חידוש התיאום האזרחי והביטחוני בין הרשות הפלסטינית וישראל: תמונת מצב ראשונית והערכת המשמעויות

עיקרי תמונת המצב

ב-17 בנובמבר 2020 הודיע חסין אלשיח’, מקורבו של אבו מאזן, כי קשרי הרשות הפלסטינית עם ישראל ישובו למתכונתם הקודמת, קרי- יחודש התיאום האזרחי והביטחוני עם ישראל במתכונת שלפני 19 במאי 2020 (המועד בו הודיע אבו מאזן על הפסקת התיאום עם ישראל). בראיון לטלוויזיה הציג חסין אלשיח’ את השבת הקשרים כניצחון של העם הפלסטיני משום שישראל, לדבריו, הכירה בהסכמים שנחתמו בינה לבין אש”ף ומשמעות הדבר היא ש”עסקת המאה” כבר אינה עומדת על הפרק. כתימוכין לכך פרסם אלשיח’ מכתב מאת האלוף כמיל אבו רכן, מתאם פעולות הממשלה בשטחים, המופנה אליו, שבו הצהירה ישראל על מחויבותה להסכמים הדו-צדדיים בינה לבין הפלסטינים.

• הודעת הרשות הפלסטינית מסמלת את נכונותה לשוב למסלול הקודם של התיאום הביטחוני והאזרחי עם ישראל לאחר נתק (אף כי לא מוחלט) של קרוב לחצי שנה. בתיאום נכללים עשרות רבות של נושאים, החל מסוגיות הנוגעות לענייני היום-יום ולרווחת האזרחים הפלסטינים (בריאות, מים, חשמל) וגמור בתיאום ביטחוני. ניתן להניח, כי החזרת מערכת התיאומים למסלול הקודם תתבצע בהדרגה, תוך מתן עדיפויות לנושאים דחופים העומדים על הפרק. כפועל יוצא מההחלטה נפתחו מחדש משרדי הרשות הכללית לעניינים אזרחיים, המופקדת על התיאום האזרחי עם הצד הישראלי, שפעילותם הופסקה מאז מהודעת אבו מאזן 2020.
• להערכתנו, ניתן להצביע על שלוש משמעויות מרכזיות העולות מהודעת הרשות הפלסטינית:
  • משמעות מדינית: הרשות הפלסטינית נערכת לשיקום יחסיה עם ממשל הנשיא הנבחר ג’ו ביידן לאחר המתחים והחיכוכים, שליוו את יחסיה עם הממשל הקודם של הנשיא טראמפ. נראה כי לשם כך החלה הרשות לנהל “מתקפת חיוכים” מול הממשל הנכנס.“מתקפה” זאת כוללת את חידוש התיאום האזרחי והביטחוני עם ישראל והחזרת שגרירי הרשות למועצת האמירויות ולבחרין יום לאחר הודעת הרשות. כמו כן הודלפו ידיעות לתקשורת האמריקאית (והישראלית) לפיהן הרשות תהיה מוכנה לבחון פתרונות לשורה של בעיות התלויות ועומדות בינה לבין ישראל וארה”ב ובהן סוגיות התשלומים למחבלים אסירים ולבני משפחותיהם. מנגד, נראה, כי ברשות קיימות ציפיות למחוות מצד הממשל האמריקאי החדש, שעיקרן ביטול מהלכי ממשל טראמפ הנתפסים כפוגעים ברשות (למשל פתיחה מחדש של נציגות אש”ף בוושינגטון, חידוש הסיוע הכספי לרשות, חידוש הסיוע לאונר”א ועוד).
  • במישור הכלכלי: חידוש התיאום עם ישראל, בראיית הרשות, צפוי לאפשר את משיכת כספי הסילוקין שבידי ישראל ובכך להקל על קשייה הכלכליים, שהחריפו בשל משבר הקורונה. סכום כספי הסילוקין המוחזק ע”י ישראל, על פי מקורות פלסטינים, נאמד בכשלושה מיליארד שקלים. קבלת סכום זה תסייע לרשות הפלסטינית לשלם את משכורות פקידי הממשל ואת הקצבאות החודשיות ובכך להקל על הלחצים הפנימיים המופעלים על הרשות^[1].
  • במישור הפנים-פלסטיני:
    • הודעת הרשות על חידוש הקשרים עם ישראל שמה קץ, באבחה אחת, לניסיונות (העקרים) לקדם את תהליך הפיוס הפנים-פלסטיני, שקיבלו תנופה בחודשים האחרונים. לאחר ההודעה שפורסמה במהלך שיחות פיוס בין חמאס לפתח בקהיר, החלו כלי התקשורת של חמאס ושאר הארגונים לתקוף בחריפות את הרשות. ג’בריל רג’וב, בכיר פתח שהיה מזוהה עם תהליך הפיוס, אף הכריז באופן רשמי, כי שיחות הפיוס בקהיר נכשלו (הטלוויזיה הפלסטינית, 22 בנובמבר 2020).
    • החזרה לתיאום האזרחי והביטחוני עלולה להתפרש ככניעה לישראל (ולארה”ב). ספק אם הטיעון לפיו זהו “ניצחון” פלסטיני שהוריד מעל הפרק את “עסקת המאה” יזכה לאמון בקרב הציבור הפלסטיני בכללותו ואף בקרב פתח. הדבר עלול לפגוע עוד יותר בלגיטימציה ובדימוי הציבורי הירוד של הרשות הפלסטינית ושל אבו מאזן אישית.
• האם תסכים הרשות הפלסטינית לתרגם לשפת המעשה את “מתקפת המחוות” מול ארה”ב או שמא המדובר במחוות הצהרתיות בלבד? האם תשנה הרשות את מדיניותה הלעומתית מול ישראל או שמא תמקד את מאמציה המדיניים מול ארה”ב במטרה לתקוע טריז בינה לבין ישראל? האם אכן ישוב התיאום הביטחוני לדפוס הקודם או שמא יתגלו בו “חריקות”? בשלב זה מוקדם עדיין להעריך לאן פני הדברים, אולם דומה, כי בראיית הרשות נוצרה עתה הזדמנות מדינית להביא לשינוי בדפוס היחסים העוין, שאפיין את יחסיה עם ארה”ב בעידן הנשיא טראמפ.

