הרשות הפלסטינית מחפשת דרכים יצירתיות להמשיך להעביר תשלומים למחבלים אסירים ולבני משפחות של שהידים תוך עקיפת ההתנגדות הישראלית

עיקרי תמונת המצב

• ב-17 בנובמבר 2020 הודיע חסין אלשיח’, ראש הרשות לעניינים אזרחיים וחבר הוועד המרכזי של פתח, המקורב לאבו מאזן, על החזרת הקשרים בין הרשות הפלסטינית לישראל למתכונתם הקודמת, קרי- חידוש התיאום האזרחי והביטחוני עם ישראל במתכונת שלפני 19 במאי 2020 (המועד בו הודיע אבו מאזן על הפסקת התיאום עם ישראל). משמעות הודעת הרשות הפלסטינית, לאחר נתק כמעט מוחלט של קרוב לחצי שנה, היא חזרה למסלול התיאום הביטחוני והאזרחי עם ישראל^[1].
• אחד הנושאים המרכזיים במסגרת החזרת הקשרים עם ישראל הינו, בראיית הרשות הפלסטינית, חידוש העברת כספי הסילוקין אותם גובה ישראל עבור הרשות הפלסטינית. לדברי הכלכלן הפלסטיני ג’עפר צדקה מחזיקה ישראל סכום של שלושה מיליארד ₪, שהצטברו מאז מאי 2020 (אלערבי אלג’דיד, 12 בנובמבר 2021). נושא כספי הסילוקין מהווה מוקד מחלוקת בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית משום שישראל מקזזת מכספי הסילוקין את המשכורות אותן משלמת הרשות למחבלים פלסטינים הכלואים בישראל ולבני משפחות של שהידים.
• הסיוע למחבלים אסירים ומשוחררים ולמשפחות שהידים הינו אתוס פלסטיני עמוק ומושרש, שלהערכתנו הרשות הפלסטינית אינה מתכוונת לפגוע בו באופן מהותי. אולם כדי לרצות את הממשל האמריקאי החדש של ג’ו ביידן ולאפשר העברת כספי הסילוקין מישראל, להם זקוקה הרשות הפלסטינית בשל קשייה הכלכליים, הועלו לאחרונה ברשות הפלסטינית שני פתרונות “יצירתיים” בדבר אופן התשלום למחבלים האסירים ולבני משפחותיהם. האחד, תשלום הקצבאות על בסיס הערכת מצבם הסוציו-אקונומי של המחבלים האסירים ובני משפחותיהם, במקום תשלום משכורות על בסיס הפעולה שביצע כל אחד מהמחבלים או משך שנות המאסר אותן ריצה. פתרון נוסף, ששורשיו עוד בתקופת ערפאת, הינו העסקת המחבלים המשוחררים במוסדות האזרחיים של הרשות ובמנגנוני הביטחון שלה. הדבר יאפשר למחבלים להמשיך ולקבל את משכורותיהם מהרשות בכיסוי של “העסקתם” במוסדותיה. לשם כך כבר חולקו למחבלים משוחררים שאלונים, שבהם התבקשו לפרט היכן ברצונם לעבוד.

רעיונות לעקיפת הקשיים במתן משכורות לאסירים ע”י הרשות כבר הועלו ויושמו בעבר אך בשל עמדות היסוד של הרשות והחברה הפלסטינית לא היה בהם כדי לפתור את בעיית הסירוב הישראלי להעביר כספים שישמשו משכורות למחבלים, חלקם כאלו שביצעו מעשי רצח קשים. לפיכך ספק אם מאחורי הרעיונות הללו אכן מסתתרת כוונה אמתית של הרשות להפסיק מתן משכורות נדיבות למחבלים הפלסטינים ולבני משפחות השהידים. סביר יותר להניח, כי העלאת הפתרונות הללו בעיתוי הנוכחי נועדה לרצות את הממשל החדש של הנשיא הנבחר ג’ו ביידן ולאפשר קבלת כספי הסילוקין מישראל, להם נזקקת הרשות.

