הפלגים הפלסטיניים החמושים בלבנון – תמונת מצב

דרור דורון

עיקרים

• הפלגים הפלסטיניים בלבנון מקיימים נוכחות חמושה במחנות הפליטים מזה עשרות שנים, ללא התערבות של הרשויות. בשל מעורבות הפלסטינים במלחמת האזרחים בלבנון בשנות השבעים ולנוכח חוסר נכונות לפגוע ב”מאבק” הפלסטיני, נמנעו הרשויות הלבנוניות מלפעול נגד הנשק הפלסטיני במדינה.
• סיום הלחימה בין ישראל לבין חזבאללה בנובמבר 2024, בה נטלו חלק גם פלגים פלסטיניים חמושים, לצד היחלשות חזבאללה ונפילת משטר אלאסד בסוריה יצרו תנאים שעוררו מחדש את הדיון על מונופול המדינה על הנשק, ובכלל זה הנשק הפלסטיני ופירוז מחנות הפליטים.
• במהלך ביקור יו”ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, בלבנון במאי 2025 סוכם על הקמת ועדה משותפת לבחינת המצב במחנות הפליטים הפלסטיניים ולפירוק הנשק. בעקבות זאת, הודיעו הרשויות הלבנוניות כי תהליך פירוק הנשק צפוי להתחיל ביוני 2025.
• מטרת מחקר זה למפות את הפלגים הפלסטיניים החמושים המרכזיים הפועלים בלבנון, בראשם פתח וחמאס, וכוללים גם את הג’האד האסלאמי בפלסטין, החזית העממית לשחרור פלסטין, החזית העממית לשחרור פלסטין-המפקדה הכללית, החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין ופלגים ג’האדיסטיים. המחקר בוחן את אופי פעילותם ויכולותיהם הצבאיות, לנוכח האפשרות שכוחות הביטחון הלבנוניים יידרשו לפעול גם בכוח כדי ליישם את מונופול המדינה על הנשק בהתאם להנחיות השלטון.
• להערכתנו, יכולתה המוגבלת של ההנהגה הפלסטינית, קרי פתח והרשות הפלסטינית, לכפות את מרותה על הפלגים השונים במחנות הפליטים, בדגש על חמאס, הג’האד האסלאמי בפלסטין והגורמים האסלאמיסטיים הקיצוניים, לצד רתיעת ממשלת לבנון מלהיקלע לעימות אלים מולם, מעמידים בספק את מימוש ההכרזות בדבר פירוק מוחלט של הפלגים מנשקם.
• בראייתנו, חזבאללה מסתייג מהמהלך העלול להוות תקדים שיסלול את הדרך גם לפירוק עתידי של נשקו שלו. לפיכך, סביר כי הארגון יחתור לסכל כל ניסיון לפירוק הפלגים, כולל שימוש בכוח ויבקש לצמצם את המהלך לכדי הסכמות ומגבלות בדבר אופן השימוש בנשק הפלסטיני, אך תוך מתן לגיטימציה חדשה לעצם הימצאותו במחנות הפליטים.
• גם איראן עלולה להקשות על יישום התהליך מחשש לפגיעה בפלגים פלסטיניים שבהם השקיעה תמיכה פיננסית, אמצעים והכשרות לאורך שנים כחלק מ”ציר ההתנגדות”, בראשם חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין. זאת בנוסף להשפעה האפשרית של תהליך הפירוז על חזבאללה, הזרוע החשובה ביותר של טהראן בלבנון ובאזור.

סוגיית הנשק הפלסטיני בלבנון

• אוכלוסיית הפליטים הפלסטינים בלבנון מהווה את הפזורה השנייה בגודלה מחוץ ליהודה ושומרון ורצועת עזה, אחרי ירדן. לפי אונר”א, בלבנון יש קרוב ל-500 אלף פליטים שרשומים בסוכנות, אולם המספר המדויק של הפליטים אינו ידוע בשל היעדר נתונים על הגירה ומוות. כ-45% מהפליטים הפלסטינים מתגוררים ב-12 מחנות הפליטים המוכרים בלבנון, אשר פרוסים ממחנה הפליטים נהר אלבארד הסמוך לעיר טריפולי שבצפון המדינה ועד למחנה אלרשידיה מדרום לעיר צור בדרום לבנון, ואשר הקמתם החלה לאחר בריחת הפליטים בעקבות מלחמת העצמאות בישראל בשנת 1948 (אונר”א, פברואר 2025).

• לצד הפעילות האזרחית במחנות הפליטים, מקיימים ארגונים פלסטיניים חמושים שונים גם נוכחות צבאית בלבנון, הממוקדת במחנות הפליטים הפרוסים ברחבי המדינה. הנוכחות החמושה הוסדרה בנובמבר 1969, במסגרת הסכם קהיר שנחתם בין אש”ף לבין לבנון, ולפיו הארגונים החמושים יוכלו לתקוף את ישראל מתוך שטח לבנון. כמו כן, הוסכם כי ועדות פלסטיניות מקומיות ינהלו את המחנות, ו”הארגון למאבק מזוין” יבטיח את הקשר עם הרשויות ויפקח על הימצאות כלי הנשק בתוך המחנות, בעוד שצבא לבנון יימנע מכניסה למחנות. ההסכם בוטל על ידי הפרלמנט הלבנוני בשנת 1987, אולם הסכמות בלתי כתובות הסדירו את מערכת היחסים בין המדינה לבין הפלגים הפלסטיניים החמושים, ולפיהן הנשק הפלסטיני ירוכז במחנות הפליטים באצטלה של ״צרכי הגנה עצמית״, במסגרת האוטונומיה הרבה ממנה נהנים הפלסטינים ואשר הפכו את מחנות הפליטים לטריטוריות המצויות, בפועל, מחוץ לשליטת רשויות החוק הלבנוניות.^[1]
• בעקבות “הסכם קהיר”, וביתר שאת לאחר סילוק הארגונים הפלסטיניים מירדן בעקבות אירועי “ספטמבר השחור” ב-1970, התחזקה הנוכחות החמושה הפלסטינית בלבנון, בעיקר בדרום המדינה, ואילצה את ישראל לבצע פעילות צבאית בתוך לבנון. לצד הטרור נגד ישראל, הפלגים החמושים של אש”ף השתתפו באופן פעיל במלחמת האזרחים שפרצה בלבנון בשנת 1975. פרוץ מלחמת לבנון הראשונה ביוני 1982 עם פלישת צה”ל ללבנון הביא לפגיעה קשה ביכולות אש”ף במדינה ולסילוק ההנהגה. עם היחלשות אש”ף, ובמיוחד תנועת פתח, התחזקה הנוכחות של פלגים פלסטיניים חמושים פרו-סוריים במחנות הפליטים. סילוק הכוחות הסוריים מלבנון באביב 2005, בעקבות רצח ראש הממשלה לשעבר רפיק אלחרירי, שוב שינה את מאזן הכוחות בזירה הפלסטינית בלבנון, כאשר פתח הצליחה לחדש את מעמדה על חשבון הפלגים הפרו-סוריים. החל משנת 2000, קיבלה גם חמאס מעמד רשמי בלבנון.
• הנוכחות הנרחבת מהווה כר פעילות פורה לשורה ארוכה של ארגונים פלסטיניים המקיימים במדינה פעילות פוליטית לצד פעילות צבאית שהיקפה משתנה מארגון לארגון. לאורך השנים, נותרה סוגיית ״הנשק הפלסטיני״ עניין רגיש שהרשויות בלבנון נמנעו מלעסוק בה, על רקע הזיכרון ההיסטורי המר של מלחמת האזרחים ומלחמת לבנון הראשונה, ולנוכח ההסכמה הפוליטית אודות הצורך לתמוך בסוגיה הפלסטינית. במקביל, התגלעו חוסר הסכמות בין הפלגים הפלסטיניים לגבי השימוש בנשק. בספטמבר 2004, התקבלה החלטה 1559 של מועצת הביטחון של האו”ם שקראה לכל הארגונים והפלגים החמושים בלבנון להתפרק מנשקם. בעוד אש”ף הביע נכונות לתת למדינה הלבנונית את האחריות הביטחונית ושמירת הסדר בתוך המחנות, חמאס ופלגים נוספים סירבו לכל ויתור על “התנגדות” חמושה נגד ישראל.^[2]

