עיקרים
- בתחילת אוקטובר 2025, הציג מפקד צבא לבנון בפני הממשלה בבירות את הדו”ח הראשון על יישום התוכנית לפירוק נשק חזבאללה בהתאם להחלטות הממשלה על מונופול המדינה על הנשק מאוגוסט 2025. דווח כי הדו”ח גובש באופן זהיר ומאוזן כדי למנוע מחלוקת פנימית בממשלה, אך נטען בו כי הצבא יוכל להשלים את פירוז הנשק באזור שמדרום לליטאני עד סוף שנת 2025, ובתנאי שכוחות צה”ל ייצאו מדרום לבנון.
- לפי צבא ארה”ב, צבא לבנון פינה קרוב לעשרת אלפים רקטות ו-400 טילים מאז הפסקת האש בסוף נובמבר 2024. עם זאת, “מקורות” טענו כי הצבא פועל רק נגד אתרים שדווחו ליוניפי”ל ולוועדת הפיקוח על הפסקת האש מחשש להתנגשות עם חזבאללה שתוביל למלחמת אזרחים.
- בהנהגה הלבנונית הביעו את מחויבותם ליישום מונופול המדינה על הנשק והטילו על ישראל את האחריות לעיכובים ביישום התוכנית בשל המשך התקיפות ונוכחות כוחות צה”ל בחמש נקודות בדרום לבנון. נשיא לבנון עון טען כי 85-80 אחוז מהשטח שמדרום לליטאני נקי מנשק חזבאללה וראש הממשלה סלאם הדגיש כי חזבאללה יצטרך להפוך למפלגה פוליטית ללא זרוע צבאית.
- בכירי חזבאללה הבהירו כי הם מתנגדים לפירוק הארגון מנשקו והבהירו כי הוא חיוני להתמודדות מול ישראל. למרות זאת, דווח כי בחזבאללה ביקשו ערבויות בתמורה לוויתור על הנשק, כולל הגנה מפני סיכולים ישראליים ושילוב פעילי הארגון במנגנוני הביטחון. כמו כן, דווח כי נעשה ניסיון כושל לפתוח במשא ומתן ישיר מול ארה”ב, בדומה לחמאס.
- על רקע העיכוב ביישום התוכנית, דווח כי השליח האמריקאי המיוחד, תומאס בראק, יגיע ללבנון ויזהיר את ראשי המדינה כי יש להם הזדמנות אחרונה להיכנס למשא ומתן ישיר עם ישראל על לוח זמנים לפירוק חזבאללה מנשקו או שלבנון תישאר ללא תמיכה חיצונית. סגנית השליח האמריקאי המיוחד למזרח התיכון, מורגן אורטגוס, נועדה עם בכירי ההנהגה הלבנונית וביקשה מהם לפעול למניעת שיקום יכולותיו הצבאיות של חזבאללה.
- להערכתנו, צבא לבנון ימשיך בפעולות איסוף הנשק מארגוני הטרור, בדגש על חזבאללה, ופריסת כוחותיו בעיקר באזורים שמדרום לליטאני, במטרה לסיים זאת עד סוף שנת 2025. מנגד, במעוזי חזבאללה מצפון לליטאני, באלבקעא ובבירות יתקשה צבא לבנון לפרק את הנשק מחשש לעימות עם חזבאללה שעלול להידרדר למלחמת אזרחים.
- להערכתנו, חזבאללה גם ימשיך להתנגד באופן פומבי לפירוק נשקו, אך עשוי להסכים לפירוק חלקי, בדגש על האזור שמדרום לליטאני, בתמורה לקבלת ערבויות מתאימות. לצד זאת, ממשלת לבנון תמשיך במאמצים לשכנע את הקהילה הבינלאומית, ובעיקר את הממשל האמריקאי, להגביר את הלחץ על ישראל כדי שתפחית את התקיפות ותסיג את הכוחות מהעמדות בדרום לבנון, באופן מלא או חלקי, כדי לסייע במאמצים לשכנע את חזבאללה להגמיש את עמדותיו ביחס לפירוק הנשק. עם זאת, אם הממשל האמריקאי יגביר את השימוש במנופי הלחץ, כדוגמת חסימת כספי סיוע לשיקום או מתן יד חופשית לפעולה ישראלית בלבנון, עשויה הממשלה הלבנונית לשנות את עמדתה הזהירה ביחס להתמודדות מול חזבאללה.
