הראייה הביקורתית של חמאס את הג’האד האסלאמי בפלסטין, כפי שעולה ממסמכי שלל

ד”ר יגאל שירי וד”ר חיים איסרוביץ

עיקרים

• חמאס והג׳האד האסלאמי בפלסטין (גא״פ) הן שתי התנועות המובילות של “ההתנגדות הפלסטינית”, אשר חותרות להביא ל”שחרור פלסטין” באמצעות ג’האד נגד מדינת ישראל. עם זאת, בעוד חמאס גם שמה דגש על פעילות פוליטית וחברתית, הגא”פ מתמקד ב”התנגדות” חמושה ואי נכונות למשא ומתן מדיני כלשהו.
• הזרועות הצבאיות של חמאס והגא”פ קיימו שיתוף פעולה הדוק במערכות ובסבבי הלחימה נגד ישראל, כולל במהלך מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 והמלחמה שהחלה בעקבותיה ברצועת עזה, והפעילו יחד חדר מבצעים משותף עם הפלגים החמושים הנוספים ברצועה.
• למרות שיתוף הפעולה, נרשמו לא מעט מקרים של מחלוקת בין שתי התנועות, בעיקר על רקע שיגורי רקטות עצמאיים של הגא”פ שהובילו לסבבי לחימה קצרים מול ישראל בניגוד למדיניות “ההסלמה המבוקרת” שחמאס ניסתה לקדם במקביל להכנות החשאיות למתקפת ה-7 באוקטובר 2023. ממסמכי שלל של חמאס שנתפסו על ידי צה”ל ברצועת עזה עולה כי בחמאס הביעו חוסר שביעות רצון מההתנהלות העצמאית.^[1]
• מסמכי השלל גם אישרו כי לא מעט רקטות ששוגרו על ידי הגא”פ לעבר ישראל נפלו ברצועת עזה וגרמו להרג אזרחים ולנזק רב וכי גם חמאס ראתה בכך בעיה קשה, על אף שניסתה להטיל את האחריות על ישראל. לפי המסמכים, בכיר בגא”פ הודה כי הכשלים נגרמו ברקטות שהורכבו על פי הנחיות איראניות.
• בניסיון לצמצם את ההתנהלות הסוררת של הגא”פ, פעלו בחמאס לכפות את רצונם על הגא”פ ואף להכפיף את הארגון לשליטתם הישירה. מסמכי השלל כללו תוכניות מפורטות שהציגו את הבעיות בהתנהלות של הגא”פ שפוגעות ב”התנגדות”, ובהן התנהלות בלתי מוסרית וחֲדִירוּת מודיעינית, לצד צעדים שנועדו להבטיח כי הגא”פ יפעל בהתאם לאינטרסים של חמאס ברמה המדינית והצבאית.
• מסמכי השלל מציגים מערכת יחסים פרגמטית ותלוית אינטרסים בין חמאס ובין הגא”פ. חמאס רואה בגא”פ ארגון לא ממושמע הזקוק לבקרה קבועה ופיקוח, בעוד הגא”פ מבקש לזכות בהגמוניה הציבורית באמצעות פעילות אקטיבית יותר נגד ישראל. על אף שלא ידוע אם חמאס הצליחה ליישם במלואה את התוכניות להשתלטות על הגא”פ, המלחמה ברצועת עזה הראתה כי שתי התנועות הצליחו להתגבר על חילוקי הדעות ולשתף פעולה מול ישראל, כולל במסגרת העסקאות לשחרור החטופים. להערכתנו, על אף שחמאס תוותר לכאורה על השליטה הפוליטית ברצועת עזה במסגרת השלב השני של הסכם הפסקת האש, שתי התנועות צפויות להציג עמדה נוקשה בכל הנוגע לפירוק הנשק ולהמשיך לפגוע בכוחות הביטחון ובאזרחים ישראליים בהתאם לחזון של מלחמת ג’האד עד ל”השמדת ישראל”. עם זאת, אם חמאס תציג עמדות פרגמטיות, העימות בין התנועות צפויות להתחדש ולהחריף, גם כלפי חוץ.

רקע: שיתוף הפעולה בין חמאס לג’האד האסלאמי בפלסטין

• הג’האד האסלאמי בפלסטין (הגא”פ) הינו הארגון השני בגודלו ובחשיבותו ברצועת עזה, אחרי תנועת חמאס. הארגון, אשר נוסד בשנת 1981 בהשראת המהפכה האסלאמית באיראן וזוכה לסיוע מתמשך וקבוע מצד המשטר בטהראן באמצעות כוח קדס, חותר לשחרר את כל “פלסטין” באמצעות מלחמת קודש (ג’האד) ומתנגד נחרצות לכל משא ומתן מדיני. הגא”פ עמד מאחורי פיגועי התאבדות לאחר הסכם אוסלו במטרה לטרפד את התהליך, וגם באנתפאצ’ה השנייה היה אחראי הארגון למרבית פיגועי ההתאבדות נגד ישראל.
• מאז כניסת חמאס לפעילות פוליטית בזירה הפלסטינית במסגרת הבחירות למועצה הלאומית בשנת 2006, ובמיוחד מאז השתלטות התנועה על רצועת עזה בשנת 2007, נדרש הגא”פ להתאים עצמו לאינטרסים של חמאס, במיוחד בתקופות “ההרגעה” מול ישראל. למרות זאת, לא פעם הארגון ביצע פיגועים ושיגורי רקטות בניגוד לעמדת חמאס, ייתכן בהכוונה איראנית.
• עם זאת, הזרועות הצבאיות של חמאס ושל הגא”פ קיימו שיתוף פעולה הדוק, במיוחד במערכות נגד ישראל ברצועת עזה. לדוגמה, במבצע “צוק איתן”, קיבלו לראשונה גדודי עז אלדין אלקסאם של חמאס ופלוגות ירושלים של הגא”פ אחריות משותפת על מטח משותף של רקטות בראק 70 ו-M75 לעבר תל אביב (סוכנות תסנים, 16 ביולי 2014).
• כמו כן, החל משנת 2018 פעלו שתי הזרועות הצבאיות יחד במסגרת “חדר המבצעים המשותף” עם הזרועות הצבאיות של שבעה פלגים פלסטיניים נוספים ברצועת עזה, הן במסגרת אימונים משותפים והן במסגרת עימותים מול ישראל. אימן נופל, שהיה חבר המועצה הצבאית הכללית של הזרוע הצבאית של חמאס ופיקד על חטיבת המרכז של גדודי עז אלדין אלקסאם, אישר כי גם במסגרת הלחימה בין ישראל לבין הגא”פ במבצע “מגן וחץ” (מאי 2023), התקיים שיתוף פעולה ותיאום במסגרת “חדר המבצעים”, על אף שחמאס לא השתתפה באופן פעיל בירי לעבר ישראל.^[2]
• על אף שחמאס תכננה באופן בלעדי את מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 נגד ישראל, מבלי לשתף את שאר הפלגים החמושים ברצועת עזה, הזרוע הצבאית של הגא”פ הצטרפה לפלישה לשטח ישראל ואף החזיקה בחטופים ישראלים. לאורך המלחמה, קיימה ההנהגה של הגא”פ תיאום צמוד מול הנהגת חמאס, בעיקר בכל הנוגע למשא ומתן העקיף מול ישראל, והזרועות הצבאיות גם קיימו טקסים משותפים לשחרור חטופים ואף איתרו יחד חללים חטופים לאחר הפסקת האש שנכנסה לתוקף ב-10 באוקטובר 2025.

       
מימין: פעיל הזרוע הצבאית של חמאס מנשק פעיל מהזרוע הצבאית של הגא”פ בטקס שחרור חיילות חטופות (ערוץ הטלגרם של פלוגות ירושלים, 25 בינואר 2025). משמאל: פעיל חמאס מחזיק את תמונת מזכ”ל הגא”פ, זיאד אלנח’אלה, בטקס שחרור חטופים (ערוץ הטלגרם של פלוגות ירושלים, 30 בינואר 2025)

• הקשר הקרוב בין חמאס לבין הגא”פ בא לידי ביטוי גם בהודעות שפרסם כל ארגון ביום השנה להקמתו של הארגון השני. להלן מספר דוגמאות:
  • בהודעה לציון יום השנה ה-38 לייסוד חמאס ב-14 בדצמבר 2025, ציינה הנהגת הגא”פ כי הקמת התנועה סימנה “אבן דרך משמעותית בהיסטוריה של הג’האד והמאבק של העם הפלסטיני שלנו”, וכי היא העניקה דחיפה עבור “ההתנגדות בפלסטין” נגד “הפרויקטים להשמדת המטרה הפלסטינית” וערערה את השינה של “היישות” ותומכיה. בגא”פ גם הדגישו מחדש את “האמנה של דם ואחווה בג’האד ובמאבק” בין שני הגופים ואת המחויבות להמשיך באותה דרך “שמאחדת אותנו וקושרת אותנו לאחינו בחמאס ולכל כוחות ההתנגדות” (ערוץ הטלגרם של לשכת התקשורת של הגא”פ, 14 בדצמבר 2025).
  • בהודעה של הנהגת הגא”פ שנתיים קודם, חודשיים בלבד לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר 2023, צוין כי גדודי עז אלדין אלקסאם ופלוגות ירושלים היו שותפים בכל היבט של פעולות “ההתנגדות”, והובילו “קרבות עזים נגד האויב” והשיגו “ניצחונות לאומיים”. עוד נכתב כי הגא”פ מאשרר את חוזק היחסים והשותפות עם “אחינו ואחיותינו” בחמאס, וכי האחדות הזו רק מתחזקת ומתפתחת (ערוץ הטלגרם של לשכת התקשורת של הגא”פ, 14 בדצמבר 2023).
  • בהודעה לציון יום השנה ה-38 להקמת הגא”פ ב-6 באוקטובר 2025, ציין חבר הלשכה המדינית של חמאס, חסאם בדראן, כי הגא”פ מהווה “תוספת איכותית עבור התנועה הלאומית הפלסטינית ותרומה משמעותית עבור חיזוק ההתנגדות המקיפה”. כמו כן, הביע בדראן “גאווה כנה” ב”מראה הבהיר, שמאחד את פלוגות ירושלים, את גדודי אלקסאם ואת כל זרועות “ההתנגדות” הפלסטינית. הוא הדגיש כי אחדות העמדה והתיאום המשותף בין חמאס לבין הגא”פ יישארו מוצקים ומתמשכים (ערוץ הטלגרם הרשמי של חמאס, 6 באוקטובר 2025).

