- ברצועת עזה נמשכת ה”התחממות”, שבאה לידי ביטוי בהפרחת בלוני תבערה ונפץ לעבר ישראל, בהיקף נרחב כמעט מידי יום. מרבית הבלונים נפלו באזור יישובי עוטף עזה וגרמו לשריפות (רשות הטבע והגנים דיווחה על לפחות 1,000 דונמים שנשרפו). נראה כי כמה בלונים אף הגיעו לעומק הנגב (בלון שאליו חובר מנגנון השהייה התגלה בערד).
- הבלונים שוגרו ע”י מספר התארגנויות ייעודיות המזוהות עם חמאס ועם ארגוני טרור אחרים הפועלים ברצועה. השיגורים תועדו ולוו בקמפיין תקשורתי, שבמסגרתו שוגרו מסרים מאיימים כלפי ישראל. מסרים אלו גובו בשיגור רקטות לעבר הים ע”י חמאס, שנועד גם הוא להעביר מסר מאיים, אשר ימתן את תגובת ישראל על שיגור הבלונים.
- בתגובה לשיגור בלוני התבערה והנפץ תקפו כלי טיס מספר פעמים עמדות ותשתיות של חמאס בצפון רצועת עזה. כמו כן הודיע שר הביטחון על סגירת מעבר כרם שלום לכניסת סחורות למעט ציוד הומניטרי. חמאס, מצידה הביעה תמיכה בשיגורים, הבטיחה להגן על משגרי הבלונים, ואיימה כי כל “תוקפנות” של ישראל תגרור תגובה קשה.
- מהי הסיבה ל”התחממות” זאת (בהמשך לירי הרקטה לשדרות בשבוע שעבר?). בתקשורת הפלסטינית והערבית הועלו שתי השערות: האחת, מעשי האלימות מהרצועה נועדו לזרז את העברת המענק הקטרי האחרון לרצועת עזה ולהאריך את משך הזמן של העברת הכספים הקטרים לרצועה; ההשערה השנייה היא שהאלימות מהרצועה נועדה להפעיל לחצים על ישראל למימוש הבנות שהושגו במהלך שיחות ההרגעה (ביצוע פרויקטים, הרחבת פעילות המעברים, הסרת “המצור”).
- ייתכן איפא, כי חמאס חידשה את דפוס הפעולה של הפעלת לחצים מבוקרים על ישראל, כמנוף לקידום סיוע אזרחי והישגים מדיניים. הדבר מעיד, להערכתנו, על מידה רבה של ביטחון עצמי שמקורו, בין השאר, בהצלחת חמאס (עד כה) לבלום את התפשטות נגיף קורונה ברצועה. להערכתנו, חמאס אינה מעוניינת בעימות צבאי כולל עם ישראל אך (כבעבר) היא לוקחת בחשבון שמדיניות זאת של הליכה על הסף עלולה להוביל לסבבי הסלמה עיתיים בין הארגונים ברצועה לבין ישראל.
יהודה ושומרון[1]
בשטחי הרשות הפלסטינית נמשכה מגמת ההתייצבות בממדי התחלואה. על פי דיווח משרד הבריאות של הרשות הפלסטינית נרשמו 6,351 חולים פעילים (עדכני ל-10 באוגוסט 2020). 4,224 חולים פעילים הם ממחוז חברון, המהווים כ-66% מסה”כ החולים הפעילים. מספר החולים הפעילים בשכונות מזרח ירושלים עומד על 1,823 חולים. מקרב החולים הפעילים 24 מאושפזים בטיפול נמרץ, מהם שלושה מונשמים. מספר הנפטרים הגיע ל-103 בני אדם (עדכני ל-11 באוגוסט 2020).