חידוש קשרי הרשות הפלסטינית עם ישראל

הודעת חסין אלשיח’

• בערב 17 בנובמבר 2020 הודיע חסין אלשיח’, מקורבו של אבו מאזן, כי קשרי הרשות עם ישראל ישובו להיות כפי שהיו, קרי- לפני 19 במאי 2020, המועד בו הודיע אבו מאזן על הפסקת ההסכמים עם ישראל^[2]. אלשיח’ הוסיף, כי מהלך זה מתבצע בעקבות מגעים, שקיים אבו מאזן בעניין מחויבותה של ישראל להסכמים שנחתמו עם הפלסטינים. זאת על סמך מסרים שהועברו בכתב ובעל פה, אשר מאשרים את המחויבות (commitment) של ישראל להסכמים אלה (חשבון הטוויטר של חסין אלשיח’, 17 בנובמבר 2020, באנגלית ובערבית; ופא, 17 בנובמבר 2020). חסין אלשיח’ הינו, חבר הועד המרכזי של פתח, יו”ר הרשות לעניינים אזרחיים, המשמש אחראי על התיאום האזרחי עם ישראל. הוא נהנה ממעמד של שר למרות שאינו פורמלית חבר בממשלתו של מחמד אשתיה.

הודעת חסין אלשיח’ אודות השבת קשרי הרשות עם ישראל למתכונתם הקודמת
(חשבון הטוויטר של חסין אלשיח’, 17 בנובמבר 2020).

