חדשות הטרור והסכסוך הישראלי- פלסטיני (7-1 בינואר 2020)

אירועים בשטח

• ביום שישי 3 בינואר 2020 לא התקיימה רשמית צעדת השיבה. זאת, על פי החלטת הרשות העלינוה לצעדות השיבה. למרות זאת במספר מוקדים בגבול רצועת עזה התאספו כמה עשרות פלסטינים שניסו להגיע לגדר. לא היו אירועים חריגים.
• במקביל התקיימו ביום שישי בעיר עזה ובח’אן יונס, ביוזמת חמאס, צעדות תחת הכותרת “למען ירושלים ומסגד אלאקצא”. לדברי עבד אללטיף אלקאנוע דובר חמאס, שקרא לציבור לקחת חלק בצעדות, מטרת האירועים הייתה להפעיל לחץ לעריכת בחירות בירושלים וכאות הזדהות עם תושבי ירושלים (סוא, 2 בינואר 2020). יתכן גם שהם נועדו להוות “תחליף” כלשהו לצעדות השיבה.
• במהלך העצרת שהתקיימה בעיר עזה קרא פתחי חמאד, חבר הלשכה המדינית של חמאס, לגיוס כללי של תושבי הרצועה לתמיכה בירושלים ובגדה המערבית ובתושבי האזורים הללו. הוא הדגיש כי תנועת חמאס תפעל בכל דרך אפשרית למען ירושלים הם יכינו את הכוחות, יבנו טיל אחר טיל ויבצעו פעולות התאבדות בזו אחר זו למען שחרור ירושלים (אלאקצא, 3 בינואר 2020). משיר אלמצרי, דובר סיעת חמאס במועצה המחוקקת, קרא לעם הפלסטיני (ביהודה ושומרון) להגיב בשטח לפעולות ישראל וארה”ב. הוא גם הזהיר את ישראל שלא “תשחק באש”, משום שמסגד אלאקצא הוא בבחינת “קו אדום” (ערוץ אלאקצא, 3 בינואר 2020).

הסדרה ברצועת עזה

• נמשכים הדיונים בין הנהגת הארגונים ברצועה לבין האחראים על תיק פלסטין במודיעין הכללי המצרי בנושא ההרגעה ברצועת עזה. על פי מספר מקורות קיבל המתווך המצרי גרסה מתוקנת של ההצעה להסדר כדי להציגה בפני כל הצדדים. לדבריהם עוסקת ההצעה החדשה בהסדר לתקופה של מספר חודשים אשר יחודש וייבדק בהתאם לעמידתה של ישראל בו. מקורות מצריים ופלסטינים נוספים מסרו, כי הנהגת כמה מהארגונים חלוקה בדעותיה לגבי ההרגעה והיא מסרבת להצעה שלא תכלול סעיפים ברורים לגבי הסרת המצור ברצועה. מקור מצרי אמר, כי מצרים איננה מתעניינת בטווח הזמן של ההרגעה אלא ביצירת מצב של יציבות בגבול (אלערבי אלג’דיד, 2 בינואר 2020).
• בתוך כך נמסר כי ישראל אפשרה ייצוא שמונה טונות של קרמבו מעזה לבחרין. הסחורה הועברה דרך מעבר כרם שלום. יצוין, כי זו הפעם הראשונה מאז שנת 2007 בה מאפשרת ישראל ייצוא מוצרי מזון (למעט פירות וירקות) מהרצועה (דף הפייסבוק בערבית של מתאם פעולות הממשלה בשטחים, 30 בדצמבר 2019). כמו כן אפשרה ישראל ייצוא של 214 טונות תות שדה. מרבית הסחורה הועברה לשיווק ביהודה ושומרון, 8.5 טונות מתוכה הועברו לנמל התעופה בן גוריון לשיווק לבריטניה (דף הפייסבוק בערבית של מתאם פעולות הממשלה בשטחים,29 בדצמבר 2019).

     
מימין: יצוא קרמבו מהרצועה לבחריין. מימין” ייצוא תות שדה מהרצועה (דף הפייסבוק בערבית של מתאם פעולות הממשלה בשטחים,30 בדצמבר 2019)

ירי רקטות לעבר ישראל

• במהלך השבוע לא בוצע ירי מרגמות או רקטות לעבר ישראל.

