הריגת מנהיג חמאס יחיא אלסנואר – תגובות ומשמעויות

עיקרים

• ב-17 באוקטובר 2024, הודיע דובר צה”ל כי ראש הלשכה המדינית של חמאס, יחיא אלסנואר, נהרג בהיתקלות עם כוחות צה”ל בעת שהסתתר במבנה בשכונת תל אלסלטאן ברפיח. דובר צה”ל ציין כי זהותו של אלסנואר התבררה רק לאחר שהתגלתה גופתו וכי לא מדובר בסיכול ממוקד.
• בחמאס אישרו רק אחרי יממה את דבר מותו של אלסנואר, שמונה לתפקיד ראש הלשכה המדינית בתחילת ספטמבר 2024, לאחר הריגת אסמאעיל הניה. בהודעות הרשמיות מטעם התנועה שיבחו את תפקידו של אלסנואר בהנהגת “מבול אלאקצא” (מתקפת ה-7 באוקטובר 2023) ואת מותו בעימות עם כוחות צה”ל והבהירו כי ימשיכו ב”התנגדות” ולא יוותרו על התנאים לסיום המלחמה ברצועת עזה ולשחרור החטופים.
• הרשות הפלסטינית והארגונים הפלסטיניים גינו את הריגת אלסנואר ומסרו כי הוא היווה סמל עבור “ההתנגדות” וכי הוא נהרג בעת שהוא ניצב מול “האויב”.
• איראן וארגוני “ציר ההתנגדות” ציינו כי אלסנואר היה “לוחם” וסמל עבור “ההתנגדות” והבהירו כי הם ימשיכו לתמוך ב”התנגדות” הפלסטינית. ברשתות החברתיות, שיבחו תומכי חמאס ו”ציר ההתנגדות” את אלסנואר כמי שניצב מול “האויב” עד הרגע האחרון, בעוד מתנגדי חמאס לא הסתירו את שביעות רצונם ממותו.
• להערכתנו, מותו של אלסנואר צפוי להעביר את כובד המשקל של הנהגת התנועה לידי אנשי “החוץ” בקטר, אולם ייתכן כי בחמאס יימנעו מחשיפת שמו של המנהיג החדש כדי להקשות על ישראל לסכל אותו או להפעיל עליו לחץ במסגרת המשא ומתן. השמות הבולטים שעשויים לרשת את אלסנואר הם ח’אלד משעל, שעמד בעבר בראש הלשכה המדינית; ח’ליל אלחיה, ששימש סגנו של אלסנואר בלשכה המדינית ברצועת עזה ומוביל את המשא ומתן מטעם חמאס להסכם על הפסקת אש ושחרור החטופים; מחמד דרויש, שמשמש ראש מועצת השורא; מוסא אבו מרזוק, שגם שימש בעבר כראש הלשכה המדינית; ומחמד נזאל, ממייסדי התנועה ומהדוברים המרכזיים שלה.^[1] להערכתנו, אחיו של אלסנואר, מחמד אלסנואר, שהיה מקורב אליו, צפוי למלא את מקומו בהנהגת חמאס ברצועת עזה, הן ברמה “המדינית” והן ברמה הצבאית (לאחר סיכולו של ראש הזרוע הצבאית, מחמד אלצ’יף, ביולי 2024).
• להערכתנו, בתקופה הקרובה לא תשנה הנהגת חמאס את עמדותיה במסגרת המשא ומתן על סיום המלחמה ברצועת עזה, ובראשן הדרישות לעצירה מוחלטת של הלחימה, נסיגה מלאה של כוחות צה”ל מהרצועה, ושחרור אסירים פלסטיניים מבתי הכלא הישראליים, ובראשם האסירים “הכבדים”, בתמורה לשחרור כל החטופים. עם זאת, אם חמאס-חוץ יהפוך לגורם הדומיננטי בהנהגה החדשה, ניתן להעריך כי יתאפשר להפעיל עליו מנופי לחץ כדי שיתגמש בכל הנוגע לפרטי העסקה ולהנהגה העתידית ברצועת עזה.

הריגת יחיא אלסנואר

• ב-17 באוקטובר 2024, בשעות הערב, הודיע דובר צה”ל כי מנהיג חמאס, יחיא אלסנואר, נהרג מירי כוחות צה”ל ברפיח. לפי ההודעה, ב-16 באוקטובר 2024, זיהו כוחות צה”ל שלוש דמויות חשודות שנעו בין מבנים בשכונת תל אלסלטאן ברפיח. לאחר שהכוח ביצע ירי לעבר החשודים, נראה אחד מהם נכנס לתוך מבנה וטנק ירה לעברו. רחפן זיהה את החשוד החמוש, שהיה רעול הפנים, יושב פצוע בתוך המבנה ובעקבות זאת נורה פגז טנק נוסף שגרם למותו. כמו כן, נהרגו שני החשודים הנוספים. בבוקר ה-17 באוקטובר, כאשר הכוחות נכנסו למבנה, הם זיהו כי ההרוג דומה לאלסנואר ובדיקות אישרו את זהותו (דובר צה”ל, 17 באוקטובר 2024).
• לפי דובר צה”ל, ברשות אלסנואר התגלו 40 אלף שקל במזומן, דרכון מזויף, אקדח ואפוד. כמו כן, נחשף כי אלסנואר שהה במנהרה התת קרקעית שבה הוצאו להורג שישה חטופים ישראלים בסוף אוגוסט 2024 (דובר צה”ל, 18-17 באוקטובר 2024).

