הסכם הפסקת האש – עמדות גורמי הכוח בלבנון

עיקרים

• ב-27 בנובמבר 2024, נכנס לתוקפו הסכם הפסקת האש בין ישראל לבין לבנון, שעצר את הלחימה שנמשכה בין ישראל לבין חזבאללה מאז 8 באוקטובר 2023. במסגרת ההסכם, ישראל תסיג בהדרגה את כוחותיה מדרום לבנון במשך שישים יום, בעוד צבא לבנון יפרוס את כוחותיו בדרום לבנון ויפעל למנוע מארגונים חמושים, ובראשם חזבאללה, להחזיק באמצעי לחימה או להפעיל תשתיות צבאיות מדרום לנהר הליטאני. ועדה בראשות ארה”ב תפקח על היישום.
• חזבאללה מנסה לבסס את נרטיב הניצחון וטוען כי הלחימה הסתיימה בניצחון על ישראל, על אף האבדות הכבדות שספג, ובראשן הריגת המזכ”ל חסן נצראללה וההנהגה הצבאית של הארגון. המזכ”ל, נעים קאסם, הצהיר כי מדובר בניצחון גדול יותר מהניצחון במלחמה ב-2006 וטען כי הארגון מחויב לעבוד עם צבא לבנון על יישום ההסכם. עיתונאי המזוהה עם חזבאללה איים כי חזבאללה יפעל לשחרר את השבויים שלו “בכל דרך”.
• מיד עם הפסקת האש, החלו אלפי עקורים לשוב לבתיהם בדרום לבנון, אלצ’אחיה אלג’נוביה והבקעא, אולם צה”ל וצבא לבנון הזהירו מפני חזרה לכפרים הקרובים לגבול. צה”ל אף הפעיל אש נגד בני אדם שניסו לחזור לדרום לבנון. בראיית הארגון, חזרת העקורים לבתיהם בדרום לבנון היא ביטוי נוסף לניצחון. זאת, לעומת הישראלים, שלא יכולים לחזור לבתיהם לאורך הגבול. סקר שפורסם בערוץ הטלוויזיה של חזבאללה העלה כי קרוב לשישים אחוז מהלבנונים העריכו כי ההסכם לא יחזיק מעמד לאורך שישים יום.
• ראש ממשלת המעבר בלבנון ושרים בממשלה הדגישו כי יעניקו לצבא את כל הסמכויות הנדרשות כדי שיוכל ליישם את הסכם הפסקת האש בדרום לבנון. יו”ר הפרלמנט ברי ציין כי לבנון סיכלה את “התוקפנות הישראלית” והודיע כי הפרלמנט יתכנס ב-9 בינואר 2025 לבחירת נשיא חדש.
• מתנגדי חזבאללה במערכת הפוליטית וברשתות החברתיות הביעו תמיהה וביקורת על הצהרות חזבאללה בדבר ניצחון לנוכח ההרס הכבד במדינה והמכות שספג הארגון. הם גם הביעו תקווה כי ההסכם יוביל לפירוק חזבאללה מנשקו, ויצאו נגד “ציר ההתנגדות” על טענותיו כי הוא תומך בלבנון בעוד שאינו משלם מחירים כבדים.
• להערכתנו, חזבאללה ימשיך לקדם ולבסס את נרטיב הניצחון וינקוט במדיניות של הליכה על הסף. כך, פעיליו ינסו לאתגר את יישום הפסקת האש, עד להשלמת הנסיגה המתוכננת של כוחות צה”ל מדרום לבנון בסוף ינואר 2025 וגם אחרי הנסיגה נראה כי, צבא לבנון יתקשה לאכוף את הפסקת האש, למנוע הגעת פעילי חזבאללה לדרום לבנון ולפקח באופן מלא על פירוק תשתיות חזבאללה מדרום לנהר הליטאני בשל המאמץ של חזבאללה להטמיע את פעילותו בתוך האוכלוסייה המקומית ומתוך רצון של הצבא להימנע מעימות חזיתי מול חזבאללה.

הסכם הפסקת האש

• ב-27 בנובמבר 2024, בשעה 04:00 לפנות בוקר, נכנסה לתוקפה הפסקת אש בלחימה שנמשכה בין ישראל לבין חזבאללה מאז 8 באוקטובר 2023, אז חזבאללה החל בתקיפות נגד ישראל בטיעון של “חזית תמיכה” ברצועת עזה.
• הסכם הפסקת האש גובש על ידי ארה”ב, בשילוב עם צרפת, והתקבל על ידי ממשלות ישראל ולבנון, כאשר חזבאללה אינו צד להסכם. ההסכם מבוסס על יישום החלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו”ם, שהתקבלה עם סיום מלחמת לבנון השנייה ב-2006, ועל החלטות האו”ם שקדמו לה^[1]. להלן עיקרי ההסכם (סוכנות הידיעות הלבנונית, אלג’דיד, 27 בנובמבר 2024):^[2]
  • ממשלת לבנון תמנע מחזבאללה ומכל הקבוצות החמושות האחרות בשטח לבנון מלבצע פעולות כלשהן נגד ישראל, וישראל לא תבצע פעולות צבאיות התקפיות כלשהן נגד מטרות לבנוניות, כולל מטרות אזרחיות, צבאיות או מדינתיות אחרות, בשטח לבנון ביבשה, באוויר או בים. עם זאת, לישראל וללבנון תישמר הזכות להגנה עצמית.
  • כוחות הצבא והביטחון הרשמיים של לבנון יהיו הגורמים היחידים שיורשו לשאת כלי נשק במדינה. עשרת אלפים חיילי צבא לבנון יתפרסו בהקדם באזור שמדרום לנהר הליטאני וממשלת לבנון תנחה אותם לפרק את כל התשתיות הצבאיות וכלי הנשק הבלתי מורשים ולמנוע הכנסה בלתי חוקית של כלי נשק לתוך לבנון.
  • ישראל תסיג את כוחותיה בהדרגה מדרום לקו הכחול (קו הגבול הבלתי רשמי בין ישראל ללבנון), ובמקביל צבא לבנון יתפרס באזור ויחל בפעילות נגד התשתיות וכלי הנשק הבלתי חוקיים. התהליך יימשך שישים יום.
  • ישראל ולבנון מעוניינות לקיים משא ומתן בלתי ישיר, בסיוע ארה”ב והאו”ם, כדי לפתור את נקודות המחלוקת שנותרו לאורך הקו הכחול.
• כמו כן, הוקם מנגנון לפיקוח על יישום הפסקת האש בהובלת ארה”ב, ובהשתתפות צבא לבנון, צה”ל, יוניפי”ל וצרפת. השליח המיוחד של נשיא ארה”ב, עמוס הוכשטיין, ישמש יו”ר-שותף אזרחי של המנגנון עד שיוחלט על מינוי קבוע, ולצידו מונה הגנרל ג’ספר ג’פרס ליו”ר-שותף הצבאי של המנגנון (חשבון X של פיקוד המרכז של צבא ארה”ב, 28 בנובמבר 2024).
• דובר צה”ל הבהיר כי צה”ל יפעל נגד כל ניסיון הפרה של הסכם הפסקת האש (דובר צה”ל, 27 בנובמבר 2024). מאז כניסתו לתוקף של ההסכם, בוצעו מספר תקיפות של צה”ל לאחר שזוהו פעילויות שהיוו הפרה של ההבנות, בין השאר נגד פעילי טרור שהעמיסו אמצעי לחימה על כלי רכב בדרום לבנון, נגד פעילות באתר שיגור רקטות באזור צידון ונגד כלי רכב שפעל בתשתית לייצור טילים בעומק לבנון (דובר צה”ל, 30-28 בנובמבר 2024). כמו כן, צה”ל הזהיר את התושבים שלא לחזור ליותר משישים יישובים בדרום לבנון והטיל עוצר לילי על תנועה מדרום לנהר הליטאני (חשבון X של אביחי אדרעי, 27 בנובמבר-1 בדצמבר 2024).

