העמדה המתריסה של חזבאללה לנוכח שבריריות הפסקת האש והניסיונות לקדם הידברות בין ישראל ללבנון

דרור דורון

עיקרים

• ב-6 בנובמבר 2025, פרסם חזבאללה “מכתב פתוח” להנהגה הלבנונית ולציבור, בו טען כי הארגון עמד בהסכם הפסקת האש מ-27 בנובמבר 2024 והזהיר כי הדרישה לפירוק חזבאללה מנשקו ולפתיחת משא ומתן עם ישראל נועדו להחליש את לבנון. הארגון אף הדגיש כי אינו מוכן לוותר על “הזכות להתנגדות” ואינו נדרש לציית להנחיות של הממשלה בנושאי מלחמה ושלום. גם מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, ובכירים נוספים בארגון הביעו עמדות דומות.
• פרסום המכתב הגיע על רקע תקיפות צה”ל לאכיפת הסכם הפסקת האש שהתמקדו במאמצי השיקום של הארגון וביכולות של כוח רצ’ואן, וזאת לנוכח הפרסומים על ההתחמשות המחודשת של חזבאללה. ישראל וארה”ב גם הזהירו כי אם צבא לבנון לא יגביר את קצב פירוק נשק חזבאללה, התקיפות עלולות להתגבר ולהתרחב.
• בניסיון למנוע הסלמה ולהביא לפתרון המחלוקות בין ישראל לבין לבנון, הציעו ארה”ב ומצרים לקיים משא ומתן בין שתי המדינות. נשיא לבנון עון ציין כי לארצו אין ברירה אלא לקיים הידברות עם ישראל, אולם יו”ר הפרלמנט ברי, בעל בריתו של חזבאללה, הביע התנגדות למשא ומתן ישיר.
• “המכתב הפתוח” של חזבאללה מהווה שלב נוסף בהתרסה של הארגון לנוכח המאמצים לפרק אותו מנשקו אחרי שבעבר הביע נכונות עמומה לקיים דיון על יישום התוכנית בתנאים מסוימים. עם זאת, היעדרם של אולטימטום כלפי ממשלת לבנון או אזהרות מפורשות מול ישראל מעידים על המשך מגמת הריסון של הארגון למרות תקיפות האכיפה של צה”ל. להערכתנו, המשך מאמצי בניין הכוח של חזבאללה, אוזלת ידו של צבא לבנון לבלימת תהליכים אלו והחרפת צעדי האכיפה מצד ישראל עלולים לשחוק את הזהירות והריסון שאפיינו את כלל השחקנים המעורבים מאז תחילת הסכם הפסקת האש ועלול להגביר את הסיכון להתפרצות סבב הסלמה חריג לקראת סוף שנת 2025, המועד בו נקבה ממשלת לבנון כתאריך היעד לפירוק הנשק של המיליציות החמושות הפועלות במדינה, ובכלל זה חזבאללה.

