- ברצועת עזה עומד מספר החולים הפעילים על 9,308 (ירידה לעומת השבוע שעבר). אחוז הבדיקות החיוביות עלה על 20%. ביהודה ושומרון מספר החולים הפעילים עומד על 7,831 (ירידה קלה לעומת שבוע שעבר). אחוז הבדיקות החיוביות עלה על 21%. יש לקחת בחשבון, כי היקף התחלואה האמיתי גבוה בהרבה מהמספרים המתפרסמים ע”י משרדי הבריאות בעזה ובראמאללה. הרשות הפלסטינית מקיימת מגעים לרכישת חיסונים נגד נגיף הקורונה אך נראה, כי עד כה לא הושגו הסכמים קונקרטיים.
- ברצועת עזה שררה השבוע רגיעה. ביהודה ושומרון נפצעה אזרחית באורח קשה כתוצאה מידויי אבנים לעבר כלי רכבה (סמוך לכפר דיר נזאם, צפונית מערבית לראמאללה). יידויי אבנים (ולעיתים סלעים) והשלכת בקבוקי תבערה לעבר כלי רכב ישראליים הנוסעים בכבישי יהודה ושומרון הינם תופעה נפוצה. מרבית האירועים הללו מסתיימים ללא נפגעים אך בעבר היו גם מקרים של פציעות קשות ואף מקרי מוות.
- במהלך עימותים אלימים בין פלסטינים לבין כוחות צה”ל, שעסקו בפירוק מבנה בלתי חוקי ביטא (דרומית לחברון), נורה פלסטיני ונפצע באורח אנוש. בתקשורת הישראלית דווח, כי צה”ל פתח בבדיקה של התקרית. משרד החוץ הפלסטיני גינה את התקרית וקרא לבית המשפט הפלילי הבינלאומי (ICC) לפתוח בחקירת הנושא.
- ברצועת עזה נערך טקס יום השנה למותו של קאסם סלימאני, מפקד כוח קדס. דוברים מטעם הג’האד האסלאמי בפלסטין (ששיגר משלחת לטהראן) ושל חמאס חלקו שבחים לסיוע הצבאי שהגיש סלימאני לארגונים הפלסטינים. סיוע זה כלל, לדבריהם, אמצעי לחימה (ובכלל זה רקטות ארוכות טווח), אימונים, כסף, ידע המסייע כיום לייצור העצמי של אמצעי הלחימה והברחת הנשק לרצועת עזה.
- שר החוץ הפלסטיני ריאצ’ אלמאלכי העניק ראיון בו הביע ציפיות הרשות לשינוי מערכת היחסים בינה לבין ארה”ב בעקבות בחירתו של ביידן. לדבריו, התקיימו מגעים עקיפים עם אנשי צוותו של ביידן באמצעות הקהילה הפלסטינית והערבית בארה”ב ובאמצעות אנשי עסקים פלסטינים. הוא הביע ציפייתו, כי ממשל ביידן יתחיל לתקן בהדרגה את מדיניותו “המוטעית” של הנשיא המכהן טראמפ והזכיר בהקשר לכך את הציפייה לפתיחתה מחדש של קונסוליה אמריקאית במזרח ירושלים.
- הרשות הפלסטינית שילמה משכורות לאסירים ולמשפחות שהידים עבור החודשים דצמבר 2020 וינואר-פברואר 2021. בינתיים בוחנת הרשות דרכים עוקפות לתשלום המשכורות. השבוע התפטר מתפקידו עזאם אלשוא, ראש הרשות המוניטארית הפלסטינית, “מסיבות אישיות”. על פי מספר דיווחים נעשתה התפטרותו בשל התנגדותו לבנק העצמאי, שאת הקמתו מקדמת הרשות.
רצועת עזה
ב-5 בינואר 2021 דווח על 396 חולים חדשים ברצועת עזה. במהלך היממה האחרונה נערכו 1,646 בדיקות. אחוז הבדיקות החיוביות עמד על 24.06%. מספר החולים הפעילים ברצועה עומד עתה על 9,308. 240 חולים מאושפזים בטיפול נמרץ, מהם 139 במצב קשה. מספר הנפטרים מהנגיף ברצועה עומד עתה על 404.