• הפסקת האש בין ישראל ללבנון ב-27 בנובמבר 2024, שסיימה את הלחימה בין ישראל לחזבאללה שבה נטלו חלק גם פלגים פלסטיניים חמושים, הובילה את הרשויות בלבנון להצהיר על נכונותן ליישם את מונופול המדינה על הנשק בכל חלקי המדינה. מחויבות זו התחזקה תחת הנשיא החדש, ג’וזף עון, והממשלה החדשה בראשות נואף סלאם, במיוחד לאחר שהתגלה כי פעילי חמאס עמדו מאחורי שני מקרים של שיגורי רקטות לעבר ישראל בסוף מרץ 2025. גם נפילת משטר אלאסד בסוריה, שהעניק חסות לחלק מהארגונים הפלסטיניים בלבנון, הקלה על הממשלה לקדם את המהלכים.^[3]
• ב-21 במאי 2025, הגיע יו”ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, לביקור של שלושה ימים בלבנון, במהלכו נועד עם בכירי השלטון וסיכם עמם על הקמת ועדה לבנונית-פלסטינית משותפת שתטפל במצב מחנות הפליטים בלבנון ובסוגיית הנשק. בעקבות זאת, דווח כי תהליך פירוק הנשק צפוי להתחיל באמצע יוני 2025 במחנות הפליטים בבירות (שאתילא, ברג אלבראג’נה ומאר אליאס), בחודש שלאחר מכן ימשיך למחנות באלבקעא ובצפון המדינה (ויפל, אלבדאוי ונהר אלבארד), ובהמשך במחנות בדרום לבנון (אלרשידיה, אלברג’ אלשמאלי, אלבץ ועין אלחלוה). נקבע כי כל מי שלא ישתף פעולה עם ההחלטה יהיה צפוי לענישה קשה, כביטול אשרת השהיה ואף גירוש מהמדינה.^[4]
• “מקורות פלסטיניים” מסרו כי בכיר במנהלת המודיעין של צבא לבנון כבר הודיע למשלחת של קואליציית הכוחות הפלסטיניים באופן רשמי על נכונות רצינית ללקיחת אחריות על הנשק במחנות הפליטים בלבנון בשלבים, החל מאמצע יוני. לפי “המקורות”, הוא דרש מהם לשתף פעולה ולמסור את הנשק הכבד והבינוני (אלנשרה, 28 במאי 2025). עם זאת, “גורם ביטחוני בכיר” העריך כי היישום במחנות הראשונים עשוי להתנהל ללא הפרעות מאחר שפתח, ארגונו של אבו מאזן, שולט בהם, אולם האתגר יהיה במחנות הבאים, ובעיקר בעין אלחלוה, בהם יש נוכחות בולטת של פלגים שאינם סרים למרות פתח וההנהגה הפלסטינית ומקורבים לחזבאללה, כדוגמת חמאס, הג’האד האסלאמי בפלסטין (הגא”פ), החזית העממית לשחרור פלסטין (חז”ע) ופלגים ג’האדיסטיים (אינדיפנדנט בערבית, 30 במאי 2025).

תנועת פתח

• תנועת פתח, הוותיקה והגדולה בין התנועות באש”ף שמהווה הנציג הרשמי של הפלסטינים, מחזיקה בנוכחות בכל מחנות הפליטים הפלסטיניים בלבנון (אלשרק אלאוסט, 23 במאי 2025). מלבד שגריר הרשות הפלסטינית בבירות, אשרף דבור, פתח מיוצגת בלבנון גם על ידי פתחי אבו ערדת, שמשמש מזכ״ל פתח בלבנון, וצבחי אבו ערב, שעומד בראש כוחות הביטחון הלאומי הפלסטיניים, אשר פועלים במחנות הפליטים הפלסטיניים בלבנון כמעין כוח שיטור פנימי האמון על שמירת הסדר ואשר נמצא בקשר עם צבא לבנון (רציפ 2, 22 במרץ 2022).

• במקביל, מקיימת הזרוע הצבאית של פתח, גדודי חללי אלאקצא, פעילות המאתגרת את המעמד של ההנהגה הפלסטינית הרשמית. הדמות הבכירה בקרב גדודי חללי אלאקצא בלבנון הוא מניר אלמקדח ממחנה הפליטים עין אלחלוה, אשר מוביל מדיניות המנוגדת לקו האידיאולוגי של צמרת תנועת פתח בראשות אבו מאזן המתנגד להמשך המאבק המזוין בישראל. על רקע זה קיים סימן שאלה משמעותי לגבי שליטתה של הנהגת פתח הרשמית בפעילותם של גדודי חללי אלאקצא בלבנון תחת הנהגתו של אלמקדח, הרואה בעצמו כממשיך דרכו של יאסר ערפאת (קדס פרס, 10 בנובמבר 2022).