   
מימין: אלסנואר הפצוע, כפי שצולם על ידי רחפן צה”לי, לפני ירי הטנק שגרם למותו (דובר צה”ל, 17 באוקטובר 2024). משמאל: ציוד שנתפס על גופו של אלסנואר (דובר צה”ל, 17 באוקטובר 2024)

תגובות חמאס

• חמאס נמנעה במשך יותר מיממה מלהגיב לפרסומים של דובר צה”ל ושל כלי התקשורת בישראל על מותו של ראש הלשכה המדינית של התנועה, יחיא אלסנואר, גם לאחר שפורסמו התיעודים של גופתו בתוך המבנה ברפיח. בערוצי טלגרם המזוהים עם חמאס נכתב כי אלסנואר “לא מת” וכי מדובר בלוחמה פסיכולוגית מצד “האויב” (ערוץ הטלגרם של עזה עכשיו, 17 באוקטובר 2024). רק למחרת הריגתו, הודו בחמאס שאלסנואר נהרג והחלו לפרסם דברי הלל ושבח לאלסנאור תוך הדגשת העובדה “שנהרג בקרב” והדגישו כי מותו לא ישנה את דרכה ונחישותה של התנועה במאבקה נגד ישראל. להלן תגובות בולטות:
• בכיר חמאס, באסם נעים, היה הראשון שהתייחס להריגת אלסנואר. הוא לא ציין במפורש את שמו של אלסנואר, אולם הודה כי “זה כואב ומעיק לאבד מנהיגים יוצאי דופן”. הוא הדגיש כי חמאס התחזק לאחר כל חיסול מנהיג בעבר וכי התנועה בטוחה בניצחונה הסופי במאבק לחירותו של העם הפלסטיני (CNN, 18 באוקטובר 2024).
• ב-18 באוקטובר 2024, בשעות הצהריים, הודיע סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס ברצועת עזה, ח’ליל אלחיה (הנמצא בקטר), באופן רשמי על מותו של אלסנואר, שכונה אבו אבראהים. הוא שיבח את אלסנואר כמי שהקדיש את חייו להגנה על “פלסטין” והמקומות הקדושים, וציין כי הוא היה מפקד מוכשר שהוביל את הקרב בשטח. אלחיה השווה את אלסנואר למנהיגי העבר של חמאס, בהם אחמד יאסין, עבד אלעזיז אלרנתיסי, אבראהים אלמקאדמה, צלאח אלעארורי, ואסמאעיל הניה, שהובילו את התנועה בדרכם עד מותם, והדגיש כי חמאס תמשיך במאבק עד להקמת מדינה פלסטינית “על כל אדמת פלסטין, ובירתה ירושלים”. הוא איים כי החטופים לא ישובו לבתיהם אלא אם כן “כוחות הכיבוש” ייסוגו מרצועת עזה, המלחמה תופסק, והאסירים הפלסטינים ישוחררו מבתי הכלא (סוכנות סמא, 18 באוקטובר 2024).
• לאחר מכן, פרסמה חמאס כרוז רשמי על מותו של אלסנואר, בו הביעה גאווה על “נפילתו בשדה הקרב”. בכרוז נכתב כי אלסנואר נפל כשהוא נלחם למען הגנת אלאקצא, זכויות העם הפלסטיני ושחרור “פלסטין”. חמאס שיבחה את אלסנואר על היותו מפקד שהוביל את תנועת “ההתנגדות” ברצועת עזה לשורה של הישגים, כשהשיא היה במהלך מבצע “מבול אלאקצא. חמאס גם הדגישה כי האויב טועה אם הוא חושב שחיסול מנהיגי “ההתנגדות” כמו אלסנואר, איסמעיל הניה וחסן נצראללה יכבה את אש “ההתנגדות” וכי המאבק הפלסטיני יימשך עד להשגת מטרותיו הלגיטימיות (אלמיאדין, 18 באוקטובר 2024).
• חבר הלשכה המדינית של חמאס, עזת אלרשק, הדגיש כי אלסנואר נהרג “כאשר הוא ניצב מול האויב ולא נסוג, נושא את כלי הנשק שלו, מתעמת עם צבא הכיבוש בחזית הלוחמים, נע בין עמדות הקרב”. הוא שיבח את הביוגרפיה “המכובדת וההירואית” של אלסנואר וציין כי מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 בהובלתו הייתה “מכה שחשפה את שבריריות הביטחון לכאורה של האויב הציוני ואת חולשת היסודות שלו”. הוא ציין כי מותו של אלסנואר “רק יגביר את העוצמה והנחישות של בני עמנו ושל ההתנגדות להמשיך במסלול שלהם” (ערוץ הטלגרם של עזת אלרשק, 18 באוקטובר 2024).
• בגדודי עז אלדין אלקסאם, הזרוע הצבאית של חמאס, ציינו כי “זו גאווה עבור התנועה שלנו שמנהגיה הולכים לפני החיילים, ומובילים את שיירת השהידים של עמנו שהקריבו את רוחם ודמם למען אללה, על הדרך לשחרור פלסטין”. בהודעת הגדודים נאמר כי תחת הנהגתו של אלסנואר ברצועת עזה, חל “מהפך איכותי” במסע הפוליטי והצבאי שהגיע לשיאו ב”מבול אלאקצא”. הגדודים הדגישו כי הג’האד שלהם לא יסתיים “עד שכל פלסטין תשוחרר והציוני האחרון יגורש ממנה” וכי “אש ההתנגדות” לא תיכבה על אף הרג מנהיגיה (ערוץ הטלגרם של גדודי עז אלדין אלקסאם, 18 באוקטובר 2024).
• “מקור המקורב לחמאס” ציין כי חמאס ספגה מכה קשה בעקבות הריגת יחיא אלסנואר. לדבריו, חמאס איבדה את רוב המנהיגים הניציים שהובילו את התנועה לאחרונה ולכן היא עשויה לבצע בחינה מקיפה של מדיניותה, אך לא בהכרח לשנות אותה באופן מידי. הוא העריך כי ההשלכות האפשריות כוללות החזרת ההחלטות להנהגה    שנמצאת בחו”ל, ומימוש ויתורים שהיו קשים לביצוע בתקופת אלסנואר (אלשרק אלאוסט, 18 באוקטובר 2024).