יהודה ושומרון
ביממה האחרונה נוספו ביהודה ושומרון 545 חולי קורונה. במהלך היממה בוצעו 2,565 בדיקות 21.24% מהן התגלו כחיוביות. מספר החולים הפעילים כיום עומד על 7,831 . 113 חולים מאושפזים בטיפול נמרץ מהם 27 מונשמים. ביממה האחרונה נפטרו תשעה בני אדם נוספים ומניין הנפטרים עומד על 1,101 (דף הפייסבוק של משרד הבריאות הפלסטיני,5 בינואר 2021).
ירי רקטות לעבר ישראל
- במהלך השבוע לא בוצע ירי רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל.
- ב-2 בינואר 2021 שיגרה חמאס תשע רקטות לעבר הים במסגרת אימון יכולותיה הצבאיות.
ירי רקטות ופצצות מרגמה בחתך חודשי
ירי רקטות בחתך שנתי
פציעה קשה של אזרחית מיידוי אבנים
- ב-3 בינואר 2021 יודו אבנים לעבר כלי רכב סמוך לכפר דיר נזאם, צפונית מערבית לראמאללה. אחת האבנים פגעה בשמשה הקדמית של כלי הרכב. נהגת כלי הרכב נפצעה באורח קשה בראשה. שני ילדיה שנסעו עמה לא נפגעו. כוחות צה”ל החלו במרדף אחר מיידי האבנים (דובר צה”ל, 3 בינואר 2021). ב-4 בינואר 2021, עצרו כוחות הביטחון הישראליים כמה חשודים בכפר דיר נזאם . פעילות הכוחות נמשכת (דובר צה”ל, 4 בינואר 2021).
כלי הרכב שנפגע (מימין: דף הפייסבוק של דובר צה”ל לתקשורת הערבית, אביחי אדרעי, 3 בינואר 2020; משמאל: דוברות מועצה אזורית בנימין, 3 בינואר 2021)
מימין: פעילות כוחות צה״ל בדיר ניזאם (חשבון הטוויוטר של צה״ל, 3 בינואר 2021). משמאל: פעילות כוחות צה״ל בדיר נט’אם (דף הפייסבוק deernetham, 3 בינואר 2021)
יידויי אבנים (ולעיתים גם סלעים) והשלכת בקבוקי תבערה לעבר כלי רכב ישראליים הנוסעים בכבישי יהודה ושומרון, וביניהם כלי רכב אזרחיים, הינה תופעה נפוצה[2]. מרבית האירועים הללו מסתיימים ללא נפגעים אך בעבר היו מקרים של פציעות ואף מקרי מוות[3].
אזרח פלסטיני נפצע באורח אנוש בעת עימותים עם כוחות צה”ל
- ב-1 בינואר 2021 התגלעו עימותים בין כוחות צה”ל, שבאו לפנות מבנה בלתי חוקי, לבין פלסטינים ביטא, דרומית לחברון. במקום התפתחו הפרות סדר לאחר שכ-150 פלסטינים יידו אבנים לעבר לוחמי צה”ל. בשלב מסוים ארעה תקרית אלימה במהלכה נורה פלסטיני שנאבק עם כוחות צה”ל ונפצע באורח אנוש. צה”ל פתח בבדיקה של התקרית (תקשורת ישראלית, 1 בינואר 2021).
- סרטון שתיעדאת הירי הופץ ברשתות החברתיות וזכה להדים רבים. משרד החוץ והמהגרים ברשות הפלסטינית קרא לארגוני זכויות האדם לתעד את “פשעיה של ישראל”, להעבירם לבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), ולפתוח בחקירה בנושא (ופא, 1 בינואר 2021). בישיבה השבועית של ממשלת הרשות הפלסטינית צוין, שהוגשה בקשה לבית הדין הפלילי הבינלאומי לחקור את נסיבות פציעת הפלסטיני (דף הפייסבוק של מחמד אשתיה, 4 בינואר 2021).
יידוי אבנים, השלכת בקבוקי תבערה ואירועים נוספים
- ברחבי יהודה ושומרון נמשכו אירועי יידוי האבנים והשלכת בקבוקי תבערה לעבר כלי רכב ישראליים הנעים בכבישים. להלן אירועים בולטים:
- 4 בינואר 2021: אבנים יודו לעבר כלי רכב בכביש גוש עציון חברון סמוך לאלערוב (דרומית לאפרת). לא היו נפגעים (הצלה ללא גבולות יו”ש, 4 בינואר 2021).
