הנורמליזציה בין סעודיה לבין ישראל כאחד המניעים למתקפת ה-7 באוקטובר 2023, כפי שעולה מתוך מסמכי שלל

אבישי קארו

עיקרים

• החל משנת 2020, על רקע “הסכמי אברהם” בין ישראל לבין מאע”מ ובחרין, נעשה מאמץ בהובלת ארה”ב לקדם הסכם נורמליזציה גם בין ישראל לבין סעודיה. בכירי חמאס וכלי התקשורת של התנועה הזהירו כי מדובר בסכנה עבור הסוגיה הפלסטינית. פרסומים של חמאס לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 אישרו כי סיכול הנורמליזציה היה אחד היעדים.
• ממסמכי שלל של חמאס^[1] שנתפסו על ידי כוחות צה”ל ברצועת עזה במהלך מלחמת “חרבות ברזל” עולה כי הנהגת חמאס עקבה באדיקות אחר ההתקדמות במגעים לנורמליזציה בין ישראל לבין סעודיה מאז תחילתם, וראתה במהלך כולו סכנה ממשית ואיום אסטרטגי העומד בסתירה לתפיסת עולמה. התנועה הציבה את נושא הנורמליזציה במקום מרכזי בסדר יומה, קיימה הערכות מצב, הקצתה משאבים למאבק במהלך בזירות פעולה שונות וגיבשה שורה של המלצות לטרפוד התהליך.
• ההבנה שהתגבשה בקרב הנהגת חמאס, בהובלת מנהיג התנועה ברצועת עזה יחיא אלסנואר, הייתה שהנורמליזציה בין סעודיה לבין ישראל תהווה פתח להצטרפות מדינות ערביות נוספות לתהליך, באופן ש”יחסל” את הסוגיה הפלסטינית ויוריד אותה מסדר היום הערבי והבינלאומי.
• מאבק חמאס בנורמליזציה זכה לרוח גבית מבכירי המשטר באיראן, בפרט לאחר מבצע “שומר החומות” במאי 2021. גם לאחר ההתקרבות המתוקשרת בין סעודיה לבין איראן במהלך 2023, דאגו בכירי המשטר בטהראן להרגיע את צמרת חמאס המודאגת ולהדגיש את התנגדותה לנורמליזציה אפשרית בין סעודיה וישראל.
• על אף שבהערכות המצב הפנימיות של חמאס נמתחה ביקורת חריפה על יורש העצר הסעודי, מחמד בן סלמאן, ואלסנואר טען שהוא מונע מאינטרס אישי של מיצוב תדמיתו באזור, ההנחיה המפורשת הייתה להימנע מפגיעה ביחסים עם סעודיה ולנהל את המאבק בנורמליזציה בנחישות ובתבונה ללא “התאבדות מדינית”.
• ערב ה-7 באוקטובר 2023, החליטה הנהגת חמאס כי במסגרת מהלכי סיכול הנורמליזציה, יש לפעול להסלמה ולהבערת השטח ביהודה ושומרון ובירושלים, לצד הדגשת המסר של “סכנה למסגד אלאקצא”, ואלסנואר הכריז כי יש לבצע “מהלך לא שגרתי” שיזעזע את ישראל ויבלום את המהלך.
• להערכתנו, חמאס ראתה בהתקדמות מהלך הנורמליזציה “מכת מחץ” לסוגיה הפלסטינית שתגרום להחלשת התנועה ועמעום תפקידה בציר “ההתנגדות”. חמאס ניסתה להיאבק במהלך במגוון דרכים ופיצלה את מאמצי המאבק בין זירות פעולה שונות. יחיא אלסנואר הוביל את המאבק בנורמליזציה, וסבר כי הבערת השטח ושימוש בנרטיב “האיום על אלאקצא” כ”חומר בעירה” עשויים להשיג את התוצאות המיוחלות, אולם ככל שחלף הזמן התגבשה אצלו התובנה כי אין מנוס מיציאה למהלך “לא שגרתי” לבלימת תהליך הנורמליזציה שהתקדם בראייתו לקראת הבשלה.

רקע

המהלכים לקידום נורמליזציה בין ישראל לבין סעודיה^[2]

• שיחות הנורמליזציה בין ישראל לסעודיה החלו באופן לא רשמי בין השנים 2020-2019. לאחר חתימת “הסכמי אברהם” בין ישראל לבין מאע”מ ובחרין בספטמבר 2020 תחת ממשל טראמפ. המגעים הואצו במעורבות אמריקאית ישירה ואף החלו לקבל פומבי בתקשורת. בין השאר, בנובמבר 2020, נחשף כי התקיימה פגישה בסעודיה בין יורש העצר הסעודי, מחמד בן סלמאן, לבין ראש ממשלת ישראל נתניהו וראש המוסד, בנוכחות מזכיר המדינה האמריקאי (תקשורת ישראלית, 23-22 בנובמבר 2020).
• גם לאחר כניסת ממשל ביידן בינואר 2021, גברו המהלכים לקדם נורמליזציה, במסגרת מהלך רחב שנועד להקים ברית אזורית רחבה נגד איראן שתכלול שיתוף פעולה בין ישראל למדינות המפרץ. במסגרת זאת, ביולי 2022, התירה סעודיה לראשונה לטיסות ישראליות לעבור במרחב האווירי שלה (הארץ, 15 ביולי 2022). באוגוסט 2023, הביעו “גורמים אמריקאיים רשמיים” אופטימיות זהירה כי ניתן להשיג הסכם נורמליזציה בתוך תשעה עד עשרה חודשים אחרי שהושגה הבנה בין ארה”ב לבין סעודיה לגבי העקרונות המנחים (וול סטריט ג’ורנל, 9 באוגוסט 2023).