• כשעתיים לאחר פרסום ההודעה בטוויטר העניק חסין אלשיח’ ראיון מיוחד לטלוויזיה הפלסטינית שבו הסביר את הרקע והסיבות למהלך. המסר המרכזי בדבריו היה, שההודעה משקפת “ניצחון של העם הפלסטיני” משום שישראל הכירה בהסכמים, שנחתמו בינה לבין אש”ף. ומשמעות הדבר היא, לשיטתו של חסין אלשיח’, ש”עסקת המאה” כבר אינה עומדת על הפרק. להלן עיקרי דבריו של חסין לטלוויזיה הפלסטינית (ופא, חשבון הטוויטר של חסין אלשיח’, 17 בנובמבר 2020):
• ההנהגה הפלסטינית העבירה לאחרונה איגרת כתובה לממשלת ישראל ובה שאלה אחת: האם ממשלת ישראל עדיין מחויבת להסכמים עם אש”ף על בסיס מקור הסמכות המוכר שלהם, שהוא הלגיטימיות הבינלאומית? ב-17 בנובמבר 2020 קיבלה הרשות מכתב רשמי מממשלת ישראל המאשר את מחויבותה להסכמים שנחתמו עם אש”ף. לדבריו זהו המכתב הראשון שהרשות קיבלה בעידן נתניהו, כתוב ומתועד, שבו ממשלת ישראל מצהירה על מחויבותה להסכמים הדו-צדדיים עם הפלסטינים^[3].

   
מימין: המכתב הרשמי ממתאם פעולות הממשלה בשטחים לחסין אלשיח’ שבו ישראל הצהירה על מחויבותה להסכמים הדו-צדיים עם הפלסטינים, כולל בעניינים פיננסיים (סמא, 17 בנובמבר 2020). משמאל: מחמד אשתיה מציג את המכתב מישראל במהלך ראיון למועצה ליחסי חוץ בארה”ב (ערוץ ה-YOUTUBE של Council on Foreign Relations, 17 בנובמבר 2020)

• חסין אלשיח’ שיבח את ה”הישג” הפלסטיני, שהוביל להסכמת הרשות לחדש את שיתוף הפעולה עם ישראל: לדבריו מהות העניין אינה החזרת הקשרים עם ישראל למצב, שלפני 19 במאי 2020. הדבר החשוב ביותר הוא השגת עמדה מדינית ברורה בכל הנוגע למחויבות ישראל להסכמים. משמעות הדבר היא, בראייתו, “שכל תכנית אחרת [קרי, תכנית טראמפ] כבר אינה מונחת על השולחן”. אלשיח’ הדגיש, כי מדובר בניצחון של העם הפלסטיני ושל אבו מאזן חזר והדגיש: “ההכרה בהסכמים שנחתמו בינינו לבין ממשלת ישראל פירושה, שעסקת המאה כבר לא על השולחן”.

