רחפן FVP של חזבאללה (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה של חזבאללה, 26 באפריל 2026)
תמונות מתוך סרטוני תקיפה של רחפן FPV על כלים משוריינים של צה"ל (ערוץ הטלגרם של יחידת ההסברה של חזבאללה, מימין: 28 באפריל 2026, משמאל: 20 באפריל 2026)
תמונות מתוך סרטוני תקיפה של רחפן FPV על כלים משוריינים של צה"ל (ערוץ הטלגרם של יחידת ההסברה של חזבאללה, מימין: 28 באפריל 2026, משמאל: 20 באפריל 2026)
עיקרים
- רחפני FPV מהירים המבוססים על סיבים אופטיים ומאפשרים תקיפה מדויקת במרחק של עשרות ק”מ תוך התגברות על יכולות לוחמה אלקטרונית, הפכו בשנים האחרונות לאמצעי תקיפה זול ונגיש בשדה הקרב, כפי שזכו להבלטה במלחמה באוקראינה.
- חזבאללה החל בשימוש מצומצם ברחפני FPV במהלך המערכה הקודמת נגד ישראל (8 באוקטובר 2023-27 בנובמבר 2024). במערכה הנוכחית, שהחלה ב-2 במרץ 2026, הגביר חזבאללה את השימוש ברחפני הנפץ, כאשר מאז תחילת הפסקת האש הוא ממקד את התקיפות נגד כוחות צה”ל בדרום לבנון.
- דווח כי חזבאללה מפעיל סדנאות בדרום לבנון ובאלבקעא להרכבת הרחפנים שעלותם מגיעה למאות דולרים בלבד. עוד נטען כי צבא לבנון תפס בשנה שעברה משלוח של 5,000 רחפנים שהוברח ללבנון, אולם עוד עשרות משלוחים הגיעו לידי הארגון.
- פרשנויות בכלי תקשורת המזוהים עם חזבאללה ועם “ציר ההתנגדות” הבליטו את השימוש ברחפני FPV ככלי שמשנה את חוקי המשחק במערכה בדרום לבנון ואשר מאפשר לארגון לנהל התמודדות א-סימטרית מול העליונות הטכנולוגית של ישראל בהסתמך על עלות נמוכה, דיוק וגמישות.
- חזבאללה גם מנצל את תקיפות הרחפנים ככלי תודעתי, זאת תוך שימוש נרחב בדיווחים ובפרשנויות מכלי תקשורת ישראליים כדי לחזק את תפיסת האיום ולבסס תודעה של שחיקת עליונות טכנולוגית ישראלית.
- השימוש ברחפני FPV מבוססי סיבים אופטיים מאפשר לחזבאללה להגביר את הלחץ על כוחות צה”ל בעלות נמוכה תוך העצמת ההשפעה התודעתית בשל הקושי ליירט את הרחפנים לפני הפגיעה. להערכתנו, בשל כך, השימוש ברחפנים צפוי להימשך ואף להתרחב, תוך שיפור היכולות ושילובם במערכי לחימה מורכבים יותר.
רחפני FPV בשדה הקרב
- רחפני FPV (First Person View) הם רחפנים קטנים יחסית הנשלטים בזמן אמת באמצעות מצלמה המותקנת עליהם ומשדרת למפעיל תמונה ישירה מהרחפן. בשנים האחרונות, הפכו רחפנים אלו לאמצעי תקיפה זול ונגיש, כאשר ניתן לשאת עליהם מטען קטן במשקל של מספר ק”ג ולכוון אותם בדיוק גבוה לעבר מטרות נקודתיות. הסוג הנפוץ ביותר בשימוש בשדה הקרב הוא רחפנים מונחי סיב אופטי, אשר מחוברים למפעיל באמצעות כבל דק שיכול להגיע לטווח של עשרות ק”מ ואשר מונע שיבוש מצד מערכות לוחמה אלקטרונית.[1]
- המלחמה בין אוקראינה לרוסיה הפכה את רחפני ה-FPV לכלי מרכזי ודומיננטי בשדה קרב על ידי שני הצדדים. הם משמשים לפגיעות מדויקות בכלים משוריינים, בעמדות חי”ר ובריכוזי חיילים, ובכך גם סייעו להפעלת לחץ פסיכולוגי על הלוחמים שמתקשים לזהות את האיום עד רגע הפגיעה. דו”ח של המכון הצרפתי ליחסים בינלאומיים מצא כי שמונים אחוז מהקורבנות במלחמה בשנת 2025 היו כתוצאה מפגיעות של כלי טיס בלתי מאוישים (כטב”מים), בעיקר רחפנים זולים, וציין כי מדובר ב”דפוס מלחמה חדש” (רויטרס, 26 במרץ 2024 ו-24 בפברואר 2026).
