הנחיות יחיא אלסנואר לתוכנית הפלישה לישראל, כפי שעולה ממסמך שלל של חמאס

ד”ר יגאל שירי וד”ר חיים איסרוביץ

עיקרים

• באוקטובר 2025, פרסם מרכז המידע למודיעין ולטרור^[1] מסמך שלל של חמאס^[2] שהתגלה ברצועת עזה, בכתב ידו של ראש הלשכה המדינית של התנועה ברצועת עזה, יחיא אלסנואר. המכתב מ-24 באוגוסט 2022 כלל את ההנחיות המדויקות לתחילת המערכה המכרעת נגד ישראל, החל משלב ההטעיה בשבועות שקדמו למתקפה ועד הפריצה לשטח ישראל וההנחיות לתיעוד הזוועות נגד אזרחים וחיילים, כפי שהתרחשו במתקפת ה-7 באוקטובר 2023.
• מסמך שלל נוסף, שאף הוא נכתב על ידי אלסנואר באותו היום, הציג את תוכנית הפלישה לישראל באופן מפורט יותר, ובכלל זה דרישה להשתלטות מהירה על 25 צמתים ועל יותר מ-220 יישובים, כולל קיבוצים וערים “קטנות וגדולות”, בנוסף למתקנים צבאיים. לצורך כך, העריך אלסנואר כי יהיה צורך בכוח של עשרת אלפים “לוחמים מאומנים היטב”.
• המסמך גם כלל הנחיה “לגרש את המתנחלים”, בעיקר נשים וילדים, ולחטוף גברים בני 50-17.
• נושא המאבק על התודעה בזירה הבינלאומית זוכה להבלטה במסמך השלל עם הנחיה להציג את המתקפה כאירוע “אנושי” שנועד ליישם את נרטיב “זכות השיבה” של הפלסטינים תחת הסיסמה “חוזרים לביתנו”.
• ההערכה של אלסנואר הייתה כי המתקפה תצליח להפתיע את “האויב”, אולם הבהיר כי הוא מוכן לכך שהתגובה תהיה בכל האמצעים שעומדים לרשות ישראל, כולל “פצצה גרעינית”. הוא הדגיש כי מדובר ב”מערכה לחיים או למוות”.
• המסמך גם כלל פירוט של מצגת על “שחרור דרום פלסטין”, אולם השקפים עצמם לא התגלו. על-פי המסמך, המצגת סיפקה את ההקשר ההיסטורי של “הנכבה” לצד המחשה ויזואלית של תוכנית הפלישה, כולל פירוט הצמתים והיישובים שעליהם אמורים להשתלט מחבלי חמאס, דרכי “הפינוי” של האוכלוסייה ואופן ההשתלטות על המוצבים הצבאיים.
• מסמך השלל מספק תיאור פרטני של תוכנית פעולה סדורה, עד לרמת הפעילים בחוליות האחראיות על פריצת גדר הגבול, אשר גובשה יותר משנה לפני שבוצעה בפועל במתקפת ה-7 באוקטובר 2023. בשל כך, חשיבותו של המסמך היא בהבנה כי המתקפה התבססה על תפיסה מבצעית סדורה שהוכנה בקפדנות ובחשאיות ולא על אוסף פעולות ספונטניות או בלתי מתואמות. על אף שמסמך זה נכתב על ידי אלסנואר באותו יום שבו חיבר את המסמך השני עם ההנחיות לתחילת המערכה, יש ביניהם הבדלים מהותיים – הדגשת הצורך לגייס את הקהילה הבינלאומית באמצעות הצגת נרטיב “זכות השיבה” ושילוב ההקשר ההיסטורי של “הנכבה”, וההנחיה “לגרש” נשים וילדים ולחטוף גברים בלבד (בניגוד למה שהתרחש בפועל עם חטיפת נשים, ילדים וקשישים) ללא התייחסות לתיעוד מעשי הזוועה נגד אזרחים וחיילים.
• צמד המסמכים גם מעידים על הביטחון הרב של אלסנואר ביכולתה של חמאס להוביל בעצמה את המערכה בשלבי הפתיחה, על אף שהביע תקווה כי ההפתעה שתגרום המתקפה לישראל תעודד את הצטרפותן של זירות נוספות. גישה זו גם תאמה את השיחות שבכירי חמאס ניהלו עם בכירי חזבאללה ואיראן בזמן כתיבת המסמכים בניסיון לגייס אותם למערכה רב-זירתית, כאשר עדיין לא הייתה ודאות כי הם אכן יצטרפו למתקפה שהתנועה נחושה לבצע.