“מכתב פתוח” של חזבאללה

• ב-6 בנובמבר 2025, פרסם חזבאללה “מכתב פתוח” המיועד לנשיא לבנון, ג’וזף עון, לראש הממשלה, נואף סלאם, וליו”ר הפרלמנט, נביה ברי, ולכלל הציבור הלבנוני. במכתב, הציג הארגון את עמדותיו הפומביות לנוכח המשך התקיפות הישראליות נגד יעדי חזבאללה, הדרישה לפירוק הארגון מנשקו והלחץ הבינלאומי על לבנון לפתוח בשיחות ישירות עם ישראל. להלן עיקרי המכתב:
• חזבאללה עמד בהסכם הפסקת האש: הארגון טען כי הוא ומדינת לבנון עמדו בסעיפי הסכם הפסקת האש מ-27 בנובמבר 2024, ובכלל הפסקת הפעולות הצבאיות נגד ישראל, בעוד “האויב הציוני” המשיך ב”הפרות” של ריבונות לבנון ביבשה, באוויר ובים. עוד נאמר כי ישראל התייחסה בזלזול בקריאות לעצירת “התוקפנות” והשתמשה בהן כדי “לסחוט את לבנון ולהציב תנאים ודרישות” במטרה “להכניע את לבנון ולבזות אותה” כדי שתכיר “בלגיטימיות של כיבוש בכוח”.
  • פירוק נשק חזבאללה: הארגון טען כי החלטת הממשלה על בלעדיות הנשק הייתה “טעות”, וכי ישראל ניצלה זאת כדי “לכפות” את הדרישה לפירוק נשק “ההתנגדות” בכל שטח לבנון כתנאי להפסקת “התוקפנות”, ולא רק מדרום לליטאני. בראיית חזבאללה, הדיון על בלעדיות המדינה על הנשק יכול להתקיים רק במסגרת לאומית במטרה להשיג הסכמה על אסטרטגיה כוללת לביטחון, הגנה ושמירה על הריבונות, ולא בתגובה “לבקשה זרה או לסחטנות ישראלית”. הארגון הזהיר כי “האויב הישראלי” מכוון את דרישותיו לכל לבנון כדי “לנטרל את יכולתה לסרב לדרישותיו הסחטניות”.
  • סירוב למשא ומתן עם ישראל: חזבאללה הזהיר מפני ניסיונות “לגרור” את לבנון לסבבים חדשים של “מלכודות משא ומתן”, שבראיית הארגון יהיה מיועד “למטרות המשרתות את היעדים והאינטרסים של האויב הציוני”. הארגון טען כי כל משא ומתן רק יעניק רווח נוסף “לאויב הישראלי שתמיד לוקח ואינו מחויב למה שמוטל עליו”. בניסיון להציג את עמדת הארגון כעמדה רשמית של המדינה, נאמר במכתב כי “לבנון מעוניינת כעת בהפסקת התוקפנות מכוח נוסח הכרזת הפסקת האש ובלחץ על האויב הציוני לציית ליישומה, ואינה מעוניינת כלל להיכנע לסחטנות תוקפנית ולהיגרר למשא ומתן מדיני עם האויב הציוני”.
  • אי ויתור על “ההתנגדות”: הארגון הבהיר כי הוא רואה ב”ההתנגדות לכיבוש ולתוקפנות”, “זכות לגיטימית”, וכי הוא יעמוד לצד צבא לבנון והעם הלבנוני כדי להגן על הריבונות. לפי חזבאללה, מדובר בזכות שאינה נכללת תחת כותרת של “החלטה על שלום או מלחמה”, אלא נועדה להגן נגד “אויב שכופה מלחמה” על לבנון. בכך מבקש חזבאללה לעקר את עמדת הנשיא עון וראש הממשלה סלאם כי רק המדינה היא שתחליט אם לצאת למלחמה או לקיים שיחות שלום, וגם מנסה להחיות את השילוש “צבא-עם-התנגדות” שהוצא מקווי היסוד של הממשלה הנוכחית.
  • קריאה לגבש עמדה לבנונית אחת: הארגון קרא לאמץ עמדה לאומית אחידה שתדבק במימוש כל תנאי הפסקת האש ולעצירת “ההפרות, התוקפות וההתפשטות הציונית”, ולא להיגרר לפתיחת משא ומתן מדיני אשר עלול להוביל לנרמול יחסים עמה או לפגוע בזכותה של לבנון להגן על עצמה.
• בעקבות הפרסום, מסר “מקור בחזבאללה” כי על אף הנאמר במכתב הפומבי, הארגון לא מעוניין להיכנס למלחמה, אך ישראל צריכה ליישם את ההסכם. לדבריו, הם לא רוצים מלחמה, אך הם גם לא ייתנו “להכניע את לבנון באמצעות כוח, סחיטה ולחצים” (אלערבי אלג’דיד, 6 בנובמבר 2025).
• העמדות שהובעו בהודעת הארגון באו לידי ביטוי גם בדברים של בכירים בחזבאללה בימים האחרונים:
  • מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, הבהיר כי אחריות המדינה היא לעקוב אחרי “ההפרות והתוקפנות” מצד ישראל. בנאום לרגל טקס “שוק ארצי” לתוצרת חקלאית, קרא קאסם לממשלה לתמוך בצבא כדי שיהדוף את “התוקפנות הישראלית” והוסיף כי “כולם בלבנון אחראים להתמודד עם התוקפנות והכיבוש – כל אחד בתפקידו ומעמדו”. קאסם הדגיש כי הם לא ישנו את עמדתם בנוגע ל”התנגדות ולאיתנות” על אף “ההפחדה”, וקרא ללחוץ על ישראל להתחייב ליישום הסכם הפסקת האש. לטענתו, כל הסכם חדש הוא “זיכוי” לישראל מפני שהוא ינקה אותה מאחריות למעשיה” (אלמנאר, 31 באוקטובר 2025).

