ועדת הטכנוקרטים לניהול רצועת עזה – קווים לדמותה

ד״ר יגאל שירי

עיקרים

• ב-14 בינואר 2026, הודיע השליח האמריקאי המיוחד, סטיב וויטקוף, על תחילת השלב השני של הסכם הפסקת האש ברצועת עזה. בעקבות זאת, הוכרז על הקמתה של הוועדה הלאומית לניהול עזה, גוף פלסטיני טכנוקרטי שאמור לנהל את ענייני היומיום ברצועה בהתאם לתוכנית 20 הנקודות של הנשיא טראמפ.
• מרביתם של 12 חברי הוועדה, בראשותו של ד”ר עלי שעת’, הם מזוהי פתח והרשות הפלסטינית וחלקם גם מילאו תפקידים בממשלות הרשות הפלסטינית ובמוסדות ציבוריים. בין חברי הוועדה נמצאים סאמי נסמאן, בכיר לשעבר במודיעין הכללי הפלסטיני שנידון למאסר על ידי רשויות חמאס ברצועת עזה, והנאא’ אלתרזי, האישה היחידה בוועדה ועורכת דין נוצרייה שמתמחה במשפט אסלאמי.
• בכתב המינוי של הוועדה נאמר כי היא מחויבת לביסוס ביטחון התושבים, להשבת השירותים החיוניים ולטיפוח חברה המושתתת על שלום, דמוקרטיה וצדק. יו”ר הוועדה שעת’ ציין כי בראש סדר העדיפויות נמצאים מתן מחסה לתושבים ופינוי ההריסות, והוועדה כבר הורתה על ביטול אגרות ומסים עבור תושבים ועסקים ברצועה.
• חמאס ציינה כי היא פועלת להעביר את סמכויות השלטון לידי הוועדה, בעוד שברשות הפלסטינית הדגישו את הצורך בחיבור בין המוסדות ברצועת עזה לבין יהודה ושומרון.
• להערכתנו, על אף הרצון הטוב מצד חברי הוועדה להתחיל בפעילות מהירה לטובת תושבי הרצועה, הם צפויים להיתקל בקשיים ביישום החזון למציאות בשטח. ראשית, ישראל עדיין מונעת את כניסתם לרצועת עזה דרך מעבר רפיח כל עוד לא תיפתר סוגיית החלל החטוף הישראלי האחרון, ולכן חברי הוועדה נאלצים לעבוד ממצרים. בנוסף, לא ברורה מידת חופש התנועה שתקבל הוועדה, במיוחד באזורים שבהם עדיין יש לישראל שליטה ביטחונית. בנוסף, על אף נכונות חמאס להעביר לוועדה את סמכויות השלטון ברצועה, הוועדה תצטרך להתבסס על עשרות אלפי עובדים שעדיין נאמנים לחמאס אחרי קרוב לשני עשורים של שליטה מוחלטת של חמאס ברצועה. במצב כזה, הוועדה תוכל לכל היותר לממש פעילות סיוע ושיקום מוגבלים, אולם לא לפתור את שאלות הליבה של שליטה, ביטחון ופירוז.

רקע

• תוכנית 20 הנקודות של נשיא ארה”ב טראמפ לעתיד רצועת עזה, אשר הוצגה בסוף בספטמבר 2025 קבעה כי ממשלת מעבר זמנית, המבוססת על ועדה טכנוקרטית פלסטינית בלתי פוליטית, תנהל את העניינים השוטפים ברצועה, כאשר חמאס לא תהיה חלק מהשלטון ותידרש להתפרק מנשקה. תוכנית זו גם אומצה על ידי מועצת הביטחון של האו”ם במסגרת החלטה 2803 מנובמבר 2025.^[1] עם זאת, לאחר שהפסקת האש ברצועת עזה נכנסה לתוקף ב-10 באוקטובר 2025, מיהרו חמאס לבסס שוב את המשילות האזרחית והביטחונית בשטחים שנותרו תחת שליטתה ברצועה.^[2]
• באוקטובר 2024, סיכמו פתח וחמאס, בתיווך מצרי, על הקמת “ועדת התמיכה הקהילתית”, ועדה טכנוקרטית לניהול רצועת עזה שתורכב מאישים שאינם קשורים לפלגים הפלסטיניים. במשך חודשים ארוכים, המגעים בין הצדדים נקלעו לקשיים לאחר שחמאס דרשה שהוועדה שתוקם תהיה עצמאית מהרשות הפלסטינית מבחינה ניהולית וכלכלית, בניגוד לעמדת פתח.^[3] עם זאת, רק בסוף דצמבר 2025, קרא דובר חמאס, חאזם קאסם, לרשות הפלסטינית לקחת אחריות ולבסס את נוכחותה ברצועת עזה והדגיש את נכונות חמאס להקל על משימת הרשות הפלסטינית לנוכח ההחמרה במצב “הקטסטרופלי” (ערוץ אלערבי, 29 בדצמבר 2025).

