השימוש בטק״ק מצרר כנדבך נוסף במדיניות הטרור של איראן

הרס בזירות נפילת טילים איראניים (דובר צה

הרס בזירות נפילת טילים איראניים (דובר צה"ל, 19-20 ביוני 2025)

הרס בזירות נפילת טילים איראניים (דובר צה

הרס בזירות נפילת טילים איראניים (דובר צה"ל, 19-20 ביוני 2025)

פצצת מצרר שאותרה על הקרקע לאחר פגיעת הטיל האיראני (אתר פיקוד העורף, 19 יוני 2025)

פצצת מצרר שאותרה על הקרקע לאחר פגיעת הטיל האיראני (אתר פיקוד העורף, 19 יוני 2025)

ח'ורמשהר-4 (סוכנות מהר, 22 ביוני 2025)

ח'ורמשהר-4 (סוכנות מהר, 22 ביוני 2025)

עיקרים
  • המשטר באיראן עושה שימוש בטרור כנגד יעדים ישראליים מזה שנים רבות, וזאת במטרה לקדם את האינטרסים שלו, ובהם יצירת הרתעה וגביית מחיר. דפוס הפעולה מתאפיין בפגיעה מכוונת באזרחים באמצעות פיגועים ברחבי העולם לצד תמיכה מתמשכת בשורה של ארגוני טרור שלוחים במזרח התיכון וציודם באמצעי לחימה המופעלים כנגד ריכוזי אוכלוסייה בישראל.
  • המערכה הצבאית האחרונה בין ישראל לבין איראן חשפה נדבך נוסף של השימוש האיראני בטרור כנגד ישראל עם ירי ישיר של טילי קרקע-קרקע (טק”ק) לעבר ריכוזי אוכלוסייה בישראל. זאת למרות הטענה האיראנית כי הירי נועד לפגוע במתקנים אסטרטגיים ובמחנות צבא.
  • הביטוי הבולט ביותר לטרור הטק”ק האיראני היה הטיל ח׳ורמשהר-4, שהוצג בפומבי באיראן בשנת 2023, אשר מוגדר כטיל בליסטי אסטרטגי ארוך-טווח ונושא כשמונים פצצות מצרר קטנות שמתפזרות ויוצרות נזק נרחב ללא אבחנה. במהלך המערכה, איראן ביצעה שימוש מבצעי ראשון בטיל הבליסטי שגרם לנזקים נרחבים בשטח ישראל.
  • להערכתנו, הרעיון העומד בבסיס פיתוח טק״ק דוגמת הח׳ורמשהר-4 ושיגורו לשטח ישראל הוא לייצר פגיעה מקסימלית במרחב האזרחי ולשמש ככלי טרור לזריעת בהלה ושיבוש החיים בעורף. ככזה, מבטא הח׳ורמשהר-4 נדבך נוסף בשימוש שעושה איראן בטרור כנגד אוכלוסייה אזרחית, תוך קביעת תקדים מסוכן בזירה הבינלאומית של שימוש בטק”ק מצרר ארוך-טווח כנשק טרור מדינתי.
השימוש האיראני בטרור
  • המשטר האיראני מפעיל כנגד ישראל טרור במגוון מאפיינים מזה עשרות שנים ככלי ליצירת הרתעה וגביית מחיר מישראל בגין פעולות המיוחסות לה, הן נגד איראן עצמה והן נגד הארגונים בהם היא תומכת. הביטוי המובהק ביותר לשימוש האיראני בטרור הוא חשיפת מעורבותה הישירה של טהראן, לעתים בשיתוף פעולה עם חזבאללה, בפיגועים נגד יעדים אזרחיים ישראליים או יהודיים ברחבי העולם. דוגמאות בולטות היו הפיגועים נגד שגרירות ישראל בארגנטינה (מרץ 1992), בניין הקהילה היהודית בארגנטינה (יולי 1994), הפיגוע נגד אוטובוס התיירים הישראליים בבורגס שבבולגריה (יולי 2012), וחשיפת ניסיונות הפיגוע בתיירים ובאנשי עסקים ישראלים בתורכיה ובקפריסין בשנים האחרונות (המכון למחקרי בטחון לאומי, אפריל 2025).[1]
