יחידה 121 בחזבאללה והאפשרות לפגיעה בבכירים לבנונים

דרור דורון

עיקרים

• החלטות ממשלת לבנון נגד חזבאללה וההחלטה על פתיחת משא ומתן ישיר עם ישראל החריפו את המתיחות בין חזבאללה לבין ההנהגה הלבנונית, כאשר בכירי הארגון ותומכיו האשימו את הנשיא ג’וזף עון ואת ראש הממשלה נואף סלאם בבגידה ב”התנגדות” ובשיתוף פעולה עם ישראל. דווח כי גורמי אגף המודיעין בצה”ל גם הזהירו כי עון עלול להיות בסכנת חיים בשל המשא ומתן הישיר.
• החשש שההסלמה ברטוריקת חזבאללה גם תוביל לפגיעה בחייהם של בכירים לבנונים העלתה מחדש את תפקידה של יחידה 121 בחזבאללה, גוף סודי שכפוף למזכ”ל הארגון ואשר היה אחראי לשורה של התנקשויות נגד מתנגדי חזבאללה בזירה הפוליטית והביטחונית בשני העשורים האחרונים. המקרה הבולט ביותר היה רצח ראש הממשלה לשעבר, רפיק אלחרירי, בפברואר 2005.
• דפוסי הפעולה המבצעיים של היחידה, כפי שנחשפו בדיוני בית הדין המיוחד לרצח אלחרירי, הצביעו על מיומנות מודיעינית וטכנית גבוהה ועל שימוש במאמצי הונאה כדי לסכל ולשבש את יכולות גורמי חקירה לחשוף את אחריותה להתנקשויות. בשל כך, מעולם לא נעצר אף אחד מפעילי היחידה.
• להערכתנו, חוסר יכולתו של חזבאללה לשנות מבפנים את החלטות ממשלת לבנון מאחר שהוא מחזיק בייצוג של פחות משליש מכלל השרים, יחד עם הלחץ הפנימי הגובר מצד הנהגת המדינה שנחושה ליישם את מונופול המדינה על הנשק ולקיים את המשא ומתן הישיר עם ישראל, עלולים להוביל את הארגון לחדש את ההתנקשויות הפוליטיות כדי לעצור את המהלכים שנתפסים כאיום קיומי על חזבאללה ולבסס מחדש את כוח ההרתעה שלו. במקרה כזה, חזבאללה צפוי לנצל את המיומנות של יחידה 121 החשאית ואת הניסיון שצברה לאורך השנים.

