הסכם ההבנות בין ארה”ב לבין איראן: הפסקת האש בלבנון ותגובות “ציר ההתנגדות”

דרור דורון

עיקרים

• הסכם ההבנות בין איראן לבין ארה”ב שנחתם רשמית ב-17 ביוני 2026 קובע כי שתי המדינות ובעלות בריתן תפסקנה את הפעולות הצבאיות בכל החזיתות, כולל בלבנון, וכי תובטח השלמות הטריטוריאלית והריבונות של לבנון. עם תחילת המשא ומתן הישיר בין ארה”ב לבין איראן על ההסכם הסופי סוכם על הקמת “תא להפחתת עימותים” בלבנון, ללא השתתפות ישראל.
• בחזבאללה שיבחו את מזכר ההבנות והציגו אותו כביטוי למחויבות העמוקה של איראן להגנה על המדינה ולהבטחת המשך פעילות חזבאללה בלבנון. בכירי חזבאללה קראו לצמרת המדינה הלבנונית לנצל את עוצמת השפעתה של איראן על ארה”ב כדי לדרוש את הפסקת הפעילות הצבאית הישראלית בלבנון וטענו כי המזכר מייתר את הצורך בהמשך המשא ומתן הישיר מול ישראל.
• נשיא לבנון עון וראש הממשלה סלאם נאלצו לברך על התעקשות איראן לכלול את סוגיית הפסקת האש בלבנון במזכר ההבנות, אך הדגישו את דבקותם בערוץ השיחות הישיר עם ישראל ככלי המרכזי להבטחת יציבות המדינה. גם מתנגדי חזבאללה במערכת הפוליטית הביעו עמדה דומה ביחס להמשך המשא ומתן הישיר, תוך דרישה לפירוק מלא של חזבאללה מנשקו.
• שאר גורמי “ציר ההתנגדות” במזרח התיכון, ובהם חמאס והחות’ים, הביעו תמיכה מופגנת במזכר ההבנות והדגישו כי הוא ביטוי לניצחונה של טהראן על ארה”ב והישג למחנה “ההתנגדות” כולו.
• להערכתנו, חתימת הסכם ההבנות העניקה רוח גבית לבכירי חזבאללה נוכח ראייתם כי ביכולתה של איראן לכפות את עמדותיה על ארה”ב באמצעות מנוף הלחץ שהיא מחזיקה בדמות מצר הורמוז. גם הדרישה לנסיגה ישראלית מלאה, לצד הימנעות מאזכור כלשהו לחזבאללה או לדרישה לפרק אותו מנשקו במסגרת מזכר ההבנות, העניקו לצמרת הארגון כלי משמעותי להמשך המערכה כנגד הממשלה בבירות המבקשת לצמצם את השפעת חזבאללה. עם זאת, דבקות הנשיא עון וראש הממשלה סלאם בקידום המשא ומתן עם ישראל, לצד הגיבוי האמריקאי הנחרץ לעמדה זו, צפויה להמשיך ולהזין את המתחים בזירה הפוליטית הפנימית בלבנון, ולהניע את איראן להפעיל את מנופי הלחץ שיש בידיה כעת על ארה”ב לטובת קידום האינטרסים של חזבאללה בלבנון.