- 4 בינואר 2021: אבנים יודו לעבר אוטובוס סמוך לחוות גלעד (מערבית לשכם). לא היו נפגעים. נזק נגרם לשמשת האוטובוס (הצלה ללא גבולות יו”ש, 4 בינואר 2021).
- 4 בינואר 2021: אבנים יודו לעבר אוטובוס דרומית לגבעת אסף (צפונית מזרחית לראמאללה). לא היו נפגעים ולא נגרם נזק (הצלה ללא גבולות יו”ש, 4 בינואר 2021).
- 4 בינואר 2021: אבנים יודו לעבר כלי רכב סמוך לאפרת. לא היו נפגעים (הצלה ללא גבולות יו”ש, 4 בינואר 2021).
- 4 בינואר 2021: שלושה פלסטינים יידו אבנים לעבר כוח משמר הגבול והישוב גבעון. השלושה נתפסו ע”י הלוחמים סמוך לכפר בידו (דרומית מערבית לראמאללה) והועברו לחקירה (דוברות המשטרה, 4 בינואר 2021).
- 3 בינואר 2021: אבנים יודו לעבר אוטובוס בחווארה (דרומית לשכם). לא היו נפגעים (הצלה ללא גבולות יו”ש, 3 בינואר 2021).
- 3 בינואר 2021: אבנים יודו לעבר אוטובוס בין אפרת לתקוע (דרומית לבית לחם). לא היו נפגעים (הצלה ללא גבולות יו”ש, 3 בינואר 2021).
- 3 בינואר 2021: אבנים יודו לעבר אוטובוסים בין מבוא דותן לריחן (מזרחית לג’נין). לא היו נפגעים (הצלה ללא גבולות יו”ש, 3 בינואר 2021).
- 2 בינואר 2021- בקבוק תבערה הושלך לעבר עמדת שמירה של צה”ל בכביש גוש עציון חברון סמוך למחנה הפליטים אלערוב. לא היו נפגעים (הצלה ללא גבולות יו”ש, 2 בינואר 2021).
- 1 בינואר 2021: אבנים יודו לעבר אוטובוס וכלי רכב סמוך לצומת חגי (דרומית לחברון). לא היו נפגעים (הצלה ללא גבולות יו”ש, 1 בינואר 2021).
- 1 בינואר 2021: שלושה בקבוקי תבערה הושלכו לעבר כלי רכב מזרחית לצומת גיתי אבישר לכיוון אריאל. לא היו נפגעים ולא נגרם נזק (הצלה ללא גבולות יו”ש, 1 בינואר 2021).
- 1 בינואר 2021: אבנים יודו לעבר כלי רכב בכביש עוקף חוסן סמוך לבית”ר. לא היו נפגעים ולא נגרם נזק (הצלה ללא גבולות יו”ש, 1 בינואר 2021).
- 1 בינואר 2021: אבנים יודו לעבר אוטובוס בכביש חברון. לא היו נפגעים ולא נגרם נזק (הצלה ללא גבולות יו”ש, 1 בינואר 2021).
- 31 בדצמבר 2020: אבנים יודו לעבר כלי רכב באזור אלפוואר (דרומית מערבית לחברון). לא היו נפגעים (הצלה ללא גבולות יו”ש, 31 בדצמבר 2020).
- 31 בדצמבר 2020: אבנים יודו לעבר כלי רכב בכביש 465 סמוך לעטרת (דרומית לאריאל). לא היו נפגעים (הצלה ללא גבולות יו”ש, 31 בדצמבר 2020).
- 31 בדצמבר 2020: אבנים יודו סמוך לחיזמא (דרומית מזרחית לראמאללה). לא היו נפגעים (הצלה ללא גבולות יו”ש, 31 בדצמבר 2020).
- 30 בדצמבר 2020: שני בקבוקי תבערה הושלכו באזור אלפוואר. לא היו נפגעים (הצלה ללא גבולות יו”ש, 30 בדצמבר 2020).