חזבאללה

• מיד עם כניסתה לתוקף של הפסקת האש, ארגון חזבאללה החל לבסס את הנרטיב כי מדובר בניצחון שלו על ישראל, וזאת על אף הפגיעה הקשה בהנהגת הארגון, כולל סיכול המזכ”ל חסן נצראללה, ויורשו המיועד האשם צפי אלדין וההנהגה הצבאית של הארגון לצד הפגיעה באלפי פעילים ובתשתיות. בהודעה הרשמית שפרסם חזבאללה לאחר הפסקת האש, נאמר כי הארגון המשיך ליישם את מחויבותו ואת הג’האד שלו במשך יותר מ-13 חודשים והצליח להשיג ניצחון על “האויב ההזוי שלא יכול היה לערער את הנחישות שלו או לשבור את רוחו”. עוד צוין כי הלוחמים בשדה הקרב הצליחו להכשיל את המטרות שלו ולהביס את צבאו וכתבו בדמם את איתנותם והתמדתם בקרבות “מבול אלאקצא” ו”מערכת האמיצים”. כמו כן, הבהירו בארגון כי הם ימשיכו לעקוב אחר הפעולות של צה”ל וכי “ידינו תישאר על ההדק בהגנה על ריבונות לבנון”. בהודעה צוין כי חזבאללה מתחייב להמשיך את דרך “ההתנגדות” בנחישות רבה יותר (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 27 בנובמבר 2024).

נאום מזכ”ל חזבאללה

• ב-29 בנובמבר 2024, נשא מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, נאום מצולם, בו הכריז על “ניצחון אלוהי”, וטען כי הארגון ישתף פעולה עם צבא לבנון ביישום ההסכם מדרום לנהר הליטאני. כמו כן, התייחס לפעילות השיקום שלאחר הלחימה ולמעורבות הארגון בפוליטיקה הפנים-לבנונית. להלן הנקודות המרכזיות של הנאום (אלמנאר, 29 בנובמבר 2024):
  • הדגיש כי חזבאללה הבהיר מתחילת העימות כי הוא מוכן למלחמה, אם “האויב” יכפה אותה. לדבריו, “התוקפנות” הישראלית נועדה לחסל את חזבאללה, להחזיר את תושבי הצפון ולבנות מזרח תיכון חדש. הוא הודה כי מתקפת הזימוניות, ולאחריה הריגת המזכ”ל חסן נצראללה, גרמו לחזבאללה כאב, אולם הוסיף כי הארגון התאושש, נטל את היוזמה, ארגן את הפיקוד והשליטה ותקף את העורף הישראלי. הוא שיבח את לוחמי “ההתנגדות” על “עמידה איתנה אגדית שהדהימה את העולם” שאילצה את “האויב” לנהל משא ומתן תחת אש, וכי בלעדיה “האויב” לא היה מפסיק את “התוקפנות” בלי להשיג את יעדיו.
  • הכריז כי מדובר בניצחון גדול יותר מאשר במלחמה ב-2006 כי המערכה נמשכה זמן רב יותר וכי “ההתנגדות” התמודדה מול “אויב” שזכה לתמיכה אמריקאית ואירופית. לדבריו, חזבאללה ניצח משום שהצליח למנוע את חיסול הארגון ואת סיום “ההתנגדות”, וכי ראש הממשלה נתניהו הודה כי הצבא נחלש במערכה.
  • ציין כי הוא ראה את העקורים שבים לבתיהם מיד לאחר הפסקת האש וכי הם מדברים על ניצחון ועל הנכונות להקריב למען “ההתנגדות” ולמען נצראללה, ולכן זה הניצחון של חזבאללה. מנגד, הוא הדגיש כי “המתנחלים” לא שבים לבתיהם בצד השני של הגבול.
  • הגדיר את הסכם הפסקת האש כהסכם חדש בין מדינות שאין בו שום נורמליזציה והוא מבוסס על החלטה 1701. לדבריו, התיאום בין “ההתנגדות” לבין צבא לבנון יהיה ברמה הגבוהה ביותר, וכי לא יהיו מחלוקת כי החיילים “הם בני מולדתנו המחויבים לשמירה על הביטחון”.
  • בהתייחסו לתפקיד חזבאללה ב”יום שאחרי”, אמר כי הארגון יסייע בתהליך השיקום ומתן המחסה לעקורים וכי הוא ישתף פעולה עם הממשלה ועם המדינות המסייעות; ציין שחזבאללה ידאג להשלמת המוסדות החוקתיים באמצעות בחירת נשיא, כאשר הביע תקווה כי הנשיא ייבחר בתאריך המיועד של ה-9 בינואר 2025; הדגיש שחזבאללה ימשיך להיות מעורב בחיים הפוליטיים והכלכליים בלבנון “בהתאם לנסיבות”; מתח ביקורת על גורמים במערכת הפוליטית שלטענתו “ציפו שישראל תנצח”, אולם הוסיף כי חזבאללה ישתף פעולה עם כל מי שיפעל למען בניית מולדת עצמאית ואשר מאמינים כי המולדת שייכת לאנשיה; הכריז כי חזבאללה מחויב לאחדות לאומית, לשלום אזרחי ולחיזוק יכולות ההגנה של לבנון.
  • חלק תודות ושבחים לכל השהידים “שסללו את הדרך לכבוד ולגאווה” ובראשם נצראללה; ליו”ר הפרלמנט נביה ברי ולראש ממשלת המעבר נג’יב מיקאתי וציין כי אמל וחזבאללה הם “לב אחד” בהגנה על לבנון; הודה לאיראן, לתימן, לעיראק ולסוריה, והדגיש כי התמיכה ב”פלסטין” תימשך בדרכים אחרות. בהקשר זה יצוין כי עד הפסקת האש, סירב חזבאללה לדון בהפסקת הלחימה כל עוד המלחמה ברצועת עזה נמשכת, וזאת בהתאם לעיקרון שקבע נצראללה. הצהרת קאסם על המשך התמיכה ב”פלסטין” מהווה הסבר חלקי להסכמתו להפסקת אש למרות המשך המלחמה ברצועת עזה.

