חזבאללה מחריף את קמפיין הדה-לגיטימציה נגד הממשל הלבנוני

עיקרים

• המתח בין ממשלת לבנון ובין חזבאללה גבר בחודשים האחרונים על רקע החלטת הארגון להפר את הפסקת האש ולחדש את הלחימה נגד ישראל ובשל המשא ומתן הישיר שנפתח בין לבנון ובין ישראל בחסות ארה״ב.
• על אף מחאות חזבאללה והתנגדותו הפומבית הנחרצת להחלטות ממשלת לבנון על הוצאת הזרוע הצבאית של הארגון מחוץ לחוק ודבקותה בהמשך השיחות עם ישראל, הנשיא עון וראש הממשלה סלאם המשיכו להפגין נחישות להמשיך במדיניותם.
• בשל כך, הולכים וגוברים הקולות בקרב בכירי הארגון וכלי התקשורת המזוהים עמו הפועלים לערער את הלגיטימיות של מהלכי הנשיא וראש הממשלה. לטענתם מהלכיהם מנוגדים לאינטרסים של לבנון, מהווים בגידה ברעיון ״ההתנגדות״ והשניים משמשים למעשה סוכנים הפועלים בשירות “הפרויקט האמריקאי-ציוני”.
• להערכתנו, התגברות הקולות מקרב חזבאללה המערערים על הלגיטימציה של השלטון בבירות משקפים את חולשת הארגון במערכת הפוליטית בלבנון ואת חוסר יכולתו להשפיע על החלטות הממשל ולמנוע מהלכים הנתפסים כמנוגדים לאינטרסים שלו, כפי שעשה במשך עשרות שנים. מגמה זו מכשירה לכאורה את הקרקע למהלכים החורגים מהשיח הפוליטי. הדבר עלול להתממש בדמות מהלכים ״עממיים״ להפלה או לשיתוק הממשלה או אף הפעלת כוח נקודתית נגד אישים מרכזיים בהנהגה, כמסר מרתיע במטרה להביא לשינוי מדיניות הממשלה המתנגדת לפעילות חזבאללה.

הרקע למתיחות בין חזבאללה לבין ממשלת לבנון

• חזבאללה פתח במערכה מחודשת נגד ישראל ב-2 במרץ 2026 כתמיכה באיראן לנוכח המערכה שניהלו נגדה ארה”ב וישראל. בכך באה לקיצה הפסקת האש בלבנון שהייתה בתוקף מאז 27 בנובמבר 2024. חידוש הלחימה בלבנון הוביל, בין השאר, להחרפת הצעדים מצד הממשל הלבנוני נגד חזבאללה, להודעה על הוצאה מחוץ לחוק של פעילות הזרוע הצבאית של הארגון, הכרזה על גירוש כל פעילי משמרות המהפכה מלבנון ובהמשך גם על סילוק שגריר איראן המיועד מבירות.^[1] צעדים אלה הצטרפו להחלטת הממשלה מאוגוסט 2025 על פירוק נשק חזבאללה במסגרת יישום מונופול המדינה על הנשק בכל רחבי המדינה.^[2]
• גורם נוסף שהוביל להחרפת המתיחות בין חזבאללה לבין הממשל הלבנוני היה החלטת נשיא לבנון, ג’וזף עון, לאשר את פתיחת המשא ומתן הישיר עם ישראל בתיווך אמריקאי. במסגרת זו, התקיימו מספר סבבים של שיחות ישירות בוושינגטון בין המשלחות של שתי המדינות, כולל שיחות בדרג צבאי, במטרה לקדם הפסקת אש ובהמשך גם לקיים שיחות על הסכם ביטחוני ושרטוט קו הגבול היבשתי בין המדינות. במפגש האחרון שהתקיים ב-3-2 ביוני 2026, סוכם על יישום הפסקת האש ועל הקמת “אזורי פיילוט” בדרום לבנון שמהם ייצאו כוחות צה”ל ואת מקומם יתפסו חיילי צבא לבנון כדי להבטיח שאין בהם נוכחות של חזבאללה וחמושים אחרים.^[3]

