המערכה המשפטית: ועידה ברצועת עזה בנושא המלחמה המשפטית בישראל

עיקרים

• במסגרת המאבק המשפטי שמנהלים הפלסטינים נגד מדינת ישראל התקיימה ב-18 במרץ 2023 ברצועת עזה ועידה משפטית תחת הכותרת “משפטנים נגד הכובש”. את הוועידה ארגן המרכז הבינלאומי למחקרים משפטיים, המכריז על עצמו כ”מרכז עצמאי” שמשרדיו בעזה. למרות הצהרתו כי הוא מוסד עצמאי, הוא בעל זיקה מובהקת לחמאס ובראשו עומד מחמד פרג’ אלע’ול, יו”ר הוועדה המשפטית במועצה המחוקקת של חמאס.
• במהלך הוועידה הדגישו הדוברים את חשיבות הלוחמה המשפטית בישראל שלדבריהם היא לא פחות חשובה מהפעילות הצבאית והמדינית המתנהלת נגדה. בסיום הוועידה הוגשו המלצות במסגרתן הודגש הצורך לאמץ את הלוחמה המשפטית בישראל כשיטת התנגדות בסיסית ולעשות בה שימוש להתמודדות מול ישראל בכל המישורים ובפורומים הבינלאומיים.
• הלוחמה המשפטית כחלק חשוב במאבק מול ישראל ואימוצה כשיטת התנגדות אינם חדשים. המאבק המשפטי מהווה מזה שנים חלק אינטגרלי מהמאבק המדיני, שמנהלת הרשות הפלסטינית נגד ישראל ולעיתים גם חלק מפעילות הדה-לגיטימציה של ישראל והיא נועדה להשגת יעדים בתחום המדיני, הסברתי והצבאי:
  • כבילת ידיה של ישראל במאבק שהיא מנהלת נגד הטרור ולהקשות עליה להגן על עצמה.
  • הכפשת תדמיתה של ישראל בעיני דעת הקהל (בדגש על דעת הקהל המערבית), ע”י הצגתה כמי שמבצעת “פשעי מלחמה” ובכך לפגוע גם ביחסי החוץ של ישראל ובקשריה עם מדינות העולם.
  • לכרסם באמינותם של המוסדות במדינת ישראל, בדגש על כוחות הביטחון והמערכת המשפטית, ולפגוע בדימוי מנהיגיה.
• בעבר כבר התבצעה לוחמה משפטית נגד ישראל במגוון דרכים ושיטות ביניהן הגשת תביעות אזרחיות או תלונות פליליות נגד בכירים ישראלים (אישים פוליטיים, קציני צבא) במדינות שונות, בין היתר תוך הסתמכות על סמכות השיפוט האוניברסאלית; פניה לערכאות משפטיות בינלאומיות כגון בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) או בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ);^[1] עידוד הקמת ועדות חקירה בינלאומיות, שתחקורנה את פעילותיה של ישראל ב”שטחים” המתבצעות במסגרת המאבק שהיא מנהלת נגד הטרור.^[2]

פירוט המידע

• המרכז הבינלאומי למחקרים משפטיים , מרכז עצמאי לכאורה הפועל ממשרדיו בעזה, ערך ב-18 במרץ 2023 ועידה משפטית תחת הכותרת “משפטנים נגד הכובש”. בוועידה נשאו דברים פעילי חמאס בכירים ואורחים מבחוץ כמו למשל ריצ’רד פאלק, הנציב העליון לשעבר של האו”ם ליהודה, שומרון ורצועת עזה.^[3] בדבריהם הם הדגישו את חשיבות הלוחמה המשפטית נגד ישראל ואת העובדה שישראל מוטרדת מכך. בסיום הוועידה הוגשו מספר המלצות.