ירי רקטות בחתך חודשי

ירי רקטות בחתך שנתי

ניסיון לבצע פיגוע דקירה

• ב-2 בינואר 2020 ניסה פלסטיני לבצע פיגוע דקירה בצומת גוש עציון. תצפיות צה”ל זיהו פלסטיני יורד ממונית במרחק של כמאה מטרים מתחנת ההסעה בצומת. כוח שאבטח את תחנת ההסעה ניגש אליו והוא שלף סכין. הכוח ירה לעבר הפלסטיני ופצע אותו (דובר צה”ל, הצלה ללא גבולות יו”ש, 2 בינואר 2020). מקורות פלסטינים מסר, כי הפלסטיני הוא חסין מחמד מוסא יונס אבו דיה, בן 15 (אתר sanad news, 2 בינואר 2020). על-פי מועדון האסיר הפלסטיני, הדוקר הוא מחברון (חשבון הטוויטר בית לחם טיימס, 3 בינואר 2020; דף הפייסבוק של מועדון האסיר הפלסטיני, 5 בינואר 2020).

    
המקום בו אירע ניסיון הפיגוע (חשבון הטוויטר בית לחם טיימס, 2 בינואר 2020)

אירועים נוספים

• ברחבי יהודה ושומרון נמשכו אירועי יידויי האבנים והשלכת בקבוקי התבערה לעבר כוחות הביטחון ולעבר מטרות אזרחיות. להלן מספר אירועים בולטים נוספים:
  • 6 בינואר 2020: בקבוקי תבערה הושלכו (ייתכן מכלי רכב חולף) לעבר כלי רכב בכביש 55 סמוך לעזון, סמוך לקלקיליה. נערה נפצעה מרסיסים בפניה. נהג כלי הרכב נפצע באורח קל (הצלה ללא גבולות יו”ש, 6 בינואר 2020).
  • 5 בינואר 2020: אבנים יודו לעבר כלי רכב סמוך לצומת רבבה (מערבית לאריאל). נגרם נזק לכלי הרכב (מוקד 443, 5 בינואר 2020).
  • 3 בינואר 2020: תצפיתניות צה”ל זיהו שלושה חשודים, סמוך לכפר סאלם, מזרחית לשכם, שברשותם בקבוקי תבערה מוכנים להשלכה. החשודים נעצרו ע”י כוחות הביטחון הישראלים (דובר צה”ל, 3 בינואר 2020).
  • 2 בינואר 2020: אבנים יודו לעבר הישוב כרמי צור, דרומית מערבית לגוש עציון. לעבר כוחות הביטחון באזור יודו אבנים והושלכו מספר בקבוקי תבערה ומטען חבלה. חייל נפצע באורח קל (הצלה ללא גבולות יו”ש, 2 בינואר 2020).
  • 2 בינואר 2020: אבנים יודו לעבר כלי רכב בכביש עוקף חלחול, צפונית לחברון. נגרם נזק לכלי הרכב (הצלה ללא גבולות יו”ש, 2 בינואר 2020).
  • 2 בינואר 2020: אבנים יודו לעבר אוטובוס בכביש 465 באזור דיר ניזאם, צפונית מערבית לראמאללה. נגרם נזק לשמשת כלי הרכב (הצלה ללא גבולות יו”ש, 2 בינואר 2020).
  • 2 בינואר 2020: אבנים יודו לעבר אוטובוס בכביש גוש עציון-חברון דרומית לצומת כרמי צור. נגרם נזק לכלי הרכב (הצלה ללא גבולות יו”ש, 2 בינואר 2020).
  • 31 בדצמבר 2019: פלסטינים השליכו בקבוקי תבערה מכלי רכב חולף סמוך למגדל עוז בגוש עציון (הצלה ללא גבולות יו”ש, 31 בדצמבר 2019).

פיגועים משמעותיים שבוצעו ביהודה ושומרון^[1]

הכנסת סיוע רפואי לרצועה דרך מעבר רפיח

• שיירה נוספת במסגרת קמפיין “מיילים של חיוכים” הגיעה, דרך מעבר רפיח, לרצועת עזה. השיירה כוללת 14 אמבולנסים וכלי רכב לבעלי צרכים מיוחדים, שנתרמו ע”י תורמים מירדן (חשבון הטוויטר של ד”ר עצאם יוסף, היו”ר שיירות “מיילים של חיוכים”, 6 בינואר 2020) כלי הרכב נמסרו למשרד הבריאות ברצועת עזה (הנשלט ע”י חמאס) כדי שיעבירם לבתי החולים ברצועה (סוכנות הידיעות הירדנית, 6 בינואר 2020)