• • יו”ר סיעת חזבאללה בפרלמנט, מחמד רעד, הדגיש כי הארגון מקריב דם ונשאר נאמן ל”התנגדות” מתוך דאגה לריבונות לבנון וכדי “שהאויב לא יחשוב שהכנעתנו קלה”. הוא קרא למדינה ולעם הלבנוני להמשיך להפעיל לחץ כדי לאלץ את “האויב” להכריז על הפסקת אש וליישם את התנאים שנקבעו בהסכם בנובמבר 2024. הוא הזהיר כי כל “ויתור לאויב, ביטוי של הבנה או קידום תירוצים לתוקפנות, לא יעצרו את הסחטנות של האויב אלא יעודדו אותו לדרוש עוד” (אלמנאר, 1 בנובמבר 2025).
  • חבר סיעת חזבאללה בפרלמנט, חסן פצ’לאללה, ציין כי הם עדיין רואים במוסדות המדינה את האחראים לטיפול ב”הפרות הישראליות” של הפסקת האש, וזאת על אף שחזבאללה הוא שסובל ודם הפעילים שלו הוא שנשפך. לדבריו, בעוד “האויב” ממשיך בתקיפות, העם הלבנוני “עומד איתן ועוסק בפעילות התנגדות שאינה טיל, כדורים או מטען נפץ” (אלנשרה, 2 בנובמבר 2025).
  • סגן יו”ר המועצה המדינית של חזבאללה, מחמוד קמאטי, קרא לרשויות מדינת לבנון למלא את הבטחותיהן והתחייבויותיהן, כולל הפסקת “ההפרות”. הוא הדגיש כי “המשוואה שהאויב הישראלי מנסה לכפות על לבנון לא תחזיק מעמד ותשתנה”. קמאטי גם דחה את הקריאות לקיים משא ומתן עם “האויב” אחרי שישראל נמנעה מיישום של סעיפי הפסקת האש במשך שנה והוא קרא למדינות התומכות בהסכם להשלים אותו “ולהפעיל לחץ על האויב ליישמו” (אלאח’באר, 3 בנובמבר 2025).