• לוח הזמנים של הוועידה הקציב עשר דקות לכל דובר. בין הדוברים: מחמד פרג’ אלע’ול, יו”ר “המרכז הבינלאומי למחקרים משפטיים” ויו”ר הוועדה המשפטית במועצה המחוקקת בעזה; מחמוד אלזהאר, חבר הלשכה המדינית של חמאס ויו”ר ועדת עקרונות היסוד (במקור: היא’ה אלת’ואבת); מוסא אבו מרזוק, חבר הלשכה המדינית של חמאס וראש משרד הקשרים הבינלאומיים והמשפטיים אסאמה סעד, יו”ר לשכת הפתווה והחקיקה ברצועה ויו”ר מרכז “חמאיה” לזכויות האדם, בנושא: הדרכים להתמודד עם הממשלה הציונית הימנית הקיצונית; ד”ר עבדאללה אלאשעל, לשעבר עוזר שר החוץ המצרי לענייני משפטבינלאומי ואמנות,^[4] בנושא: פניית הרשות הפלסטינית לבית הדין הבין-לאומי לצדק; ד”ר סעיד אלדהשאן, מומחה במשפט בינלאומי וזכויות האדם, בנושא: החוקים הגזעניים, ריצ’רד פאלק, הנציב העליון של האו”ם למצב זכויות האדם בשטחים הפלסטיניים לשעבר, בנושא: עמדת המשפט הבינלאומי ביחס להגנה על המקומות הקדושים; ד”ר נאפד’ אלמדהון, מומחה משפטי והמזכ”ל לשעבר של המועצה המחוקקת, בנושא: תפקיד הרשות הפלסטינית בהתמודדות עם צעדי הממשלה הימנית הגזענית.

• בוועידה נשאו נאומים בכירי חמאס כמו גם נואמים מחו”ל להלן עיקרי הדברים.
  • בנאום שנשא מחמד פרג’ אלע’ול, יו”ר המרכז, ציין שישראל הטילה על משרד הביטחון לעקוב אחר התיקים שהוגשו נגדה משום שחשה בסכנה של הנשק המשפטי, שהוא לא פחות חשוב, לדבריו, מהנשק הצבאי, הביטחוני והמדיני. הוא ציין את הצלחת הפלסטינים לתעד את “פשעי המלחמה הישראליים” ולהגיש כתבי אישום נגד ישראל בבתי משפט בינלאומיים. לדבריו, החסינות הבינלאומית שניתנה לישראל עודדה אותה לבצע “פשעים נוספים בפלסטין”. הוא ציין שישראל מבצעת פשעים יומיומיים נגד הפלסטינים מבלי שתינקט פעולה לעצור אותה. הוא קרא לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) להפסיק עם יחס האיפה ואיפה ולהעמיד את מנהיגי ישראל למשפט. אלע’ול הדגיש כי הם החלו להשתמש במשפט כנשק חדש להתעמת עם ישראל, וציין שהעולם כולו חייב לאמץ את הנשק הזה כדי להוקיע את ישראל ולתעד את פשעיה נגד הפלסטינים. הוא קרא למוסדות זכויות האדם ולמוסדות הבינלאומיים לשאת באחריות ולחשוף את “פשעי ישראל” נגד הפלסטינים, והדגיש כי יש לאחד את כל המאמצים כדי להתמודד משפטית עם ישראל ופשעיה (אתר ערוץ אלאקצא, 18 במרץ 2023).
  • מוסא אבו מרזוק אמר בנאומו, כי הם עומדים להגיש תיקים רבים לבית הדין הפלילי הבינלאומי נגד ישראל בסוגיות רבות, ובראשם הסדרת ההתנחלויות, החוקים הישראליים הגזעניים, ומעשי ההרג וההצתה שמבצעת ישראל. אבו מרזוק ציין, כי הוועידה היא צעד חשוב בדרך הארוכה להדגשת הזכויות ולתמיכה במדוכאים הפלסטינים, במיוחד לאור ההרג, העקירה והפגיעה בהם בכל הרמות בשנים האחרונות. הוא הוסיף כי ארבעת סבבי הלחימה האחרונים ו”המצור” המתמשך על רצועת עזה הם “פשע מלחמה” שישראל חייבת לתת עליהם דין וחשבון ויש להעמידה לדין. כפי שיש לשפוט אותה על מה שהיא עושה ביהודה ושומרון ובכלל זה ההרג, החרמה, הריסה של בתים, וחילול מקומות קדושים לאסלאם, כמו גם ההצהרות הגזעניות והפשיסטיות של מנהיגיה נגד הפלסטינים. לדבריו, על המשפטנים הפלסטינים מוטל נטל כבד לנוכח מדינות העולם שרואות את מעשיה של ישראל ולא נוקפות אצבע. אבו מרזוק ציין שבתחום המשפטי יש להם שותפים, פעילי סולידריות ופעילים אשר יכולים למלא תפקיד משמעותי בתמיכה בפלסטינים. הוא קרא לפתח את פעילות זכויות אדם והפעילות המשפטית, ולבנות בריתות והסכמים רבים עם ארגונים, גופים ומוסדות זכויות אדם ומשפטיים, כדי להגביר את תמיכה בעניין הפלסטיני (פלסטין און ליין, 18 במרץ 2023).