פיגועים משמעותיים ביהודה ושומרון[4]
אירועי יום השנה להריגתו של קאסם סלימאני
- ב-4 בינואר 2021 נערך בעזה טקס אזכרה לקאסם סלימאני בהשתתפות בכירים מחמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין. הדוברים הדגישו בדבריהם את תרומתה של איראן ושל סלימאני בפרט לרצועת עזה. מחמוד אלזהאר, חבר הלשכה המדינית של חמאס, ציין, כי סלימאני היה הראשון לתמוך בכסף בממשל חמאס בשנת 2006 כדי לשלם משכורות ולסייע למשפחות הנזקקות ולמשפחות השהידים. ח’אלד אלבטש חבר הלשכה המדינית של הג’האד האסלאמי, ציין כי סלימאני התעניין בכל הפרטים הקטנים הקשורים בלוחם הפלסטיני ובהכשרתו. לדבריו, מאות ואף אלפים יצאו לאיראן לקבל אימון והכשרה וחזרו עם ידע וכישורי לחימה טובים יותר (פאלטודיי, 4 בינואר 2021).
בכיר חמאס מחמוד אלזהאר (מימין) ובכיר הג’האד האסלאמי ח’אלד אלבטש (משמאל) נואמים באירוע בעזה לזכר קאסם סלימאני (פאלטודיי, 4 בינואר 2021)
- לקראת ציון יום השנה הוצבו ברצועת עזה שלטי חוצות בהם תמונתו של סלימאני עם הכיתוב “שהיד ירושלים”. זמן מה לאחר הצבת הכרזה הועלה ברשתות החברתיות סרטון שתיעד קבוצה של צעירים מסירים את הכרזה. מג’די אלמע’רבי, שיח’ סלפי מרפיח, המתנגד להתערבות האיראנית במזרח התיכון ובפרט ברצועת עזה, קרא לקרוע ולהשחית את השלטים ואף פרסם תמונה בו הוא נראה מסיר את אחד השלטים (דף הפייסבוק של השיח מג’די אלמע’רבי, 30 בדצמבר 2020).
מימין: שלט החוצות, שהוצב ברצועה לזכרו של סלימאני (יוטיוב, 1 בינואר 2021). משמאל: שיח’ אלמע’רבי מסיר את אחד השלטים (דף הפייסבוק של השיח מג’די אלמע’רבי, 30 בדצמבר 2020)
שלטים נוספים בעזה שנקרעו והושחתו (מימין : אתר ערוץ אלחרה, 31 בדצמבר 2020; משמאל: חשבון הטוויטר של מצטפא כאמל, 3 בינואר 2021)
ביקור מזכ”ל הג’האד האסלאמי בפלסטין, באיראן
- זיאד אלנח’אלה, מזכ”ל הג’האד האסלאמי בפלסטין, הגיע לאיראן בראש משלחת מטעם הארגון כדי לקחת חלק באירועים לציון שנה למותו של קאסם סלימאני (אתר הג’האד האסלאמי בפלסטין, 1 בינואר 2021). בנאום שנשא אלנח’אלה בטקס שנערך באוניברסיטת טהראן. ציין כי “דם השהידים הוא עורק החיים של עץ ההתנגדות ושל הג’האד”. לדבריו, נכח סלימאני בכל זירות הלחימה ובעיקר בזירה הפלסטינית. הוא שב וציין, כי סלימאני הוא זה שדאג לספק להם את הרקטות שפגעו בישראל (אתר הג’האד האסלאמי, 1 בינואר 2021; אתר ערוץ אלעאלם, 1 בינואר 2021).
- בראיון שהעניק אלנח’אלה בעת שהותו באיראן ציין, כי כל יחידות הייצור ההנדסי שלהם ושל חמאס הוכשרו באיראן וכי רק מאוחר יותר הם הצליחו להקים יחידות הכשרה, מהנדסים ומומחים משלהם, בעלי יכולת להכשיר צוותים אחרים. הוא ציין, כי אמצעי הלחימה הגיעו לרצועה בזכותו של סלימאני אשר גייס את כל יכולותיה של איראן להעברת נשק לרצועה. סלימאני גם העלה את הרעיון שפעילי הרצועה יתאמנו בייצור רקטות ארוכות טווח. לדבריו מצויים כיום ברשותם ברצועת עזה אלפי רקטות ובתי המלאכה לייצורן, אשר “עובדים מסביב לשעון” (אלמיאדין, 1 בינואר 2021).