רקע

• באוקטובר 2025, חשף מחקר של מרכז המידע למודיעין ולטרור מסמך שלל שהתגלה במהלך תמרון צה”ל ברצועת עזה, ואשר נכתב בכתב ידו של ראש הלשכה המדינית של חמאס ברצועת עזה, יחיא אלסנואר ב-24 באוגוסט 2022. המסמך כלל את ההנחיות המדויקות של אלסנואר לתחילת המערכה, החל משלב ההטעיה בשבועות שקדמו לפשיטה ועד הפריצה לשטח ישראל. להלן עיקרי המסמך:^[3]
  • אלסנואר הורה לאנשיו לבצע בשבועות שלפני המתקפה פעולות “אינטנסיביות” בשטח רצועת עזה, אולם הדגיש כי עליהן להיראות כתנועות שגרתיות בעיני “האויב”, ולכן לא ייתפסו כהכנות חריגות לקראת מתקפה.
  • ביום הפלישה, חדירת גדר הגבול בשלוש גזרות אסטרטגיות – בצפון הרצועה, במזרח הרצועה ומול מחנות מרכז הרצועה. אלסנואר גם הדגיש את הצורך להשתמש בדחפורים ובכלים הנדסיים כבדים כדי לפרוץ את השערים ולפנות מכשולים במטרה להקל על כניסתם של כוחות פולשים נוספים לתוך ישראל.
  • שלב הפשיטה הראשוני יתבצע בתוך 15-10 דקות בלבד, והכוחות נדרשו להתפרס במקומות רבים ככל הניתן, תוך הקפדה על פריסה מבוזרת בשטח שתייצר גמישות מבצעית. לפי אלסנואר, כל מפקד חטיבה יוכל להזעיק את הכוחות, לפרוס אותם ולהפעיל אותם בהתאם להנחיות של מפקד הזרוע הצבאית ומטה המבצעים המרכזי.
  • לאחר גל הפשיטה הראשון יגיעו שלושה גלים נוספים, כאשר לכל אחד מהם יש מפות ומטרות משלו בהתאם להנחיות שנמצאות ברשות מפקד החטיבה האחראי על הגזרה, ולפי ההתפתחויות בשטח. אלסנואר גם קבע את כיוון ההתקדמות של כל אחת מחמש החטיבות המרחביות של הזרוע הצבאית.
  • שאר הפלגים הפלסטיניים יצטרפו לפלישה החל מהגל השלישי, כאשר הקשר עם מפקדי הזרועות הצבאיות של הפלגים האחרים צריך להתחיל כרבע שעה לאחר תחילת הפשיטה ורק אז הם ירכזו את הכוחות שלהם לקראת הצטרפות ללחימה.
  • ההערכה של אלסנואר הייתה שפלישת חמאס תעורר תגובת שרשרת של התלקחות מערכה רב-זירתית, אשר תשלב לחימה גם מכיוון יהודה ושומרון ומזרח ירושלים וכן מצד ערביי ישראל (“הפנים”), לצד התערבות של חזבאללה מכיוון צפון.
  • לפי אלסנואר, חלון הזמן להצלחת הפשיטה נע בין שש לעשר שעות, במהלכן על הכוחות לקבוע עובדות מוצקות בשטח שיסכלו כל ניסיון של ישראל לצאת למתקפת נגד. הוא התריע כי אם ההזדמנות לא תנוצל, ישראל תוכל להתאושש במהירות ולעבור למתקפת נגד.
  • אלסנואר שם דגש על לוחמת התודעה כדי להטיל אימה על הציבור הישראלי, אך גם כדי לעורר את זירות הלחימה האחרות. במסגרת זאת, הוא הנחה “לתעד ולשדר את התמונות מהר ככל האפשר… דריכה על ראשים של חיילים, ירי מטווח אפס, שחיטה של אנשים בסכין, פיצוץ טנקים, שבויים כורעים על הברכיים עם הידיים על הראש וכדומה”, וכן לשרוף שכונות שלמות ולשדר את התמונות.

