הפסקת האש בין ישראל לבין לבנון – תובנות ותגובות

עיקרים

• ב-16 באפריל 2026, הודיע נשיא ארה”ב טראמפ על כניסתו לתוקף של הסכם הפסקת אש בין ישראל לבין לבנון למשך עשרה ימים במטרה לקדם את השיחות הישירות בין המדינות כדי להשיג הסכם שלום. בהודעת הממשל האמריקאי נאמר כי ישראל תשמור על זכותה לנקוט בכל הצעדים הנדרשים להגנה עצמית, אולם הנשיא טראמפ הכריז כי ארה”ב אוסרת על ישראל לתקוף בלבנון.
• כוחות צה”ל נותרו באזורים שנתפסו בדרום לבנון ופעלו נגד מחבלים שזוהו כשהם מהווים איום. שני לוחמי צה”ל נהרגו בשתי תקריות לאחר תחילת הפסקת האש.
• מזכ”ל חזבאללה קאסם הבהיר כי לוחמי הארגון יישארו בשטח כדי להגיב על כל “הפרה” ודרש את סיום “התוקפנות”, נסיגת צה”ל עד הגבול, שחרור הלבנונים המוחזקים בישראל, חזרת העקורים ושיקום המדינה. בכירי הארגון הדגישו כי הלחץ האיראני סייע להשיג את הפסקת האש והזהירו את הנשיא עון ואת ראש הממשלה סלאם מהמשך המשא ומתן הישיר עם ישראל.
• נשיא לבנון עון הכריז כי הפסקת האש מראה כי לבנון היא שתקבע את גורלה בעצמה והתעלם מאיראן כאשר הודה למדינות שסייעו לעצור את הלחימה. דווח כי עון וראש הממשלה סלאם כבר נערכו להמשך השיחות עם ישראל. מנגד, יו”ר הפרלמנט ברי הדגיש את הסיוע האיראני להשגת הפסקת האש ושב על התנגדותו למשא ומתן הישיר.
• מתנגדי חזבאללה הביעו תקווה כי הפסקת האש תאפשר למדינה ליישם את ריבונותה ולפעול נגד נשק חזבאללה.
• אלפי תושבים עקורים עשו את דרכם חזרה לדרום לבנון על אף אזהרות של צה”ל וצבא לבנון, אולם תושבים באלצ’אחיה אלג’נוביה הודו כי הם עדיין מפחדים לשוב לבתיהם מחשש להתחדשות הלחימה.
• חייל יוניפי”ל צרפתי נהרג ושלושה נפצעו בתקרית ירי בדרום לבנון. נשיא צרפת וצה”ל הצביעו על חזבאללה כאחראי לתקרית, אולם הארגון הכחיש.
• איראן וארגוני “ציר ההתנגדות” שיבחו את הפסקת האש בלבנון וטענו כי זו תוצאה של “העמידה האיתנה” של חזבאללה.
• להערכתנו, חזבאללה ימשיך להציג את הפסקת האש כהישג שלו ושל איראן לצד ניסיונות לאתגר את כוחות צה”ל בשמירה על ההסכם כדי להאשים את ישראל ב”הפרת ההסכם”. לצד זאת, חזבאללה צפוי להסלים את הביקורת הפנימית מול ההנהגה הלבנונית שתגרום בין השאר לעלייה במתח המתפתח בלבנון בין תומכי חזבאללה למתנגדיו. ממשלת לבנון תנסה לנצל את המומנטום כדי לקדם את השיחות הישירות מול ישראל וליישום מונופול המדינה על הנשק בדגש על הכלת ריבונותה בדרום לבנון במטרה לשכנע את ארה”ב ללחוץ על ישראל לסגת חזרה לקו הגבול.

הסכם הפסקת האש

• ב-16 באפריל 2026, הודיע נשיא ארה”ב, דונלד טראמפ, כי הוא שוחח עם נשיא לבנון, ג’וזף עון, ועם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, וכי הם סיכמו על הפסקת אש למשך עשרה ימים החל מחצות (בין 17-16 באפריל). טראמפ הוסיף כי הוא הנחה את סגנו, את מזכיר המדינה ואת יו”ר המטות המשולבים לעבוד מול ישראל ולבנון כדי להביא לשלום בר קיימא בין המדינות (החשבון של טראמפ ברשת החברתית, 16 באפריל 2026).
• בהודעה רשמית שפרסם הממשל האמריקאי, ואשר צוין כי היא בהסכמת ממשלת ישראל וממשלת לבנון, נאמר כי לאחר השיחות שהתקיימו בין שגרירי שתי המדינות בתיווך אמריקאי ב-14 באפריל, סוכם שיש לפעול ליצירת תנאים להשגת שלום, הכרה הדדית בריבונות ובשלמות הטריטוריאלית של כל מדינה והשגת ביטחון לאורך הגבול תוך שמירה על זכותה של ישראל להגנה עצמית. עוד הודגש האתגר ליציבות לבנון והאזור מצד “קבוצות חמושות בלתי מדינתיות” וכי שתי המדינות מסכימות כי רק כוחות הביטחון הלבנוניים יורשו לשאת נשק. כמו כן, שתי המדינות מכירות בכך שאינן במצב מלחמה זו עם זו ומחויבות לקיים משא ומתן ישיר כדי להשיג הסכם מקיף. על כן, סוכמו הנקודות הבאות (אתר מחלקת המדינה, 16 באפריל 2026):
  • ישראל ולבנון יישמו הפסקת האש החל מחצות לפרק זמן ראשוני של עשרה ימים, כמחווה של רצון טוב מצד ממשלת ישראל כדי לאפשר משא ןמתן בתום לב.
  • ניתן יהיה להאריך את התקופה בהסכמה הדדית אם תהיה התקדמות במשא ומתן ולבנון תפגין ביעילות את יכולתה ליישם את ריבונותה.
  • ישראל תשמור על זכותה לנקוט בכל הצעדים הנדרשים להגנה עצמית, בכל זמן, נגד התקפות מתוכננות, מידיות או מתמשכות. זה לא יוגבל על ידי הפסקת האש. מלבד זאת, היא לא תבצע שום פעולות התקפיות נגד מטרות לבנוניות, כולל יעדים אזרחיים, צבאיים או מדינתיים אחרים, בשטח לבנון, ביבשה, באוויר ובים.
  • מכניסתה לתוקף של הפסקת האש ואילך, ממשלת לבנון, בסיוע בינלאומי, תנקוט בצעדים בעלי משמעות כדי למנוע מחזבאללה ומקבוצות חמושות בלתי מדינתיות סוררות אחרות בשטח לבנון מלבצע תקיפות כלשהן, מבצעים או פעולות עוינות נגד מטרות ישראליות.
  • כל הצדדים מכירים בכך שלכוחות הביטחון הלבנוניים יש אחריות בלעדית לריבונות לבנון ולביטחון הלאומי. אף מדינה או קבוצה אחרת אינן יכולות לטעון שהן האפוטרופסיות של לבנון.
  • ישראל ולבנון מבקשות מארה”ב לארגן עוד שיחות ישירות בין המדינות כדי לפתור את הסוגיות שנותרו, כולל שרטוט קו הגבול היבשתי הבינלאומי, במטרה להשלים הסכם מקיף שיבטיח ביטחון בר קיימא, יציבות ושלום בין המדינות.
• בהמשך, הביע הנשיא טראמפ תקווה כי חזבאללה “יתנהג יפה היטב”, וכי “זה יהיה רגע גדול עבורם אם יעשו זאת”. הוא הוסיף כי ארה”ב תפעל מול לבנון ותטפל במצב עם חזבאללה “באופן המתאים”. לצד זאת, הוא הכריז כי “לישראל אסור להפציץ יותר את לבנון. ארה”ב אוסרת עליהם לעשות זאת. מספיק!” (החשבון של טראמפ ברשת החברתית, 18 באפריל 2026).