פעילות צבא לבנון ליישום תוכנית פירוק הנשק
- בתחילת אוגוסט 2025, הורתה ממשלת לבנון לצבא להכין תוכנית לפירוק כל המיליציות החמושות, בהן חזבאללה, עד סוף שנת 2025. כמו כן, היא אישרה את העקרונות של מסמך הרעיונות של השליח האמריקאי המיוחד, תומאס בראק, שכלל לוח זמנים לפירוק הנשק. [1]
- בתחילת ספטמבר 2025, אימצה ממשלת לבנון את התוכנית שהציג מפקד הצבא, רודולף היכל, ליישום מונופול המדינה על הנשק (אלנשרה, 5 בספטמבר 2025). “מקורות ממשלתיים” מסרו כי התוכנית כללה חמישה שלבים ללא לוחות זמנים מוגדרים להשלמתם: השלמת עבודת הצבא באזור שמדרום לנהר הליטאני; לאחר מכן פעילות באזור שבין נהר הליטאני לבין נהר אלאולי; השלב השלישי יתמקד בבירות והאזורים הסובבים אותה; השלב הרביעי יתבצע באזור אלבקאע; בשלב החמישי יובטח מונופול הנשק בידי המדינה בכל שטחי לבנון. “המקורות” ציינו כי הצבא יחליט כיצד לפעול באזורים השונים ויגיש דו”ח חודשי מפורט על פעילותו לממשלה. עוד נמסר כי לפי התוכנית, הפסקת התקיפות הישראליות ונסיגה ישראלית משטח לבנון הם תנאים חיוניים למימוש התוכנית (אלאח’באר, 6 בספטמבר 2025).
- ב-6 באוקטובר 2025, הציג מפקד הצבא, רודולף היכל, בפני שרי הממשלה את הדו”ח החודשי הראשון על יישום התוכנית. שר ההסברה, פול מרקץ, מסר כי הממשלה בחנה את הדו”ח, אולם החליטה לשמור על חשאיות לגבי הדיונים בנושא וכי הצבא ימשיך להגיש את הדו”ח החודשי בנושא לממשלה (סוכנות הידיעות הלבנונית, 6 באוקטובר 2025).

מפקד צבא לבנון היכל, בסיור בדרום לבנון ,למעקב אחרי יישום תוכנית פירוק הנשק
(חשבון X של צבא לבנון, 3 באוקטובר 2025)
-
- מכלל המידע עולה שצבא לבנון פעל בעיקר לפירוק הנשק מדרום לנהר הליטאני ואף מתקדם לפירוז של האזור בתוך שבועות ספורים. לצד זאת, הצבא נמנע מלפעול במעוזי חזבאללה מצפון לליטאני, באלבקעא ובבירות מחשש לעימותים מול הארגון שעלולים להידרדר למלחמת אזרחים שתאיים על היציבות במדינה. להלן עיקרי המידע אודות פעילות צבא לבנון:
- “מקורות לבנוניים יודעי דבר” מסרו כי הצבא התמקד בהתקדמות שנרשמה בפירוק הנשק מדרום לנהר הליטאני במסגרת השלב הראשון של התוכנית, במסגרתה פורקו מספר עמדות של חזבאללה והוחרמו סוגים שונים של אמצעי לחימה. עם זאת, בדיווח נאמר כי בישיבה לא הוצגה התחייבות ממשית ליישם את התוכנית מאחר שמרבית המועדים שנקבעו במסגרתה כבר חלפו, וכי הסימנים הנוכחיים מצביעים על כך שלא צפוי שינוי משמעותי (ארם ניוז, 7 באוקטובר 2025).
- “מקורות ממשלתיים” מסרו כי הדו”ח של הצבא לא היה רק תיאור של המצב הביטחוני, אלא מבוא לתוכנית משולבת המיושמת בשקט מזה שבועות. לדבריהם, הדו”ח התייחס לשלושה נושאים עיקריים: סוגיית הנשק שמדרום לנהר הליטאני, אשר קשורה בעיקר לכלי הנשק של חזבאללה; הגבול המזרחי עם סוריה שקשור לייצור הסמים והברחתם; ומחנות הפליטים הפלסטיניים והנשק שנמצא בהם. לפי הדיווח, היכל ציין כי הצבא פרוס בכל השטח שבו מותר לו לפעול, למעט האזורים שעדיין “כבושים” בידי ישראל, וכי הצבא ביצע בחודשים האחרונים למעלה מ-3,500 משימות שטח מדרום לליטאני, ובהן סיורי תצפיות, הקמת נקודות בדיקה ועמדות חדשות ותפיסת כלי נשק. בפיקוד הצבא העריכו כי השלמת המשימה תימשך עד סוף השנה, אולם תידרש רק יציאת כוחות צה”ל כדי להגיע למטרה. “מקורות” ציינו כי על אף שהיכל לא הרחיב בנושא הפעילות מצפון לנהר הליטאני, בפועל החל יישום שקט עם הקמת מחסומים קבועים בנקודות רגישות מסוימות לצד נקיטה בסדרת הליכים ביטחוניים שמטרתם למנוע כל העברת נשק מחוץ למסגרת המדינה. עוד צוין כי היכל הכחיש טענות שעלו מצד חלק מהשרים בדבר חוסר נכונות של חזבאללה לשתף פעולה עם הצבא (Lebanon Debate, 9 באוקטובר 2025).