קריאת חמאס לחזק את הנוכחות באלאקצא
- בהודעה שפרסמה חמאס ציינה, כי חלה עלייה במספר התקיפות שמבצעים מתנחלים נגד הפלסטינים וכי מקורה של העלייה הזו הוא הסכמי הנורמליזציה בין ישראל למדינות הערביות. חמאס הפנתה קריאה לערביי ישראל לחזק את נוכחותם ואת פעילותם במסגד אלאקצא כדי להכשיל את תכניותיה של ישראל. חמאס גם פנתה לרשות הפלסטינית והדגישה שעליה לשאת באחריות ולחזק את תושבי ירושלים (דניא אלוטן, 30 בדצמבר 2020).
חידוש מגעי הפיוס הפנים פלסטיני
- לשכת אבו מאזן הודיעה ב-2 בינואר 2021, כי אבו מאזן קיבל מכתב מאסמאעיל הניה יו”ר הלשכה המדינית של חמאס, שהועבר אליו על-ידי מזכיר הוועד המרכזי של פתח, ג’בריל אלרג’וב. במכתב נאמר, שחמאס מוכנה לקיים בחירות בשיטת הייצוג היחסי למועצה המחוקקת, לנשיאות ולמועצה הלאומית הפלסטינית אחת אחרי השנייה ולא במקביל כפי שדרשה עד כה. נמסר, כי לאחר שאבו מאזן עיין במכתב, הוא הורה לאלרג’וב להודיע לחמאס כי הוא מקדם בברכה את מה שנכתב במכתב. אבו מאזן גם החליט לזמן את יו”ר ועדת הבחירות המרכזית, ד”ר חנא נאצר, כדי לדון בהליכים שיש לנקוט בנוגע לבחירות. אבו מאזן הודה בהודעה למצרים, לקטר, תורכיה, רוסיה וירדן, שתרמו להגעה להסכמה (ופא, 2 בינואר 2021).
- ט’אהר אלנונו דובר חמאס הבהיר, כי לחמאס יש עניין אמתי בפיוס וכי הם משיטים יד לרשות כדי לבנות “חזית לאומית אחידה” ולהכשיל תכניות המאיימות על הסוגיה הפלסטינית. יחד עם זאת, הוסיף, כי חזרתה של הרשות לתיאום הביטחוני עם ישראל עלול להכשיל מאמצים אלה (אלרסאלה.נט, 31 בדצמבר 2020). חאזם קאסם, דובר חמאס, ציין כי יוזמת חמאס נובעת מהבנתה את הערך האסטרטגי של השגת פיוס במיוחד עתה לנוכח הקשיים שעמם מתמודדת הסוגיה הפלסטינית (אלרסאלה.נט, 2 בינואר 2021). יש לציין שההסכמה לקיום בחירות מדורגות אכן מהווה שינוי בעמדת חמאס. אולם אפשר כי שינוי העמדה נעשה משיקולים טקטיים, שעיקרם הצגת חמאס כזו שמעוניינת לחדש את המגעים לאחדות פלסטינית.
אירועי יום השנה להקמת פתח
- ב-1 בינואר 2021 ציינו בפתח את יום השנה ה-56 להקמת התנועה. השנה בוטל האירוע המרכזי בשל הקורונה והרשות הפלסטינית הנחתה שלא לקיים אירועים המוניים (דניא אלוטן, 20 בדצמבר 2020). תחת זאת התקיימו טקסי הדלקת לפידים במספר מוקדים ברחבי יהודה ושומרון בהשתתפות דלה. הטקס המרכזי המסורתי הפותח את סדרת האירועים נערך במתחם המקאטעה בראמאללה ללא נוכחות אבו מאזן. מחמוד אלעאלול סגן יו”ר פתח, הדליק את הלפיד המסורתי ונשא דברים במקום אבו מאזן (ופא, 31 בדצמבר 2020, 1 בינואר 2021).
