יצחק רבין, הסכמי אוסלו והמודיעין

אל”ם (בדימוס) ד”ר ז’ק נריה 

מסמך זה הוא חלק מסדרת פרסומים העוסקת בתפקיד שמילא המודיעין הישראלי בצומתי הכרעה אסטרטגיים בתולדותיה של מדינת ישראל. הפרסומים הקודמים היו מסמך שנכתב בידי תא”ל (מיל’) עמוס גלבוע ועסק ביציאה מלבנון במאי 2000 , ומסמך שהוכן על ידי שגית סטיווי-קרביס על המודיעין ערב ביקור סאדאת בנובמבר 1977 . גם מסמך זה המציג את תפקידו של המודיעין בדרך להכרעה של ראש הממשלה רבין ב 1993- על “הסכם אוסלו”, מלמד שבעוד המודיעין מנהל מאמץ איסופי ומחקרי להבנת דרך החשיבה של הצד הערבי, ואולי תורם בכך להעשרת החשיבה של מקבלי ההחלטות לגבי הסוגיות הגורליות העומדות בפניהם, ראשי הממשלה מעדיפים לשמור חלק ניכר מהתמונה המדינית לעצמם ונמנעים מלבקש מהמודיעין ומראשיו התייחסות ישירה להכרעות העומדות על הפרק. כך נמנע רבין מלעדכן את ראשי המודיעין ב”תהליך אוסלו”, וגם כאשר גילו אלה את דבר קיומו של התהליך, הוא לא עדכן אותם בתכניו ולא ביקש את התייחסותם.

תוכן עניינים
  • מבוא
  • רבין והמודיעין ערב “הסכמי אוסלו” מנקודת מבטו של ז’ק נוריה
  • הדרך אך ההסכם ומקומו של המודיעין בתהליך
  • מדוע לא הובא במודיעין בסוד המגעים לקראת ההסכם
  • זווית הראייה של ראש אמ”ן דאז אלוף (מיל’) אורי שגיא
  • הערכת אמ”ן באשר למרחב התמרון הפלסטיני במשא ומתן
  • סיכום ותובנות
  • נספח: מכתבו של ראש אמ”ן, אלוף אורי שגיא, מיולי 1994 , לראש הממשלה יצחק רבין (מתוך הספר “אורות בערפל”)
מבוא
  • בלב המסמך עומדת עדותו האישית של אל”ם (מיל’) ד”ר ז’ק נריה, מי שהיה בתקופה האמורה יועץ מדיני בלשכתו של ראש הממשלה וכתב יומן שבו סיכם את האירועים בלשכה כפי שהוא חווה אותם. ז’ק, קצין מחקר ותיק באמ”ן, ששימש בין השאר עוזר ראש מחלקת המחקר להערכה, קרי האחראי למחקר המדיני, היה שותף לפעילויות רגישות רבות בטרם הגיע ללשכתו של רבין, וזווית הראייה שלו מאפשרת התבוננות בלתי שגרתית על סוגיית היחסים בין הקברניט למודיעין. דבריו הובאו גם בספר מקיף יותר שפורסם לאחרונה, אלא שבמסמך זה התמקד ז’ק בנושא המודיעין והקברניט, ובד בבד הציג גם את ההקשרים הרחבים יותר.
  • מעבר לכך כולל המסמך פרק המציג את התייחסות חטיבת המחקר לסוגיה הפלסטינית כפי שעלו במסמכים שהציגה החטיבה באותה עת ולסיכום, התייחסותו של ראש אגף המודיעין באותה תקופה, אלוף (מיל’) אורי שגיא, שגם הוא פרסם חלק ממנה בספרו “אורות בערפל”, שיצא לאור ב- 1998.
  • מטרתה של סדרת פרסומים אלה איננה רק להבין טוב יותר את מה שקרה, אלא גם לנסות וללמוד מה ניתן לעשות כדי שהתשומות המודיעיניות תובאנה בחשבון באופן הנכון. האפילוג של מסמך זה מעלה כמה לקחים ורעיונות בהקשר זה.