• מסמך שלל נוסף שהתגלה ברצועת עזה, ואשר נכתב גם הוא על ידי אלסנואר ב-24 באוגוסט 2022 תחת הכותרת “התוכנית”, מהווה השלמה למסמך הראשון. הוא כולל הנחיות מפורטות יותר של מנהיג חמאס ברצועה לשלב המכריע של הפלישה לישראל, ובכלל זה פירוט סדר הכוחות והמטרות, לצד הנחיות פעולה מול האזרחים והכוחות הצבאיים וכן בתחום לוחמת התודעה.

תוכנית הפשיטה לישראל

הפלישה לישראל

• במסמך הראשון, התייחס אלסנואר באופן כללי לפריסת הכוחות בשלב הפלישה לשטח ישראל כדי לבצע פריצה בשלוש נקודות שתימשך בתוך כ-15-10 דקות בלבד. במסמך השני, הוא כבר סיפק פירוט של נקודות הפריצה ושל סדר הכוחות הנדרש.
• לפי התוכנית המופיעה במסמך, הפשיטה אמורה להתבצע במהלך מהיר ומתואם שיתרחש בו זמנית ב-25 נקודות פריצה לאורך הגבול באמצעות 2,500 לוחמים שאמורים להשתלט על 25 צמתים. פריצת גדר המערכת לא נתפסה כיעד בפני עצמו, אלא כשלב פתיחה של מהלך רחב יותר שכלל שיבוש שליטה ותנועה במרחב כדי לאפשר חופש פעולה לכוחות הפולשים להתקדם בתוך שטח ישראל ולמנוע הגעה של תגבורות ישראליות.

1 – פריצת גדר המערכת ב-25 פרצות מול 25 צמתים בו זמנית, השתלטות על הצמתים באמצעות חוליות נפרדות מאומנות היטב – כל חוליה מונה 100 לוחמים. בסך הכל 2500 לוחמים.