ההקשר הלבנוני בהבנות בין איראן לבין ארה”ב

• בלילה שבין 15-14 ביוני 2026, הודיע ראש ממשלת פקיסטן כי הושג הסכם בין ארה”ב לבין איראן על סיום הלחימה. הוא הדגיש כי “שני הצדדים הכריזו על סיום מיידי וקבוע של הפעולות הצבאיות בכל החזיתות, כולל בלבנון”. מזכירות המועצה העליונה של איראן לביטחון לאומי גם מסרה כי הלחימה והפעולות הצבאיות בכל החזיתות, כולל לבנון, תיפסקנה לחלוטין (רויטרס, 15 ביוני 2026). ב-17 ביוני 2026, חתמו נשיא ארה”ב טראמפ ונשיא איראן פ’זשכיאן על מזכר ההבנות שנכנס מיד לתוקף (רויטרס, 18 ביוני 2026).
• לבנון זכתה למעמד בולט במזכר ההבנות. בסעיף הראשון בנוסח הרשמי של המסמך נאמר כי ארה”ב ואיראן ובעלות בריתן מכריזות על “עצירה מיידית וקבועה של כל הפעולות הצבאיות בכל החזיתות, כולל בלבנון”, וכי הן מתחייבות “לא ליזום כל מלחמה או כל פעולה צבאית זו נגד זו, ולהימנע מאיום או שימוש בכוח, ולהבטיח את שלמותה הטריטוריאלית וריבונותה של לבנון” (CNN, 17 ביוני 2026).
• בהודעת הסיכום שפורסמה לאחר המפגש הראשון בדרג גבוה בין ארה”ב ובין איראן עם המתווכות פקיסטן וקטר בשווייץ, נאמר כי סוכם על הקמת “תא להרגעת סכסוכים” בהשתתפות ארה”ב, איראן, לבנון והמתווכות (וללא השתתפות ישראל) כדי “להבטיח את הציות להפסקת הפעולות הצבאיות בלבנון” בהתאם למזכר ההבנות (חשבון X של משרד החוץ הקטרי, 22 ביוני 2026).

התגובות בזירה הלבנונית למזכר ההבנות

חזבאללה

• בכירי חזבאללה אימצו את תכני מזכר ההבנות בברכה, תוך ששיבחו את איראן על פעילותה למען סיום “התוקפנות” הישראלית בלבנון לצד הדגשת התנגדות הארגון להמשך המשא ומתן הישיר בין לבנון לבין ישראל. בראיית חזבאללה, מזכר ההבנות גם מסכל את המאמצים להביא לפגיעה בכוחו הצבאי של הארגון:
  • מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, שיגר איגרת ליו”ר המג’לס האיראני, מחמד באקר קאליבאף, בה הודה לאיראן על עמדותיה, שלטענתנו “כפו” על ישראל להפסיק לאלתר ולצמיתות את כל הפעולות הצבאיות בכל החזיתות. קאסם שיבח באיגרת את פועלם בהקשר זה של מנהיג איראן, נשיא איראן, משמרות המהפכה ושר החוץ האיראני (אתר אלמרכזיה, 16 ביוני 2026).
  • בנאום שנשא בכינוס העאשוראא’ המרכזי, בירך קאסם את העם האיראני ואת “ההתנגדות” על “הניצחון הגדול” בעימות מול ארה”ב שמנע את הפלת המשטר האיראני. קאסם הודה לאיראן על כריכת זירת לבנון כחלק מההסכם ועל ההקרבה במטרה לאלץ את ישראל להפסיק את “התוקפנות”. הוא הוסיף כי כעת איראן היא כוח שיש לו מילה באזור ובעולם ומאזן הכוחות עתיד להשתנות לטובת עמי האזור (אתר מזכ”ל חזבאללה, 17 ביוני 2026).