• ב-30 באוקטובר 2017, פוצצו כוחות צה”ל מנהרה של הגא”פ שחדרה לשטח ישראל מאזור ח’אן יונס. כתוצאה מכך, נהרגו חמישה פעילי הגא”פ, בהם מפקדים בכירים, ושני פעילי נח’בה של חמאס (דובר צה”ל ואתר פלוגות ירושלים, 30 באוקטובר 2017). בכתבה שפרסם העיתונאי העזתי, יחיא אליעקובי, על התקרית תחת הכותרת “אחים בדם וחברים לנשק!”, הוא כתב כי צוות חילוץ של גדודי אלקסאם מיהר לחלץ לוחמים של פלוגות ירושלים שנלכדו במנהרה, וכך הם מתו אלה לצד אלה. לפי אליעקובי, “אחים לנשק” זו כותרת שמתארת את חוזק היחסים בין הלוחמים ואשר “מציירת תמונה יפה שבה דם אדום שנשפך מעורקי השהידים ממזרח לח’אן יונס התערבב”. הוא הוסיף כי “הזירה של אחדות הדם אולי הייתה זרה לכיבוש הישראלי, שתמיד שאף להפריד בין העם הפלסטיני לבין ההתנגדות שלו, אבל אינה זרה לבני העם הפלסטיני” (פלסטין און ליין, 31 באוקטובר 2017).

• מסמכי שלל של חמאס שנתפסו על ידי כוחות צה”ל במהלך התמרון ברצועת עזה במסגרת מלחמת “חרבות ברזל” הראו כי על אף הניסיונות של שני הצדדים להפגין אחדות ושיתוף פעולה, מערכת היחסים בין שני הארגונים המובילים של “ההתנגדות הפלסטינית” הייתה מורכבת. לצד תיאור של שיתוף הפעולה במסגרת “ההתנגדות” והמאבק נגד ישראל, המסמכים גם הציגו את הראייה הביקורתית של חמאס כלפי הארגון השותף, במיוחד בכל הנוגע לעמדותיו העצמאיות של הגא”פ שאינן עולות בקנה אחד עם האינטרסים של חמאס, ואת הדרכים שבאמצעותם ניסתה חמאס להכפיף אליה את הארגון השותף-הסורר.

ביקורת חמאס על התנהלות הגא”פ

• החל משנת 2018, נרשמה עלייה ברמת האלימות של ארגוני הטרור ברצועת עזה נגד כוחות צה”ל ומדינת ישראל אחרי יותר משלוש שנים וחצי של רגיעה מאז סיום מבצע “צוק איתן” בקיץ 2014. חמאס הובילה מדיניות של “הפעלת לחצים” על ישראל במטרה לקדם הישגים עבור רצועת עזה, כדוגמת הקלה ב”מצור” או הגדלת הסיוע הכלכלי. במסגרת זאת, חמאס הובילה מספר סבבי הסלמה קצרים שכללו שיגור רקטות לעבר שטח ישראל, גם לעבר אזור המרכז ובאר שבע, על ידי הזרועות הצבאית של חמאס והגא”פ ופלגים נוספים.
• בעוד הנהגת חמאס פעלה לקדם מדיניות של “הסלמה מבוקרת”, במסגרתה היא העלתה את רף העימות בהתאם לאינטרסים שלה, הגא”פ היה אחראי למספר סבבי הסלמה ולשיגורי רקטות, ללא מעורבות מצד חמאס וככל הנראה גם ללא אישור מצדה. הדוגמאות הבולטות היו סבב הלחימה לאחר סיכול מפקד החטיבה הצפונית של פלוגות ירושלים, בהאא’ אבו אלעטא (14-12 בנובמבר 2019); שיגור רקטות לאחר הרג פעיל שניסה להניח מטען ליד גדר הביטחון (24-23 בפברואר 2020); מבצע “עלות השחר” (7-5 באוגוסט 2022); מבצע “מגן וחץ” (13-9 במאי 2023).^[3]
• כלפי חוץ, הפגינו חמאס והגא”פ חזית אחידה ונמנעו מביקורת הדדית גם כאשר הגא”פ פעל באופן עצמאי. כך למשל, לאחר מבצע “מגן וחץ”, אמר מזכ”ל הגא”פ, זיאד אלנח’אלה, כי לאי השתתפות חמאס היו גם היבטים “חיוביים” כי ישראל תקפה מטרות בעלות “ערך נמוך יותר”, וכי אם המערכה הייתה נמשכת עוד זמן, ייתכן שחמאס הייתה מצטרפת. סגן מנהיג חמאס-חו”ל, מוסא אבו מרזוק, ציין כ י קיימת משוואה לפיה אם חמאס תשתתף, תהפוך המערכה שהייתה חלקית למלחמה, וזו תהיה מלחמה שונה וממושכת שיהיו לה השפעות רבות בשטח. הוא גם טען כי הפעילות הישראלית נגד הגא”פ נועדה ליצור מחלוקות והפרדה בין הארגונים, אולם המצב היה שונה בשטח.^[4]

• עם זאת, לאחר מבצע “עלות השחר”, דווח כי העובדה שחמאס לא השתתפה במערכה לצד הגא”פ, גרמה לקרע בין הצדדים, והגא”פ פירש את עמדת חמאס כנטישה של רעיון הפעילות המשותפת ו”חדר המבצעים”. “בכיר בגא”פ” אף ציין שבשל אי השתתפות חמאס בסבב הלחימה, “חדר המבצעים המשותף” כבר לא קיים ואין לו כל משמעות (אלשרק, 13 באוגוסט 2022).
• סוגיית מעורבות חמאס במבצע “עלות השחר” עלתה גם בפגישה שהתקיימה ב-27 באוגוסט 2022 בין משלחת חמאס – בהשתתפות סגן ראש הלשכה המדינית, צאלח אלעארורי (אבו מחמד),^[5] סגן ראש הלשכה המדינית ברצועת עזה ח’ליל אלחיה (אבו אסאמה), חבר הלשכה המדינית זאהר ג’בארין (אבו אסלאם) ואבו אסאמה (ייתכן שמדובר בבכיר חמאס בלבנון, אסאמה חמדאן) – לבין מזכ”ל חזבאללה, חסן נצראללה,^[6] וראש ענף פלסטין בכוח קדס האיראני, מחמד סעיד איזדי (חאג’ רמצ’אן).^[7] סיכום הפגישה הופיע באיגרת ששלח ראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הניה (אבו אלעבד) לראש הלשכה המדינית ברצועה, יחיא אלסנואר (אבו אבראהים), ב-1 בספטמבר 2022.
• לפי המסמך, בחמאס לא הסתירו את ביקורתם על כך שהגא”פ “התגייס לבדו והסלים” את המצב ובכך הביא לסיכולו של מפקד החטיבה הצפונית של הגא”פ ברצועה, תיסיר אלג’עברי, ולתחילת סבב הלחימה. נציגי חמאס הסבירו לנצראללה ולאיזדי כי התנועה סייעה לגא”פ בתחומים צבאיים וביטחוניים שונים והביעו את רצון חמאס בקשר חיובי עם הגא”פ. הם גם שיבחו את מזכ”ל הגא”פ, זיאד אלנח’אלה (אבו טארק) על יחסו לחמאס לאורך העימות.

1. הנושא הראשון: העימות האחרון עם הג’האד האסלאמי (אחדות הזירות)

• התקיים דיון ממוקד סביב הסבב האחרון בעזה ועיקרי השתלשלות האירועים, וכיצד הג’יהאד האסלאמי פעל לבדו בכוננות ובהסלמה, מה שהוביל לחיסולו של המג’אהד תיסיר אלג’עברי. כמו כן, הובהרו הנסיבות סביב עמדת התנועה. הוסבר מה העניקה התנועה במספר תחומים: צבאיים, ביטחוניים וביצועיים (בשטח) לטובת הג’האד האסלאמי בעימות זה, תוך הדגשת רצונה של התנועה לשמור על מערכת יחסים חיובית עם הג’האד האסלאמי.
• משלחת התנועה שיבחה את התנהלותו של האח אבו טארק כלפי התנועה בכל שלבי העימות, ואת עומק הקשר עם הג’האד האסלאמי.