- משרד הבריאות הפלסטיני החליט לאמץ את הפרוטוקול הרפואי של ארגון הבריאות העולמי בכל הקשור לסיום הבידוד של חולי קורונה. בחוזר שהפיץ המשרד נכתב, כי בידוד חולה ללא תסמינים יסתיים עשרה ימים לאחר קבלת תוצאה חיובית של בדיקת PCR שעבר, מבלי לערוך בדיקה נוספת. בידוד של חולה בעל תסמינים יסתיים לאחר עשרה ימים לפחות מהופעת התסמינים ושלושה ימים נוספים ללא תסמינים, מבלי שיצטרך לעבור בדיקה נוספת (דניא אלוטן, 10 באוגוסט 2020). אדם חולה שאינו חש תסמינים יחשב כנשא של הנגיף אך לא כנדבק (סוא, 10 באוגוסט 2020).
רצועת עזה
- בניגוד לממדים הנרחבים של התחלואה בשטחי הרשות הפלסטינית בולטת הצלחת ממשל חמאס בטיפול במגיפה בשטח הרצועה. ברצועת עזה אותרו השבוע שלושה חולים חדשים, פלסטינים שחזרו לרצועה דרך מעבר ארז. ברצועת עזה מצויים עתה עשרה חולים פעילים המאושפזים בבית החולים לבידוד במעבר רפיח (עדכני ל-11 באוגוסט 2020).
פתיחת מעבר רפיח
- על רקע התחלואה הנמוכה, נערכים עתה ברצועה לקליטת תושבים חוזרים. נציגות הרשות במצרים הודיעה, כי מעבר רפיח יפתח לתנועת נוסעים שבים ויוצאים בין ה-11 ל- 13 באוגוסט 2020 (ופא, 10 באוגוסט 2020). ערב פתיחת מעבר רפיח פרסם משרד הפנים ברצועת עזה שורה של צעדי זהירות שבהם מחויבים לנקוט התושבים הפלסטינים השבים לרצועה (דניא אלוטן, 10 באוגוסט 2020). איאד אלבזם, דובר משרד הפנים ברצועה, אמר כי השבים לרצועה יכנסו עם הגעתם להסגר למשך 21 יום במרכזי ההסגר, כולל שני מרכזי הסגר חדשים. נציג משרד הבריאות ציין, כי לכל החוזרים תתבצע בדיקת דם היכולה לגלות תוך פרק זמן קצר האם האדם חלה קורונה. אלה שימצאו חיוביים יכנסו להסגר מיוחד במעבר רפיח ותילקח מהם בדיקת PCR. כל האנשים שבאו במגע עם החוזרים לרצועה יכנסו אף הם לבידוד. לדבריו כי הם צופים שכ-30%-20% מכלל החוזרים ימצאו חולי קורונה (אלאקצא, 10 באוגוסט 2020).
ירי רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל
- במהלך השבוע לא אותר ירי רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל.
- ב-10 באוגוסט 2020 דיווחו כלי התקשורת הפלסטינים כי “ההתנגדות” (ככל הנראה חמאס) שיגרה מספר רקטות ניסוי לעבר הים במסגרת שיפור יכולותיה הצבאיות. דווח כי שוגרו שמונה רקטות ניסוי לעבר הים, מהם חמש רקטות במטח אחד (סוכנות אלראי, שהוקמה בידי ממשל חמאס, 10 באוגוסט 2020). משרד הפנים ברצועה פרסם הבהרה לפיה קולות הנפץ שנשמעו ברצועה נבעו מפעולות “ההתנגדות” (דף הפייסבוק של משרד הפנים ברצועה, 10 באוגוסט 2020).
חמאס מבצעת לעיתים קרובות שיגורי ניסוי של רקטות לעבר הים. הפעם היה זה שיגור חריג של מספר גדול יחסית של רקטות שבוצע באור יום לעיני תושבי הרצועה שאף תעדו את השיגורים. להערכתנו יתכן והשיגור היווה מעין “מסר אזהרה” של חמאס לישראל, שנועד למתן את תגובתה על שיגור בלוני התבערה והנפץ (ראו להלן).
ירי רקטות ופצצות מרגמה בחתך חודשי
ירי רקטות בחתך שנתי
תקרית ירי על גבול הרצועה
- ב-9 באוגוסט 2020 נשמעו קולות ירי משטח רצועת עזה באזור בו מתבצעת ישראל עבודות בנייה של גדר הביטחון והמכשול התת קרקעי בדרום רצועת עזה. בעקבות הירי הופסקו העבודות ונורתה אש מרגמות למיסוך האזור. לעבר כוחות צה”ל שהגיעו למקום בוצע ירי נוסף. לא היו נפגעים (דובר צה”ל, 9 באוגוסט 2020).