רחפני FPV בשירות חזבאללה
- חזבאללה החל להכניס לשימוש רחפני FPV במהלך המערכה הקודמת שנפתחה ב-8 באוקטובר 2023, במסגרת “התמיכה ברצועת עזה”. ב-5 בדצמבר 2023, קיבל חזבאללה אחריות על תקיפה ראשונה באמצעות רחפן התקפי-מתאבד FPV נגד מוצב צה”ל באזור מטולה. בהמשך בוצעו תקיפות נוספות, שכוונו בעיקר נגד ציוד טכני, מצלמות תצפית ומערכות נגד רחפנים במוצבי צה”ל לאורך הגבול, מרביתן החל מ-25 באוגוסט 2024, לאחר סיכול רמטכ”ל חזבאללה, פואד שכר.[2]
- במערכה הנוכחית, שהחלה ב-2 במרץ 2026, הפכו רחפני ה-FPV לאחד מאמצעי התקיפה המובילים של חזבאללה. קבלת האחריות הראשונה הייתה תקיפה נגד כוחות צה”ל ליד העיירה מארון אלראס שבדרום לבנון ב-22 במרץ, ומאז קיבל חזבאללה אחריות על יותר משבעים תקיפות באמצעות רחפני נפץ מתאבדים. מאז תחילת הפסקת האש ב-17-16 באפריל, הפכו הרחפנים לשיטת התקיפה המובילה נגד כוחות צה”ל ששוהים בדרום לבנון, כאשר 34 מתוך 61 הודעות קבלת האחריות של חזבאללה כללו תקיפות רחפני נפץ (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 2 במרץ-2 במאי 2026). שני לוחמי צה”ל ואזרח ישראלי שעבד בשירות צה”ל בדרום לבנון נהרגו בתקיפות רחפני נפץ (דובר צה”ל, 20 באפריל-2 במאי 2026).
- לפי הדיווחים, חזבאללה מפעיל סדנאות בדרום לבנון ובאלבקאע, בהן מרכיבים את הרחפנים ממוצרי מדף, שעלותם מגיעה לסכומים של 400-300 דולר. בחזבאללה מסתמכים גם על הניסיון שצברו בשימוש ברחפנים במהלך מלחמת האזרחים בסוריה, לצד למידה משיטות ההפעלה של צבאות רוסיה ואוקראינה, וכן על ידע וטכנולוגיות שהגיעו מאיראן (אלג’זירה, סוכנות אי-פי, וול סטריט ג’ורנל ותקשורת ישראלית, 30-20 באפריל 2026).
- “מקורות” מסרו כי חזבאללה ריכז בידיו מאגר גדול של רחפני FPV מדויקים ומהירים בחודשים האחרונים, כאשר כמויות גדולות הוברחו ללבנון מעבר לגבול. לפי הדיווח, ביוני 2025, החרימו כוחות הביטחון הלבנוניים משלוח של 5,000 רחפנים שמסוגלים לטוס למרחק של חמישים ק”מ ולשאת שבעה ק”ג של חומר נפץ, אולם עשרות משלוחים אחרים הצליחו להגיע לידי חזבאללה. “המקורות” הוסיפו כי חזבאללה פיתח בעצמו רחפנים המבוססים על סיב אופטי, וכי בידי הארגון יש סוגים שונים של רחפנים שמסוגלים לפגוע בכלי רכב כבדים ובכוחות חי”ר. “מומחים” ציינו כי היכולות שבידי הארגון מספקות לו יכולת תקיפה עד לעומק של 15 ק”מ בשטח ישראל (סוכנות הידיעות יוניוז, 29 באפריל 2026).