• חאג’ רמצ’אן טען בפגישה כי הגא”פ לא התכוון לפתוח בלחימה לא התכוון לנהל מלחמה, אלא רק להכריז על כוננות בשל מעצרו של ראש הגא”פ בג’נין, בסאם אלסעדי, אולם המצב הסלים לאחר סיכול אלג’עברי. עם זאת, בכירי חמאס לא הסתירו כי אינם מקבלים את טענת חאג’ רמצ’אן, כאשר תהו כיצד הגא”פ לא מתכוון לעורר מלחמה אם הוא מאפשר ירי צלפים וטילים נגד טנקים.

מצדו, חאג’ רמדאן הציג מספר הבהרות, בהן הסביר כי הג’האד האסלאמי לא התכוון לצאת למלחמה, אלא התכוון רק להעלות כוננות בתגובה למעצרו המשפיל של בסאם אלסעדי; אולם העניינים התגלגלו לאחר חיסולו של אלג’עברי.

[הערה במסמך]: ההבהרה היא שלא מתקבל על הדעת לומר שהג’האד האסלאמי לא מתכוון למלחמה בזמן שהוא נותן החלטה לבצע פעולות צליפה בירי טילי קורנט נגד שריון.

ההתנהלות העצמאית של הגא”פ

• ההחלטות של הגא”פ לבצע ירי לעבר כוחות צה”ל בגבול רצועת עזה או לשגר רקטות ופצצות מרגמה לשטח ישראל, שלעתים הובילו להסלמה ולימי לחימה, היו מנוגדים למדיניות “ההסלמה המבוקרת” שחמאס ניסתה לקדם מול ישראל. כלפי חוץ, נמנעו בחמאס מביקורת פומבית, אולם לעתים פורסמו דיווחים על ניסיונות לרסן את ההתנהלות העצמאית של הגא”פ. לדוגמה, באוקטובר 2020, סיפר פעיל בגא”פ כי כוח של ביטחון הפנים של חמאס עצר שלושה פעילים צבאיים של הגא”פ בצפון רצועת עזה לאחר שיגור רקטות לעבר ישראל, ואף פורסמו צילומים של רקטות שהוחרמו בעקבות המעצר (סוכנות הידיעות הצרפתית, 23 באוקטובר 2020).

• מסמכי השלל סיפקו עדויות לחוסר שביעות הרצון של בכירי חמאס מהתנהלות הגא”פ, שבראייתם פוגעת באינטרסים של “ההתנגדות”, במיוחד לנוכח הרצון של חמאס לשמור על שקט יחסי כחלק מההכנות לקראת המערכה המכרעת נגד ישראל.
• לפי האיגרת שסיכמה את הפגישה בין נציגי חמאס לנצראללה ואיזדי באוגוסט 2022, המשתתפים דנו בסכנות הכרוכות בהיעדר הסכמה בין חמאס לגא”פ על מנגנוני תגובה מתואמים לפעילות הישראלית, ובהשלכות שיש לכך על התמיכה העממית ב”התנגדות”. אנשי חמאס הבהירו כי שיגור רקטות על ידי הגא”פ ללא תיאום וללא קונצנזוס גורר תגובות ישראליות הפוגעות גם בחמאס ומחלישות את עמדות “ההתנגדות”. לכן, הם ציינו כי יש לגבש הסכמה, לפיה לא ייפתח עימות עם ישראל ללא תיאום בין חמאס לגא”פ, וכן לקבוע מראש תגובות משותפות לפעולות ישראל ברצועת עזה, ביהודה ושומרון ובירושלים.

הובהרו תגובות הכיבוש על הרקטות שמשוגרות מחוץ לקונצנזוס הלאומי אשר הג’האד האסלאמי נושא באחריות להן ברוב המכריע של המקרים. התגובות מכוונות נגד אתרי חמאס והג’האד ושוחקות את יכולות ההתנגדות. במקום שאנחנו נשחק את הכיבוש, הכיבוש הפך להיות זה ששוחק את ההתנגדות.

הנושאים שעליהם נדרשת הסכמה:

• הסכמה שכל עימות מול הכיבוש יתבצע אך ורק בתיאום בין חמאס לג’האד האסלאמי.
• הסכמה על התגובה לכיבוש ולמנגנוניו מעזה, באופן שייתן מענה לסוגיות של עזה, הגדה, ירושלים וסביבתה.
• מושג אחדות הזירות, מושג האינטגרציה והחלפת התפקידים.

• יתרה מכך, נצראללה עצמו פנה לחאג’ רמצ’אן והדגיש בפניו כי הגא”פ צריך לרסן את הפעילים שלו כדי להוריד את הנטל מעל חמאס.

אלסיד [נצראללה] כדלהלן:

הביע את שמחתו ושביעות רצונו על ההסכמה בין חמאס לג’האד האסלאמי ומההתקדמות לקראת הבנה הדדית.

הדגיש את הצורך בהשגת הבנה הדדית בכל הנושאים הללו שהועלו ושסוכם עליהם.

פנה בדבריו לחאג’ רמצ’אן ואמר: החובה והעדיפות היא שהג’האד האסלאמי ישלוט באנשיו כדי שלא יצאו משליטה וזה יקל את הנטל על האחים בחמאס.

• במסמך שלל מ-30 באוגוסט 2022, סיכם בכיר חמאס בשם “אחמד” (זהותו לא ידועה) את עיקרי הפגישה שקיים עם אכרם אלע’גורי (אבו מחמד), ראש הזרוע הצבאית של הגא”פ, יומיים קודם לכן, בהמשך למפגש בין משלחות חמאס וגא”פ בבירות.^[8] כאשר “אחמד” העלה את סוגיית שיגור הרקטות של הגא”פ לעבר ישראל, הודה אלעג’ורי כי לא כל השיגורים בימיו של מפקד החטיבה הצפונית, בהאא’ אבו אלעטא (אבו סלים), היו באישור ההנהגה, אך ציין כי הם זכו לגיבוי. הוא הוסיף כי הדבר נפסק לאחר סיכולו של אבו אלעטא בנובמבר 2019 והבטיח כי זה לא יחזור על עצמו.

כמו הרקטות בזמן הבחירות בישראל בתקופת האח אבו סלים ובתקופה שאחריה. הוא צחק, הפגין מבוכה ואמר: כלומר, לא כל הרקטות של אבו סלים היו בהחלטה שלנו. לאחר מכן הוא סייג את דבריו: למרות שהן זכו לגיבוי המחלקה. אולם אבו סלים נפל כשהיד, רחמי אללה עליו, ואנחנו הפסקנו את זה ומבטיחים לכם שזה לא יקרה. אמרתי לו ברמצ’אן שעבר לפני ארבעה חודשים נתתם פקודה לחלק מאנשיכם לירות רקטות. הוא אמר בטון חלוש: זה לא נכון, למי נתנו?. לא נקבתי בשם כי לא רציתי להביך אותו בישיבה, ואמרתי לו: אמסור לך דו”ח על כך בסוף הישיבה. אני לא רוצה להתעכב על התקרית הזו, אנחנו רוצים לדבר על הבאות. הוא אמר לי: תמסור לאחיך שיהיו רגועים, לא אעשה זאת, זו הבטחה ממני.

• גם אלעג’ורי עצמו לא הסתיר את מורת רוחו על כך שחמאס מאשימה את הגא”פ בכל שיגור שיוצא מהרצועה, ואף ממהרת לטעון כך באוזני המצרים. “אחמד”, מצדו, הדגיש כי בכל פעם שהם הטילו את האחריות על הגא”פ, גם היו הוכחות למעורבות שלהם.

א. הוא אמר: אני כועס מההאשמות המתמשכות נגד הג’האד האסלאמי ללא כל חקירה. ברגע שמשוגרת רקטה, המצרים מתקשרים ואומרים שחמאס אמרה להם שהנושא אצל הסראיא [פלוגות ירושלים]. אתם מאשימים אותנו מיד עם השיגור, מודיעים למצרים ומציבים אותנו במצב מביך. אמרתי לו: לא נהגנו להאשים אתכם בלי ראיות. או שהאדם הוא אחד משלכם, או שהרקטה נושאת את הסמל שלכם, או שהטיימר הוא שלכם, או שאדמה (שטח השיגור) שלכם. יש לי דו”ח מפורט על כל התרחישים האלה, שאני אתן לך. הוא אמר: אני מבין את זה. ודנו בזה (הוא התכוון לומר: למה אתם מוכרים אותנו למצרים? אנחנו צריכים להגן אחד על השני).

• בניסיון להצדיק את השיגורים, אלעג’ורי מתח ביקורת על כך שחמאס מעדיפה להשקיע בתחום ההגנתי מאשר ההתקפי, החלטה שבראייתו לא תורמת ל”התנגדות”. “אחמד” הסביר לו כי ההשקעה בהגנה הביאה לכך שצה”ל “מסרב” לצאת למבצע קרקעי ברצועת עזה בשל ההערכה שמספר הקורבנות בקרב כוחות הצבא יהיה גבוה. למרות זאת, אלעג’ורי הדגיש כי צריך להשקיע יותר גם בתחום ההתקפי.