- כלי התקשורת הפלסטינים דיווחו על ביצוע ירי מכיוון הרצועה לעבר פועלים, שעסקו בבניית גדר הגבול. כלי התקשורת דיווחו, כי בתגובה נורתה ע”י צה”ל אש ארטילרית על עמדה של כוח הריסון, מזרחית לדיר אלבלח (חשבון הטוויטר שהאב, 9 באוגוסט 2020).
הפרחת בלוני תבערה ונפץ
לאחר חודשים ארוכים של הפוגה, שוגרו השבוע בלוני התבערה ונפץ בהיקף נרחב לעבר ישראל. בעקבות השיגורים פרצו שריפות במקומות שונים בעוטף עזה ואף במקומות מרוחקים יותר. רשות הטבע והגנים דיווחה על לפחות 1,000 דונמים שנשרפו כתוצאה מהבלונים.
- להלן פירוט:
- 10 באוגוסט 2020: כוחות כיבוי הצלה דיווחו, כי טיפלו בחמש שריפות. המועצה אזורית אשכול דיווחה על 12 שריפות. בין האירועים: זוהה בלון תבערה שנחת בשטח פתוח בתחום המועצה האזורית מרחבים (דוברות משטרת מרחב הנגב, 10 באוגוסט 2020); פרצה שריפה באזור קיבוץ ארז; התפוצצו שלושה בלונים בשמי העיר שדרות (ynet, 10 באוגוסט 2020). באופקים אותר בלון אליו הוצמד חפץ חשוד. מבדיקת חבלן עלה כי מדובר בבלון תבערה (דוברות המשטרה מרחב הנגב, 10 באוגוסט 2020).
- 9 באוגוסט 2020: פרצו שתי שריפות באזור קיבוץ בארי במועצה האזורית אשכול, כתוצאה משיגור בלוני תבערה . גם בשעות הערב והלילה נמשך שיגור הבלונים (ynet, 9 באוגוסט 2020).
- 8 באוגוסט 2020: אותר רימון יד מאולתר צמוד לצרור בלונים בשטח חקלאי במועצה האזורית אשכול. חבלן משטרה ואנשי ביטחון הגיעו למקום . לפחות שלוש שריפות פרצו באזור המועצה האזורית אשכול (ynet, 8 באוגוסט 2020).
- 6 באוגוסט 2020: התגלה בלון אליו חובר פריט חשוד באזור ערד, שבעומק שטח ישראל. שוטרים וחבלן משטרה, שטיפלו בחפץ החשוד, אמרו כי היה זה מטען אליו חובר מנגנון השהייה . המטען נוטרל (דוברות משטרת מרחב נגב, 6 באוגוסט 2020). כמו כן פרצה שריפה בשמורת בארי ככל הנראה כתוצאה מבלוני תבערה. כשלוש מאות דומים נשרפו (דוברות רשות הטבע והגנים, 6 באוגוסט 2020).
בלון אליו חובר מטען החבלה, שאותר באזור התעשייה בערד
(דוברות המשטרה, 6 באוגוסט 2020)
תגובות ישראל
תקיפות של צה”ל
צה”ל הגיב לשיגור הבלונים בתקיפות נגד יעדי חמאס, שאותה רואה צה”ל אחראית על הנעשה ברצועה (דובר צה”ל). שר הביטחון בני גנץ והרמטכ”ל אביב כוכבי הדגישו כי המשך שיגור בלוני התבערה לעבר ישראל יביא לתגובה קשה גם במחיר הסלמה.