תגובות בכירים נוספים

• בכירים נוספים בחזבאללה הדהדו את נרטיב “הניצחון” והביעו גם נכונות לחדש את הלחימה. להלן התבטאויות בולטות:
  • סגן ראש המועצה המדינית, מחמוד קמאטי, אמר כי הם השיגו ניצחון עבור הביטחון הלאומי הערבי אחרי חודשיים של “ג’האד מתמשך, איתנות ורצון” וכי “האויב” לא השיג אף אחת מהמטרות שלו. הוא הסביר כי “כאשר האויב נכשל בהשגת המטרות שלו ומגיע למבוי סתום צבאי, זה ניצחון”. הוא שיבח את לוחמי “ההתנגדות” על עמידתם הנחושה ועל סבלנותם וציין כי הם היו “נאמנים ומוכנים להקרבה”. קמאטי הוסיף כי בחזבאללה נערכים לקיים את הלוויה של נצראללה וצפי אלדין, וכי הם ממשיכים לעקוב אחרי סוגיית “האסירים” (שבויי חזבאללה) שבידי ישראל ואחרי סוגיית השיקום, וכי הם ימשיכו לתמוך ב”פלסטין” כפי שיוחלט בהמשך (אלמיאדין, 27 בנובמבר 2024).
  • ראש סיעת חזבאללה בפרלמנט הלבנוני, מוחמד רעד, ציין כי חזבאללה ניצח את “האויב” והביס את התוכניות שלו, אולם הודה כי פעילי חזבאללה חשים כי טעם הניצחון מר בשל מספר סיבות: חולשת התקשורת של “ההתנגדות” מול “העוצמה וההתגייסות” של התקשורת “הנגדית”; קושי להסביר את הטיעונים של העמידה של חזבאללה לצד רצועת עזה מול מי שתמכו ב”תוקפנות הציונית”, הצדיקו אותה או לא השתכנעו בצדקת התועלת של עמדת “ההתנגדות”; קרע בדעת הקהל הלבנונית בין מי שלא נקטו עמדה ביחס ל”תוקפנות” נגד רצועת עזה ו”פלסטין” לבין מי שהביעו תמיכה ב”התנגדות”; הריגת נצראללה וצפי אלדין והפגיעה “ביעדים נבחרים הנוגעים לסביבת ההתנגדות בטבח האיתוריות”. עם זאת, הוא הדגיש כי על אף המכות הקשות, חזבאללה הצליח למלא את הפיקוד ולמלא את משימותיו כדי למנוע מישראל להגשים את “האשליות שלה על ידי שרטוט מפה חדשה במזרח התיכון”. רעד הוסיף כי ישראל לא הצליחה להשיב את תושבי הצפון ללא הסכם עם לבנון, וכי היא לא תשיב את החטופים ברצועת עזה ללא הסכם עם חמאס (אלאח’באר, 28 בנובמבר 2024).
  • חבר סיעת חזבאללה בפרלמנט הלבנוני, אברהים אלמוסאוי, טען כי החזרה המהירה של העקורים לבתיהם הינה מסר ברור לישראל שקובע כי ישראל לא מסוגלת להחזיר את אזרחיה לבתיהם, ולעומת זאת חזבאללה מסוגל לעשות זאת גם “תחת אש”(אלמנאר, 27 בנובמבר 2024).
  • חבר סיעת חזבאללה בפרלמנט הלבנוני, חסן פצ’לאללה, אמר כי “האויב” רצה להשמיד אותנו, אך נכשל בשל העמידה האיתנה של “ההתנגדות” בגבול”. הוא קרא לקיים “הבנה לאומית ודיאלוג” כדי למצוא דרכים להוצאת לבנון מהמשבר (אלג’זירה, 28 בנובמבר 2024). כמו כן, אמר פצ’לאללה כי אם “האויב הישראלי” יחליט לצאת למלחמה, הם יתנגדו לו. הוא גם טען כי לא תהיה בעיה בין “ההתנגדות” לבין צבא לבנון וכי חזבאללה מעוניין שמדינת לבנון תרחיב את שליטתה על כל השטח (אלנשרה, 28 בנובמבר 2024).
• כחלק מחיזוק נרטיב הניצחון, שעות ספורות לאחר תחילת הפסקת האש נראה בפומבי גם ראש יחידת הקישור והתיאום בחזבאללה, ופיק צפא. מדובר בתיעוד ראשון של בכיר חזבאללה מאז שדווח כי הוא נפצע בתקיפה ישראלית בבירות ב-10 באוקטובר 2024 (LBCI, 27 בנובמבר 2024).

• ב-30 בנובמבר 2024, השיק חזבאללה מופע אור-קולי של מספר ימים באלצ’אחיה אלג’נוביה בבירות, באתר שבו נהרג המזכ”ל חסן נצראללה בתקיפה ישראלית ב-27 בספטמבר 2024. המופע כולל את תמונתו המוארת של נצראללה וחלק מנאומיו המפורסמים. דווח כי למקום הגיעו מאות אנשים שהדליקו נרות והביעו תמיכה על אובדן “האישיות שהותירה חותם בולט בזירה הלבנונית” (אלמנאר, 30 בנובמבר 2024).

כלי תקשורת המזוהים עם חזבאללה

• חזבאללה גם הפעיל את כלי התקשורת המזוהים עמו כדי להדהד את נרטיב הניצחון. כתב רשת אלמנאר בדרום לבנון, עלי שעיב, סייר בכפר מרכבא בדרום לבנון, על אף האיסור על כניסת אזרחים לאזורים הקרובים לגבול עם ישראל. שעיב הציג תיעודים שלטענתו מראים חלקי טנקים ישראליים שנפגעו בלחימה (ערוץ הטלגרם של עלי שעיב, 28 בנובמבר 2024).

• היומון הלבנוני אלאח’באר, המזוהה עם חזבאללה, פרסם סדרת כתבות, בהן התייחס להכרזה על הפסקת האש בין ישראל ללבנון תחת הכותרת “עומדים איתן… מנצחים”. באחת הכתבות צוין כי המצב בשטח אפשר למדינת לבנון להכניס תיקונים ולדחות את רצון “האויב” ליישם את מטרותיו”. נטען כי בשעות האחרונות לפני הפסקת האש, ניסה “האויב” לרמוז שהוא ניצח בקרב באמצעות הגברת התקיפות, אולם חזבאללה הסלים את פעולותיו באופן “איכותי ומדויק” כדוגמת נטילת האחריות על תקיפת מעונו של מפקד חיל האוויר תומר בר (אלאח’באר, 27 בנובמבר 2024).^[3] היומון גם הציג את שיירות העקורים שעשו דרכם לדרום לבנון בתור תמונת ניצחון והכריז בעמודו הראשי כי “ים החוזרים גרם הלם לכיבוש ולעוזריו” (אלאח’באר, 28 בנובמבר 2024).