העמדות הפומביות של חמאס

• על אף שבכירי הנהגת חמאס היו מוטרדים מאוד מהתקדמות תהליך הנורמליזציה, הם לא הרבו לצאת בהצהרות פומביות חריפות בנושא או לתקוף את סעודיה באופן ישיר, כדי לא ליצור מתיחות פומבית עמה ולא להסב נזק מדיני לאינטרסים של חמאס, מתוך הבנת תפקידה האזורי החשוב של הממלכה. בהתבטאויות התקשורתיות הבודדות של בכירי חמאס נגד הנורמליזציה, הם הדגישו בעיקר את סכנות התהליך והשלכותיו החמורות הן עבור הסוגיה הפלסטינית והן עבור העמים הערביים והאסלאמיים. להלן מספר התבטאויות של בכירי חמאס בנושא:
  • ראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הניה,^[3] אמר במהלך הוועידה הלאומית הערבית-אסלאמית בבירות כי “הנורמליזציה פוגעת בפלסטין ובמדינות הנוטלות חלק בתהליך הנורמליזציה ומשרתת את היישות הציונית”. הוא הוסיף כי “הישות הישראלית משולבת באזור באמצעות בריתות צבאיות כדי להתעמת עם איראן, חזבאללה וחמאס”, וקרא לגבש בריתות בין מרכיבי האומה ולקיים תיאום בין זירות וחזיתות “ההתנגדות” כדי לא לאפשר לישראל לעצב את המציאות האזורית העתידית (אלג’זירה, 26 ביוני 2022).

• • בהתייחסות לדברי הניה, אמר בכיר חמאס, אסמאעיל רצ’ואן: “הנורמליזציה מהווה דקירה בוגדנית בגבו של עמנו, ובנוסף מהווה עידוד לכיבוש לבצע פשעים נוספים נגד קודשינו, מסגד אלאקצא ובני העם הפלסטיני. הדבר מעודד את הכיבוש בשאיפותיו הקולוניאליסטיות למה שמכונה ‘מדינת ישראל הגדולה’ מהנילוס ועד הפרת. אלו סכנות המאיימות על אומתנו הערבית והאסלאמית. מנקודת מבט זו, ראוי לאומה הערבית לסיים את מה שמכונה נורמליזציה עם הכיבוש הציוני, ולהתעורר נוכח הסכנה המתרגשת על האזור, הן על המשטרים עצמם והן על העמים הערביים והאסלאמיים, כשם שהיא סכנה לסוגיה שלנו” (אלג’זירה, 26 ביוני 2022).
  • באוגוסט 2023, בשיאם של המגעים לקידום הנורמליזציה, אמר סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס, צאלח אלעארורי:^[4] “אנחנו מקווים שהפרסומים בדבר נורמליזציה של סעודיה עם ישראל לא יתממשו הואיל והדבר [נורמליזציה עם סעודיה] שונה מכל מדינה אחרת ומשמעותו מסירת המקומות הקדושים לריבונות ישראלית” (אלמיאדין, 25 באוגוסט 2023).
• חמאס גם גייסה את מערך התקשורת שלה, הרשמי והלא-רשמי, לצורך ניהול קמפיין שיטתי שנועד להתריע על “סכנות הנורמליזציה” ולעורר התנגדות למהלך הן בדעת הקהל הסעודית והן בדעת הקהל הערבית. במסגרת הקמפיין, שעצימותו גברה במהלך 2023, פורסמו באופן שיטתי כתבות, ניתוחים, פרשנויות וסקרי דעת קהל התומכים בעמדת חמאס, לפיה מימוש הנורמליזציה טומן בחובו השלכות חמורות על הסוגיה הפלסטינית, ובנוסף גם סעודיה לא צפויה לצאת נשכרת מהמהלך כפי שהיא סבורה. הקמפיין כלל גם שילוב כתבות ודיווחים בנושא מהתקשורת הישראלית של קולות ישראליים ספקניים והסתייגויות של גורמים ישראליים מהמהלך.

      
מימין: ראיון עם ד”ר חסן נאפעה, פרופסור למדע המדינה, אשר הזהיר כי צעדי הנורמליזציה מסוכנים בהרבה מהסכם השלום עם מצרים, עד כדי אובדן הסוגיה הפלסטינית וגרימת כאוס אזורי (אלרסאלה, 7 בספטמבר 2023). במרכז: כתבה תחת הכותרת: הנורמליזציה הישראלית הסעודית – “האשליה הגדולה” (רשת קדס, 29 בספטמבר 2023). משמאל: תוצאות סקר: 38% מהסעודים סירבו להכיר בישראל ו-57% מהסעודים סירבו להשיב לשאלות בנושא זה. 84% מהנשאלים בעולם הערבי מתנגדים להכרה של מדינותיהם בישראל, ושיעור זהה רואה בנורמליזציה איום על היציבות והביטחון (אתר אלרסאלה, 9 בינואר 2023)

• לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר 2023, לא הסתירו בחמאס כי טרפוד הנורמליזציה היה אחד מיעדי המתקפה הרצחנית, והדבר בא לידי ביטוי בפרסומים ובמוספים שהוקדשו להאדרת המתקפה. להלן דוגמאות בולטות:
  • במלאות שנה ל”מבול אלאקצא”, פרסמה סוכנות החדשות שהאב, שמשמשת כאחד ממקורותיה הלא רשמיים של חמאס,^[5] כתבת תחקיר, ממנה עלה כי מתקפת ה-7 באוקטובר “שברה את תדמית ישראל והכשילה את רכבת הנורמליזציה” (סוכנות שהאב, 8 באוקטובר 2024).
  • בסקירה מקיפה בערבית ובאנגלית שפרסמה חמאס תחת הכותרת “הנרטיב שלנו” לציון שנתיים ל”מבול אלאקצא”, הציגה התנועה את נימוקיה ל”הצדקת” ביצוע המתקפה. תחת הכותרת “הכשלת מסלול הנורמליזציה” נכתב: “המבול חשף את האמת על הישות הציונית בפני מדינות האזור ועמיהן, כסכנה ממשית ומיידית הניצבת בפניהן. לא כשותף לשלום ודו-קיום, אלא כמי שחושף את מה שהכיבוש חפץ בו: הכנעת האזור ודחיפתו לכניעה להגמוניה הציונית” (אלרסאלה, 27 בדצמבר 2025).