- לפי דיווח נוסף, הדו”ח של מפקד הצבא גובש באופן זהיר ומאוזן במטרה להציג התקדמות מבלי להצית מחלוקת פנימית בתוך הממשלה. צוין כי היכל הציג מספר עקרונות מנחים ליישום התוכנית: גישה המבוססת על ריאליזם ביטחוני והימנעות מעימותים פנימיים; הפעלת כוח לפירוק הנשק עלולה להוביל להתנגשות אזרחית ולכן הפעולה תתבצע בהדרגה ובתיאום עם כלל מנגנוני הביטחון; הדגש בשלב זה הוא על איסוף נשק פרטי ופלילי, ולא על עימות ישיר עם חזבאללה; שאיפה לשמור על איזון בין שמירת הכבוד והעצמאות הלאומית לבין הצורך להתבסס על סיוע חיצוני נרחב, בעיקר מארה”ב, צרפת, קטר והאיחוד האירופי. הודגש כי עצמאות אמיתית נבחנת ביכולת לקבל החלטות בהתאם לאינטרס הלבנוני בלבד; הצבא מהווה את המוסד המתפקד היחיד כמעט במדינה במשבר, ומקפיד לשמור על ניטרליות פוליטית, ורואה בעצמו “מגן היציבות” ולא שחקן פוליטי (אלמדן, 9 באוקטובר 2025).
- על רקע ניסיון הצבא להימנע מחיכוך ישיר עם חזבאללה, אישרו “מקורות בכירים בצבא” כי הפיצוץ שבו נהרגו שישה חיילים במהלך פירוק מחסן תחמושת של חזבאללה בדרום לבנון ב-9 באוגוסט 2025 היה מלכודת שטמן הארגון לכוחות הצבא. לפי “מקורות ביטחוניים”, המחסן פוצץ במכוון לאחר שחיילי הצבא נכנסו למקום, מתוך הנחה שמדובר בפעולה שגרתית של ניקוי וסילוק תחמושת. לפי הדיווח, בחזבאללה תכננו מראש לבצע את הפיצוץ כדי להעביר מסר הרתעה ברור לצבא ולממשלה כי “היד שתושט אל נשק ההתנגדות תיקטע”. עוד נמסר כי לאחר האירוע, ערך צבא לבנון חקירה פנימית, אך תוצאותיה לא פורסמו, והדבר עורר חשד להשתקה או לחץ פוליטי. “מקורות ביטחוניים” ציינו כי הפיצוץ השיג את מטרתו נכון לאותו זמן עם עצירת יוזמות הממשלה להגביל את נשק חזבאללה (צות בירות אינטרנשיונל, 24 באוקטובר 2025).
- בהמשך לכך, “מקורות” מסרו כי הצבא הלבנוני לא פושט על אתרים של חזבאללה, למעט אתרים שאותם סימן יוניפי”ל ואשר דווחו לוועדה המחומשת המפקחת על יישום הסכם הפסקת האש. הם הוסיפו כי לצבא יש מידע על אתרי חזבאללה שלא דווחו לכוחות הבינלאומיים, אולם הוא לא פושט עליהם מאחר שיש הבנה בין לשכות הנשיא, ראש הממשלה ויו”ר הפרלמנט כי פירוק הנשק צריך לקבל גיבוי של החלטה בינלאומית וכי כל עימות ישיר עם חזבאללה יחשוף את המדינה למלחמת אזרחים. “פוליטיקאי במפלגה המתנגדת לחזבאללה” הוסיף כי מה שמתרחש מאז שהממשלה הודיעה על התוכנית ליישום מונופול המדינה על הנשק באוגוסט נועד לגרום לארה”ב להפעיל לחץ על איראן כדי שתנחה את חזבאללה לוותר על הנשק מרצונו כי ללבנון אין יכולת או מוכנות להיכנס למלחמת אזרחים חדשה (ארם ניוז, 27 באוקטובר 2025).