• לפי צה”ל, מניר אלמקדח פועל בשירות חזבאללה ומשמרות המהפכה האיראניים, בהכוונת פיגועים ובהעברת כספים ואמצעי לחימה לתשתיות טרור ביהודה ושומרון (דובר צה”ל, 25 במרץ 2024). ב-21 באוגוסט 2024, סוכל אחיו, ח’ליל אלמקדח, בתקיפה אווירית של צה”ל בצידון (דובר צה”ל, 21 באוגוסט 2024). בסוף ספטמבר 2024, נכשל ניסיון ישראלי לסכל את מניר אלמקדח בתקיפה נגד ביתו במחנה הפליטים עין אלחלוה (רויטרס, 1 באוקטובר 2024).
• להבדיל מפלגים פלסטיניים חמושים אחרים הפעילים בלבנון, גדודי חללי אלאקצא נמנעו ככל הנראה מפעילות צבאית ישירה משטח לבנון במהלך מלחמת “חרבות ברזל” ולא מוכרים אירועים בהם פעילי גדודי חללי אלאקצא נהרגו בתקריות עם כוחות צה״ל לאורך גבול לבנון. עם זאת, תנועת פתח הודיעה כי ד”ר רצ’ואן עבדאללה, שהיה חבר בוועדת המעקב המרכזית לגיוס ולארגון של פתח במרחב (אקלים) לבנון, נהרג בתקיפה בעין אלדלב, מזרחית לצידון (האתר הרשמי של תנועת פתח בלבנון, 29 בספטמבר 2024).
• לפי נתונים שפורסמו לאחרונה, היקף החמושים הנאמנים לפתח במחנות הפליטים בדרום לבנון (אלרשידיה, אלברג׳ אלשמאלי ואלבצ) עומד על 1,300 פעילים (אלמדן, 20 במאי 2025). עם זאת, אין מידע מהימן אודות כלל היקף הכוחות הכפופים לאלמקדח ופריסתם במחנות הפליטים בשאר חלקי לבנון.

חמאס

• תנועת חמאס מקיימת על אדמת לבנון פעילות פוליטית גלויה במסגרת אחת המפקדות המרכזיות של חמאס-חוץ מאז שנסגרו משרדי התנועה בירדן ב-1999, ולאחר מכן בסוריה ב-2011. הנציג הרשמי בלבנון הוא אחמד עבד אלהאדי, שמכהן מאז שנת 2019, כאשר אימן שנאעה ורפאת מרה אחראים על הפעילות הארגונית במחנות הפליטים. בלבנון גם נמצאים חבר הלשכה המדינית של חמאס, אסאמה חמדאן, והממונה על יחסי החוץ של התנועה, עלי ברכה, שניהם היו בעבר נציגי חמאס בלבנון (אינדיפנדנט בערבית, 9 במאי 2025). בספטמבר 2024, נכלל ברכה בכתב אישום שהגיש משרד המשפטים האמריקאי נגד שישה בכירי חמאס, בהם יחיא אלסנואר וח’אלד משעל, בגין אחריות למתקפת ה-7 באוקטובר 2023 (אתר משרד המשפטים האמריקאי, 3 בספטמבר 2024).
• לצד הפעילות הפוליטית הרשמית מנהלת חמאס גם רשת ענפה של פעילות טרור חשאית בשטח לבנון, והתנועה נחשבת לגורם הכוח הפלסטיני המשמעותי ביותר במדינה. לאורך השנים פורסמו נתונים במהימנות לא ברורה אודות היקף הכוחות והמבנה הארגוני של פעילות הטרור של חמאס בזירה הלבנונית. ככלל, נראה כי הפעילות מובלת על ידי ״משרד הגדה״, שתחתיו פועלת ״מחלקת העבודות״ וכוללת כ-1,500 פעילים הפרושים בעיקר במחנות הפליטים הפלסטיניים אלברג’ אלשמאלי ואלבצ באזור צור שבדרום לבנון, אולם יש לחמאס נוכחות גם במחנה הפליטים ברג אלבראג’נה בבירות ובמחנה הפליטים עין אלחלוה ליד צידון (אלשרק אלאוסט, 15 באפריל 2023).