פעילות צה”ל בהפסקת האש

• שר הביטחון, ישראל כ”ץ, הבהיר כי כוחות צה”ל יישארו גם במהלך הפסקת האש ב”אזור ביטחון” שמגיע לעומק של עשרה ק”מ בדרום לבנון וימשיכו להרוס מבנים ותשתיות טרור בכפרים הקרובים לגבול (תקשורת ישראלית, 17 באפריל 2026). לצד זאת, דובר צה”ל בערבית הזהיר את תושבי דרום לבנון כי על אף הפסקת האש, כוחות צה”ל נשארים בעמדותיהם ועל כן הם מתבקשים שלא לנוע חזרה לשטח שמדרום לנהר הליטאני כדי לשמור על ביטחונם (חשבון X של אביחי אדרעי, 17 באפריל 2026).

• מאז תחילת הפסקת האש, כוחות צה”ל פעלו נגד מחבלים שהפרו את ההבנות וזוהו מתקרבים לעבר “הקו הצהוב” (האזור בשליטת צה”ל). הודגש כי צה״ל “רשאי לנקוט באמצעים הנדרשים להגנה עצמית נגד איומים” על מדינת ישראל ועל הכוחות, וכי פעולות אלה “אינן מוגבלות על ידי הפסקת האש” (דובר צה”ל, 18 באפריל 2026). כמו כן, לוחם צה”ל נהרג ושלושה נוספים נפצעו בפיצוץ מטעני חבלה שהוטמנו במבנה בכפר ג’בין שבדרום לבנון לפני הפסקת האש, ולוחם צה”ל נוסף נהרג ותשעה נפצעו מפיצוץ מטען בכפר כלא (דובר צה”ל ותקשורת ישראלית, 19-18 באפריל 2026).

חזבאללה

• בהודעה רשמית מטעם חזבאללה לאחר כניסתה לתוקף של הפסקת האש, טען הארגון כי הוא ביצע 2,184 תקיפות צבאיות שונות נגד “כוחות הכיבוש” בשטח לבנון ובשטח ישראל מאז תחילת המערכה ב-2 במרץ 2026, וכן תקיפות נגד “התנחלויות” וערים ישראליות באמצעות כלי טיס בלתי מאוישים וטילים, עד לטווח של 160 ק”מ מהגבול. עוד נאמר בהודעה כי לוחמי “ההתנגדות האסלאמית” ביצעו בממוצע 49 תקיפות ביום, על אף המעקב המודיעיני של “מכונת המלחמה הישראלית” ו”האלימות הצבאית”, וכי הם נותרו איתנים כדי להגן על המולדת והעם. בחזבאללה הדגישו כי “ידם של לוחמי הג’האד תישאר על ההדק, מוכנה להתעמת עם הבוגדנות של האויב”, וכי הם מוכנים להניף את דגל “ההתנגדות” עד “נשימתם האחרונה” (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 17 באפריל 2026).