התעצמות חזבאללה ושבריריות הפסקת האש

• “המכתב הפתוח” של חזבאללה פורסם על רקע התגברות התקיפות הישראליות לאכיפת הסכם הפסקת האש והאיומים הישראליים להסלים את הפעילות אם ממשלת לבנון לא תאיץ את צעדיה לפירוק חזבאללה מנשקו בהתאם להחלטותיה מאוגוסט 2025.^[1]
• בשבועות האחרונים פורסמו דיווחים כי חזבאללה נמצא בשלב מתקדם של שיקום היכולות הצבאיות שלו לעימות אפשרי נוסף מול ישראל, תוך התאמת מבנה הארגון למציאות החדשה לנוכח פעילות האכיפה הישראלית שנמשכות מאז הפסקת האש ב-27 בנובמבר 2024. בין השאר, “אישים הנגישים למודיעין ישראלי וערבי” מסרו כי חזבאללה אוגר רקטות, טילים נגד טנקים וארטילריה, כאשר חלק מאמצעי הלחימה הוברחו דרך הים ודרך הגבול הסורי על אף מאמצי הסיכול של המשטר הנוכחי בדמשק. לצד זאת, חזבאללה גם מייצר אמצעי לחימה באופן עצמאי (וול סטריט ג’ורנל, 30 באוקטובר 2025). גם השליח האמריקאי המיוחד ללבנון, תומאס בראק, ציין בכנס בבחריין כי לחזבאללה יש כארבעים אלף פעילים ו-20-15 אלף רקטות וטילים (אלנשרה, 1 בנובמבר 2025).
• על רקע מאמצי השיקום וההתעצמות של חזבאללה, הגביר צה”ל את תקיפות האכיפה נגד יעדי חזבאללה ופעילים של הארגון. באוקטובר 2025, בוצעו 36 תקיפות, שהתמקדו בעיקר באזור אלנבטיה שמצפון לנהר הליטאני ובאלבקעא, במסגרתן סוכלו יותר מעשרים פעילים ומפקדים ונפגעו אתרים צבאיים וכלים הנדסיים ששימשו לשיקום התשתיות.^[2] מתחילת נובמבר 2025 ועד היום (6 בנובמבר 2025, נכון לשעה 13:00), סוכלו שבעה פעילי חזבאללה, שישה מתוכם השתייכו לכוח רצ’ואן (דובר צה”ל ותקשורת לבנונית, 6-1 בנובמבר 2025).
• לצד זאת, הזהירו בישראל ובארה”ב כי הרשויות בלבנון פועלות באיטיות ליישום תוכנית פירוק הנשק של חזבאללה, לא רק מדרום לנהר הליטאני כפי שנקבע בהסכם הפסקת האש, אלא בכל חלקי לבנון: שר הביטחון, ישראל כ”ץ, מסר כי “חזבאללה משחק באש ונשיא לבנון גורר רגליים” הוא דרש שממשלת לבנון תעמוד בהתחייבות לפרק את חזבאללה מנשקו ולסלק אותו מדרום לבנון ואיים כי פעילות האכיפה של צה”ל “תימשך ואף תעמיק” (חשבון X של ישראל כ”ץ, 2 בנובמבר 2025); “גורמים ישראליים” הוסיפו כי חזבאללה לא יוכל לחזור למצבו ב-6 באוקטובר 2023 (ערב מתקפת חמאס שבעקבותיה נפתחה גם המערכה בין חזבאללה לבין ישראל”) וכי צה”ל יגביר את התקיפות וגם ייכנס ללחימה אם יידרש (N12, 5 בנובמבר 2025); השליח האמריקאי בראק הודה כי לבנון היא למעשה “מדינה כושלת” וכי אין זה הגיוני לדרוש מהממשלה לפרק בכוח אחת מהמפלגות הפוליטיות במדינה, לאור החשש כי מהלך כזה יוביל למלחמת אזרחים. בשל כך, הוא הדגיש כי ארה’’ב תתמוך בישראל אם היא “’תהפוך ליותר אגרסיבית כלפי לבנון” (רויטרס, 2 בנובמבר 2025).
• מנגד, בלבנון הדגישו כי הם נחושים לסיים את פירוק נשק חזבאללה מדרום לליטאני עד סוף השנה הנוכחית, מבלי להתייחס לסוגיית יישום מונופול הנשק בשאר חלקי המדינה, ובעיקר במעוזי חזבאללה מצפון לליטאני, באלבקעא ובאלצ’אחיה אלג’נוביה בבירות. שר הפנים, אחמד אלחג’אר, דרש מישראל לסגת מהעמדות שהיא מחזיקה בדרום לבנון ולהפסיק את “התוקפנות” וציין כי “חובת המדינה להרחיב את שליטתה על כל שטח לבנון ולהצהיר כי היא האחראית הבלעדית על האזור, ולכן הנשק צריך להיות כפוף אליה בלבד”. לדבריו, הצבא רשם “התקדמות משמעותית וחיובית” בפירוק הנשק בדרום המדינה (אלשרק, 2 בנובמבר 2025).
• ב-6 בנובמבר 2025, היה אמור צבא לבנון להציג בישיבת הממשלה את הדו”ח החודשי השני שלו על יישום התוכנית לפירוק נשק חזבאללה. “מקור צבאי” מסר כי הדו”ח על הפעילות באוקטובר יתאר “התקדמות משמעותית” בכל הנוגע להחרמת אמצעי לחימה מדרום לליטאני, פירוק מספר תשתיות צבאיות, אטימת מספר מנהרות וחשיפת יותר מעשרה מאגרי נשק והחרמת כמויות של אמצעי לחימה. “המקור” הוסיף כי הצבא פועל “על אף הסיכונים והאתגרים המשמעותיים” וקרא לקהילה הבינלאומית להפעיל לחץ על ישראל להפסיק את התקיפות (אלערבי אלג’דיד, 5 בנובבמר 2025).