חידוש פעילות משרדי הקישור הפלסטינים ופגישת עבודה ראשונה בין נציגי הרשות וישראל

• ב-22 בנובמבר 2020 הודיעה הרשות הכללית לעניינים אזרחיים על חידוש פעילות משרדיה בכל המחוזות, יהודה ושומרון ורצועת עזה, החל מ-23 בנובמבר 2020 בשעות הבוקר. בהודעה נמסר, כי הרשות תמשיך לטפל בכל הנושאים האזרחיים ולכן הציבור הפלסטיני מתבקש לפנות למשרדי הקישור הפלסטינים ולא למשרדי הקישור הישראליים או לקיים קשר ישיר עם ישראל באמצעות דף הפייסבוק (בערבית) של מתאם פעולות הממשלה בשטחים (דף הפייסבוק של הרשות הכללית לעניינים אזרחיים, 22 בנובמבר 2020). יוזכר, כי פעילות משרדי הקישור הפלסטיניים הופסקה ב-19 במאי 2020 בעקבות החלטת אבו מאזן בנושא (אלחרה, 22 בנובמבר 2020).
• בעקבות ההודעה על חידוש הקשרים עם ישראל, מסרו בכירים פלסטינים ליומון אלאיאם המזוהה עם הרשות הפלסטינית, כי ההנהגה הפלסטינית החליטה לשוב ולקבל את כספי הסילוקין מישראל, וציינו כי העניין יוסדר בימים הקרובים. מקורות נוספים הדגישו, כי המחויבות להסכמים פירושה שעל ישראל להפסיק באופן מידי את כל הפרותיה, ובמיוחד את פעילויות ההתנחלויות ואת המתרחש בירושלים (אלאיאם, 18 בנובמבר 2020). אבראהים מלחם, דובר ממשלת הרשות, מיהר להודיע, ​​כי נציגי משרד האוצר ברשות ייפגשו עם עמיתיהם הישראלים לפני סוף נובמבר כדי להסדיר את העברת כספי הסילוקין, שלא הועברו מזה חצי שנה. בתשובה לשאלה על חובות הרשות לעובדי הציבור, אמר מלחם כי לאחר קבלת כספי הסילוקין יקבע משרד האוצר את אופן תשלום החובות הללו (אלקדס, 18 בנובמבר 2020).
• בתקשורת הישראלית דווח, כי ב-19 בנובמבר 2020 התקיימה בראמאללה הפגישה הראשונה בין נציגי הרשות לנציגים ישראלים. בפגישה השתתפו מתאם פעולות הממשלה בשטחים, האלוף כמיל אבו רכן וחסין אלשיח’ האחראי על הקשרים עם ישראל (כאן 11, וואלה, 19 בנובמבר 2020). על פי דיווח חסין אלשיח’ שני הצדדים שבו ואשררו את ההסכמים [הקיימים] ביניהם. לדברי חסין אלשיח’ הוסכם בפגישה על העברת כל התשלומים (כספי הסילוקין) לרשות הפלסטינית. שני הצדדים הסכימו להיפגש פעם נוספת (חשבון הטוויטר של חסין אלשיח’, 19 בנובמבר 2020).

סוגיות העומדות על הפרק עם חידוש הקשרים

העברת כספי הסילוקין וסוגיית המשכורות למחבלים

נושא מרכזי, שהרשות מייחסת לו חשיבות מיוחדת, הינו העברה של כספי הסילוקין בהקדם האפשרי. זאת בשל המצב הכלכלי הקשה של הרשות, שהוחמר בשל משבר הקורונה (המקשה על תשלומי משכורות לפקידי הממשל). לדברי הכלכלן הפלסטיני ג’עפר צדקה נמצאים כיום בידי ישראל שלושה מיליארד ₪, שהצטברו מאז מאי 2020 (אלערבי אלג’דיד, 12 בנובמבר 2021).

• הרשות הפלסטינית מודעת היטב, כי תשלום המשכורות למחבלים פלסטינים הכלואים בישראל עלול להוות מכשול להחזרת כספי הסילוקין, להקשות על חידוש הסיוע האמריקאי, להוות מקור לתביעות משפטיות נגד הרשות הפלסטינית בארה”ב ומעבר לכך להקשות על שיקום מערכת היחסים של הרשות עם הממשל החדש ועם הקונגרס האמריקאי. הניו יורק טיימס דיווח, כי אישים דמוקרטים אוהדים (“Sympathetic Democrats”) יעצו לפלסטינים להפסיק את התשלומים הללו, אחרת יתקשה הממשל הנכנס לשפר את היחסים עמם (ניו יורק טיימס, 19 בנובמבר 2020).
• נראה כי על רקע זה בוחנת עתה הרשות הפלסטינית “פתרונות יצירתיים”, שיספקו את הממשל האמריקאי בכל הנוגע להעברת משכורות למחבלים האסירים. פתרון שכזה הוצג לאחרונה ע”י קדרי אבו בכר, יו”ר הרשות לענייני אסירים ומשוחררים, בריאיון טלפוני שהעניק לניו יורק טיימס. אבו בכר ציין, כי ברמאללה נידונה הצעה לפיה יקבלו האסירים הפלסטינים תשלומים על בסיס צרכיהם הכלכליים, ולא על בסיס שנות המאסר שנגזרו עליהם/חומרת פשעיהם. אבו בכר הוסיף, כי הכוונה לדרוש שאסירים משוחררים ישולבו בעבודות במגזר הציבורי, במקום שישבו באפס מעשה כפי שנעשה כעת [הערה: ובכך תינתן לגיטימציה להעברת התשלומים למחבלים המשוחררים בכיסוי של “משכורות”]. לדבריו, הרשות לענייני אסירים ואסירים משוחררים כבר הפיצה שאלונים לאסירים משוחררים אודות העדפת העבודה שלהם (ניו יורק טיימס, 19 בנובמבר 2020)^[4].