- להלן עיקרי התגובות של צה”ל:
- ב-6 באוגוסט 2020 תקפו מטוס קרב וכלי טיס של צה”ל תשתית תת קרקעית של חמאס בצפון רצועת עזה (דובר צה”ל, 6 באוגוסט 2020). חאזם קאסם, דובר חמאס, שהתייחס לתקיפה טען, כי המדובר במעשה “תוקפנות” כלפי העם הפלסטיני על רקע המשברים הפנימיים בישראל (סוא, 7 באוגוסט 2020).
- ב-9 באוגוסט 2020 תקפו כלי טיס של צה”ל מטרות חמאס בצפון רצועת עזה (דובר צה”ל, 9 באוגוסט 2020). כלי התקשורת הפלסטינים דיווחו כי כוחות ארטילריה של צה”ל תקפו עמדות של כוחות הריסון מזרחית למחנה הפליטים ג’באליא בצפון רצועת עזה (חשבון הטוויטר שהאב, 9 באוגוסט 2020). כמו כן דווח, כי מטוסים ישראליים תקפו עמדות של כוחות הריסון מזרחית לבית חאנון (חשבון הטוויטר אלרסאלה.נט, 9 באוגוסט 2020). וליד אלקטאטי, חבר הלשכה המדינית של הג’האד האסלאמי בפלסטין, אמר כי “ההתנגדות הפלסטינית” לא תאפשר לשנות את “כללי העימות” שאותם הצליחה לכפות על ישראל (סוא, 9 באוגוסט 2020).
- ב-10 באוגוסט תקף כלי טיס של צה”ל עמדת תצפית של חמאס בצפון רצועת עזה (דובר צה”ל, 10 באוגוסט 2020).
סגירת מעבר כרם שלום
- ב-10 באוגוסט 2020, בתום התייעצות ביטחונית, הודיע שר הביטחון בני גנץ על סגירת מעבר כרם שלום לכניסת סחורות למעט ציוד הומניטארי ודלק החל מ-11 באוגוסט 2020 . בהודעה שפרסם מתאם פעולות הממשלה בשטחים מסר שהפרחת הבלונים והפרת השקט יפגעו בראש ובראשונה בתושבי רצועת עזה. עוד צוין כי חמאס היא זו אשר נושאת באחריות לכל הנעשה ברצועה. חאזם קאסם, דובר חמאס, אמר כי סגירת המעבר היא “פשע של ממש”, אשר יחמיר את המצב הכלכלי וההומניטרי הקשה ברצועת עזה, והדגיש כי ישראל נושאת באחריות מלאה להשלכות של המשך “המצור” (סבק24, 11 באוגוסט 2020).
- דאוד שהאב, בכיר בג’האד האסלאמי בפלסטין, אמר כי סגירת מעבר כרם שלום והידוק המצור על רצועת עזה היא “מדיניות תוקפנית”, שלא תצליח לשבור את “ההתנגדות” והמאבק הלאומי (אתר הג’האד האסלאמי בפלסטין, 11 באוגוסט 2020).
ההתארגנויות העומדות מאחורי פעילות הפרחת הבלונים
ההפרחה המתוקשרת של הבלונים לא התבצעה ע”י ארגון בודד אלא ע”י התארגנויות ייחודיות של מספר ארגונים, ובכלל זה יחידת השיגור המזוהה עם חמאס. הדבר מצביע, לערכתנו, על מהלך מתוכנן כלל-ארגוני שקיבל אישור מחמאס, ולא יוזמה זו או אחרת של ארגון “סורר”.
- להלן יחידות שטענו כי שיגרו בלוני נפץ/תבערה לעבר ישראל : יחידת בני אלזוארי במזרח ח’אן יונס ורפיח (המזוהה עם חמאס); התארגנות אחפאד אלנאצר (המשתייכת לארגון ועדות ההתנגדות העממית); יחידות ברק (של הג’האד האסלאמי בפלסטין); יחידות בני אלקוקא (המזוהה עם תנועת ההתנגדות העממית), התארגנות המכנה עצמה יחידות ועד אלתחריר והתארגנות (פיקטיבית?) המכנה עצמה “יחידות חרב הג’האד” (וחדאת סיף אלג’האדיה). יחידות חרב הג’האד אף הודיעו כי הוחלט גם להפעיל בקרוב את “יחידות ההטרדה הלילית” (ערוץ הטלגרם חדר המבצעים המשותף בני אלזוארי, 11 באוגוסט 2020).