  • לצד זאת, איראן נחשבת למדינה תומכת הטרור המובילה בעולם, כאשר לפי ההערכות היא הוציאה סכומים של כ-700 מיליון דולר בשנה לטובת תמיכה בארגוני טרור, בהם חזבאללה, חמאס, הג’האד האסלאמי בפלסטין ומיליציות שיעיות בעיראק, וכן החות’ים בתימן. כוח קדס של משמרות המהפכה הוא הגוף האיראני המרכזי שמוביל את התמיכה הפיננסית והחומרית לארגוני הטרור (דו”ח הטרור השנתי של מחלקת המדינה האמריקאי לשנת 2019).
  • חלק מרכזי בייצוא הידע האיראני לארגונים אלו מתבטא בהעברה של אמצעי לחימה (אמל”ח) מתקדמים כדוגמת רקטות, טילים וכלי טיס בלתי-מאוישים (כטב”מים), המיועדים לאפשר לארגוני הטרור השלוחים לייצר איום משמעותי כנגד העורף בישראל באמצעות ״אש מנגד״ שאינה מצריכה חיכוך ישיר עם כוחות צה״ל ומעניקה להם יכולות פגיעה בעורף הישראלי. הדבר בא לידי ביטוי במהלך מלחמת “חרבות ברזל” מאז אוקטובר 2023 עם שיגורי רקטות, טילים בליסטיים וכטב”מים לשטח ישראל על ידי חמאס והגא”פ מכיוון רצועת עזה, חזבאללה מלבנון[2], החות’ים מתימן והמיליציות הפרו-איראניות מעיראק.
מערך הטק״ק והשימוש הייחודי בו באיראן
  • כיום, מחזיקה איראן אלפי טילים המאיימים על שורה ארוכה של מטרות במזרח התיכון, החל ממטרות צבאיות ישראליות ואמריקאיות ועד לתשתיות אנרגיה של מדינות המפרץ הערביות, ומעניקות לאיראן יכולת לגרום לנזקים משמעותיים. יכולת זו, מנוצלת על ידי טהראן כאמצעי הרתעה מפני ניסיונות לפגוע ביציבות המשטר וככלי לקידום יעדיה האסטרטגיים במרחב. בין השאר, שיגרה איראן טילים בליסטיים נגד יעדי דאעש בסוריה בתגובה לשורת פיגועים קשים בטהראן בשנת 2017 (אלג׳זירה, 19 יוני 2017); נגד יעדים צבאיים אמריקאים בתגובה לסיכול מפקד כוח קדס, קאסם סלימאני, בינואר 2020 (אלג׳זירה, 8 ינואר 2020). ונגד יעדים בחבל הכורדי שנחשדו כמשמשים את ישראל בשנת 2024 (ערבניוז, 17 ינואר 2024).
  • במהלך המערכה האחרונה בין ישראל לבין איראן (24-13 ביוני 2025), שוגרו 591 טילים בליסטיים לעבר ישראל, כאשר 86% מתוכם יורטו. יותר מחמישים זירות של נפילת טילים תועדו ברחבי ישראל, כאשר 29 בני אדם נהרגו ונזק רב נגרם לרכוש (דובר צה”ל, 27 ביוני 2025; מסד הנתונים של המכון למחקרי ביטחון לאומי, 24 ביוני 2025).
הרס בזירות נפילת טילים איראניים (דובר צה"ל, 19-20 ביוני 2025)    הרס בזירות נפילת טילים איראניים (דובר צה"ל, 19-20 ביוני 2025)
הרס בזירות נפילת טילים איראניים (דובר צה”ל, 19-20 ביוני 2025)
טק״ק מצרר כנשק טרור מדינתי