מינוי הוועדה

• ב-14 בינואר 2026, הודיע השליח האמריקאי המיוחד, סטיב וויטקוף, על השקת השלב השני של הסכם הפסקת האש ברצועת עזה כחלק מתוכנית עשרים הנקודות של הנשיא דונלד טראמפ. הוא ציין כי השלב השני כולל הקמת ממשל פלסטיני טכנוקרטי זמני ברצועה בשם הוועדה הלאומית לניהול עזה, לצד תחילת תהליך פירוק הנשק של חמאס והקבוצות החמושות ותחילת שיקום כולל של הרצועה (חשבון X של סטיב וויטקוף, 14 בינואר 2026).
• במקביל, החלו להתפרסם דיווחים בלתי רשמיים לגבי שמות החברים במועצה החדשה (תקשורת פלסטינית, 14 בינואר 2026). מרביתם, בהובלתו של ד”ר עלי שעת’, שמונה ליו”ר הוועדה, יצאו לקהיר, שם קיימו פגישות ראשונות עם בכירים מצרים, בראשם ראש המודיעין, חסן רשאד (אלשרק, 17 בינואר 2026).
• ב-17 בינואר 2026, הודיע שעת’ באופן רשמי על שמות חברי הוועדה ותפקידיהם. הוא ציין כי הם אימצו את התוכנית המצרית ממרץ 2025 לשיקום הרצועה, אשר מתחילה עם אספקת דיור זמני לפלסטינים עד שבתיהם ייבנו מחדש. כמו כן, הוא הדגיש כי פתיחת מעבר רפיח נמצאת בראש סדר העדיפויות של הוועדה, כדי לאפשר כניסת סיוע ואספקה חיונית, ולהקל על תנועת הפלסטינים מהרצועה ואליה. לפי שעת’, הוועדה מקיימת פגישות אינטנסיביות כדי לפתח תוכנית ברורה במטרה “לתמוך באזרחים, לנגב את דמעות הילדים, להאכיל כל פה ולתקן כל בית ברצועת עזה” (אלקאהרה אלאח’באריה, 17 בינואר 2026). להלן חברי הוועדה:^[4]
  • יו”ר הוועדה ומחזיק תיק האנרגיה והתחבורה, עלי שעת’.
  • תיק הכלכלה, מסחר ותעשייה, עאא’ד אבו רמצ’אן.
  • תיק התקשורת: מחמד חסן שמאלי.
  • תיק החקלאות, עבד אלכרים עאשור.
  • תיק הבריאות: עאא’ד יאע’י
  • תיק השיכון והקרקעות, אסאמה אלסעדאוי.
  • תיק המשפטים, עדנאן אבו ורדה.
  • תיק הביטחון והפנים, סאמי נסמאן.
  • תיק הרשויות המקומיות והמים, עלי ברהום.
  • תיק הכספים, בשיר אלריס.
  • תיק הרווחה והעניינים הסוציאליים, הנאא’ אלתרזי.
  • תיק החינוך, ג’בר אלדאעור.

• שני אישים שהוזכרו בדיווחים המוקדמים כבעלי תפקידים בוועדה לא מונו בסופו של דבר: מתאם הרשות העליונה לענייני חמולות, ח’סני אלמע’ני, היה אמור להחזיק בתיק השבטים בוועדה. עם זאת, הדיווחים על עמדותיו נגד ההסכמים עם ישראל ותמיכתו ב”התנגדות מזוינת” עוררו ביקורת ואף איומים מצד ע’סאן אלדהיני, מנהיג מיליציית “הכוחות העממיים” שזוכה לתמיכת ישראל (ג’סור ניוז, 15 בינואר 2026); ד”ר ראמי חלס, לשעבר המופתי של מנגנון הנשיאות של הרשות הפלסטינית, היה אמור להחזיק בתיק הדתות. עם זאת, הוא עורר את כעסם של תומכי חמאס בשל הביקורת של על מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 (ערוץ הטלוויזיה אלפג’ר, 15 בינואר 2026).

משימות הוועדה

• בכתב המנדט של הוועדה, עליו חתם שעת’, נאמר כי הוועדה מחויבת להפוך את תקופת המעבר ברצועת עזה ליסוד של “שגשוג פלסטיני בר-קיימא”. עוד צוין כי חברי הוועדה מחויבים לביסוס ביטחון, להשבת השירותים החיוניים, וכן לטיפוח חברה המושתתת על שלום, דמוקרטיה וצדק. הם גם התחייבו לפעול בסטנדרטים הגבוהים ביותר של יושרה ושקיפות ולפעול ליצירת כלכלה יצרנית, והדגישו כי הם מאמצים את דרך השלום כדי להתקדם “למימוש זכויות פלסטיניות אמיתיות ולהגדרה עצמית” (חשבון X של עלי שעת’, 17 בינואר 2026).
• בריאיון שהעניק שעת’ מיד עם מינויו, ציין שעת’ כי הכוונה היא לספק מבנים טרומיים המצוידים בשירותי בריאות ולשכן את תושבי הרצועה באופן זמני במרכזי מקלט בהתאם למפות שיקבעו את המיקומים והשטחים. שעת’ אמר כי במקביל יוחל בפינוי ההריסות. הוא העריך כי תהליך פינוי ההריסות לא יימשך יותר משלוש שנים, ואמר כי הדבר יבוצע באמצעות מחזור, תוך שימוש בחלק מההריסות ליצירת שטחים נוספים בים כדי להגדיל את השטח המנוצל ברצועה, ובשאר ההריסות הממוחזרות – כחלק מחומרי הבנייה. אשר לתוכנית השיקום, שעת’ אמר כי התוכנית, שהוכנה על ידי הבנק העולמי בשיתוף פעולה עם משרד התכנון ושיתוף הפעולה הבינלאומי ומשרד העבודות הציבוריות והשיכון, מבוססת על שלושה שלבים: שלב סיוע החירום, שיימשך שישה חודשים; שלב ההתאוששות, שעשוי להימשך שנתיים וחצי וכולל שיקום של התשתיות והמתקנים הבסיסיים, ולאחר מכן שלב השיקום והפיתוח. הוא העריך כי הרצועה זקוקה לשבע שנים של עבודה רצינית כדי להשתקם. עוד ציין כי הוועדה תדאג לתיקון מתקני ההתפלה שנהרסו, בנוסף להקמת מתקנים חדשים. שעת’ הסביר כי תחנת הכוח של עזה מייצרת כיום בהספק של 70-60 מגה-וואט, בעוד שצורכי הרצועה הם כ-150 מגה-וואט, והוסיף כי מתבצעות עבודות להפעלה מחדש של התחנה שניזוקה חלקית, במקביל להגדלת הקיבולת של קו החשמל המגיע ממצרים. בתחום החינוך, שעת’ לא שלל העסקת מורים מיהודה ושומרון (ערוץ היוטיוב של רדיו בסמה, 14 בינואר 2026).
• אחת ההחלטות הראשונות של הוועדה הייתה להעניק פטור לתושבי רצועת עזה מכל סוגי האגרות והמיסים שמשולמים עבור שירותים מקומיים, בנוסף לפטור לעסקים ולמגזר התעשייתי מכל תשלום או מס (אלאקתצאדיה, 20 בינואר 2026). כמו כן, “מקור בוועדה” הטכנוקרטית מסר כי הושג הסכם עם הרשות המוניטרית הפלסטינית, במסגרתו יתאפשרו חלפנות ומסחר בכל סוגי המטבעות והשטרות כדי לפתור את משבר המזומנים ברצועה. קרא לסוחרים ולאזרחים לשתף פעולה עם ההחלטה (אקתצאד אלבלד, 19 בינואר 2026).