סוגיית קבלת כספי הסילוקין מישראל

כללי

• אחד הנושאים המרכזיים שהרשות הפלסטינית מבקשת להשיג באמצעות התיאום עם ישראל, הינו קבלת כספי הסילוקין שבידי ישראל (אותם סירבה הרשות לקבל עד כה) וחידוש העברה סדירה של התשלומים. נושא כספי הסילוקין מהווה מזה זמן מוקד מחלוקת בין ישראל לרשות הפלסטינית לאחר שבישראל נחקק חוק לפיו יקוזז מכספי הסילוקין הסכום אותו משלמת הרשות למחבלים פלסטינים הכלואים בישראל ולמשפחות השהידים (המדובר בסכום של כחצי מיליארד שקלים מידי שנה)^[2].
• תמיכה כספית חודשית במחבלים הפלסטינים הכלואים בישראל ובמשפחות שהידים משקפת אתוס פלסטיני עמוק ומושרש שהרשות תתקשה לפגוע בו באופן מהותי. התשלומים למחבלים האסירים ולמשפחות השהידים מעוגנים בחקיקה והם מהווים חלק ניכר מהתקציב השנתי של הרשות. עד כה דרישות שהעלו ישראל וארה”ב להפסיק את התשלומים לאסירים ולמשפחות שהידים, כמו גם קיזוז התשלומים מכספי הסילוקין שמעבירה ישראל, לא השפיעו על עמדת-יסוד זו, גם לא בעידן של קשיים כלכליים בשל משבר הקורונה.

הצעות לגבי שינוי אופן התשלום לאסירים

• הרשות הפלסטינית מודעת היטב, כי תשלום המשכורות למחבלים פלסטינים הכלואים בישראל עלול להוות מכשול בחידוש קבלת כספי הסילוקין, להם היא זקוקה עתה מאד. תשלום המשכורות למחבלים יכול גם להקשות על שיקום הקשרים עם הממשל החדש בארה”ב ולחידוש קבלת הסיוע הכספי האמריקאי. כמו כן הוא עלול להוות מקור לתביעות משפטיות נגד הרשות הפלסטינית בארה”ב. ולפיכך בוחנת עתה הרשות הפלסטינית “פתרונות יצירתיים” כיצד לעקוף קושי זה.

פתרון אחד הינו הגדרת המשכורות למחבלים האסירים (או המשוחררים) כ”תשלומים סוציאליים”, המותנים במצבן הסוציו-אקונומי של בני משפחותיהם. הפתרון השני הינו העסקת המחבלים המשוחררים במוסדות הרשות והעברת התשלומים כ”משכורות” עבור עבודתם. שני הפתרונות הללו הינם, להערכתנו, פתרונות קוסמטיים, שלא יפגעו באופן מהותי במשכורות הנדיבות המשולמות למחבלים, אולם ישנו את אופן הגדרתן. מידע על שני הפתרונות הללו הודלף לאחרונה לתקשורת ועורר גם הכחשות של דוברים פלסטינים בעקבות ביקורת שנמתחה בציבור הפלסטיני.