• • בנאום נוסף, הדגיש קאסם כי הם עוברים את “השלב המסוכן ביותר בחיינו בלבנון, ואת פרויקט המזימה האמריקאי-ישראלי-בינלאומי המסוכן ביותר”, אך לאור ההסכם שחתמה איראן עם ארה”ב “פרויקט חיסול חזבאללה וביסוס הכיבוש נפל” (אלמנאר, 19 ביוני 2026). בעוד נאום, הבהיר קאסם כי לחזבאללה יש גיבוי חזק מאיראן, שכן היא הציבה בסעיף הראשון את עצירת “התוקפנות” בלבנון ואת ההגנה עליה, והוסיף כי “סגירת מצר הורמוז היא נשק חזק שעל המדינה הלבנונית לנצל”. קאסם קרא לראשי המדינה הלבנונית “לנצל את מה שמבצעות ההתנגדות ואיראן” ותקף את המשך המשא ומתן הישיר עם ישראל בטענה כי ערוץ זה אינו מביא להישגים ורק מחייב ויתורים. לטענת קאסם, נוכח העוצמה שהפגינה איראן ביכולתה לכפות על ישראל נסיגה מלבנון באמצעות הפעלת לחץ על ארה”ב, אם הנשיא טראמפ יחליט לחייב את “ראש ממשלת הכיבוש” נתניהו, הוא ייעצר “בעל כורחו על רגליו” (אתר מזכ”ל חזבאללה, 21 ביוני 2026).
  • יו”ר סיעת חזבאללה בפרלמנט, מחמד רעד, קרא לצמרת הלבנונית “להיזהר מפני זלזול ביכולתה של איראן לעמוד בהתחייבותה להרתיע את האויב הציוני”. הוא הבהיר כי הסכם ההבנות הגדיר “תקרת הזמן המוקצבת לאויב לנסיגה מלאה מאדמת לבנון היא חודשיים בדיוק… ללא כל צורך במשא ומתן ישיר עמו כלל וכלל”. רעד גם ביטא את הביטחון העצמי הגובר של חזבאללה כשהדגיש את נכונות הארגון “לסלוח” לצמרת המדינית על מה שנתפס בראיית הארגון כשיתוף פעולה עם ישראל וטען כי הארגון מוכן “להבנה לאומית פנימית” (אתר סיעת “הנאמנות להתנגדות”, 18 ביוני 2026).
  • חבר הפרלמנט מטעם חזבאללה, חסן פצ’לאללה, קבע כי “המזכר הוא ניצחון אמיתי לאיראן”, וקרא לממשלת לבנון לדחות כל משא ומתן ישיר עם ישראל (רויטרס, 19 ביוני 2026). בהמשך, פצ’לאללה הוסיף כי “איראן מתנה את שאר הסעיפים בסעיף הראשון” וכי בהסכם בין ארה”ב לבין איראן, סוגיית נסיגת ישראל מלבנון הינה מוחלטת ו”אין קיומו של אזור חיץ או קווי אפס, וזה מה שהצד האיראני הודיע לנו בבירור”. פצ׳לאללה פנה לצמרת המדינית בלבנון והדגיש כי “הזיקה בין הזירות היא זו שהעניקה את הכוח ללבנון, בעוד שהמסלול הלבנוני המתנהל בוושינגטון לא השיג שום תוצאה…על השלטון בלבנון שלא להחמיץ את ההזדמנות הזו ולא לבזבז את הרגע ההיסטורי הזה” (אתר סיעת “הנאמנות להתנגדות”, 18 ביוני 2026).
  • חבר הפרלמנט מטעם חזבאללה, חסין אלחאג’ חסן, חידד את מחויבות איראן להגנה על לבנון בהדגישו כי המשלחת האיראנית אף ביטלה את הגעתה לטקס החתימה שנקבע בשווייץ נוכח “ההפרות” הישראליות של הפסקת האש בלבנון. לדבריו, איראן הוכיחה לעולם כולו כי היא “מייצגת את המופת האמיתי לנאמנות ומחויבות”, כאשר הדגישה כי לא תחתום על הסכם מסגרת מבלי שלבנון תהיה הסעיף הראשון בו (אתר סיעת “הנאמנות להתנגדות”, 20 ביוני 2026).
  • סגן יו”ר המועצה המדינית, מחמוד קמאטי, הדגיש את דבקות הארגון בנסיגה ישראלית כדרישה עליונה וציין כי אין מניעה מכניסתו של צבא לבנון לאזורים שמהם נסוג הכיבוש וכי הארגון ישתף עמו פעולה (אלמנאר, 20 ביוני 2026).