     
מימין: סיכום פעילות חזבאללה במערכה. משמאל: מפת תקיפות חזבאללה
(ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 18 באפריל 2026)

• מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, פרסם איגרת, בה הכריז כי הפסקת האש הזמנית לא הייתה מתרחשת ללא “ג’האד אנשי ההתנגדות בגבולות הדרומיים המכובדים, בביצוע אגדי שהדהים את העולם, ובאיתנות של מסירות נפש אל מול האויב הישראלי-אמריקאי, למרות חוסר האיזון המשווע במאזן הכוחות הצבאי” . הוא שיבח את “גיבורי ההתנגדות”, שלטענתו “שברו” את התקדמות “האויב הישראלי” ומנעו ממנו מלהגיע לנהר הליטאני לאורך כל ימי מערכת “אלעצף אלמאכול”, (המוץ הנאכל) וכן ציין את התושבים על ההקרבה מצדם. בנוסף, הודה קאסם לאיראן על שקשרה את המשך המשא ומתן מול ארה”ב בהפסקת אש בלבנון וטען כי הדבר הוביל “לכניעה האמריקאית ואילוץ האויב הישראלי להפסיק”. קאסם גם התריס נגד כל משא ומתן ישיר עם ישראל והזהיר את הממשלה כי “זהו מדרון שאין לו סוף” וקרא לשמור על סולידריות בין הצבא, העם, “ההתנגדות” ו”סמכות מדינית שרוצה בעצמאות לבנון ושחרורה”. קאסם הדגיש כי לוחמי חזבאללה יישארו בשטח, מוכנים להגיב על “הפרות התוקפנות בהתאם” והבהיר כי הם לא יסכימו לשוב למצב ששרר אחרי הפסקת האש בסיום המערכה הקודמת בנובמבר 2024. הוא הציג את חמש הדרישות המוכרות של חזבאללה: הפסקה קבועה של “התוקפנות” בכל לבנון באוויר, ביבשה ובים; נסיגת “האויב הישראלי מהשטחים הכבושים” עד הגבול; שחרור האסירים הלבנונים המוחזקים בישראל; שיבת התושבים לכפריהם ולעיירותיהם עד הגבול; שיקום המדינה בתמיכה בינלאומית וערבית ובאחריות לאומית. לדבריו, חזבאללה מוכן “לשיתוף פעולה מקסימלי” עם השלטון בלבנון כדי למנוע מלחמת אזרחים ולגבש אסטרטגיית ביטחון לאומי. בסיום האיגרת, שב קאסם והכריז כי ישראל לא הביסה אותנו” (אתר מזכ”ל חזבאללה, 18 באפריל 2026).
• בכירים בחזבאללה טענו כי הפסקת האש היא תוצאה של “העמידה ההרואית” של לוחמי הארגון במהלך המערכה ושל הלחצים מצד איראן במסגרת המשא ומתן מול ארה”ב. הם מיקדו את הביקורת שלהם בממשל הלבנוני על רקע הכוונה להמשיך במשא ומתן ישיר מול ישראל. להלן ההתבטאויות הבולטות:
  • סגן יו”ר המועצה המדינית של חזבאללה מחמוד קמאטי, ציין כי הארגון מחויב ליישום הפסקת האש כל עוד ישראל “לא תמשיך להפר את ההסכם, כפי שקרה בניסיון הקודם” וטען כי הקרדיט על הפסקת האש מגיע “ללחצים האיראניים” על ארה”ב. הוא גם הכחיש כי קיימת תקשורת כלשהי בין חזבאללה לבין נשיא לבנון, ג’וזף עון, מאז שהוחלט על משא ומתן עם ישראל. קמאטי הדגיש כי הלבנונים הם שאמורים להסכים על סוגיית “נשק ההתנגדות” במסגרת אסטרטגיית הגנה בלבנון, אולם הוסיף כי אם דרישות חזבאללה יתממשו, הארגון יהיה מוכן לשתף פעולה עם המדינה ולהניח את נשקו (ערוץ BBC בערבית, 17 באפריל 2026). בהתבטאות נוספת, האשים קמאטי כי המדינה “רצה וממהרת לעבר השפלה וביזיון, ולעבר ויתור על הריבונות צעד אחר צעד”. הוא האשים את הנשיא עון כי הוא הודה לטראמפ “הרוצח והפושע” על הפסקת האש, ולא לאיראן “שהצילה אותנו”. קמאטי ציין כי חזבאללה לא מוכן לחזור למצב ששרר לפני המערכה, לא משנה מה המחיר שהוא ישלם, וכי “אצבע ההתנגדות תישאר על ההדק” (אלאח’באר, 18 באפריל 2026).