• הנוכחות של בכירי חמאס בלבנון נועדה לשמר את הקשר הקרוב עם חזבאללה ועם ענף פלסטין של כוח קדס של משמרות המהפכה. התיאום הקרוב בין הצדדים בא לידי ביטוי בעיקר בתחום המודיעיני במהלך מבצע “שומר החומות” במאי 2021 (אלמיאדין, 8 ביולי 2021). כמו כן, ב-6 באפריל 2023, שיגרה חמאס 34 רקטות מדרום לבנון לעבר ישראל, כאשר במקביל בוצעו שיגורים מרצועת עזה ומדרום סוריה. הרקע לשיגורים היה עימותים בין שוטרים ישראלים לבין פלסטינים ברחבת מסגד אלאקצא בהר הבית בירושלים, אולם דווח כי הירי בוצע לאחר שיחות תיאום בין חמאס, חזבאללה ומפקד כוח קדס, אסמאעיל קאא’ני.^[5]
• בעקבות מבצע “סיף אלקדס”, הכינוי שנתנו בחמאס למבצע “שומר החומות”, הוביל ראש ענף פלסטין, מחמד סעיד איזדי (חאג’ רמצ’אן) את המאמץ להסדרת פעילות הזרוע הצבאית של חמאס בלבנון. במסמכי שלל של חמאס שנתפסו על ידי צה”ל ברצועת עזה נמצאה התכתבות מ-22 במאי 2022 בין מנהיג חמאס-חוץ, ח’אלד משעל, לבין אבו אלבראא’ (סגן ראש הזרוע הצבאית, מרואן עיסא), בה תיאר את פגישתו עם איזדי בלבנון, במסגרתה דנו בפרטי ההסכם לשיתוף הפעולה של חמאס עם חזבאללה בלבנון. לפי משעל, חאג’ רמצ’אן אמר לו כי הקמת פרויקט לפלסטינים בלבנון היא החלטה הנמצאת בלב הפילוסופיה האיראנית בהכנסת כל הלאומים – הלבנוני, העיראקי והתימני – לטובת פרויקט השחרור (המלחמה בישראל). אולם במקביל, הוא העלה חששות מניסיון העבר: המבנה העדתי והפוליטי של לבנון שדוחה את הפרויקטים האלה, ההיסטוריה הפלסטינית בלבנון והרושם השלילי שנצרב בזיכרון הלבנוני, וכן האירועים בסוריה והחששות בקרב חזבאללה מהאפשרות שנשק פלסטיני יכוון נגד כוחות חזבאללה ובתוך לבנון. על כן, איזדי ביקש לתת מענה לחששות הצדדים בסוגיית חמאס באמצעות הטלת שורה של מגבלות חימוש על פעילות חמאס בלבנון, כמו גם בקביעה באשר למינויו של הגורם שיפקד על כוחות חמאס בלבנון.^[6]
• עדות פומבית ראשונה לקיומה של פעילות צבאית של חמאס בלבנון הגיעה ב-10 בדצמבר 2021, כאשר התרחש פיצוץ עז במחנה הפליטים ברג’ אלשמאלי, מזרחית לצור, שבדרום לבנון. בבדיקה עלה שהפיצוץ אירע במחסן אמצעי לחימה, שהיה ממוקם מתחת למסגד אבי בן כעב, אשר נמצא בפיקוח חמאס. בחמאס טענו כי הפיצוץ נגרם כתוצאה מקצר חשמלי במחסן שהכיל כמות גדולה של בלוני חמצן וחומרי ניקוי וחיטוי המיועדים לחלוקה במסגרת המאבק בנגיף הקורונה ודחו את הטענות שמדובר במחסן אמצעי לחימה. עם זאת, חמאס פרסמה הודעת אבל רשמית על מותו של המהנדס חמזה אבראהים שאהין (אבו מחמד), שצוין כי היה פעיל בזרוע הצבאית של חמאס וכי הוא נהרג במהלך “פעילות ג’האדית במסגרת אימונים והכנה לקרב”. בהלווית שאהין השתתפו בכירים בחמאס, וגם ראש הלשכה המדינית, אסמאעיל הניה, הגיע לסוכת האבלים, עדות למעמדו הבכיר של שאהין.^[7]
• מאז 8 באוקטובר 2023, השתתפה הזרוע הצבאית של חמאס בלבנון באופן פעיל לצד חזבאללה בלחימה נגד ישראל, לרוב בשיגורי רקטות מרוכזים לעבר יעדים אזרחיים וצבאיים ובניסיונות חדירה מעבר לגבול. הודעות קבלת האחריות הראשונות של חמאס היו שיגור 15 רקטות לעבר הגליל המערבי ב-10 באוקטובר 2023 וניסיון חדירה של שלושה פעילי נח’בה ליד מושב מרגליות ב-14 באוקטובר 2023. כמו כן, נמשך התיאום בדרג הבכיר בין נציגי חמאס לבין הנהגת חזבאללה בהובלת המזכ”ל חסן נצראללה.^[8]

• דווח כי מאז ה-7 באוקטובר 2023, הארגון החל לגייס לוחמים נוספים במחנות הפליטים הפלסטיניים בלבנון, (אלג’זירה, 18 בדצמבר 2023). “בכירים” בחמאס ו”בכירים לבנונים” ציינו כי מאות פעילים חדשים מ-12 מחנות הפליטים הפלסטיניים בלבנון הצטרפו לשורות הזרוע הצבאית של חמאס. עם זאת, נודע כי מרבית המגויסים נשארו לסייע בפעילות המקומית במחנות, ורק לעתים הגיעו לאזור הגבול עם ישראל, לרוב עבור שיגור רקטות. כתב של הניו יורק טיימס שביקר במחנה הפליטים עין אלחלוה בצידון ציין כי ברחובות הופיעו פוסטרים שקראו לגיוס לזרוע הצבאית והציעו סדנת אימון עבור “דור אלאקצא החדש” (ניו יורק טיימס, 24 באוגוסט 2024).
• בדצמבר 2023, הודיעה תנועת חמאס על הקמת תנועת נוער חדשה בשם “חלוצי מבול אלאקצא” (טלאא’ע טופאן אלאקצא) במחנות הפליטים הפלסטיניים בלבנון, ובמיוחד במחנה הפליטים עין אלחלוה. לדברי “גורמים” בחמאס, התנועה הוקמה כדי לשמש “חיל חלוץ של ההתנגדות, שייקח חלק בשחרור ירושלים ומסגד אלאקצא”. בפועל, נועדה התנועה להוות מסגרת ארגונית לגיוס אידיאולוגי ולהכשרת צעירים פלסטינים במחנות הפליטים בלבנון כפעילי טרור שיפעלו במסגרת חמאס נגד ישראל מגבול לבנון, זאת לפי המודל של תנועות נוער של ארגוני טרור אחרים.^[9]
• לאורך הלחימה, וגם לאחר כניסתה לתוקף של הפסקת האש, ביצע צה”ל סיכולים ממוקדים נגד בכירים בחמאס בלבנון שאחראים להכוונת פעילות טרור נגד ישראל ונגד אזרחים ישראלים בחו”ל:
  • ב-21 בנובמבר 2023, סוכל בתקיפה אווירית באזור צור ח’ליל ח’ראז, סגן מפקד הזרוע הצבאית של חמאס בלבנון (אלנשרה; ערוץ הטלגרם קנאה אלנבטיה; סוכנות הידיעות הלבנונית, 21 בנובמבר 2023; ערוץ הטלגרם של גדודי עז אלדין אלקסאם, 22 בנובמבר 2025). לפי המוסד ושירות הביטחון הכללי (שב”כ), ח’ראז הוביל את פעילות הטרור של חמאס באירופה והיה אחראי על חלק מתשתיות חמאס שהתגלו בדנמרק, הולנד וגרמניה (תקשורת ישראלית, 13 בינואר 2024).
  • בתקיפה באלצ’אחיה אלג’נוביה בבירות ב-2 בינואר 2024 נהרגו צאלח אלעארורי (אבו מחמד), סגן יו”ר הלשכה המדינית של חמאס ומנהיג התנועה ביהודה ושומרון; סמיר פנדי (אבו עאמר), ממחנה הפליטים אלרשידיה שהיה אחראי על הפעילות הצבאית של הזרוע הצבאית בלבנון; עזאם חסני אלאקרע המכונה אבו עבדאללה (אבו עמאר), מפקד בזרוע הצבאית של חמאס שהיה האחראי על התיק הצבאי של חמאס בחו”ל ועל הוצאת פיגועים ביהודה ושומרון; ופעילי התנועה: מחמוד זכי שאהין; מחמד בשאשה; מחמד אלריס; אחמד חמוד.^[10]
  • ב-9 באוגוסט 2024, סוכל בתקיפה אווירית בצידון סאמר מחמוד אלחאג׳, שפיקד על הכוח הצבאי של חמאס במחנה הפליטים עין אלחלוה. נמסר כי הוא היה אחראי על קידום והוצאה לפועל של פעולות טרור ושיגורים מלבנון לשטח ישראל, וגם אחראי על גיוס והכשרת פעילי טרור לפגיעה במדינת ישראל (דובר צה”ל, 9 באוגוסט 2024).
  • ב-5 באוקטובר 2025, סוכל בתקיפה אווירית בטריפולי פעיל הזרוע הצבאית של חמאס, סעיד עלאא נאיף עלי. צוין שהוא הוביל פיגועים נגד יעדים ישראליים ופעל לגייס פעילים לחמאס (דובר צה”ל, 5 באוקטובר 2024). בחמאס אישרו כי “המפקד” סעיד עטא אללה עלי נהרג בתקיפה נגד ביתו במחנה הפליטים אלבדאוי שבמחוז טריפולי בצפון לבנון (ערוץ הטלגרם של חמאס, 5 באוקטובר 2024).
  • ב-17 בפברואר 2025, סיכל צה”ל בתקיפה אווירית באזור צידון את מחמד שאהין, ששימש ראש מחלקת המבצעים של חמאס בלבנון. נמסר כי הוא קידם הוצאה לפועל של פיגועי טרור משטח לבנון נגד אזרחים ישראלים במימון איראני (דובר צה”ל, 17 בפברואר 2025). כלי תקשורת של חמאס אישרו כי מחמד שאהין היה אחראי המבצעים של הזרוע הצבאית בלבנון ועמד מאחורי הכוונת תשתית “ההתנגדות” בצפון השומרון (ערוץ אלאקצא, 17 בפברואר 2025).
  • ב-4 באפריל 2025, סיכל צה”ל בתקיפה בצידון את מפקד הגזרה המערבית של חמאס בדרום לבנון, חסן אחמד פרחאת. בהודעת צה”ל נאמר כי פרחאת היה אחראי לקידום פעילות טרור נגד כוחות צה”ל ואזרחי ישראל, במהלך המלחמה ואחריה, ובכלל זה שיגור רקטות לצפת שגרם למותה של חיילת צה”ל בפברואר 2024 (דובר צה”ל, 3 באפריל 2025).