השתלטות על יישובים ובסיסי צבא

• התכנון על פי המסמך לא התמקד רק בפריצת הגבול, אלא סיפק פירוט לגבי ההשתלטות על יישובים אזרחיים לאחר הפלישה. על אף שלא ברור אם השאיפה הייתה ריאלית, אלסנואר סימן יעד של תפיסת 221 “התנחלויות” ולצורך כך, הוא הקצה כוח ייעודי של עשרה מחבלים עבור כל יישוב. נוסף על כך, אלסנואר סימן שמונה “יישובים קטנים” עם הקצאה של 1,600 מחבלים (200 עבור כל יישוב), ועוד 1,200 מחבלים יהיו אחראים על השתלטות על שלוש “ערים גדולות”. עם זאת, אלסנואר לא פירט את שמות הערים שהיו אמורות לשמש יעד עבור מחבלי חמאס.
• לצד הקצאת הכוחות, אלסנואר גם סיפק הנחיות לגבי אופן הטיפול באוכלוסייה האזרחית. בניגוד למסמך הראשון, שבו הוא שם דגש על תיעוד הזוועות, התוכנית המופיעה במסמך זה מתמקדת ב”גירוש המתנחלים”, בעיקר נשים וילדים, לצד חטיפת גברים בני 50-17 והחרמת מסמכים וטלפונים. בהקשר של הערים הגדולות, הנחה אלסנואר לבצע פינוי “לכיוון הים”, מבלי להסביר את כוונתו.
• בנוסף עולה כי בוצע מיפוי מוקדם של היעדים תוך מתן דגש לטיפול באוכלוסייה האזרחית. פינוי אזרחים, ולקיחת בני ערובה (גברים) מדגיש את החשיבות שייחסה התוכנית ליצירת הישג מבצעי. ואכן רכיבי התכנון המתוארים במסמך תואמים במידה רבה את דפוס הפעולה שבאה לביטוי במתקפת 7 באוקטובר. יחד עם זאת חמאס חטף ילדים, נשים וזקנים, ולא רק גברים, ולא בוצע פינוי מסודר כפי שמוצג בתוכנית אלא הוצאה להורג של אלו שלא נחטפו לרצועה.
• בהקשר של בסיסי הצבא, הנחה אלסנואר לנטרל אותם באמצעות חוליות קרב שיאגפו אותם. כמו בתוכנית ההשתלטות על הצמתים, באמצעות שיתוק הבסיסים הישראליים ביקש אלסנואר למנוע, או לפחות לעכב, את יכולת צה”ל להגיב לפלישה. כך למשל, אלסנואר ציין את הצורך לנטרל את בסיס האימונים צאלים בנגב המערבי באמצעות עשרים חוליות קרב שימנו בסך הכל כ-200 מחבלים.
• מתוך המסמך עולה כי לצורך שלב הפלישה וההשתלטות על היישובים והבסיסים נדרש כוח של כעשרת אלפים “מחבלים מאומנים היטב”. כמו כן, הודגש הצורך בשמירת הסודיות של המבצע כך שבפועל אף אחד מהמחבלים לא יכיר את התמונה הכוללת של הפשיטה.

2 – פטרולי גירוש – כל פטרול מורכב מ-10 לוחמים. מול כל התנחלות. המספר הדרוש 10 לוחמים X 221 התנחלויות = 2210 לוחמים. המטרה היא לגרש את המתנחלים עם המכוניות שלהם. עדיפות לילדים ולנשים. את הגברים בין הגילאים 50-17 לוקחים כבני ערובה. יש לקחת את כל הטלפונים וכל מסמך נוסף שהם נושאים על גופם.

3 – הלחימה ביישובים הקטנים: 200 לוחמים מול 8 ישובים = 1600 לוחמים. פינוי המתנחלים באותם יישובים תוך שימוש במכוניות שלהם ובאוטובוסים שלהם לכיוון צפון.

4 – פינוי הערים הגדולות- 400 לוחמים X 3 ערים גדולות = 1200 לוחמים. פינוי לכיוון הים.

5 – נטרול הבסיסים הצבאיים – איגופם באמצעות חוליות קרב מסביב לכל אזור. למשל בסיס האימונים צאלים, איגוף באמצעות 20 חוליות שכל חוליה מורכבת מעשרה לוחמים סך הכל 2000 לוחמים המטרה- השמדת המוצב.

6 – בסך הכל 10,000 לוחמים מאומנים היטב. שאף אחד לא מכיר את המטרה הכללית של התוכנית.

