עיקרים
- במשך יותר מארבעה עשורים, איראן נחשבת למממנת הטרור המובילה בעולם, כאשר המשטר בטהראן, באמצעות כוח קדס של משמרות המהפכה, תומך באופן ישיר בשורה של ארגונים שלוחים הפועלים נגד ארה”ב, ישראל ומדינות ערב הפרו-מערביות ברחבי המזרח התיכון. לפי ההערכות, איראן מעבירה מדי שנה סיוע כספי בשווי של מאות מיליוני דולרים לחזבאללה בלבנון, לחמאס ברצועת עזה, לחות’ים בתימן ולמיליציות שיעיות בעיראק.
- מקור ההכנסה המרכזי של המשטר האיראני הוא מגזר האנרגיה המניב כמחצית מההכנסות המדינה מייצוא. גופי הביטחון באיראן מקבלים מהמדינה הקצאות נפט, אותן הם נדרשים למכור בעצמם, והרווחים מהמכירה משמשים למימון פעילותם ופעילות ארגוני הטרור השלוחים.
- ארה”ב הטילה סנקציות על איראן שהתמקדו בהגבלת יכולתה של איראן למכור נפט בשווקים הבינלאומיים. בניסיון לעקוף את הסנקציות, מפעילה איראן רשת סבוכה של גופי תיווך, חברות קש ו”צי רפאים” של מכליות נפט.
- עם כינון ממשל טראמפ בראשית 2025, חידשה ארה״ב את מדיניות “מקסימום לחץ״ על איראן, שהייתה בתוקף במהלך כהונתו הראשונה של טראמפ בשנים 2020-2018. בחודשים האחרונים פעלה ארה״ב להידוק משטר הסנקציות תוך חשיפת עשרות ישויות המעורבות בסחר האיראני הבלתי חוקי בנפט.
- במקביל, גורמי אופוזיציה איראניים חשפו עשרות חברות, אישים וגופים פיננסיים המעורבים בפעילות עקיפת הסנקציות שמקדמת איראן. החשיפות משקפות את ההיקף הנרחב של הפעילות האיראנית הבלתי חוקית ומניחות תשתית ענפה להרחבת המערכה נגד ניסיונות טהראן לחמוק ממשטר הסנקציות האמריקאי.
- מטרת מחקר זה היא להאיר את השימוש שעושים גופי הביטחון באיראן בסחר בלתי חוקי בנפט לצורך מימון התמיכה בארגוני טרור ברחבי המזרח התיכון, ואת הישויות המסייעות להן. לנוכח זאת, ניתן להעריך כי פגיעה ממוקדת של הסנקציות ביכולתה של איראן לייצא נפט טומנת בחובה הישג כפול – הגברת הלחץ הכלכלי על איראן כחלק ממדיניות “הלחץ המקסימלי” ופגיעה ישירה במימון ההתעצמות הצבאית והתמיכה בארגוני הטרור הנאמנים למשטר בטהראן.
רקע
- איראן נחשבת למדינה תומכת הטרור המובילה בעולם, כאשר לפי ההערכות היא הוציאה סכומים של כ-700 מיליון דולר בשנה לטובת תמיכה בארגוני טרור, בהם חזבאללה, חמאס, הג’האד האסלאמי בפלסטין ומיליציות שיעיות בעיראק. כוח קדס של משמרות המהפכה הוא הגוף האיראני המרכזי שמוביל את התמיכה הפיננסית והחומרית לארגוני הטרור (דו”ח הטרור השנתי של מחלקת המדינה האמריקאי לשנת 2019).
- לצורך מימוש התקציב הנדרש למימון הפעילות הביטחונית של איראן בכלל, ולטובת מימון פעילות הטרור של שלוחי איראן במזרח התיכון בפרט, נעזרים גופי הביטחון האיראניים בהכנסות ממכירות הנפט, אשר לפי ההערכות הגיעו ל-53 מיליארד דולר בשנת 2023, כמחצית מכלל הייצוא (מִנְהַל המידע של מחלקת האנרגיה האמריקאית, 10 באוקטובר 2024). על אף שחברת הנפט הלאומית של איראן מחזיקה במונופול על הפקת הנפט, המדינה מעניקה למשרדי ממשלה, לגופי דת ולקרנות פנסיה הקצאות לצורך מכירת נפט למימון פעילותם. גם גופי הביטחון של הרפובליקה האסלאמית – בראשם מטכ”ל הכוחות המזוינים, משמרות המהפכה וכוח קדס – נהנים משיטת הפעולה וכך גם גורפים מיליארדי דולרים ממכירות הנפט לטובת התקציבים שלהם (האקונומיסט, 17 באוקטובר 2024).