• • “מקורות בחזבאללה” מסרו כי הארגון קיבל הבטחות מאיראן שהיא תדרוש את נסיגת הכוחות הישראליים מלבנון בשלב הבא של השיחות עם ארה”ב, וכי לא יהיה הסכם גרעין בין איראן לארה”ב ללא נסיגת הכוחות הישראליים מלבנון (אלנשרה, 16 ביוני 2026).
• נוכח ההסלמה בחילופי האש בין צה”ל לבין חזבאללה בימים לאחר השגת מזכר ההבנות, בחר חזבאללה להבליט בכלי התקשורת הרשמיים שלו כי באופן מסורתי ישראל “אינה מכבדת הסכמים”, ולפיכך הצפי הוא להמשך הלחימה. בין השאר, נאמר בפרסומים כי בכירים ישראלים “מצהירים בפומבי ובאופן תדיר על סירובם להסכמים הקיימים וסירובם לסגת מהשטחים הלבנוניים הכבושים, ועל כל המדינות והבכירים, ובראשם ארה”ב, להפעיל לחץ על הישות הכובשת כדי לחייב אותה ליישם את ההסכמים ולהפסיק את התקיפות” (אלמנאר, 20 ביוני 2026). נראה, כי טיעונים אלו מטעם הארגון מבקשים להטיל את האחריות לעצירת הלחימה בדרום לבנון על כתפי הצמרת המדינית בלבנון ועל הממשל בארה”ב, תוך השמטת חלקו של חזבאללה באחריות למצב נוכח סירובו המופגן לכבד את החלטות ממשלת לבנון הקוראות לו להתפרק מנשקו.
• עורך אלאח’באר, אבראהים אלאמין, המקורב לצמרת חזבאללה, הציג את המשא ומתן האמריקאי-איראני לסיום המלחמה כזירה אזורית רחבה שבה ישראל, לבנון וחזבאללה הופכים לגורמים מרכזיים בעיצוב ההסכם. לפי המאמר, טראמפ פעל במהירות להגיע להבנות עם איראן בשל לחצי השווקים ומדינות המפרץ, החוששות מהמשך המלחמה ומהשלכותיה על ביטחונן וכלכלתן. בתוך כך, איראן התעקשה לכלול בהסכם גם את הזירה הלבנונית, לרבות הפסקת התקיפות הישראליות ונסיגה מהשטחים הלבנוניים הכבושים, בעוד ישראל מנסה לשמר חופש פעולה בדרום לבנון ולהפריד בין החזיתות. הודגש כי חזבאללה ואיראן רואים בהמשך הנוכחות והפעילות הישראלית בלבנון עילה לחידוש העימות, וכי וושינגטון נאלצת לאזן בין מחויבותה לישראל לבין רצונה להשלים הסכם עם טהראן. לפי אלאמין, האירוע של שיגור כלי טיס בלתי מאויש (כטב”ם) של חזבאללה שחדר לשטח ישראל והתגובה הישראלית עם תקיפה באלצ’אחיה אלג’נוביה בבירות ובדרום לבנון היווה המחשה לכך שלבנון עלולה להפוך ל”מוקש” שיפוצץ את ההסכם כולו, ולכן טראמפ נדרש ללחוץ על נתניהו לעצור את ההסלמה לאלתר (אלאח’באר, 15 ביוני 2026).

• גם הבכירים הדתיים בעדה השיעית המזוהים עם חזבאללה הודו לאיראן על פעילותה למען עצירת המלחמה בלבנון, תוך דרישה כי השלטון הלבנוני יפסיק את המשא ומתן עם ישראל:
  • המופתי הג’עפרי, שיח’ אחמד קבלאן, כתב באיגרת תחת הכותרת “איגרת הניצחון הלאומי” כי המלחמה שניהלו אמריקה, ישראל ושאר שותפותיהן הייתה גורלית בסדר גודל של “מלחמת המאה כולה” והסתיימה “בהחלפת כל מפקדי הצבא האמריקאי, בליעת גאוותו של טראמפ, קבורתו הפוליטית של נתניהו וניצחונם של איראן וציר ההתנגדות כאשר מצר הורמוז ניתן כמתנה אסטרטגית לאיראן”. קבלאן הוסיף כי “כעת אנו ניצבים בפני מזרח תיכון בתנאים איראניים לאור ההפסד המהדהד לאמריקה וישראל והניצחון המהדהד לאיראן ולציר ההתנגדות שלה”. הוא מתח ביקורת על הממשל הלבנוני ואמר כי “השלטון שבחר באמריקה ובמשא ןמתן ישיר עם ישראל הטרוריסטית הפסיד יחד עם וושינגטון ותל-אביב, בעוד שהמחנה שבחר בריבונות הלבנונית ובהתנגדות, ניצח והרוויח את המלחמה הזאת” (אלנשרה, 15 ביוני 2026)
  • סגן נשיא המועצה השיעית העליונה, שיח’ עלי ח’טיב, הודה לאיראן על עמדתה האיתנה והתעקשותה לכרוך את הפסקת האש בלבנון בהסכם עם ארה”ב. הוא קרא לשלטון הלבנוני להפיק לקחים מהסכם זה, לבחון מחדש את עמדותיו ולתקן את יחסיו עם הרפובליקה האסלאמית (אלדיאר, 15 ביוני 2026).