• לפי תחקירי צה”ל, גל התקיפה הראשון במתקפת ה-7 באוקטובר 2023, אשר נמשך כחצי שעה החל מ-6:29 בבוקר, כלל חדירה של 1,175 מחבלים, בגל השני הצטרפו 600 מחבלים נוספים ובגל השלישי השתתפו עוד 1,325 מחבלים מחמאס ו-580 מחבלים מהג’האד האסלאמי בפלסטין ובלתי מזוהים. 27 חוליות הובילו את פריצת גדר הגבול עם תחילת המתקפה, ובסך הכל בוצעו חדירות ב-114 נקודות בגדר הגבול והמחבלים השתמשו ב-59 נתיבי חדירה. כמו כן, בניגוד להנחיות במסמך בנוגע לגירוש הנשים והילדים וחטיפת גברים בני 50-17, המחבלים יישמו את ההוראה שנכתבה במסמך הראשון עם מעשי טבח שתועדו בזמן אמת וחטיפת 251 חיילים ואזרחים, בהם גם ילדים קטנים, נשים וקשישים (הארץ, 1 באוגוסט 2024; תקשורת ישראלית, 27 בפברואר 2026).

הנרטיבים של המתקפה

• לצד ההתייחסות לממד הצבאי של המערכה, אלסנואר שם דגש גם על זווית ההסברה באמצעות הצגת המתקפה נגד ישראל כפעילות “אזרחית, הומניטרית ולאומית” שנועדה להביא להשגת “הזכויות” של הפלסטינים. לצורך כך, הוא הנחה את מחלקת ההסברה לשווק את המתקפה במספר שפות תחת הסיסמה “חוזרים לביתנו”, ואף השתמש בכיתוב הלועזי “Returning Home”. בראיית אלסנואר, המערכה היא מימוש הנרטיב הפלסטיני של “זכות השיבה”, תוך התמקדות בממד האנושי של “שיבה לפלסטין” עם שימוש בתמונות ובסרטונים של כפרים פלסטיניים.
• לצד זאת, אלסנואר גם הנחה את המחלקה המדינית של חמאס להציג את הטענה כי החוק הבינלאומי אינו מיושם, והמתקפה למעשה מבקשת לתקן אותו בהקשר הפלסטיני.

הגורמים המסייעים:

• מחלקת ההסברה. פרסום בכל השפות תחת הסיסמה “חוזרים לביתנו”

Returning Home

מתמקדת בצד האנושי של החזרה – עם תמונות וסרטונים של כפרים פלסטיניים.

הרושם שמנסים להעביר – אנושי גרידא.

• מחלקה מדינית: נשענת על החוק הבינלאומי, מטרת התוכנית היא ליישם את

החוק שאינו מיושם.

תפיסת ההגנה הישראלית

• במסמך הראשון של אלסנואר, הוא התריע כי חלון ההזדמנויות להשיג את האפקט המפתיע של הפלישה עומד על שש עד עשר שעות כדי להקשות על ישראל לעבור למתקפת נגד. במסמך הנוכחי, העריך אלסנואר כי בכל מקרה תגיע תגובה עוצמתית מצד ישראל, והוא אף לא פסל את האפשרות שייעשה שימוש בנשק גרעיני. למרות זאת, אלסנואר לא ויתר על החזון המשיחי שלו והדגיש כי מדובר במערכה “לחיים או למוות”, גם אם המחיר הוא השמדת רצועת עזה.

תוכנית המגננה: האויב לא יהסס להשתמש באמצעים ובכלי הנשק שברשותו. לא רק באמצעות תקיפות, אלא גם באמצעים נוספים. ייתכן שאף ישתמש בפצצה גרעינית. אך קודם כל הוא יופתע מהתקיפה וייכנס לאנדרלמוסיה. ליתר ביטחון יש לארגן מבצע עממי של חזרה לכפרים וכיבושם מחדש באופן סמלי.

המערכה הזו היא מערכת חיים או מוות ויהיו חיים בעזרת האל.

