המאמץ התודעתי של חמאס לאחר הסכם הפסקת האש ברצועת עזה

אבישי קארו

עיקרים

• לאחר סבבי לחימה קודמים של חמאס נגד ישראל, הקפידה התנועה לקדם את נרטיב “הניצחון” והדגשת ההישגים, לרוב באמצעות טקסים פומביים וראוותניים, כדוגמת “טקסי” שחרור החטופים הישראלים בהפסקת האש שהייתה בתוקף בין ינואר למרץ 2025.
• עם זאת, מאז כניסת הסכם הפסקת האש ברצועת עזה לתוקף ב-10 באוקטובר 2025, ניכרת התנהלות תקשורתית שונה של חמאס, אשר מתבטאת בריסון יחסי והימנעות משימוש במונחים חד-משמעיים של “ניצחון”.
• בחינה מעמיקה של הנרטיבים שמקדמת חמאס באמצעות דובריה הרשמיים ובכלי התקשורת המזוהים עמה מצביעה על מאמץ תודעתי מתמשך של התנועה, שמטרתו להבליט שורה של הישגים משמעותיים שאותם היא מעוניינת לשווק מבחינה תודעתית לאחר ההסכם ובכללם הטלטלה שחוללה מתקפת ה-7 באוקטובר בישראל והפגיעה שנגרמה למעמדה הבינלאומי, הישארות חמאס כגורם שלטוני וצבאי ברצועה, כישלונה של ישראל בפירוק “ההתנגדות” מנשקה, שחרור אסירים פלסטינים “כבדים” והעידן האזורי החדש שנפתח בהובלת יחיא אלסנואר.
• להערכתנו, ההתנהלות התקשורתית המתונה והזהירה יחסית של חמאס נובעת מרצונה “להלך בין הטיפות” בתקופה רגישה זו מבחינתה, תוך המשך ניהול מערכה תודעתית על הנרטיבים שלה וזאת ממספר סיבות: חיזוק המשילות האזרחית והביטחונית ברצועה לפני ההתקדמות ליישום השלבים הבאים של הסכם הפסקת האש, כאשר לפי ההצהרות הפומביות של בכירי חמאס הם מעוניינים להמשיך הלאה, אולם לא ברור עדיין עד כמה עמדה זו באה לידי יישום בפועל, לפחות בזמן הקרוב; רצון התנועה לא להתעמת עם המדינות המפקחות על יישום ההסכם; הבנת חמאס כי המצב הקשה ברצועת עזה בתום שנתיים של מלחמה אינו עולה בקנה אחד עם “חגיגות ניצחון” שעלולות לגרום לה נזק תדמיתי בתקופה שבה היא נדרשת להיאבק על קיומה בכלל ועל המשך עתידה כגורם בעל שליטה והשפעה ברצועת עזה בפרט.

רקע

• תוכנית 20 הנקודות של נשיא ארה”ב טראמפ לעתיד רצועת עזה, שגם אומצה על ידי מועצת הביטחון של האו”ם במסגרת החלטה 2803, קבעה כי ממשלת מעבר זמנית, המבוססת על ועדה טכנוקרטית פלסטינית בלתי פוליטית, תנהל את העניינים השוטפים ברצועה במסגרת השלב השני של הסכם הפסקת האש וסיום המלחמה, כאשר חמאס לא תהיה חלק מהשלטון ותידרש להתפרק מנשקה.^[1]
• מיד לאחר כניסתו לתוקף של הסכם הפסקת האש ב-10 באוקטובר 2025, מיהרה חמאס להפגין מחדש ולבסס את המשילות הביטחונית והאזרחית שלה ברצועת עזה.^[2] עם זאת, בניגוד לסבבי לחימה קודמים, או להפסקת האש הקודמת שהייתה בתוקף מ-19 בינואר 2025 עד 18 במרץ 2025, הפעם נמנעה חמאס מקיום טקסי “ניצחון” פומביים וראוותניים או הדהוד תקשורתי של נרטיב “הניצחון”.^[3]
• במקום זאת, פעלה חמאס, באמצעות הדוברים הרשמיים וחברי ההנהגה ודרך אמצעי התקשורת המזוהים עמה, לקדם מסרים שנועדו להבליט את “ההישגים” המרכזיים של חמאס בפרט, ושל רצועת עזה בכלל, החל ממתקפת ה-7 באוקטובר 2023 (“מבול אלאקצא”) ועד הפסקת האש הנוכחית, מבלי להשתמש במונחים חד-משמעיים של “ניצחון”.