• • סיעת חזבאללה בפרלמנט מסרה כי ההגעה להפסקת האש “התבצעה בראש ובראשונה על רקע הלחצים והמגעים האיראניים. הסיעה הדגישה את “המחויבות להפסקת האש”, תוך התנייתה בכך ש”תהיה כוללת לכל האזורים הלבנוניים, ובכלל זה אזור הגבול”, וכן ש”תכלול הפסקת פעולות איבה והגבלת חופש התנועה של האויב”, ושתהווה הקדמה לנסיגה “ישראלית”. בסיעה האשימו כי השלטון הלבנוני “נכנע לתכתיבים האמריקאיים” כאשר הסכים למשא ומתן ישיר עם “האויב הציוני” עוד לפני הפסקת האש ונסיגת “האויב”, ולכן הכניס את המדינה “לשלב חדש ומסוכן ביותר עבור קיומה כארץ ריבונית, חופשית ועצמאית, ועבור שלמות שטחה, ביטחון עמה, לכידותה הפנימית ואחדותה הלאומית”. חברי הסיעה שיבחו את “העמידה ההרואית” של “ההתנגדות”, אשר “מנעה מהאויב לבסס את נקודות האחיזה שלו, בעוד הוא חיפש בייאוש אחר תמונת ניצחון שתפצה על גודל כישלונותיו”. במיוחד הם הדגישו את הקרבות בבנת ג’ביל, וציינו כי העיירה מהווה “דוגמה חיה לרצון ההתנגדות ולהקרבות עמה, ברצון שאינו נשבר ונחישות שאינה נחלשת”. הסיעה גם האשימה את הקהילה הבינלאומית וארגוני זכויות האדם באחריות “לנוכח הפשעים, מעשי הטבח וההרס חסר ההבחנה ושיטת ההשמדה שבה נוקט האויב הציוני בלבנון ” (אתר סיעת הנאמנות להתנגדות, 17 באפריל 2026).
  • חבר המועצה הפוליטית של חזבאללה, ופיק צפא, טען כי ישראל “נכשלה” בהשגת מטרותיה הצבאיות והזהיר כי הארגון לא יסכים להפסקת האש שתאפשר חופש פעולה לישראל. הוא הדגיש כי “אף אחד לא יכול לפרק את חזבאללה מנשקו” והוסיף כי לא ניתן לקיים דיונים כלשהם על נשק הארגון “עד שתתקיים הפסקת אש אמיתית וכוללת, ועד לנסיגה ישראלית, ולפני חזרת האסירים והעקורים, ולפני תהליך השיקום”. לטענת צפא, חזבאללה רואה לנגד עיניו את “האינטרס הלבנוני”, אך הוסיף כי מאחר שאיראן התנתה את הכניסה למשא ומתן בכך שהדבר ילווה בהפסקת אש בלבנון, הרי שמדובר בסיוע ללבנון ולארגון (ערוץ BBC בערבית, 17 באפריל 2026).
  • אחראי תיק המשאבים והגבולות בחזבאללה, נואף אלמוסוי, מסר כי סגירת מצר הרמז היא שהביאה להפסקת האש, והכריז כי “הכשלנו את היעדים האמריקאיים-ישראליים”. הוא התריס כי “רק ההתנגדות היא המסוגלת להתמודד עם הישראלי, להילחם בו בשטח ולהפגין איתנות מולו” וכי כל דבר אחר מהווה “כניעה”. אלמוסוי גם תקף את נשיא לבנון עון והאשים כי הוא לא מייצג את כל הלבנונים והזהיר כי אם עון יפעל לבדו בכל הנוגע לשיחות מול ישראל ולפגישה עם ראש הממשלה נתניהו, הוא “לא יהיה עוד נשיא מקובל על איש בלבנון”. אלמוסוי אף הוסיף איום כאשר אמר כי עון לא חשוב יותר מאנואר סאדאת, נשיא מצרים שנרצח לאחר שחתם על הסכם שלום עם ישראל (אלמנאר, 17 באפריל 2026).
  • חבר סיעת חזבאללה בפרלמנט, חסן פצ’לאללה, הזהיר מפני משא ומתן עם “האויב הישראלי” ואיים כי הם יילחמו בכל מי שישתף פעולה עם ישראל, כפי שסוכל הניסיון להסכם עם ישראל ב-17 במאי 1983. במסיבת עיתונאים שערך בעיירה תבנין שבדרום לבנון, הכריז פצ’לאללה כי מה שהושג משקף “תמונה של ניצחון, כבוד וחירות” וטען כי “האויב הישראלי לא הצליח להתקדם יותר מארבעה קילומטרים ולא הצליח לבסס שום נוכחות בשטח”. הוא הוסיף כי “בחרנו בדרך ההתנגדות לבדנו, ולא ביקשנו מהשלטון דבר מלבד שלא יתקע לנו סכין בגב” (אלאח’באר, 18 באפריל 2026).

• עורך היומון אלאח’באר, אבראהים אלאמין, המקורב לצמרת חזבאללה, טען במאמר שפרסם כי “ארה”ב נכנעה תחילה, וישראל הופיעה פעם נוספת ככלי צייתן לתכתיבים האמריקאיים; ומצית האש, בנימין נתניהו, נאלץ להיצמד להנחיות הבית הלבן ולהכריז על תבוסתו בלבנון, מידיהם של לוחמי התנגדות”. אלאמין הדגיש כי כדי להביא לסיום מוחלט של המלחמה יש צורך בנסיגה מלאה ומהירה “מהשטחים הכבושים”, שחרור האסירים והבטחת שיבה בטוחה של תושבי הדרום, אלבקאע ואלצ’אחיה אלג’נוביה לבתיהם. הוא גם הזהיר כי אם בתום ימי ההפוגה או אחריהם, “האויב” ינסה לשוב למצב ששרר לפני המערכה הנוכחית, הוא “מעניק להתנגדות את הזכות הישירה והלגיטימית להגיב, מבלי לבקש רשות מאף אחד”. אלאמין כינה את הממשל הלבנוני בשם “שלטון הכיבוש השולט” ואיים כי אם הוא לא יעמוד לצד התושבים, יש לסלק אותו. הוא גם קרא להקים “ממשלת אחדות לאומית, פוליטית מובהקת, שתכלול את הכוחות השונים המשקפים את ייצוג האנשים”, שבין השאר “תשים קץ לחסות האמריקאית-סעודית” ותדון בהגנה לאומית ללא תכתיבים (אלאח’באר, 17 באפריל 2026).
• במאמר נוסף, התייחס אלאמין לתקיפה שישראל ביצעה לאחר הפסקת האש בעקבות פיצוץ מטען החבלה שבו נפגעו מספר לוחמים והזהיר כי הדבר לא יישאר ללא תגובה מאחר “שההתנגדות דואגת שהאויב יבין שאם הוא סבור שביכולתו לחזור למה שהיה לפני ה-2 במרץ, מוטב לו להמתין לתגובות שיבהירו לו כי הוא הפסיד במלחמה”. אלאמין הוסיף כי כל עוד “האויב” מתעכב מנסיגה משטח לבנון, הוא “ישמע בזמן הלא רחוק על השקת פעולות שחרור מצד חזבאללה ואולי מצד כוחות התנגדות נוספים” וכי “המתנחלים בצפון פלסטין הכבושה” יהפכו בתוך שעות למטרות לירי. לפי אלאמין, ההישג המרכזי של “ההתנגדות” במערכה הנוכחית היא השבת מרכיב ההרתעה מול האויב, וזאת “גם אם קיימים בתוך לבנון תומכי אויב הרוצים שיחזור למלחמה ולא יפסיק עד לחיסול חזבאללה”. לטענת אלאמין, הנשיא עון פועל להחלפת ראש הממשלה, נואף סלאם, וכי גם יו”ר הפרלמנט, נביה ברי, סבור כי שמירת השלום האזרחי בלבנון וניהול מושכל של כל משא ומתן עם ישראל מחייבים ממשלה שבראשה יעמוד אדם “שאינו חלש ואינו לעומתי”, כפי שסלאם נוהג כלפי “ההתנגדות”. לפי אלאמין, ראש הממשלה הקודם, נג’יב מיקאתי, הוא שמקובל על עון, חזבאללה ורבים במערכת הפוליטית, ובכלל זה גם מתנגדי חזבאללה (אלאח’באר, 18 באפריל 2026).

