עיקרים
- ב-28 בפברואר 2026, פתחו ישראל וארה”ב במתקפת מנע משולבת באיראן שכללה תקיפות נגד עשרות מטרות צבאיות, ביטחוניות ושלטוניות של המשטר ברחבי המדינה, במסגרתן סוכלו המנהיג עלי ח’אמנהאי ועשרות בכירים נוספים. איראן הגיבה עם מתקפות טילים וכלי טיס בלתי מאוישים נגד ישראל, מתקנים אמריקאיים במזרח התיכון והמדינות השכנות.
- לצד התגובה הצבאית, גבר החשש כי המשטר בטהראן גם יבצע פיגועי נקם נגד יעדים ישראליים ויהודיים, וכן נגד יעדים אמריקאיים, תוך שימוש בתשתיות הטרור שבנה במדינות רבות בעולם, ואשר שימשו אותו לביצוע פיגועים וניסיונות פיגוע ככלי לקידום האינטרסים של הרפובליקה האסלאמית. חכמי דת שיעיים גם פרסמו פסקי הלכה וקריאות לביצוע “ג’האד”.
- מאז תחילת המערכה, סוכלו מזימות טרור איראניות נגד יעדים ישראליים ויהודיים בבריטניה ובאזרבייג’אן. כמו כן, ארגון בלתי מוכר, שלפי החשד פועל בהשראה איראנית קיבל אחריות על ארבע תקיפות נגד מוסדות יהודיים באירופה.
- גורמים רשמיים ישראלים קראו לאזרחים ישראלים ברחבי העולם לנקוט באמצעי זהירות מוגברים ובפרט בסמוך לאתרים יהודיים וישראליים, ונציגויות ישראל ברחבי העולם צמצמו פעילות ונוכחות.
- להערכתנו, נוכח הפגיעות בראשי המשטר באיראן בכלל וסיכול מנהיג איראן בפרט, ולאור הסיכון ליציבות המשטר חותרת איראן לגבות מחיר מרבי מישראל ומארה”ב, בנוסף לזירת העימות הישיר, ולהגביר עליהן את הלחץ לעצור את התקיפות בהקדם. בראייתנו, השילוב בין רצון בנקמה לצד צורך אסטרטגי ביצירת מנוף לחץ משמעותי עלול לקדם מתווי טרור שונים בהכוונת ובסיוע איראן נגד יעדים ישראליים ויהודיים בכל רחבי העולם, ככל שהמערכה נמשכת ואף לאחר סיומה.
רקע: טרור איראני ככלי תגובה[1]
- השימוש בטרור ברחבי העולם הוא אחד הכלים המרכזיים של האסטרטגיה האיראנית לקידום האינטרסים הלאומיים של הרפובליקה האסלאמית מאז הקמתה בשנת 1979, לצד נקמה על פגיעה באינטרסים איראניים חיוניים. יעדי הטרור האיראני לאורך השנים הם ישראל והעם היהודי; ארה”ב ובעלי בריתה במערב; מדינות ערביות המתנגדות לאיראן ופעילי אופוזיציה למשטר האיראני. לדוגמה, בשנת 2012, סוכלו מספר ניסיונות פיגוע נגד אישים ויעדים ישראליים בחו”ל בתגובה לסיכולים של מדעני גרעין איראניים המיוחסים לישראל.
- זרועות המשטר האיראני, בראשן כוח קדס של משמרות המהפכה ומשרד המודיעין, מעורבות באופן ישיר בהוצאה לפועל של פיגועי טרור ברחבי העולם, לעתים תוך שימוש בסוכני ביון שפועלים תחת מסווה דיפלומטי בשגרירויות איראניות ברחבי העולם. עם זאת, רוב הביצוע בפועל של הפיגועים נעשה על ידי ארגונים שלוחים, בראשם חזבאללה, או על ידי אזרחים זרים שגויסו למשימה, וזאת במטרה לטשטש את הסימנים למעורבות איראנית. לצד זאת, בשנים האחרונות, נחשף גם השימוש שאיראן עושה בגורמים עבריינים לצורך הוצאה לפועל של פיגועים.