הממשל הלבנוני

• הכללת הסוגיה הלבנונית במסגרת הסכם ההבנות בין איראן לבין ארה”ב הציבה אתגר בפני בכירי המדינה הלבנונית, בראשם הנשיא ג’וזף עון וראש הממשלה נואף סלאם, אחרי שבמהלך החודשים האחרונים הם הביעו הסתייגות ממעורבות איראן במתרחש במדינה וביקשו לנתק את החסות שפורסת טהראן על לבנון במסגרת מאמציהם לבסס מחדש את ריבונותה של לבנון כמדינה עצמאית.
• לאחר ההודעה על השגת ההסכם, שוחח עון עם שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ’י, ובירך על ההבנות שהושגו בין איראן לבין ארה”ב. הוא הביע תקווה כי מדובר בצעד חיובי לעבר הורדת המתיחות ופתיחת הדלת להשגת פתרונות דיפלומטיים שיחזקו את הביטחון והיציבות. עון גם הדגיש כי יציבות לבנון, ביטחונה וריבונותה ממשיכים להוות עדיפות לאומית, בעוד עראקצ’י ציין את חשיבות כיבוד ריבונות לבנון ואחדות השטחים שלה מצד כל הצדדים והביע תקוה כי האווירה החיובית תתרום ליציבות בלבנון (חשבון X של נשיאות לבנון, 15 ביוני 2026). בהודעה שפרסם הנשיא עון, הוא מסר כי הוא “עקב בעניין” אחרי ההודעה על מזכר ההבנות וציין כי הוא מעריך את ההתייחסות המפורשת ללבנון ואת ההכרה כי ריבונות לבנון וביטחונה מהווים חלק בלתי נפרד מכל יוזמה רצינית להשגת יציבות באזור. הוא הוסיף כי העם הלבנוני מצפה כי ההבנות תהפוכנה לצעדים מעשיים שיסיימו באופן מוחלט את מעגל האלימות ויאפשרו פתיחת שלב של יציבות, ביטחון, התאוששות ושיקום. עון הודה לכל המדינות והישויות שתרמו להשגת מזכר ההבנות ולכל מי שפעלו כדי לכלול את לבנון במאמצים לסיים את ההסלמה והפעולות הצבאיות בחזיתות השונות, מבלי שהתייחס ישירות לאיראן או למדינה אחרת (חשבון X של נשיאות לבנון, 15 ביוני 2026). בהמשך, הוסיף עון כי “אנו בהחלט בעד הפסקת אש ועם כל מדינה שתעזור לנו, כולל איראן ביניהם” (חשבון X של נשיאות לבנון, 17 ביוני 2026).
• גם ראש הממשלה סלאם הביע את תקוותו, תוך הימנעות מאזכור מפורש לתפקיד האיראני, כי ההסכם יצליח לסיים את המלחמה והביע את תודתו לכל מי שתרמו להשגת תוצאה זו (Lebanon Files, 15 ביוני 2026).
• ביטוי מובהק יותר למורת רוחם של מתנגדי חזבאללה ממזכר ההבנות סיפק שר המשפטים הלבנוני, עאדל נאצר, איש מפלגת הפלנגות ויריב חריף של חזבאללה, אשר טען כי איראן השיגה במשא ומתן פיצויים והסרת סנקציות מעליה ומעל תומכי חזבאללה, בעוד “שלבנון הקריבה את עצמה בעקבות מעשי חזבאללה וכניסתו למלחמה” (אלדיאר, 20 ביוני 2026).