• • מחמוד אלזהאר נשא נאום מוקלט בו הדגיש כי סוגיית פלסטין היא סוגיה משפטית טהורה. לדבריו, מה שישראל מבצעת בשטחים הפלסטיניים אלה הם “פשעי מלחמה” והם מחייבים להעניש אותה. אבו מרזוק ציין כי הם עומדים להגיש נגד ישראל תיקים רבים בסוגיות רבות לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC), ובראשן הסדרת ההתנחלויות, החוקים הישראליים הגזעניים, ומעשי ההרג וההצתה שמבצעת ישראל. הוא קרא למשפטנים לחשוף את “פשעי ישראל”, לקדם את הנרטיב הפלסטיני וליצור חזית בינלאומית במטרה להעניש את ישראל על פשעיה המתמשכים. עוד ציין אלזהאר כי על הקהילה הבינלאומית לקדם את תהליך השגת הזכויות הלגיטימיות של הפלסטינים, ולא לשתוק בנושא ולשתוק מול פשעי ישראל. אלזהאר הוסיף כי ישראל מבצעת פשעים נגד האנושות, על פי הגדרת האו”ם, נגד הפלסטינים ברצועת עזה, ביהודה שומרון ובתוך ישראל. אלזהאר ציין כי המשפט הבינלאומי העניק לפלסטינים את זכותם בתיאוריה, אך יש לחלץ בכוח את היישום המעשי, וזה יכול להתבצע רק באמצעות “התנגדות” בכל הצורות, במיוחד בדרך המזויינת והצבאית, אשר מעוגנת במשפט הבינלאומי, שהעניק לפלסטינים את הזכות להתנגדות על כל צורותיה (פלסטין און ליין, 18 במרץ 2023).

• • אסאמה סעד אמר כי ממשלות ישראל הן קיצוניות, והכיבוש מבוסס על דם, הרג, עקירה, מעצר והתנחלות נגד הפלסטינים, מה שמחייב להעמיד אותם לדין בינלאומי. הוא ציין כי ההתמודדות עם ישראל נוחלת הצלחה מבחינה משפטית בעיקר בביסוס הזכות להתנגדות בהתאם להחלטות האו”ם והחוק הבינלאומי. הוא גם ציין את כישלון משרד החוץ ברשות הפלסטינית ומוסדות רשמיים נוספים לקדם את הזכות הפלסטינית בפורומים בינלאומיים למרות האמצעים המשפטיים והמדיניים המצויים בידי הרשות, שהפכה למדינה משקיפה באו”ם.
  • ד”ר עבדאללה אלאשעל אמר כי תפקידה של הרשות הפלסטינית בהתמודדות עם ישראל חשוב. הוא קרא לגיבוש חזית משפטית ערבית כדי לפנות לבתי המשפט הבינלאומיים ולדרוש מישראל דין וחשבון. הוא גם הפנה קריאה לרשות להרחיב את חוות הדעת המייעצת המשפטית של מומחים, משום שהפתרון לסוגיה הפלסטינית הוא משפטי ולא מדיני (צפא, 18 במרץ 2023).
  • בנאום חריף שנשא ריצ’ארד פאלק, הוא התייחס בעיקר למקומות הקדושים לאסלאם ואמר כי על פי החוק הבינלאומי חופש הדת מוגן ועל כן יש להגן על המקומות הדתיים ב”פלסטין”. הוא ציין שהדבר הוא חלק מהאחריות המוטלת על ישראל. לדבריו, ההפרות במסגד אלאקצא מהוות “פשע והפרה בוטה של ​​החוק הבינלאומי”. הוא קרא לפעילי זכויות אדם בעולם להגן על הפלסטינים במישור המשפטי, לתבוע דין וחשבון מישראל על ההפרות שלה וליצור מערכת הגנה אמיתית ויעילה על המקומות הקדושים והטקסים הדתיים של הפלסטינים.
• בסיום הוועידה הוצגו מספר המלצות שגובשו במהלכה. בין השאר, המליצה הוועידה לאמץ את העימות המשפטי כשיטת התנגדות בסיסית בכל המישורים ובפורומים הבינלאומיים, ולעשות בה שימוש בה כדי להתמודד עם ישראל. היא גם המליצה ​​על הקמת צוות משפטנים מיוחד שתפקידו יהיה לעקוב אחר ההפרות שמבצעת ישראל, להגיש תיקים לבית הדין הפלילי הבינלאומי ולעקוב אחר הדיונים המשפטיים בנושא. כמו כן הוחלט על הקצאת ערוץ לווייני ייעודי למעקב אחר הפרות ישראל ודיווח עליהן בתקשורת. במסגרת הפעילות יארח הערוץ משפטנים מומחים כדי לדון בתיקים (צפא, 18 במרץ 2023; פלסטין און ליין, 18 במרץ 2023).