תמונות מסרטון המתעד שיגור בלוני נפץ ותבערה של פעילי חידת בני אלזוארי במזרח ח’אן יונס
(דף הפייסבוק של ההתארגנות, 10 באוגוסט 2020)

שיגור בלוני תבערה בידי פעילי אחפאד אלנאצר (חשבון הטוויטר של העיתונאי חסן אצליח, 10 באוגוסט 2020)

שיגורי בלונים על ידי יחידות ועד אלתחריר (חשבון הטוויטר של hatem hassen. שלפי הפרסומים בחשבונו קשור לגדודי המג’אהדין, הזרוע הצבאית של תנועת המג’אהדין הפלסטינית, 9 באוגוסט 2020)
תגובות ברצועה לשיגורי הבלונים
ממשל חמאס וארגוני טרור נוספים ברצועת עזה הביעו תמיכה בשיגור הבלונים, שתוארה על ידם כ”פעולה עממית של צעירי עזה”. מחמוד אלזהאר, חבר הלשכה המדינית של חמאס, הזהיר את ראש ממשלת ישראל, שר הביטחון והרמטכ”ל מפני ביצוע “שטות” נגד רצועת עזה והדגיש שכל “תוקפנות” של ישראל כלפי הרצועה תהיה בבחינת סיכון שיהיו לו תוצאות בלתי צפויות. בהתייחסו להפרחת הבלונים אמר, כי כאשר צרכיהם של התושבים ברצועה כמו מזון ומשכורות נמצאים בסכנה הם יבטאו את תחושותיהם בדרך שימצאו לנכון (פלסטין אליום, 9 באוגוסט 2020). חאזם קאסם, דובר חמאס, אמר כי הפלסטינים ימשיכו במאבקם כדי להשיג את ה”זכויות” ולהסיר את ה”מצור”, וכי “ההתנגדות” מוכנה ומזומנה להגן על הפלסטינים (סבק24, 11 באוגוסט 2020).
- בתקשורת הפלסטינית (והישראלים) הועלו השערות לפיהן מקורה של ההסלמה בעיכובים בהעברת כספי התרומה הקטרית (ראו פרק רצועת עזה). מנגד, טענו מקורות פלסטינים כי הפרחת הבלונים אינה תוצאה של אי-הגעת התרומה הקטרית אלא מקורה בסחבת. הם הדגישו את הצורך ביישום הבנות הרגיעה ובתוך כך השלמת בית חולים שדה, הרחבת פעילות המעברים וביצוע מספר פרויקטים נוספים. נמסר כי בימים אלה חידשו המתווכים (קטר מצרים, או”ם) את השיחות בין הצדדים כדי לקדם מחדש את תהליך הרגיעה ולמנוע הסלמה ביטחונית (אלקדס, 10 באוגוסט 2020).
- בעיתון הלבנוני אלאח’באר (המזוהה עם חזבאללה) פורסמה כתבה לפיה לאחר שבועות של שקט חוזרת ההסלמה לגבולות רצועת עזה באמצעות שיגור בלוני תבערה. לפי מידע שהגיע לאלאח’באר חמאס ושאר הארגונים ברצועה מסרו למתווך המצרי כי תקופת השקט בגבולות הרצועה תסתיים בקרוב על רקע הלחץ הכלכלי של ישראל והכשלת מיזמי פיתוח ברצועה. מספר מקורות אף צפו כי בימים הקרובים תצבור ההסלמה ברצועה תאוצה. אותם מקורות ציינו, כי “ההתנגדות” תגיב על כל תקיפה ישראלית ברצועה ובכלל זה באמצעות שיגור רקטות (אלאח’באר, 8 באוגוסט 2020).