• תנועת חמאס גם הודיעה על מותו של מחמוד חמדאן, המכונה אבו יוסף, שהיה מפקד גדוד תל אלסלטאן ברפיח. בהודעה נמסר כי הוא נהרג בעת “שהתעמת עם צבא הכיבוש בשכונת תל אלסלטאן, יחד עם מנהיג המבול, יחיא אלסנואר” (ערוץ הטלגרם של חמאס איו”ש, 18 באוקטובר 2024). בעקבות זאת, הודה דובר צה”ל כי ההודעה מ-10 בספטמבר 2024, על מותו של חמדאן הייתה מוטעית וכי הוא נהרג בהיתקלות עם כוחות צה”ל ב-18 באוקטובר 2024, כ-200 מטר מהמקום שבו נהרג אלסנואר (דובר צה”ל, 18 באוקטובר 2024).

תגובות בזירה הפלסטינית

• הריגת יחיא אלסנואר עוררה גינויים בזירה הפלסטינית, כולל מצד הרשות הפלסטינית שהביעה לא פעם ביקורת על חמאס ועל אלסנואר בשל ההחלטה לבצע את מתקפת ה-7 באוקטובר 2023. התגובות שיבחו את אלסנואר על תפקידו ב”התנגדות” נגד ישראל ועל מותו “בקרב”. להלן תגובות בולטות:

ארגונים והרשות הפלסטינית

• הוועד הפועל של אש”ף הביע תנחומים על מותו של אלסנואר. בהודעה נאמר כי הממשלה הישראלית אינה מצייתת להחלטות הבינלאומית בשל “המשך ביצוע מעשי הטבח ומלחמת רצח העם נגד העם הפלסטיני והאומה הערבית בפלסטין ובלבנון”. על כן, קראו בוועד הפועל לאחד את השורות תחת מסגרת אש”ף, במטרה “להתעמת עם כלל ניסיונות האויבים, שנועדו לחסל את המטרה הלאומית” (ופא, 18 באוקטובר 2024).
  • חבר הוועדה המרכזית של פתח, עבאס זכי, מסר כי אלסנואר בחר “ביציאה הראויה לגבורתו ולגבורת עמו” וכי הוא “לא הסתתר מתחת לאדמה ולא מאחורי קווי החזית, הוא נשא את נשקו ונלחם כמו כל מתנגד בשטח”. זכי הגדיר את אלסנואר “פטריוט גדול שעזב גדול כמו שהוא חי בגדול, וזה הסוף שמתאים לאדם כזה” (סוכנות סמא, 18 באוקטובר 2024).
  • תנועת פתח תיארה את סופו של אלסנואר כ”סיום מכובד” עבור כל פלסטיני. התנועה שיבחה את אלסנואר על כך שבחר לעזוב את העולם באופן הראוי לגבורתו ולגבורת העם הפלסטיני, כשנשא את המשימה להגן על צדקת העניין הפלסטיני (ערוץ הטלגרם עזה עכשיו, 18 באוקטובר 2024).