ב. הוא אמר: שלחתי הודעה לאח אבו ח’אלד [מחמד אלצ’יף] דרך האח אבו סלים לפני חמש שנים, הודעה על ההשקעה הרבה שלכם במאמץ ההגנתי על חשבון המאמץ ההתקפי, ושזה לא לטובת הפרויקט. מדוע עשיתם את זה? אמרתי לו: היו שני מאמצים מקבילים, הגנתי והתקפי, עם השקעה ברורה במאמץ ההגנתי כחלק מהשקפה לאבטח את עזה כבסיס להתנגדות ולמנוע את האפשרות לשבור אותה במערכה קרקעית. ואכן, השגנו את המטרה. היום הצבא הישראלי מתנגד למערכה קרקעית ומתמרן כדי להשתמש בה כמוצא אחרון, ומציג לדרג המדיני תרחישים של 700 הרוגים אם יפלוש לעזה. זה לא הגיע מחלל ריק, אלא זו תוצאה של המאמץ ההגנתי הזה. מה שההתנגדות חווה היום בעזה הוא תוצאה של המאמץ ההגנתי הזה וגם תוצאה של השקעה בפעילות ההתקפית. הוא אמר: כלומר מטרת התוכנית ההגנתית הייתה הרתעה?. אמרתי לו: “נכון, וייתכן שלא נשתמש כלל במתחמים ובמנהרות ההגנתיות שלנו, אבל בלעדיהם, עזה לא הייתה מאובטחת כבסיס להתנגדות. הוא אמר: זו השקפה נכונה, מה שחשוב הוא שנשקיע בהתקפה.

• בסיום המסמך, ציין “אחמד” כי הוא התרשם שאלעג’ורי דיבר בכנות לגבי הרצון להימנע משיגור רקטות ללא אישור וכי בגא”פ מעוניינים שחמאס תעזור להם להרתיע את הצעירים. “אחמד” הציע ללחוץ על הגא”פ להסגיר לידי חמאס את מי שביצעו ירי מבלי שהנהגת הארגון אישרה זאת. לצד זאת, הוא הציע לפעול כדי לנטרל אפשרות שהגא”פ יפר את ההסכמות, במיוחד אם מנהיג הארגון אלנח’אלה ילחץ על הפעילים ברצועה להגיב על אירועים ביהודה ושומרון.

5. בנוגע לשיגור הרקטות הבלתי מבוקר, ברור שהוא דובר אמת בדבריו, והוא רוצה שנעזור לו להרתיע את אנשי הג’האד האסלאמי. לכן אנחנו נדרשים להשתמש בדבריו כדי להפעיל לחץ על הג’האד האסלאמי להסגיר את חבריו אם יתרחשו שיגורי רקטות ללא החלטה, ולהטיל עונש מרתיע על אלו שעושים זאת.

6. בנוגע לרקטות שמשוגרות על פיהחלטה, נראה שהאיש לא רוצה להמרות את פינו, או לא לתאם איתנו, אבל אין ערובה לכך , במיוחד אם יש מבוכה בגדה המערבית ולחצים של אלנח’אלה להפעיל את עזה. לכן אני ממליץ לעקוב אחרי התנהגות הג’האד, אם יש אירוע כלשהו הדורש התערבות מצדם, אז עלינו לנקוט יוזמה ולהעלות רעיונות כמו פרסום הצהרה בשם המשותפת (החמ”ל המשותף), או שליחת איום באמצעות מתווכים או רעיונות אחרים.

• ב-13 בספטמבר 2021, שלח עאצם (זהותו לא ידועה) לבכיר בחמאס בשם אבו אחמד אלעאמודי דו”ח מודיעיני תקופתי, בו סיכם את המידע ביותר שנאסף על הזרוע הצבאית של הגא”פ. לפי הדו”ח, על רקע בריחת שישה אסירים ביטחוניים פלסטינים מכלא גלבוע בישראל,^[9] הנחה מפקד החטיבה הצפונית של הגא”פ את אנשיו להכין שלושים רקטות גראד לקראת אפשרות של שיגור, וצוין כי עלול להתבצע ירי “סורר” אם תהיה פגיעה של ישראל באסירים. כמו כן, זוהה שיגור מדרום הרצועה “בניגוד להסכמות”, אולם נטען כי בגא”פ הכחישו כל קשר.

א. בהקשר של העלאת מוכנות הלחימה של פלוגות ירושלים ואיום מזכ”ל הג’האד האסלאמי, זיאד אלנח’אלה, והחלטתו לפגוע בערים הכבושות במקרה שהאויב יפגע באסירים שנמלטו מכלא גלבוע, ב-7 בספטמבר הארטילריה בצפון [הרצועה] הכינה ופרסה 30 רקטות מסוג גראד (תוצרת) “מקומית ובינלאומית”, בהתאם להחלטתו של המפקד הבכיר תיסיר אלג’עברי. ישנן כוונות בקרב קבוצת ההטרדה לשגר רקטות מחוץ לקונצנזוס הלאומי מבלי לקבל את אישור הנהגת הפלוגות במקרה של התעללות באסירים. באותו הקשר, פלוגות ירושלים פינו את אתריהם וסדנאות הייצור מחשש שהאויב הציוני יתקוף אותם.

ב. ב-10 בספטמבר, שיגרו פלוגות ירושלים רקטה בניגוד לקונצנזוס הלאומי מאזורים שממזרח למחוז רפיח בהוראת סגן מפקד הארטילריה של חטיבת רפיח, ח’ליל לטפי אבו ג’זאר. לאחר בחינת הנושא, מול מתאם הפלוגות ברפיח, הוא הכחיש את הקשר שלהם לאירוע.

שיגורי הרקטות הכושלים

• ב-17 באוקטובר 2023, התרחש פיצוץ במגרש חנייה סמוך לבית החולים אלמעמדאני בעיר עזה. לאחר שהפלסטינים האשימו כי מדובר בתקיפה ישראלית שגרמה למאות הרוגים, פרסם צה”ל צילומים תמלול הקלטת שיחה שיירט בין שני פעילי חמאס, בה הם שוחחו על כך שמדובר ברקטה של הגא”פ שככל הנראה הובילה לפיצוץ. אחד הדוברים בשיחה נשמע אומר כי אלו רסיסים של רקטות מתוצרת מקומית שאינם דומים לטיל ישראלי. עוד צוין כי “ברגע שזה יצא הוא התקלקל ונפל אצלם” (דובר צה”ל, 18 באוקטובר 2023; תקשורת ישראלית, 19-17 באוקטובר 2023).
• גם מסמכי השלל הראו כי בחמאס היו מוטרדים מהשיגורים הכושלים של הגא”פ שגרמו לפגיעה בפלסטינים ברצועת עזה. “אחמד” ציין כי בפגישתו עם אלעג’ורי עלה הנושא של “רקטות שנופלות על אזרחים”, וכי בכיר הגא”פ רמז שגם חמאס משתתפת בקמפיין הציבורי שמטיל את האחריות על הגא”פ. עם זאת, הוא לא הכחיש שרקטות שירה הגא”פ גרמו לפגיעה בפלסטינים, אך הצהיר: “אנחנו במלחמה, וגם אם אלף יהרגו מאש ידידותית, זה מחיר המלחמה”. לטענת אלעג’ורי, מדובר ברקטות שיוצרו על בסיס תוכניות שהתקבלו ממשמרות המהפכה האיראניים, וכי רבות מהן הושמדו ואחרות הוצבו בקרבת הגבול כדי לצמצם את הסיכון לפגיעה באזרחים.

10. דנו בנושא נפילת הרקטות על אזרחים, בעיה שצריך לטפל בה. הוא הביע את תסכולו העמוק מהקמפיין הציבורי נגדם בעניין זה, ורמז שחמאס משתתפת בו. הוא אמר: אנחנו במלחמה, ואם ייהרגו אלף באש ידידותית, זהו מחיר המלחמה. אמרתי לו: ראשית, איננו חלק מהקמפיין נגדכם. הקמפיין מגיע מתושבי עזה. בעזה יש 2 מיליון חשבונות פייסבוק, וכולם מתנהלים כמו אקטיביסטים. הרקטות שלכם נופלות על בתים של אנשים לאור יום, וזה חזר על עצמו, אז האנשים זעמו עליכם. עליכן לדעת שאיננו שולטים בדעת הקהל בעזה. לגבי זה שאם ייהרגו אלף איש באש ידידותית, זה היה מובן אם זה היה מעבר לשליטתנו, בלי ידיעה מוקדמת שלנו שתקלה ניתנת לתיקון עלולה להוביל למקרי המוות האלה. אבל אם הייתה לנו ידיעה מוקדמת, אז אלף מקרי המוות האלה הם על אחריותו של מי שהורג אותם. הוספתי: בעיית הרקטות התבררה במהלך מלחמת 2014 [מבצע “צוק איתן”]. הוא ענה: אני יודע. אמרתי לו: נהרגו במלחמת 2014, ובסבב בהאא’ אבו אלעטא [מבצע “חגורה שחורה” ב-2019], ובסיף אלקודס [מבצע “שומר החומות”], ובמערכה האחרונה. הבעיה ידועה ודיברנו עליה איתכם משנת 2019. הוא אמר: דבריך נכונים, אנו לוקחים שרטוטים מהאחים במשמרות [המהפכה] ומיישמים אותם בעזה, ויש בעיות ביישומם. אני מקפיד לטפל בהן. לפני שנתיים פתחנו סדנה שבה טופלו מאות רקטות וחלק גדול הושמד. זה כולל מחזור של 1.5 טון פרכלורט [תרכובת כימית שמשמשת כמחמצן בדלק טילים]. יש לנו סוג מסוים שהוא בעייתי, אמרתי לבחורים להניח אותו באזורי הגבול, הוא יגיע לישראלים או שייפול על הגבול. לאחר המערכה ביקשתי לקבל נתונים על מה שנותר והחלטתי להשמידן. אמרתי לו שהאחים בקסאם הציעו להקים ועדה משותפת לטיפול בעניין, והם מוכנים. הוא אמר: טוב”. אמרתי לו: אחיך בעזה לא השיבו. הוא אמר: זה לא בסמכותם, בכל מקרה נלמד את העניין.