קמפיין “הלחץ המקסימלי” ומאמצי ההתחמקות של איראן
- בנובמבר 2018, במהלך כהונתו הראשונה של דונלד טראמפ כנשיא ארה”ב, השיק הממשל האמריקאי את קמפיין “לחץ מקסימלי” על איראן לאחר שטראמפ הורה על יציאה מהסכם הגרעין שנחתם עם איראן בשנת 2015. הקמפיין נועד להפעיל לחץ כלכלי ומדיני על איראן במטרה להביא את המשטר בטהראן לקבל הסכם גרעין מחודש בתנאים מועדפים על המערב, ולהוביל לשינוי בהשפעה האזורית של איראן, בתמיכתה בארגוני הטרור השונים במזרח התיכון ובתוכנית הטילים שלה. הרכיב העיקרי, והמשמעותי ביותר, בקמפיין היה הטלת סנקציות כלכליות משמעותיות, במטרה לשתק את המגזרים הכלכליים העיקריים באיראן, בראשם מגזרי הבנקאות והנפט. בעקבות זאת, נרשמה ירידה חדה ברווחי הנפט של איראן מממוצע שנתי של 70 מיליארד דולר בשנים 2000 עד 2017 ל-12.4 מיליארד דולר בשנת 2019 ולארבעה מיליארד דולר בשנת 2020 (המועצה ליחסי חוץ, 12 ביולי 2021).
- תחת הנשיא ג’ו ביידן ( 2020 – 2024) הממשל האמריקאי המשיך בסנקציות על איראן, אולם הקל ביישום של קמפיין “הלחץ המקסימלי”. בשל כך, נרשמה עלייה מחודשת בהכנסות האיראניות נפט שהגיעו ל-53 מיליארד דולר בשנת 2022 ול-54 מיליארד דולר בשנה שלאחר מכן (מִנְהַל המידע של מחלקת האנרגיה האמריקאית, 13 באוקטובר 2024).
- במטרה לעקוף את משטר הסנקציות שהובילה ארה”ב, מפעילה איראן את גופי הביטחון שלה, ובראשם משמרות המהפכה, לטובת ניהול תשתיות ענפות ועצמאיות, אשר מאפשרות את עקיפת הסנקציות בכלל שלבי ייצוא הנפט, החל מהעמסתו על מכליות והשטתו ליעדי המכירה, בראשם סין, וכלה בהלבנת הכספים שמתקבלים מהמכירה. מומחים העריכו כי משמרות המהפכה שולטים בעד מחצית מכלל ייצוא הנפט, וזאת באמצעות רשת סבוכה של גופי תיווך וחברות קש ו”צי רפאים” של מכליות להעברת הנפט ליעדי המכירה (האקונומיסט, 17 באוקטובר 2024; רויטרס, 18 בדצמבר 2024).
- בתחילת פברואר 2025, כשבועיים לאחר חזרתו לבית הלבן, חתם הנשיא טראמפ על מזכר נשיאותי רשמי שהחזיר את קמפיין “הלחץ המקסימלי” על איראן במטרה לחסום את יכולתה של איראן לפתח נשק גרעיני וכדי להתמודד עם פעילותה החתרנית בחו”ל. בהתאם לצו, נדרש מזכיר המדינה להתאים או לבטל את ההקלות הקיימות בסנקציות ולפעול בתיאום עם שר האוצר כדי לפעול להורדת ייצוא הנפט האיראני לאפס (הבית הלבן, 4 בפברואר 2025). מאז תחילת הקמפיין המחודש, הודיע משרד האוצר האמריקאי על סנקציות נגד אישים וישויות המעורבים ברשתות להברחת נפט איראני שסייע לממן את הפעילות הצבאית של הרפובליקה האסלאמית, ובמיוחד את פעילות הטרור ברחבי המזרח התיכון, בסכומים של מיליארדי דולרים בכל שנה (משרד האוצר האמריקאי, 6 בפברואר ו-13 במאי 2025).
חברתSEPEHR ENERGY JAHAN כמקרה בוחן
- דוגמה בולטת למאבק האמריקאי בייצוא הנפט האיראני המיועד לפעילות טרור היא הפעילות נגד חברת Sepehr Energy Jahan Nama Pars (SEPEHR ENERGY JAHAN), חברת קש המופעלת על ידי מטכ”ל הכוחות המזוינים. בנובמבר 2023, הכריז משרד האוצר האמריקאי על החברה כגוף תומך טרור בשל הסיוע הפיננסי והחומרי שהיא מספקת לישויות ביטחוניות איראניות. במסגרת ההכרזה, הוטלו סנקציות גם על המנכ”ל מג’יד אעט’מי ועל אחד העובדים, וכן על חברות בהונג קונג ובמאע”מ שמכרו נפט עבור החברה האיראנית (משרד האוצר האמריקאי, 29 בנובמבר 2023).