• • מזכ”ל הג’האד האסלאמי בפלסטין (הגא”פ), זיאד אלנח’אלה, שיבח את אלסנואר על תרומתו למאבק הפלסטיני והנהגתו בקרב על מסגד אלאקצא. הוא מסר כי אלסונאר היה לוחם בלתי נלאה שהוביל את המאבק למען שחרור “פלסטין” ונחשב לגיבור בקרב הפלסטינים. אלנח’אלה הדגיש כי רוח “ההתנגדות”, שבראשה עמד אלסנואר, תמשיך לפעום, וכי נפילתו לא תשבור את המאבק אלא רק תחזק את הנחישות להמשיך להילחם עד לשחרור ירושלים וכל אדמת “פלסטין” (ערוץ הטלגרם של זיאד אלנח’אלה, 18 באוקטובר 2024).
  • גדודי חללי אלאקצא שיבחו את אלסנואר כלוחם אמיץ שנפל בקרב, כשהוא מוביל את הלוחמים בחזית הקרב עד לרגעיו האחרונים. הגדודים הדגישו כי מות אלסנואר מהווה סמל ל”התנגדות” הפלסטינית ולא יחליש את רוח “ההתנגדות”, אלא יחזק את הנחישות להמשיך במאבק לשחרור האדמות הפלסטיניות “מהים ועד הנהר”. בהודעה נמסר גם כי חיסול מנהיגים פלסטינים לא ירתיע את “ההתנגדות”, אלא יחזק את נחישותה להיאבק עד להשגת המטרות הלאומיות (סוכנות סמא, 18 באוקטובר 2024).
  • גדודי השהיד אבו עלי מוסטפא, הזרוע הצבאית של החזית העממית לשחרור פלסטין, מסרו כי אלסנואר היה אחד מהסמלים הבולטים של המאבק הפלסטיני, מפקד לאומי, לוחם בלתי מתפשר שהוביל את שורות העימות. התנועה הדגישה כי האבידה רק תחזק את הנחישות והיציבות להמשיך בדרכם של השהידים במאבק ובקרב “עד לשחרור המלא ולסילוק הכיבוש מכל אדמותינו” (ערוץ הטלגרם אלמידאן, 18 באוקטובר 2024).
  • ועדות ההתנגדות בפלסטין תיארו את אלסנואר כלוחם ג’יהאדי ומנהיג מלא השראה שנפל בחזית הלחימה לאחר שהיה תמיד בחזית העימות מול ישראל. נמסר כי מותו בעודו אוחז בנשק ועטוף בכאפייה מהווה מסר שדם ואש הם הדרך לניצחון, וכי אלסנואר יישאר סמל ל”התנגדות” ולתבוסה שהנחיל לישראל ולבעלות בריתה (סוכנות סמא, 18 באוקטובר 2024).

“הרחוב” הפלסטיני

• למרות קריאת חמאס לתושבים הפלסטינים ביהודה ושומרון לקיים שביתה כללית ולערוך תהלוכות מחאה, לא נרשמה היענות רבה. עם זאת, ברשתות החברתיות, גולשים המזוהים עם חמאס התפארו בכך שאלסנואר נלחם עד נשמת אפו האחרונה:
• בחשבון הטלגרם של מחנה הפליטים קלנדיא נכתב כי אלסנואר “דחה את כל הפיתויים של העולם כדי שיום אחד יפגוש את האל כמכובד, כמג’אהד אשר נושא אקדח, ואולי יהיה רעב, לא כמו הבוגדים אשר חיים בפאר בראמאללה, הוא קיווה לסוף הזה”. בהודעה נוספת נכתב כי אלסנואר “חי כמנהיג, ונושא נשק מול אויביו, זה הסוף שכל אדם מכובד רוצה” (ערוץ הטלגרם של מחנה קלנדיא וכפר עקב, 17 באוקטובר 2024).
• בלאל נזאר ריאן, בנו של בכיר חמאס לשעבר נזאר ריאן, שנהרג בסיכול ממוקד במבצע “עופרת יצוקה” ב-2009, כתב כי אלסנואר נהרג במקום המסוכן ביותר, בשכונת תל אלסלטאן ברפיח. הוא ציין כי אלסנואר לא היה במנהרות ולא בקרב העקורים, אלא “בקרב מכובד ביותר ובשדה המערכה מעל האדמה, כשהוא נלחם ולא נסוג” (חשבון X של בלאל נזאר ריאן, 17 באוקטובר 2024).
• פאיז אבו שמאלה, פובליציסט מח’אן יונס, כתב כי התמונה של אלסנואר שפורסמה על ידי ישראל, בה נראה שהוא נושא את כלי הנשק שלו, העידה כי “כך מתים הדגולים”. לדבריו, אלסנואר לא הסתתר במנהרות ולא “משתמש בשבויים הישראלים כמגנים, כפי שטוענים הציונים, והוא לא נמלט מהעימות”, אלא נראה אדם הנלחם באויב, שעומד בראש לוחמי “ההתנגדות” (חשבון X של פאיז אבו שמאלה, 17 באוקטובר 2024).

     
מימין: קריקטורה של המאייר הפלסטיני עלאא’ אללקטה תחת הכותרת “הסוף המכובד ביותר” (חשבון X של עלאא’ אללקטה, 17 באוקטובר 2024) . משמאל: קריקטורה של הקריקטוריסט הפלסטיני עלאא’ אללקטה תחת הכותרת “וישמשני (המטה) גם לכל מטרה אחרת” (חלק מפסוק 18 בסורה 20 שמדבר על המטה של משה רבנו) (ערוץ הטלגרם של פלסטין און ליין, 18 באוקטובר 2024)

תגובות איראן ו”ציר ההתנגדות”