תגובות פלסטיניות להריגתו של קאסם סלימאני^[2]

• לפי שעה נמנעו הרשות הפלסטינית ופתח מלפרסם תגובה רשמית על הריגתו של קאסם סלימאני. לעומת זאת חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין וראשי הזרועות הצבאיות שלהם, הנתמכים צבאית וכספית ע”י איראן, מיהרו להגיב בצער על מותו של סלימאני. בהודעות האבל שפרסמו הודגשו הסיוע והתמיכה שהעניק קאסם סלימאני ל”התנגדות” הפלסטינית בכלל ולזרועות והצבאיות שלהם ברצועת עזה בפרט.
• בניגוד לתגובות בכירים איראנים ושל חסן נצראללה, מזכ”ל חזבאללה, לחיסול סלימאני בהן נעדרה התייחסות לישראל כשותפה לחיסול, האשימו בכירים בחמאס ובג’האד האסלאמי בפלסטין את ישראל כמי ששיתפה פעולה עם ארה”ב בחיסולו. חלקם אף הפנו אצבע מאשימה כלפי ישראל כמי שאחראית ישירות למותו. יחד עם זאת נזהרו דוברי חמאס והג’האד האסלאמי מלאיים ישירות על ישראל. העיתון אלשרק אלאוסט דיווח, כי בכירי חמאס אף הבהירו למצרים, כי הם אינם מעוניינים בהסלמה ברצועה בעקבות חיסולו של סלימאני (אלשרק אלאוסט, 5 בינואר 2020).
• במקביל למסע ההלוויה שיצא מבגדאד, נפתחה בעיר עזה סוכת אבלים. במקום נתלו תמונות וכרזות בהן תמונתו של סלימאני והודעות אבל לזכרו. לסוכת האבלים הגיעו מנחמים רבים שצעדו עם כניסתם על דגלי ישראל וארה”ב, מאוחר יותר הועלו הדגלים באש. גורמים ברצועה הקפידו להדגיש, כי סוכת האבלים נפתחה בשם כלל הארגונים והיא אינה בלעדית לחמאס ולג’האד האסלאמי הנתמכים ע”י איראן (פלסטין אליום, אמד, 2 בינואר 2020).

   
מימין: מבקרי סוכת האבלים דורכים על דגלי ישראל וארה”ב בכניסה (חשבון הטוויטר של עלי שעיב, 4 בינואר 2020) משמאל: שריפת דגלי ישראל וארה”ב בסוכת האבלים בעזה (חשבון הטוויטר של LAMESS, 4 בינואר 2020)