מצגת “שחרור דרום פלסטין”

• בחלקו השני של המסמך, הופיע פירוט של 13 שקפים של מצגת שנכתבה באוקטובר 2021 ואשר קיבלה את הכותרות “עזה הגאווה הלאומית” ו”שחרור דרום פלסטין”, אולם השקפים עצמם אינם מופיעים ולא התגלו. הכותרת באנגלית של קובץ המצגת הייתה Transport Project Gaza Ezza , וייתכן כי הכוונה היא “פרויקט טרנספר” לנוכח הכוונה לרוקן אזורים שלמים מהתושבים הישראלים.
• השקפים הראשונים הציגו את ההקשר ההיסטורי של “הנכבה” ושל “כיבוש דרום פלסטין” וכן את תמונת המצב של “פלסטין 1948” לצד התמונה הנוכחית (נכון להכנת המצגת) של רצועת עזה. בכך, כוונת המצגת הייתה ליצור “הצדקה” עבור תוכנית הפלישה באמצעות הקשר היסטורי לנרטיב הפלסטיני של “השיבה לאזורים הכבושים בדרום פלסטין”.
• השקפים הבאים מהווים המחשה ויזואלית של תוכנית הפלישה בפועל. יש פירוט של 223 “ההתנחלויות” שאמורות להוות יעד לפשיטה, בהם 212 קיבוצים עם 165 אלף תושבים (בכותרת נכתב 221, אולם החישוב של מספר היישובים הכולל תואם את המספר 212), בנוסף לשמונה “ערים קטנות” עם 390 אלף תושבים, שלוש ערים “פלסטיניות” גדולות עם 560 אלף תושבים ושטחים צבאיים.
• שלושה מהשקפים מתמקדים בחמישים צמתים שאמורים להוות יעד להשתלטות עם תחילת הפלישה והם מציגים את פרטי החוליות שיקבלו את המשימה של “כיבוש” הצמתים ופיקוח עליהם מתוך כך, ניתן להבין כי ההשתלטות על הצמתים ועל היישובים נתפסה כתנאי מרכזי עבור הצלחת הפשיטה וההתקדמות לשלבים הבאים.
• השקפים הבאים התמקדו בהשתלטות על היישובים ועל המוצבים הצבאיים. בהקשר של “כיבוש” הקיבוצים, השקפים כללו תיאור של דרכי “הפינוי”, ככל הנראה “הגירוש” של התושבים, כאשר צוין כי הפינוי הראשון יתבצע בנתיב הקצר ביותר.
• מתחת למצגת, נכתב בעט כחול “נשמר” (ככל הנראה קובץ המצגת) בתאריך 24 באוגוסט 2022.
• המצגת מלמדת כי תפיסת “שחרור דרום פלסטין” לא נותרה ברמת הסיסמה האידיאולוגית, אלא תורגמה למבנה תכנוני שכלל מיפוי של אוכלוסייה, יישובים, צמתים ושטחים צבאיים, והקצאת חוליות פעולה בהתאם לנקודות מפתח במרחב.