(העיקר של נקודה זו הוא שהם מושפעים מאוד מהקמפיין נגדם בעניין זה, והם מאמינים שחשפנו אותם מתוך הכרה בטעותם. יש להם צעדי טיפול כעת בשיתוף עם המשמרות).

• במסמכי השלל התגלה דו”ח שתיאר אירועי ירי כושלים של רקטות הגא”פ במהלך סבב הלחימה בנובמבר 2019 (מבצע “חגורה שחורה” שהחל בעקבות סיכולו של מפקד החטיבה הצפונית של הגא”פ, בהאא’ אבו אלעטא). הדו”ח כלל תיעוד של פגיעת הרקטות יחד עם מידע על מועד הפגיעה, המיקום, הנפגעים והנזק וסוג הרקטה. לדוגמה, ב-12 נובמבר 2019 רקטה “מתוצרת מקומית” התפוצצה בבית אזרחי בג’באליא אלנזלה שבצפון הרצועה וכתוצאה מכך נהרג אדם אחד ונפצעו נוספים. במקרה אחר באותו היום, התפוצצה רקטה מתוצרת מקומית מדגם “בראק 70” בדירה של “הוועדה לזכויות האדם” בשכונת אלרמאל מול המועצה המחוקקת ונגרם נזק רב.

   

     
מסמך שלל 4: דו”ח על שיגורים כושלים של הגא”פ בסבב הלחימה של נובמבר 2019, ללא תאריך

תוכניות חמאס להשתלטות על הגא”פ

• חמאס לא הסתפקה בביקורת על הגא”פ, שבראייתה התנהלותו היוותה לא רק איום אפשרי על מדיניות “ההסלמה המבוקרת” אלא גם על מעמד חמאס במסגרת “ההתנגדות” ובתוך החברה העזתית. לפי מסמכי השלל, עולה כי חמאס פעלה לכפות את רצונה על הגא”פ ואף להכפיף אותו לשליטתה הישירה.
• במסמך מספטמבר 2020, תחת הכותרת “תוכנית להשגת שליטה על הג’האד האסלאמי”, צוין כי המטרה היא להשיג שליטה בהתנהגות ובהחלטות של הדרג הצבאי של הגא”פ כדי להבטיח החלטות מאוחדות לגבי העימות מול “האויב הציוני”. מחברי המסמך ציינו כי התנהלות פעילי השטח של הגא”פ לא תאמה את הצהרות של ההנהגה המדינית של הארגון והתבטאה באירועי צליפה ושיגור רקטות “מחוץ לקונצנזוס”, וכי הדבר גורם “נזק לאחדות ההתנגדות בשטח”. בנוסף, צוין כי פעולות הגא”פ אילצו את “ההתנגדות” להיכנס לסבבי הסלמה שהשפיעו על “פרויקטים מרכזיים של ההתנגדות לצבירת כוח ולהדיפת התוקפנות”.

המטרה הכללית:

שליטה בהתנהגות ובהחלטות של הדרג הצבאי של תנועת הג’האד האסלאמי בפלסטין, באופן שיביא לאחדות החלטה בשדה העימות עם האויב הציוני.

הבעיה:

התקופה האחרונה עמדה בסימן של פער בין התנהגות תנועת הג’האד האסלאמי בדרג המדיני לבין צעדיה בשטח, באמצעות ביצוע פעולות צליפה רבות ושיגור רקטות מחוץ לקונצנזוס, דבר שגרם נזק לאחדות ההתנגדות בשטח.

כמו כן, אימוץ אסטרטגיה של הטרדת האויב באמצעות עימותים מוגבלים, מה שאילץ את הנהגת ההתנגדות להיכנס למספר סבבי הסלמה אשר השפיעו על פרויקטים מרכזיים של התעצמות והתמודדות עם התוקפנות.

• לפי המסמך, שאינו נושא סמלים רשמיים וייתכן שהיווה רק טיוטת הצעה, חמאס כבר השיגה שליטה מודיעינית מסוימת על הזרוע הצבאית של הגא”פ, אולם מאחר שהארגון אינו עומד בהתחייבויות שלו בפני חמאס, יש צורך להדק את השליטה המודיעינית ולהשתלט על מוקדי קבלת ההחלטות והביצוע בדרגי הפיקוד השונים. לצורך כך, יש להקים ועדה, שתהיה כפופה ישירות למנהיג חמאס, ואשר תורכב מנציגות של לשכת מנהיג התנועה, של מנגנוני חמאס ושל מומחים כדי להשתלט על מוקדי הכוח של פלוגות ירושלים. הוועדה תאסוף את כל המידע הנדרש ותגבש תוכנית ביצועית, כאשר לוח הזמנים לא יעלה על שנה, אולם היעדים המרכזיים צריכים להיות מושגים בתוך ארבעה חודשים בלבד.
• כמו כן, מחברי המסמך הציעו כי הוועדה תכלול בין היתר את סגן מפקד המודיעין הצבאי וסגן מפקד מנגנון הביטחון הכללי, ואת המפקדים בשירותי המודיעין של חמאס האחראים על מקורות אנושיים (יומינט). המשמעות היא שבחמאס ראו את המשימה כאתגר מודיעיני-סיכולי, שיושג גם באמצעות גיוס סוכנים בשורות הזרוע הצבאית של הגא”פ.

שינוי המציאות:

באמצעות הקמת ועדה המורכבת מהמנגנונים התנועתיים, מומחים ולשכת יו”ר התנועה, שמטרתה להשתלט על מוקדי הכוח של פלוגות ירושלים, ושתהיה כפופה ישירות ליו”ר התנועה.

צעדים מעשיים:

1. בחינת כל המידע הקיים אצל כל המנגנונים והמחלקות התנועתיות.

2 . איסוף המידע הנחוץ והשלמת כל המידע הקיים.

3. גיבוש תוכנית אופרטיבית על סמך תוצאות בחינת המידע.

4. קביעת לוח זמנים לתוכנית, שלא יעלה על שנה, כאשר בארבעת החודשים הראשונים תושג שליטה על מוקדי הכוח המרכזיים בקבלת ההחלטות.

• בחמאס גיבשו תוכניות מפורטות לגבי הדרכים שבהן התנועה יכולה לחזק את שליטתה על הגא”פ, הן ברמה הפוליטית והן ברמה הצבאית. במסמך מ-1 ביולי 2021, אשר נשלח מהמחלקה לארגונים אסלאמיים ולאומיים במנגנון ביטחון הפנים במשרד הפנים של חמאס למנהל אגף הפעילות הכללית (ששמו לא צוין), הוצגה “הצעת חזון לחיזוק ערוצי התקשורת עם תנועת הג’האד האסלאמי”, אשר סימנה את הנקודות הבעייתיות בהתנהלות הגא”פ, כפי שחמאס רואה אותן, ואת האפשרויות לחיזוק התיאום בין הצדדים. לפי המסמך, המהלך נדרש מאחר שהגא”פ סובל ממשבר של אי-שקט ביחסים עם חמאס בשל גורמים אזוריים ופנימיים, וכתוצאה מכך נגרמה “מבוכה לחמאס”.

בהתייחס לאמור לעיל, תנועת הג’האד האסלאמי מהווה אחת התנועות העיקריות שמרכיבות את הקשת הפלסטינית, לאור המוניטין שלה בפעילות ההתנגדות, ולאור צביונה האסלאמי. הנתונים הנוכחיים מצביעים על משבר וחוסר קוהרנטיות ביחס לתנועת חמאס בחוגי הג’האד האסלאמי כתוצאה ממספר גורמים, חלקם אזוריים ואחרים פנימיים, בשל ההשפעה על מרכיבי הארגון האידיאולוגיים, הפוליטיים, הצבאיים, והביטחוניים .עובדה זו גרמה לחמאס מבוכה במישור החוץ ובמישור ה פנים. לפיכך, אנו מציגים בפניכם חזון לחיזוק ערוצי התקשורת עם תנועת הג’האד האסלאמי.