המאמצים לקדם משא ומתן בין לבנון לבין ישראל

• לצד המשך תקיפות האכיפה של צה”ל וחילוקי הדעות בסוגיית פירוק נשק חזבאללה, גובר הלחץ הבינלאומי על לבנון להסכים לשיחות עם ישראל בניסיון למנוע הסלמה נוספת ולמצוא פתרון לסוגיות שבמחלוקת בין המדינות.
• השליח האמריקאי המיוחד, תומאס בראק, ציין כי “זה בלתי נתפס” שאין דיאלוג בין ישראל ללבנון. לדבריו, ישראל מוכנה להגיע להסכם על הגבול עם לבנון” והדגיש כי “אין לבירות זמן לבזבז”. בראק אף הציע לשמש המתווך בין הצדדים בכל עיר בירה שיבחרו (רויטרס, 2 בנובמבר 2025). ביומון אלאח’באר, המזוהה עם חזבאללה, נטען כי האמריקאים מתנגדים לכל אפשרות שאינה משא ומתן ישיר בין ישראל לבין לבנון. לפי הדיווח, האמריקאים הבהירו להנהגה הלבנונית כי הדרך היחידה שלהם להימנע מ”עונש ישראלי” היא “נקיטת צעדים קונקרטיים לפירוק ההתנגדות מנשקה וקיום משא ומתן ישיר עם ישראל” (אלאח’באר, 5 בנובמבר 2025).
• לצד זאת, דווח כי ראש המודיעין הכללי של מצרים, חסן רשאד, שביקר בלבנון בסוף ספטמבר 2025, הציג בפני מנהיגי המדינה יוזמה מצרית שכוללת ארבעה שלבים: הפסקת אש בין ישראל ללבנון שתימשך יותר משלושה חודשים, במהלכה ייפסקו כל “הפעולות העוינות של ישראל” וישוחררו אסירים לבנוניים, בתמורה לנסיגה מלאה של חזבאללה מדרום הליטאני; מצרים תיזום קשר ישיר עם הנהגת חזבאללה ותימצא “נוסחה מדינית ביטחונית בחסות בינלאומית” כדי לטפל בנושא הנשק של הארגון מצפון לליטאני; ישראל תחל לסגת מ”הנקודות הכבושות” בדרום לבנון, במקביל לתחילת פירוק הנשק של חזבאללה מצפון לליטאני; יתוחמו הגבולות היבשתיים בין לבנון לישראל (אללואא’, 1 בנובמבר 2025). עוד צוין כי המצרים מוכנים למלא את תפקיד התיווך, בהתבסס על הניסיון שצברו במשא ומתן העקיף בין ישראל לבין חמאס ברצועת עזה (לבנון24, 1 בנובמבר 2025).

