל ממסמכי שלל״. ↑
^[4] פירוט המידע לגבי אנשי התקשורת שנבדקו במחקר זה מופיע בנספח א'. ↑
^[5] ארגוני טרור ברצועת עזה שפרשו בעבר מפתח וכיום אין להם כל קשר עמה. ↑

מאמרים נוספים בתחום