ממשל לבנון

• נשיא לבנון, ג’וזף עון, נשא נאום לאומה והודה לנשיא ארה”ב טראמפ, לסעודיה ולמדינות ערביות נוספות על השגת הפסקת האש, מבלי שהזכיר כלל את איראן. לדבריו, זו תוצאה של מאמצים כבירים מצד ההנהגה הלבנונית וידידיה ברחבי העולם, ובכך לבנון השיבה לעצמה את יכולתה לקבוע את גורלה אחרי קרוב לחצי מאה. הוא הכריז כי “אנו היום מנהלים משא ומתן בשם עצמנו, ומחליטים עבור עצמנו. לא עוד קלף בכיסו של אף אחד, ולא זירה למלחמות של אף אחד, ולעולם לא נחזור להיות כך”. עון גם הגן על ההחלטה לנהל משא ומתן ישיר מול ישראל והבהיר כי לא מדובר בחולשה או בוויתור, אלא בשל דאגה לעם הלבנוני ואחריות להגן על המדינה בכל האמצעים. עון הוסיף כי הוא “מוכן ללכת לכל מקום שיידרש כדי לשחרר את אדמתי, להגן על בני עמי ולהציל את ארצי” והתחייב כי “לא יהיה שום הסכם שיפגע בזכויותינו הלאומיות”, כאשר המטרות הן הפסקת “התוקפנות” הישראלית, נסיגה ישראלית, פריסת סמכות המדינה על כל אדמתה בכוחותיה העצמאיים בלבד, החזרת “השבויים”, וחזרת העקורים לבתיהם. עון לא התייחס לחזבאללה באופן מפורש, אולם הזהיר מפני “מי שמנצל את רגשותיכם כדי לבנות את תהילתו על חשבון יציבותכם” והדגיש כי לאף אחד אין זכות לדרדר את לבנון “בתואנה של סיסמה, ביצר של התאבדות או נאמנות לכל גורם מלבד לבנון ועמה”. הוא סיכם באומרו כי “רק פרויקט המדינה בלבנון הוא החזק ביותר, השורד ביותר והמבטיח ביותר עבור כולם” (אתר נשיאות לבנון, 17 באפריל 2026).

       
מימין: עון בנאום לאומה. משמאל: תגובה של תומכת חזבאללה לנאום: “זה מתאים לך מאוד מפני שאתה כלב ציוני” (אתר נשיאות לבנון, 17 באפריל 2026)

• ראש הממשלה, נואף סלאם, בירך על ההכרזה על הפסקת האש, וציין כי זו דרישה לבנונית מרכזית שעלתה גם במפגש בין השגרירים בוושינגטון. גם הוא הודה למאמצים האזוריים והבינלאומיים שסייעו להגיע להפסקת האש וציין במיוחד את ארה”ב, צרפת, מדינות האיחוד האירופי, סעודיה, מצרים, קטר וירדן, מבלי להזכיר את איראן. סלאם גם הביע תקווה כי העקורים יוכלו לשוב לבתיהם בהקדם (דף הפייסבוק של נואף סלאם, 16 באפריל 2026).
• הנשיא עון נועד עם ראש הממשלה סלאם ונמסר כי הם סקרו את ההתפתחויות האחרונות במישור הביטחוני והדיפלומטי. הם גם שוחחו על השלב שלאחר הפסקת האש והמאמצים המתמשכים לייצובה. לאחר הפגישה, עדכן סלאם כי הפגישה עסקה גם במוכנות הלבנונית למשא ומתן עם ישראל, בנוסף למעקב אחר ביצוע החלטות הממשלה, ובמיוחד ההחלטה הקוראת להגברת אכיפת ריבונות המדינה על מחוז בירות והגבלת הנשק בה בלבד. סלאם גם הביע את תקוותו כי העקורים יוכלו לשוב לבתיהם בהקדם, לאחר ייצוב הפסקת האש, והתחייב כי המדינה תלווה את חזרתם ותסייע להם ככל שתידרש (חשבון X של נשיאות לבנון, 18 באפריל 2026).