• בהמשך לכך, “מקורות דיפלומטיים ערביים” מסרו כי עון הסכים ליוזמה המצרית לתיווך בין לבנון וישראל. בדיווח צוין כי בזמן ביקור רשאד, גם התקיימה פגישה של “אישיות ביטחונית מצרית” עם גורמים בחזבאללה, בהם יו”ר סיעת הארגון בפרלמנט, מחמד רעד, וכן עם דמות ביטחונית “הקשורה ללבנון ולאיראן”. “המקורות” אמרו כי מצרים קראה ללבנון “לדבוק בתנאיה, ובפרט בדחייתה למשא ומתן תחת אש ובדרישתה לנסיגה ישראלית, כך שלא תיכנס למגעים במצב של כניעה” (5 בנובמבר 2025).
• נשיא לבנון עון הודה כי ללבנון אין ברירה אלא לנהל משא ומתן. הוא ציין כי בפוליטיקה יש שלושה כללים לפעולה: דיפלומטיה, כלכלה, ומלחמה, וכי כאשר מלחמה לא מובילה לשום מקום יש לפנות למשא ומתן. עון הוסיף כי משא ומתן לא מתנהל בין חברים ובעלי ברית, אלא בין אויבים (חשבון X של נשיאות לבנון, 3 בנובמבר 2025).
• יו”ר הפרלמנט הלבנוני, נביה ברי, בעל בריתו של חזבאללה, טען כי “ההתנגדות” עמדה בכל התחייבויותיה במסגרת הסכם הפסקת האש” ותהה “מתי, היכן וכיצד ישראל דבקה באחד מסעיפי הסכם הפסקת האש?”. בהתייחסו לאפשרות של משא ומתן עם ישראל, אמר ברי כי “הלבנונים לא יסכימו לנורמליזציה” (רשת NBN, 4 בנובמבר 2025). בהתבטאות נוספת, אמר ברי כי הוא מאמין שלא תהיה מלחמה חדשה והביע התנגדות לכל אפשרות של משא ומתן ישיר עם ישראל. הוא הזכיר כי הוא ניהל משא ומתן עקיף באמצעות השליח האמריקאי הקודם, עמוס הוכשטיין, שהביא להסכם על הגבול הימי עם ישראל (אוקטובר 2022), וכי כבר קיים “מנגנון מבוסס” שיכול לאפשר את ההידברות (אלג’מהוריה, 6 בנובמבר 2025).
• בתגובה לדברי ברי על עמידת “ההתנגדות” בתנאי הסכם הפסקת האש, אמר מנהיג מפלגת הכוחות הלבנוניים הנוצרית, סמיר ג’עג’ע, כי גם אם חזבאללה אכן מילא את תפקיד “ההתנגדות” במספר הזדמנויות בעבר הרחוק, הרי שבהזדמנויות אחרות הוא מילא תפקיד של פלג במשמרות המהפכה ושירת אינטרסים איראניים על חשבון אלפי הרוגים לבנוניים ועל חשבון המדינה. ג’עג’ע הוסיף כי המשך הנוכחות הישראלית בדרום לבנון נובעת מנוכחותם של לוחמי חזבאללה מדרום לליטאני בניגוד להסכם (חשבון X של סמיר ג’עג’ע, 5 בנובמבר 2025).