- בנאום שנשא אבו מאזן לרגל האירוע הוא הדגיש כי למרות “התוקפנות הישראלית” הם פועלים באמצעות חיזוק החזית הפנימית, השגת פיוס ועריכת בחירות. עוד מסר, כי הם מצפים לעבוד יחד עם ממשל ביידן להשגת שלום על בסיס של אמון הדדי. לדבריו הם חותרים לפעילות ולתיאום עם המדינות הערביות והמוסלמיות כדי להשיג תמיכה בינלאומית ולמצוא פתרון לסוגיה הפלסטינית על בסיס שתי מדינות בגבולות 1967. עוד אמר כי הם ימצאו פתרון צודק לסוגית הפליטים לפי החלטה 194 של העצרת הכללית של האו”ם[5] (הטלוויזיה הפלסטינית, 31 בדצמבר 2020).
- גדודי חללי אלאקצא, הזרוע הצבאית של פתח, פרסמה הודעה לרגל יום השנה בה הודגש, כי הם ימשיכו להתכונן לעימות עתידי עם ישראל ברצועה, בגדה או בירושלים. עוד נאמר בהודעה, כי המאבק המזוין הינו הדרך היחידה לשחרור פלסטין (דניא אלוטן, 1 בינואר 2021).
מימין : מחמוד אלעאלול, מדליק את הלפיד המסורתי במתחם המקאטעה בראמאללה
(ופא, 31 בדצמבר 2020). משמאל : הדלקת לפיד בבית לחם (ופא, 31 בדצמבר 2020)
- ברצועת עזה צוין היום עם הדלקת לפיד בביתו של יאסר ערפאת בעזה בפורום מצומצם (ופא, 1 בינואר 2021; אתר תנועת פתח ברצועת עזה, 31 בדצמבר 2020).
אחמד חלס, חבר הועד המרכזי של פתח, מדליק את הלפיד
(אתר תנועת פתח ברצועת עזה, 31 בדצמבר 2020)
יחסי הרשות הפלסטינית עם ארה”ב
- בראיון שהעניק ריאצ’ אלמאלכי, שר החוץ ברשות הפלסטינית, הוא התייחס בין השאר לשינוי במערכת היחסים בין הרשות לארה”ב בעקבות היבחרו של ג’ו ביידן לנשיא. לדברי אלמאלכי התקיימו מגעים ראשוניים עם צוותו של ביידן עוד בתקופת הבחירות. הוא ציין כי לא היו אלה מגעים ישירים אלא הם התקיימו באמצעות הקהילה הפלסטינית והערבית בארה”ב. במסגרת זאת התקיימו לדבריו דיונים עם אנטוני בלקין, מזכיר המדינה המיועד. כמו כן קיימו אנשי עסקים פלסטינים מגעים עם אנשי צוות נוספים של ביידן המועמדים לתפקידים בממשל. הוא ציין, כי אינו יכול לומר שקיים קשר ישיר ורשמי אך ניתן לומר כי מתקיימים מגעים עקיפים ובלתי רשמיים.
- אלמאלכי גם ציין, כי הפלסטינים מצפים ממשל ביידן להתחיל לתקן בהדרגה את מדיניות (“המוטעית”) של טראמפ ולהשיב את היחסים למסלולם. הוא ציין, כי מדובר בתהליך הדרגתי שיכלול, בין השאר, גם פתיחה מחדש של קונסוליה אמריקאית במזרח ירושלים (הטלוויזיה הפלסטינית, 2 בינואר 2021).
נאום מחמד אשתיה בנושא ההתנחלויות
- בנאום שנשא מחמד אשתיה ראש הממשלה ברשות הפלסטינית ציין כי סוגית ההתנחלויות עומדת בראש סדר העדיפויות של העם הפלסטיני. הוא הוסיף כי הרשות הפלסטינית פועלת בכמה מישורים במקביל ביניהם המישור הלאומי והמישור הציבורי. עוד ציין אשתיה, כי בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) עוקב אחר סוגיה זו וכי הצד הפלסטיני מעדכן את בית המשפט באופן שיטתי אודות ההתפתחויות בנושא. עוד ציין כי בכוונת ההנהגה הפלסטינית לחזק בכל האמצעים העומדים לרשותה את עמידתם האיתנה של התושבים בירושלים בבקעה ובשטחי C (סוא, 31 בדצמבר 2020).