• “מקורות בממשלה המקורבים לנשיאות לבנון” מסרו כי עון הדגיש בפגישה כי לבנון מוכנה להיכנס למשא ומתן ישיר ברגע שייקבע מועדו וכי הרכב המשלחת הלבנונית ייקבע בהתאם להרכב המשלחת הישראלית. לפי הדיווח, ההערכה היא המשלחת תכלול את השגריר סימון כרם כיו”ר, לצד עוזר וקצין מצבא לבנון, וזאת בשל סירוב יו”ר הפרלמנט, נביה ברי, לכלול נציג שיעי. לפי “המקורות”, המסמך הלבנוני לשיחות כבר מוכן והוא מתמקד בייצוב הפסקת האש, נסיגת הכוחות הישראליים, והחזרת האסירים, בנוסף לסעיף הנוגע ל-13 הנקודות השנויות במחלוקת בין לבנון לישראל הקשורות ל”קו הכחול”. בהתייחסם לאפשרות של פגישה בין עון לבין ראש הממשלה נתניהו, אמרו “המקורות” כי “עניין זה אינו עומד על הפרק בשלב הנוכחי” (אלשרק אלאוסט, 18 באפריל 2026).
• בפגישה עם חברי פרלמנט מבירות, אמר עון כי הפסקת האש היא הפתח להתקדמות במשא ומתן והיא זוכה לתמיכה מקומית וחיצונית. עון הוסיף כי צבא לבנון ימלא תפקיד מרכזי לאחר נסיגת הכוחות הישראליים, בכל הנוגע לפריסתו עד לגבול הדרומי, סיום כלל תופעת החמושים ומתן ביטחון לתושבי הדרום עם שובם לכפריהם ולעיירותיהם. עון הדגיש כי “אסור לנו להחמיץ את ההזדמנות הזו, שכן ייתכן שלא תחזור” (חשבוןX של נשיאות לבנון, 17 באפריל 2026).
• יו”ר הפרלמנט הלבנוני, נביה ברי, מנהיג תנועת אמל השיעית ובעל בריתו של חזבאללה, הביע שביעות רצון “זהירה” וציין כי מדובר בצעד בכיוון הנכון. הוא מסר כי שעות לפני ההכרזה הרשמית, הוא שוחח עם יו”ר הפרלמנט האיראני, מחמד באקר קאליבאף, שציין כי הפסקת האש היא חלק מהפסקת האש הכוללת בין איראן לבין ארה”ב. ברי שב על עמדתו כי הוא מתנגד למשא ומתן ישיר עם ישראל (אלשרק אלאוסט, 16 באפריל 2026). ברי גם קרא לתושבי דרום לבנון, אלבקעא ואלצ’אחיה אלג’נוביה להמתין עם החזרה ליישוביהם ולבתיהם כדי לשמור על ביטחונם “עד שיתבהרו הדברים” בהתאם להסכם הפסקת האש (אלאח’באר, 16 באפריל 2026). במהלך קבלת פנים למשלחת של “אגודת כולנו בירות, הזהיר ברי מפני סכנת מלחמת האזרחים (פתנה) וקרא להימנע מכל שיח או התנהגות שעלולים לאיים על הלכידות הפנימית. הוא גם הביע את תודתו לעיר הבירה בירות, וכן לאזור ההר וצפון לבנון, על כך “שאימצו וחיבקו” את העקורים (Lebanon Debate, 17 באפריל 2026).

צבא לבנון

• מיד עם ההודעה על הפסקת האש, קרא צבא לבנון לתושבים להמתין עם החזרה לכפרים ולעיירות בדרום לבנון בשל החשש מתקיפות ישראליות ובשל תחמושת שלא התפוצצה (חשבון X של צבא לבנון, 17-16 באפריל 2026). בהמשך, יחידה מיוחדת של הצבא פעלה לסייע בשיקום גשר אלקסאמיה שמעל הנהר הליטאני, לאחר שהותקף על ידי צה”ל. נמסר כי הצבא פעל בשיתוף עם העיריות ועם עמותות “אזרחיות”, על אף שחלק מהפעילים תועדו עם סמלים המזוהים עם גופים של אמל. כמו כן, יחידות של הצבא פעלו לפתיחת דרכים ולתיקון גשרים נוספים מעל הליטאני (חשבון X של צבא לבנון, 19-17 באפריל 2026).

     
פעילות צבא לבנון לתיקון גשר אלקסאמיה ולפינוי הריסות (חשבון X של צבא לבנון, 17 באפריל 2026)

• מפקד צבא לבנון, הגנרל רודולף היכל, סייר במפקדת גדוד ההתערבות החמישי בכפר דונין שבאזור בנת ג’ביל ובחן את הפעילות המבצעית באזור לאחר תחילת הפסקת האש. נמסר כי נפגש עם קצינים וחיילים ושיבח את “הקרבתם, אומץ לבם ואמונתם האיתנה בשליחותם ובמולדת, למרות הקשיים והאתגרים.” היכל הוסיף כי הצבא נותר “חזק ומלוכד למרות האמצעים המוגבלים” (חשבון X של צבא לבנון, 18 באפריל 2026).

     
היכל בביקור במפקדת הגדוד (חשבון X של צבא לבנון, 18 באפריל 2026)

מתנגדי חזבאללה

• יו”ר מפלגת הכוחות הלבנוניים הנוצרית, סמיר ג’עג’ע, מסר כי “השלב הקשה ביותר כבר עבר, וכי המדינה קרובה להגיע ליום חדש”. ג’עג’ע שב והדגיש את הצורך בפירוק נשק חזבאללה והסביר כי “לולא חזבאללה ונשקו לא היינו זקוקים להפסקת אש, ולולא חזבאללה ונשקו לא היה כיבוש ישראלי, ולולא חזבאללה ונשקו לא היו לנו אסירים, ולולא חזבאללה ונשקו לא היו לנו עקורים, ולולא חזבאללה ונשקו לא היינו זקוקים לשיקום” (אלנשרה, 18 באפריל 2026).
• יו”ר מפלגת הפלנגות הנוצרית, סאמי אלג’מיל, בירך את הנשיא עון על הפסקת האש ושיבח את הדיפלומטיה הלבנונית על “שהצילה את לבנון מהמלחמה שגרמה לה מיליציית חזבאללה”. הוא הוסיף כי זו “תחילת השבת השליטה של לבנון על החלטותיה ועל עתידה” (חשבון X של סאמי אלג’מיל, 16 באפריל 2026).
• אחראי ההסברה בכוחות הלבנוניים, שארל ג’בור, הדגיש כי עשרת הימים של הפסקת האש מהווים הזדמנות היסטורית עבור מדינת לבנון להוכיח שהיא מדינה בפועל וכי החלה הספירה לאחור ליישום ההחלטות בדבר פירוק נשק “המפלגה האיראנית”. הוא הזהיר כי אם המדינה תיכשל, המלחמה תחזור ולבנון תיפול מחדש “למערבולת של חורבן” (חשבון X של שארל ג’בור, 16 באפריל 2026).
• העיתונאי הלבנוני הבכיר, מארסיל ע’אנם, תקף בחריפות את חזבאללה בפתח תוכניתו “צאר אלופקת” (הגיע הזמן) בערוץ MTV והכריז כי מי שרוצים שלום אינם פושעים. “חזבאללה לא התייעץ אתנו כשהוא נכנס למלחמה. לפי איזה חוק אנחנו צריכים להתייעץ עמם כשאנחנו רוצים שלום בין מדינה לגיטימית, לבנון, לבין ישראל, המדינה ששוכנת על גבולותיה?”, תהה. הוא הוסיף כי בעוד שחזבאללה ואיראן שתלו את הרעיון של מוות ומות קדושים אצל האנשים והתנגדו לשלום ולנורמליזציה, מוכנים כעת לדון עם מי שהם מכנים “השטן הגדול” (ארה”ב). ע’נאם התריס כי בעוד שחזבאללה קורא לשחרור הארץ, בנת ג’ביל נפלה. “האם אנחנו לא צריכים לתת עדיפות לחזרת התושבים לאלצ’אחיה אלג’נוביה לפני זה?”, עקץ ע’אנם והוסיף כי חזבאללה היא “מפלגת איראן בלבנון” (MTV לבנון, 16 באפריל 2026).