ביקור משלחות חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין באיראן

• אסמאעיל הניה, ראש הלשכה המדינית של חמאס הגיע לטהראן בראש משלחת חמאס להשתתף בהלוויה. במשלחת חברים צלאח אלערורי סגנו, עזת אלרשק ומוסא אבו מרזוק, חברי הלשכה המדינית של חמאס. משלחת הג’האד האסלאמי בפלסטין, בראשות זיאד אלנח’אלה מזכ”ל הארגון, וסגנו אכרם אלעג’ורי, הגיעה אף היא להשתתף בהלוויה בטהראן (רדיו נור, אלאח’באר, 6 בינואר 2020). בדברי ההספד שנשא אסמאעיל הניה בטקס ההלוויה, אשר תורגמו לפרסית, הוא גינה את “הפשע הנתעב” שביצעו האמריקאים והביע הערכה רבה לתרומתו של סלימאני אותו כינה “שהיד ירושלים”. הניה ציין כי “ההתנגדות” נגד המפעל הציוני ונגד המפעל האמריקאי תימשך ולא תדעך עד סילוק “הכובשים” מארצם ומירושלים (אלמיאדין, 6 בינואר 2020).
• חברי שתי משלחות ביקרו גם בביתו של קאסם סלימאני וניחמו את משפחתו (אתר חמאס, 6 בינואר 2020). במהלך ביקור התנחומים ציין הניה כי לסלימאני היה תפקיד מרכזי ורב חשיבות בתמיכה ב”התנגדות” הפלסטינית. לדבריו גילה סלימאני מעורבות ישירה ב”התנגדות הפלסטינית” עמה כרת ברית אסטרטגית ואשר התייחס אליה כאל “חוד החנית” בהתמודדות עם ישראל. הניה הוסיף כי ההמונים באיראן ובעיראק שהשתתפו במסע ההלוויה של סלימאני הם בבחינת משאל עם המוכיח כי אופציית ההתנגדות שוכנת בלב האומה (ערוץ אלעאלם, 6 בינואר 2020).
• זיאד נח’אלה, מזכ”ל הג’האד האסלאמי בפלסטין, אמר כי אין זו הפעם הראשונה שבה הם מגיעים לביתו של סלימאני . לדבריו מעיד הדבר על מעורבותו של סלימאני בתמיכה “בהתנגדות” אפילו בביתו. הוא הוסיף כי ההמונים שנפרדו מסלימאני באיראן, עיראק, פלסטין ולבנון מוכיחים באיזו מידה היה סלימאני מעורב בפרטי הפרטים בכל הקשור ל”התנגדות,התמיכה בה ומעקב אחר כל פעילויותיה, ואפילו עזה הנצורה הרוויחה מהסיוע האיראני שעל העברתו פיקח סלימאני באופן אישי ואשר כלל באמצעי לחימה, רקטות וכספים (ערוץ אלעלאם, 6 בינואר 2020).
• השתתפות משלחת בכירי חמאס בהלוויית סלימאני עשויה להערכתנו לעורר כעס וביקורת בקרב הנהגות מצרים, סעודיה ומדינות המפרץ, הנמנות על אויביה של איראן. מקורות במצרים אף מסרו כי ביקור של הניה בטהראן יגרום למשבר חמור בין חמאס למצרים (אלחיאת, 7 בינואר 2020). להערכתנו, הביקור נערך בראש ובראשונה בשל העניין שיש לחמאס להבטיח את המשך הסיוע האיראני ואת תמיכתו של מפקד כח קדס החדש, החיוניים להמשך בניית התשתית הצבאית, שהינה אינטרס ראשון במעלה של חמאס.

הקשרים הכלכליים עם ישראל

• חסין אלשיח’, השר לענייני אזרחים ברשות הפלסטינית, מסר כי נפגש עם שר האוצר הישראלי משה כחלון וציין בפניו את התנגדות הפלסטינים לקיזוז כספי הסילוקין . הוא הוסיף, כי הרשות הפלסטינית תמשיך לשלם את משכורות האסירים ומשפחות השהידים והזהיר את ישראל כי “מדיניות הכיבוש התוקפנית” תוביל לפיצוץ (חשבון הטוויטר של חסין אלשיח’, 1 בינואר 2020).
• במסגרת המשך הצעדים לניתוק כלכלי של הרשות הפלסטינית מישראל מסר מחמד אשתיה, ראש הממשלה ברשות הפלסטינית, כי הרשות עצרה את כל ההעברות רפואיות לישראל. כמו כן אמר כי בקרוב תופעלנה שלוש תחנות לייצור חשמל בגדה.

המשך פעילות הרשות מול בית הדין הפלילי הבינלאומי

• הועד הפועל של אש”ף ערך ישיבה לאישור צוותי העבודה שהוקמו למעקב אחר בית הדין הבינלאומי בהאג (ICC). בפגישה גם הוחלט לפתוח משרדים ברצועת עזה כדי שתושבי הרצועה יוכלו הגיש תלונות לבית הדין (דניא אלוטן, 6 בינואר 2020). צאא’ב עריקאת, מזכיר הועד הפועל של אש”ף, העומד בראש הוועדה, אמר כי “פשעי הכיבוש” לא יהיו נתונים לחוק ההתיישנות והם לא יעברו מבלי שמישהו ייתן עליהם את הדין (צות פלסטין, 5 בינואר 2020).
• משרד החוץ והמהגרים ברשות הפלסטינית הודיע על כוונתו להפנות את תשומת הלב של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) ל”סבלם של תושבי עיסאויה בירושלים” כדי להביא להעמדה לדין של אלו שפגעו בכפר ובתושביו. הוא האשים את ישראל בדיכוי התושבים הנמשך למעלה משמונה חודשים המתבטא במעצרים יומיומיים וחיפושים ליליים בבתי התושבים במסגרתם מתבצע הרס של רכוש (ופא, 5 בינואר 2020)^[3]. כמו כן הודיע המשרד כי עתידם של הבכירים בישראל אשר קשורים לסיפוח בקעת הירדן תלוי ב-ICC וכי הוא ממשיך להעלות בפני בית הדין את כל הסוגיות הקשורות למפעל ההתנחלויות (ופא, 6 בינואר 2020).