הסיוע למחבלים אסירים ומשוחררים ולמשפחות שהידים הינו אתוס פלסטיני עמוק ומושרש, שלהערכתנו הרשות הפלסטינית תתקשה לפגוע בו באופן מהותי. ראש הממשלה אשתיה, הבהיר למחרת ההודעה של חסין אלשיח’, כי הפלסטינים ימשיכו לשלם ולסייע למשפחות האסירים והשהידים כדי “להבטיח להם חיים בכבוד”( סוא, 18 בנובמבר 2020). רעיונות לעקיפת הקשיים במתן משכורות לאסירים ע”י הרשות כבר הועלו ויושמו בעבר אך לא היה בהם כדי לפתור את הקושי הבסיסי שמעוררת העברת משכורות למחבלים. לפיכך ספק רב האם מאחורי הרעיונות הללו אכן מסתתרת כוונה אמתית של הרשות לפגוע באופן מהותי בתשלומים הנדיבים המועברים למחבלים כלואים והמשוחררים ולבני משפחות השהידים.

• בפועל קיימים “סימנים מעידים” העשויים להצביע, כי אין בכוונת הרשות לשנות באופן מהותי את העברת המשכורות הנדיבות למחבלים ולמשפחות השהידים וכי דובריה מעבירים בעניין זה מסרים סותרים ל”אוזניים אמריקאיות” ול”אוזניים פלסטיניות”:
• קדרי אבו בכר, יו”ר הרשות לענייני אסירים משוחררים, נשא דברים בעצרת שהתקיימה בכפר כובר מול ביתו של המחבל נאא’ל אלברע’ותי, לרגל מלאת 41 שנים למאסרו בישראל^[5]. לדברי אבו בכר ישנה “מזימה” לפגוע באסירים הפלסטיניים. אולם עניינם מהווה “קו אדום”, ולא ניתן לפגוע ב”זכויותיהם” ולא משנה מה יהיו הנסיבות והלחצים (דף הפייסבוק של ידידי קדרי אבו בכר, 23 בנובמבר 2020). בהתבטאויות נוספות קרא קדרי אבו בכר לקלוט את האסירים הפלסטינים במוסדות הרשות הפלסטינית, בהתאם להחלטת יאסר ערפאת משנת 1994. עם זאת, הכחיש את הדיווחים על כוונת הרשות לשלם את משכורות האסירים באמצעות מוסדות הרווחה (ספא, 23 בנובמבר 2020).

• גם לאחר חידוש היחסים ממשיכה הרשות הפלסטינית לקדם הקמתו של בנק לאומי פלסטיני, שדרכו יועברו המשכורות לאסירים ולמשפחות השהידים. קדרי אבו בכר מסר בהקשר לכך ב-22 בנובמבר 2020 (חמישה ימים לאחר ההודעה על חידוש הקשרים עם ישראל), כי הבנק יתחיל לפעול בתחילת ינואר 2021. הבנק, לדבריו, יהיה שייך לרשות הפלסטינית ויפעל באחריותה המלאה (ראיון לערוץ אלנג’אח בשכם, כפי שצוטט בדף הפייסבוק של ידידי קדרי אבו בכר, 22 בנובמבר 2020; אתר סבק24, 21 בנובמבר 2020).