חמאס כמובילת המערכה בעצמה

• שני המסמכים מצביעים על כך שאלסנואר ראה את חמאס כמי שתוביל את המערכה המכרעת נגד ישראל, גם אם לבדה. במסמך הראשון, שהיה אופרטיבי ביסודו, ציין אלסנואר כי לוחמי הזרוע הצבאית של חמאס יובילו את שני גלי הפלישה הראשונים ורק בגל השלישי יצטרפו אליהם לוחמים משאר הפלגים החמושים ברצועת עזה. כמו כן, הוא העריך כי פלישת חמאס תעורר תגובת שרשרת של התלקחות מערכה רב-זירתית, שתשלב לחימה גם מכיוון יהודה ושומרון ומזרח ירושלים וכן מצד ערביי ישראל (“הפנים”), לצד התערבות של חזבאללה מכיוון צפון, אשר תעודד “קריסה של האויב”. במסמך השני, לא התייחס אלסנואר כלל למעורבות של גורמים חיצוניים במערכה והתמקד בפעולות הטקטיות של לוחמי חמאס, החל משלב הפלישה ועד “גירוש המתנחלים” לצד הפעילות בזירה התקשורתית והבינלאומית, שגם אותן יועדו להוביל זרועות “מדיניות” של חמאס.
• תפיסה זו, של ביטחון גובר מצד אלסנואר ביכולתה של חמאס לצאת למערכה בעצמה, התגבשה בעיקר לאחר מַעְרַכַּת “סָיְף אלְקֻדְס” (“קרב חרב ירושלים”), השם שהעניקה התנועה למבצע “שומר החומות” נגד ישראל במאי 2021. בראיית בכירי חמאס, כפי שבאה לידי ביטוי בהצהרות פומביות ובתכתובות שנחשפו במסמכי שלל, המערכה הסתיימה ב”הכרעה ברורה” וב”ניצחון שמימי ומפואר”. אלסנואר הכריז באיגרת ששלח לראש הלשכה המדינית, אסמאעיל הניה, ב-30 במאי 2021 כי “הכוח האגדי” גרם לניפוץ התדמית הישראלית, כי “ברור לכולם שיש נמר טורף וקטלני ששמו חמאס וגדודי אלקסאם ושאם הוא כועס ומחליט להיות קטלני – יש לו אומץ לקבל את ההחלטה והוא נכון ללכת רחוק יותר ממה שאנשים מדמיינים ומוכן להקריב קורבנות”.^[4]
• לצד זאת, המועד שבו נכתבו שני המסמכים – 24 באוגוסט 2022 – תואם את ההבנה של הנהגת חמאס באותה תקופה כי אין ודאות למעורבות של גורמים נוספים במערכה, בראשם איראן וחזבאללה. בהסתמך על מסמכי שלל שנחשפו עד כה, בכירי חמאס היו בעיצומן של שיחות מול מזכ”ל חזבאללה, חסן נצראללה, וראש ענף פלסטין בכוח קדס האיראני, מחמד סעיד איזדי (חאג’ רמצ’אן), לגבי אופי המערכה. באיגרת מיוני 2022, שככל הנראה נשלחה מאלסנואר להניה, הוא התבקש להציג בפגישותיו בבירות שלושה תרחישים אפשריים עבור “מערכה אסטרטגית גדולה שתשנה את פני האזור ואת חוקי המשחק”: מערכה אסטרטגית גדולה בהשתתפות כל מרכיבי “ציר ההתנגדות” מלבד איראן; חמאס תמלא את התפקיד המרכזי במערכה, בעוד שחזבאללה ישתתף באופן חלקי וישתתפו גם כוחות מהזירות האחרות; חזבאללה לא יהיה שותף ישיר, לפחות לא בשלב הראשון. עיקר הנטל ייפול על חמאס, אליה יצטרפו כוחות מ”ציר ההתנגדות” ופדאיון מירדן ומסוריה. באיגרת ששלח הניה בתחילת יולי 2022, לאחר פגישותיו בלבנון, הוא ציין שנצראללה ואיזדי הביעו תמיכה בתרחיש הראשון, אולם הם עדיין שבו וביקשו שלפני כל התקדמות בנושא, ייבחנו האמצעים ויובנו היטב המכשולים והאתגרים.^[5]

^[1] ממאי 2026: מכון עמית למחקר טרור ומודיעין.
^[2] מסמכי השלל המוזכרים במחקר זה זמינים לעיון בארכיון מכון עמית למחקר טרור ומודיעין והמרכז למורשת המודיעין (המל"מ).
^[3] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-12 באוקטובר 2025: "הנחיות יחיא אלסנואר לפתיחת המערכה נגד ישראל, כפי שעולה מתוך מסמך שלל".
^[4] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-27 באפריל 2026: "מבצע “שומר החומות” כקו פרשת המים באסטרטגיית חמאס ל”השמדת ישראל”, כפי שעולה ממסמכי שלל".
^[5] להרחבה, ראו מחקר של מכון עמית מ-7 ביולי 2026: "ראיית חמאס את תפקיד חזבאללה במערכה רב-זירתית, על פי מסמכי שלל".

מאמרים נוספים בתחום