נספח

המרכז הבינלאומי למחקרים משפטיים

• המרכז הבינלאומי למחקרים משפטיים International Center For Law Studies, ממוקם בעזה. למרות הצהרתו כי הוא מוסד עצמאי הוא בעל זיקה מובהקת לחמאס.
• מעיון בדף הפייסבוק של המרכז עולה, כי הוא מפנה לאתר הבית של המרכז שהוא בעצם אתר ארגון המתקרא “איחוד ארגוני זכויות האדם – חריה” (Human Rights Institutions Association – HRIA) שאינו פעיל. בדף הפייסבוק גם הועלו מזכרים שפרסם אותו ארגון. שני הארגונים גם חולקים אותו מספר טלפון.
• בין השנים 2021-2017 כיהן כיו”ר המרכז המהנדס מחמד אלג’מאצי, ששימש בשנים אלו גם כחבר הלשכה המדינית של חמאס ברצועה (אתר Vision for Political Development, 23 בנובמבר 2022; דף הפייסבוק הקודם של המרכז, 23 בנובמבר 2017).
• המרכז שלח בעבר מזכרים לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג על “פשעים” שונים שישראל ביצעה. באוגוסט 2019 הוא דיווח כי קיבל תשובה מהתובעת הכללית בבית הדין הפלילי הבינלאומי כי היא תבחן את המזכר ששלח לה על אודות הרס 16 בתים בשכונת ואדי אלחמץ בירושלים (ח’בר, 8 באוגוסט 2019).

^[1] דוגמא לשימוש שנעשה בערכאה משפטית זו הייתה החלטה (פוליטית) של העצרת הכללית של האו"ם ב-8 בדצמבר 2003, לבקש מבית הדין הבינלאומי לצדק ( ICJ) חוות דעת מייעצת בעניין גדר הביטחון שהקימה ישראל. ↑
^[2] דוגמא לוועדת חקירה בינלאומית הינה ועדת גולדסטון (2009), שזכתה לשיתוף פעולה הדוק מצד חמאס וארגוני חברה אזרחית פלסטינית. ↑
^[3] ריצ'ארד פאלק הוא פרופסור אמריטוס אמריקני למשפט בינלאומי באוניברסיטת פרינסטון. ב 2008- מונה על ידי מועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם לתפקיד הממונה מטעם האו"ם על "זכויות האדם בשטחים הפלסטיניים הכבושים מאז 1967". ידוע בעמדותיו הקיצוניות נגד ישראל. בשנת 2008 הוכרז פאלק אישיות בלתי רצויה בישראל ונאסרה כניסתו לתחומיה, לרבות ליהודה, שומרון ורצועת עזה. הצעד ננקט עקב גישתו החד-צדדית לסכסוך ישראלי פלסטיני. ב-7 בינואר  2009, במהלך מבצע "עופרת יצוקה," האשים פאלק את ישראל בהפרת החוק ההומניטרי הבינלאומי, ולפיכך בביצוע פשע נגד האנושות וקרא להעמדת האחראים לדין. ↑
^[4] ד”ר עבדאללה אלאשעל, בן 78, איש אקדמיה בולט במצרים ומרצה למשפט בינלאומי ומדעי המדינה באוניברסיטה האמריקאית ובאוניברסיטת קהיר. מומחה בסוגיה הפלסטינית ובסכסוך הערבי ישראלי. שימש בעבר כעוזר שר החוץ המצרי בדרגת "שגריר". התפטר מתפקידו בשנת 2003 בשל ביקורת שמתח על השחיתות במצרים ועל המשטר. היה מגדולי המבקרים של משטר חסני מבראכ, וניסה להתמודד מולו לבחירות לנשיאות בשנת 2012. פרסם מעל ל-86 חיבורים בנושאים ערביים ובינלאומיים (ויקיפדיה בערבית, אלערבי אלג'דיד, 26 במרץ 2023). ↑

מאמרים נוספים בתחום