     
מימין: “שנה אחרי התרחשותה… דוח: צליחת ה-7 באוקטובר האדירה, שברה את תדמיתה של ישראל והכשילה את רכבת הנורמליזציה” (שהאב, 8 באוקטובר 2024). משמאל: הכשלת מסלול הנורמליזציה מתוך מסמך “הנרטיב שלנו” במלאת שנתיים ל”מבול אלאקצא” (אלרסאלה, 27 בדצמבר 2025)

הערכות מצב והחלטות למאבק בנורמליזציה

• מסמכי שלל של חמאס שנתפסו על ידי צה”ל ברצועת עזה במהלך מלחמת “חרבות ברזל” הראו כי הנהגת חמאס עקבה באופן שוטף והדוק אחר המהלכים לקידום נורמליזציה בין ישראל לסעודיה מאז תחילתם, במיוחד לנוכח התהודה התקשורתית שלה זכו מאז שנת 2022, והקדישה לסוגיה מקום בולט בישיבותיה ובפורומים השונים של התנועה. מהמסמכים ניתן להבין שחמאס ראתה במהלך כולו סכנה ממשית ואיום אסטרטגי העומד בסתירה לתפיסת עולמה ופעלה לסכל אותו.
• ביולי 2022, שלח ראש הלשכה המדינית של חמאס ברצועת עזה, יחיא אלסנואר, ^[6] לאסמאעיל הניה איגרת לקראת פגישה שנקבעה להניה עם חכמי דת בסוריה ליישוב ההדורים בין חמאס למשטר הסורי, בעקבות משבר ביחסים ועזיבת הנהגת חמאס את סוריה על רקע ההתקוממות נגד משטר אלאסד. מלבד התמקדות בחשיבות היחסים עם סוריה עבור חמאס ו”ציר ההתנגדות”, ביקש אלסנואר מהניה לנצל את הפגישה כדי להעלות את סוגיית הנורמליזציה ואת “הדהירה” של מספר מדינות ערביות ואסלאמיות לנרמל את היחסים. כמו כן הציג אלסנואר גישה פרגמטית ביחס למהלכי חמאס לגיבוש מחנה מתנגדי הנורמליזציה לאור הבנתו כי גם מדינות שנחשבות לידידותיות כלפי חמאס כבר “נגועות” בתהליך הנורמליזציה, ולכן גם אם מחנה המתנגדים ילוקט מ”שברים” זה עדיף על פני ויתור וכניעה, כהגדרתו.

1. אין מנוס מלהתמקד בשיחה במצב הקריסה שחוות מספר מדינות באזור, ערביות ואסלאמיות, והיחפזותן לנורמליזציה עם הכיבוש. תפקידנו לחזק את מי שממשיך להחרים את הכיבוש, לפתח את עמדתו של המהסס, ולנסות לדחוף את מי שנרמל (את היחסים) להפסיק את הנרמול.
2. יש לשים דגש רב על ברית נאט”ו הערבית-ישראלית, מטרות הסיור של ביידן, והשפעת הדבר על עתיד פלסטין, ירושלים ואלאקצא; ותפקידנו בעיצוב וגיבוש ברית העימות וההתנגדות, ולו מתוך רסיסי האזור, מרבעים, מחמישיות ואפילו מעשיריות. אם נרצה להקים ברית רק מאלו שהם מושלמים, הרי שאין אף אחד מושלם, אפילו המדינות הידידותיות ביותר כלפינו, הן או מנרמלות יחסים בפומבי, או מתחת לשולחן.. אז האם ניכנע?

• כבר במחצית 2022, החליטה חמאס להקצות משאבים לשם ניהול המאבק בנורמליזציה. בישיבה מספר 6 של הוועד הפועל של חמאס, שהתקיימה בתאריכים 28-27 בפברואר 2022, הוחלט להקים משרד שיוביל את המאבק בנורמליזציה.^[7] בישיבה מספר 8 של הוועד הפועל, שהתקיימה בתאריכים 24-23 במאי 2022, התקבלה החלטת המשך תחת הסעיף “תיק המאבק בנורמליזציה” על הקמת משרד ממשלתי ייעודי לניהול אסטרטגיית המאבק בנורמליזציה. על החשיבות שחמאס ייחסה למאבק בנורמליזציה ניתן ללמוד גם מההחלטה להציב בראשות המשרד את סגן ראש הזרוע הצבאית של חמאס, מרואן עיסא:^[8]

1. אישור הקמת תיק מרכזי למאבק בנורמליזציה שיופקד בידי אחד מחברי הוועד הפועל.
2. משרד זה יפקח על גיבוש החזון, פילוסופיית המאבק, המדיניות הכללית ותוכנית העבודה, ויוציא אותם לפועל תוך מעקב באמצעות תיאום ושיתוף פעולה עם כלל המרכיבים והכלים שבהם פועלת התנועה במסגרת זו.
3. תיק זה יופקד בידי האח אבו אלבראא’ [מרואן עיסא] ובמקביל יינקטו פעולות להסרת המכשולים העומדים בפני הפעילות הזאת.

זיהוי נסיגה בסיכויי הצלחת הנורמליזציה

• במסגרת המעקב השוטף אחר ההתפתחויות בנושא הנורמליזציה, הפיקה המחלקה המדינית של חמאס הערכות מצב תדירות בנושא לצד עדכונים והמלצות למהלכים שיש לנקוט כדי לשבש, לעכב ואף לסכל את המהלך שנתפס בראיית חמאס כאיום ממשי העומד בסתירה לשאיפותיה ותפיסת עולמה. ביוני 2023, הפיקה המחלקה המדינית הערכת מצב תחת הכותרת “נסיגה בסיכוי הנורמליזציה בין הישות לסעודיה בטווח הזמן הנראה לעין”, כאשר תת הכותרת של המסמך הייתה: “דרישותיה של סעודיה מהממשל האמריקאי בתמורה לנורמליזציה הן מחיר בלתי אפשרי”. לפי ההערכה, ראש ממשלת ישראל נתניהו שגה בהערכותיו, הפגין אופטימיות יתר בנושא, לא השכיל להבין את מניעיו של יורש העצר הסעודי ואת שאיפותיו, ולא לקח בחשבון את השינויים בסדר העולמי החדש שהתגבש בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה.

נראה כי ראש ממשלת הכיבוש נתניהו נחפז כאשר פרסם, בדרכים ישירות ועקיפות, את דבר צירופה הקרוב של הממלכה הסעודית ל”מועדון הנורמליזציה”, ערב הקמת ממשלתו הקיצונית בתחילת השנה הנוכחית.