קשרי הרשות עם הממשל האמריקאי החדש

• ברקע הודעת הרשות על חידוש קשריה עם ישראל עומד, להערכתנו, עניינה המובהק לשקם את קשרה עם הממשל האמריקאי בעידן החדש של הנשיא הנבחר ג’ו ביידן. זוהי גם הסיבה לכך שהרשות הפלסטינית הודיעה על השבת הנציגים הדיפלומטיים של הרשות לבחרין ולאיחוד האמירויות, יום לאחר ההודעה על חידוש הקשרים עם ישראל (חשבון הטוויטר אלערביה עאג’ל, 18 בנובמבר 2020).
• יתכן וברשות נבחנות עתה מחוות נוספות כלפי הממשל האמריקאי בצד “סל בקשות” שיופנו אליו. אינדיקציה לציפיות הרשות ל”מחוות הדדיות” ניתן למצוא בדיווח בתקשורת הישראלית (שהודלף ע”י הרשות?). על פי דיווח זה העבירה הרשות מסרים לדיפלומטיים מערביים, כי היא תהיה מוכנה להשעות את הצטרפותה לאמנות, מוסדות וארגונים בינלאומיים “בעבור ממשל ביידן”. מסר אחר היה כי הרשות תהיה מוכנה לקיים דיון סביב הטענות להסתה בספרי הלימוד של מערכת החינוך שלה. בצד זאת הבהירה הרשות את ציפיותיה מהממשל האמריקאי החדש: פתיחה מחדש של משרדי אש”ף בוושינגטון, פתיחה מחדש של סוכנות הסיוע USAID, חידוש הסיוע האמריקאי לתקציב אונר”א, ושדרוג סמכויות הקונסוליה האמריקאית בירושלים (חדשות כאן 11, 20 בנובמבר 2020).

נספח

תגובות חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין להודעת חידוש שיתוף הפעולה

חמאס

• חמאס גינתה בחריפות את הודעת הרשות על חידוש הקשרים עם ישראל, בהודעה מטעמה נאמר, כי הרשות מזלזלת בכל הערכים והעקרונות הלאומיים, ובתוצאות המפגש ההיסטורי בין מזכירי הארגונים הפלסטיניים. חמאס הוסיפה כי החלטה זו פוגעת במאמצים הלאומיים לבניית שותפות לאומית ואסטרטגיה של מאבק להתמודדות עם הכיבוש, הסיפוח, הנורמליזציה ו”עסקת המאה”. היא קראה לרשות לחזור בה מיד מההחלטה (PALINFO, 17 בנובמבר 2020).
• דובר חמאס, טאהר אלנונו, הכריז כי הנהגת חמאס עתידה לערוך פגישה מיוחדת שבראשה יעמוד אסמאעיל הניה, ראש הלשכה המדינית של חמאס. מטרת הפגישה היא לדון בהתפתחויות האחרונות, ובפרט בסוגיית הפיוס הפלסטיני, לנוכח הודעת הרשות על החזרת הקשר עם ישראל. אלנונו הוסיף, כי חמאס דבקה בהשגת האחדות הלאומית על בסיס “שותפות מלאה”, “עקרונות היסוד של ההתנגדות”. הוא הוסיף כי אלו הם העקרונות שחמאס דבקה בהם במהלך פגישת המזכ”לים [בביירות] ובמהלך הפגישות באיסטנבול ובקהיר (אתר הרשמי של חמאס, 20 בנובמבר 2020)
• בכיר חמאס, מחמוד אלזהאר, אמר כי הרשות ואש”ף “הנחיתו סטירה מצלצלת” לארגונים הפלסטיניים [שהיו שותפים לניסיונות הפיוס]. אלזהאר ציין כי הוא הזהיר בעבר את הארגונים מפני הצטרפות לאש”ף, מכיוון שהוא לא זנח את דרך המחשבה של התיאום הביטחוני והמשא ומתן עם “האויב הישראלי”. מחמוד אלזהאד קרא לארגונים הפלסטינים vמתנגדים לתכנית אש”ף לעבור ל”תכנית שחרור” המבוססת על התנגדות לכיבוש, שכן, לדבריו, ראשי אש”ף לא זנחו את רעיון ההסדר (שמס, 17 בנובמבר 2020).