• במסמך הוצגו מספר “סיכונים ביטחוניים” שנובעים מהתנהלות הגא”פ, בהם הפרה של “הקונצנזוס הלאומי” של שיגור רקטות ללא תיאום או כפיית “משוואות חדשות” מול “האויב”, אשר גורמות לפגיעה של “הכיבוש” בנכסי “ההתנגדות”, מרביתם של חמאס; “חריגות” של פעילי הגא”פ מול חמאס ו”הממשלה הלגיטימית” ברצועת עזה, באופן שמאיים על היציבות הביטחונית ברצועה; חשש שפעילים של הגא”פ יצטרפו לארגונים המשתייכים לזרם “המחשבה הסוטה”, קרי האסלאם הקיצוני, ויעבירו להם את הידע הצבאי; הפיצולים בתוך הגא”פ הופכים אותו פגיע לחדירות מצד גופי מודיעין “ציוניים”, “עולמיים” ו”פלסטיניים” ולהשתלטות של “גורמים מראמאללה” וגורמים המזוהים עם תנועת פתח על מוקדי הארגון; התנגדות של גורמי הנהגה בגא”פ לחיזוק הקשרים של חמאס, תוך ניסיון להבליט את הגא”פ בתור “ארגון יחיד” האחראי על האינטרסים של “ההתנגדות”.

הסיכונים הביטחוניים הקשורים לתנועת הג’האד האסלאמי”:

• הפרת הקונצנזוס הלאומי, בין אם בתכנון לשיגור רקטות בניגוד לקונצנזוס “ללא תיאום עם החמ”ל המשותף” ובין אם בכפיית משוואות חדשות תחת הסיסמה הטרדת האויב, שלאחריהן מבוצעת תקיפה של יכולות ההתנגדות ובמיוחד של תנועת חמאס על ידי הכיבוש.

• השתרשותם של סכסוכים פנימיים, עימותים בין הזרמים הרבים, ועבירות מצד בני ופעילי תנועת הג’האד האסלאמי, הן במישור הארגוני הפנימי והן בעבירות על החוק נגד חמאס והממשלה הלגיטימית בעזה, דבר המאיים על היציבות הביטחונית בתוך רצועת עזה.

• הפיצול וההתפוררות בתנועת הג’האד האסלאמי הופכים אותה לטרף קל ולפגיעה לחדירות של מנגנוני מודיעין ציוניים, עולמיים ופלסטיניים, מה שהוביל לאירועים רבים (פיצוצי תחנות משטרה, הפרת הקונצנזוס, הפריצה למסגד בח’אן יונס, בעיית התקשורת ועוד) שהובילו לליבוי סכסוכים ארגוניים רבים.

• חדירת פעילי רשות ראמאללה [הרשות הפלסטינית] לשורות הג’האד האסלאמי והשתלטותם על מוקדים מרכזיים בארגון החריפו את המחלוקת הפנימיות. הדבר הושג באמצעות שימוש בשפת הנשק, הסתה תקשורתית בהאשמות חסרות בסיס וסירוב לתיאום צבאי.

• ניצול אירועי המחלוקות עם תנועת חמאס להסתה פנימית בקרב פעיליהם ומפקדיהם נגד התנועה.

• התברר וניכר כי רמות מסוימות של דרגי פיקוד דתיים וצבאיים דוחות את מדיניות חיזוק היחסים עם תנועת חמאס בתיאום הפעילות ואיחוד המאמצים, ומנסות להבליט את ייחודיות הג’האד האסלאמי כארגון יחיד הדואג לאינטרסים של ההתנגדות, תוך חיזוק מדיניות חוסר האמון בהנהגת חמאס. מפקדים אלו מנסים להגביר את השפעתם על החמ”ל המשותף ולהראות את הייחודיות של תנועת הג’האד בקו ההתנגדות.

• החלשת פרויקט ההתנגדות.

• אפשרות להגברת השפעה של מספר פעילים בעלי שורשים של תנועת פתח, ובמיוחד אלו בעלי דרגות גבוהות במנגנוני הביטחון, וכפיית מצב בשטח המוביל לניצול של חלקם למטרות מפוקפקות.

• אפשרות שמספר מפעילי הג’האד האסלאמי ופלוגות ירושלים יימשכו לזרמי “המחשבה הסוטה” [אסלאם קיצוני], מה שאומר שקבוצות אלו יוכלו לנצל את הניסיון הארגוני והצבאי של פעילי הג’האד האסלאמי.

• חלה עלייה במקרי מכירת נשק, רקטות וציוד צבאי על ידי פעילי הפלוגות ומסחר בהם בשוק הנשק.

• אפשרות לפרצות ביטחוניות רחבות מצד המודיעין הציוני או מנגנוני ביטחון עוינים, המנצלים את המשבר הכלכלי, הבעיות הפנימיות ותחושת שייכות נמוכה בקרב חלק מהאנשים, דבר המהווה מצב של איום ביטחוני חמור.

• הזרוע הצבאית של חמאס היא שתהיה אחראית על הקשר מול הזרוע הצבאית של הגא”פ, כאשר “תוכנית הטיפול” תכלול ישיבות ישירות של הנהגת המועצה הצבאית של גדודי עז אלדין אלקסאם עם אישים קבועים מטעם ההנהגה הצבאית של פלוגות ירושלים; הקמת ועדות משותפות לחיזוק ערוצי התקשורת וטיפול ב”חריגות”; השגת מידע על כל התפתחות והחלטה שמתקבלת בתוך פלוגות ירושלים; ואף שימוש ב”פיתויים”, כדוגמת מתן מתנות וטובות הנאה, או קיום אימונים משותפים כדי להגיע למצב של “שטיפת מוח” שתאפשר שליטה בפעילי הגא”פ. בנוסף, המחברים הציעו לסווג את מנהיגי הגא”פ בהתאם ל”מקורבים” מול “מתנגדים” לחמאס.

שער ההתנהלות מול תנועת הג’האד האסלאמי בעלת האופי הצבאי מתבצע באמצעות האחים בזרוע הצבאית, גדודי השהיד עז אלדין אלקסאם, במסגרת המעקב אחר חיזוק ערוצי התקשורת עם תנועת הג’האד האסלאמי דרך תוכנית פעולה המבוססת על מספר יסודות:

• קיום ישיבות ישירות של הנהגת המועצה הצבאית (חמאס) עם אישים מסוימים קבועים בהנהגת המועצה הצבאית של פלוגות ירושלים, באמצעות הקמת ועדות משותפות מהמנגנוניםהתנועתיים והממשלתיים (הביטחון הפנימי), במטרה לחזק את ערוצי התקשורת הצבאיים והביטחוניים לאיחוד המאמצים וטיפול בהפרות המצטברות באופן הדרגתי.
• השפעה על מקבל ההחלטות בתוך תנועת הג’יהאד האסלאמי באמצעות מעקב אחר כל מהלך האירועים וההחלטות בתוך הקבוצה, דרך הידוק הקשר עם מוקדי הכוח בארגון באמצעות “הכלה” או “שידול” לצורך השתלטות על מוקדי הארגון לפי תוכנית מוכנה.
• השקעה בכלים אנושיים, טכניים, תקשורתיים וצבאיים דרך המדיה לחיזוק מצב האמון בתוך מסדרונות הארגון וכדי להיפטר ממצב ההסתה המושרש בתוך הג’האד האסלאמי באמצעות:

1) ביקורים באירועים לאומיים, תנועתיים ואישיים, והרעפת מתנות ומנחות עליהם כדי לפתותם ולזכות באהדתם.

2) מתן תמיכה חומרית ומורלית למנהיגים בעלי ברית.

3) מתן אימונים והחלפת ידע כדי להגיע ל”שטיפת מוח” השתלטות על התת-מודע שלהם.

4) ביצוע תהליך סיווג למנהיגי הג’יהאד וזיהוי המקורבים אליהם כדי לפעול מולם, וזיהוי המתנגדים כדי להחלישם או להכילם באמצעות מדיניות אסטרטגית ארוכת טווח.

• המסמך בחן את אופן ההתנהלות של הגא”פ בתחומים שונים והציע דרכים כיצד לבצע התאמה לאינטרסים של חמאס. במישור המדיני, צוין כי הגא”פ פועלת לחזק את שיתוף הפעולה עם חמאס אבל עדיין שומרת על עצמאות בהחלטות. לצד זאת, הופיע חשש כי הברית עם איראן גורמת לבניית זהותו של הגא”פ בתור “ארגון חלופי”, והדבר משפיע על ההחלטות שלו ואף על התיאום עם חמאס. בשל כך, ההמלצות הן לסייע לגא”פ להתאים את החזון שלהם למדיניות חמאס; לקדם פעילויות סולידריות משותפות; להקים ועדות קבועות ברמת הלשכה המדינית; ולהעניק במה תקשורתית למנהיגי הגא”פ להבעת עמדות משותפות עם חמאס.
• בהקשר זה, המסמך המליץ הייתה להעמיק את הקשרים עם הנהגת החוץ של הגא”פ מאחר שהם האחראים על המעורבות של הארגון במסגרת הברית האיראנית-סורית. צוינה במיוחד חשיבות הקשר מול המזכ”ל זיאד אלנח’אלה ומול ראש המועצה העליונה, אכרם אלעג’ורי, כדי להבטיח כי היחסים הטובים עם חמאס יימשכו גם אם יהיו מחלוקות פנימיות בין שני האישים בשל הבדלי המדיניות ביניהם.

• העמקת היחסים עם מנהיגי הג’האד האסלאמי בחו”ל בשל שליטתם בארגון הקשור לברית האיראנית-סורית, ובמיוחד עם מפקד המועצה העליונה/ אכרם אלעג’ורי והמזכיר הכללי/ זיאד אלנח’אלה, למרות ההבדלים בדעותיהם ובמדיניותם, כדי להבטיח את המשכיות היחסים הטובים גם בזמנים של החרפת המחלוקות ביניהם.