כישלון חזבאללה לבלום את מהלכי הממשלה

• צעדי הממשל הלבנוני, ובייחוד הנכונות לקיים משא ומתן ישיר עם ישראל במקביל להמשך התקיפות נגד יעדי חזבאללה, עוררו תרעומת מצד בכירי הארגון ונאמניו שהאשימו כי מדובר ב”כניעה” וב”וויתורים לתכתיבים אמריקאיים וישראליים”. כרזות שהפיצו תומכי הארגון הציגו את הנשיא עון ואת ראש הממשלה, נואף סלאם, כחובשי כיפות ולובשים מדי צה”ל עם דגל ישראל, כאשר השניים הואשמו ב”בגידה בהתנגדות”. הדבר אף הוביל לחששות כי חזבאללה עלול להתנקש בבכירים לבנונים.^[4]
• עם זאת, עון וסלאם המשיכו להגן על המשא ומתן הישיר כדרך היחידה לעצור את “התוקפנות” הישראלית נגד לבנון, תוך שהם דוחים את הביקורת מצד חזבאללה ואת הניסיונות האיראניים לקשור את המתרחש בלבנון למשא ומתן שמנהלת טהראן עם ארה”ב על הפסקת המלחמה נגדה. להלן דוגמאות בולטות:
  • עון הציג את המשא ומתן כחלופה היחידה להשגת ביטחון ויציבות, לצד חיזוק נוכחות המדינה בדרום, והדגיש כי קיימת תמיכה בינלאומית ואזורית רחבה במהלך זה (חשבון X של נשיאות לבנון, 29 באפריל 2026). בהודעה שפרסם עון לרגל 26 שנה ליציאת צה”ל מדרום לבנון, הוא הבהיר כי לבנון לא תשלים עם המציאות הנוכחית וכי המדינה פועלת להשיג נסיגה ישראלית מלאה באמצעות משא ומתן “שלא יהווה ויתור או כניעה” (חשבון X של נשיאות לבנון, 25 במאי 2026).
  • עון הסביר כי לנוכח אלפי ההרוגים ויותר ממיליון עקורים, היה עליו לפעול בהתאם לצו המצפון ולחובתו עבור המדינה והעם ולא לשבת בחיבוק ידיים, ולכן לא הייתה ברירה אלא לקיים משא ומתן ישיר. הוא הוסיף כי עוצמה אינה מתבטאת ביציאה למלחמה, אלא בהפגנת אומץ וחוכמה כדי לסיים מלחמה באמצעות משא ומתן למען טובת המדינה (חשבון X של נשיאות לבנון, 2 ביוני 2026).
  • בריאיון לרשת CNN, אמר עון כי מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, אינו מייצג את הלבנונים והוסיף כי ההתמודדות עם חזבאללה היא סוגיה שנתונה לאחריות ממשלת לבנון. בהתייחסו לאיראן, האשים עון כי היא משתמשת בלבנון כקלף מיקוח במשא ומתן שהיא מנהלת עם ארה״ב וטען כי טהראן ״אינה מנסה לעזור לנו״ שכן אזרחי לבנון משלמים מחיר עבור מימוש אינטרסים איראניים (CNN, 5 ביוני 2026).