    
מימין: קריקטורה של עלאא’ אללקטה (המזוהה עם חמאס), שכותרתה “חידוש התיאום הביטחוני”. הרשות מדומה לנרקומן והמילה ‘התיאום’ בערבית מדומה לסם שאותה הוא מסניף (חשבון הטוויטר של אלרסאלה.נט, 17 בנובמבר 2020). משמאל : קריקטורה תחת הכותרת “הלאווים של הרשות הפלסטינית”, שבה המילה ‘לא’ בערבית, המורכבת מיד, משתנה מיד של דחייה ליד של לחיצת יד ושיתוף פעולה עם ישראל (חשבון הטוויטר של פלסטין אלא’ן, 18 בנובמבר 2020)

• אסאמה חמדאן, האחראי יחסי החוץ של חמאס, פנה לאנשי פתח המתנגדים להחלטת הרשות, וקרא להם לפעול לעצירת המהלך (ערוץ אלאקצא, 20 בנובמבר 2020). בהתבטאות נוספת טען אסאמה חמדאן כי משלחת פתח לתהליך הפיוס לקהיר, וחלק מהנהגת פתח, לא עודכנו אודות ההודעה על החזרת התיאום הביטחוני (אלמיאדין, 21 בנובמבר 2020).
• להלן כמה תגובות של פובליציסטים פלסטינים המזוהים עם חמאס:
  • פאיז אבו שמאלה (מח’אן יונס) כינה את התיאום הביטחוני “בגידה בדת ובמולדת”, ו”מכירה של פלסטין”. לדבריו, אבו מאזן אינו מאמין בשותפות, אינו מחפש פיוס אלא “משתוקק לתיאום הביטחוני המשותף” (חשבון הטוויטר של פאיז אבו שמאלה, 17 בנובמבר 2020).
  • אבראהים אל מדהון (השוהה בתורכיה ומנהל את האגודה הפלסטינית להסברה) אמר כי חידוש הקשר בין הרשות לישראל היה צפוי, כמו גם הדרך בה נמסרה ההודעה שהיוותה “זלזול בפלסטינים”. הוא הדגיש כי החלופה האידיאלית היא עימות משותף של כל הפלסטינים עם “הכיבוש” (ישראל) בכל האמצעים (Palinfo, 17 בנובמבר 2020).
  • למא ח’אטר (פובליציסטית מחברון) גינתה את “ההתקפלות המבישה” של הרשות. לדבריה סדר העדיפויות של הרשות ברור: “הישרדות הרשות היא הקבוע היחיד” (חשבון הטוויטר של מלא ח’אטר, 17 בנובמבר 2020).

הג’האד האסלאמי בפלסטין

• הג’האד האסלאמי בפלסטין פרסם הודעה, שגינתה בחריפות את הודעת הרשות על חידוש “הקשרים האסורים”. הודעת הרשות פוגעת בכל המאמצים לשותפות לאומית. היא מהווה ברית עם ה”כיבוש” (קרי, עם ישראל), סטייה מהקונצנזוס הפלסטיני וטרפוד המאמצים להשגת פיוס פנימי. בהודעת הג’האד האסלאמי נאמר כי העם הפלסטיני הדוגל ב”התנגדות” לא ייכנע למי שעושה נפשות לכניעה ולשיתוף פעולה עם האויב. ההודעה הוסיפה כי התנהלות זאת של הרשות תגרום לארגון לדבוק יותר בדרך “ההתנגדות” כדרך היחידה לשחרור האדמה הפלסטינית ו”השבת הזכויות”. ההודעה קראה להתנגד לכל צורות הקשר עם הכיבוש, להוקיען ולהוקיע כל מי ששותף להן (אתר הג’האד האסלאמי, 17 בנובמבר 2020).
• האחראי על לשכת ההסברה בג’האד האסלאמי, דאוד שהאב, אמר כי החזרה לתהליך המשא ומתן הקטסטרופלי והקשר עם ישראל מהווים ביטוי למדיניות שהביאה את מדינות ערב לנורמליזציה [עם ישראל]. הוא הדגיש, כי זהו “פשע גדול” שמבצעים הרשות הפלסטינית, אש”ף והנהגת פתח (שמס, 17 בנובמבר 2020).