   
מימין: שער היומון עם הכותרת “עומדים איתן… מנצחים” (27 בנובמבר 2024).
משמאל: שער היומון עם הכותרת “הם חוזרים כמו תמיד” (28 בנובמבר 2024)

• עורך אלאח’באר, אבראהים אלאמין, ציין כי על אף איומי “האויב” שנועדו למנוע מהתושבים לשוב לבתיהם, “משפחת ההתנגדות יצאה בנחשול אדיר” לכיוון אלצ’אחיה אלג’נוביה, דרום לבנון והבקעא. הוא גם טען כי השליח האמריקאי הוכשטיין הבהיר כי ההסכם אינו כולל סעיף המעניק לישראל חופש פעולה. כמו כן, הציג אלאמין את עמדת חזבאללה ביחס למצב אחרי הפסקת האש (אלאח’באר, 28 בנובמבר 2024):
  • אסור לאף איש צבא או איש ביטחון זר שאינו מיוניפי”ל לפעול במסגרת משימות הכוח הרב-לאומי, וגם אסור להגדיל את מספר המדינות החברות ביוניפי”ל ללא הסכמת לבנון.
  • ישראל חייבת לסגת בהקדם האפשרי מכל “השטחים הכבושים”, אחרת תימשך “ההתנגדות”.
  • כל “תוקפנות” ישראלית נגד אדם, בכיר, מוצב או מתקן של “ההתנגדות” בכל אזור בלבנון תגרור “תגובה בלתי נמנעת וישירה” של “ההתנגדות”. לטענתו, הדבר נובע מזכותה להגנה עצמית, על אף שההסכם מעניק את הזכות למדינת לבנון ולא לחזבאללה.
  • כל ניסיון לבצע “פשיטה” על בתים או נכסים פרטיים בלבנון “ייתקל בסירוב”. אלאמין גם הדגיש כי ייאסר על גורם לבנוני או בינלאומי להתקרב לנכסים פרטיים ללא צו בית משפט. המשמעות היא שלא יתאפשר לקיים חיפושים במבנים פרטיים שבהם חזבאללה מסתיר אמצעי לחימה.
  • אם “האויב” לא ישחרר את “שבויי ההתנגדות” בהקדם, “ההתנגדות” תוכל לפעול “כראות עיניה” כדי להביא לשחרורם.
• כתב אלאח’באר לענייני ישראל, עלי חידר, הודה כי לאור האבדות שספג חזבאללה, גם שמחת הניצחון על חזרת העקורים לאלצ’אחיה אלג’נוביה מהולה בעצב. הוא ציין כי השלב החדש אחרי המלחמה דורש מחזבאללה שיטות ואסטרטגיות חדשות, ועל כן “ההתנגדות” פועלת לתעל את הניצחון להמשך הדרך. חידר הוסיף כי ישראל נמצאת בבעיה מאחר שהמטרות שהוצגו לציבור רחוקות ממה שהושג בפועל ובגלל שתושבי הצפון מסרבים לשוב לבתיהם (אלמנאר, 28 בנובמבר 2024).
• ערוץ אלמנאר פרסם תוצאות סקר בהשתתפות 8,200 משיבים ביחס להפסקת האש, ולפיו 59.55 אחוזים ציינו כי לדעתם ההסכם “שברירי” ולא יחזיק מעמד שישים יום. 20.5 אחוזים אמרו כי ההסכם סולל את הדרך למתיחות בתוך לבנון, ואילו 19.95 אחוזים אמרו כי ההסכם יביא לתקופה ממושכת של שקט (אלמנאר, 1 בדצמבר 2024).
• סימיא, ערוץ הרשתות החברתיות של חזבאללה, הציג תיעודים של תושבים מניפים את דגלי הארגון ותמונות המנהיגים, בראשם נצראללה, ומצהירים על ניצחון מול ישראל. כמו כן, הערוץ פרסם התבטאויות המיוחסות לתושבים בצפון ישראל ולפרשנים בתקשורת שהביעו מורת רוח מההסכם (ערוץ הטלגרם סימיא, 29-27 בנובמבר 2024).

     
מימין: איור עם הכיתוב “טאטאנו אותם” (ערוץ הטלגרם סימיא, 29 בנובמבר 2024).
משמאל: ציטוט של תושבים בצפון ישראל שמזהירים מפני “7 באוקטובר חדש” (ערוץ הטלגרם סימיא, 28 בנובמבר 2024)