רחפן FPV של חזבאללה (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה של חזבאללה, 26 באפריל 2026)
השימוש ברחפנים בראיית חזבאללה
- כלי תקשורת המזוהים עם חזבאללה ועם “ציר ההתנגדות” הדגישו את החשיבות בשימוש ברחפני ה-FPV על ידי חזבאללה ככלי טקטי משמעותי בשדה הקרב, אשר מסוגל לערער את היתרונות הטכנולוגיים של צה”ל בעלויות נמוכות. להלן פרשנויות בולטות:
- ערוץ אלמנאר של חזבאללה ציין כי בעוד שטילי הקורנט נגד טנקים היוו את הסמל הצבאי של המלחמה ב-2006 כאשר “ניפצו את המיתוס” של טנק המרכבה, כעת מהווים רחפני ה-FPV מבוססי הסיב האופטי את “ההפתעה האסטרטגית הבולטת” של המערכה הנוכחית. הערוץ הציג דו”ח של מרכז אלאתחאד למחקרים ולפיתוח, מכון מחקר שפועל מאלצ’אחיה אלג’נוביה בבירות, שציין כי הרחפנים הצליחו לערער את תפיסת העליונות האווירית של ישראל בשכבות הגובה הנמוכות, באמצעות שילוב בין טכנולוגיה אזרחית זמינה לבין התאמות מבצעיות, ובכך יצרו שכבת איום חדשה בשדה הקרב. לפי הדו”ח, יש מעבר לשימוש שיטתי ומובנה ברחפנים, כחלק מדוקטרינת לחימה מתפתחת, כאשר הם כוונו בעיקר נגד טנקים ונגמ”שים, כוחות הנדסה, כוחות חי”ר וציוד מודיעיני. עוד צוין כי אחד המוטיבים המרכזיים בשיח הוא מושג “הטייס הבודד”, המתאר את המעבר מיכולות מרוכזות למודל מבוזר שבו מפעיל יחיד מסוגל לייצר אפקט מבצעי משמעותי. הרחפן הוצג ככלי המאפשר ללוחם בודד, בעל הכשרה מוגבלת יחסית, לפגוע במטרות יקרות ומוגנות, ובכך לייצר פער כלכלי ומבצעי בין עלות האמצעי לבין הנזק הנגרם. בסיכום המחקר נאמר כי הרחפנים המתאבדים “מוכיחים כי המילה האחרונה בחזית המודרנית אינה נכתבת עוד רק בנהמת מטוסי הקרב (F-35) הטסים בשכבות האטמוספירה הגבוהות, אלא בזמזום של רחפנים קטנים המסתערים בשקט, אינם נראים ואינם נשמעים, אך פוגעים בנקודות תורפה קטלניות” (אלמנאר, 27 באפריל 2026).
- במאמר בעיתון אלעהד של חזבאללה נאמר כי רחפני FPV מונחי סיב אופטי אינם רק אמצעי לעקיפת מערכות הגנה, אלא מרכיב המגדיר מחדש את כללי העימות. לפי גישה זו, השילוב של חמקנות מכ”מית, תרמית ואלקטרונית, לצד יכולת פעולה בגבהים נמוכים ובחתימה נמוכה, מציב את מערכות ההגנה המסורתיות בפני אתגר מבני, ולא רק טקטי. עוד צוין כי שיפור בטווחי הפעולה ובמשקלי המטען מאפשר הרחבת השימוש מהשפעה נקודתית לפגיעה במערכות קריטיות, לרבות תשתיות פיקוד ושליטה, ובכך להעביר את מרכז הכובד מהשמדת אמצעים לפגיעה ב”מערכת העצבים” של הכוח. בנוסף, השימוש ברחפנים משקף שילוב בין טכנולוגיה מתקדמת לבין דפוסי לוחמת גרילה, תוך הסתמכות על למידה בין-זירתית (סין–אוקראינה–לבנון), וממחיש מעבר ללחימה מבוזרת, גמישה ובעלת פוטנציאל שחיקה מצטבר. מכלול זה מחזק את התפיסה לפיה הרחפן אינו רק כלי נשק נוסף, אלא אמצעי המשנה את מאזן העלות-תועלת ואת גבולות חופש הפעולה המבצעי של היריב (אלעהד, 29 באפריל 2026).
- באתר אלחנאדק, המזוהה עם “ציר ההתנגדות”, נכתב כי הרחפנים הפכו לגורם מרכזי המעצב מחדש את אופי העימות ומגדיר מחדש את כללי הלחימה. רחפני FPV אינם מיועדים רק לשימוש טקטי מוגבל, אלא הפכו “לכלי מבצעי מדויק, היוצר משוואה שדה חדשה המבוססת על פגיעה מדויקת, עלות נמוכה ומהירות ביצוע בסביבה מורכבת ופתוחה לשחיקה”, וכך מקשה על צה”ל לבסס עמדות קבועות בשטח. לפי המאמר, השימוש ברחפנים מאפשר ל”התנגדות” להגיב באופן ישיר ומהיר, כאשר הוא נותן כדוגמה את הפגיעה בדחפור ישראלי שעסק בעבודות הריסה בכפר בדרום לבנון ואשר גרמה למות הנהג. המאמר הוסיף כי עם כניסת הרחפנים לליבת הקרב, העומק הגיאוגרפי כבר אינו הגורם המכריע, ובכך דרום לבנון הופך “למרחב שבו נכפים כללי לחימה חדשים המגבילים את תנועת הצבא הישראלי ומצמצמים את יכולתו לחדור ולתקוף” (אלחנאדק, 28 באפריל 2026).