^[1] ח’אלד אלעסילי, שר הכלכלה של הרשות הודיע, כי לאחר העברת כספי הסילוקין מישראל העדיפות הראשונה של הממשלה תהיה לשלם את משכורות הפקידים ואת התשלומים למקבלי הקצבאות (פלסטין אליום, 19 בנובמבר 2020)״. ↑
^[2] ב-19 במאי 2020 נערכה בראמאללה ישיבה של ההנהגה הפלסטינית, בראשות אבו מאזן, אשר עסקה בכוונת ישראל להחיל את הריבונות על חלקים מיהודה ושומרון. בישיבה נכחו מחמד אשתיה ראש הממשלה ברשות הפלסטינית, חברי הועד המרכזי של פתח וחברי הועד הפועל של אש"ף. אבו מאזן נשא נאום בתום הישיבה, בו אמר כי "אש"ף ומדינת פלסטין משוחררים היום מכל ההסכמים וההבנות עם ממשלות ארה"ב וישראל ומכל ההתחייבויות הנלוות להבנות וההסכמים אלו, ובכללם [ההסכמים] הביטחוניים" (ופא, 19 במאי 2020). הישיבה נערכה בעקבות, פרסום קווי היסוד של מפלגות הליכוד וכחול לבן, לפיהם תפעל ישראל להחלת הריבונות החל מה-1 ביולי 2020, על בסיס הצהרת הנשיא טראמפ ובהסכמה מלאה של ארה"ב. להרחבה ראו פרסום מרכז המידע מ-2 ביוני 2020: "הרשות הפלסטינית פתחה במערכה לסיכול כוונת ישראל להחלת הריבונות ביהודה ושומרון (תמונת מצב נכונה ל-2 ביוני 2020). ↑
^[3] גם ראש הממשלה הפלסטיני וחבר הוועד המרכזי של פתח, מחמד אשתיה, הודיע על קבלת המכתב מישראל וחידוש הקשרים עמה, בראיון למועצה ליחסי חוץ (Council on Foreign Relations - CFR), צוות חשיבה עצמאי הפועל בארה"ב (ערוץ ה-YOUTUBE של Council on Foreign Relations, 17 בנובמבר 2020). ↑
^[4] היומון הלבנוני אלאח'באר, המזוהה עם חזבאללה, המשמש לא פעם כצינור הדלפות עבור חמאס, ציטט "מקורות פלסטינים" לפיהם הרשות הפלסטינית כבר החלה בהכנות לשנות את אופי הטיפול במשפחות האסירים, שמספרם מוערך בכ-7,000. במקום לשלם על פי הפעולה שביצע כל אסיר ועל פי (חומרת) גזר הדין שלו, ולעיתים להעניק לו משכורת צבאית, יוענקו התשלומים על פי הסטטוס החברתי שלו ומספר בני המשפחה שהאסיר מפרנס. הרשות לענייני אסירים ומשוחררים כבר החלה להכין טפסים עבור משפחות האסירים. מקור בפתח אישר, כי כבר החלו ההכנות לשינויים הללו כתנאי לקבלת כספי הסילוקין ולהחזרת הסיוע האמריקאי (אלאח'באר, 21 בנובמבר 2020). ↑
^[5] נאא'ל אלברע'ותי הינו מחבל שנשפט למאסר עולם על רצח ישראלי בשנת 1978. מדובר בפעיל פתח שעבר לחמאס בעת שהותו בכלא. הוא שוחרר בעסקת שליט אך נעצר מחדש לאחר פחות משלוש שנים משום שהפר את תנאי שחרורו ושב לרצות את עונשו. אלברע'ותי נחשב לאסיר הביטחוני הוותיק ביותר בכלא הישראלי ↑

מאמרים נוספים בתחום