- לפי נתונים שהוצגו במפגש של קצינים בכירים מארה”ב, צרפת ויוניפי”ל שהתקיים במטה כוח האו”ם באלנאקורה, צבא לבנון פינה קרוב לעשרת אלפים רקטות, כ-400 טילים ויותר מ-205 אלף נפלים ושרידי תחמושת שלא התפוצצו במהלך השנה האחרונה. מפקד פיקוד המרכז של צבא ארה”ב, גנרל בראד קופר, שיבח את צבא לבנון על פעילותו במטרה להבטיח את פירוק נשק חזבאללה (אתר פיקוד המרכז, 16 באוקטובר 2025). כמו כן, “מקורות לבנוניים ואמריקאיים” דיווחו כי וושינגטון העבירה לכוחות הביטחון הלבנוניים סכום של 230 מיליון דולר במסגרת הפעולות לפירוק נשק חזבאללה. “מקור לבנוני שמעורה בהחלטה אמר כי המימון הכספי כלל 190 מיליון דולר לצבא לבנון וארבעים מיליון דולר לכוחות ביטחון הפנים הלבנוני (רויטרס, 2 באוקטובר 2025).
- “עשרה אישים, בהם בכירים לבנונים, גורמי ביטחון, דיפלומטים ובכיר בחזבאללה” העריכו כי הצבא צפוי להשלים את טיהור האזור שמדרום לליטאני מנשק עד סוף השנה הנוכחית, אולם אין ודאות לגבי המשך התהליך בשאר חלקי המדינה מאחר שהצבא נמנע מחיכוך עם חזבאללה לפני שתתקבל החלטה פוליטית מוסמכת. לפי הדיווח, במהלך ספטמבר 2025, איתרו כוחות הצבא תשעה מאגרי נשק חדשים ונחסמו עשרות מנהרות ששימשו את חזבאללה. “שני מקורות” גם חשפו כי הצבא הלבנוני סובל ממחסור בחומרי נפץ אחרי שהוא פוצץ מאגרי נשק רבים של חזבאללה ועל כן הוא אוטם כעת את המצבורים שמתגלים בעודו ממתין למשלוח של חומרי נפץ וציוד נוסף מארה”ב (רויטרס, 28 באוקטובר 2025).
עמדות גורמי הכוח
הנהגת לבנון
- על אף איטיות התהליך של פירוק נשק חזבאללה, המשיכו בהנהגה הלבנונית להדגיש את מחויבותם ליישום מונופול המדינה על הנשק. הם הטילו על ישראל את האחריות לעיכובים בטענה שהתקיפות המתמשכות והנוכחות של כוחות צה”ל בחמש נקודות בדרום לבנון מונעת את השלמת הפריסה של כוחות צבא לבנון. להלן התבטאויות בולטות:
- “מקורות בממשלת לבנון” דיווחו על שביעות רצון בבירות בכל הנוגע לתהליך הגבלת הנשק. הם הבהירו כי למרות שיתוף הפעולה המינימלי מצד חזבאללה ועמדתם התקיפה של בכירי הארגון, הרשויות במדינה משוכנעות כי המשימה אפשרית, אם כי היא אינה קלה. לפי “המקורות”, ישנה שביעות רצון גם מהדו”ח שהגיש צבא לבנון (אלשרק אלאוסט, 7 באוקטובר 2025).
- נשיא לבנון, ג’וזף עון, ציין כי פירוק הנשק הוא תהליך ממושך וכי לא ניתן להגדיר לוח זמנים להשלמת התהליך בדרום לבנון מאחר שמדובר באזור נרחב שכולל עמקים, יערות, גבעות ומכשולים נוספים, וכי יש להתחשב גם במזג האוויר בשל החורף המתקרב. עם זאת, הוא טען כי 85-80 אחוז מכלל השטח שמדרום לנהר הליטאני כבר “טוהר” וכי כוחות הצבא ממשיכים לפעול כל הזמן מאז הסכם הפסקת האש בסוף נובמבר 2024 (סוכנות הידיעות הלבנונית, 13 באוקטובר 2025).