איראן

• בכירי ההנהגה באיראן הביעו צער על מות אלסנואר והביעו את ביטחונם כי “ההתנגדות” הפלסטינית תמשיך בלחימה נגד ישראל. להלן התבטאויות בולטות:
  • מנהיג איראן, עלי ח’אמנהאי, מסר כי חמאס חי וימשיך לחיות וכי “ההתנגדות” לא תעצור ולו במעט כשם שלא עצרה לאחר מותם של מנהיגיה הקודמים אחמד יאסין, פתחי שקאקי, עבד אלעזיז רנתיסי ואסמאעיל הניה. הוא העלה על נס את התייצבות אלסנואר מול “האויב המדכא והתוקפן”, והוסיף כי הוא היה סמל בולט של “ההתנגדות” והנחית על “האויב את מכת השבעה באוקטובר בחוכמה ובאומץ”. ח’אמנהאי הדגיש כי איראן תמשיך לעמוד לצד “הלוחמים”. באתר גם פורסמו צילומים מפגישה בין אלסנואר לבין ח’אמנהאי בפברואר 2012 בטהראן, חודשים ספורים לאחר שחרורו של אלסנואר מהכלא הישראלי (אתר מנהיג איראן, 19 באוקטובר 2024).

• • נשיא איראן, מסעוד פ’זשכיאן, ציין כי על אף על פי שמות הקדושים של אלסנואר היה כואב לכל שוחרי החירות, ובמיוחד לעם הפלסטיני, הוא הוכיח בבירור שלא ניתן לעצור את “פשעי המשטר הציוני”. הוא הדגיש כי אלסנואר נלחם בגבורה עד הרגע האחרון בחייו המפוארים (פארס, 18 באוקטובר 2024).
  • מפקד משמרות המהפכה, חסין סלאמי, אמר כי שמו של אלסנואר יזרח לצד שמותיהם של לוחמים פלסטיניים אחרים, בהם אחמד יאסין ואסמאעיל הניה, שנהרגו בדרך ל”שחרור ירושלים”, וכי מותו יצית את “אש הזעם של ההתנגדות האנטי-ציונית”. הוא ציין כי אלסנואר היה סמל למאבק ולהתנגדות נגד הציונות באומה האסלאמית ובעולם הערבי, וכי רוחו המהפכנית ופיקודו המוצלח ברמה האסטרטגית והמבצעית, במיוחד ב”מבול אלאקצא”, המיטו על החברה הציונית הפתעה אסטרטגית הרת אסון. סלאמי הוסיף כי אלסנואר מת מות קדושים, לא בעומק המנהרות החשאיות של רצועת עזה, אלא “בקרב מול הציונים, במדי קרב ותוך כדי הנהגת לוחמי ההתנגדות” (תסנים, 18 באוקטובר 2024).
  • שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ’י, מסר כי אלסנואר לא פחד מהמוות אלא חיפש את מות הקדושים ברצועת עזה ונלחם בשדה הקרב עד סופו. הוא הוסיף כי גורלו של אלסנואר מהווה מקור להשראה עבור כל לוחמי “ההתנגדות” באזור, וכי המטרה של שחרור “פלסטין” מהכיבוש חיה כיום יותר מתמיד (חשבון X של עבאס עראקצ’י, 18 באוקטובר 2024).

חזבאללה

• הנהגת חזבאללה פרסמה הודעת אבל, בה כינתה את אלסנואר “מפקד מבול אלאקצא” וציינה כי היה “לוחם ג’האד” אשר קיבל לידיו את להבת ההנהגה כדי שישלים את מהלך ההתנגדות, הנתינה וההקרבה יחד עם לוחמי הג’האד. בהודעה נאמר כי הנהגת חזבאללה מתמודדת יחד עם העם הלבנוני מול “התוקפנות הציונית הפושעת”, וכי הם מדגישים את עמידתם לצד הפלסטינים וכי יש להם אמון מלא בהבטחה האלוהית ובניצחון למאמינים (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 18 באוקטובר 2024).
• בהודעה הרשמית מטעם חזבאללה נאמר כי אלסנואר הוא “שהיד בדרך לירושלים”, יחד עם המפקד מחמוד חמדאן (“אבו יוסף”). צוין כי אלסנואר היה “לוחם התנגדות” מדור המייסדים וישב בכלא במשך יותר מעשרים שנה, וכי הוא היה מנהיג “מערכת מבול אלאקצא”, שכונתה “אחת הפעולות המשפילות ביותר בהיסטוריה של הכובש הישראלי”. עוד נטען שהוא נהרג בקרב פנים אל פנים מול חיילי “הכיבוש”. בהודעה נאמר כי מות אלסנואר, יחד עם מותם של מפקדים נוספים מ”ציר ההתנגדות”, יחזקו את הנחישות להמשיך במאבק לשחרור “פלסטין” (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 18 באוקטובר 2024).

ארגונים נוספים

• תנועת האצילים (אלנג’באא’) פרסמה מספר הודעות אבל בעקבות מות אלסנואר. באחת ההודעות נאמר כי אלנואר הינו “חלל קדוש” שנהרג כאשר הוא נלחם בראש המחנה ולא כמי שנמלט על נפשו. בהודעה נוספת נכתב כי “הדם הטהור [של סנואר ושאר ה”שהידים”] סולל את הדרך לשחרור מהכיבוש העושק”. המיליציה גם הבהירה כי היא תמשיך לעמוד לצד חמאס (חשבון X של תנועת האצילים, 18 באוקטובר 2024).
• בהודעה מטעם מזכ”ל גדודי חזבאללה, אבו חסין אלחמידאוי, הוא פנה לחמאס וציין כי “נמשיך אתכם את הדרך של השהיד המפקד אלסנואר כדי להשיב את כל פלסטין לתושביה” (ערוץ הטלגרם כאף, 18 באוקטובר 2024).