אתגרי הוועדה

• על אף האופטימיות והמחויבות למטרות השיקום, חברי הוועדה ניצבים בפני אתגרים משמעותיים שעלולים להשפיע על יכולת התפקוד שלהם:
  • אחראי תיק החקלאות, עבד אלכרים עאשור, הבהיר כי הוועדה תעבוד עם כלל הפקידים ברצועה, ללא אפליה וללא שיקולים פוליטיים (דף הפייסבוק של עאשור, 18 בינואר 2026). מנגד, לשכת ההסברה הממשלתית של חמאס ברצועת עזה מסרה כי היא מוכנה להעביר את סמכויותיה לוועדה החדשה כמו כן, היא הדגישה כי כלל המוסדות והמחלקות הפועלים מטעם הממשלה ימשיכו להעניק שירותים כרגיל, וציינה כי העובדים במגזרים השונים הביעו נכונות לשתף פעולה עם הוועדה (סוכנות שהאב, 19 בינואר 2026). גם דובר חמאס, חאזם קאסם, מסר כי ממשל חמאס החל לנקוט בצעדים ברמה הלוגיסטית והניהולית כדי להקל על עבודת הוועדה וכי הם מעוניינים להקל עליה (ערוץ אלאקתא, 20 בינואר 2026). עם זאת, אחרי קרוב לשני עשורים של שליטה מוחלטת של חמאס בכל מנגנוני השליטה ברצועה, אלפי הפקידים במנגנון הציבורי עדיין נאמנים לחמאס והוועדה עלולה להתקשות באכיפת סמכותה. בשל כך, דווח כי לצד עובדים ששירתו תחת ממשל חמאס, הוועדה צפויה להסתייע במינויים של עובדי הרשות הפלסטינית לשעבר, תוך ביצוע ארגון מחדש של משרדי הממשלה ומנגנוני המשטרה באמצעות מינוי מנהלים וקצינים חדשים (ערוץ הטלגרם אעלאם עזה, 19 בינואר 2026). בהמשך לכך, “מקור פלסטיני” מסר כי ארה”ב פועלת לשלב מספר קציני משטרה מטעם חמאס ועובדים לשעבר במסגרת המינהל החדש של הרצועה, וזאת בכפוף לבדיקה ביטחונית ישראלית-אמריקאית (סקיי ניוז בערבית, 22 בינואר 2026).
  • דווח כי חברי הוועדה עדיין אינם יודעים מתי יוכלו להיכנס לרצועת עזה ולהתחיל בפעילותם בשטח, וזאת מאחר שישראל מתנגדת לפתיחת מעבר רפיח כל עוד לא הוחזרה גופתו של החלל החטוף האחרון שמוחזק ברצועה. לפי עמדת מצרים, לכניסת חברי הוועדה דרך מעבר רפיח יש משמעות פוליטית ולכן קהיר מתנגדת להצעה שהם ייכנסו דרך מעבר כרם שלום (אלרסאלה, 21 בינואר 2026).
  • סאמי נסמאן, שמונה למחזיק תיק הביטחון, הואשם בעבר על ידי חמאס בניסיונות לערער את הסדר הציבורי ברצועה ובמעורבות במעשי רצח. לאחר שנודע על מינויו, הזהירו במנגנוני הביטחון של חמאס כי הוא “מרגל מבוקש” (ערוץ אלציאד, 15 בינואר 2026). נסמאן ניסה להרגיע את מתנגדיו והבהיר כי הוועדה אינה פועלת מטעם אף פלג וכי תיק הביטחון הינו אחריות לאומית שמטרתו הגנה על התושב, שמירה על כבודו, והחזרת תחושת הביטחון לציבור (ערוץ הטלגרם של חמזה אלמצרי, 18 בינואר 2026). כמו כן, דווח כי נסמאן שוחח עם ראש משרד הפנים של חמאס, ג’מאל אלג’ראח התחייב לספק את כל התמיכה הנדרשת (ג’ותור ניוז, 20 בינואר 2026). עם זאת, לא ידוע אם אנשי הביטחון של חמאס אכן ימלאו אחרי פקודותיו של נסמאן ויאפשרו לו למלא את משימותיו, במיוחד אם יורה לפעול נגד גורמים המזוהים עם “ההתנגדות”.