- אחמד אלמדלל, בכיר הג’האד האסלאמי, אמר כי ישראל נושאת באחריות להידרדרות המצב ברצועת עזה, במיוחד משום שהיא זו שמטילה עליה “מצור חונק”. הוא הדגיש כי התגברות הלחץ על הפלסטינים, ובכלל זאת רצועת עזה, תביא לפיצוץ. אלמדלל ציין כי מה שקורה בגבול עם רצועת עזה הוא מצב של “שחרור קיטור” מצד הצעירים הפלסטינים במטרה להפעיל לחץ על ישראל (“האויב הציוני”) ליישם את הצעדים להסרת המצור (סבק24, 10 באוגוסט 2020).
עימותים אלימים בג’נין
- ב-7 באוגוסט 2020 בשעות הבוקר המוקדמות, במהלך פעילות שגרתית של כוחות צה”ל, פרצו עימותים אלימים בין כוחות צה”ל לבין מאות תושבים מקומיים שביצעו ירי, יידו אבנים והשליכו מטענים לעבר כוחות צה”ל. צה”ל השיב באמצעים לפיזור הפגנות. לאחר האירועים הודיע משרד הבריאות ברשות הפלסטינית על מותה של דאליא אחמד סלימאן אלסמודי, בת 23, ממחנה הפליטים ג’נין. לדברי ההודעה היא מתה מפצעיה לאחר שנפגעה מירי כוחות צה”ל (ופא, 7 באוגוסט 2020). בתקשורת הפלסטינית נטען כי נורתה בעת שביקשה לסגור את חלון ביתה בשל העימותים. בצה”ל הדגישו כי לא נעשה שימוש באש חיה בשום שלב של העימותים.
- מותה של הצעירה עורר גל תגובות. חמאס פרסמה מודעת אבל על מותה. במודעה נטען כי היא הייתה פעילת חמאס. ברשתות החברתיות העלו גולשים תמונות שלה והביעו צער על מותה. גורמים ברשות הפלסטינית גינו את צה”ל על מותה של הצעירה. משרד החוץ והמהגרים ברשות הפלסטינית ומסר, כי הוא עורך הכנות להגשת תיק בנושא לבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC). צאא’ב עריקאת, מזכיר הועד הפועל של אש”ף, קרא ל-ICC לפרסם החלטה בדבר מעשיה של ישראל וקהילה הבינלאומית לעצור את ישראל ולהפסיק לשתוק לנוכח פשעיה (דניא אלוטן, 8 באוגוסט 2020).

מימין: הלווייתה של סמודי בג’נין (ופא, 7 באוגוסט 2020). משמאל: פעילים חמושים בהלווייתה של סמודי
(דף הפייסבוק QUDSN, 7 באוגוסט 2020)
- ברחבי יהודה ושומרון נמשכו אירועי יידוי האבנים והשלכת בקבוקי תבערה לעבר כלי רכב ישראלים וכוחות הביטחון הישראליים. להלן אירועים בולטים:
- 10 באוגוסט 2020 – אבנים יודו לעבר אוטובוס בכביש גוש עציון-חברון (בין בית אומר לאלערוב). לא היו נפגעים (הצלה ללא גבולות יו”ש, 10 באוגוסט 2020).
- 9 באוגוסט 2020: בקבוק תבערה הושלך לעבר כלי רכב בכביש גוש עציון-חברון (סמוך לאלערוב). לא היו נפגעים (הצלה ללא גבולות יו”ש, 9 באוגוסט 2020).
- 8 באוגוסט 2020: אבנים יודו מכלי רכב חולף לעבר כלי רכב ישראלי סמוך ליצהר. אישה אחת לקתה בחרדה, שמשת כלי הרכב נפגעה (הצלה ללא גבולות יו”‘, 8 באוגוסט 2020).
- 7 באוגוסט 2020: אבנים יודו לעבר כלי רכב בתורמוס עיא (צפונית מזרחית לראמאללה). לא היו נפגעים (הצלה ללא גבולות יו”ש, 7 באוגוסט 2020).
- 6 באוגוסט 2020 – אבנים יודו לעבר ניידת משטרה בכביש גוש עציון-חברון (בין בית אומר למחנה הפליטים אלערוב). לא היו נפגעים. נזק נגרם לניידת (הצלה ללא גבולות יו”ש, 6 באוגוסט 2020).