התקרית בבלידא כביטוי למתיחות בדרום לבנון

• בלילה שבין 30-29 באוקטובר 2025, פעל כוח צה”ל להשמדת תשתיות טרור של חזבאללה בכפר בלידא, בקרבת הגבול עם ישראל. לפי ההודעה, הלוחמים זיהו חשוד בתוך מבנה ולאחר נוהל מעצר חשוד ואיום על הכוחות, בוצע ירי שגרם לפגיעה בחשוד. דובר צה”ל ציין כי הבניין שימש לאחרונה את חזבאללה לפעילות טרור במסווה של תשתית אזרחית (חשבון X של דובר צה”ל בערבית, 30 באוקטובר 2025).
• בדיווחים בלבנון נטען כי כוח צה”ל שכלל כלי רכב משוריינים, נכנס לעיירה וירה באבראהים סלאמה, עובד עיריית בלידא, בעת שישן בתוך בניין העירייה (אלמנאר וסוכנות הידיעות הלבנונית, 30 באוקטובר 2025).
• צבא לבנון מסר כי מיד לאחר שהתקבל מידע על אירוע הירי, נשלח סיור של הצבא לבלידא וזיהה כי “כוח קרקעי עוין” חדר לעיירה, פתח באש על בניין המועצה ופגע באחד העובדים וגרם למותו. בהודעה נאמר כי מדובר ב”מעשה פלילי והפרה בוטה של ריבונות לבנון והפרה של הסכם הפסקת האש והחלטה 1701″ (חשבון X של צבא לבנון, 30 באוקטובר 2025).

• נשיא לבנון, ג’וזף עון, נועד עם מפקד הצבא, רודולף היכל, ודן עמו בתקרית. צוין כי עון דרש מהיכל שהצבא “יתנגד לכל חדירה ישראלית לדרום לבנון, כהגנה על המדינה ואזרחיה”. עון גם הדגיש כי מנגנון הפיקוח על יישום הפסקת האש חייב ללחוץ על ישראל לדבוק בהסכם ועליו לפעול להפסקת “ההפרות” (חשבון X של נשיאות לבנון, 30 באוקטובר 2025). בהמשך לכך, שר המשפטים הלבנוני, עאדל נצאר, מסר כי הצבא יתמודד עם כל פלישה ישראלית לדרום לבנון כיישום של החלטת הנשיא עון. לדבריו, הדיפלומטיה הלבנונית תשלים את תפקיד הצבא בהתמודדות עם כל “תוקפנות ישראלית” (אלג’זירה, 30 באוקטובר 2025).
• בחזבאללה גינו את התקרית בבלידא והאשימו כי “האויב הציוני ממשיך בפשעיו על אדמות לבנון”. הארגון ציין כי הוא “מוקיר את החלטת הנשיא לדרוש מהצבא להתנגד לכל פלישה ישראלית” וקרא לתמוך בצבא בכל האמצעים הדרושים לו כדי לחזק את יכולותיו” (ערוץ הטלגרם של לשכת ההסברה הקרבית של חזבאללה, 30 באוקטובר 2025). חבר סיעת חזבאללה בפרלמנט, עלי פיאצ’, מסר כי עמדת הנשיא עון היא “התפתחות חשובה בהקשר של עימות עם האויב הציוני ועמדת לבנון הרשמית” (אלעהד, 31 באוקטובר 2025).
• בהמשך לכך, “מקורות” טענו כי הנשיא עון קיבל מסרים המביעים את חוסר שביעות רצונם של האמריקאים מהנחייתו לצבא לבנון “להתעמת עם האויב”. לדבריהם, עון קיבל הודעות ממספר גורמים כי עליו “למלא את התחייביותיו ולבקש מצבא לבנון לפעול לטובת פירוק חזבאללה מנשקו, ולא לחתור לעימות עם ישראל” (אלאח’באר, 4 בנובמבר 2025).

^[1] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 22 באוקטובר 2025: "מאמצי השיקום של חזבאללה לנוכח פעילות צה”ל לאכיפת הפסקת האש בלבנון"; מחקר של מרכז המידע מתאריך 29 באוקטובר 2025: "יישום תוכנית צבא לבנון לפירוק חזבאללה מנשקו – תמונת מצב".
^[2] להרחבה, ראו את הפרסום העיתי של מרכז המידע מתאריך 2 בנובמבר 2025: "מבט חודשי לטרור: אוקטובר 2025".

מאמרים נוספים בתחום