תגובות בקרב הפלסטינים להקמת הוועדה

• לשכת יו”ר הרשות הפלסטינית הביעה תמיכה בהקמת הוועדה הפלסטינית לניהול הרצועה כגוף מעבר. הלשכה שיבחה את מה שהגדירה כמנהיגות נחושה של נשיא ארה”ב דונלד טראמפ, וטענה שמעורבותו הישירה יצרה הזדמנות חדשה לשלום, ליציבות ולממשל תקין ברצועת עזה. לצד זאת, הדגישה ההודעה את הצורך בחיבור מוסדות הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון וברצועה, והתנגדה להקמת מנגנונים מנהליים, משפטיים או ביטחוניים נפרדים שעלולים להנציח כפילות ופילוג, תוך הדגשת העיקרון של מערכת אחת, חוק אחד ונשק לגיטימי אחד (אלשרק, 14 בינואר 2026).
• דובר תנועת פתח, איאד אבו זניט, מסר כי הוועדה אמורה לפעול בכפיפות לרשות הפלסטינית, וכי כבר מתקיים תיאום במספר תחומים. הוא הדגיש כי הוועדה אינה מהווה גוף מקביל לרשות הפלסטינית, אלא מסגרת ייעודית לניהול הרצועה, וכי סיכויי הצלחתה תלויים בקיומו של שיתוף פעולה מוסדי בין מוסדות הרשות ברצועה לבין אלה שבראמאללה. לדבריו, עמדת משרד החוץ האמריקאי, אשר בירך על עמדת הרשות הפלסטינית ביחס לוועדה, משקפת הכרה בינלאומית בכך שהרשות הפלסטינית היא גורם מרכזי ובלתי ניתן להדרה מהשלב הבא בניהול רצועת עזה (רדיו עלם, 15 בינואר 2026).
• תנועת הג’יהאד האסלאמי בפלסטין מסרה כי הם מתייחסים בחיוב להקמת ועדת הטכנוקרטים, יחד עם זאת הביעו פליאה מהרכב חברי הועדה שלדבריהם עוצבו לפי “המפרט הישראלי” ובאופן שמשרת את האינטרסים של הכיבוש, כסימן ברור לכוונות שליליות מראש לגבי יישום ההסכם (סוכנות קדס, 17 בינואר 2026).
• איגוד העיריות ברצועת עזה בירך על הקמת הוועדה הטכנוקרטית והדגיש כי מדובר בצעד חשוב להקלה על התושבים, לחיזוק היציבות באזור ולהסדרת שגרת החיים. האיגוד ציין כי העיריות פעלו למתן מענה במהלך המלחמה ולאחריה לצד מחסור במשאבים, והביע את נכונותו לשיתוף פעולה מלא עם הוועדה, תוך הדגשה כי נדרשים קיום צעדים מעשיים ושותפות שיובילו למתן שירותים, ביטחון ויציבות (דף הפייסבוק של עיריית אלמצדר, 20 בינואר 2026).
• עלאא’ אלדין אלעכלוכ, חבר באיגוד הלאומי של השבטים, החמולות והמשפחות, גוף המזוהה עם חמאס, קרא בשם האיגוד לחברי הוועדה לשוב לרצועת עזה ולהתחיל את עבודתם באופן מיידי. כמו כן, הודיע כי לוועדה יש תמיכה מהגופים הפוליטיים והשבטיים, אשר יעקבו אחר פעילותה ויפעלו לשפרה (אלרסאלה, 20 בינואר 2026).

נספח א’: חברי ועדת הטכנוקרטים לניהול רצועת עזה

ד”ר עלי עבד אלחמיד שעת’: יו”ר הוועדה ומחזיק תיק האנרגיה והתחבורה

     
עלי שעת’ (מימין: אלשרק אלאוסט, 14 בינואר 2026; משמאל: דף הפייסבוק של רדיו בסמה, 14 בינואר 2026)

• פרטים אישיים: נולד בשנת 1958 בח’אן יונס. בן לאחת החמולה הגדולות ברצועה, המוכרת בתמיכה בפתח. עבד במאע”מ במשך תקופה, ולאחר מכן שב לשטחים. מתגורר ביהודה ושומרון מזה שנים.
• השכלה והכשרה מקצועית: סיים תואר ראשון בהנדסה אזרחית באוניברסיטת עין שמס בקהיר בשנת 1982. לאחר מכן, המשיך בלימודי הנדסה אזרחית בבריטניה, וסיים תואר שני בשנת 1986. בהמשך השלים לימודי דוקטורט עם התמחות בתכנון תשתיות ופיתוח אורבני בשנת 1989 בקווינ’ס יוניברסיטי בבלפסט.
• תפקידים ציבוריים: שעת’ מילא שורה של תפקידים במוסדות הרשות הפלסטינית. בשנת 1995, מינה אותו יאסר ערפאת לעוזר תת שר התכנון ושיתוף הפעולה הבינלאומי. במהלך כהונתו, תחת השר נביל שעת’, ניהל תיקי תכנון לאומי, השתתף בגיבוש תוכניות ואסטרטגיות פיתוח מרכזיות עבור הפלסטינים, מילא תפקיד בניסוח חזון הפיתוח הלאומי במסגרת הרשות, וייצג את הרשות מול הקהילה הבינלאומית בנושאי תכנון ופיתוח. בשנת 2004, מונה לתת שר התובלה והתחבורה ופיקח על פרויקטים של תשתיות ורשתות כבישים, עד לפרישתו לגמלאות במאי 2016. בין התפקידים המדיניים שהוטלו עליו נכללה חברות בוועדות המשא ומתן להסדר הקבע עם ישראל בשנת 2005. הוא השתתף גם כמומחה טכני בנושאי גבולות ונמלים ימיים. לאחר פרישתו, מונה למנכ”ל הרשות הכללית לאזורי תעשייה ואזורי תעשייה חופשיים (PIEFZA). כיהן גם כיו”ר מועצת השיכון הפלסטינית וכיו”ר רשות הנמלים הפלסטינית, ועבד כיועץ למועצה הכלכלית הפלסטינית לפיתוח ושיקום (PECDAR) , וכן כיועץ לשר השיכון והעבודות הציבוריות ברשות. בנוסף, היה חבר הוועדה הלאומית לשיקום הרצועה לאחר מבצע “צוק איתן”.
• שיוך פוליטי: “מקורות במשפחתו” אמרו כי בכל שנות עבודתו לא היה מעורב בפעילות פוליטית או מפלגתית. מנגד, דווח כי שעת’ נמנה על הזרם של מחמד דחלאן (אלשרק אלאוסט, 14 בינואר 2026; אתר רשת אלח’אמסה ללאנבאא’, 13 בינואר 2026; אתר אולטרה פלסטין, 14 בינואר 2026; ויקיפדיה בערבית; פרסום של המרכז הערבי למחקר ומחקרי מדיניות, ינואר 2025).