• מזכ”ל עצאא’ב אהל אלחק, קיס אלח’זעלי, כינה את אלסנואר “איש התנגדות גדול”, איש מאמין ואמיץ. הוא ציין כי המיליציה בהנהגתו מתחייבת להמשיך את “ההתנגדות לכיבוש הציוני עד מימוש הניצחון” ו”שחרור כל האדמות הפלסטיניות” (חשבון X של קיס אלח’זעלי, 18 באוקטובר 2024).
• מנהיג התנועה החות’ית, עבד אלמלכ אלחות’י, הביע צער על מות אלסנואר, אותו כינה “מנהיג השהידים”, אולם בירך על הסיום הטוב לדרך הג’האד והנתינה שלו”. בהודעה מטעם אלחות’י נאמר כי אלסנואר “נלחם בעימות החריף ביותר, יחד עם האחים ברצועת עזה, בהתמודדות עם התוקפנות הישראלית הברברית, בנסיבות קשות מאוד של מצור, סבל רב, הרס מקיף ונטישה כואבת על ידי הקהילה הערבית והאסלאמית. למרות כל אלה, הם היו ועודם סבלניים ואיתנים”. הוא הדגיש כי מות אלסנואר לא יביא לקריסת “חזית הג’האד הגדולה ברצועת עזה הגאה” (אלמסירה, 18 באוקטובר 2024).
• המועצה המדינית העליונה של החות’ים בירכה את אלסנואר “לרגל מות הקדושים שלו לאחר מסע ארוך מלא בג’האד ונתינה”. בהודעת המועצה צוין כי “מות הקדושים של המנהיג הגדול הזה ודמו הטהור והאציל יהיו הדלק שהציונים יישרפו בו, ויגבירו את הנחישות, המסירות והאיתנות של המוג’אהדין בפלסטין להמשיך ללכת בדרכם של הקדושים עד שהניצחון המובטח יושג”. המועצה גם הבהירה כי תימן תמשיך לעמוד לצד הפלסטינים ותתמוך בהם “בכל יכולותינו ובכל האמצעים” (חשבון X של זרוע המדיה של החות’ים, 18 באוקטובר 2024).
• חבר הלשכה המדינית של החות’ים, מחמד אלבח’יתי, מסר כי אלסנואר גרם כאב ל”אויב הציוני” בעודו בחיים וכשהיד. הוא הוסיף כי “דמך הטהור הצית את להבת הג’האד בנפשם של בני האומה והכשיר אותם ללדת מיליונים כמוך” (חשבון X של מחמד אלבח’יתי, 18 באוקטובר 2024).
• תנועת אלג’מאעה אלאסלאמיה, הסניף של האחים המוסלמים בלבנון המקורב לחמאס, הביעה צער על מותו של אלסנואר שנהרג “כשהוא מביט קדימה ולא נסוג” (ערוץ הטלגרם של ערוץ אלשהאב, 18 באוקטובר 2024).

תגובות בעולם הערבי

• הריגת אלסנואר עוררה תגובות מעורבות בעולם הערבי. מצד אחד, שיבחו את אלסנואר כמי שהוביל את “ההתנגדות” נגד ישראל וציינו כי הוא לא נהרג בתוך מנהרה אלא ניסה “להתנגד” עד הרגע האחרון, ומצד שני, היו תגובות שהביעו קורת רוח ממותו. להלן התבטאויות בולטות:
• מוסד אלאזהר במצרים, המוסד האקדמי הסוני החשוב ביותר, הביע צער על “השהידים של ההתנגדות הפלסטינית ההרואית שנפגעו מהיד הציונית הפלילית”. בהודעה נאמר כי הם “לוחמי התנגדות אמיתיים שהפחידו את האויב שלהם ואינם טרוריסטים כפי שהאויב מנסה לתאר אותם” (אתר אלאזהר, 18 באוקטובר 2024).
• המפלגה הסורית הלאומית-חברתית הביעה את תנחומיה למשפחת אלסנואר ולתנועת חמאס, והדגישה כי מותו יהווה מניע ללוחמים ברצועת עזה וביהודה שומרון להמשיך להגן על אדמתם ולשאוף לשחרורה (ערוץ הטלגרם אלמידאן, 18 באוקטובר 2024).

   
מימין: אלסנואר ממשיך לשאת את הדגל הפלסטיני, קריקטורה של כמאל שרף, תומך “ציר ההתנגדות” (חשבון X של כמאל שרף, 17 באוקטובר 2024). משמאל: “ההתנגדות” נפרדת מאלסנואר, קריקטורה של חאלד צלאח (אלמצרי אליום, 19 באוקטובר 2024).