תשלום משכורות האסירים
- קדרי אבו בכר, יו”ר הרשות לענייני אסירים משוחררים, מסר, כי שולמו משכורות לאסירים עבור החודשים דצמבר 2020, ינואר ופברואר 2021 כדי לספק לממשלה הפלסטינית תקופת זמן שבמהלכה תגבש שיטת תשלום ראויה לאסירים המשוחררים על רקע הסנקציות שתטיל ישראל על הבנקים (אנטוליה, 29 בדצמבר 2020)[6]. הודעתו של אבו קדרי היא על רקע כניסת לתוקף של צו אלוף פיקוד המרכז האוסר על בנקים ביהודה ושומרון לספק שירותים בנקאיים למשפחות שהידים, לאסירים ולאסירים משוחררים המקבלים משכורות וקצבאות מהרשות הפלסטינית.
- במקביל לפעילות הרשות ליצירת דרכים עוקפות לתשלום המשכורות הודיעה הרשות המוניטארית הפלסטינית, כי עזאם אלשוא, יו”ר הרשות המוניטארית, הגיש לאבו מאזן את התפטרותו מהתפקיד מסיבות אישיות בתום חמש שנים וכי אבו מאזן קיבל אותה (אתר הרשות המוניטארית הפלסטינית, 3 בינואר 2021). בתקשורת הפלסטינית נמסר, כי פראס מלחם מונה לתפקיד במקומו (אלחיאת אלג’דידה, 3 בינואר 2021). מחמד אשתיה, ראש הממשלה מסר, כי פראס מלחם כיהן כחבר מועצת המנהלים של הרשות המוניטארית הפלסטינית במשך יותר מחמש שנים (ופא, 4 בינואר 2021). הוא הושבע לתפקידו יחד עם מחמד מנאצרה, שנבחר לכהן כסגן עוד ב-24 בדצמבר 2020 (אתר הרשות המוניטארית הפלסטינית, 24 בדצמבר 2020). על פי מספר דיווחים התפטר אלשוא על רקע התנגדותו להקמת הבנק העצמאי (אמד, 3 בינואר 2021; סוכנות הידיעות הסינית באנגלית, 4 בינואר 2021).
מצבה הכספי של אונר”א
- סאמי משעשע, דובר אונר”א, מסר כי אונר”א זקוקה כעת לסכום של 18 מיליון דולרים כדי להשלים את תשלום משכורות הפקידים ולכסות על צרכים נוספים. לדבריו ביקשה אונר”א מימון לתקציב בגובה של 1.2 מיליארד אולם עד כה היא קיבלה 750 מיליון דולרים בלבד. הוא ציין כי הם פועלים לכנס במחצית 2021 ועידה בינלאומית בתמיכת שבדיה וירדן שתעסוק במשבר הכלכלי של אונר”א ותנסה להשיג מימון לסוכנות (סוא, 20 בדצמבר 2020).
- עדנאן אבו חסנה דובר אונר”א אמר כי אונר”א הצליחה לשלם 80% ממשכורות 30,000 הפקידים שהיא מעסיקה במסגרת התכנית הכלכלית שלה. לדבריו הבעיה המרכזית היא מימון מוסדות הבריאות החינוך והגשת סיוע כחלק מהתוכנית (אלרסאלה.נט, 31 בדצמבר 2020).
התנגדות לתוכנית הרכבת הקלה של ישראל
- משרד החוץ והמהגרים ברשות הפלסטינית קרא לקהילה הבינלאומית להפעיל לחץ על ישראל כדי למנוע ממנה לבצע את תכנית הרכבת הקלה בירושלים שמטרתה לדבריהם לחבר את כל “ההתנחלויות” בסביבת ירושלים לעיר עצמה. הא הסביר כי ביצוע התוכנית יביא לשינוי זהות ירושלים ולבידוד השכונות והאזורים הפלסטינים. המשרד הוסיף כי תכנית זאת משקפת את ניסיונה של ישראל לנצל את הימים האחרונים שנותרו לנשיא ארה”ב דולנד טראמפ בבית הלבן כדי לבצע כמה שיותר תכניות שנועדו להרחיב את “מפעל ההתנחלויות” (ופא, 30 בדצמבר 2020).