• מנגד, יו”ר הפרלמנט הלבנוני ומנהיג אמל, נביה ברי, בעל בריתו הקרוב של חזבאללה, לא הסתיר את שביעות רצונו מהמעורבות האיראנית והמשיך לקדם אותה. הוא שוחח עם שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ’י, שעדכן אותו על פרטי ההסכם והדגיש כי הסעיף שעוסק בהפסקת המלחמה בלבנון “חייב להיכנס לתוקף כלשונו לאלתר החל מהיום הראשון של ההסכם ולאורך כל תקופת המשא ומתן שנקבעה לשישים יום”. בשיחה של ברי עם יו”ר המג’לס האיראני, מחמד באקר קאליבאף, הם הדגישו כי על ארה”ב, הגורמים הערבים למזכר ההבנות והקהילה הבינלאומית לשאת באחריות ולחייב את ישראל לסיים את מלחמתה, לחדול מהרס הכפרים, לכבד את ריבונות לבנון ולסגת באופן מידי מהשטחים שכבשה (אתר אלנשרה, 16-15 ביוני 2026).
• ברי ציין כי מזכר ההבנות מציב את היסודות לביטחון וליציבות בכל האזור, כולל בלבנון. הוא שיבח את ארה”ב ואת איראן על “התעקשותן” לכלול במזכר סעיף “יסודי ומחייב” לעצירת “התוקפנות” הישראלית נגד לבנון בכל שטח המדינה, באופן שישמר את הריבונות שלה על כל שטחה ולא יהיה מנוגד לעצמאות לבנון וחירותה לקבל את החלטותיה באופן עצמאי (אלנשרה, 15 ביוני 2026). ברי הדגיש את העובדה שלבנון מוזכרת במזכר יותר מפעם אחת והביע את ביטחונו כי בהשגת היעדים, באומרו כי “הפעם טראמפ אישית לקח את העניין על עצמו, ואיראן נוכחת בכל כובד משקלה ופיקוחה. אנו ניצבים בפני הסכם גדול, רחב יותר מלבנון” (אלג’מהוריה, 16 ביוני 2026).
• “מקור ממשלתי לבנוני” ציין כי המשמעות של הדיון בין ארה”ב לבין איראן בסוגיית שלוחיה של איראן באזור, ובראשם חזבאללה, היא כי סוגיית נשק חזבאללה תיכלל כסעיף על סדר היום של המשא ומתן בשווייץ. לפי “המקור”, בשל כך, חזבאללה ניצב בפני אפשרות “המחייבת את השתלבותו בפרויקט המדינה”. אמירה זו משקפת ניסיון, ולו הצהרתי, של ממשלת לבנון לטעון כי סוגיית פירוק חזבאללה מנשקו עודנה יעד לבנוני רשמי (אלשרק אלאוסט, 21 ביוני 2026).
• על אף ההתייחסויות במזכר ההבנות לסיום הפעילות הצבאית הישראלית בלבנון, הבהירו בממשל הלבנוני כי הם עדיין מחויבים להמשך המשא ומתן הישיר עם ישראל, כאשר סבב נוסף צפוי להתקיים בוושינגטון ב-23 ביוני 2026. עון וסלאם הדגישו כי לבנון לבדה היא זו שתנהל את המשא ומתן עם ישראל לגבי אופן ייצוב הפסקת האש והבטחת נסיגת צה”ל משטח לבנון (אלערביה, 19 ביוני 2026). בהקשר זה, מזכיר המדינה האמריקאי, מרקו רוביו, שוחח עם עון והביע את הערכתו לנחישות הנשיא הלבנוני להמשיך את המשא ומתן הישיר עם ישראל ולחזונו לכונן מדינה לבנונית בעלת ריבונות מלאה המקיימת יחסי שלום עם שכנותיה והדגיש את הצורך לפרק את חזבאללה מנשקו (אתר מחלקת המדינה, 19 ביוני 2026).