• • ראש ממשלת לבנון, נואף סלאם, אמר כי מסלול המשא ומתן הישיר הוא הדרך המהירה והפחות יקרה עבור לבנון, תושביה ועבור דרום לבנון. הוא ציין כי מסלול המשא ומתן אינו האפשרות הזמינה היחידה, אולם הוא הטוב ביותר מול שאר האפשרויות, בהן המשך המלחמה, הליכה לבתי דין בינלאומיים שהייתה נמשכת שנים או פנייה למועצת הביטחון של האו”ם שהייתה מביאה להטלת וטו מסיבות פוליטיות (חשבון X של ראש ממשלת לבנון, 4 ביוני 2026).
  • סלאם גם הדגיש כי פעילות חזבאללה אינה חוקית כי הנהגת לבנון היא בעלת הזכות הבלעדית על ניהול משא ומתן בשם המדינה הלבנונית ועל קבלת החלטות מדיניות וביטחוניות. בהקשר האיראני, התריס סלאם כי היא מעולם לא תמכה בלבנון וכי השירות הטוב ביותר שהיא יכולה להציע הוא הימנעות ממעורבות לבנון במלחמה כי כעת הלבנונים משלמים מחיר על “מלחמה בין איראן וישראל על אדמת לבנון” (אלערביה, 11 ביוני 2026).
• על רקע זאת, דווח כי עמדת הנשיא עון שמנסה למנוע מחזבאללה להכתיב את החלטות הממשלה הובילה לוויכוח הניטש בתוך צמרת חזבאללה בדבר התועלת שבהמשך השתתפות הארגון בממשלה, נוכח העובדה שהדבר משקף מתן לגיטימציה למהלכיה תוך יצירת מתח חריף בין מחויבות הארגון לרעיון ״ההתנגדות״ לבין תפקידו הפוליטי במסגרת הממשלה (לבנון 24, 25 במאי 2026).