פתרון א’: תשלום על-פי המצב הסוציו-אקונומי של המחבלים האסירים ובני משפחותיהם

• לאחרונה הודלפו לתקשורת האמריקאית, הפלסטינית והערבית ידיעות על כוונת הרשות לשנות את שיטת התשלומים למחבלים האסירים ולבני משפחותיהם:
  • היומון הלבנוני אלאח’באר, המזוהה עם חזבאללה, ציטט “מקורות פלסטינים” לפיהם הרשות הפלסטינית כבר החלה בהכנות לשנות את אופי הטיפול במשפחות האסירים, שמספרם מוערך בכ-7,000. אחד הפתרונות שהועלו לדברי היומון הוא שבמקום לשלם על פי מהות הפעולה שביצע כל אסיר ועל פי (חומרת) גזר הדין שלו, ולעיתים אף להעניק לו משכורת צבאית, יוענקו התשלומים על פי מצבו הסוציו-אקונומי ומספר בני המשפחה שהוא מפרנס. לדברי היומון הרשות לענייני אסירים ומשוחררים כבר החלה להכין טפסים עבור משפחות האסירים. מקור בפתח אישר, כי כבר החלו ההכנות לשינויים הללו (אלאח’באר, 21 בנובמבר 2021). מנגד, קדרי אבו בכר, יו”ר הרשות לענייני אסירים ומשוחררים, הכחיש את הדיווחים על כוונת הרשות לשלם את משכורות האסירים ע”י מוסדות הרווחה באומרו כי “זהו שקר” (ספא, 23 בנובמבר 2020). קדרי אבו בכר הוסיף, כי הרשות הפלסטינית מתייחסת לאסירים ולאסירים המשוחררים כאל נושא לאומי הומניטרי ולא כנושא סוציאלי (צדא ניוז, 19 בנובמבר 2020).
  • ב-The New York Times התפרסם ראיון טלפוני עם קדרי אבו בכר. לדבריו, מתגבשת ברשות הפלסטינית הצעה לשינוי שיטת התשלום לפיה יוענקו הקצבאות לאסירים על בסיס הצורך הכלכלי של האסירים (רווק או בעל משפחה) ולא על בסיס תקופת המאסר אותה הם ריצו. הוא הוסיף, שהפרטים של השינויים המוצעים במערך התשלומים לאסירים עדיין לא הושלמו, ויהיה צורך לכך באישורו של אבו מאזן (The New York Times, 19 בנובמבר 2020). מיד לאחר פרסום הדברים הללו פרסם קדרי אבו בכר הכחשה. הוא טען, כי בראיון דיבר בפירוט על קליטת האסירים המשוחררים במנגנוני הביטחון ובמוסדות האזרחיים של הרשות הפלסטינית ולא על חלוקת כספים על פי דירוג סוציאלי. לדבריו, הם פועלים למצוא נוסחה חדשה לתשלום הקצבאות שלהם אבל נושא התשלום על פי המצב הסוציאלי נדחה מכל וכל שכן עניינם של האסירים הינו “מקרה מובהק של מאבק מדיני לאומי” (אלערבי אלג’דיד, 19 בנובמבר 2020).

פתרון ב’: שילוב האסירים בעבודה במוסדות הרשות

• הצעה נוספת שהעלה קדרי אבו בכר היא לקלוט את האסירים הפלסטינים (המשוחררים), לעבודה במשרדי הרשות ומנגנוני הביטחון הפלסטינים (אתר אלנג’אח בשכם, 22 בנובמבר 2020). לדבריו, כבר הופצו שאלונים לאסירים לשעבר לגבי העדפות העבודה שלהם בתחום הביטחוני או האזרחי (The New York Times, 19 בנובמבר 2020). בראיון נוסף ציין אבו בכר שעניין העסקת האסירים במנגנוני הרשות כבר הוצג לפני כשנה בפני אבו מאזן. לדבריו, בעקבות הסכמת אבו מאזן, הוקמה לפני כשלושה חודשים וועדה. במסגרת עבודת הוועדה חולקו לאסירים המשוחררים שאלונים בהם התבקשו לציין היכן ירצו לעבוד. הוא ציין שמדובר ב-7,300 אסירים משוחררים, שישולבו בעבודה במוסדות הרשות הפלסטינית ותשלום הקצבאות שלהם ייפסק (סוכנות וטן, 22 בנובמבר 2020).