המהנדס עאא’ד עוני אבו רמצ’אן (אבו עדי): תיק הכלכלה, המסחר והתעשיה

     
מימין: פגישה עם אבו מאזן במסגרת משלחת של התאחדות לשכות המסחר, התעשיה והחקלאות הפלסטיניות (דף הפייסבוק של עאא’ד אבו רמצ’אן, 6 ביולי 2023). משמאל: בפעילות ציבורית (דף הפייסבוק של לשכת המסחר והתעשיה של מחוז עזה, 2 בינואר 2026)

• פרטים אישיים: מייצג את אחת המשפחות העזתיות הוותיקות והחזקות ברצועה ונוכחותו מחזקת את משקל האליטות המקומיות בהרכב הוועדה. אחיו הוא שר הבריאות בממשלת הרשות הפלסטינית, ד”ר מאג’ד אבו רמצ’אן, לשעבר ראש עיריית עזה שהוזכר כמועמד לעמוד בראשות הוועדה לניהול הרצועה. אח נוסף, מחמד, כיהן כשר בממשלת הרשות הפלסטינית ה-14 בראשות סלאם פיאצ’, ובממשלות ה-15 וה-16 בראשות ראמי חמדאללה, בין מאי 2012 ליוני 2014. אחותם הנאא’ כיהנה כקונסולית הפלסטינית באיסטנבול בשנים 2016–2025.
• השכלה והכשרה: בעל תואר ראשון בהנדסה אזרחית מאוניברסיטת סירקיוז בארה”ב (1985), וכן בעל דיפלומה גבוהה בניהול פיתוח מאוניברסיטת טורינו (2001). (דף הפייסבוק של עאא’ד אבו רמצ’אן; אתר לשכת המסחר, התעשייה והחקלאות של מחוז עזה; ויקיפדיה בערבית).
• רקע מקצועי ופעילות ציבורית: עבד במשרות בכירות במוסדות בינלאומיים וממשלתיים, ברשויות מקומיות ובמגזר הפרטי ברשות הפלסטינית ובמאע”מ. בין היתר, שימש כיועץ רכש בבנק העולמי, יועץ בארגון העבודה הבינלאומי, יועץ בפרויקט הדני במשרד לשלטון מקומי, עוזר ראש עיריית עזה, מנהל תוכניות בקרן ההשקעות הפלסטינית, וראש המחלקה לעניינים אדמיניסטרטיביים בבנק האסלאמי הפלסטיני. בנוסף כיהן כמנכ”ל “מפעל המיץ של עזה” (מצנע עציר ע’זה). בשנים האחרונות הוא פועל כאיש עסקים וכחקלאי. כיהן כמנכ”ל ויו”ר מועצת המנהלים של חברת “עאא’ד אבו רמצ’אן ואחיו” למסחר כללי ונפט, שבבעלותה תחנת דלק, וכן של חברת “סופר פוד” לתעשיות מזון, שהוקמה על ידו בשנת 2020 ועוסקת בגידול פירות אקזוטיים בשיטות חקלאות מתקדמות. במקביל, שימש כמזכיר אגודת בעלי תחנות הדלק והגז ברצועה, וכחבר מועצת המנהלים של “חברת רכבי עזה והכפרים הדרומיים בע”מ” העוסקת בהסעות. בסוף ינואר 2023, נבחר ליו”ר מועצת המנהלים של לשכת המסחר, התעשייה והחקלאות של מחוז עזה. הוא עומד גם בראש ועדת החירום המרכזית של לשכות המסחר בעזה. בנוסף הוא מכהן כנשיא מועדון הספורט העזתי אלהלאל מאז יולי 2020 (דף הפייסבוק של עאא’ד אבו רמצ’אן; אתר לשכת המסחר, התעשייה והחקלאות של מחוז עזה; ויקיפדיה בערבית).

מחמד חסן שמאלי (אבו מחמד) – תיק התקשורת

• פרטים אישיים: נולד בשכונת שג’אעיה בעיר עזה בשנת 1975.
• השכלה: בעל תואר ראשון בכלכלה ומדעי המדינה באוניברסיטה האסלאמית של עזה בשנת 1999, ובהמשך השלים תואר שני במדעי המדינה באוניברסיטת אלאזהר.
• רקע מקצועי וקריירה: החל את עבודתו בחברת התקשורת הפלסטינית ג’ואל בשנת 1999, ומאז מילא שורה של תפקידים, בהם מנהל מכירות תאגידיות (2004), מנהל התצוגות ברצועת עזה (2007), מנהל מכירות ושיווק (2011), והמנהל המסחרי של החברה ברצועת עזה (2014). מונה למנכ”ל ג’ואל ברצועת עזה ב-1 בינואר 2015 (דף הפייסבוקpalestineconomy , 3 באפריל 2021).