החרפת הרטוריקה מצד חזבאללה

• כישלונו של חזבאללה להניא את ממשלת לבנון מקידום המשא ומתן עם ישראל גרם לתסכול עמוק בקרב בכירי הארגון. לצד התנגדות נחרצת להמשך השיחות הישירות עם ישראל והבהרה כי הארגון לא יקבל אף סיכום שיתקבל במסגרת המשא ומתן, החריפו בחזבאללה את האיומים נגד הנשיא עון ונגד הממשלה, תוך האשמתם כי אינם פועלים להגנת לבנון ואף בוגדים בעם:
  • בנאום מיוחד שנשא מזכ״ל חזבאללה, נעים קאסם, לציון 26 שנה לנסיגת צה״ל מדרום לבנון, הוא קרא לממשלה לחדול מהמשא ומתן המדיני, שלטענתו אינו נושא כל פרי לטובת לבנון, והטיח בה כי אם היא אינה מסוגלת להגן על ריבונות לבנון מפני תקיפות ישראל עליה להתפטר, תוך שהוא קובע כי לאזרחי לבנון יש את הזכות לצאת לרחובות ולהפיל את הממשלה. יתרה מכך, קאסם שיגר איום מרומז לממשלה והזכיר לבכיריה כי ״הזהרנו אתכם שלא להפוך לכלי בשירות האינטרסים של ארה״ב וישראל”, והוסיף כי ״עצם קיומה של ההתנגדות נתון תחת איום ואנחנו נגן על עצמנו. עד שנשיג אחד משני יעדים: ניצחון או מות קדושים” (אלמנאר, 25 במאי 2026).
  • ראש מועצת השריעה של חזבאללה, השיח’ מחמד יזבכ, שב על עמדת הארגון כי אינו מתעניין במתרחש במשא ומתן הישיר המתקיים בוושינגטון, אותו כינה “כניעה”. הוא הדגיש את דרישות הארגון להפסקת אש מוחלטת ועצירת כל התקיפות, נסיגה מלאה משטח לבנון, שיבת העקורים לבתיהם, שיקום הכפרים ושחרור האסירים, ונכונות לקיים הידברות על יישום “אסטרטגיית הגנה לאומית”. יזבכ הבהיר כי הם לא מתכוונים לוותר על הדרישות, גם אם זה “ידרוש עימות והשגת אחת משתי התוצאות המפוארות”, קרי “ניצחון או מות קדושים” (אלדיאר, 31 במאי 2026).
  • חבר סיעת חזבאללה בפרלמנט, חסין אלחאג׳ חסן, תקף את שתיקת הצמרת הלבנונית נוכח דברי מזכיר המדינה האמריקאי, מרקו רוביו, לפיהם הממשל האמריקאי פועל יחד עם ממשלת לבנון להקמת יחידות בצבא לבנון שיהיו מסוגלות להתעמת עם חזבאללה ולפרקו מנשקו. אלחאג׳ חסן קרא לממשלת לבנון לדחות את רעיון זה על הסף וקבע כי ממשלת לבנון קלעה את עצמה למצוקה קשה נוכח הסכמתה לניהול משא ומתן עם ישראל בחסות ארה״ב (אלמנאר, 29 במאי 2026). בהמשך, התייחס אלחאג׳ חסן גם להצהרת מזכיר ההגנה האמריקאי, פיט הגסת’, לפיה חזבאללה הוא אויב משותף לישראל וללבנון, תוך שביקר את ממשלת לבנון אשר נמנעה מלהתייחס לדברים ותהה אם בשתיקתה הצמרת הלבנונית שותפה למעשה לעמדה זו (Lebanon Debate, 7 ביוני 2026). כל זאת, באופן שנועד להביך את הממשלה ולבסס את הנראטיב, לפיו מדובר בממשלה המשרתת אינטרסים אמריקאים-ישראליים ובוגדת ברעיון “ההתנגדות” אותו מייצג חזבאללה.
  • חבר הפרלמנט מטעם חזבאללה, איהאב חמאדה, יצא בהתקפה חריפה נגד הנשיא עון והאשים אותו כי הוא “בוגד” ואינו מייצג את העם. בנאום בתמנין אלפוקא שבאלבקעא, הוא פנה לעון ואמר: “אתה לא מייצג את הלבנונים, העם הלבנוני הזה הוא לא העם שלך. כבודו, האם אתה נשיא לבנוני?”, בעודו טוען כי עון נבחר לתפקידו רק ככפיה של “הפרויקט הציוני-אמריקאי”. הוא הוסיף כי “ידענו בידיעה מוחלטת שאתה בוגד ושאתה תבגוד”, וכי הם יצאו מנקודת הנחה כי הוא יחזור בו מכל סיכום שיושג עמו כי “הוא מהווה המשך והשלמה של המלחמה הישראלית נגדנו”. בהתייחסו לאמירתו של עון כי קאסם אינו מייצג את הלבנונים, הדגיש חמאדה כי סיעת חזבאללה (“הנאמנות להתנגדות”) היא אחת הגדולות בפרלמנט מאז שנת 1992 וכי היא, יחד עם תנועת אמל, מייצגת את השיעים ולכן באמירתו הוא מתעלם מכל העדה השיעית בלבנון (אתר סיעת חזבאללה, 10 ביוני 2026).

• הסלמה ניכרה גם בהתבטאויות מצד גורמים בלתי רשמיים המקורבים לחזבאללה. הבולט שבהם הוא עורך היומון אלאח’באר, אבראהים אלאמין, המקורב לצמרת הארגון, אשר בסדרת מאמרים שפרסם בשבועות האחרונים יצא נגד הלגיטימציה של הנשיא עון וראש הממשלה סלאם לקדם את מדיניותם העוינת לחזבאללה. באחד המאמרים, הוא תהה “האם אזרחי לבנון יכולים לישון בשקט כשדמויות אלו מנהיגות אותם?!”, תוך שהוא תוקף את העמדות שמביע הנשיא עון, המבטאות, בראייתו, כניעה לתביעות ישראל ואדישות להרס בדרום לבנון ואת דברי ראש הממשלה סלאם לפיהם הדרישה לפירוק חזבאללה מנשקו היא דרישה לבנונית ולא ישראלית. בנוסף, תוך הדהוד דברי נעים קאסם בדבר זכות העם לצאת לרחובות ולקרוא להפלת הממשלה, קבע אלאמין כי חובה על ההנהגה המתנכרת לזכות להתנגדות “להתפטר בשעה שייצאו האנשים לרחוב ובדרישה להחלפתם” (אלאח’באר, 5 ביוני 2026).
• במאמר נוסף, ערער אלאמין על הלגיטימיות של הצמרת הפוליטית בלבנון, תוך שהוא טען כי מינויו של עון נכפה על לבנון כתוצאה מלחץ אמריקאי-סעודי ובניגוד לעמדת חלק ניכר מהמפלגות במדינה. יתרה מכך, אלאמין כינה את הנשיא עון בתור “מחלה חסרת היגיון” שעל לבנון להתמודד אתה, ואת ראש הממשלה סלאם כ-“אקטיביסט חסר יכולות” הנושא טינה עמוקה כלפי ההתנגדות ונעדר כל מחויבות ללבנון (אלאח’באר, 8 ביוני 2026).