• דובר הרשות לענייני אסירים ומשוחררים, חסן עבד רבה, אמר, כי התשלומים לאסירים הם בבחינת “אחריות לאומית”, שתמשיך להתקיים ללא קשר ללחצים הקשים שמפעילה ישראל בעניין זה. עבד רבה הוסיף, כי הדיון בנושא הוא מוקדם מדי, שכן שהעניינים עדיין נמצאים בשלבים הראשוניים של המיון למנגנונים, למשרדים או לרשויות האזרחיות והתהליך טרם הושלם. הוא ציין שהתהליך יהיה מוגבל למוסדות ממשלתיים ולא יהיה תקף לגבי המגזר הפרטי. חסן עבד רבה הזכיר, כי בתקופה שלאחר חתימת הסכם אוסלו ושחרורם של 12,000 אסירים פלסטינים, אלפים מהם נקלטו במוסדות ובמנגנוני הביטחון הרשות, וגם היום הם מוכרים כאסירים משוחררים העובדים במשרד הרשות. הוא הדגיש כי הצעד המתוכנן יהווה שילוב של האסירים בחיים הציבוריים והוא אינו פוגע במעמדם ושומר על זכויותיהם כאסירים משוחררים. לטענתו ישולבו בעבודה כל אלו שיעמדו בתנאים ובצרכי המשרה (אתר Ultra Palestine, 19 בנובמבר 2020). קדרי אבו בכר ציין בהקשר זה, כי אסירים מעל גיל שישים וכאלה שאינם מסוגלים לעבוד, ייכללו בסעיף “פנסיית פרישה” לאחר שיעבדו חודש אחד בלבד במשרה שנבחרה עבורם (אתר independentarabia, 22 בנובמבר 2020).

ביקורת ראשונית על הצעות קדרי אבו בכר

אסירים שלעבר ובני משפחותיהם מתחו ביקורת על ההצעות שהועלו ע”י קדרי אבו בכר. הם הביעו חשש שקליטתם במוסדות המגזר הציבורי מהווה הקדמה לחיסול עניינם לאור הלחצים הבינלאומיים והישראליים. אנו סבורים, כי ניתן להניח, שביקורת זאת תתעצם אם וכאשר יבשילו הפתרונות שפורטו לעיל לידי יישום מעשי.

• להלן שתי התבטאויות בעניין זה:
  • קסאם אלברע’ות’י, בנו של מרואן אלברע’ות’י, המרצה חמישה עונשי מאסר עולם וארבעים שנות מאסר נוספות, אמר, כי ההצעה אינה מקובלת ומבישה. לדבריו, האסירים אינם מקרי סעד והם מקבלים כספים בהתאם לתקופת הזמן בה שהו בכלא מתוך הכרה בגודל “בהקרבה שלהם” (The New York Times, 19 בנובמבר 2020).
  • מחמד עצפור, אסיר לשעבר שריצה 15 שנות מאסר, הביע דאגה שמשמעות הצעד הינה חיסול הסוגיה הלאומית ופעילות המאבק. לדבריו, עלול הדבר להביא לביטול שמות התואר “אסיר משוחרר” או “פצוע” ובמקום זאת הם יכונו “פעיל בביטחון המסכל” או “עקיד [אל”מ] פלוני אלמוני”.
• קדרי אבו בכר, הגיב לביקורת שנמתחה על ההצעות וניסה להרגיע את המבקרים. בדברים שנשא במהלך עצרת שנערכה בכפר כובר, מול ביתו של האסיר נאא’ל אלברע’ות’י (במלאת 41 שנים למאסרו בכלא בישראל, אמר שקיימת “מזימה” לפגוע באסירים (הפלסטיניים) אולם הוסיף, שסוגית האסירים מהווה מבחינתם “קו אדום” וכי לא ניתן לפגוע בזכויותיהם, ולא משנה מה יהיו הנסיבות והלחצים [שיופעלו על הרשות] (דף הפייסבוק של ידידי קדרי אבו בכר, 23 בנובמבר 2020).