עבד אלכרים עאשור: תיק החקלאות

• פרטים אישיים: תושב רצועת עזה.
• רקע מקצועי: מכהן כיו”ר “תוכנית עזה לבריאות הנפש”, כסגן יו”ר מועצת המנהלים של מרכז הפיתוח של הארגונים הלא ממשלתיים הפלסטיניים (NDC), וכן משמש יועץ כלכלי. (דף הפייסבוק של עבד אלכרים עאשור). בעבר כיהן כמנהל ארגון הסיוע החקלאי הפלסטיני (PARC), כמנהל בחברת REEF למימון, וכן היה חבר מייסד של רשת הארגונים הלא ממשלתיים הפלסטיניים.
• התבטאויות ציבוריות: עאשור פרסם לא מעט פוסטים, בהם מתח ביקורת על חמאס בעקבות מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 (דף הפייסבוק של עבד אלכרים עאשור; דף הפייסבוק הקודם של עבד אלכרים עאשור, 24 במרץ 2022).

ד”ר עאא’ד מחמוד מצטפא יאע’י (אבו מצטפא): תיק הבריאות

• פרטים אישיים: נולד בעיר עזה בשנת 1967.
• השכלה: בוגר לימודי רפואה כללית באוניברסיטת הרפואה של אזרבייג’ן בשנת 1992, ובהמשך השלים התמחות בכירורגיה אורולוגית בשנת 1994. הוא בעל תעודת התמחות רפואית מתקדמת באורולוגיה מהמועצה הרפואית הפלסטינית. בשנת 2008, קיבל תואר שני בניהול בריאות הציבור מאוניברסיטת אלקדס באבו דיס (אתר albawaba 24, 14 בינואר 2026; פרסום של המרכז הערבי למחקר ומחקרי מדיניות, ינואר 2025; דף הפייסבוק של עאא’ד יאע’י, 29 בנובמבר 2015).
• רקע מקצועי רפואי: עבד ככירורג מומחה באורולוגיה בין השנים 1994–2003, לפני שעבר לעיסוק בתחום בריאות הקהילה. החל לעבוד באגודת הסיוע הרפואי הפלסטינית (PMRS) בעזה בשנת 2003, וניהל את פעילות האגודה בעזה לפחות כעשר שנים. בנוסף הוא יו”ר אגודת השיקום הלאומית בעזה, חבר במועצה המייעצת של משרד הבריאות ברצועת עזה, ומתאם תחום הבריאות ברשת הארגונים הלא ממשלתיים הפלסטיניים ברצועה. הוא גם חבר מועצת המנהלים של מרכז הפיתוח של הארגונים הלא ממשלתיים הפלסטיניים (NDC) וחבר מועצת המנהלים של הרשת הערבית לפיתוח בבירות (אתר albawaba24, 14 בינואר 2026; דף הפייסבוק של Mohammed Ayesh, 15 בינואר 2026; דף הפייסבוק של Mohammed Waseem Diab, 15 בינואר 2026; פרסום של המרכז הערבי למחקר ומחקרי מדיניות, ינואר 2025; דף הפייסבוק של עאא’ד יאע’י, 29 בנובמבר 2015).
• זיקה ותפקידים פוליטיים: יאע’י הוא חבר הלשכה המדינית של תנועת היוזמה הלאומית בהנהגת מצטפא אלברע’ות’י, ונמנה על בכירי התנועה ברצועת עזה. הוא חבר המועצה המרכזית של אש”ף וכן חבר המועצה הלאומית הפלסטינית.

פרופ’ ג’בר אבראהים אלדאעור: תיק החינוך

• השכלה והכשרה אקדמית: בעל תואר ראשון מאוניברסיטת אלמנצורה במצרים, ותואר שני ודוקטורט מ־Manchester Business School בבריטניה. בשנת 2014, קודם לדרגת פרופסור, והוא משמש פרופסור לחשבונאות ניהולית.
• רקע מקצועי: אלדאעור מילא שורה של תפקידים בכירים, בהם סגן נשיא אוניברסיטת אלאזהר לעניינים פיננסיים ומנהליים, סגן דיקן הפקולטה לכלכלה ומדעי המנהל באוניברסיטת אלאזהר, נשיא האוניברסיטה הפתוחה אלקדס באזור צפון עזה, יו”ר אגודת מנהלי החשבונות ורואי החשבון, סניף צפון עזה, וכן חבר בדירקטוריון אוניברסיטת פלסטין, מאז יוני 2020, הוא מכהן כנשיא אוניברסיטת פלסטין (אתר אוניברסיטת פלסטין, 11 ביוני 2020).
• שיוך פוליטי: נמנה על הזרם של מחמד דחלאן (אלערבי אלג’דיד, 14 בינואר 2026; אלקדס אלערבי, 14 בינואר 2026).