איום הטרור האיראני מאז תחילת המערכה
- ב-28 בפברואר 2026, פתחו ישראל וארה”ב במתקפת מנע משולבת נגד איראן, במסגרתה סוכלו מנהיג איראן, עלי ח’אמנהאי, ועשרות בכירים נוספים בשלטון ובמערכי הביטחון ונפגעו אלפי מטרות צבאיות, ביטחוניות ושלטוניות של המשטר בטהראן וברחבי הרפובליקה האסלאמית. משמרות המהפכה הכריזו על פתיחת מערכת “הבטחת האמת 4” וקיבלו אחריות על שיגור טילים וכלי טיס בלתי מאוישים (כטב”מים) לעבר ישראל ובסיסים וכלי שיט אמריקאיים במדינות המפרץ, כולל קטר, בחריין ומאע”מ, סעודיה ועומאן (שתיווכה בשיחות הבלתי ישירות בין ארה”ב לבין איראן) וכן על סגירת מצר הרמז.
- חכמי הלכה שיעיים קראו למאמינים מוסלמים באשר הם לצאת ל”ג’האד” נגד ארה״ב וישראל ברחבי העולם בתגובה לסיכול מנהיג איראן: איתאללה מכארם שיראזי, חבר מועצת המומחים האיראנית, קרא למאמינים להכריז על ג׳האד ולצאת ולנקום את מותו של ח׳אמנאהֿי (מהר, 1 במרץ 2026); איתאללה נורי חמדאני פרסם פסק הלכה, לפיו מימוש הנקמה הינו חובה אישית של כל מאמין מוסלמי (תסנים, 1 במרץ 2026); סיד האשם אלחידרי, מזכ״ל תנועת אלעהד העיראקית המקורבת למשטר באיראן פרסם פסק הלכה דומה, בו קבע כי “החתירה לנקמה אינה רק עניין של צדק, אלא היא חובה דתית, מוסרית ואנושית (סוכנות WANA, 5 במרץ 2026).
- עוד בתקופת ההיערכות לקראת המתקפה, על רקע צבירת הכוחות האמריקאיים במזרח התיכון והסיכוי הגובר לפעילות צבאית נגד איראן, מסר “גורם ישראלי” כי הועלתה הכוננות בכלל הנציגויות הדיפלומטיות של ישראל ברחבי העולם לרמה הגבוהה ביותר וכי נבחנה אפשרות לפנות חלק מהשגרירויות והקונסוליות באזורים שנחשבים רגישים (אלחדת’, 23 בפברואר 2026).
- על רקע זה, גבר החשש כי מלבד התגובה הצבאית, איראן תשתמש גם ביכולותיה להוציא לפועל פיגועי נקם נגד אינטרסים ישראליים ויהודיים:
- מיד עם תחילת המערכה הצבאית, קרא המטה לביטחון לאומי לישראלים השוהים בחו”ל לנקוט באמצעי זהירות מוגברים בכל מקום. בהודעה נאמר כי “ההסלמה מול איראן מעלה את הסבירות כי המשטר האיראני יפעל ביתר שאת לבצע פיגועים בחו”ל כנגד יעדים ישראלים ויהודיים”, לצד אפשרות של ניסיונות פיגוע מצד גורמי טרור נוספים או יוזמות מקומיות (אתר המטה לביטחון לאומי, 28 בפברואר 2026).
- בהודעה נוספת, התריע המטה לביטחון לאומי כי זוהו “מוטיבציה מוגברת” והתרחבות במאמצים ובאיומים מצד גופי הביטחון האיראניים לבצע פיגועים נגד יעדים ישראלים ויהודים ברחבי העולם. בשל כך, הוחרפה האזהרה וישראלים בחו”ל נקראו גם “לשמור על הצנעת סממנים יהודים וישראלים במרחב הציבורי” ולהימנע מהגעה למקומות המזוהים כאתרים יהודיים וישראליים (אתר המטה לביטחון לאומי, 5 במרץ 2026).