• מתוך המסמך עולה כי בחמאס הביעו לא מעט דאגה מההתנהלות הארגונית והמוסרית של הגא”פ, למשל בשל מקרים של חוסר משמעת של פעילים, ענישה “על הנייר” והסתה ו”הטפה ארגונית שגויה” שפוגעת בקשר מול חמאס. על כן, מוצע בין השאר לסייע לגא”פ בפתרון בעיות דחופות בשטח ולעקוב יחד אחרי חדירות ביטחוניות בארגון.

שנית: הרמה הארגונית:

• התגלעו בעיות ומחלוקות ארגוניות עם תנועת חמאס בעלות אופי צבאי ותודעתי ברוב מחוזות רצועת עזה בשל התגברות ההסתה והטפה ארגונית שגויה לפי מדיניות מסוימת שמונעת פנייה לשפת הדיאלוג וההבנה.
• עלייה במקרים של הפרות ועבירות מצד פעילי הג’האד האסלאמי ופלוגות ירושלים )מכירת ציוד צבאי – גניבת ציוד – עבירות מוסריות- הפרות בשטח).
• צעדי המשמעת בתוך הג’האד מתאפיינים בבלבול, למרות ההחלטות הנחרצות לפטר עבריינים רבים, לאחר מכן הם מוחזרים לתפקידם בבת אחת, במסגרת מדיניות של החזקת החברים והגנה ארגונית, דבר התורם לכך שנקיטת סנקציות ביטחוניות מתבצעת באופן פורמלי בלבד.
• זוהתה תופעה גוברת של חשיבה סוטה או תקשורת עם ראמאללה בקרב חברים רבים בג’האד האסלאמי, מה שמוביל לבלבול ארגוני ומשרת מטרות של גורמים עוינים המבקשים לפגוע בביטחון הרצועה..
• להשפעה האישית בתוך המבנה הארגוני של הפלוגות יש מקום מרכזי ומעגל שכפוף להשפעה אישית, שמירה על קשרים מסוימים וקווי תקשורת )מערכת מכסות – כיסים ארגוניים(.

מנגנונים להגברת התיאום הארגוני:

• הגברת התיאום בשטח עם האחים בג’האד האסלאמי כדי לפתור בעיות דחופות באמצעות חיזוק התקשורת הרציפה והישירה.
• מעקב אחר חדירות ביטחוניות דרך בתוך הג’האד האסלאמי באמצעות ועדות ביטחון משותפות תוך שמירה על הדרגתיות בצעדים הננקטים, למניעת עימותים וסכסוכים בנושא.
• הגברת הקשרים עם דמויות מסויימות בעלות השפעה בתוך הפלוגות כדי להגביר את ההשפעה החיובית.
• טיפול בעבירות של חלק מחברי הפלוגות באמצעות תיאום ישיר ויישום החוק.

• צוין כי כלפי חוץ, בזרוע הצבאית של הגא”פ מקפידים לחזק את הקשר עם עמיתיהם בחמאס, אבל עדיין יש מקרים של “חריגות אישיות או מכוונות” שגורמות לביצוע תקיפות נגד ישראל בניגוד לסיכומים. כדי לצמצם זאת ולהדק את הקשר, מוצע לקיים מפגנים ותמרונים משותפים, להחליף מידע ולחזק את הקשר במיוחד עם בכירים בזרוע הצבאית שמתנגדים למדיניות התנועה.
• לפי מחברי המסמך, הגא”פ סובל ממשבר כלכלי מאחר שאיראן נאלצה להפחית את התמיכה בארגון בשל המצור האמריקאי. על כן, הם המליצו להדגיש כי חמאס מסייעת לגא”פ בתחום הכספי, להנחות את מוסדות הצדקה של התנועה לעזוב לפעילים נזקקים של הגא”פ ואף לזהות מפקדים ופעילים שנמצאים במצוקה כספית כדי להעניק להם תמיכה שתגרום להם להתקרב יותר לחמאס.

רביעית: המישור הכספי:

תנועת הג’האד האסלאמי חווה כעת משבר כלכלי חמור לאחר שהתמיכה הכספית האיראנית צומצמה בשל האמברגו האמריקאי על איראן.

דרכיםם לניצול המשבר הכספי:

• הצגת תפקיד התנועה [חמאס[ כמי שתורמת לתמיכה הכספית בג’האד האסלאמי, באופן שיסייע להגביר את האמון בין חברי שתי התנועות.
• הנחיית המוסדות המסונפים לתנועה וועדות הזכאת) צדקה] להגביר את תשומת לבם לפעילי הג’האד האסלאמי הנמצאים במצב כלכלי ירוד.
• מעקב אחר מפקדים ופעילים המתלוננים על מצבם הכלכלי הקשה ו ומתן תמיכה כספית מיוחדת להם כדי להגביר את הקרבה אליהם.

• נקודה נוספת שעלתה במסמך היא החשש בגא”פ מכך שפעילים שלהם יגויסו לגורמים אחרים, וצוין כי מנגנון הביטחון הפנימי של הגא”פ אף ביצע חקירות בנוגע לקשרים של פעילים עם חמאס או עם ביטחון הפנים שלה. על כן, הוצע לשתף את מנגנון הביטחון של פלוגות ירושלים בחקירות, ולצד זאת לבצע חדירה לתוך מנגנון הביטחון של הגא”פ.
• בסיום המסמך, סיכמו המחברים כי יישום התוכנית עשויה לאפשר השגת ברית פוליטית בין הצדדים שתצמצם את האפשרות למחלוקות, וכך גם תצטמצם השפעה של גורמים אחרים בתוך הגא”פ, כדוגמת פתח או ארגונים קיצוניים.

התרחישים הצפויים:

השגת הברית הפוליטית באופן ישיר והגברת האמון בין התנועות, מה שיחזק את ההסכמה בכל הסוגיות הלאומיות.

צמצום השפעתם של אחרים בתוך הג’האד האסלאמי כמו (תנועת פתח והמנגנונים הביטחוניים _ בעלי המחשבה הסוטה).

• מסמך שלל של מנגנון הביטחון הכללי במודיעין הצבאי של חמאס מ-19 בספטמבר 2021 הציג תוכנית כללית נוספת עבור “פרויקט ההתקרבות לתנועת הג’האד האסלאמי והרחבתו”, כך שיכסה את כל המסגרות והגופים של חמאס והגא”פ בכל האזורים ובכל התחומים המרכזיים שמשותפים לשני הארגונים. צוין כי התוכנית צריכה להתנהל באופן הדרגתי וכי יש לעדכן את הנהגת הגא”פ בדבר הכוונה של חמאס להתקרב לארגון.

• המטרה הכללית של התוכנית:
• חיזוק פרויקט ההתקרבות עם תנועת הג’האד, ותרגום כל ההסכמות בין שתי התנועות לתוכנית פעולה שתכלול את כל המסגרות והגופים של שתי התנועות ברמת האזורים וברמת התיקים המרכזיים בעלי סמכות משותפת.

• מחברי המסמך הציעו להתחיל את שיתוף הפעולה ברמה האזורית, כאשר הפיקוח על תיאום הפעילות יבוצע על ידי ועדת היחסים הלאומיים בסיוע של נציג ממנגנון הביטחון הכללי. בין ההצעות לחיזוק הקשר היו קיום פגישות ברמת ההנהגות המקומיות ובמסגדים וקיום פעילויות משותפות כדוגמת עצרות ותהלוכות, פעילויות במסגדים, פעילויות ספורט ופעילויות חינוכיות.
• לפי המסמך, על הזרוע המדינית של חמאס לפתח ערוצי תקשורת מול הזרוע המקבילה של הגא”פ ולפרסם עמה הודעות ועלונים משותפים, ובנוסף תארגן פעילויות פוליטיות משותפות ותתאם עמה עמדות פוליטיות בנוגע לסוגיות שעל הפרק. בתחום ההסברה, ההצעות כללו בין השאר פרסום הדדי של מאמרים וכתיבה מטעם דרגי ההנהגה בכלי התקשורת של שתי התנועות, ניסוח נרטיב “לאומי” משותף, קידום שפה תקשורתית מאוחדת וגיבוש קמפיינים משותפים ברשתות החברתיות.

• בזווית של שיתוף הפעולה הביטחוני, ההמלצה היא שמנגנון הביטחון הכללי ושירות המודיעין של חמאס יפעלו בין השאר ליצור “תמונה חיובית” של מושג האחדות בקרב פעילי התנועות, יכינו הערכות מצב משותפות לגבי סוגיות בזירה הפלסטינית והאזורית, ישתפו פעולה עם עמיתיהם בחקירות מיוחדות שונות, יסייעו לפתח את המערך הביטחוני של הגא”פ ויספקו לו מענה במקרה הצורך, כדוגמת סוגיות של מידע וטכנולוגיה.

• מבחינת שיתוף הפעולה בין הזרועות הצבאיות, ההצעות כללו את הגברת התלות של פלוגות ירושלים ביכולות שגדודי עז אלדין אלקסאם מסוגלים לספק להם, תיווך של הזרוע הצבאית של חמאס במחלוקות בין פעילי הגא”פ לבין ממשל חמאס והחמולות, קיום ביקורים חברתיים בדרג מפקדי הגדודים וחיזוק הקשר ברמת החטיבות והגדודים, וקיום ימי אימון או הכשרות משותפים לצד תמרונים משותפים.