המשך ההכנות לפתיחת מוסד בנקאי עצמאי של הרשות

• ישראל הציבה בפני הרשות הפלסטינית קושי נוסף בכל הנוגע לתשלום קצבאות האסירים והשהידים עם פרסום צו אוסר העברת הכספים באמצעות הבנקים בפועלים ביהודה ושומרון. הצו פורסם בפברואר 2020 ע”י אלוף נדב פדן, אלוף פיקוד המרכז. הוא קבע, כי בנקים שדרכם יועברו משכורות עבור אסירים פלסטינים ומשפחות שהידים עוברים על חוק הטרור ומנהלי הבנקים ועובדיהם יהפכו לשותפים לדבר עבירה אם יאפשרו המשך ניהול חשבונות האסירים הכלואים בישראל, מכיוון שהדבר נחשב למימון טרור. משמעות התיקון היא, כי על הבנקים חל אסור לספק שירותים למחבלים האסורים בישראל ולאסירים משוחררים. תיקון זה חשף את הבנקים, המנהלים חשבונות אסירים, ואת עובדיהם לעונשי מאסר וסנקציות כלכליות (תקשורת ישראלית, 9 במאי 2020) ^[4].
• במגמה לעקוף צו זה ולאפשר המשך תשלום הקצבאות החליטו ברשות הפלסטינית למצוא מנגנון עוקף כדי להעביר את התשלומים לאסירים ולמשפחות השהידים. הרשות בחנה מספר חלופות ובסוף החליטה על הקמת מוסד בנקאי ממשלתי שיטפל בחשבונות הבנק של האסירים ומשפחות השהידים, אשר לא יהיה קשור לגופים בישראל או לגופים בינלאומיים. הקמת הבנק אושרה ע”י ממשלת הרשות הפלסטינית (1 ביוני 2020) והרשות החלה בהקמתו (דף הפייסבוק של ידידי קדרי אבו בכר, 2 ביוני 2020). ב-20 ביולי 2020 נבחר ביאן קאסם לשמש כמנכ”ל הבנק (ופא, 20 ביולי 2020). ב-27 ביולי 2020 אישרה הממשלה את שמו של הבנק החדש, “בנק העצמאות לפיתוח ולהשקעות” (ופא, 27 ביולי 2020)^[5].

גם לאחר חידוש התיאום עם ישראל והעלאת הבקשה להעברת כספי הסילוקין המשיכה הרשות הפלסטינית לפעול לזירוז פתיחת הבנק ממשלתי. בראיון שקיים ב-22 בנובמבר 2020 (חמישה ימים לאחר ההודעה על חידוש הקשרים עם ישראל), לערוץ אלנג’אח (בשכם) עדכן קדרי אבו בכר, יו”ר הרשות לענייני אסירים ומשוחררים, כי הבנק יחל לפעול כבר בתחילת ינואר 2021 (עד כה לא צוין מועד פתיחת הבנק). לדבריו, הבנק יהיה שייך לרשות הפלסטינית ויפעל באחריותה המלאה (דף הפייסבוק של ידידי קדרי אבו בכר, 19 בנובמבר 2020). הוא חזר על כך בראיון לאתר תקשורת פלסטיני הפועל ברצועת עזה כאשר ציין, כי הבנק (“בנק אלאסתקלאל”), באמצעותו ישלמו את משכורות האסירים, יחל לפעול בתחילת ינואר 2021 (סבק 24, 21 בנובמבר 2020).