- 5 באוגוסט 2020- בקבוק תבערה הושלך לעבר הגדר בצד הדרומי של קריית ארבע (הצלה ללא גבולות יו”ש, 5 באוגוסט 2020).
- 5 באוגוסט 2020: אבנים יודו לעבר כלי רכב בכביש גוש עציון-חברון (בין בית אומר לצומת כרמי צור). לא היו נפגעים (הצלה ללא גבולות יו”ש, 5 באוגוסט 2020).
- 5 באוגוסט 2020: בקבוק תבערה הושלך לעבר אוטובוס באזור בריכות אלפוואר (דרומית-מערבית לחברון). לא היו נפגעים (הצלה ללא גבולות יו”ש, 5 באוגוסט 2020).
פיגועים משמעותיים ביהודה ושומרון[2]
כספי התרומה מקטר
- משרד התקשורת הודיע כי חלוקת המענק הקטרי למשפחות נזקקות תשולם ב-10 וב-11 באוגוסט 2020 בסניפי הדואר (חשבון הטויטר דניא אלוטן, 10 באוגוסט 2020). יצוין כי תשלום אוגוסט הוא התשלום האחרון מסגרת המענק הקטרי לרצועת עזה. גורמים פלסטינים מסרו אודות חידוש השיחות להארכת התרומה הקטרית ויישום הפרויקטים שנקבעו במסגרת הבנות הרגיעה. במסגרת זאת מסרו אותם גורמים, כי המתווכים פועלים להארכת התרומה בשישה חודשים נוספים ואולי אף בשנה . לדבריהם קיים כרגע קושי בשל הסיוע שמעניקה קטר ללבנון (אלקדס, 10 באוגוסט 2020).
פתיחת שנת הלימודים
- ב-8 באוגוסט 2020 נפתחה שנת הלימודים ברצועת עזה לאחר ששנת הלימודים הקודמת הופסקה באמצע בשל מגפת קורונה. כ-600 אלף תלמידים חזרו לספסל הלימודים ב- 421 בתי הספר הממשלתיים ו-277 בתי הספר של אונר”א . יותר מ-50 אלף תלמידים החלו ללמוד בכיתה אל”ף, עשרה בתי ספר חדשים נפתחו. כל בתי הספר חוטאו לפני פתיחת השנה. לדברי משרד החינוך חודשי הלימוד הראשונים יוקדשו להשלמת הפערים. בצל משבר הקורונה גיבש משרד החינוך שלושה תסריטים לגבי מתכונת הלימודים: מתכונת רגילה כמו בשנים הקודמות; מערכת לימודים חלקית ועצירה מוחלטת של הלימודים (אלערבי אלג’דיד, 8 באוגוסט 2020). משרד החינוך ואונר”א סיכמו על הפחתת מספר שעות הלימוד. כמו כן הוחלט כי במהלך ההפסקות יישארו התלמידים בכיתות (דניא אלוטן, 11 באוגוסט 2020).
סיוע כספי של הבנק העולמי לרשות
- מחמד אשתיה, ראש הממשלה ברשות פלסטינית, הודיע על הסכם סיוע שנחתם בין הרשות הפלסטינית לבין הבנק העולמי לסיוע כלכלי במספר תחומים. במסגרת ההסכם תקבל הרשות סכום של שלושים מיליון דולרים. חלק מהכסף יועבר למשפחות נזקקות, לשכירים שאיבדו את מקום עבודתם בעקבות משבר הקורונה ולגורמים נוספים. אשתיה הבהיר כי הכספים נועדו לכל שטחי הרשות יהודה, שומרון, מזרח ירושלים ורצועת עזה (סוא, 6 באוגוסט 2020).