לבנון

המערכת הפוליטית

• בבוקר ה-27 בנובמבר 2024, אישרה ממשלת לבנון את הסכם הפסקת האש, לאחר שכבר נכנס לתוקף. ראש ממשלת המעבר, נג’יב מיקאתי, ציין כי הוא דרש מישראל להתחייב ליישום הפסקת האש, להסיג את כוחותיה מכל האזורים וליישם את החלטה 1701. מיקאתי הוסיף כי לצבא לבנון יש את הסמכות הביטחונית על דרום המדינה, וכי זה פוסל את הטענות שישראל מסתמכת עליהן. הוא הדגיש כי לבנון ניצבת בפני “רגע לאומי והיסטורי” והביע תקווה כי ייפתח דף אחד עבור המדינה וכי ניתן יהיה לבחור נשיא חדש למדינה (אלנשרה, 27 בנובמבר 2024; חשבון X של ראש ממשלת לבנון, 27 בנובמבר 2024).
• יו”ר הפרלמנט, נביה ברי, שהוביל את המשא ומתן להפסקת אש מטעם לבנון וחזבאללה, אמר כי לבנון הצליחה לסכל את “פעולות התוקפנות הישראליות”. הוא הוסיף כי המלחמה חשפה את פניה האמיתיות של לבנון בלכידותה ובאחדותה הלאומית והודה לנצראללה, אותו כינה “שהיד האומה” על שהטיל עליו את “האחריות להתנגדות הפוליטית”. ברי גם פנה לעקורים והפציר בהם לשוב לאדמות, אותן “ההתנגדות” הפכה למקום שלא ניתן לרמוס. הוא פנה לכל הגורמים הפוליטיים בבקשה לשמור על לבנון חזקה ומאוחדת (אלנשרה, 27 בנובמבר 2024). כמו כן, ברי הודיע כי הפרלמנט יתכנס ב-9 בינואר 2025 לישיבה לבחירת נשיא חדש ללבנון, אחרי יותר משנתיים שבהן התפקיד לא היה מאויש (אלנשרה, 28 בנובמבר 2024).
• להלן התבטאויות נוספות של שרים בממשלת לבנון:
  • שר ההגנה הלבנוני, מוריס סלים, אמר כי מה שחשוב בהסכם הפסקת האש הוא שאינו פוגע בריבונות הלאומית ושומר על ביטחון העם וכי הצבא יעשה את כל הנדרש כדי ליישם אותו. סלים ציין כי הממשלה תגדיל לעשרת אלפים את מספר החיילים המוצבים בדרום לבנון והדגיש כי צבא לבנון ויוניפי”ל יהיו הכוחות היחידים בשטחי לבנון (אלנשרה 27 בנובמבר, 2024).
  • שר החוץ, עבדאללה בו חביב, מסר כי 5,000 חיילי צבא לבנון כבר נשלחו לדרום המדינה, והם הצטרפו ל-5,000 חיילי כוח יוניפי”ל. הוא הביע תקווה כי לאחר נסיגת כוחות צה”ל, לא ישובו אנשי חזבאללה לדרום לבנון כי רק צבא לבנון ויוניפי”ל מהווים את הסמכות הלגיטימית היחידה לאבטחת הגבול. בו חביב גם מסר כי כבר יש סיכום עם האמריקאים לכינוס הוועדה המחומשת לדיון על 13 נקודות הגבול השנויות במחלוקת (אלג’זירה, 28 בנובמבר 2024).
  • שר הפנים הלבנוני, בסאם מולוי, אמר כי העם הלבנוני הוא “עדה אחת” על אף שהיו פרסומים על מתיחויות בין קהילות שונות לבין העקורים, וכי החיבוק הלבנוני יהווה דוגמה למדינה שתיבנה. הוא הוסיף כי מפקד הצבא עדכן את שרי הממשלה לגבי תוכנית הפריסה של כוחות הצבא בדרום לבנון שתיושם בשלושה שלבים כדי להבטיח את שיבת העקורים ואת ביטחון השטח הלבנוני (MTV לבנון, 28 בנובמבר 2024).
  • שר הכלכלה הלבנוני, אמין סלאם, טען כי ישראל “אולצה” להגיע להפסקת אש, אולם עדיין יש לה “כוונות רעות” כלפי לבנון. הוא ציין כי הממשלה עדכנה את ארה”ב על הפרות ישראליות של הפסקת האש והאשים כי ראש הממשלה נתניהו עדיין רוצה מלחמה כדי “להציל את עצמו ממשפט בישראל” (אלג’זירה, 28 בנובמבר 2024).
• מתנגדי חזבאללה במערכת הפוליטית בירכו על הפסקת האש והדגישו כי חזבאללה הוא שפתח בלחימה בטיעון של תמיכה ברצועת עזה. הם גם דרשו את יישום החלטת מועצת הביטחון 1559 (מ-2004) שקובעת כי חזבאללה וכל הגופים החמושים האחרים יפורקו מכלי הנשק שלהם. להלן התבטאויות בולטות:
• יו”ר מפלגת הכוחות הלבנוניים בלבנון, סמיר ג’עג’ע, מסר כי לאחר השגת הסכם הפסקת האש, הפך הנשק של חזבאללה לבלתי חוקי, וזאת בהסכמה ובהחלטה של הממשלה, וכי גם חזבאללה הסכים לכך ועליו למלא אחרי ההתחייבות. הוא הוסיף כי לחזבאללה לא הייתה זכות לפתוח במלחמה ב-8 באוקטובר 2023, וכי המלחמה לא הועילה כלל לרצועת עזה ורק גרמה להרס גדול בלבנון. ג’עג’ע גם מתח ביקורת על “ציר ההתנגדות” שטען כי הוא מאוחד, אולם בפועל לא נגרם לאף צד אבדות רבות כמו ללבנון (אתר הכוחות הלבנוניים, 29 בנובמבר 2024).
• חבר סיעת הכוחות הלבנוניים, ע’יאב יזבק, קרא לחזבאללה שלא להפר שוב את החלטה 1701, כפי שעשה לאחר המלחמה ב-2006. הוא ציין כי הם שבעי רצון מכך שהושגה הפסקה של הלחימה ושל “ההרג השיטתי” והרס המדינה “בשל סיבות שאין להן שום קשר ללבנון” (אלערביה, 29 בנובמבר 2024). יזבק אף תועד מכה את עצמו בתדהמה כאשר שמע את חבר סיעת חזבאללה, חסן פצ’לאללה, מצהיר כי הלחימה הסתיימה ב”ניצחון” (אתר נבצ’, 29 בנובמבר 2024).

• • יו”ר הזרם הלאומי החופשי, ג’בראן באסיל, שנחשב עד לאחרונה לבעל ברית פוליטי של חזבאללה, בירך את הלבנונים על הפסקת פעולות האיבה והביע תקווה כי היא תהווה “הכנה להפסקת אש מוחלטת תחת ריבונות המדינה”. הוא גם הדגיש את הצורך בחזרת העקורים לבתיהם (חשבון X של ג’בראן באסיל, 27 בנובמבר 2024).
  • חבר סיעת הזרם הלאומי החופשי, נעמה אפראם, ציין כי “לבנון הלגיטימית” לא הייתה חלק מהמלחמה. הוא הזהיר כי הפסקת האש שברירית וכי עדיין יש חשש אמיתי מפני חזרה ללחימה. אפראם הביע תקווה כי צבא לבנון לא ייקלע לאש בין ישראל לבין חזבאללה והדגיש כי מה שחשוב בהסכם הפסקת האש הוא יישומו (אלחדת’, 28 בנובמבר 2024).

צבא לבנון

• מיד עם כניסת הסכם הפסקת האש לתוקפו, הודיע צבא לבנון כי הוא נוקט בצעדים הדרושים להשלמת פריסתו בדרום לבנון בהתאם להוראת ממשלת לבנון וכי הוא פועל ליישם את המשימות בתיאום עם כוחות יוניפי”ל במסגרת החלטה 1701. הצבא גם פרסם תיעוד של שיירות כלי רכב משוריינים שעשו דרכם ליישובי הדרום, ואשר התקבלו בתשואות על ידי התושבים (חשבון X של צבא לבנון, 27 בנובמבר 2024).
• הצבא גם קרא לתושבים להמתין עם החזרה ליישובים בדרום לבנון, אליהם “חדרו כוחות האויב הישראלי”, והפציר במי שחוזרים לאזורים האחרים להיזהר מתחמושת שלא התפוצצה ומחפצים חשודים אחרים. בהודעה נוספת נאמר כי הצבא פועל בדרום לבנון, בבקאע ובאלצ’אחיה אלג’נוביה, ומסייע בפתיחת כבישים ובפיצוץ כלי נשק שלא התפוצצו (חשבון X של צבא לבנון, 28-27 בנובמבר 2024).
• על רקע הודעות צה”ל כי בוצעו תקיפות נגד הפרות של הסכם הפסקת האש מצד חזבאללה, האשים צבא לבנון את ישראל בהפרת ההסכם מספר פעמים. לטענת הצבא, ישראל הפרה את המרחב האוויר ופגעה בשטח לבנון באמצעות כלי נשק שונים, וכי פיקוד הצבא עוקב אחרי “ההפרות” בתיאום עם “הרשויות הרלוונטיות” (חשבון X של צבא לבנון, 28 בנובמבר 2024).