  • ב-22 ביוני 2025, דיווחה התקשורת האיראנית כי בפעם הראשונה בוצע שיגור של טק”ק מצרר מסוג ח’ורמשהר-4, המכונה ח’יבר, לעבר שטח ישראל (סוכנות מהר, 22 ביוני 2025). שלושה ימים קודם לכן מסר צה”ל כי פגיעה ראשונה של טק”ק מצרר איראני התרחשה בגוש דן. מניתוח הממצאים עלה כי כאשר הטיל היה בגובה של כשבעה ק”מ, הוא שחרר פצצות קטנות, כל אחת במשקל של כ-2.5 ק”ג, שעפו לרדיוס של שמונה ק”מ והתפוצצו עם פגיעתן בקרקע (תקשורת ישראלית, 19 ביוני 2025).
פצצת מצרר שאותרה על הקרקע לאחר פגיעת הטיל האיראני (אתר פיקוד העורף, 19 יוני 2025)
פצצת מצרר שאותרה על הקרקע לאחר פגיעת הטיל האיראני (אתר פיקוד העורף, 19 יוני 2025)
  • טיל הח’ורמשהר-4, שנחשף לראשונה במאי 2023, הוא אחד הטילים הכבדים והעוצמתיים ביותר בארסנל הטק”ק האיראני. הטיל מגיע לטווח של כאלפיים ק”מ עם ראש קרב במשקל של כטון וחצי. הוא נושא מטען של שמונים פצצות מצרר קטנות שמתפזרות בשטח ללא אבחנה (סוכנות מהר, 29 במאי 2023).
  • מאמר שפורסם לאחר ההודעה על השיגור הראשון של הטיל לעבר שטח ישראל נשא את הכותרת “סופת ח’יבר: ‘ח’ורמשהר 4’ הסיוט של הציונים בירי ראשון”. צוין כי מדובר בכלי נשק אסטרטגי שממלא תפקיד מפתח בדוקטרינה הביטחונית של איראן, וכי מהירותו הגבוהה, הדיוק שלו ויכולתו לעמוד בפני מערכות הגנה הופכים את הטיל לאופציה אידיאלית בתגובה לאיומים אזוריים, במיוחד מצד “המשטר הציוני” (סוכנות מהר, 22 ביוני 2025).
ח'ורמשהר-4 (סוכנות מהר, 22 ביוני 2025)
ח’ורמשהר-4 (סוכנות מהר, 22 ביוני 2025)
  • התפישה הצבאית המקובלת, אשר נתונה לביקורת בינלאומית, רואה בחימוש מצררי אמצעי לשיבוש טקטי של יכולות האויב לנהל מהלך קרקעי בשטח לחימה מוגדר. עם זאת, תפישה זו אינה תקפה בטווח הפעולה של טיל החו׳רמשהר-4, אשר עולה בהרבה על הטווח הרלוונטי לשיבוש מהלך קרקעי. לפיכך, שיגור של טק”ק ארוך-טווח הנושא חימוש מצרר חורג משימוש צבאי קלאסי ברמה הטקטית ומצביע על כוונת מפתחיו להפעיל את הנשק לתכליות העולות בקנה אחד עם ההגדרה של נשק טרור – פגיעה נרחבת בעורף האויב, ללא אבחנה בין מטרות צבאיות למרכזי אוכלוסין אזרחיים.

[1] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-7 באוגוסט 2012: "כוח קדס, יחידת עילית של משמרות המהפכה באיראן, משמש כחוד החנית של מתקפת הטרור האיראנית המתבצעת נגד ישראל ברחבי העולם בשיתוף פעולה עם חזבאללה".
[2] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-11 ביולי 2024: "מדיניות הפעלת הכוח של חזבאללה בלחימה נגד ישראל"; מחקר של מרכז המידע מ-5 בינואר 2025: "אמצעי הלחימה שהיו בשימוש חזבאללה במהלך הלחימה נגד ישראל (8 באוקטובר 2023 – 27 בנובמבר 2024)".