• ב-22 וב-28 במרץ 2025, התרחשו שתי תקריות של שיגורי רקטות לעבר צפון ישראל, תוך הפרת הסכם הפסקת האש. חקירת צבא לבנון ומנגנוני הביטחון זיהתה כי האחראים לירי הם לבנונים ופלסטינים שמשתייכים לחמאס (חשבון X של צבא לבנון, 18 באפריל 2025). כתב אישום הוגש נגד תשעה אנשים על סעיפים של הקמת קבוצה חמושה במטרה להזיק לסמכות המדינה ויוקרתה, שיגור רקטות לעבר ישראל, איסוף נשק בינוני וכבד וציוד צבאי, הכנה לפעולות נוספות שלא בוצעו מסיבות שאינן בשליטתם והחזקת נשק, חומרי נפץ ורקטות. עוד צוין כי הנאשמים, מרביתם לבנונים וכולם פעילי חמאס, הפרו את הצעדים שנקטה מדינת לבנון בנוגע ליישום החלטה 1701 וחשפו את לבנון לסכנה של פעולות עוינות (Lebanon Debate, 5 במאי 2025).
• ב-2 במאי 2025, החליטה המועצה העליונה להגנה בלבנון להמליץ לממשלה להזהיר את חמאס מפני שימוש בשטח לבנון לצורך ביצוע פעולות שמאיימות על הביטחון הלאומי של המדינה (אלנשרה, 2 במאי 2025). בעקבות ההחלטה, זימן ראש מנהלת הביטחון הכללי בלבנון, לואא’ חסן שקיר, את נציג חמאס בלבנון, אחמד עבד אלהאדי, והזהיר אתו מפני פעולות שיערערו את ריבונות לבנון. בתגובה, עבד אלהאדי הודיע כי הוא מוכן להסגיר את ארבעת הפלסטינים המבוקשים על שיגור רקטות לעבר צפון ישראל בסוף מרץ 2025, בהם מתכנן הירי, וציין כי שיגור הרקטות היה פעולה אינדיבידואלית ולא כתוצאה מהחלטה של תנועת חמאס. בנוסף, דווח כי חמאס הבטיחה לא להפר את ריבונות לבנון בעתיד (אלערביה, 3 במאי 2025). בעקבות מהלכים אלו, ובמהלך שנראה כצעד שנועד לפייס את הצמרת הלבנונית, הסגירה חמאס שלושה מתוך ארבעת המבוקשים הפלסטינים לידי צבא לבנון (חשבון X של צבא לבנון, 6-4 במאי 2025).

הג׳האד האסלאמי בפלסטין

• במשך שנים, מרכז הפעילות של תנועת הג’האד האסלאמי בפלסטין (הגא”פ) היה בדמשק, ומשם ככל הנראה נוהלה הפעילות גם בזירה הלבנונית. בעקבות הפלת משטר אלאסד בדצמבר 2024 ועלייתו לשלטון של אחמד אלשרע המוביל קו תקיף נגד נוכחות איראן ושלוחיה בסוריה, נאלצה צמרת התנועה לעזוב את דמשק. דווח כי מזכ״ל התנועה, זיאד אלנח’אלה, העביר את מוקד פעילותו לאיראן ואילו האחראי על הפעילות הצבאית, אכרם עג׳ורי, עזב את דמשק עוד קודם לכן, ולפי דיווחים שונים ערב מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 הוא התגורר בבירות, תחת חסות חזבאללה (סוכנות מהר, 2 באוקטובר 2023), אך בהמשך מצא מחסה בעיראק (כאן 11, 8 בדצמבר 2024). כמו כן, לאחר ביקורו של יו”ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, בסוריה באפריל 2025, עצרו כוחות הביטחון הסוריים את ח׳אלד ח׳אלד ואבו עלי יאסר, שניים מבכירי הגא״פ שנותרו לפעול בדמשק, (אלקדס אלערבי, 21 באפריל 2025).
• הגא״פ, המקורבת באופן מסורתי לאיראן, פועלת בלבנון בחסות ובתיאום הדוק עם חזבאללה וכוח קדס של משמרות המהפכה. הנציג הרשמי של התנועה בלבנון הוא ראש המחלקה לעניינים ערביים ובינלאומיים וחבר הלשכה המדינית, אחסאן עטאיא (Lebanon Debate, 9 במאי 2025). לצדו פועל שכיב אלעינא, האחראי על יחסי החוץ (אלג’זירה, 12 באוקטובר 2023).