מג’יד אעט’מי (אתר eghtesadonline, 14 בפברואר 2017)
- למרות זאת, חברתSEPEHR ENERGY JAHAN המשיכה בפעילות ייצוא הנפט, ובתחילת 2025 אף הרחיבה את תחומי פעילותה בניסיון לממש מקורות הכנסה נוספים בעבור ההתעצמות הביטחונית. בין השאר, החברה הייתה מעורבת בשחרור מאגרי נפט שהכילו 52 מיליון חביות בשווי 1.7 מיליארד דולר מנמלי דאליאן וג’ושאן בסין, ואשר הוחזקו מאז הטלת סנקציות של משרד האוצר האמריקאי ב-2018 (WikiIran, מאי 2025).
- בנוסף, נחשפה מעורבות של חברת SEPEHR ENERGY JAHAN ומנהלה אעט’מי בניסיון איראני לשחרר כספים כלואים שהופקדו בבית האחזקות CLEARSTREAM הפועל בלוקסמבורג בסך של 1.7 מיליארד דולר, ואשר היו נתונים אף הם תחת סנקציות אמריקאיות (דר שפיגל, 6 במרץ 2025). לצד מהלכים אלו, הצליחה החברה גם להגדיל את חלקה בייצוא הנפט הביטחוני, בשנה האחרונה הצליחה לייצא בעצמה נפט בשווי ארבעה מיליארד דולר, נתון העומד על כ-60% מייצוא הנפט הביטחוני באיראן.
- בתגובה להתרחבות תחומי הפעילות של SEPEHR ENERGY JAHAN ולגידול בייצוא הנפט תחתיה, משרד האוצר האמריקאי קבע כי החברה מהווה “רשת גלובלית המשנעת נפט איראני, ומממנת את הכוחות המזוינים האיראניים לצד פעולות טרור״, ובמאי 2025 השית סנקציות על 24 ישויות שהשתתפו בייצוא הנפט הביטחוני של SEPEHR ENERGY JAHAN, בהן מכליות נפט, חברות כיסוי בשימוש איראני וישויות ממדינות שונות שאפשרו את ייצוא הנפט בניגוד למשטר הסנקציות. מהלך זה הוצג כצעד שנועד לפגוע בהתעצמות הצבאית של איראן, כדוגמת תוכניות הטילים וכלי הטיס הבלתי מאוישים, לצד צמצום ההשפעה האזורית השלילית של טהראן (משרד האוצר האמריקאי, 13 במאי 2025).

רשימת המוכרזים הקשורים ל- SEPEHR ENERGY JAHAN (אתר משרד האוצר האמריקאי, 13 במאי 2025)
- בנוסף לישויות המוכרזות על ידי משרד האוצר האמריקאי, זוהו במהלך המחקר ישויות נוספות, הכוללות חברות ומכליות, אשר משמשות את SEPEHR ENERGY JAHAN עבור עקיפת הסנקציות האמריקאיות והמשך מימון פעילות הטרור. לרשימה המלאה, ראו נספח א’.
מעורבות האופוזיציה האיראנית בחשיפת גורמים נוספים המעורבים בעקיפת הסנקציות
- לצד המערכה האמריקאית לצמצום ייצוא הנפט של SEPEHR ENERGY JAHAN, נרשמו גם מהלכים נגד החברה מצד מתנגדי משטר איראנים. לדוגמה, קבוצת “האקרים אקטיביסטיים״ בשם PRANA, המזוהה עם האופוזיציה האיראנית, תקפה את שרתי המייל של החברה והדליפה נתונים רבים לרשת האפלה (דארקנט).
- במסגרת ההדלפה, נחשפו אלפי מסמכים ותכתובות מייל, המכילים את כלל הפעולות שביצעו אנשי SEPEHR ENERGY JAHAN. בין השאר, הודלפו מסמכים אודות העמסת נפט במכליות, חוזי רכישת נפט על ידי לקוחות בסין וחשבוניות של חברות כיסוי שונות לטובת העברת התשלום. בין הישויות שנחשפו בחומרי הדלפה ניתן למצוא חברות קש המשמשות את איראן להסתרת מוטב הכספים, לקוחות קצה שרכשו את הנפט האיראני, חשבונות בנק המעורבים בפעילות זו, חברות שנתנו שירותים שאפשרו את הייצוא ושמות המכליות שהופעלו על ידי SEPEHR ENERGY JAHAN במטרה לשנע את הנפט האסור (ICNA, אפריל 2025).

דוגמאות למסמכים שפורסמו במסגרת ההדלפה (ICNA, אפריל 2025)
נספח א’: רשימת הישויות המסייעות ל- SEPEHR ENERGY JAHAN
שמות החברות

שמות המכליות