העקורים

• על אף הקריאות לתושבים, כולל מצד צה”ל, צבא לבנון ויו”ר הפרלמנט ברי, שלא לשוב לאזור הדרום, בתוך שעות מכניסתה לתוקף של הפסקת האש נראו אלפי עקורים עושים את דרכם לעבר דרום לבנון. יחידות הנדסיות של הצבא, יחד עם ארגונים המשתייכים לאמל ולחזבאללה והרשות לטיפול בנהר הליטאני, פעלו לשקם את גשר אלקסאמיה באזור צור, אך תועדו גם כלי רכב שחצו את הנהר בתוך המים. רבים מהשבים הניפו את דגלי חזבאללה וגם ביישובים רבים נראו דגלי חזבאללה לצד דגלי איראן (תקשורת לבנונית, 17 באפריל 2026).

     
מימין: פקקי תנועה של עקורים חוזרים באזור צור (אלנהאר, 17 באפריל 2026). משמאל: קבלת פנים עם דגלי חזבאללה לעקורים החוזרים באזור ברג’ה שבדרום לבנון (אלעהד, 17 באפריל 2026)

• לילא מוסלמאני, עקורה מהעיירה אלשעיתיה שבנפת צור, הביעה את שמחתה הגדולה על הפסקת האש וציינה כי היא ממהרת לשוב לביתה, אפילו אם מדובר בהפסקת אש זמנית. היא סיפרה כי היא ארזה במכונית את החפצים עם חמשת בני משפחתה והמתינה להודעה על פתיחת הדרך דרומה. מנגד, ג’מאל בשיר, עקור מהעיירה אלעבאסיה, הודה כי על אף שהוא שמח על הפסקת האש, הוא עדיין חושש מחזרה הביתה. הוא הסביר כי הוא סבור שהמתנה מתונה עדיפה על יציאה פתאומית ובלתי מאורגנת (אלערבי אלג’דיד, 19 באפריל 2026).
• גם בשכונות של אלצ’אחיה אלג’נוביה, מעוז חזבאללה בדרום בירות שספג תקיפות עוצמתיות של צה”ל במהלך המערכה, נראו תושבים לאחר תחילת הפסקת האש, אולם רבים מהם הדגישו כי הם רק חזרו לאסוף חפצים נחוצים וכי הם עדיין לא יודעים מתי ישובו לנוכח חוסר הבהירות של המצב הביטחוני. סמאח חג’ול, עקורה מאזור אללילכי שמתגוררת עם ילדיה באוהל על טיילת החוף, סיפרה כי רק הביאה בגדי קיץ לילדיה מהבית, אולם היא עדיין מפחדת לחזור. גם חסן, שנמצא עם בנו במרכז עקורים במקלט בית ספר, אמר כי הם מפחדים מכל מתיחות בשל הפרת הסכם הפסקת האש וכי אם הם ישובו הביתה, הם עלולים להפסיד את המקום שלהם בבית הספר שמאכלס את העקורים (אלשרק אלאוסט, 18 באפריל 2026).

יוניפי”ל

• ב-18 באפריל 2026, הודיע נשיא צרפת, עמנואל מקרון, כי חייל צרפתי מכוח יוניפי”ל נהרג ושלושה נוספים נפצעו בתקרית ירי בדרום לבנון. הוא ציין כי כל הסימנים מצביעים על כך שחזבאללה אחראי לירי ודרש מנשיא לבנון ומראש הממשלה להבטיח את ביטחונם של חיילי יוניפי”ל בלבנון (חשבון X של נשיא צרפת, 18 באפריל 2026).
• בהודעת יוניפי”ל נאמר כי כוח סיור שעסק בטיהור תחמושת ליד הכפר ע’נדוריה הותקף בירי מנשק קל של “שחקנים בלתי מדינתיים”. אחד החיילים נפגע אנושות ומת מפצעיו ועוד שלושה נפצעו, בהם שניים במצב קשה. בכוח האו”ם גינו את התקיפה המכוונת נגד משקיפי שלום ומסרו כי נפתחה חקירה לבחינת הנסיבות, כאשר ההערכה הראשונית מצביעה על מעורבות לכאורה של חזבאללה. ביוניפי”ל קרא לממשלת לבנון לחקור במהירות את התקרית והפצירו בכל השחקנים לפעול בהתאם לחוק הבינלאומי (ערוץ הטלגרם של יוניפי”ל, 18 באפריל 2026).
• נשיא לבנון עון הדגיש בשיחה עם מקרון כי ארצו דוחה באופן קטגורי כל פגיעה ביוניפי”ל, מחויבת לשמירה על שלום הכוחות הללו ולהבטחת התנאים המתאימים למילוי משימותיהם. הוא ציין כי הוציא הנחיות לגופים המוסמכים לחקור מיידית את האירוע ולקבוע אחריות, והדגיש כי לבנון לא תגלה סובלנות ברדיפת המעורבים והבאתם לדין (חשבון X של הנשיאות הלבנונית, 18 באפריל 2026). גם ראש הממשלה סלאם ויו”ר הפרלמנט ברי גינו בחריפות את התקיפה (אלנשרה, 18 באפריל 2026).
• חזבאללה הכחיש כל קשר לתקרית וקרא “לנקוט משנה זהירות בשיפוט והטלת אחריות, בהמתנה לחקירות צבא לבנון לבירור נסיבות האירוע במלואן”. הארגון הדגיש את המשך שיתוף הפעולה בין התושבים, יוניפי”ל וצבא לבנון, וציין את הצורך בתיאום בין צבא לבנון ליוניפי”ל בתנועות כוח שמירת השלום, “במיוחד בנסיבות רגישות אלו” (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 18 באפריל 2026). “מקורות יודעי דבר” מסרו כי הכוח הצרפתי נכנס לעיירה ללא ליווי של צבא לבנון, מה שעורר את מורת רוחם של הנמצאים באזור והוביל לעימות בין הצדדים (אלשרק אלאוסט, 18 באפריל 2026).
• בהודעת צה”ל נמסר כי תחקיר מבצעי ומודיעיני אישר כי חוליית חזבאללה ירתה לעבר כוח יוניפי”ל שעסק בפינוי נפלים באזור ע’נדוריה (דובר צה”ל, 19 באפריל 2026).