      
מימין: כתובות המאשימות את עון וסלאם בבגידה ובשיתוף פעולה עם ישראל (Lebanon Debate, 20 באפריל 2026). משמאל: תמונה עם הכיתוב “יואב שאלום” לסלאם ו”זאיב גדעון” לעון שפרסמה תומכת חזבאללה בתגובה לפוסט של נשיאות לבנון (תגובה של דלאל מנסור בחשבון X של נשיאות לבנון, 9 ביוני 2026)

• במקביל, גם המופתי השיעי אחמד קבלאן, המוכר בקשריו הקרובים לארגון אך אינו נחשב לדובר רשמי של חזבאללה, יצא לאחרונה בהתקפה חריפה נגד צמרת השלטון במדינה תוך ערעור הלגיטימציה של ראשיה . לטענתו, ההסכמות במסגרת המשא ומתן בין לבנון וישראל הופכות את השלטון הלבנוני לצבא לחד [צבא דרום-לבנון] שתפקידו היחידי הוא בניית תשתית ביטחונית שתשרת את “האינטרסים של המערכת הביטחונית הישראלית…שעה שהשלטון הלבנוני הופך להיות סוכן בשירות ישראל״. קבלאן הוסיף ואיים כי הרשויות בלבנון וארמון הנשיאות מביאים בהסכם זה את לבנון “אל פיה של מלחמת אזרחים” (אלמנאר, 4 ביוני 2026). קבלאן גם פרסם אגרת פומבית, בה טען כי ״לא נאפשר להפקיר את לבנון בידי ישראל וסוכניה” וכי “יש להשיב את ריבונותה של לבנון מידי אלו אשר הפכו את לבנון לרכוש הפוליטי וכלי בטחוני בידי ארה״ב וישראל”. הוא הוסיף כי “אין בגידה גדולה יותר מבגידת שלטון ‘הבושה’ אשר הניח את ראשה של לבנון על שולחנה של וושינגטון הציונית” (אלאח’באר, 8 ביוני 2026).

^[1] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-13 באפריל 2026:" הסלמה במתיחות בין הממשל הלבנוני לחזבאללה על רקע חידוש הלחימה והמשא ומתן מול ישראל".
^[2] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 12 בינואר 2026: "הודעת צבא לבנון על השלמת השלב הראשון בתוכנית פירוק נשק חזבאללה ועמדות גורמי הכוח במדינה".
^[3] להרחבה, ראו את הפרסומים השבועיים של מכון עמית: "מבט לטרור: חזבאללה ולבנון".
^[4] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-13 באפריל 2026:" הסלמה במתיחות בין הממשל הלבנוני לחזבאללה על רקע חידוש הלחימה והמשא ומתן מול ישראל"; מחקר של מכון עמית מ-7 במאי 2026: "יחידה 121 בחזבאללה והאפשרות לפגיעה בבכירים לבנונים"

מאמרים נוספים בתחום