• מנגד, כלי תקשורת וגולשים ברשתות החברתיות בסעודיה ובמדינות המפרץ לא הסתירו את קורת הרוח שלהם מהריגת אלסנואר, שהאשים את מדינותיהם בתמיכה בישראל בשל תהליך הנורמליזציה. להלן תגובות בולטות:
  • היומון הסעודי עכאט’ פרסם בעמודו הראשי את הצילום של לוחמי צה”ל עומדים מעל גופת אלסנואר וכתב: “לחמאס אין ראש” (עכאט’, 18 באוקטובר 2024).

• • ערוץ הטלוויזיה MBC שידר כתבה, בה כינה את אלסנואר ובכירים נוספים בחמאס ובחזבאללה “טרוריסטים”. בעקבות זאת, תקפו מאות פעילי מיליציות עיראקיות את אולפני הערוץ בבגדאד והממשלה ביטלה את הרישיון של הערוץ בעיראק (נור ניוז, 20 באוקטובר 2024).

תגובות בזירה הבינלאומית

• מנהיגים במדינות המערב בירכו על מותו של יחיא אלסנואר והביעו תקווה כי מדובר בהתפתחות חשובה שתסייע לקדם הסכם לסיום המלחמה ברצועת עזה ולשחרור החטופים. להלן התבטאויות בולטות:
  • נשיא ארה”ב, ג’ו ביידן, ציין כי מות אלסנואר הוא “רגע של הקלה עבור הישראלים ויום טוב עבור ארה”ב והעולם” והדגיש את זכותה של ישראל לפגוע בהנהגת חמאס ובזרוע הצבאית של התנועה. לדבריו, אלסנואר היה מכשול שבלתי אפשרי להתגבר עליו בדרך להשגת היעדים של סילוק חמאס מהשלטון ברצועת עזה, וכי כעת “המכשול הזה לא קיים עוד” (אתר הבית הלבן, 17 באוקטובר 2024). ביידן גם שוחח עם ראש הממשלה נתניהו ודן עמו בניצול ההזדמנות כדי לקדם את שחרור החטופים ולסיים את המלחמה (אתר הבית הלבן, 17 באוקטובר 2024).
  • סגנית נשיא ארה”ב ומועמדת הדמוקרטים לנשיאות ארה”ב, קמלה האריס, מסרה כי הצדק מוצה עם הריגת אלסנואר וציינה כי היה לו גם דם אמריקאי על ידיו. היא הוסיפה כי מדובר בהזדמנות לסיים את המלחמה ברצועת עזה ולשחרר את החטופים וכי הגיע הזמן להתחיל את “היום שאחרי” ללא חמאס בשלטון (אתר הבית הלבן, 17 באוקטובר 2024).
  • ראש ממשלת בריטניה, קיר סטרמר, אמר כי אף אחד לא צריך להתאבל על מותו של אלסנואר וכי הוא היה אחראי גם למותם של פלסטינים רבים. סטרמר קרא להפסקת אש ברצועת עזה, שחרור של כל החטופים ללא תנאים, הכנסת סיוע הומניטרי לרצועה וקידום של פתרון שתי המדינות (חשבון X של קיר סטרמר, 18 באוקטובר 2024).
  • נשיא צרפת, עמנואל מקרון, פרסם הודעה בעברית, בה נכתב כי “יחיא אלסנואר היה האחראי הראשי למתקפות הטרור ולמעשים הברבריים ב-7 באוקטובר. אני חושב היום בכאב על ההרוגים, וביניהם 48 מבני ארצנו, ועל יקיריהם. צרפת דורשת את שחרורם של כל החטופים שעודם מוחזקים בידי חמאס” (חשבון X של עמנואל מקרון, 18 באוקטובר 2024).
  • שר החוץ של האיחוד האירופי, ג’וזפ בורל, ציין כי הריגת אלסנואר פותחת “פרספקטיבה חדשה” בכל הנוגע לקידום הפסקת אש ברצועת עזה ושחרור החטופים הנותרים (רויטרס, 19 באוקטובר 2024).
• סגן שר החוץ של רוסיה, מיכאיל בוגדנוב, שמשמש השליח המיוחד של נשיא רוסיה למזרח התיכון, כינה את הריגת אלסנואר “התנקשות”. הוא ציין כי מדובר באירוע דרמטי, אולם העריך כי זו לא תהיה נקודת מפנה (רי”א נובוסטי, 18 באוקטובר 2024).

נספח א’: יחיא אלסנואר – קווים לדמותו^[2]