     
מימין: כוחות צבא לבנון מתפרסים בדרום המדינה (חשבון X של צבא לבנון, 27 בנובמבר 2024).
משמאל: כוחות צבא מפנים הריסות כלי רכב מכביש בדרום לבנון (חשבון X של צבא לבנון, 28 בנובמבר 2024)

• דווח כי מפקד צבא לבנון, גנרל ג’וזף עון, מסר סקירה קצרה בלבד בישיבת הממשלה שבה אושר הסכם הפסקת האש ולא פירט את תוכנית הפריסה של הצבא בדרום לבנון. לפי הדיווח, כאשר השרים דרשו ממנו לפרט את התוכנית, הוא השיב כי היא סודית. “גורם בכיר” אמר כי עון לא חושב שהוא צריך לתת דין וחשבון לממשלה (אלאח’באר, 28 בנובמבר 2024).
• “מקורות צבאיים” אמרו כי צבא לבנון החל להתפרס באזורים שבהם אין נוכחות של כוחות ישראליים. לפי הדיווח, חטיבה 7 התפרסה במחוז מרג’עיון, פוג’ ההתערבות 5 התפרס בחלק ממחוז מרג’עיון ובחלק ממחוז בנת ג’ביל וחטיבה 5 התפרסה בבנת ג’ביל ובצור. “המקורות” הוסיפו כי לצבא תהיה נוכחות בכל חלקי לבנון וכי הוא יבצע את התפרסותו בגבול לבנון כנדרש (אלשרק אלאוסט, 28 בנובמבר 2024).

התקשורת הלבנונית

• בכלי התקשורת בלבנון פורסמו כתבות ופרשנויות סביב יישום הסכם הפסקת האש והאתגרים שהוא מציב בפני רשויות המדינה וחזבאללה. להלן פרסומים בולטים:
  • ביומון אלג’מהוריה צוין כי צבא לבנון הוא עמוד התווך של יישום החלטה 1701, במקביל ליישום האחריות הביטחונית שלו בשאר חלקי המדינה. “מקורות רשמיים” ציינו כי ייתכן שהתקיפות הישראליות נגד כוחות צבא לבנון נועדו לשגר “מסר מדמם” שעל הצבא לפרק את קשריו עם חזבאללה. הם הוסיפו כי בצבא לבנון מבינים את גודל האחריות עליהם וכי הצבא יקפיד למלא חובתו לפי החלטה 1701, וכי אינו משמר הגבול של ישראל אלא שומר על גבול לבנון ועל התושבים. “המקורות” ציינו כי יש לגבש מדיניות שתאפשר לצבא להתחמש במערכות חיוניות ולהכשיר את היחידות הקרביות שלו בלוחמת גרילה (אלג’מהוריה, 27 בנובמבר 2024).
  • היומון אלמדן ציין כי בפני חזבאללה ניצבים ארבעה אתגרים: עריכת לוויה עבור חסן נצראללה כדי לאסוף מאות אלפי אנשים שיבססו את כוחו העממי והפוליטי של הארגון ולהשיג הכרה בהנהגה החדשה; ליישם את הסכם הפסקת האש ולהתפרק מאמצעי לחימה כבדים מדרום לנהר הליטאני, במקביל להתעקשות הארגון כי הוא יוכל לשמור על אמצעי הלחימה מצפון לליטאני; שיקום ומתן פיצויים לאנשים שבתיהם ומקורות הפרנסה שלהם ניזוקו בלחימה. צוין כי לשם כך יצטרך חזבאללה להגיע להבנות עם איראן, אך הסיוע יצטרך להיות תחת פיקוח אמריקאי; שחרור הפעילים שנמצאים בידי ישראל, כאשר ההערכה היא שזה יהיה קשור להשגת הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ושחרור החטופים (אלמדן, 29 בנובמבר 2024).
  • כתב אתר החדשות אסאס מדיה, קאסם קציר, טען כי כל לבנון מגבה את “ההתנגדות” והציבור מבין כי היא היחידה שמגנה על לבנון. הוא ציין כי הכישלון הישראלי בהשמדת כל המשגרים ובכיבוש אדמות לבנוניות הוא “רווח גדול למדינה”. לדבריו, עמידות הסכם הפסקת האש תלויה בישראל, אותה כינה “ישות בלתי לגיטימית”, וכי כל עוד היא תעמוד בהתחייבויות שלה, חזבאללה לא יצטרך להגיב (ערוץ OTV בנובמבר 2024).

הציבור בלבנון

• מיד לאחר כניסתה לתוקף של הפסקת האש, תועדו שיירות עקורים שעשו דרכם לעבר בתיהם בדרום לבנון, בבקעא ובאלצ’אחיה אלג’נוביה בבירות. פעילי חזבאללה ותומכי הארגון הניפו את דגלי חזבאללה ותמונות של בכירים שנהרגו, ובראשם המזכ”ל נצראללה. גם תומכי תנועת אמל השיעית, שנלחמה לצד חזבאללה בדרום לבנון, חילקו ממתקים לתושבים החוזרים (אלמנאר, 27 בנובמבר-1 בדצמבר 2024; אלקדס אלערבי, 27 בנובמבר 2024).
• התושבים לא הסתירו את שביעות רצונם מהחזרה הביתה. כאמל עקל עסכר, שנעקר מביתו בעיירה צדיקין, ציין כי הוא חש “שמחה רבה עבורנו ועבור ההתנגדות שגרמה לנו להרגיש מנצחים”. הוא גם דחה את הדרישה הישראלית מהעקורים שלא לשוב לבתיהם בדרום לבנון וצין כי הוא ישוב לביתו, גם אם יופצץ (אלערבי אלג’דיד, 27 בנובמבר 2024).