ההסלמה באיומי חזבאללה נגד בכירי השלטון הלבנוני

• בשבועות האחרונים נרשמה הסלמה בהתבטאויות של בכירי חזבאללה ושל ערוצי תקשורת המזוהים עם הארגון נגד ההנהגה הלבנונית, ובמיוחד נגד הנשיא ג’וזף עון וראש הממשלה, נואף סלאם, וזאת על רקע צעדי הממשלה נגד חזבאללה וההחלטה לפתוח במשא ומתן ישיר עם ישראל בצל המערכה המחודשת נגד ישראל. גם המאמצים האמריקאיים לקדם פגישה בין הנשיא עון לבין ראש ממשלת ישראל נתניהו הקשיחו את הרטוריקה מצד חזבאללה. להלן התבטאויות בולטות:^[1]
  • מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, הזהיר לאחר החלטת ממשלת לבנון באוגוסט 2025 על פירוק נשק חזבאללה כי “איננו חפצים במלחמת אחים אך הדבר יכול לקרות”. על המשא ומתן עם ישראל, הוא אמר כי זהו מהלך “תבוסתני” וכי הארגון לא מכיר בו ולא יכיר בתוצאות הסופיות שלו. הוא גם האשים כי הרשויות הלבנוניות מנסות “לנעוץ סכין בגבה של ההתנגדות”, ותהה “האם יש עוד מדינה בעולם שבה השלטון מסכים עם האויב כדי שיתעמת עם ההתנגדות לכיבוש?”.
  • סגן יו”ר המועצה המדינית של חזבאללה, מחמוד קמאטי, העריך כי לאחר סיום המערכה נגד ישראל, צפוי “צונאמי עממי שישטוף את הממשלה הזו, את חטאיה הפוליטיים ואת הגישה הפוליטית שהיא נוקטת בה”. הוא גם האשים כי בעצם ההסכמה לקיים משא ומתן עם ישראל, המדינה “רצה וממהרת לעבר השפלה וביזיון, ולעבר ויתור על הריבונות צעד אחר צעד”.
  • חבר הפרלמנט מסיעת חזבאללה, חסין אלחאג’ חסן, טען כי הממשלה איבדה את סמכותה מאז הקמתה וכי השלטון בלבנון “אינו בקיא בפוליטיקה, אלא בקיא בכניעה לארה”ב”.
  • מאמר דעה שפורסם ביומון אלאח’באר, המזוהה עם חזבאללה, תחת הכותרת “ממשלת וישי בלבנון: בין אובדן הלגיטימציה למשפט הבגידה” השווה את מדיניות ממשלת לבנון לשיתוף פעולה עם אויב בזמן מלחמה (אלאח’באר, 6 במרץ 2026).
  • עורך היומון אלאח’באר, אבראהים אלאמין, המקורב לצמרת חזבאללה, טען כי הנשיא עון וראש הממשלה סלאם, אותם כינה “צמד האפוטרופסות האמריקאי-סעודי”, אינם קוראים נכון את המפה ואינם מבינים את כוחו של חזבאללה בלבנון ואת עוצמתו הצבאית. הוא הבהיר כי “שום הסכם לא יעבור ללא אישור חזבאללה” ואיים כי אם הנשיא עון ייפגש עם ראש הממשלה נתניהו, הוא יהפוך למעשה ל”נשיא מטעם הכיבוש” ולכן “ההתנגדות” אליו תהיה “חובה בכל צורה, בכל עת ובכל דרך”.
• לצד זאת, תומכי חזבאללה גם החריפו את הקמפיין במרחב הציבורי וברשתות החברתיות עם כרזות שהאשימו את עון וסלאם בשיתוף פעולה עם “האויב הציוני”.

     
מימין: תמונת הנשיא עון עם כיפה ודגל ישראל תלויה באלצ’אחיה אלג’נוביה, מעל הכביש המוביל לנמל התעופה של בירות (דף הפייסבוק אללבנאניה, 3 במאי 2026). משמאל: ראש הממשלה סלאם כיהודי חרדי. בכיתוב נאמר: “ראש ממשלה שהוא משרת נאמן של הציונות ובן ערובה לאג’נדות ציוניות” (ערוץ הטלגרם חזבאללה בשטח, 3 במאי 2026)

• על רקע המתח הגובר בתוך לבנון, דווח כי בסקירה מודיעינית של אגף המודיעין של צה”ל (אמ”ן) בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת נאמר כי המשא ומתן שמנהל נשיא לבנון עם ישראל מעמיד אותו בסכנת חיים (N12, 29 באפריל 2026). הידיעה דווחה בהרחבה בכלי התקשורת בלבנון וזכתה להדהוד מצד תומכיו של עון. כך לדוגמה, רישאר קיומוג׳יאן, ראש מנגנון קשרי החוץ במפלגת הכוחות הלבנוניים הנוצרית, ציין כי גורמי הנהגה שונים בחזבאללה התבטאו באופן פומבי כי גורלו של עון יהיה דומה לזה של בשיר אלג׳מיל, נשיא לבנון שנרצח בשנת 1982 לאור קשריו עם ישראל (אלג’דיד, 2 במאי 2026). “גורמים בסביבת הנשיא עון” צוטטו באומרם כי ההערכות הישראליות בנושא זוכות ״להתייחסות רצינית״ בקרב מקורבי הנשיא הלבנוני (MTV, 29 באפריל 2026).
• עדות נוספת לחשש מפגיעה בבכירים לבנונים סיפק הדיווח כי צבא לבנון הקים מחסום בקדמת המבנה שבו מתגורר השגריר לשעבר, סימון כרם, בשכונת אלאשרפיה בבירות. לפי הדיווח, ההחלטה על הגברת האבטחה הגיעה בשל ההערכות שהוא יעמוד בראש המשלחת הלבנונית למשא ומתן הישיר עם ישראל אחרי שכבר עמד בראש המשלחת האזרחית לשיחות במסגרת מנגנון הפיקוח על הפסקת האש (MTV לבנון, 27 באפריל 2026).