מתנגדי חזבאללה

• במחנה מתנגדי חזבאללה נמנעו מלהביע תמיכה במעורבות האיראנית במאמצים להביא להפסקת אש והדגישו את החשיבות של המשך המשא ומתן הישיר עם ישראל כצעד חיוני ליישום ריבונותה של המדינה הלבנונית:
  • מנהיג מפלגת הפלנגות, סאמי אלג’מיל, הדגיש כי מי שמוסמך לנהל משא ומתן בשם לבנון ולהגן על האינטרסים שלה הוא מי שנבחר על ידי הלבנונים באופן דמוקרטי. הוא הוסיף כי “כל דבר מעבר לכך, אינו מענייננו ואינו מחייב אותנו” (חשבון X של סאמי אלג’מיל, 16 ביוני 2026).
  • הלשכה המדינית של מפלגת הפלנגות קראה לדרוש דין וחשבון עם מי שהכניס את המדינה ל”מערבולת של הרס, עקירה והרג”, והדגישה כי לא ניתן להשלים עם המשך קיומו של נשק כלשהו מחוץ לסמכות המדינה מאחר שהוא מהווה את המכשול הראשון בפני היציבות, אחדות המדינה והשבת תפקידה המלא של המדינה. עוד נאמר בהודעה כי לבנון אינה קשורה לאף הסכם העוסק בה, למעט זה שמדינת לבנון ומוסדותיה הנבחרים הלגיטימיים מעורבים בו באמצעות הגורמים שהוסמכו רשמית לנהל משא ומתן בשמם בוושינגטון כדי להשיב את ריבונות לבנון ואת החלטתה החופשית, להשיג את הנסיגה הישראלית ולהפסיק את “התוקפנות”, לצד השלמת יישום החלטות הממשלה בנוגע להגבלת הנשק לידי המדינה (אתר הפלנגות, 16 ביוני 2026).
  • אחראי יחידת ההסברה בכוחות הלבנונים, שארל ג’בור, ציין כי הפסקת האש מעניקה למדינה הזדמנות להשיג בכוח את המטרה של מונופול על הנשק ומעצר של כל מי שמדבר על “ההתנגדות”. לדבריו, הצלחה בכך תביא לנסיגת הצבא הישראלי ולהשבת האמון של העם הלבנוני במדינתו (חשבון X של שארל ג’בור, 15 ביוני 2026). בהתבטאות נוספת, הבהיר ג’בור כי “מי שמובס בשדה הקרב, והוא האחראי לדמם של הלבנונים ולחורבנה של לבנון, אין לו זכות דיבור. עליו לשתוק, להתנצל ולבקש סליחה”. הוא הוסיף כי החשבון יגיע למי שהפך את לבנון לזירה עבור הפרויקט האיראני וכי על חזבאללה להתנצל על מה שביצע נגד המולדת וכי הארגון לא יימלט מההשלכות של מעשיו ופשעיו (חשבון X של שארל ג’בור, 16 ביוני 2026).
  • חבר הפרלמנט, פואד מח’זומי, ציין כי המשא ומתן המתנהל בוושינגטון חיוני להשלמת פריסת סמכות המדינה הלבנונית על פני כל שטחיה, וזאת באמצעות הגעה למנגנון ברור ולוח זמנים מחייב להגבלת הנשק לידי המדינה הלבנונית לבדה, כולל נשק חזבאללה ושאר המיליציות והארגונים החמושים מחוץ למסגרת המדינה. הוא הוסיף כי השגת מטרה זו תאפשר את השלמת הנסיגה הישראלית, שחרור האסירים, ביסוס הפסקת האש עד להגעה לשלום בר-קיימא ושיקום האזורים שנפגעו וחזרת העקורים (חשבון X של פואא’ מח’זומי, 15 ביוני 2026).