• לזרוע הצבאית של הגא״פ, פלוגות ירושלים, יש נוכחות בעיקר במחנות הפליטים הפלסטיניים בדרום לבנון, אולם אין נתונים מהימנים לגבי היקף הכוחות ופריסתם בפועל. הפעילות הצבאית של התנועה בלבנון מרוכזת תחת יחידה ייעודית הנקראת גדודי השהיד מחמוד אלמג׳ד׳וב, אשר הגא”פ הכריזה על קיומה ימים ספורים לפני מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 (סמא, 6 באוקטובר 2023).
• במהלך מלחמת “חרבות ברזל”, השתתפו פעילי גא״פ בלחימה נגד כוחות צה״ל לאורך גבול הצפון, כאשר הם ביצעו לפחות שבע תקיפות, מרביתן ניסיונות חדירה לשטח ישראל. ההודעה היחידה של קבלת אחריות של פלוגות ירושלים פורסמה ב-9 באוקטובר 2023, בעקבות פיגוע חדירה בצפון הארץ שבו נהרגו שלושה לוחמי צה”ל. הגא”פ אישר כי שני פעילים שלו נהרגו (ערוץ הטלגרם של פלוגות ירושלים, 9 באוקטובר 2023; סוכנות קדס, 10 באוקטובר 2023).
• דווח כי במערכת הביטחון בישראל העריכו כי מאות מפעילי התנועה מסוריה שולבו בלחימה תחת פיקוד ישיר של כוח רצ’ואן של חזבאללה (כאן 11, 14 בפברואר 2024). עדות לכך הייתה בהודעות הגא”פ על פעילים שנהרגו בלחימה, כאשר מתוך 58 ההודעות שפורסמו מאז 8 באוקטובר 2023, 46 פעילים השתייכו לגדודי השהיד עלי אלאסוד, שלוחת הגא”פ בסוריה, ורק 12 מההרוגים השתייכו לשלוחה בלבנון (ערוץ הטלגרם של פלוגות ירושלים, 9 באוקטובר 2023 – 21 באפריל 2025).

    
מימין: הרוג משלוחת לבנון. משמאל: הרוג משלוחת סוריה
(ערוץ הטלגרם של פלוגות ירושלים, 21 בפברואר 2025)

• ב-28 באוגוסט 2024, ביצע כלי טיס של חיל האוויר הישראלי תקיפה בגבול סוריה-לבנון, בה סוכל פראס קאסם, בכיר בגא”פ. נמסר שהוא היה אחראי על בניית התוכניות המבצעיות של הגא”פ בסוריה ובלבנון וגם השתתף בגיוס פעילי טרור פלסטינים לחזבאללה. עוד נמסר כי בתקיפה נהרגו מספר פעילי גא”פ נוספים שהיו בדרכם ללבנון כדי לפעול בשירות חזבאללה (דובר צה”ל, 28 באוגוסט 2024). הזרוע הצבאית של הגא”פ אישרה כי פראס חסין קאסם נהרג עם שני פעילים נוספים מהסניף הסורי של פלוגות ירושלים “בעת שביצעו את חובת הג’האד שלהם” (ערוץ הטלגרם הרשמי של פלוגות ירושלים, 28 באוגוסט 2024).
• “מקורות פלסטיניים” דיווחו כי לאחר תחילת מבצע “מבול אלקצא” ב-7 באוקטובר 2023, פעילי הזרועות הצבאיות של חמאס ושל הגא”פ בלבנון עברו לדרום המדינה תחת חסות חזבאללה (אלשרק אלאוסט, 15 באוקטובר 2023). נציג הגא”פ בלבנון, אחסאן עטאיא, מסר כי יש תיאום בדרגים הגבוהים ביותר בין “ההתנגדות הפלסטינית” לבין “ציר ההתנגדות”, ובמיוחד חזבאללה, וכי הוקמו חדרי מבצעים משותפים כדי לעקוב אחרי “התקדמות הלחימה מכל הזוויות” (אלעהד, 26 באוקטובר 2023). התיאום התבצע גם בדרג ההנהגה, כאשר מזכ”ל הגא”פ, זיאד אלנח’אלה, נועד עם מזכ”ל חזבאללה, חסן נצראללה, ועם סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס, צלאח אלעארורי, ב-25 באוקטובר 2023, ונמסר כי הם סיכמו על המשך התיאום ועל מעקב מתמשך אחרי ההתפתחויות על בסיס יומי וקבוע (אלנשרה, 25 באוקטובר 2023).

החזית העממית לשחרור פלסטין

• החזית העממית לשחרור פלסטין (חז״ע), פועלת בלבנון תחת הנהגת הית׳ם עבדו, מרואן עבד אלעאל ועבדאללה דנאן. בכירים אלו אמונים על הפעילות הפוליטית במחנות הפליטים ועל הקשרים מול הרשויות בלבנון (אתר חז”ע בלבנון, 22 במאי 2025). לצד הפעילות “האזרחית”, פועלת גם הזרוע הצבאית של החז״ע, גדודי השהיד אבו עלי מצטפא, שבין ראשיה נמנים עלאם אלכעבי, יליד שכם שהיה עצור בישראל ושוחרר במסגרת עסקת שליט ומעורב בהוצאת פיגועים משטח לבנון נגד ישראל (אלקדס אלערבי, 8 באוגוסט 2023).
•    ב-30 בספטמבר 2024, סיכל צה”ל בתקיפה אווירית בבירות את נצ’אל עבד אלעאל, שפיקד על חז”ע בלבנון ואת עמאד עודה, ראש המשרד הצבאית של חז”ע בלבנון. לפי דובר צה”ל, עבד אלעאל הוביל את מאמצי חז”ע לתכנון ולהוצאה לפועל של פיגועי טרור נגד מדינת ישראל והיה אחראי על הכוונת פעילות הטרור של חז”ע ביהודה ושומרון. בין השאר, הוא עמד מאחורי פיגוע מטען באוטובוס בביתר עלית ופיגוע ירי בצומת חוארה במרץ 2023 (דובר צה”ל, 30 בספטמבר 2024). חז”ע אישרה כי בתקיפה נגד דירה במרכז בירות נהרגו “המפקד” מחמד עבד אלעאל, המכונה נצ’אל, חבר הלשכה המדינית ואחראי המחלקה הצבאית-ביטחונית; “המפקד” עמאד עודה, המכונה אבו זיאד, חבר המחלקה הצבאית והמפקד הצבאי בלבנון; ו”החבר ומפקד השטח” עבד אלרחמן עבד אלעאל (ערוץ הטלגרם של גדודי השהיד אבו עלי מצטפא, 30 בספטמבר 2024).