נראה כי הערכתו של נתניהו ושאיפותיו לצרף את הממלכה להסכמי הנורמליזציה התבססו על הערכותיו בנוגע לאישיותו של המלך החדש של סעודיה, מוחמד בן סלמאן, על רצונו העז לשנות את אופייה של הממלכה לצביון חילוני ליברלי, ועל שאיפותיו להפוך את סעודיה למרכז כלכלי, פיננסי ותיירותי אזורי ובינלאומי, בניגוד מוחלט למורשת הסעודית הווהאבית-סלפית השמרנית”

ההערכה: ראש ממשלת הישות היה להוט מאוד בתחילת כהונתו הנוכחית לצרף את הממלכה להסכמי “אברהם”, והחשיב זאת לאחד מעמודי התווך של מדיניות החוץ שלו, אך נראה כי נתניהו הפריז באופטימיות שלו לגבי הקלות שבה יורחב מועדון המנרמלים, ולא הבין את מהות השינויים הבינלאומיים לאחר המלחמה באוקראינה, ואת תחילת הופעתה של מערכת בינלאומית חדשה מרובת שחקנים.

• באשר לדרישות סעודיה בתמורה לנורמליזציה, ההערכה קבעה כי מדובר בדרישות בלתי אפשריות, הן מבחינתה של ישראל והן מבחינתה של ארה”ב ובראשן סיוע אמריקאי להקמת תכנית גרעין אזרחית בסעודיה; הסרת הווטו האמריקאי על מכירת נשק מתקדם, העלול לפגוע בעליונותה הצבאית של ישראל; ברית הגנה אסטרטגית בין ארה”ב לסעודיה, בדומה לברית נאט”ו, הכוללת ערבויות ביטחוניות. חסמים נוספים לנורמליזציה שצוינו בהערכה היו המהלך הדרמטי של חידוש היחסים הדיפלומטיים בין סעודיה לאיראן בחסות סין), וכן הודגש כי ארה”ב וישראל לא יוכלו להשלים עם הפגיעה בעליונותה הצבאית של ישראל באזור.

כמובן שארצות הברית ומדינת הישות אינן יכולות להסכים לכך שהממלכה תשיג תוכנית גרעין למטרות שלום, גם אם המטרה היא להרתיע את איראן, וכן אינן יכולות להסכים לכך שתשיג נשק איכותי מארצות הברית כמו מטוס החמקן F-35, ומערכות הגנה אווירית מתקדמות מאוד, כדי להגן על הממלכה מפני איראן ושלוחותיה.

• נימוק נוסף שצוין בהערכת המחלקה המדינית לירידת הסיכויים לנורמליזציה קבע כי למרות שאיפות יורש העצר הסעודי, מחמד בן סלמאן, להפוך את סעודיה למרכז כלכלי וחברתי ליברלי, הוא נתפס כדמות פרגמטית והוא אינו מרגיש מחויב לוויתורים כלפי ארה”ב בשלב זה, שכן הוא מעריך כי ההשפעה האמריקאית באזור נמצאת בנסיגה, ולכן הוא יעדיף לקדם את האינטרסים הסעודיים בראש ובראשונה.

להימנע ממתיחות עם סעודיה

• בהערכת מצב נוספת של המחלקה המדינית ויחסי החוץ של חמאס מספטמבר 2023 נכתב כי הנורמליזציה היא מהלך שעתיד להתבצע בכל מקרה, בין אם כתהליך הדרגתי במספר שלבים, ובין אם כמהלך כולל ומהיר. כמו כן, ממסמך השלל עלה חמאס עקבה בדאגה אחר עמדת הרשות הפלסטינית ומהלכיה והעריכה כי היא תהיה שותפה לתהליך, הואיל והיא מעוניינת להפיק ממנו רווחים ובראשם חידוש המשא ומתן עם ישראל על הקמת מדינה פלסטינית ועוד שורה של ויתורים שסעודיה צפויה לדרוש מישראל בעזרת לחץ אמריקאי.
•  כתימוכין להערכותיה בדבר המניעים האזוריים של סעודיה בקידום מהלך הנורמליזציה, שילבה חמאס דיווח עיתונאי, לפיו הוויתורים שסעודיה צפויה לדרוש מישראל נועדו בין השאר להדוף ביקורת מצד איראן ותורכיה, לפיה סעודיה מחבלת במאמצי הפלסטינים להקמת מדינה עצמאית.

X התנאים הסעודיים בנוגע לסוגיה הפלסטינית:

נוסף לתנאים ולדרישות סעודיות משלה, בין אם ביטחוניות, טכנולוגיות או כאלו הקשורות לאנרגיה, הרי שאחד המכשולים העומדים בפני עסקת הנורמליזציה, על פי דיווח של עיתון הוול סטריט ג’ורנל מ-9 באוגוסט, הוא הוויתורים שעל הישות להעניק לפלסטינים בתמורה לכינון יחסים דיפלומטיים גלויים עם סעודיה. גורמים רשמיים אמריקאיים וסעודיים אומרים כי ישראל תצטרך להציג הצעה משמעותית, “מבלי להגדיר את קווי המתאר שלה”, אשר תחזק את המאמצים החותרים להקמת מדינה פלסטינית עצמאית. בהקשר זה, שואפת סעודיה, על פי מה שנאמר בדיווח, להשיג ויתור אמיתי מישראל כדי להדוף את הביקורת מצד היריבות באיראן ובתורכיה, אשר מחכות להאשים את הממלכה ברמיסת חלומותיהם של הפלסטינים למדינה עצמאית.