- ערוץ אלמיאדין, המזוהה עם חזבאללה ו”ציר ההתנגדות”, תיאר את כניסתם של רחפני הנפץ מונחי סיבים אופטיים ככלי שמשנה את כללי המשחק בזירת הלחימה בדרום לבנון, תוך שהם מציבים אתגר משמעותי ליכולות השיבוש וההגנה הישראליות. “מקורות” ציינו כי טכנולוגיה זו, בהשראת זירות לחימה אחרות, אינה רק משפרת את היכולת המבצעית אלא גם מייצרת אפקט תודעתי משמעותי, באמצעות תיעוד התקיפות והפצתן, ובכך תורמת לעיצוב משוואת לחימה חדשה המגבילה את חופש הפעולה של הכוחות בשטח (אלמיאדין, 30 באפריל 2026).
- לצד האדרת היכולות של הרחפנים בשדה הקרב, בחזבאללה ובכלי התקשורת המזוהים עמו גם השתמשו בתקיפות הרחפנים לצורך לוחמה פסיכולוגית. בערוצי חזבאללה פורסמו סרטונים של התקיפות, אשר זכו להדהוד בערוצים של תומכי הארגון, תוך קידום נרטיבים של “נשק זול מול מטרה יקרה” ו”אין מקום בטוח”. (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה וערוצי טלגרם של “ציר ההתנגדות”, אפריל 2026).
תמונות מתוך סרטוני תקיפה של רחפן FPV על כלים משוריינים של צה”ל (ערוץ הטלגרם של יחידת ההסברה של חזבאללה, מימין: 28 באפריל 2026, משמאל: 20 באפריל 2026)
- בערוצי חזבאללה ו”ציר ההתנגדות” גם הובלטו התבטאויות מהתקשורת הישראלית בדבר האיום שמהווים הרחפנים על כוחות צה”ל בדרום לבנון. לדוגמה, באחת הכתבות נאמר: “הדיווחים בערוץ 15 העברי על שיגור עשרות רחפנים מתאבדים מדי שבוע במהלך התמרון הקרקעי מצביעים על תמורה עמוקה במאזן הכוח, אשר הטעתה את הממסד הצבאי ה”ישראלי” ודחפה אותו להודות בפיגור בהבנת היקף האיום הזה וטיבו” (אלעהד, 29 באפריל 2026).
- בפוסט בערוץ טלגרם המזוהה עם חזבאללה נכתב כי בכלי התקשורת הישראליים ציינו כי חזבאללה “הצליח לכפות משוואה מורכבת ביותר בשדה הקרב”, אשר מבוססת על טקטיקות שנועדו לגרום לכוחות צה”ל להתחפר בדרום לבנון. הפוסט הוסיף כי הדיווחים בישראל עסקו ב”כשלים” של ההתמודדות עם הרחפנים מבוססי סיבים אופטיים שגרמו לנפגעים בקרב הכוחות (ערוץ הטלגרם של חזבאללה בשטח, 30 באפריל 2026).
- בהקשר זה, במאמר באתר אלחנאדק נאמר כי השיח סביב הרחפנים מדגיש אפקט פסיכולוגי משמעותי, הכולל “יצירת תחושת איום מתמיד, פגיעה בתחושת הביטחון של החיילים והעורף, ושחיקה של חוסן אזרחי” (אלחנאדק, 29 באפריל 2026). כמו כן, “מקורות לבנוניים” ציינו כי התופעה הגוברת של פגיעות הרחפנים גרמה ליצירת “הד ציבורי ומקצועי” בישראל, שמזכירים את ההשפעה של טילי הנ”ט במלחמת לבנון השנייה בשנת 2006 ואשר גורמים להעלאת מחיר הפעולה הקרקעית והקושי לשמר נוכחות ממושכת במרחב מאוים (Lebanon Debate, 30 באפריל 2026).
[1] להרחבה על מאפייני רחפני ה-FPV, ראו: ניצן סדן, "אנטומיה של איום: כל מה שלא סיפרו לכם על רחפני חיזבאללה החדשים", כלכליסט, 2 במאי 2025.
[2] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-5 בינואר 2025: "אמצעי הלחימה שהיו בשימוש חזבאללה במהלך הלחימה נגד ישראל (8 באוקטובר 2023 – 27 בנובמבר 2024)".