יחידה 121 והשימוש בהתנקשויות פוליטיות

• לאורך השנים, יזם חזבאללה שורה ארוכה של התנקשויות פוליטיות כנגד יריביו בזירה הפנימית בלבנון. דפוס פעולה זה נחשף באופן נרחב במסגרת פעילותו של בית הדין המיוחד ללבנון שהוקם על ידי מועצת הביטחון של האו״ם במסגרת החלטה 1757 ממאי 2007 כדי לחקור את ההתנקשות בראש ממשלת לבנון לשעבר, רפיק אלחרירי, בפברואר 2005.^[2]
• במסגרת דיוני בית הדין, שפעל בין השנים 2023-2009, הוצגו ראיות על יכולות מעקב מתקדמות של המתנקשים אחר היעדים לפגיעה, שימוש במאפייני תקשורת מבצעיים והפעלת מערך הונאה והטעיה כדי להטיל את האשמה להתנקשויות על גורמים אחרים. כך לדוגמה, פורסמה רשת מעגלי התקשורת המבצעיים של מבצעי ההתנקשות באלחרירי באמצעות סדרה של טלפונים ניידים אנונימיים שניהלו מעקב צמוד אחרי תנועותיו בימים שקדמו להתנקשות והמאמץ לשוות להתנקשות מראה של פיגוע טרור שבוצע על ידי גורמים סוניים קיצוניים, ובכלל זה שיחת נטילת אחריות שקרית כדי להרחיק את האשמה מחזבאללה.

     
מימין: חמשת הנאשמים (אלג’רידה, 19 באוגוסט 2020). משמאל: רשת הטלפונים המבצעיים של פעילי יחידה 121 שהיו מעורבים בהתנקשות באלחרירי (אתר 961, 21 באוגוסט 2020)