פעילות מנגנוני הביטחון הפלסטיניים בכפר עקב
- התביעה הכללית ברשות והמשטרה הפלסטינית החלו בחקירת נסיבות הריגתם של שלושה תושבים בתקרית ירי בכפר עקב. לא’י ארזיקאת, דובר המשטרה הפלסטינית, מסר, כי כוח של המשטרה ומנגנוני הביטחון הגיע לשכונה (הנמצאת מעבר לגדר הביטחון אך שייכת לשטח המוניציפאלי של ירושלים) כדי לשמור על הביטחון והסדר הציבורי. בהמשך עצרה המשטרה שני חשודים ברצח (אתר המשטרה הפלסטינית ברשות, 2 בינואר 2021). לדברי עאדל עוצ’, ראש עירית כפר עקב, מנגנוני הביטחון הפלסטיניים נכנסו לאחר תיאום מראש עם צה”ל. הוא גם ציין שהפתרון לאנרכיה בכפר עקב הוא נוכחות קבועה של מנגנוני הביטחון הפלסטיניים (אלקדס אלערבי, 3 בינואר 2021).
- בעקבות התקרית, פרסמה סוכנות הידיעות ופא כתבה, אודות כפר עקב כדוגמא לאנרכיה הביטחונית בשכונות ובעיירות הפלסטיניות הנמצאות בשטח המוניציפאלי של ירושלים. לדברי סמיח אבו רמילה, ראש ועדת החירום במועצה המקומית כפר עקב, הסיבה לפשע היא ששלטונות ישראל אינם ממלאים את התפקיד הנדרש מהם. הוא ציין, כי כפר עקב סובלת מאנרכיה וכי שמונים אלף ירושלמים המתגוררים בה משלמים את המחיר בדמם, למרות שהם משלמים מיסים לעיריית ירושלים. עדנאן ע’ית’, מושל מחוז ירושלים מטעם הרשות, הטיל על ישראל את האחריות משום שלדבריו הם מונעים ממנגנוני הביטחון הפלסטיניים להשליט חוק וסדר בפרברי ירושלים (ופא, 4 בינואר 2021).
מימין: מנגנוני הביטחון הפלסטיניים בכפר עקב בעקבות תקרית הירי (מימין: חשבון הטוויטר של פלסטין און ליין, 2 בינואר 2021. משמאל: YOUTUBE, 3 בינואר 2021)
[1] פירוט ראו פרסום מרכז המידע מ- 4 בינואר 2021: "התפשטות נגיף הקורונה ביהודה ושומרון וברצועת עזה (תמונת מצב עדכנית ל-4 בינואר 2021)". ↑
[2] חלקם של האירועים הללו מתועד בפרסומים השבועיים של מרכז המידע ("חדשות הטרור והסכסוך הישראלי-פלסטיני"). ↑
[3] ב-14 בספטמבר 2015 נהרג אזרח ישראלי כתוצאה מיידויי אבנים לעבר מכוניתו סמוך לשכונת ארנונה, שבדרום ירושלים. ההרוג היה אלכסנדר לבלוביץ', תושב ירושלים, שנסע לביתו לאחר ארוחת החג. בכביש סמוך לשכונת ארנונה הותקף כלי הרכב באבנים. בשל כך לקה הנהג בליבו, איבד שליטה על כלי הרכב, סטה מהכביש והתנגש בעמוד. מותו נקבע בבית החולים. שתי הנוסעות בכלי הרכב נפגעו באורח קל (YNET, 14 בספטמבר 2015). ↑
[4] ״פיגועים משמעותיים" מוגדרים על-ידי מרכז המידע כפיגועי ירי, דקירה, דריסה והטמנת מטענים או פיגועים משולבים. לא נכללים בהם יידויי אבנים והשלכת בקבוקי תבערה. ↑
[5] החלטה 194 של העצרת הכללית של האו"ם התקבלה ב-11 בדצמבר 1948 ועוסקת בניסיון להתוות דרך לסיום הסכסוך באמצעות הקמת ועדת פיוס לארץ ישראל. עיקר פרסומה של ההחלטה נובע מסעיף 11 העוסק בבעיית הפליטים ואשר הפכה לטיעון המרכזי של הפלסטינים הטוענים ל"זכות השיבה". ↑
[6] להרחבה ראו פרסום מרכז המידע מ-29 בדצמבר 2020:" הרשות הפלסטינית מתכוונת לשלם את המשכורות והקצבאות לאסירים ולמשפחות שהידים עבור שלושת החודשים הבאים. צעד זה נועד להשיג רווח זמן, שיאפשר לרשות לגבש "דרכים עוקפות" להסדרת התשלומים" ↑