• הזרוע הצבאית של חז”ע פרסמה הודעות אבל על מותם של שישה מפעיליה לאורך “הגבול הפלסטיני-לבנוני”, כולם לאחר הסיכול בבירות, כאשר שמותיהם של שלושה מההרוגים פורסמו לאחר תחילת הפסקת האש ב-27 בנובמבר 2024. הדבר מעיד הן על הצטרפות מאוחרת של גדודי השהיד אבו עלי מצטפא ללחימה בדרום לבנון והן על ההיקף המוגבל של פעילות הזרוע הצבאית בלבנון ערוץ הטלגרם של גדודי השהיד אבו עלי מצטפא, 26 באוקטובר 2024 – 25 בפברואר 2025; לאג’אין, 30 באוקטובר 2024 ו- 7 בפברואר 2025).
• הלוויית שלושת הרוגי הסיכול בבירות והלוויות של מרבית פעילי התנועה בלחימה בדרום לבנון התקיימו במחנות הפליטים הלבנוניים נהר אלברד ובדאוי שבצפון המדינה, עדות כי פעילותם הצבאית של גדודי השהיד אבו עלי מצטפא ממוקדת במחנות אלו, על אף שישנה נוכחות של חז”ע גם במחנות פליטים אחרים במדינה (לאג’אין, 30 בספטמבר 2024). עם זאת, אין מידע מהימן לגבי היקף הכוחות המדויק או הפרישה המלאה של גדודי אבו עלי מצטפא במחנות הפליטים.

החזית העממית לשחרור פלסטין – המפקדה הכללית

• החזית העממית לשחרור פלסטין – המפקדה הכללית (חז״ע-מפכ״ל) מיוצגת באופן רשמי בלבנון על ידי ע׳אזי דבור, ומזכיר הלשכה המדינית, אנואר רג׳א. חז”ע-מפכ”ל נחשבה במשך שנים לפלג פלסטיני חריג בנוף הלבנוני, בשל קרבתה למשטר אלאסד בסוריה והעובדה שהחזיקה בסיסים צבאיים מוכרים מחוץ למחנות הפליטים הפלסטיניים בלבנון – בקוסאיא ובסולטאן יעקב שבאזור אלבקאע ובאזור נאעמה במישור החוף למרגלות הרי השוף (אלנשרה, 24 ביוני 2024). עם זאת, המגעים שניהלו הרשויות בלבנון עם הנהגת חז”ע-מפכ”ל בניסיון לפרק את הבסיסים כדי להגביל את הנשק למחנות הפליטים לא צלחו (אתר הפלנגות, 12 בדצמבר 2024).
• בעקבות נפילת משטר אלאסד בדצמבר 2024, איבדה חז”ע-מפכ”ל את החסות הסורית ופעיליה נטשו את הבסיסים הצבאיים. כעבור זמן קצר, השתלט צבא לבנון על המתחם הצבאי ג’מילה עין אלביצ’א ועל מנהרה באזור זחלה שבבקעא והוחרמו כמויות גדולות של אמצעי לחימה (אמל”ח), תחמושת וציוד צבאי (לבנון 24 ואלנהאר ,23 בדצמבר 2024). בהקשר לכך, באתר נמר, שהוגדר “בכיר ביטחוני” בחז”ע-מפכ”ל, מסר כי הארגון נטש את כל מוצביו בלבנון שמחוץ למחנות הפליטים הפלסטיניים ומסר אותם לידי צבא לבנון, יחד עם האמל”ח והציוד שהיה בתוכם. לדבריו, הפעולה סוכמה עם צבא לבנון מתוך אמונה בלבנון ובמוסדותיה, ללא קשר לאירועים בסוריה. הוא גם הודה לעם הלבנוני על “אירוח העם הפלסטיני” (אלאח’באר, 23 בדצמבר 2024).

• על רקע התפתחויות אלה ולאור העובדה כי לאורך מלחמת חרבות ברזל לא פרסמה התנועה הודעת בדבר השתתפות פעיליה בלחימה נגד ישראל, קיים חוסר בהירות רב לגבי סטאטוס הפעילות של חז״ע-מפכ״ל, ומסתמן כי לתנועה אין כיום תשתית טרור פעילה במדינה.
• עדות נוספת לאתגר על המשך פעילות חז”ע-מפכ”ל סיפק מעצרו של מזכ”ל הארגון, טלאל נאג’י, על ידי הרשויות הסוריות בדמשק וסגירת הלשכות של הארגון בסוריה בתחילת מאי 2025. נאג’י שוחרר לאחר שעות אחדות של חקירה, ולאחר מעורבות של יו”ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, ומנהיג חמאס-חוץ, ח’אלד משעל. (אלמיאדין והטלוויזיה הסורית, 3 במאי 2025). מהלכים אלו בסוריה עשויים להעניק לגיטימציה לצעדים דומים נגד פעילות התנועה גם מצד הרשויות בלבנון.

החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין

• החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין (חז״ד) מקיימת בלבנון נוכחות קבועה בהובלת מזכ״ל התנועה, פהד סלימאן, והנציג הרשמי שלה בלבנון הוא יוסף אחמד. בדומה לשאר הפלגים הפלסטיניים בלבנון, התנועה מקיימת קשרים פוליטיים עם חזבאללה (סוכנות הידיעות הלבנונית, 21 באפריל 2024 ו-22 בפברואר 2025).
• במהלך מלחמת “חרבות ברזל”, הביעה צמרת חז”ד בלבנון הזדהות ותמיכה בלחימה שהוביל חזבאללה נגד ישראל (וטן, 23 בספטמבר 2024). עם זאת, אין ראיות למעורבות של פעילי התנועה ושל הזרוע הצבאית, כוחות השהיד עמר אלקאסם, בלחימה נגד ישראל משטח לבנון. בשל כך, קיים סימן שאלה אם התנועה מקיימת פעילות צבאית כלשהי על אדמת בלבנון.

הפלגים הג׳האדיסטיים

• לצד הפלגים הפלסטיניים המרכזיים, פועלים במחנות הפליטים הפלסטיניים בלבנון גם ארגונים קטנים וקבוצות מקומיות המזדהים עם תפישות ג׳האדיסטיות קיצוניות החורגות מהנרטיב הלאומי הפלסטיני. בין קבוצות אלו ניתן למנות את גדודי עבדאללה עזאם, אנצר אללה, פתח אלאסלאם, צבא אלשאם, עצבת אלאנצאר ועוד.

     
מימין: סמל פתח אלאסלאם. משמאל: סמל גדודי עבדאללה עזאם

• ארגונים קיצוניים אלו אינם סרים למרות המוסדות הפלסטיניים הרשמיים במחנות הפליטים, ומעת לעת הם אף קוראים תיגר על הסטטוס קוו במחנות הפליטים המנוהל על ידי אש”ף ושאר הארגונים הפלסטיניים הגדולים. עם זאת, השפעת ארגונים אלו הינה מוגבלת ומקומית וההערכה היא כי היקף הכוחות החמושים הנאמנים להם אלו בכלל מחנות הפליטים בלבנון הינו קטן יחסית ועומד על מאות בודדות.
• בעבר אף נרשמו מקרים, בהם ארגונים אלו ניסו לפעול מחוץ למחנות הפליטים הפלסטיניים ולאתגר את מנגנוני הביטחון הרשמיים של לבנון. דוגמה בולטת לכך היו העימותים הנרחבים שפרצו בין פעילי פתח אלאסלאם, שהיוו שלוחת אלקאעדה בלבנון, לבין כוחות צבא לבנון במחנה הפליטים נהר אלבארד שבצפון לבנון בשנת 2007. ההתנגשויות נמשכו כשלושה חודשים וחצי, במהלכם צבא לבנון הפעיל כוח חריג בתוך מחנה הפליטים עצמו, אשר שם קץ לפעילות פתח אלאסלאם במחנה.^[11]
• בשנים האחרונות, החיכוך בין פעילי הפלגים הג’האדיסטיים לבין שאר הפלגים הפלסטיניים התמקד במחנה הפליטים עין אלחלוה בדרום לבנון. לדוגמה, ביולי-ספטמבר 2023, נרשמו עימותים חריגים בין פעילי פתח לבין פעילי צבא אלשאם, שאף התנקשו בחייהם של אבו אשרף אלערמושי, מפקד מנגנון הביטחון הלאומי במחנה הפליטים. לצורך השבת השקט, גם הוקם כוח ביטחוני משותף בפיקוד קצין פתח ובהשתתפות פעילי חמאס ועצבת אלאנצאר.^[12]

• עדות לאתגר הצפוי לכוחות הביטחון הלבנוניים ביישום פירוז מחנות הפליטים הפלסטיניים הגיע בסוף מאי 2025, כאשר דווח כי שירות המודיעין של הצבא הלבנוני חשף תא גדול של דאעש, שפעל לראשונה תחת השם וליאת לבנון, אשר פעל במחנה הפליטים עין אלחלוה ותכנן להוציא לפועל סדרת פיגועים נגד יעדים ממלכתיים בלבנון (אלג’מהוריה, 29 במאי 2025).

1. קבוצת המשבר הבינלאומית, מטפחים חוסר יציבות: מחנות הפליטים הפלסטיניים בלבנון, דוח מדיניות מספר 84, 19 בפברואר 2009.

2. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-23 בפברואר 2006: "המאבק לפירוק נשק המליציות בלבנון על יסוד החלטה 1559". ↑

3. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-8 במאי 2025: " פירוק הנשק של הפלגים הפלסטיניים החמושים בלבנון".

4. להרחבה, ראו פרסום של מרכז המידע: "מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (26-19 במאי 2025)".

5. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 17 באפריל 2023: "ירי רקטות לעבר ישראל – סיכום האירועים".

6. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-30 בינואר 2025: "פעילות ראש “ענף פלסטין” בכוח קדס, סעיד איזדי, כפי שעולה ממסמכי שלל".

7. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-16 בדצמבר 2021: "פיצוץ מחסן אמצעי הלחימה במחנה הפליטים ברג’ אלשמאלי בדרום לבנון מעיד על קיומה של תשתית צבאית של חמאס בלבנון".

8. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-29 באוגוסט 2024: " הארגונים הפועלים לצד חזבאללה בלבנון בלחימה נגד ישראל".

9. להרחבה ראו פרסום מרכז המידע מיום 28 בדצמבר 2023: "חלוצי מבול אלאקצא: תנועת נוער חדשה שהקימה חמאס בלבנון לביצוע טרור נגד ישראל".

10. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-5 בינואר 2024: "תגובות להתנקשות בצאלח אלעארורי בבירות".

11. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-9 בספטמבר 2007: "הישג לממשלת פואד סניורה ולצבא לבנון: ניצחון על פתח אלאסלאם, שלוחת אלקאעדה בלבנון, לאחר כשלושה וחצי חודשי קרבות. צבא לבנון השלים השתלטותו על מחנה הפליטים נהר אלבארד בצפון לבנון, אשר בשנה האחרונה הפך מוקד לפעילות הג'האד העולמי".

12. עצבת אלאנצאר (עדת התומכים) הינו ארגון פלסטיני, בעל אידיאולוגיה אסלאמית רדיקאלית הפועל בלבנון, בעיקר במחנה הפליטים עין אלחלוה. הארגון קשור לגורמי ג'האד עולמי ופעיליו היו מעורבים בשיגור רקטות לעבר ישראל ב: 27 – 28 בדצמבר 2005. להרחבה על העימותים, ראו את הפרסומים השבועיים של מרכז המידע: מבט לטרור: חזבאללה, לבנון וסוריה בין יולי לספטמבר 2023.

מאמרים נוספים בתחום