     
מימין: פקקי התנועה בדרך לדרום לבנון עם דגלי חזבאללה על המכוניות (ערוץ הטלגרם סימיא, 27 בנובמבר 2024). עקורים מניפים דגלי חזבאללה ותמונות של נצראללה וצפי אלדין באלצ’אחיה אלג’נוביה (אלמיאדין, 27 בנובמבר 2024)

• לפי ועדת החירום של ממשלת לבנון, נרשמה ירידה של כ-77 אחוז במספר העקורים ששהו במרכזי הפינוי אחרי ששבו לבתיהם מאז הפסקת האש וכי קרוב ל-300 מתוך יותר מאלף מרכזי פינוי כבר נסגרו (אלאח’באר, 29 בנובמבר 2024). השר נאצר יאסין, שעומד בראש ועדת החירום, סייר באלנבטיה ואמר כי החזרה של התושבים היא “הניצחון האמיתי” וכי הניצחון השני יהיה כאשר המוסדות, בתי הספר והבתים ייבנו מחדש (אלאח’באר, 30 בנובמבר 2024).
• מהעבר השני, מתנגדי חזבאללה בלבנון הטילו על הארגון את האחריות להרס הכבד שספגה לבנון ודחו את הצהרות חזבאללה כי המלחמה הסתיימה בניצחון. להלן דוגמאות בולטות:
  • העיתונאית הלבנונית-שיעית, דימא צאדק, שידועה כמתנגדת לחזבאללה, לא הסתירה את ביקורתה בחשבון X שלה (848.7 אלף עוקבים) לגבי אמירות חזבאללה בדבר “ניצחון” על ישראל. היא תהתה אם הם יודעים שעדיין יש כוחות ישראליים בתוך דרום לבנון וישנם כפרים שאליהם ישראל לא מאפשרת לתושבים להיכנס חזרה. היא כינתה את דובר צה”ל בערבית, אביחי אדרעי, בתור “מושל כפרי הגבול” ושאלה: “איך הם מדברים על ניצחון? איך אפשר לחשוב ככה?” (חשבון X של דימא צאדק, 28 בנובמבר 2024).
  • העיתונאי הלבנוני, טוני בולס, כתב בחשבונו ברשת X (81.3 אלף עוקבים) כי חזבאללה “נכנע לאחר שהרס את לבנון, החברה שלה וסביבתה ונלחם על חלקי גופות מבותרים של הלבנונים כדי שח’אמנהאי ינהל משא ומתן על חורבות ערינו וכפרינו” (חשבון X של טוני בולס, 27 בנובמבר 2024).
  • ד”ר אחמד יאסין, מתנגד חזבאללה שגולה בצרפת, כתב בחשבון X שלו (31.3 אלף עוקבים) כי לפני שחזבאללה יכול לדבר על ניצחון, הוא צריך להחזיר את “המנהיגים של הציר שלך שהוצאו מתוך החורים כשהם לבושים בתחתונים”. בסרטון שליווה את הפוסט, הוא תהה לגבי טענות חזבאללה לניצחון, כאשר הארגון איבד את דרג ההנהגה הבכיר ואלפים מפעיליו איבדו עיניים ואצבעות בגלל פיצוצי הזימוניות (חשבון X של ד”ר אחמד יאסין, 28 בנובמבר 2024).

• באצ’ו חדאד, פעיל לבנוני-נוצרי, פרסם בחשבון הטיקטוק שלו (19.6 אלף עוקבים), סרטונים שבהם לא הסתיר את הלגלוג שלו על חזבאללה בעקבות הפסקת האש. באחד הסרטונים, הוא נראה מתפקע מצחוק ואומר כי בחזבאללה מיהרו להגיע להפסקת אש עד שהם שכחו להכניס סעיף שעוסק בשחרור “האסירים” שלהם (ערוץ הטיקטוק של hadchitie.haddad4, 27 בנובמבר 2024).
• מתנגדי חזבאללה גם פרסמו ברשתות החברתיות קריקטורות המלגלגות על הצהרות הארגון בדבר “ניצחון”. להלן דוגמאות בולטות:

     
מימין: דגל חזבאללה, בו היד מניפה דגל לבן במקום רובה (חשבון X של Yorgo lGhsayn, 27 בנובמבר 2024). משמאל: קטוע שתי אצבעות מסמן את תנועת הניצחון. בפינה הימנית העליונה, נראה עיוות של דגל חזבאללה, בו הכיתוב “אכלנו חרא” אוחז בכף (חשבון X של haif alsafi, 27 בנובמבר 2024)

    
מימין: תחרות הורדות ידיים של ישראל וחזבאללה. פעיל חזבאללה הפסיד ואומר “ניצחנו” (חשבון X של הקריקטוריסט הכורדי Dijwar Ibrahim, 27 בנובמבר 2024); משמאל: חמור רוכן באזור ההרס וההפצצות בבירות ומעליו נכתב “מנצחים” (חשבון X של Mike Harb, 26 בנובמבר 2024)

נספח א’: נוסח הסכם הפסקת האש

הודעה על עצירת מעשי האיבה ומחויבויות נלוות על הסדרי ביטחון מהודקים לקראת יישום החלטת מועצת הביטחון 1701

אחרי דיונים עם הממשלות של הרפובליקה של לבנון (להלן “לבנון”) ומדינת ישראל (להלן “ישראל”), ארה”ב וצרפת מבינות שלבנון וישראל מבקשות סיום בר קיימא להסלמה הנוכחית במעשי האיבה לאורך הקו הכחול וכל אחת מוכנה לנקוט בצעדים כדי לקדם תנאים לפתרון קבוע ומקיף. ההבנות הללו משקפות צעדים, להם מחויבות ישראל ולבנון כדי ליישם במלואה את החלטת מועצת הביטחון של האו”ם 1701, מכירות בכך שהחלטה 1701 גם קוראת ליישום מלא של החלטות מועצת הביטחון שקדמו לה, כולל “פירוק כל הקבוצות החמושות בלבנון”, כדי שהכוחות המורשים היחידים לשאת כלי נשק בלבנון יהיו כוחות צבא לבנון (צל”ב), כוחות ביטחון הפנים, מינהל הביטחון הכללי, המינהל הכללי של ביטחון המדינה, המכס הלבנוני והמשטרה העירונית (להן “כוחות הצבא והביטחון הרשמיים של לבנון”). לשם כך, ארה”ב וצרפת מבינות את הדברים הבאים:

1. ישראל ולבנון יישמו הפסקה של מעשי האיבה החל משעה 04:00, 27 בנובמבר 2024, בהתאם למחויבויות המפורטות בהמשך.

2. החל משעה 04:00, 27 בנובמבר 2024, והלאה, ממשלת לבנון תמנע מחזבאללה ומכל הקבוצות החמושות האחרות בשטח לבנון מלבצע פעולות כלשהן נגד ישראל, וישראל לא תבצע פעולות צבאיות התקפיות כלשהן נגד מטרות לבנוניות, כולל מטרות אזרחיות, צבאיות או מדינתיות אחרות, בשטח לבנון ביבשה, באוויר או בים.

3. ישראל ולבנון מכירות בחשיבות החלטה 1701 להשגת שלום וביטחון בני קיימא ומחויבות לנקוט צעדים עבור יישום כולל שלה, ללא הפרה.

4. המחויבויות הללו אינן מונעות מישראל או מלבנון ליישם את זכותן האינהרנטית להגנה עצמית, בהתאם לחוק הבינלאומי.