• ההליכים התנהלו נגד חמישה פעילי חזבאללה, שהואשמו שלא בפניהם: מצטפא בדר אלדין, מבכירי הזרוע הצבאית של חזבאללה שגם מונה לראש המערך המבצעי של הארגון בשנת 2008, לאחר סיכולו של רמטכ”ל חזבאללה, עמאד מע’ניה,^[3] שהיה בן דודו וגיסו; סלים ג’מיל עיאש, שהואשם שפיקד על חוליית הרצח בהתנקשות באלחרירי והיה מעורב בשלושה מקרי התנקשות נוספים;^[4] חסין חסן עניסי, אסד חסן צברא וחסן חביב מרעי, שהואשמו שהיו מעורבים בהכנות להתנקשות ובמאמצים להסתיר את מעורבות חזבאללה. לאחר שבדר אלדין נרצח בסוריה בשנת 2016, על רקע סכסוך פנימי בחזבאללה, הוסר שמו מכתב האישום.
• באוגוסט 2020, קבע בית הדין כי רק עיאש אשם בסעיפים נגדו וגזר עליו מאסרי עולם, בעודו קובע כי לא היו ראיות שמאפשרות את הרשעתם של שלושת הנאשמים החיים האחרים. לגבי בדר אלדין, נאמר כי לא היו ראיות ברורות שיכולות לקבוע כי הוא מילא תפקיד פיקוד בזמן רצח אלחרירי. בנוסף, נכתב בהכרעת הדין שלא היו ראיות שהנהגת חזבאללה הייתה מעורבת בהתנקשות. עם זאת, לאחר ערעור, הורשעו גם עניסי ומרעי במעורבות ברצח אלחרירי (אלאח’באר, 10 במרץ 2022).
• רק לאחר הכרעת הדין באוגוסט 2020, נחשפו פרטים על יחידה 121 של חזבאללה, שהייתה אחראית להתנקשות באלחרירי. לפי מספר “בכירים ביטחוניים בעבר ובהווה” מארה”ב וממדינות באירופה ובמזרח התיכון, היחידה כפופה ישירות למזכ”ל חזבאללה והייתה אחראית להתנקשויות נוספות בלבנון בשנים 2007 עד 2013, בין השאר של וסאם עיד ווסאם אלחסן, קצינים בכוחות ביטחון הפנים של לבנון שהיו מעורבים בחקירת רצח אלחרירי, ושל מחמד שטח, לשעבר שר הכלכלה והשגריר בארה”ב שהיה מתנגד קולני של חזבאללה ומשטר אלאסד בסוריה. “שני בכירים אמריקאים לשעבר” הבהירו כי המידע הועבר להרכב בית הדין המיוחד, אולם השופטים לא היו יכולים להשתמש בו בפומבי בשל הסיכון של חשיפות מקורות ושיטות מחקר (הוושינגטון פוסט, 25 באוגוסט 2020). ליחידה 121 מיוחסות גם התנקשויות בעיתונאים שהיו ידועים כמתנגדי חזבאללה: סמיר קציר מהיומון אלנהאר שנהרג בפיצוץ מכונית תופת ביוני 2005, וג’בראן ע’סאן תויני, שהיה העורך והמוציא לאור של היומון אלנהאר ונהרג בפיצוץ מכונית תופת בדצמבר 2005 (הפודקאסט “לשבור את שלטון הזהב של חזבאללה”, מכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב, 15 בנובמבר 2023).
• בנובמבר 2024, דווח כי סלים עיאש סוכל בתקיפה ישראלית בסוריה. לפי אחת הגרסאות, התקיפה הייתה בעיירה הסורית אלקציר שבגבול עם לבנון, בעוד שלפי דיווח נוסף עיאש סוכל בתקיפה על דירה ששייכת לחזבאללה באזור אלסידה זינב ליד דמשק (אלערביה ו-L’Orient Today, 10 בנובמבר 2024). ייתכן כי הימצאותו של עיאש בסוריה מצביעה על כך שיחידה 121 ניצלה את הזירה הסורית לקידום התנקשויות כנגד יריבי הארגון בשטח לבנון. לפי דובר צה”ל, עיאש שימש מפקד היחידה עד מותו (דובר צה”ל, 14 בנובמבר 2025).

• בשלהי שנת 2025, על רקע המתיחות הגואה בין חזבאללה לבין הממשל הלבנוני, חשף דובר צה”ל בערבית את המעורבות של יחידה 121 בחמש התנקשויות נוספות בתוך לבנון:
  • ב-2 באוגוסט 2023, התגלתה גופתו של אליאס אלחצרוני, ששימש מזכ”ל מפלגת הכוחות הלבנוניים הנוצרית בבנת ג’ביל, ובחזבאללה טענו כי הוא נהרג בתאונת דרכים, אולם דובר צה”ל חשף כי יחידה 121 אחראית להתנקשות באלחצרוני, שהיה ידוע בהתנגדותו לארגון. לפי ההודעה, פעילי יחידה 121 ארבו לאלחצרוני בכביש סמוך לביתו בעין אבל שבדרום לבנון, חטפו ורצחו אותו באמצעות הרעלה ושבירת צלעותיו. בהמשך, כדי ליצור רושם שהוא סטה מהדרך ונהרג בתאונת דרכים, הם הניחו את גופתו של אלחצרוני חזרה במכוניתו, התקוע בעץ, בתעלה בצד הדרך (חשבון X של אביחי אדרעי, 14 בנובמבר 2025).