- בפגישה עם היו”ר החדש של ועדת הפיקוח על הפסקת האש, הגנרל האמריקאי ג’וזף קלירפילד, קרא עון להפעיל לחץ על ישראל לסגת מהשטחים שהיא “כובשת” כדי שצבא לבנון יוכל להשלים את פריסתו לאורך הגבול. הוא ציין כי הישגי הצבא בדרום כוללים טיהור אזורים שנמצאים תחת שליטתו, מניעת נוכחות פומבית של חמושים, חשיפת מנהרות ותפיסת כלי נשק ותחמושת. הוא הדגיש כי אין אף אחד בדרום לבנון או בלבנון בכלל שרוצה לחזור למצב של מלחמה (LBCI, 23 באוקטובר 2025).

עון עם הגנרל קלירפילד (חשבון X של נשיאות לבנון (23 באוקטובר 2025)
-
- ראש ממשלת לבנון, נואף סלאם, ציין כי בשלושת החודשים הראשונים של יישום התוכנית של מונופול המדינה על הנשק, הדגש יהיה על מניעת העברה או שימוש בנשק מדרום לנהר הליטאני, ובשלב השני יתמקדו באזור שבין נהר הליטאני לצידון. לדבריו, המטרה הסופית היא שהמדינה תחזיר לעצמה את המונופול על הנשק, בהתאם להסכם טאא’ף שנחתם ב 1989.[2] הוא הדגיש כי בסופו של דבר חזבאללה, כמו כל גורם אחר, יצטרך לחזור להיות מפלגה פוליטית רגילה ללא זרוע צבאית (אלנשרה, 22 באוקטובר 2025). בריאיון לרשת אלמיאדין, המזוהה עם חזבאללה, אמר סלאם כי הם נמצאים באיחור של עשרות שנים ביישום הסכם טאא’ף, אשר קובע כי הנשק יימצא בידי המדינה באופן בלעדי. הוא הדגיש כי מטרתם היא לבנות מחדש את המדינה וכי היא לא יכולה להתקיים עם שני צבאות. לצד זאת, סלאם הדגיש כי ללא קורבנות חזבאללה ו”ההתנגדות” הלאומית בכלל, שחרור דרום לבנון לא היה מתאפשר (אלמיאדין, 23 באוקטובר 2025).
- בפגישתו עם הגנרל האמריקאי קלירפילד, שב סלאם על מחויבות לבנון להשלמת תהליך איסוף הנשק מדרום לנהר הליטאני עד סוף השנה, כפי שמתואר בתוכנית של צבא לבנון. הוא גם הדגיש כי על ישראל למלא את התחייבויותיה על ידי נסיגה משטח לבנון הכבוש והפסקת הפרותיה המתמשכות (LBCI, 23 באוקטובר 2025).
- שר המהגרים הלבנוני, כמאל שחאדה, הדגיש כי חזבאללה, אמל ושאר המיליציות החמושות בלבנון הבטיחו שיישמו את החלטת מועצת הביטחון של האו”ם 1559, הקוראת לפירוק כל המיליציות הפעילות בלבנון מנשקן. לדבריו, המשמעות היא שחזבאללה ימסור את כל הנשק שנמצא ברשותו בכל שטח לבנון למדינה. שחאדה הדגיש כי לבנון חייבת ליישם את ההסכם כי זהו אינטרס של לבנון והדבר נקבע בחוקה הלבנונית (רדיו לבנון החופשית, 23 באוקטובר 2025).
- במקביל, נמשך הלחץ האמריקאי על הממשל הלבנוני להאיץ את קצב פירוק נשק חזבאללה במטרה למנוע הסלמה מצד ישראל. השליח האמריקאי המיוחד, תומאס בראק, הזהיר כי אם לבנון תהסס בכל הנוגע ליישום המונופול על הנשק, ישראל עשויה לפעול באופן חד צדדי וההשלכות יהיו קשות. הוא הוסיף כי פירוק חזבאללה מנשקו אינו רק חיוני לביטחון ישראל, אלא זו הזדמנות עבור לבנון להתחדשות וסיכוי להתאוששות כלכלית, וכי על לבנון להכריע בין ניצול האפשרות להתחדשות לאומית או לשקוע בשיתוק ובדעיכה (חשבון X של תומאס בראק, 20 באוקטובר 2025).