•  חמאס ראתה בתמיכתה המוצהרת של סעודיה בסוגיה הפלסטינית צעד שנועד בין השאר לרפות את ידיה ולנטרל את מאבקה בנורמליזציה. יתרה מזאת, מהמסמך עלה כי חמאס נערכה גם לאפשרות שסעודיה תרצה לנהל עמה מגעים כדי להכשיר את הקרקע למהלך ולשכך את התנגדותה, ומכך הסיקה שעליה להתוות תוכנית מגובשת וסדורה נגד הנורמליזציה. יחד עם זאת, עולה כי חמאס נדרשה לתמרן בין התנגדותה הנחרצת והפומבית למהלך הנורמליזציה, לבין רצונה להימנע מלהסב נזק ליחסיה עם סעודיה כמדינה בעלת השפעה אזורית וכמנהיגת העולם הסוני. על כן הודגש בהמלצות כי יש לבצע הפרדה ברורה בין הצורך בהצגת עמדת התנועה ביחס לנורמליזציה לבין הזהירות המתבקשת מפני פגיעה במרקם היחסים עם סעודיה או שימוש בטרמינולוגיה שעלולה לפגוע בסעודיה, וכפועל יוצא להסב נזק מדיני לחמאס.

יש לדבוק בעמדת התנועה המתנגדת לנורמליזציה באופן עקרוני ומוחלט ומזהירה מפני סכנותיה. אם עסקת הנורמליזציה תתבצע, יש להציג עמדה ברורה הדוחה את המהלך ומדגישה את עמדת התנועה, אולם מבלי (לעורר) מתיחות ומבלי להשתמש במונחים של בגידה.

הצורך בהסלמה ביהודה ושומרון ובירושלים

•  חמאס העריכה, על סמך לקחי האנתפאצ’ה השנייה, כי הסלמה בשטחי יהודה ושומרון ובירושלים תוכל לתרום באופן משמעותי למאמצי התנועה לעכב, להכשיל ולשבש את תהליך הנורמליזציה ולכן אחת ההמלצות במסמך הייתה לפעול לעידוד הסלמה באזורים אלה:

יש לפעול להגביר את ההסלמה בשטח, בגדה ובירושלים, כדי לשבש את תהליך הנורמליזציה של הממלכה הסעודית בהתחשב בכך שהמצב בשטח הוא אחד הכלים החשובים ביותר לריסון הנורמליזציה הואיל והאנתפאצ’ה השנייה הייתה הגורם המרכזי שהוביל לפיצוץ פרויקט הנורמליזציה שהוצג במסגרת יוזמת השלום הערבית בשנת 2002.

•  באשר למאבק בנורמליזציה בזירה המדינית, ההמלצה הייתה על גיבוש “חזית התנגדות” לנורמליזציה שתתבסס על “ציר ההתנגדות” ועל המדינות שאמורות להיפגע מהמהלך:

יש לנצל את הניגודים במפת האינטרסים באזור, כדי לגבש חזית המתנגדת לנורמליזציה, הן מקרב “ציר ההתנגדות” והן מקרב המדינות שעלולות להיפגע מהתהליך כגון מצרים, אלג’יריה וירדן.

•  מטבע הדברים, חמאס ראתה בזירה התקשורתית, זירת פעולה משמעותית למאבק בנורמליזציה ולכן הומלץ על קמפיין תקשורתי שיכוון את מסריו לקהל היעד הסעודי ולעולם הערבי, יתמקד בסכנות שמהלך זה טומן בחובו וינסה לתקוע טריז בין ישראל לסעודיה ולמדינות ערב באמצעות פגיעה תדמיתית בישראל והבאשת ריחה. זאת ועוד, הומלץ אף לבחון הפעלת אמצעי מודיעין ושימוש בכלי תקשורת, כדי להשחיר את ישראל במדינות הערביות התומכות בנורמליזציה באמצעות מסרי הסתה ועידוד חרם על שיתופי פעולה עם ישראל.

במרחב התקשורתי, יש לצאת בקמפיין תקשורתי כלפי הזירה הסעודית והערבית, שיבליט את סכנות הנורמליזציה, ישפוך אור על העמדות וההצהרות הגזעניות הרבות היוצאות מהישות [ישראל] אשר תוקפות את סעודיה והערבים בכלל, ויציג את אכזריות הישות ופשעיה נגד כלל הערבים ולא רק נגד הפלסטינים, באמצעות יוזמות תקשורתיות ותרבותיות מגוונות.

ריכוז מאמץ מול ארגונים אזוריים ועממיים

• על החשיבות הרבה שייחסה הנהגת חמאס למאבק בתהליך הנורמליזציה ניתן ללמוד גם מהחלטת חמאס למנות נושא משרה, שיפעל לקידום הנושא אל מול ארגונים אזוריים ועממיים. במסמך שלל מאת “לשכת היחסים הערבים והאסלאמיים של חמאס” מ-3 באוקטובר 2022, הופיעו דרישות התפקיד למשרת “אחראי הקשרים עם הארגונים העממיים”, אשר יהיה כפוף לראש מדור הארגונים האזוריים: בסעיפים 13 ו-16 בדרישות התפקיד הוגדרו תחומי אחריות גם להיבטים הקשורים למאבק בנורמליזציה; בסעיף 13 צוין כי הנושא בתפקיד יידרש לקחת חלק פעיל בקידום פעילות המסגרות הפועלות בתחומי ההתנגדות לנורמליזציה והחרמות הקשורות לארגונים האזוריים והעממיים; בסעיף 16 נאמר כי במסגרת תכולות התפקיד, נושא המשרה יידרש גם לפעול לקידום ושיווק הקמפיינים של תנועת חמאס העוסקים במאבק בנורמליזציה בקרב הארגונים האזוריים והעממיים.

סוגיית הנורמליזציה ביחסי חמאס-איראן

איגרות חיזוק מאיראן לחמאס בעקבות מבצע “שומר החומות”

• בעקבות מבצע “שומר החומות” (מַעְרַכַּת “סָיְף אלְקֻדְס”, בפי חמאס) במאי 2021, נשלחו להנהגת חמאס איגרות ברכה וחיזוק ממנהיג איראן, עלי ח’אמנהאי,^[9] וממפקד גיס פלסטין בכוח קדס האיראני, מחמד סעיד איזדי (חאג’ רמצ’אן).^[10] לצד דברי החיזוק והשבח לחמאס ולשאר פלגי ה”התנגדות” על “הניצחון המזהיר וההישגים העצומים”, איזדי הדגיש באגרות שלו להניה ולראש הלשכה המדינית של חמאס ברצועת עזה, יחיא אלסנואר, כי להישגים הללו יש משמעות רבה גם בהעברת מסר למחנה הנורמליזציה.