ציון יום יסוד הפתח

• ברחבי יהודה ושומרון נערכו השבוע שורה של אירועים לציון יום השנה ה-55 להקמת תנועת פתח. ברצועת עזה התקיים טקס בו נכחו כמה אלפי משתתפים. במספר מוקדים ברחבי יהודה ושומרון נערכו עצרות מפגנים והדלקת לפידים. בנאום שנשא אבו מאזן לרגל האירוע ציין כי יש להמשיך בעשייה המדינית והדיפלומטית וב”התנגדות העממית בדרכי שלום” כדרך להשגת המטרות הלאומיות הפלסטיניות. הוא שיבח בנאומו את החלטת בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) וציין כי כעת יכולה הרשות הפלסטינית לשפוט את ישראל על פשעיה מול בית דין (הטלוויזיה הפלסטינית, 31 בדצמבר 2019).

    
מימין : אבו מאזן נושא נאום במקאטעה בראמאללה לרגל יום השנה ה-55 לייסוד פתח (דף הפייסבוק של אבו מאזן, 31 בדצמבר 2019). משמאל: עצרת לרגל יום יסוד פתח בבית לחם. המשתתפים נושאים את תמונתה של דלאל אלמע’רבי, אשר השתתפה בשנת 1978 בפיגוע כביש החוף בו נהרגו 35 ישראלים והפכה מודל לחיקוי (ופא, 1 בינואר 2020).

ביקורת על תכנית עירית ירושלים להקמת מתחם חינוך

• מועצת העיר ירושלים אישרה תכנית להקמת מתחם למוסדות חינוך של משרד החינוך הישראלי במחנה הפליטים שועפאט ובשכונת ענאתא במזרח ירושלים. על פי התוכנית, שעלותה 7.1 מיליון שקלים, במתחם יוקמו מוסדות חינוך שיהיו חלופה למוסדות החינוך של אונר”א ובכך תצומצם השפעתה של אונר”א על ערביי מזרח ירושלים (תקשורת ישראלית, 1 בינואר 2020).
• בתגובה לתוכנית עיריית ירושלים פרסם משרד החוץ והמהגרים ברשות הפלסטינית הודעת גינוי בה ציין , כי צעד זה נעשה כחלק מהמלחמה של ישראל נגד אונר”א וכחלק מפעולותיה במזרח ירושלים. המשרד קרא לכל הגורמים הבינלאומיים להגיב על ההחלטה ולהתנגד לה. דובר אונרא” סאמי משעשע וחברי הועד הפועל של אש”ף גינו גם הם את ההחלטה (סוא, 2 בינואר 2020).

העברת מסמכי הארכיון העו’תמאני לרשות הפלסטינית

• בזמנו דיווח מרכז המידע כי הרשות הפלסטינית וממשלת תורכיה מקיימים ביניהם שיתוף פעולה רב-שנים במסגרתו הועברו לידי הפלסטינים מסמכים רבים מהארכיונים העות’מאנים בעיקר כאלה הנוגעים לבעלות על קרקעות. הפלסטינים רואים במסמכים אמצעי להוכחת בעלות על קרקעות שישראל מנסה להשתלט עליהן ובכך לסכל העברתן לידי מי שאינם פלסטינים. כמו כן נתפסים המסמכים העות’מאנים ככלי לגיבוי תביעות נגד ישראל בבתי הדין הבינלאומיים^[4].
• לאחרונה דווח כי עורכי דין פלסטינים כבר החלו לעשות שימוש מעשי במסמכים העות’מאנים: עורכי דין ממזרח ירושלים כבר פונים כבדרך שגרה לארכיון העות’מאני, כדי לאתר רישומי נכסים ובעלות על מקרקעין. המסמכים הללו מסייעים להם במאבקים המשפטיים שהם מנהלים על החזקה על קרקעות רבות, בעיקר באזור ירושלים. השופט מוסא שכארנה, יו”ר לשכת המקרקעים הפלסטינית, כבר מנהל רישום בטאבו של קרקעות של יהודה ושומרון, ובין השאר בסיוע תורכיה והארכיונים שלה. בראיון שהעניק לסוכנות הידיעות ופא הוא הגדיר את המהלך כ”אסטרטגי” והסביר, כי באמצעות רישום קרקעות של פלסטינים החיים בניכר הוא מממש גם את זכות השיבה (כתבתו של נדב שרגאי, ישראל היום, 3 בינואר 2020).