- “מקורות יודעי דבר” גם מסרו כי בראק צפוי להגיע ללבנון כדי להיפגש עם ראשי ההנהגה ולהבהיר להם כי יש להם הזדמנות אחרונה להיכנס למשא ומתן ישיר עם ישראל בחסות אמריקאית לקביעת לוח זמנים לפירוק נשק חזבאללה או שלבנון תישאר לבד וללא סיוע אמריקאי או אזורי ומבלי שאף אחד יפעיל לחץ על ישראל כדי למנוע ממנה לעשות את שהיא רואה לנכון כדי לפרק את נשק חזבאללה בכוח. לפי “המקורות”, נשיא לבנון עון הגיב לאזהרות באומרו כי אין ביכולת צבא לבנון ליישם את פירוק נשק חזבאללה בשלב זה, וכי ניסיון לעשות זאת יוביל למלחמת אזרחים (אלאח’באר, 28 באוקטובר 2025).
- ב-28 באוקטובר 2025, ביקרה סגנית השליח האמריקאי המיוחד למזרח התיכון, מורגן אורטגוס, בבירות ונועדה עם ראשי ההנהגה. דווח כי אורטגוס הביעה בפני הנשיא עון שביעות רצון של הממשל האמריקאי מיישום תוכנית הצבא להגבלת הנשק, בעוד שעון הדגיש כי הוועדה המפקחת על הפסקת האש צריכה לבצע את עבודתה כדי לעצור את “ההפרות הישראליות” ולאפשר לצבא להשלים את פריסתו בדרום המדינה. ראש הממשלה סלאם אמר לאורטגוס כי יישום ההחלטה על הגבלת הנשק דורש את האצת התמיכה בצבא ובכוחות הביטחון (סוכנות הידיעות הלבנונית, 28 באוקטובר 2025). “מקורות” מסרו כי אורטגוס ביקשה מלבנון לפעול למניעת לשיקום יכולותיו הצבאיות של חזבאללה ולפתור אותה באמצעות משא ומתן. לפי הדיווח, בלבנון הדגישו בפני אורטגוס את דבקות המדינה בפירוק נשק חזבאללה מדרום לליטאני (אלחדת’, 28 באוקטובר 2025). עוד דווח מפי “מקורות יודעי דבר” כי אורטגוס הדגישה בפני הנשיא עון את הצורך שהצבא הלבנוני יכפיל את מאמציו להשלים את יישום התוכנית (אלאח’באר, 29 באוקטובר 2025).

ראש הממשלה סלאם עם אורטגוס (סוכנות הידיעות הלבנונית, 28 באוקטובר 2025)
חזבאללה
- על רקע הדרישה לפירוק חזבאללה מנשקו, התגברו הדיווחים כי הארגון נמצא בשלב מתקדם של שיקום היכולות הצבאיות שלו לעימות אפשרי נוסף מול ישראל, קרוב לשנה אחרי כניסתה לתוקף של הפסקת האש, תוך התאמתו למציאות החדשה לנוכח פעילות האכיפה הישראלית. בעקבות זאת, גברו התקיפות הישראליות נגד תשתיות חזבאללה ונגד פעילי חזבאללה שמעורבים בתהליך השיקום, מרביתן התמקדו באזורים שמצפון לנהר הליטאני ובאלבקעא.[3]
- בכירי חזבאללה שבו על סירובם לפרק את הארגון מנשקו על אף החלטת הממשלה ואיימו כי הדבר עלול להוביל למלחמת אזרחים בלבנון. הם גם הדגישו את חשיבות “ההתנגדות” והחזקת הנשק בידי הארגון לאור חוסר היכולת של הצבא הלבנוני להתמודד עם התקיפות הישראליות המתמשכות:
- מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, אמר כי הימצאות הנשק בידי הארגון היא “זכות לגיטימית שנועדה להגן על מולדתנו ועל קיומנו”. בריאיון לציון שנה לכהונתו, אמר קאסם כי אם לצבא הלבנוני אין את היכולת להתמודד לבדו מול “התוקפנות הישראלית”, יש צורך ב”התנגדות עממית” שתתמודד לצד הצבא. הוא הוסיף ותהה מדוע שחזבאללה יתפרק מנשקו אם ישראל ממשיכה לתקוף בלבנון. לדבריו, קודם ישראל צריכה להפסיק לתקוף ואז ניתן יהיה לדון על נושא הנשק. קאסם הוסיף כי בחזבאללה לא הגיבו עד כה על התקיפות הישראליות כדי לא לתת תירוץ לישראל לתקוף באופן נרחב, אולם הם מוכנים למערכה חדשה אם ישראל תפתח בה וימשיכו ב”התנגדות” גם אם יישארו רק עם “מקל ביד”. הוא סיכם באומרו: “החלטתנו היא בעד ההגנה וההתנגדות עד הנשימה האחרונה, ושהאויב ינסה לבוא ולפרק את הנשק בעצמו” (אלמנאר, 26 באוקטובר 2025).