הקורבנות העצומים של העם הפלסטיני, ומה שקורבנות אלו הולידו בדמות התלכדות בני האומה סביב ההתנגדות הפלסטינית בהגנתה על ירושלים והמקומות הקדושים, בודדו את כל אותם תבוסתנים בעלי הברית של האויב הציוני והכשילו את פרויקט הנורמליזציה שלהם, לאחר שיכולת ההתנגדות, אשר יצרה את הניצחון, חשפה את קלונם.

אתם בעזה, הסובלת מהמצור הממושך ביותר שידע ההיסטוריה, הצלחתם להשיג את הניצחון הכביר הזה, למרות כל האתגרים והקשיים העומדים בפניכם. ראינו יחד עם כל העולם את רוחם האיתנה של תושבי רצועת עזה, שיצאו בקריאות ‘אללה אכבר’, שמחים בניצחון, בעודם מקבלים עליהם את הדין על כל ההרס ומעשי הטבח האכזריים שספגה הרצועה. דבר זה מעיד על עומק המודעות והתבונה, וחושף את כל אותם בוגדים תבוסתנים מול האויב, הממהרים לכרות עמו ברית בתואנה שאינם מסוגלים לשאת את השלכות העימות מולו.

מסרי הרגעה לחמאס בעקבות ההתקרבות בין איראן לסעודיה

• בין התאריכים 23-19 ביוני 2023, ביקרה בטהראן משלחת רמת דרג של חמאס, בה השתתפו אסמאעיל הניה, צלאח אלעארורי וח’ליל אלחיה, סגנו של אלסנואר. מהצד האיראני השתתפו ח’אמנהאי, נשיא איראן, אבראהים ראיסי,^[11] יועצו של המנהיג לעניינים בינלאומיים, עלי אכבר ולאיתי, מפקד כוח קדס, אסמאעיל קאא’ני, וראש ענף פלסטין איזדי. מסמך שלל של חמאס, ובו פרוטוקול ביקור המשלחת, חשף כי בכירי התנועה העלו בפני מארחיהם את סוגיית הנורמליזציה ואת דאגתם הרבה מסכנות התהליך, בפרט ברקע התהודה התקשורתית סביב התקרבות היחסים בין איראן לסעודיה.^[12] הבכירים האיראנים הרגיעו את בכירי חמאס והשמיעו אמירות נחרצות נגד הנורמליזציה והבהרה כי אין שום תוחלת למהלכי הנורמליזציה. ח’אמנהאי ביקש להפיג את חששות חמאס מפני ההתקרבות המדינית בין איראן לסעודיה. הוא נימק את דבריו באמירה שממנה משתמע כי הסעודים הם משענת קנה רצוץ בהקשר הסוגייה הפלסטינית, ומהלכיהם נובעים משיקולים מדיניים צרים, בניגוד לאיראן שפועלת באופן עקבי למען האינטרס הפלסטיני.

מה שציינתם באשר ליציבות ברמה האזורית, זה גם כן דבר טוב. ממשלתנו החליטה לנרמל את היחסים עם סעודיה, אולם אי אפשר לסמוך על הדבר הזה. הסוגייה הפלסטינית זקוקה לכאלה שיש להם אמונה וביטחון ולא לתמרונים מדיניים.

• נשיא איראן ראיסי אמר בפגישה כי מהלכי הנורמליזציה הם חסרי תוחלת, שכן “אין אמונה בציונים” ולכן סביר שהמהלך לא ישפיע על עמי האזור ואף לא יספק ביטחון לישראל.

אנו באיראן מאמינים שאין אמונה בציונים ואי אפשר לבטוח בהם. ניסיונות הנורמליזציה עם הישות, שארה”ב מקדמת באזור, לא יובילו לשום תוצאות מול עמי האזור. המסר שלנו לכל שותפי הנורמליזציה, הוא שהנתיב הזה, הוא נעיצת סכין בגבה של פלסטין ובגידה בה. בנוסף, הדבר לא ישיג ביטחון עבור הישות כלל וכלל.

• יו”ר המג’לס (הפרלמנט), מחמד באקר קאליבאף, אף הרחיק לכת בפגישתו עם בכירי חמאס והדגיש כי אין להסתפק בהסתייגות מהתהליך בלבד, אלא יש לגבות מחיר כבד מה”בוגדים” המשתייכים למחנה הנורמליזציה.

מבחינת האזור, יש להקדיש תשומת לב לסכנת הנורמליזציה ואין מנוס מלהתוות תוכניות שיגבו מס גבוה מאותם בוגדים שלוקחים חלק בנורמליזציה

התובנות שגיבש אלסנואר במהלך 2023

הנורמליזציה עם סעודיה מסוכנת מנורמליזציה עם כל מדינה אחרת

• מסמכי שלל מלמדים כי ככל שחלף הזמן במהלך שנת 2023, החלה להתגבש בקרב הנהגת חמאס ההבנה שמאמציה לסיכול התקדמות תהליך הנורמליזציה בשלל הערוצים שפורטו לעיל אינם מניבים את הפירות המיוחלים, וכי “רכבת” הנורמליזציה דוהרת לעבר היעד, בדחיפה אמריקאית עקבית ונחושה, וכבר כוללת צעדים מעשיים דוגמת ביקורי שרים ישראלים בסעודיה.

לפי מסמך שלל מ-5 באוקטובר 2023, אשר כלל את פרוטוקול הישיבה ה-19 של הוועד הפועל של חמאס, שהתקיימה ב-27-26 בספטמבר 2023, התקיים דיון מעמיק במסמך הערכת מצב מדינית שקיבל את הכותרת “ההתמודדות עם תהליך הנורמליזציה בין סעודיה לישראל”. לפי הפרוטוקול, התקבלה שורת החלטות, בהן אימוץ מסמך הערכת המצב בתוספת מספר הערות, הכנת תוכנית עבודה מעשית למאבק בנורמליזציה והסמכת הוועד הפועל לעקוב אחר יישומה. כמו כן הוגדרו קווים מנחים הכוללים התנגדות ברורה לתהליך, הרחבת החזית המתנגדת לנורמליזציה, וכפי שהומלץ, התמקדות בירושלים והסלמת ה”התנגדות” ביהודה ושומרון.