- בראיון שהעניק אחמד מג’דלאני, שר הרווחה ברשות הפלסטינית, אמר כי שישה מיליון דולרים מתוך הסיוע של הבנק העולמי יוקצו לטובת “העניים החדשים”, קרי- אלו שנפגעו ממשבר הקורונה (לדבריו ישנם כ-300,000 “עניים חדשים”). 13 מיליון דולרים יוקצו עבור הפועלים היומיים המובטלים. לדבריו במחצית ספטמבר תקבל כל משפחה נזקקת סכום של 700 ₪. מג’דלאני העריך כי 68,000 משפחות ייהנו מהסיוע הוא ציין כי הסיוע יינתן למשפחות בגדה בלבד מכיוון שהשלכות המגפה בגדה חמורות יותר מאשר ברצועת עזה (הטלוויזיה הפלסטינית, 9 באוגוסט 2020).
פעילות נגד כוונת הסיפוח של ישראל
- ריאצ’ מנצור, נציג הרשות הפלסטינית באו”ם, שלח שלוש אגרות למזכ”ל האו”ם, לנשיאת מועצת הביטחון של האו”ם הנוכחית (אינדונזיה) וליו”ר העצרת הכללית. האגרות עסקו במה שכונה “המדיניות והמעשים הבלתי חוקיים המתמשכים” של ישראל המתרחשים אפילו בעת המאבק בנגיף קורונה . מנצור הדגיש כי הפלסטינים זקוקים לסיוע של אונר”א ולסיוע חיוני המוגש על ידי סוכנויות האו”ם, ארגוני זכויות האדם וגופים נוספים וקרא לקהילה הבינלאומית לפעול לעצירת הסיפוח (ופא, 6 באוגוסט 2020).
הזדהות עם נפגעי האסון בלבנון
- אסון הפיצוץ בנמל ביירות עורר גל של הזדהות בקרב הפלסטינים עם לבנון. ברשות הפלסטינית הביעו סולידריות עם העם הלבנוני והנהגתו והביעו נכונות לסייע. אבו מאזן שוחח עם מישל עון נשיא לבנון והביע את תנחומיו (ופא, 5 באוגוסט 2020). משלחת פלסטינית בראשות עזאם אלאחמד, חבר הועד המרכזי של פתח, נועדה עם נשיא לבנון בבירות. בפגישה מסרו חברי המשלחת את תמיכתו של אבו מאזן ושל העם הפלסטיני בלבנון והציעו סיוע חומרי (ופא, 10 באוגוסט 2020).
- גם בחמאס הביעו הזדהות עם לבנון. אסמאעיל הניה, ראש הלשכה המדינית של חמאס, שוחח עם נשיא לבנון , ראש הממשלה ויו”ר הפרלמנט הביע תנחומיו על ההרוגים ואיחל החלמה לפצועים (אתר חאמס, 4 באוגוסט 2020). ברחבי רצועת עזה התקיימו עצרות תמיכה בעם הלבנוני.
תגובת הרשות לניסיון להוציא את הרשות לענייני אסירים מחוץ לחוק
- מספר חברי הכנסת פנו לשר הביטחון בני גנץ וקראו לו לפעול להגדרת הרשות לענייני אסירים ומשוחררים ברשות הפלסטינית כארגון טרור הם גם ציינו שיעלו את הנושא על סדר יומה של הכנסת (תקשורת ישראלית, 10 באוגוסט 2020). קדרי אבו בכר, יו”ר הרשות לענייני אסירים ומשוחררים גינה את בקשתם של חברי הכנסת. הוא ציין, כי הם לא יסכימו לפגיעה בנושא האסירים ובמוסד שלהם, שהוקם כדי לשרת אותם. לדבריו הם ימשיכו לשאת באחריותם וחובתם כלפי “פעילי המאבק” ובני משפחותיהם על פי הנחיית ההנהגה הפלסטינית בראשות אבו מאזן, שמדגיש מדי יום, כי נושא זה הוא קו אדום (ופא, 10 באוגוסט 2020).
[1] להרחבה ראו פרסום מרכז המידע מ-10 באוגוסט 2020: "התפשטות נגיף קורונה ביהודה ושומרון וברצועת עזה". ↑
[2] “פיגועים משמעותיים" מוגדרים על-ידינו כפיגועי ירי, דקירה, דריסה והטמנת מטענים או פיגועים משולבים. לא נכללים בהם יידויי אבנים והשלכת בקבוקי תבערה. ↑