מזכ”ל חזבאללה קאסם (אלמנאר, 26 באוקטובר 2025)
-
- סגן יו”ר המועצה המבצעת של חזבאללה, עלי דעמוש, הזהיר כי “מי שיתעמת אתנו, ייכנס לקרב כרבלאא'”.[4] לדבריו, יש מאמץ אמריקאי-ישראלי להפוך את הצבא לשותף במלחמה נגד “ההתנגדות” והבהיר כי הם לא יקבלו זאת וכי לכל הלבנונים יש אחריות לסכל את הניסיונות הללו (אלעהד, 1 באוקטובר 2025).
- סגן ראש המועצה המדינית של חזבאללה, מחמוד קמאטי, אמר כי שום לחץ לא ירתיע את חזבאללה מלהמשיך ב”התנגדות”. הוא הדגיש כי החוקים הבינלאומיים מאפשרים לכל עם שאדמתו כבושה להתנגד וכי הם גוברים גם על החלטות ממשלה פנימיות כאשר הן מנוגדות להם. על כן, הוא הבהיר, “ההתנגדות” תמשיך להיאבק ותנצח בעזרת תימן, עיראק, איראן ומדינות אחרות (סוכנות הידיעות הלבנונית, 4 באוקטובר 2025). בהתבטאות נוספות, אמר קמאטי כי הם לא ימסרו את נשקם כיוון שהם רואים בו “כוח לאומה הלבנונית” (אלאח’באר , 25 באוקטובר 2025).
- חבר סיעת חזבאללה בפרלמנט, חסן פצ’לאללה, אמר כי במקום לדון בבלעדיות הנשק, הממשלה צריכה לקבוע ראשית כיצד לחמש את הצבא כדי להתמודד עם “התוקפנות הישראלית”. הוא הבהיר כי הדיון על בלעדיות הנשק לא רלוונטי ל”התנגדות”, שכן היא חוקית לפי סעיף שחרור האדמה מכיבוש בהסכם טא’אף, ולכן היא תישאר, ואף אחד לא יוכל לפגוע בה או בנשקה. הוא האשים כי יש גורמים בממשלה שניסו לאחרונה לגרור את הצבא לעימות עם העם, אך כאשר הצבא פעל באחריות לאומית ומשפטית, הם החלו להסית נגדו ונגד בכירים ביטחוניים ושרים רלוונטיים (אלנשרה, 6 באוקטובר 2025).
- למרות האמירות הפומביות על הסירוב לפרק את חזבאללה מנשקו, פורסמו דיווחים לפיהם הארגון העביר מסרים חשאיים להנהגת לבנון ולמדינות זרות בניסיון למצוא פתרון מוסכם לגבי הנשק שברשותו:
- דווח כי חזבאללה העביר באמצעות מתווכים מסר לגורמים בכירים על נכונותו למלא אחרי החלטת הממשלה, בתמורה לקבלת סדרה של ערבויות שיובטחו על ידי הדרגים הבכירים בממשל הלבנוני, בעולם הערבי ובקרב מדינות זרות “ידידותיות”: הבטחת הגנה להנהגת חזבאללה ולפעילי הארגון מפני פעולות סיכול ישראליות בשלב שלאחר פירוק הנשק; התחייבות של מדינת לבנון לא לרדוף אחר בכירי חזבאללה וחברי הארגון מסיבות פוליטיות או על סמך טענות על מקרים הקשורים ל”התנגדות” לישראל; שילוב פעילי חזבאללה, במוסדות הביטחון, הצבא וההגנה האזרחית של המדינה; שימור מוסדות חזבאללה ואגודות החינוך, התרבות, הבריאות והפיתוח של הארגון. לפי הדיווח, אף גורם רשמי לא הודיע או אישר כי המדינה הלבנונית קיבלה את רשימת הערבויות הזו, או אפילו דנה בקבלת מסירת הנשק של חזבאללה למדינה מרצון, אולם “מקורות דיפלומטיים” לא שללו את האפשרות שנושא הערבויות נידון יותר מפעם אחת, הרחק מהתקשורת, כדי לבחון את עמדת המדינה בהצעה זו ולקבוע את תגובתה (אללואא’, 8 באוקטובר 2025).