תגובות איראן וארגוני “ציר ההתנגדות”

• באיראן מיהרו לטעון כי הפסקת האש בלבנון היא תוצאה של הדרישה שלהם לכלול את לבנון במסגרת הפסקת האש בין הרפובליקה האסלאמית לבין ארה”ב. במאמר שפורסם בסוכנות הידיעות תסנים נכתב כי מאז המשא ומתן בין משלחות איראן וארה”ב בפקיסטן, טהראן לחצה להשיג הפסקת אש בלבנון כתנאי משמעותי להתקדמות כלשהי וכי “זה אילץ את ארה”ב והמשטר הציוני” להכריז על הפסקת האש. עוד נאמר כי “איראן שוב הראתה כי היא עומדת על עקרונותיה הבסיסיים וההתנגדות הזו משתלמת” (תסנים, 16 באפריל 2026). שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ’י, אף הכריז על פתיחת מצר הורמוז לתנועת כלי שיט כתוצאה מהפסקת האש בלבנון (חשבון X של עבאס עראקצ’י, 17 באפריל 2026).
• ארגוני “ציר ההתנגדות” בירכו את חזבאללה על “הניצחון” עם השגת הפסקת האש וטענו כי מדובר בתוצאה של “העמידה האיתנה” של חזבאללה לצד הלחץ מצד איראן:
  • חמאס מסרה כי הפסקת האש כי תוצאה של “העמידה האיתנה” של העם הלבנוני ושל ההקרבה מצד “ההתנגדות התוססת”, אשר “סיכלה את מטרות התוקפנות הציונית”. התנועה האשימה כי “התוקפנות” נגד לבנון ונגד העם הפלסטיני היא ניסיון “לקדם פרויקט בודד ולכפות הגמוניה בכוח”. בחמאס שיבחו את “העמידה האיתנה” של העם הלבנוני ושל חזבאללה והדגישו כי הם ניצבים לצידם (ערוץ הטלגרם של חמאס, 17 באפריל 2026).
  • הזרוע הצבאית של הג’האד האסלאמי בפלסטין (הגא”פ) בירכה את “אחינו” בחזבאללה על “ניצחון הרצון והעמידה האיתנה” ושיבחו את “ההישג האדיר הזה”. עוד נאמר בהודעה כי לוחמי הג’האד בלבנון, תושבי הדרום ואלצ’אחיה אלג’נוביה “נושאים את דגל ההתנגדות גבוה ובכבוד” על אף “הפצעים והשחיטה מצד האויבים”. בזרוע הצבאית הדגישו כי “נישאר חזית מאוחדת עם מטרה משותפת ורצון חזק לעבר הניצחון” (ערוץ הטלגרם של פלוגות ירושלים, 18 באפריל 2026).
  • מזכ”ל כתאא’ב סיד אלשהדאא’, אבו אלאא’ אלולאא’י, דחה את העמדה האמריקאית כי הפסקת האש היא תוצאה של השיחות הישירות בין לבנון לבין “המשטר הגוזל” וכינה זאת “מחזה פתטי”. לטענתו, זו תוצאה של “כניעה של הכיבוש האמריקאי והציוני” לעמידה האיתנה של לוחמי “ההתנגדות” של חזבאללה וההתעקשות של איראן שהציבה זאת כתנאי. הוא הוסיף כי “ההתנגדות” היא המנצחת הגדולה של הפסקת האש, בעוד “שני הכיבושים” (ארה”ב וישראל) הם המפסידים יחד עם ממשלת לבנון שעשתה “ויתורים מצערים ללא הצדקה” (חשבון X של אבו אלאא’ אלולאא’י, 17 באפריל 2026).
  • הדובר הצבאי של גדודי חזבאללה, אבו מג’אהד אלעסאף, מסר כי העמידה האיתנה של חזבאללה ביססה “אסכולה חדשה בלוחמה א-סימטרית, שאילצה את האויבים לקבל את ההסכם”. הוא הוסיף כי זהו “ניצחון ברור” עבור חזבאללה, למרות הנסיבות החיצוניות, המורכבויות הפנימיות והממשלה החלשה בלבנון (ערוץ האינסטגרם של אבו מג’האד אלעסאף, 18 באפריל 2026).

מאמרים נוספים בתחום