• מסמכי שלל נוספים של חמאס הציגו דוגמאות ליישום התוכניות של חמאס לחיזוק הקשר והשליטה מול הגא”פ, ובכלל זה החדירה המודיעינית של חמאס לתוך הארגון “השותף”. ב-22 ביוני 2021, שלח “אבו עאצם” דו”ח מודיעיני לאבו אחמד אלעאמודי, בו נכתב כי בהתאם להנחיה של אכרם אלעג’ורי, פועלים בזרוע הצבאית של הגא”פ להקים כוח צבאי מאוחד עם פלגים נוספים ברצועה, בהם גדודי אלמג’אהדין וגדודי אבו עלי מצטפא (הזרוע הצבאית של החזית העממית לשחרור פלסטין), כדי שיהווה גוף מקביל לחדר המבצעים המשותף, וזאת מחשש שחמאס תכפה הסכם רגיעה מול ישראל.
• בדו”ח גם צוין כי הגא”פ התמודד עם משבר ארגוני מאחר שעשרות פעילים התפטרו או סירבו לקבל את שכרם בשל קיצוצים. לצד זאת, נכתב כי הגא”פ קיבל המחאות בסך 5.8 מיליון דולר, כאשר רוב הסכום הועבר לידיו של אחראי התיק הפיננסי, מחמד חסן חמיד.

א. מספר העברות כספיות הגיעו לידי תנועת הג’האד האסלאמי בין ה-1 ל-17 ביוני, בסכום כולל של כ-5.8 מיליון דולר, כדלקמן: (שתי העברות כספיות בסך 3.68 מיליון דולר הגיעו למנהל תיקי הכספים, מחמד חסין חמיד, שתי העברות בסך 1.01 מיליון דולר הגיעו למחמד פואד ע’נאם, העברה בסך 1.020 מיליון דולר הגיעה למחמוד אלחסאינה, העברה בסך 20 אלף דולר הגיעה למחמד פאיז אלחסני, העברה בסך 252 אלף הגיעה לח’ליל סמיר אלחסני.

ב. בוצע מעקב אחרי תנועות ומאמצים של פלוגות ירושלים, בראשות המפקדים איאד אלחסני וח’אלד מנצור בהנחיית ראש המחלקה הצבאית, אכרם אלעג’ורי. מאמצים אלה נועדו להקים כוח משותף מאוחד מכמה פלגים צבאיים (פלוגות ירושלים, גדודי נאצר “אבו הלאל”, גדודי אלמג’אהדין, גדודי ההתנגדות הלאומית, גדודי אבו עלי מצטפא) תחת הנהגתן של פלוגות ירושלים. הגדודים מבקשים בכך ליצור גוף מקביל לחדר המבצעים המשותף של פלגי ההתנגדות, בטענה שחמאס חותרת להגיע לרגיעה עם הכיבוש לאחר מערכת חרב ירושלים, וכי חמאס יכפה הסכם זה על הפלגים הצבאיים.

• בדו”ח המודיעיני שהעביר “עאצם” לאלעאמודי ב-13 בספטמבר 2021, הוא עדכן כי מערך התצפית של הגא”פ בעזה מתכנן לבקש הדרכה על תפעול רחפנים ומניעת השתלטות עוינת עליהם. בנוסף, הוא דיווח כי הגא”פ שלח 13 פעילים לאיראן וכי מתוכננים סבבי אימונים באיראן ובלבנון.

ו. פלוגות ירושלים חידשו את שליחת חבריהם לאימונים בחו”ל. ב-20 באוגוסט, 13 פעילים מהאזור הצפוני נסעו לאיראן. יש כוונה לשלוח קבוצות נוספות של פעילים ללבנון ולאיראן החל מספטמבר השנה ועד ינואר 2022. נכון לעכשיו, תהליך בחירת שמות המועמדים והכנת מסמכי הנסיעה וסידורי הנסיעה שלהם נמצא בעיצומו.

ז. יחידת המידע והמעקב בחטיבת עזה מתכוונת לבקש מגדודי אלקסאם לאמן את חבריה כיצד להפעיל רחפנים קטנים ובנוגע לעניינים הטכניים בהם משתמשים אלקסאם כדי למנוע מהאויב השתלטות על הרחפנים. היחידה ממתינה להגעתו של רחפן בעלות של 9,000 דולר.

• חמאס גם ניצלה את קשריה עם אלג’זירה כדי להשפיע על אופן הסיקור של הגא”פ ברשת הקטרית. במסמך ששלח “אסאמה” מהמודיעין הצבאי של גדודי עז אלדין אלקסאם ב-4 בדצמבר 2022, הוא פירט לגבי תכנים וסדרות צבאיות שהפיקה יחידת ההסברה הקרבית של פלוגות ירושלים, הזרוע הצבאית של הגא”פ. במכתב צוין כי התכנים הופקו בהובלת חבר המועצה הצבאית של הארגון ומפקד הגזרה הצפונית, ח’ליל אלבהתיני, ומטרתם להאדיר את פועלה של הזרוע הצבאית של הגא”פ. בחלקו האחרון של המסמך הופיעו הנחיות אישיות לגבי העיתונאי הידוע של הרשת, תאמר אלמסחאל, בנוגע לפרק שבכוונת אלג’זירה להקדיש ליכולות הצבאיות של הגא”פ במסגרת התוכנית “מה חֻ’פִיַּ אעְטַ’ם” (“מה שנסתר עצום יותר”). ההנחיות כללו דרישה לתאם לפני שידור התוכנית, גרסאות ופרטים מדויקים מול יחידת ההסברה הצבאית של חמאס וכן להימנע מהפרזה ביכולות הרקטיות של הגא”פ במסגרת סיקור פעילות הגא”פ במהלך במבצע “עלות השחר” בפרט נוכח השיגורים הכושלים שפגעו באזרחים

2. על יחידת ההסברה הצבאית ליצור קשר עם העיתונאי, תאמר אלמסחאל, באופן שיהיו מגבלות על תוכניתו עם פלוגות ירושלים באופן הבא:

א. שימת דגש על אחדות ההתנגדות ברצועת עזה

ב. שימת דגש על דיוק וענייניות בגרסאות של פלוגות ירושלים. יש לפנות למפקדת ההסברה הצבאית לפני שידור התוכנית לצורך בדיקת הדיוק.

ג. אין להפריז ביכולות הרקטיות של פלוגות ירושלים, בפרט לאור העובדה שבסבב (העימות) של אוגוסט, הרקטות נפלו על אזרחים. כמו כן אין לאשר שפלוגות ירושלים היו אלה שביצעו את המהלומה הראשונה על תל-אביב.

3. בעת פרסום חומרי הסברה של פלוגות ירושלים, יש להוציא הנחיה תקשורתית לפעילי הרשתות החברתיות של חמאס, להימנע משיח ביקורתי על אודות התפקוד והיכולות של פלוגות ירושלים באופן שיציג נימה ביקורתית על התעצמות יכולות ההתנגדות, אלא יש לפעול לתעל זאת לאפיקים של יצירת אווירה תומכת לתנועה לפיתוח פעילות ההתנגדות בעזה.

 

1. כל מסמכי השלל מופיעים בסיום המחקר.

2. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 16 ביוני 2023: "אימן נופל, פעיל חמאס צבאי בכיר, מפרט את דרכי הפעלת חדר המבצעים המשותף ברצועת עזה".

3. להרחבה, ראו את מחקרי מרכז המידע מ-31 בינואר 2019: "הטרור הפלסטיני נגד ישראל בשנת 2018: נתונים, מאפיינים ומגמות"; מ-12 בינואר 2020: "הטרור הפלסטיני נגד ישראל בשנת 2019: מאפיינים ומגמות"; מ-4 בפברואר 2021: "הטרור הפלסטיני נגד ישראל בשנת 2020: מאפיינים ומגמות"; מ-26 בינואר 2022: "הטרור הפלסטיני נגד ישראל בשנת 2021: מאפיינים ומגמות"; מ-8 באוגוסט 2022: "הסלמה ברצועת עזה – סיכום מבצע “עלות השחר” (7-5 באוגוסט 2022)"; מ-25 בינואר 2023: ""הטרור הפלסטיני נגד ישראל בשנת 2022: מאפיינים ומגמות"; מ-14 במאי 2023: "מבצע “מגן וחץ” ברצועת עזה – סיכום האירועים".

4. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-1 ביוני 2023: "מבצע “מגן וחץ” בהתבטאויות בכירים בארגונים הפלסטינים ובחזבאללה".

5. סוכל ב-2 בינואר 2024.

6. סוכל ב-27 בספטמבר 2024.

7. סוכל ב-21 ביוני 2025. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-30 בינואר 2025: "פעילות ראש “ענף פלסטין” בכוח קדס, סעיד איזדי, כפי שעולה ממסמכי שלל".

8. בפינה הימנית העליונה של המסמך הופיעה הפניה בכתב יד מסגן ראש הזרוע הצבאית, מרואן עיסא (אבו אלבראא') ליחיא אלסנואר.

9. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-9 בספטמבר 2021: "תגובות פלסטיניות לבריחת ששת האסירים הביטחוניים מכלא גלבוע".

מאמרים נוספים בתחום