- “מקורות דיפלומטיים” מסרו כי לאחר הפסקת האש ברצועת עזה, המאמץ הוא למנוע התרחבות של התקיפות הישראליות בלבנון ולפתוח במשא ומתן מול חזבאללה, באמצעות מתווכים, כדי להגיע להבנה על מנגנון למסירת הנשק והפיכת הארגון למפלגה פוליטית בלבד. לפי “המקורות”, מידע שהודלף חשף כי נפתחו מגעים בין חזבאללה לבין מדינות ערביות ומערביות בעלות השפעה, במיוחד בסוגיית הנשק והערבויות שחזבאללה מבקש לקבל בתמורה לוויתור עליו. בדיווח צוין כי מסרים בנושא הועבר לחזבאללה מאז תחילת הפסקת האש בסוף נובמבר 2024, אולם תגובת חזבאללה הייתה ברורה: דיון לגבי הבלעדיות על הנשק במסגרת אסטרטגיית ביטחון לאומית לא יתקיים עד ש”האויב” ייסוג משטח לבנון “הכבוש”, יפסיק את “ההפרות”, יישם את הסכם 1701 במלואו יחזיר אסירים ויאפשר את השיקום (אללואא’, 11 באוקטובר 2025).
- דווח כי חזבאללה העביר מסר לארה”ב באמצעות מתווכים, ובהם איראן, לפיו הארגון מוכן לוותר על נשקו בתנאי של משא ומתן ישיר עם הממשל האמריקאי, בדומה לתהליך שהתבצע מול חמאס לפני הפסקת האש ברצועת עזה. לפי הדיווח, בחזבאללה הבינו כי היציאה של חמאס מהזירה הצבאית והפוליטית ברצועת עזה משמעותה שהארגון הלבנוני הוא הבא בתור ושכל הלחץ יתמקד בו בקרוב. צוין כי גם הפלת המשטר בסוריה והלחץ הפוליטי הפנימי בלבנון שמופעל מצד הממשלה היוו גורמים שהובילו את חזבאללה לגשש אצל האמריקאים. עוד דווח כי חזבאללה רצה להשיג בכך מעין פיצוי על תבוסותיו הצבאיות, לבסס אמון מול ארה”ב ולהשיג זכות וטו בתוך הרשות המבצעת בלבנון ולשלב את חברי הארגון בשורות הצבא ומוסדות המדינה. עם זאת, מהדיווח עלה כי המסרים שחזבאללה העביר לא השיגו את מטרותיהם וארה”ב אינה מוכנה לנהל משא ומתן ישיר עם הארגון (נדאא’ אלוטן, 14 באוקטובר 2025).
- “מקורות לבנוניים ועיראקיים” חשפו כי מתווכים הציעו להעביר נשק אסטרטגי המוחזק על ידי חזבאללה כ”פיקדון” למיליציות בעיראק, אך ארה”ב התנגדה נחרצות למהלך. עוד דווח כי גם הצעה שנועדה לאפשר לחזבאללה להמשיך ולהחזיק בנשק קל לטובת הגנה עצמית נדחתה על הסף, והדבר סיבך את המצב מבחינת חזבאללה. עוד צוין בדיווח כי חזבאללה מתמודד עם דילמות לוגיסטיות המונעות ממנו להשתמש בנשקו שעלול לצאת מכלל שימוש אם יאוחסן למשך תקופה ארוכה ללא תחזוקה נאותה. בנוסף, בפני הארגון ניצב אתגר מדיני-אידיאולוגי הקשור לכישלון הארגון לקבל “אישור סופי” מאיראן להתפרק מנשקו (אלשרק אלאוסט, 12 באוקטובר 2025).
[1] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 11 באוגוסט 2025: "החלטת ממשלת לבנון על פירוק חזבאללה מנשקו – עמדות גורמי הכוח".
[2] להרחבה ופירוט ההסכם ראו מחקר של מרכז המידע מ-10 במרץ 2005: “הסכם טאיף” מרכיביו העיקריים ומשמעותו".
[3] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 22 באוקטובר 2025: "מאמצי השיקום של חזבאללה לנוכח פעילות צה”ל לאכיפת הפסקת האש בלבנון".
[4] קרב כרבלאא' (680 לספירה) היה עימות בין חסידי האמאם חסין בן עלי, נכדו של הנביא מחמד, לבין צבאו של הח'ליף האומיי יזיד. האמאם חסין ואנשיו נהרגו לאחר שסירבו להיכנע, והקרב הפך בקרב השיעים לסמל ל"שהיד" (מוסלמי שהקריב את חייו למען מצווה דתית) נאמנות מוחלטת לעקרונות ולמאבק עד הסוף – גם מול תבוסה ודאית.