5. מבלי לפגוע בכוח הזמני לשמירת שלום של האו”ם בלבנון (יוניפי”ל) ובאחריות שלו, או במחויבויות להחלטה 1701 וקודמותיה, כוחות הצבא והביטחון הרשמיים של לבנון, התשתית וכלי נשק יהיו הקבוצות החמושות, כלי הנשק והחומרים הקשורים היחידים שיוצבו באזור מדרום לנהר הליטאני בתוכנית הפרישה המצורפת של צל”ב (להלן “אזור דרום הליטאני”).

6. בהתאם להחלטה 1701 וקודמותיה, כדי למנוע התבססות מחדש והתחמשות מחדש של קבוצות בלתי מדינתיות בלבנון, מכירות או אספקה של כלי נשק וחומרים נלווים כלשהם לתוך לבנון יוסדרו ויפוקחו על ידי ממשלת לבנון. בנוסף, כל ייצור כלי הנשק והחומרים הנלווים בתוך לבנון יוסדר ויפוקח על ידי ממשלת לבנון.

7. כדי ליישם את החלטה 1701, ועם כניסה לתוקף של עצירת מעשי האיבה בהתאם לפסקה 1, ממשלת לבנון תספק את כל הסמכויות ההכרחיות, כולל חופש התנועה, לכוחות הצבא והביטחון הרשמיים של לבנון, ותנחה אותם, בהתאם להחלטה 1701 וקודמותיה:

א. לעקוב ולאכוף נגד כל כניסה בלתי מורשית של כלי נשק וחומרים נלווים לתוך לבנון ובתוכה, כולל דרך כל מעברי הגבול, ונגד הייצור הבלתי מורשה של כלי נשק וחומרים בתוך לבנון.

ב. לפרק את כל המתקנים הבלתי מורשים הקיימים שמעורבים בייצור כלי נשק וחומרים נלווים באזור דרום הליטאני, ולמנוע הקמה של מתקנים כאלה בעתיד.

ג. לפרק את כל התשתית, והעמדות הצבאיות, ולהחרים את כל כלי הנשק הבלתי מורשים באזור דרום הליטאני.

8. ארה”ב וצרפת מתכוונת לעבוד במסגרת הוועדה הטכנית הצבאית עבור לבנון MTC4L) ) כדי לאפשר ולהשיג פריסה כוללת של עשרת אלפיים חיילי צל”ב בדרום לבנון מוקדם ככל האפשר. יותר מכך, ארה”ב וצרפת מתכוונות לעבוד עם הקהילה הבינלאומית כדי לתמוך בצל”ב באופן הראוי כדי להשיג הגדלה כזו ברמות הפריסה שלו בלבנון, ולשפר את היכולות שלו.

9. עם כניסה לתוקף של עצירת מעשי האיבה, וללא פגיעה ביוניפי”ל ובמנדט ובאחריות שלו בהתאם להחלטה 1701 וקודמותיה, ישראל ולבנון ינסחו וישפרו את המנגנון המשולש (להלן “המנגנון”), שיוניפי”ל יארח, ארה”ב תעמוד בראשו ויכלול גם את צרפת. המנגנון:

א. יפרק, יוודא ויסייע לאכוף את המחויבויות הללו.

ב. יחזק את היכולת של צל”ב לפקח ולפרק אתרים בלתי מורשים, להחרים כלי נשק ולמנוע נוכחות של קבוצות חמושות בלתי מורשות.

ג. לצד פעילות המנגנון, תימשך עבודת יוניפי”ל בהתאם למנדט שלו, כולל המאמצים שבהם יוניפי”ל תומך באמצעות תפקיד הכינוס שלו שמחזק את יעילות המנגנון.

10. ישראל ולבנון תדווחנה על הפרות לכאורה כלשהן למנגנון וליוניפי”ל ללא פגיעה בזכויות ההדדיות שלהן לתקשר ישירות עם מועצת הביטחון של האו”ם. המנגנון יפתח הליכים מתאימים כדי לייעץ, לפקח, לאסוף מידע ולסייע להבטיח את היישום של המחויבויות הללו.

11. עם כניסה לתוקף של עצירת מעשי האיבה בהתאם לפסקה 1, לבנון תפרוס את כוחות הצבא והביטחון הרשמיים שלה בכל הגבולות, ובכל מעברי הגבול המוסדרים והבלתי מוסדרים ביבשה, באוויר ובים. בנוסף, צל”ב יפרוס כוחות, יקים מחסומי דרכים ועמדות בידוק בכל הדרכים והגשרים לאורך הקו המתווה את אזור דרום הליטאני.

12. עם כניסה לתוקף של עצירת מעשי האיבה בהתאם לפסקה 1, ישראל תסיג את כוחותיהם באופן מדורג מדרום לקו הכחול, ובמקביל צל”ב יתפרס לעמדות באזור דרום הליטאני המתואר בתוכנית הפריסה של צל”ב, ויתחיל ביישום החובות שלו בהתאם למחויבויות, כולל פירוק אתרים ותשתיות בלתי מורשים והחרמת כלי נשק בלתי מורשים וחומרים נלווים. המנגנון יתאם את היישום על ידי כוחות צבא ההגנה לישראל (צה”ל) וצל”ב בהתאם לתוכנית הספציפית והמפורטת עבור הנסיגה המדורגת והפריסה באזורים הללו, וזה לא יעלה על 60 יום.

13. ישראל ולבנון מבקשות מארה”ב – בשותפות עם האו”ם – לארגון משא ומתן בלתי ישיר בין ישראל ובין לבנון במטרה לפתור את נקודות המחלוקת שנותרו לאורך הקו הכחול, בהתאם להחלטה 1701.

ארה”ב וצרפת מבינות שהמחויבויות המוזכרות לעיל יתקבלו על ידי ישראל ולבנון במקביל עם ההודעה הזו.

המחויבויות הללו נועדו לאפשר לאזרחים משני צדי הקו הכחול לשוב בבטחה לאדמותיהם ולבתיהם. ארה”ב וצרפת מתכוונות להוביל מאמצים בינלאומיים כדי לתמוך בבניית יכולת ופיתוח כלכלי ברחבי לבנון כדי לקדם יציבות ושגשוג באזור.

^[1] החלטה 1559 של מועצת הביטחון של האו"ם משנת 2004, קוראת לפירוק הנשק של כל המיליציות הלבנוניות והבלתי לבנוניות במדינה ולנסיגת כל הכוחות הזרים ששוהים בלבנון, לצד הרחבת השליטה של המדינה בכל חלקי הטריטוריה הלבנונית. גם החלטה 1701, שהתקבלה עם סיום מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006, קוראת ליישום החלטה 1559.
^[2] לנוסח המלא של הסכם הפסקת האש, ראו נספח א'.
^[3] יצוין, כי בפועל אין אימות לטענה על פגיעה בביתו של מפקד חיל האוויר הישראלי.

מאמרים נוספים בתחום