• מנהיג התנועה ברצועה, יחיא אלסנואר, הציג את נייר העמדה תחת הכותרת: “ההתנהלות מול מסלול הנורמליזציה הסעודי-ישראלי”. הוא הבהיר מדוע העובדה שסעודיה מובילה את התהליך, מסוכנת וחמורה שבעתיים, וכלל בדבריו ביקורת נוקבת וחריפה על התנהלותו של יורש העצר הסעודי, מחמד בן סלמאן, תוך שהאשים אותו בקידום הנורמליזציה ממניעים אישיים הקשורים למיצוב תדמיתו האזורית.

• הנורמליזציה היא רעה חולה כולה, ואין הבדל בין מדינה אחת לאחרת בנורמליזציה. אולם לסעודיה יש מעמד מיוחד ברמה הערבית והאסלאמית והשפעה רבה, וזהו צעד מצער, מטריד, מגונה ותמוה. ניתן לזהות את ההבדלים הבאים בין הנורמליזציה של סעודיה לבין כל מדינה אחרת:
  1. היא סוללת את הדרך ומעודדת מדינות נוספות להתקדם במסלול זה.
  2. הסוגיה הפלסטינית היא חלק מהמשא ומתן הסעודי-אמריקאי, והנושא הפלסטיני יושפע מתוצאות כל הסכמים שיושגו. יהיו לכך השלכות על הסוגיה הפלסטינית בהיבטיה המדיניים והשטחיים.
  3. ההסכם אינו מוגבל למפגש בילטרלי, אלא חורג ממנו למסגרת רחבה יותר של סדר אזורי חדש הנוגע לבריתות מדיניות וביטחוניות, והישות הציונית תהיה בלב הבריתות הללו.
• בן סלמאן חותר לבסס את תדמיתו כמנהיג האזור על חשבון כל המדינות, כולל מצרים. הנהגת האזור חייבת לעבור דרך השער הישראלי בהבנה עם האמריקאים. לשאיפות הגדלות ולטירוף המדיני שלו יש השלכות על סוגייתנו ועל האזור, וכאן טמונה המסוכנות של צעד זה.

• מסקירתו של אלסנואר עולה כי הוא ראה בהתממשות הנורמליזציה “מכת מחץ” של ממש שתחסל את הסוגיה הפלסטינית, והוא הדגיש כי חמאס לא תיכנע לנורמליזציה ולא תשלים עימה כגזירת גורל.

• בעודנו חשים בסכנת הנורמליזציה הזו, איננו נכנעים לה כגזירת גורל שתסיים את הסוגייה הפלסטינית. זוהי סוגיה של עם, אומה ומקומות קדושים ששרדה מזימות רבות. הנורמליזציה המצרית או הסעודית לא ישימו קץ לסוגיית העם הפלסטיני.

להכות ב”אויב הציוני” כדי להעביר מסר לשותפי הנורמליזציה

• אלסנואר אף הדגיש שבכוחה של חמאס למלא תפקיד משמעותי בשיבוש הנורמליזציה והכשלתה באמצעות “הנחתת מהלומה על האויב הציוני וערעור ביטחונו”. בכך, סבר אלסנואר, יועבר גם מסר למדינות מחנה הנורמליזציה כי שישראל אינה מקום בטוח. לתובנה זו הגיע אלסנואר בהסתמך על לקחי העבר והתפקיד שמילאה חמאס בהכשלת הסכמי אוסלו והסכמי דייטון.^[13]

• חמאס אינה צד זניח; בזכות התנגדותה וזרועותיהם של בני עמנו הפלסטיני, היא יכולה לשבש את התוכניות ולבלום את התפשטות המזימות נגד הסוגיה הפלסטינית. כפי שמילאנו תפקיד בהכשלת אוסלו ודייטון, ונוכח עמידתה האיתנה של ההתנגדות בעזה לאורך המלחמות שניהלה התנועה נגד האויב הציוני, והגנת התנועה על ירושלים ועל מסגד אלאקצא, יהיה לנו תפקיד בהכאת האויב הציוני הזה, זעזוע יסודותיו וערעור ביטחונו והעברת מסר לשותפי הנורמליזציה, שהכיבוש הישראלי אינו נווה מדבר של ביטחון ויציבות. זה עניין חשוב מאוד בהתמודדות עם סוגיה זו, בנוסף לחיזוק מפת הדרכים לפעולה עם בעלי בריתנו, מרכיבי האומה והאליטות שלה.
• אנו נתמודד עם שלב זה כפי שמוטל עלינו, למרות חוסר האיזון ביחסי הכוחות. ייתכן שלא נצליח לעצור את המהלך, אך אנו נשבש אותו ונשלול ממנו את הלגיטימציה.

ללא “התאבדות מדינית”

• בישיבת הוועד הפועל, קיבלה הנהגת חמאס שורת החלטות מעשיות למאבק בנורמליזציה, אשר כללו מהלכים תודעתיים לצורך גיבוש חזית התנגדות רחבה למהלך ברמה המקומית, האזורית והבינלאומית לצד מהלכים עממיים. יחד עם זאת, חמאס הקפידה לנהל את המאבק בזירה המדינית באופן זהיר ומבוקר ביותר.

1. העמדה חייבת להיות ברורה, חזקה, לא מהססת וחד-משמעית.
2. עוצמה, בהירות ותעוזה מדינית והסברתית, אין פירושן כניסה למהלך של התאבדות מדינית. אין לפתוח בעימותים מדיניים עם כל הסביבה הערבית והאסלאמית, שכן מדינות רבות הלכו בכיוון זה (של נורמליזציה).
3. הרחבת חזית המתנגדים לנורמליזציה הסעודית-ישראלית במישור העממי והרשמי, ברמה הפלסטינית, האזורית והבינלאומית; הנעת כל מרכיבי האומה והרחבת היקף ההתנגדות העממית והאליטיסטית-חילונית, כדי לצמצם את סכנות הנורמליזציה ולבלום את התפשטותה.