ד”ר בשיר זהיר בשיר אלריס (אבו זהיר): תיק האוצר

• פרטים אישיים: תושב שכונת אלצברה בעיר עזה (דף הפייסבוק “בואבת חי אלצברה”). בדווח אחר עולה כי התגורר בראמאללה (דף הפייסבוק “בואבת חי אלצברה”, 15 בינואר 2025; דף הפייסבוק של בשיר אלריס).
• השכלה: סיים דוקטורט ביזמות מאימפריאל קולג’ לונדון בשנת 1993. משמש מרצה באוניברסיטת ביר זית. (דף הפייסבוק של בשיר אלריס; אתר אלאקתצאדיה, 26 במרץ 2022).
• רקע מקצועי: ביצע מספר תפקידי ייעוץ בתחומי הפיתוח הכלכלי והפיתוח העסקי. במשך עשרות שנים עסק בניהול פרויקטים בינלאומיים רבים. הוא שימש מומחה ויועץ למוסדות ממשלתיים, אזוריים ובינלאומיים בתקופות שונות, והרצה במספר אוניברסיטאות פלסטיניות, ובראשן אוניברסיטת ביר זית. בנוסף, היה חבר במועצות מנהלים של גופים פלסטיניים, בהם הרשות המוניטרית ורשות אזורי התעשייה (אתר אלאקתצאדיה, 26 במרץ 2022).
• מעורבות בשיקום הרצועה: אלריס היה המתאם של המשרד או הצוות הלאומי הפלסטיני לשיקום הרצועה, שהוקם על פי החלטת ממשלת הרשות הפלסטינית באוקטובר 2014, לאחר מבצע “צוק איתן”, במטרה לתאם את מימון פרויקטי השיקום (אלאיאם, 10 ביולי 2016; אתר לשכת ראש ממשלת הרשות, 5 בפברואר 2017).

ד”ר עלי שחדה ברהום (אבו הית’ם): תיק העיריות והמים

• פרטים אישיים: תושב רפיח (דף הפייסבוק של עיריית רפיח, 26 בינואר 2015).
• פעילות ציבורית: עבד בעיריית רפיח במשך יותר משלושים שנה, במהלכן שימש גם כמנכ”ל העירייה. יצא לגמלאות בשנת 2014 (דף הפייסבוק של עיריית רפיח, 28 במאי 2013; דף הפייסבוק של עיריית רפיח, 26 בינואר 2015). לאחר פרישתו, שימש כמנכ”ל מועצת השירותים המשותפת לניהול פסולת מוצקה במחוזות ח’אן יונס, רפיח ומרכז הרצועה, עד יוני 2022 (דף הפייסבוק של עיריית רפיח, 6 באוקטובר 2016; דף הפייסבוק של מועצת השירותים המשותפת לניהול פסולת מוצקה במחוזות ח’אן יונס, רפיח ומרכז הרצועה, 29 ביוני 2022). נכון לשנת 2023, שימש כיועץ של המועצה (דף הפייסבוק של מועצת השירותים המשותפת לניהול פסולת מוצקה במחוזות ח’אן יונס, רפיח ומרכז הרצועה, 18 ביוני 2023).

הנאא’ חנא אלתרזי: תיק הרווחה

       
הנאא’ אלתרזי (מימין: דף הפייסבוק של טלוויזית אלסלאם, 17 בינואר 2026; משמאל: דף הפייסבוק של יאסין עז אלדין, 16 בינואר 2026)

• פרטים אישיים: הנאא’ אלתרזי היא דמות משפטית וחברתית בולטת בזירה הפלסטינית, נחשבת לחלוצה בתחום המשפט: עורכת הדין הנוצרייה הראשונה ב”פלסטין” שטוענת בפני בתי הדין השרעיים, וכן האישה הנוצרייה הראשונה ברצועת עזה שפתחה משרד עורכי דין (דניא אלוטן, 24 בפברואר 2019 , albawaba24 ;14 בינואר 2026).
• השכלה משפטית והכשרה מקצועית: בוגרת לימודי המשפטים באוניברסיטת אלאזהר בעזה, שם הייתה הסטודנטית הנוצרייה הראשונה שנרשמה לפקולטה למשפטים. לימודיה כללו גם לימודי שריעה אסלאמית, ובהם הצטיינה. לאחר יותר מחמש שנות עיסוק בעריכת דין בבתי המשפט האזרחיים, החליטה להיבחן לבתי הדין השרעיים מתוך תפיסה שעורך דין חייב להיות בקיא במכלול ההיבטים המשפטיים, ובפרט בתיקי מעמד אישי וירושה. היא למדה באופן עצמאי את המשפט המוסלמי ומדעי השריעה במשך כשישה חודשים, עברה את הבחינות הרשמיות, וב-16 במאי 2018 קיבלה רישיון לטעון בפני בתי הדין השרעיים (דניא אלוטן, 24 בפברואר 2019; albawaba24, 14 בינואר 2026). בשנת 2023 סיימה בהצטיינות, בלימודים מרחוק, תכנית לתואר שני במנהיגות ושירות נוצרי ב Bethlehem Bible College-(אתר ,Bethlehem Bible College 20 בפברואר 2025; דף הפייסבוק של המשרד של תנועת ‘פתח’ המאגד את עורכי הדין חברי התנועה ברצועה, 7 במרץ 2023).
• שיוך פוליטי: ישנם סימנים לכך שאלתרזי מזוהה עם תנועת פתח. ועדת הנשים במשרד של תנועת פתח, המאגד את עורכי הדין חברי התנועה ברצועת עזה, בירכה אותה לרגל סיום לימודי התואר השני. בנוסף, גולש המזוהה עם חמאס פרסם תצלום שלה בעצרת של פתח וטען כי חברי הוועדה הם “עצמאים” מפתח (דף הפייסבוק של המשרד של תנועת פתח המאגד את עורכי הדין חברי התנועה ברצועה, 7 במרץ 2023; דף הפייסבוק של יאסין עז אלדין, 16 בינואר 2026).