נספח

קיזוז הכספים שמעבירה הרשות למחבלים אסירים ולבני משפחותיהם מתוך כספי הסילוקין

• על פי המדיניות הפלסטינית המעוגנת בחוק, כל פלסטיני שנאסר או נפגע כתוצאה מפעילות טרור הקשורה לסכסוך הישראלי פלסטיני זכאי לקצבה עבורו ועבור בני משפחתו. גם משפחה שאחד מבניה נהרג כתוצאה מפעילות שכזו זכאית לקצבה . הכלל המנחה בתשלומים הוא שכל שהעונש או הפגיעה חמורים יותר כך גדל התשלום לאדם או למשפחתו. המחויבות לתשלומים למשפחות השהידים ולאסירים ולאסירים המשוחררים הפכה לסעיף נכבד מתקציב הרשות הפלסטינית. לכך למשל, בתקציב שנת 2018 הקצתה הרשות הפלסטינית סכום של כ-1.28 מיליארד ₪ (כ-7% מהתקציב) לרשות לענייני אסירים ומשוחררים והמוסד לטיפול במשפחות השהידים והפצועים. שני מוסדות הללו כפופים לאש”ף, אך בפועל הם מופעלים ומתוקצבים ע”י הרשות הפלסטינית^[6].
• בהתאם להסכם פריז משנת 1994, המהווים את הנספח הכלכלי להסכמי אוסלו, גובה ישראל עבור הרשות הפלסטינית כספי מיסים ומעבירה לה מידי חודש את הכספים שגבתה עבורה. העברת הכספים באמצעות ישראל אפשרה קיזוז של הסכום המועבר על ידי הרשות למשפחות השהידים והאסירים מכספי המיסים במטרה לפגוע במוטיבציה וביכולת הרשות הפלסטינית להעביר כספים למחבלים ולבני משפחותיהם.
• חוק הקפאת כספי טרור אושר הכנסת ב-2 ביולי 2018. על פי החוק בכל סוף שנה יעביר שר הביטחון לאישור הקבינט המדיני ביטחוני דו”ח המפרט את הכספים ששילמה הרשות הפלסטינית למחבלים ובני משפחותיהם בשנה שחלפה. בשנה לאחריה יוקפא בכל חודש סכום בשיעור של 1/12 מהסכום שנקבע בדו”ח מתוך כספי המיסים שמעבירה ישראל לרשות הפלסטינית.
• ב-17 בפברואר 2019 אישר הקבינט המדיני ביטחוני ליישם את החוק ולקזז סכום של למעלה מחצי מיליארד ₪ מהכספים המועברים לרשות. בתגובה הצהיר אבו מאזן, ראש הרשות הפלסטינית, כי הרשות מוותרת על הכספים המועברים אליה מישראל ואף איים לפרוש מהסכמי פריס. במספר רב של התבטאויות (כולל בעצרת הכללית של האו”ם) חזר אבו מאזן על מחויבותה של הרשות להעביר את התשלומים לאסירים ולמשפחות השהידים. אחת מההתבטאויות הללו היתה נאומו ב-19 במאי 2020, בו הודיע, כי הרשות רואה עצמה משוחררת מכל ההסכמים וההבנות עם ישראל: “אנו מתחייבים לשהידים שלנו המכובדים ביותר, ולאסירנו האמיצים, ולפצועים הגיבורים שלנו, כי נמשיך להיות נאמנים למחויבות ולשבועה עד [להשגת] הניצחון, החירות, העצמאות [וזכות] השיבה, כדי שנניף עימם את דגל פלסטין מעל מסגד אל אקצא וכנסיית הקבר…” (ופא, 19 במאי 2020).

^[1] להרחבה ראו פרסום מרכז המידע מ-24 בנובמבר 2020 : "חידוש התיאום האזרחי והביטחוני בין הרשות הפלסטינית וישראל: תמונת מצב ראשונית והערכת המשמעויות" ↑
^[2] לדברי חסן עבד רבה, דובר הרשות לענייני אסירים ומשוחררים, אסירים משוחררים שריצו יותר מחמש שנים בבתי הכלא בישראל מקבלים משכורות קבועות מהרשות (אלאיאם, 20 בנובמבר 2020). ↑
^[3] נאא'ל אלברע'ותי הינו מחבל שנשפט למאסר עולם על רצח ישראלי בשנת 1978. המדובר בפעיל פתח שעבר לחמאס בעת שהותו בכלא. הוא שוחרר בעסקת שליט אך נעצר מחדש לאחר פחות משלוש שנים משום שהפר את תנאי שחרורו ושב לרצות את עונשו. אלברע'ותי נחשב לאסיר הביטחוני הוותיק ביותר בכלא הישראלי. ↑
^[4] להרחבה ראו פרסום מרכז המידע מ-4 ביוני 2020: "הרשות הפלסטינית מתכוונת להקים מוסד בנקאי שיאפשר להעביר תשלומים לאסירים ולמשפחות שהידים ובכך להסדיר מנגנון עוקף להמשך התשלומים". ↑
^[5] להרחבה ראו פרסום מרכז המידע מ-1 באוקטובר 2020:" הרשות הפלסטינית ממשיכה לפעול להקמת בנק עצמאי, שיאפשר לה להעביר כספים לאסירים ולמשפחות שהידים". ↑
^[6] להרחבה ראו פרסום מרכז המידע מ-29 במרץ 2018:" מימון הטרור ע"י הרשות הפלסטינית: אבו מאזן אישר לאחרונה את תקציב שנת 2018, אשר כ-7% ממנו מוקדשים לסיוע לאסירים, מחבלים משוחררים ומשפחות של שהידים" ↑

מאמרים נוספים בתחום