• • היחידה הייתה אחראית גם להתנקשויות באישים שהיו קשורים למעורבות חזבאללה בפיצוץ הענק בנמל בירות באוגוסט 2020: ג’וזף סקף, שכיהן כראש מחלקת המכס בנמל. צוין כי הוא הושלך למותו ממקום גבוה על ידי אנשי יחידה 121 בשנת 2017, לאחר שדרש מחזבאללה להוציא מהנמל את כמויות האמוניום חנקתי, החומר שבהמשך התפוצץ וגרם לאסון; מניר אבו רג’ילי, שכיהן כראש יחידת מניעת ההברחות במכס. הוא נרצח בדקירות סכין על ידי אנשי היחידה בדצמבר 2020, בעקבות מידע שמסר על קשר של חזבאללה לפיצוץ; ג’ו בג’אני, צלם שהיה בין הראשונים שתיעדו את זירת הפיצוץ וגויס על ידי צבא לבנון לסייע בחקירה. הוא נורה למוות בתוך מכוניתו בדצמבר 2020 על ידי אנשי יחידה 121 שגנבו את הטלפון הנייד שלו ונמלטו מהמקום; לקמאן סלים, פעיל פוליטי ועיתונאי בולט ממבקרי חזבאללה. הוא נורה למוות בתוך מכוניתו בפברואר 2021 על ידי אנשי היחידה, זמן קצר לאחר שהאשים את חזבאללה ואת משטר אלאסד בסוריה באחריות לפיצוץ (חשבון X של אביחי אדרעי, 2 בדצמבר 2025).

• התנקשות נוספת שלפי החשד בוצעה על ידי יחידה 121 הייתה של סלימאן פסקל, אחראי מחוז במפלגת הכוחות הלבנונים שמת בנסיבות חשודות באפריל 2024, לאחר שנחטף, הועבר לשטח סוריה ושם נרצח. דפוס הפעולה והמהירות שבה גורמי הביטחון בלבנון הטילו את האחריות לרצח על כנופיה של גנבי רכב ממוצא סורי, הגבירו את החשדות סביב הרצח ובכירים בלבנון הפנו אצבע מאשימה לחזבאללה וטענו כי פסקל היה למעשה יעד של התנקשות פוליטית מצד הארגון (L’Orient Today, 10 באפריל 2024).

     
מימין: פסקל סלימאן (MTV לבנון, 7 באפריל 2025).
משמאל: קריקטורה שמגחיכה את הטענה כי “גנבי רכב” היו אחראים להתנקשות (UANI, 17 באפריל 2024)

• מאחר שחזבאללה מעולם לא הודה בקיומה של היחידה, לא ידוע מי עומד כיום בראשה. אחת האפשרויות היא שהפיקוד הועבר לטלאל חמיה, מאחרוני הדור הוותיק של חזבאללה שבמשך שנים פיקד על יחידה 910 שאחראית על פיגועי חו”ל. הממשל האמריקאי הציב על ראשו פרס של שבעה מיליון דולר (אתר פרסים עבור צדק, 10 באוקטובר 2017).

^[1] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-11 בפברואר 2026: "הסלמה במתיחות בין חזבאללה לממשל בלבנון"; מחקר של מרכז המידע מ-13 באפריל 2026: "הסלמה במתיחות בין הממשל הלבנוני לחזבאללה על רקע חידוש הלחימה והמשא ומתן מול ישראל"; מחקר של מרכז המידע מ-20 באפריל 2026: "הפסקת האש בין ישראל לבין לבנון – תובנות ותגובות"; מחקר של מרכז המידע מ-26 באפריל 2026: "מגמות במסרים של מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם (אוקטובר 2024-אפריל 2026)"; הפרסומים השבועיים של מרכז המידע: "מבט לטרור: חזבאללה ולבנון".
^[2] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-16 בספטמבר 2020: "משפט, פוליטיקה וטרור: פסק הדין של בית הדין הבינלאומי לחקירת רצח ראש ממשלת לבנון רפיק אלחרירי ונקודות התורפה שלו".
^[3] על פי פרסומים זרים, מע'ניה סוכל בדמשק במבצע משותף של המוסד הישראלי וה-CIA.
^[4] ניסיון ההתנקשות בשר לשעבר וחבר הפרלמנט העצמאי, מרואן חמאדה בשנת 2004. חמאדה נפצע קשה; התנקשות במזכ"ל לשעבר של המפלגה הקומוניסטית הלבנונית, ג'ורג' חאוי, בשנת 2005 ; ניסיון התנקשות בשר ההגנה דאז, אליאס אלמר בשנת 2005. אלמר נפצע ושרד.

מאמרים נוספים בתחום