המהנדס אסאמה חסן סעד אלסעדאוי: תיק השיכון והקרקעות

אסאמה אלסעדאוי (דף הפייסבוק של ראפת ברבח’, 15 בינואר 2026)

• פרטים אישיים: תושב רפיח, יליד 1964.
• השכלה: סיים תואר ראשון בהנדסה אזרחית באוניברסיטת ביר זית בשנת 1987. בהמשך השלים תואר שני בהנדסה אזרחית, התמחות בניהול בנייה, באוניברסיטה האסלאמית בעזה בשנת 2008.
• רקע מקצועי וניסיון ניהולי: בין השנים 1992–1995, עבד כמהנדס באונר״א. בין השנים 1995–1998, עבד כמתכנן במשרד התכנון ושיתוף הפעולה הבינלאומי, והיה מעורב בניהול פרויקטים גדולים, בהם פרויקט נמל עזה. בין השנים 1998–2018, כיהן כמנכ״ל המועצה הפלסטינית לשיכון ברצועת עזה. כיהן בתפקיד שר המדינה ליזמות והעצמה בממשלת מחמד אשתיה, בין אפריל 2019 למרץ 2024 (אתר “מן הם”; ויקיפדיה בערבית).

ד”ר עדנאן סאלם אחמד אבו ורדה (אבו חמזה): תיק המשפטים

• פרטים אישיים: תושב רצועת עזה.
• תפקידים במערכת המשפט: כיהן כחבר המועצה השיפוטית העליונה, וכן כנשיא בית המשפט לערעורים בעזה. בשנת 2019 מונה לשופט בבית המשפט החוקתי העליון בראמאללה (אתר המועצה השיפוטית העליונה, 12 בפברואר 2017. דף הפייסבוק של משפחת אבו ורדה, 19 ביוני 2019).

לואא’ (אלוף) סאמי עלי אחמד נסמאן (אבו וסאם): תיק הפנים וביטחון הפנים

• פרטים אישיים: נולד במחנה הפליטים אלשאטי במערב העיר עזה בשנת 1967, וחי רוב חייו ברצועה בשכונת שיח’ רצ’ואן בצפון העיר עזה.
• מעורבות בתנועת פתח: בנערותו הצטרף לתנועת השביבה של פתח והיה פעיל באנתפאצ’ה הראשונה. “מקורות” מסרו כי לאחר שהפך למבוקש, הוא עזב את הרצועה בשנת 1988, נע בין קהיר, תוניס ויעדים נוספים, ובתקופה זו אף נטען שנפגש עם יאסר ערפאת.
• פעילות ביטחונית: לאחר הסכמי אוסלו, חזר לרצועה בשנת 1994, ומאז הפך לקצין בכיר במנגנון המודיעין הכללי הפלסטיני. דווח שהוא נחשב מקורב לאמין אלהנדי, ראש המודיעין הכללי הראשון, מילא תפקידים בלשכת ראש המודיעין הכללי ובהמשך שימש ראש מחלקת הריגול הנגדי, והיה מעורב גם במסגרות חקירה ובקרה כלפי גורמים שנכנסו לרצועה. יוחסו לו תפקידים מרכזיים במבצעי מעצר נגד פעילי חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין בשנים 1996–2000, ובמהלך השנים העוינות בינו לבין חמאס החריפה, במיוחד סביב תקופת האנתפאצ’ה השנייה ולאחר אירועי 2007 ברצועה. לאחר השתלטות חמאס ב-2007, הוא נאלץ להימלט מהרצועה ועבר לראמאללה. שם שימש כאחראי על ניהול תיק עזה במסגרת המודיעין הכללי, ובהמשך שימש יועץ לראש המודיעין הכללי למחוזות הדרומיים (רצועת עזה).
• מידע נוסף: במנגנוני הביטחון של חמאס טענו כי נסמאן ניהל מרמאללה רשתות בתוך הרצועה כדי לערער יציבות וביטחון, ובנוסף נטען כי הוא היה מעורב ברצח של שני בכירים בג’האד האסלאמי בפלסטין ונידון ל-15 שנות מאסר. עוד נטען כי הועלו האשמות נגדו גם בהקשרים של פעילות מודיעינית סביב כניסת סיוע.
• שיוך פוליטי: לפי “מקורות מקורבים”, בחודשים האחרונים הוא יצא לגמלאות שלא מרצונו. נטען כי הדבר הוביל אותו לחזק קשרים עם גורמים המזוהים עם הזרם של מחמד דחלאן, כולל פגישות בקהיר. “מקורות אחרים” טענו כי הזרם של דחלאן הוא שקידם את מועמדותו לתיק הביטחון בוועדת הטכנוקרטים (אלשרק אלאוסט, 17 בינואר 2026).

^[1] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 20 בנובמבר 2025: "החלטת מועצת הביטחון 2803 על עתיד רצועת עזה ועמדות גורמי הכוח".
^[2] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 21 באוקטובר 2025: "פעילות חמאס להשבת המשילות הביטחונית ברצועת עזה לאחר הפסקת האש"; מחקר של מרכז המידע מתאריך 3 בנובמבר 2025: "פעילות חמאס להשבת המשילות האזרחית ברצועת עזה לאחר הפסקת האש".
^[3] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 28 באוקטובר 2025: "היערכות ל”יום שאחרי” ברצועת עזה: מפגשי הפלגים הפלסטיניים בקהיר"; מחקר מתאריך 9 בנובמבר 2025: "היערכות הרשות הפלסטינית לניהול רצועת עזה לאחר סיום המלחמה".
^[4] להרחבה על חברי הוועדה, ראו נספח א'.

מאמרים נוספים בתחום