אלאקצא וירושלים – ה”דלק” של המאבק

• עוד עלה מפרוטוקול הישיבה כי אלסנואר סבר שכדי להגביר את סיכויי הצלחת המאבק בנורמליזציה ולגייס חזית התנגדות גדולה ככל שניתן, יש להציג את הנורמליזציה כאיום על ערכים מקודשים הנמצאים בליבת הקונצנזוס של המוסלמים ואף להשתמש בכך כ”חומר בעירה” להסלמת הטרור בשטחי יהודה ושומרון, בתוך ישראל ומחוצה לה. להלן מובאות מתוך ההחלטות שהתקבלו:

1. התמקדות בירושלים ובאלאקצא כמנוף למאבק בפרויקט הנורמליזציה. על סלע זה מתנפצות המזימות הגדולות ביותר שעמן התמודדה האומה האסלאמית לאורך ההיסטוריה.
2. הסלמת ההתנגדות בגדה המערבית, והרחבת זירת העימות עם האויב הציוני בתוך פלסטין ומחוצה לה, מתוך נקודת מוצא של המתרחש במסגד אלאקצא.

• עמדה זו של אלסנואר ומינוף “האיום על אלאקצא” לצורך הסלמה והבערת השטח השתקפו היטב גם בתקשורת, בנאום משולהב שנשא לאחר מבצע “שומר החומות”, בו הדגיש כי מסגד אלאקצא וירושלים הם קו אדום והוסיף כי שיגור הרקטות לעבר ירושלים היה רק בבחינת חזרה ותרגיל קטן שממחישים מה עלול לקרות אם ישראל תנסה לפגוע שוב במסגד אלאקצא. הוא אף איים באותו נאום – בהתאם לחזונו – כי בפעם הבאה שישראל תנסה לפגוע באלאקצא, “ההתנגדות” תתקוף את ישראל בכל עוצמתה במתקפה משולבת שתכלול את רצועת עזה, יהודה ושומרון וערביי “השטח הכבוש” [ערביי ישראל].

הצורך בפעולה בלתי שגרתית כדי לחולל תפנית אסטרטגית

• גם בפגישת הלשכה המדינית של חמאס ברצועת עזה ב-2 באוקטובר 2023, האחרונה לפני מתקפת ה-7 באוקטובר, התייחס אלסנואר לנורמליזציה בין ישראל לבין סעודיה, הגדיר אותה כמהלך שיוביל “להידרדרות אזורית” כאשר מדינות נוספות תלכנה בעקבות סעודיה וייצור מציאות מורכבת בפני “פרויקט ההתנגדות”. הפעם, מסקנתו של אלסנואר הייתה מרחיקת לכת והוא פסק כי לאור המצב והתקדמות הנורמליזציה, אין מנוס מביצוע מה שהוא הגדיר כ“פעולה יוצאת דופן” של חמאס ושותפותיה ל”ציר ההתנגדות”. עם זאת, על אף שאלסנואר ידע כי המתקפה צפויה לצאת לדרכה בתוך ימים ספורים, הוא לא התייחס אליה ישירות, עדות למידור הפנימי גם בתוך צמרת חמאס.

• הנורמליזציה הסעודית הציונית:

1. 1. אין ספק שהסכם הנורמליזציה הסעודי-ציוני מתקדם באופן משמעותי, במיוחד לאור הצעדים המעשיים (ביקורי שרים ציונים בסעודיה – השיח התקשורתי).
   2. הנורמליזציה עם סעודיה תחולל שינוי אסטרטגי באזור ובעולם, ותפתח את הדלת בפני רוב המדינות הערביות והאסלאמיות להידרדר באותו נתיב, ותגביר את המורכבות בפני פרויקט ההתנגדות וציר ירושלים.
   3. דרושה פעולה יוצאת דופן מצד התנועה וכוחות ציר ההתנגדות כדי לחולל תנודה גדולה או תפנית אסטרטגית במסלולים ובמאזנים באזור, בכל הנוגע לסוגיה הפלסטינית והתמודדות עם הנורמליזציה וקריסת האזור.

1. רוב מסמכי השלל המלאים המופיעים במחקר זה נמצאים בארכיון מכון עמית למחקר טרור ומודיעין-במרכז למורשת המודיעין (המל"מ) לעיון חופשי.

2. להרחבה בנושא התפתחות המגעים לנורמליזציה, ראו: Leveraging the Prospect of Israel-Saudi Normalization יואל גוז'נסקי, "השינויים בעמדה הסעודית כלפי נורמליזציה עם ישראל", בתוך נורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית: אינטרסים, אתגרים וסיכויי מימוש, המכון למחקרי ביטחון לאומי, מאי 2025;to Advance Israeli-Palestinian Progress – Israel Policy Forum; Possible U.S.-Saudi Agreements and Normalization with Israel: Considerations for Congress | Congress.gov | Library of Congress.

3. סוכל ב-30 ביולי 2024.

4. סוכל בינואר 2024.

5. להרחבה, ראו מחקר מרכז המידע מ-22 בפברואר 2026: "האסטרטגיה התקשורתית של חמאס כפי שעולה ממסמכי שלל".

6. סוכל ב-16 באוקטובר 2024.

7. פרוטוקול הישיבה אינו נמצא ברשותנו.

8. סוכל במרץ 2024.

9. סוכל ב-28 בפברואר 2026.

10. סוכל ב-21 ביוני 2025. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ- בינואר 2025: "פעילות ראש “ענף פלסטין” בכוח קדס, סעיד איזדי, כפי שעולה ממסמכי שלל".

11. נהרג ב-19 במאי 2024.

12. במרץ 2023, חתמו איראן וסעודיה על הסכם בבייג'ינג, בתיווך סין, לחידוש היחסים הדיפלומטיים שנותקו בשנת 2016. ההסכם המתוקשר, שסימן התקרבות בין שתי היריבות המרכזיות במזרח התיכון, כלל פתיחה מחדש של שגרירויות והוצג כמהלך של הפחתת מתיחות אזורית וייצוב כלכלי.

13. מהלך אסטרטגי שהובילה ארה"ב לארגון מחדש, אימון ושדרוג של מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית. ההסכמים נראו על שמו של הגנרל האמריקני קית' דייטון, שמונה ב-2005 למתאם הביטחוני של ארה"ב ברשות הפלסטינית.

מאמרים נוספים בתחום