תגובות גורמי “ציר ההתנגדות” למזכר ההבנות

• מלבד חזבאללה, גם שאר גורמי “ציר ההתנגדות” באזור שיבחו את גיבוש מזכר ההבנות בין איראן לבין ארה”ב והציגו אותו כהישג איראני משמעותי שביסס את מעמדה של הרפובליקה האסלאמית כגורם כוח במזרח התיכון:
  • חמאס בירכה על מזכר ההבנות בין איראן לבין ארה”ב, והציגה אותו כהישג איראני מול לחצים וניסיונות לכפות עליה תכתיבים אזוריים. חמאס חיזקה את עמידתה של איראן על זכויותיה ועל האינטרסים הלאומיים שלה, והביעה תקווה שההסכם יתרום ליציבות אזורית וישפיע לחיוב על סוגיות נוספות, בראשן הפסקה מיידית של “התוקפנות הציונית” נגד הפלסטינים ברצועת עזה, וכן הפסקת הפגיעות בלבנון ובחזיתות אחרות. לצד הברכה, חמאס הדגישה כי ביטחון ויציבות אמיתיים לא יושגו כל עוד ישראל ממשיכה במדיניות של “מלחמה, הרעבה, עקירה והכחשת זכויות העם הפלסטיני” (ערוץ הטלגרם של חמאס, 15 ביוני 2026).
  • בג’האד האסלאמי בפלסטין (הגא”פ) בירכו את איראן על “ההישג המשמעותי” של “כפיית” הפסקת אש וריסון “התוקפנות האמריקאית-הציונית הברוטלית” נגד הרפובליקה האסלאמית. בהודעה נאמר כי “הניצחון” הושג בעזרת חסדו של אללה והאומץ של העם האיראני וכוחות הצבא שלו. הם הביעו ביטחון כי תהיה לכך השפעה חיובית עצומה על עמי האומה האסלאמית, ובמיוחד על העם הפלסטיני שאיראן תמיד תמכה בו ותמיד העניקה את כל סוגי התמיכה עבור “ההתנגדות” שלו. בגא”פ הוסיפו כי הם מקווים שההסכם ישמש כאבן יסוד לחיזוק הביטחון הלאומי של העמים באזור וירסן את “הישות הציונית” מהמשך ביצוע “הפשעים שלה” (ערוץ הטלגרם של הגא”פ, 15 ביוני 2026).
  • משרד החוץ של החות’ים טען כי ארה”ב נכשלה בהשגת מטרותיה ב”תוקפנות” נגד איראן. לפי המשרד, ההבנות שהושגו הן תוצאה של החוסן והעמידה האיתנה של חזיתות “ציר ההתנגדות”, הבנות אשר מבססות את משוואת “אחדות הזירות” ומסכלות את “הפרויקט הציוני” המבקש להקים את “ישראל הגדולה” במסווה של שינוי במזרח התיכון. עוד נטען כי הכוחות המזוינים בכל “חזיתות ציר ההתנגדות” נותרו מוכנים על רקע מנהגו של ה”אויב” להפר הסכמים והתחייבויות. המשרד שיבח את תפקידה של פקיסטן “וכמה מדינות אחרות” בעצירת “התוקפנות האמריקאית” והצהיר שהחות’ים מחויבים להבטיח כי כל הסכם יוביל לכינון “ביטחון ושלום אמיתיים שיסיימו את התוקפנות והמצור שהוטל על ציר ירושלים” (ערוץ הטלגרם של משרד החוץ החות’י, 15 ביוני 2026).
  • ראש המועצה הפוליטית העליונה של החות’ים, מהדי אלמשאט, בירך את איראן על “ניצחונה הגדול נגד התוקפנות האמריקאית-ציונית”, אשר לטענתו משרת את כל האומה האסלאמית והאזור ותורם לביטחונם אל מול “פרויקטים הגמוניים אמריקאיים וישראלים”. לפי אלמשאט, העימות האחרון אישר כי “עידן התוקפנות ללא השלכות” הסתיים וכי התעקשותה של איראן על שמירת “אחדות הזירות” הובילה להפסקת “התוקפנות הציונית” בלבנון (ערוץ הטלגרם של מהדי אלמשאט, 16 ביוני 2026).
  • תומכי המיליציות השיעיות הפרו-איראניות בעיראק הציגו את הפסקת האש הזמנית כניצחון מובהק של “ציר ההתנגדות” שהצליח לכפות על וושינגטון לסגת מדרישותיה. תומכי כתאא’ב סיד אלשהדאא’ ערכו הפגנת תמיכה סוערת מחוץ לשגרירות האיראנית בבגדאד, במהלכה שרפו את דגלי ארה”ב וישראל (ערוץ הטלגרם של כתאא’ב סיד אלשהדאא’, 15 ביוני 2026).

     
תומכי כתאא’ב סיד אלשהדאא’ חוגגים בבגדאד (ערוץ הטלגרם של המיליציה, 15 ביוני 2026)

• • “חזית ההתנגדות האסלאמית בסוריה” בירכה את איראן לרגל השגת “ההישג האסטרטגי ההיסטורי והכנעת ארה”ב לציות מלא לקווים האדומים של ההתנגדות ולהפסקת המלחמה”. המיליציה טענה כי איראן כפתה את תנאיה וגרמה ל”נפילת היהירות של הפרויקט האמריקאי-ציוני וקריסת נשק המצור”. עוד נאמר כי איראן הוכיחה לעולם כי “חזיתות ההתנגדות” הן גוף אחד וכי הן מסיימות את העימות הזה ככוח אזורי איתן שלא ניתן לשבור אותו (ערוץ הטלגרם של חזית ההתנגדות האסלאמית בסוריה, 15 ביוני 2026).

מאמרים נוספים בתחום