• יחיא אבראהים חסן אלסנואר, המכונה אבו אבראהים, נולד ב-19 באוקטובר 1962 במחנה הפליטים ח’אן יונס למשפחה שגורשה מהעיר אלמג’דל (כיום אשקלון) לרצועת עזה בשנת 1948. לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים בבית הספר התיכון לבנים בח’אן יונס, המשיך ללימודים גבוהים באוניברסיטה האסלאמית בעזה, שם קיבל תואר ראשון בשפה הערבית והוביל את הגוש האסלאמי באוניברסיטה. בשנת 1983, השתתף אלסנואר בהקמת מנגנון ביטחון הפנים הראשון של חמאס, אלמג’ד (הכבוד), בראשות השיח’ אחמד יאסין (ערוץ אלוטן, 13 בפברואר 2017).
• אלסנואר היה מעורב בתכנון שורה של פיגועים בהם נרצחו ישראלים. כמו כן הוא היה מעורב גם ברציחת פלסטינים רבים בחשד לשיתוף פעולה עם ישראל. בשנת 1988, נגזרו עליו חמישה מאסרי עולם אחרי שהורשע ברצח פלסטינים שנחשדו בשיתוף פעולה עם ישראל. בכלא, הוא זכה לכינוי “אבו תנעש” (האבא של השניים עשר) לאחר שהיה מעורב ברצח של 12 חשודים בשיתוף פעולה, על אף שהורשע ברצח של חמישה . בעת שהותו בכלא, שימש כמנהיגם של אסירי חמאס וגם למד עברית שוטפת ואף התראיין בעברית בטלוויזיה הישראלית. במהלך ריצוי עונשו, התגלה גידול סרטני בראשו. הוא קיבל טיפול רפואי, נותח בבית החולים בישראל וחייו ניצלו. 
•  בשנת 2006, נחטף החייל גלעד שליט, פעולה שבה השתתף גם אחיו הצעיר של אלסנואר, מחמד אלסנואר. באוקטובר 2011, במסגרת העסקה לשחרור שליט, היה יחיא אלסנואר בכיר המשוחררים מבתי הכלא הישראליים אחרי שריצה כ-23 שנות מאסר, מתוכן ארבע שנים בבידוד.

• עם שחרורו מהכלא, תפס אלסנואר עמדה בכירה בזרוע הצבאית של חמאס ושימש כאיש הקשר בין הזרוע הצבאית לזרוע המדינית של התנועה. הוא נבחר ללשכה המדינית של חמאס בשנת 2012, ובשנת 2017 נבחר לראש הלשכה המדינית ברצועת עזה. הוא נבחר מחדש לתפקיד בשנת 2021.
• אלסנואר היה מקורב ביותר לראש הזרוע הצבאית של חמאס, מחמד אלצ’יף, שנהרג בסיכול ישראלי ב-13 ביולי 2024, והם היו היוזמים והמתכננים של מתקפת חמאס נגד ישראל ב-7 באוקטובר 2023 שהובילה לפרוץ מלחמת “חרבות ברזל”. ב-14 בדצמבר 2022, הציג אלסנואר את תוכניתו לכיבוש ישראל ושחרור ירושלים. (אתר חמאס, 14 בדצמבר 2022).
• ב-6 באוגוסט 2024, הודיעה תנועת חמאס כי לאחר “התייעצויות נרחבות ומעמיקות” במוסדות התנועה, הוחלט לבחור ביחיא אלסנואר כראש הלשכה המדינית במקומו של אסמאעיל הניה, שנהרג בטהראן ב-31 ביולי 2024. בהודעת התנועה נאמר כי הם בטוחים כי תחת הנהגת אלסנואר, חמאס תשלים את המסע של הניה ושל המנהיגים הקודמים ותשמר את המורשת של “ג’האד ומאבק, עד השחרור והשיבה” (אתר חמאס, 6 באוגוסט 2024).

נספח ב’: בכירי חמאס הנותרים לאחר הריגת אלסנואר

• לאחר סיכולם של שני ראשי הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הניה ויחיא אלסנואר, אלו האישים הבולטים כיום בהנהגת התנועה, שמתוכם עשוי להיבחר ראש הלשכה החדש:
  • ח’אלד משעל: כיום עומד בראש חמאס-חוץ. שימש ראש הלשכה המדינית של חמאס בשנים 1996 עד 2017. יושב בקטר.
  • מוסא אבו מרזוק: שימש ראש הלשכה המדינית הראשון של חמאס בשנים 1992 עד 1996. כיום חבר הלשכה המדינית. יושב בקטר.
  • מחמד דרויש: ראש מועצת השורא של חמאס. נחשב לדמות צללים והופיע לראשונה בפומבי רק לאחר הריגת הניה בסוף יולי 2024. בשבועות האחרונים, הוביל משלחות חמאס לפגישות מדיניות, כולל עם נשיא איראן. יושב בקטר.

• • ח’ליל אלחיה: שימש סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס ברצועת עזה תחת אלסנואר ונחשב מקורב ביותר אליו. עומד בראש הצוות של חמאס למשא ומתן על הפסקת אש במלחמה ברצועת עזה ושחרור החטופים. יושב בקטר.
  • מחמד נזאל: חבר הלשכה המדינית של חמאס מאז 1996 ואחד הדוברים הבולטים ביותר של התנועה.
  • זאהר ג’בארין: חבר הלשכה המדינית של חמאס מאז שנת 2021 והממונה בפועל על אזור יהודה ושומרון של חמאס מאז הריגת צלאח אלעארורי בינואר 2024. מעורב גם בפעילות הכלכלית הבינלאומית של התנועה. יושב בתורכיה.

^[1] לבכירי הנהגת חמאס הנותרים, ראו נספח ב'.
^[2] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-8 באוגוסט 2024: "תגובות ותובנות בעקבות בחירת יחיא אלסנואר לראש הלשכה המדינית של חמאס".

מאמרים נוספים בתחום