- “גורמים בכירים בישראל” מסרו כי איראן “הסירה כל רסן” במאמצים לקדם פיגועי טרור, וזאת כחלק מהתפיסה כי טרור בחו”ל הוא תגובה נוספת ומשמעותית נגד ישראל. לדבריהם, ההנהגה באיראן נתנה אור ירוק לכל הגופים לפעול בכל דרך אפשרית להוציא לפועל פיגועים, ללא מאמץ להסתיר את מעורבותה, כאשר המאמץ מתמקד בתקיפות נגד קהילות ישראליות ויהודיות, החל מאתרים רשמיים כדוגמת שגרירויות ונציגויות ועד מוסדות אזרחיים (תקשורת ישראלית, 14 במרץ 2026).
- דווח כי על רקע התרעות ממוקדות, דיפלומטים ישראלים נאלצו לעבור לדירות מסתור או לעזוב את המדינות שבהן היו מוצבים, בעוד שנציגים דיפלומטים רבים נדרשו לעבוד רק מהבית. בנוסף, משרד החוץ צמצם את פעילות הנציגויות ברחבי העולם בהתאם לצרכי הביטחון (Ynet, 16 במרץ 2026).
- גם בארה”ב גבר החשש מפני ניסיונות איראניים לפגוע באינטרסים אמריקאיים ברחבי העולם: נחשף כי המודיעין האמריקאי הצליח ליירט תקשורת רדיו מוצפנת שמקורה באיראן, זמן קצר לאחר סיכול ח’אמנהאי. להערכת גורמי מודיעין בארה״ב, מדובר במסר הפעלה חשאי לתאי טרור רדומים איראנים בחו”ל (חדשות אי-בי-סי, 10 במרץ 2026). כמו כן, פורסם כי הבולשת האמריקאית שלחה התרעה כי נאסף מידע בלתי מאומת כי איראן שואפת לכאורה לבצע פיגוע באמצעות רחפנים שישוגרו מכלי שיט בלתי מזוהה מול החוף המערבי של ארה”ב, ובמיוחד נגד יעדים בקליפורניה, במקרה של מתקפה צבאית נגד המדינה” (חדשות אי-בי-סי, 12 במרץ 2026).
- מאז תחילת המערכה נגד איראן נחשפו מספר מזימות טרור הקשורות לאיראן שתכננו לפגוע ביעדים ישראליים ויהודיים:
- הרשויות בבריטניה חשפו כי סיכלו מזימת טרור איראנית נגד יעדים יהודיים בלונדון. אזרח איראני ושלושה בעלי אזרחות כפולה איראנית-בריטית נעצרו בחשד שאספו מודיעין על מטרות יהודיות (בי-בי-סי, 6 במרץ 2026).
- רשויות הביטחון של אזרבייג’אן סיכלו מזימה של משמרות המהפכה האיראניים לבצע סדרת פיגועים נגד שגרירות ישראל בבאקו, נגד אחד ממנהיגי הקהילה היהודית, נגד בית הכנסת האשכנזי ונגד צינור הנפט האסטרטגי באקו-ג’ייהאן שדרכו גם עוברת כשליש מתצרוכת הנפט של ישראל. במסגרת החקירה, נתפסו שלושה חומרי נפץ שהיו אמורים לשמש לביצוע הפיגועים. לפחות שבעה אזרחים אזרים נעצרו וצווי מעצר בינלאומיים הוצאו נגד ארבעה אזרחים איראנים המעורבים במזימה (סוכנות הידיעות האזרית ריפורט וטיימס אוף ישראל, 6 במרץ 2026).
- בנוסף, התרחשו שלוש תקיפות נגד מוסדות יהודיים באירופה שגרמו לנזקים, אך לא היו נפגעים:
-
- ב-9 במרץ 2026, התרחש פיצוץ ליד בית כנסת בעיר ליאז’ בבלגיה;
- ב-13 במרץ 2026, הושלך בקבוק תבערה לעבר הכניסה לבית כנסת ברוטרדם שבהולנד;
- בלילה שבין 14-13 במרץ 2026, הושלך בקבוק תבערה לעבר בית ספר יהודי באמסטרדם. משטרת הולנד עצרה ארבעה בני 19-17 בחשד למעורבות בהתקפה ברוטרדם, אולם שר המשפטים ההולנדי, דיוויד ואן ויל, מסר כי נבדק החשד שאיראן מעורבת (רויטרס, 17 במרץ 2026).
-
- על רקע האיום הגובר על הקהילה היהודית, הודיעה ממשלת בלגיה כי היא תפרוס כוחות צבא וכוחות של המשטרה הפדרלית באתרים הקשורים לקהילה היהודית, בהם בתי כנסת ובתי ספר (Brussels Times, 16 במרץ 2026).
- קבוצה בלתי מוכרת בשם “חרכת אצחאב אלימין אלאסלאמיה” (התנועה האסלאמית של חברי הימין”) קיבלה את האחריות על שלוש התקיפות, וכן על תקיפה נגד מוסד יהודי ביוון ב-11 במרץ 2026 (פוקס ניוז, 16 במרץ 2026). כמו כן, קיבלה הקבוצה אחריות על פיצוץ בכניסה לבניין מרכז הסחר העולמי באמסטרדם ב-15 במרץ 2026 ופרסמה סרטון שבו איימה כי זו “אזהרה אחרונה לעמי העולם, ובמיוחד באיחוד האירופי, להרחיק את עצמכם מיד מכל האינטרסים האמריקאיים והציוניים ומכל מה שקשור אליהם” (ערוץ הטלגרם של חרכת אצחאב אלימין אלאסלאמיה, 16 במרץ 2026). לפי דו”ח של משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, החשד הוא שמדובר בגוף שקשור לרשתות פרו-איראניות וכי גם הסרטונים של תיעוד הפיגועים וההודעות של הארגון הופצו ברשתות חברתיות המזוהות עם “ציר ההתנגדות” (Ynet, 15 במרץ 2026). כמו כן, צוין כי הלוגו של הקבוצה הוא בעל דמיון לסמל של משמרות המהפכה ושל חזבאללה וכי השם שלה דומה לשם של מיליציה פרו-איראנית בעיראק (Long War Journal, 12 במרץ 2026; אלמנשר, 14 במרץ 2026).

מימין: סמל התנועה בהודעת איום נגד אינטרסים אמריקאיים ו”ציוניים” (ערוץ הטלגרם של חרכת אצחאב אלימין אלאסלאמיה, 16 במרץ 2026). משמאל: מתוך סרטון התקיפה נגד בית הספר באמסטרדם (חשבון X של iranhashtags, 14 במרץ 2026)
- לצד אירועים אלו, בוצע פיגוע גם נגד שגרירות ארה”ב באוסלו, כאשר מטען חבלה הונח בפתח המבנה בלילה שבין 8-7 במרץ 2026. רשויות אכיפת החוק בנורבגיה עצרו שלושה אחים, אזרחי נורבגיה ממוצא עיראקי, בחשד שהם עומדים מאחורי הפיצוץ. נמסר כי אחד מכיווני החקירה שנבדק הוא ששחקן מדינתי הוא שהורה על ההתקפה, כאשר יש גם חשד למעורבות של ארגון הפשיעה השבדי פוקסטרוט, שנחשף כי הוא הופעל על ידי איראן בניסיונות פיגוע קודמים נגד יעדים ישראליים ויהודיים, בעיקר במדינות סקנדינביה (אפטנפוסטן, 11 במרץ 2026).
[1] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-7 ביולי 2025: "אפשרות לפיגועי טרור איראניים בעקבות המערכה הצבאית מול ישראל".