פירוט המסרים

חשיבות “מבול אלאקצא”

• עוד בטרם הוכרזה הפסקת האש, כאשר המשא ומתן העקיף על ההסכם היה בעיצומו, ציינו בחמאס את יום השנה השני למתקפת ה-7 באוקטובר 2023. לרגל האירוע, השיק ביטאון חמאס “אלרסאלה” מוסף מיוחד תחת הכותרת “שנתיים למבול בני החורין” (במקור: טופאן אלאחראר), אשר איגד תחתיו כתבות, סקירות ותוצרים ויזואליים המעלים על נס את שורת ההישגים של “מבול אלאקצא” לעומת שורת המחדלים והכישלונות של ישראל.

• בין השאר, המוסף הביא את עיקרי המאמר שאיש הדת, ד”ר חסין עבד אלעאל, חבר מועצת הנאמנים של ההתאחדות הבינלאומית של שומרי הנביא (ארגון תומך חמאס), פרסם במגזין כוויתי, ובו טען כי מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 הייתה “נקודת מפנה דתית והיסטורית שהשיבה את האמון של האומה ביכולתה להתנגד ולשמר את עצמה”. לפי עבד אלעאל, “מבול אלאקצא” הביא לשמונה הישגים משמעותיים, בהם חזרת הסוגיה הפלסטינית למרכז הבמה העולמית, קריסת פרויקט הנורמליזציה (עם סעודיה ומדינות מוסלמיות נוספות), חשיפת המיתוס של “הצבא הבלתי מנוצח”, חשיפת “פניה האמיתיות של אמריקה” והעלאת המודעות באומה האסלאמית (אלרסאלה, 5 באוקטובר 2025).
• בנאום שנשא ראש הלשכה המדינית של חמאס ברצועת עזה, ח’ליל אלחיה, בפני הוועידה הלאומית הערבית שהתקיימה בבירות, הוא אמר כי ה-7 באוקטובר נועד להכריז כי “בלי זכויות העם הפלסטיני, לא יהיו ביטחון או יציבות”, וכי האזור לא ימצא שלווה אם לא תוקם מדינה פלסטינית ותיושם “זכות השיבה”. בנאום, אשר היה הביטוי הקרוב יותר של חמאס להצהרת “ניצחון”, התגאה אלחיה כי ה-7 באוקטובר היווה עדות לאתוס גבורה בתוך “פלסטין” ובגבולותיה כאשר כל האומה השתתפה בעימות עם “התוקפנות” וכי הוא הראה כי “כאשר כל האומה מאוחדת, ניתן לשחרר את פלסטין”. הוא גם הזהיר כי אם האומה האסלאמית לא תנצל את האחריות שהעניקה לה המתקפה ותשרטט את הדרך ל”שחרור פלסטין” ולהקמת מדינה, היא שוב תאכזב את העם (ערוץ הטלגרם הרשמי של חמאס, 7 בנובמבר 2025).

“מבול אלאקצא” חולל טלטלה בישראל ובמעמדה הבינלאומי

• ההישג המרכזי שהובלט בתקשורת חמאס באופן מתמשך, ואף הועצם לאחר הסכם הפסקת האש, הוא הטלטלה שחוותה מדינת ישראל על כלל מערכותיה מאז מתקפת ה-7 באוקטובר 2023. בהקשר זה, תקשורת חמאס הרבתה לסקר את השיח הנוקב בתקשורת הישראלית על אודות שורת המחדלים והכשלים שהובילו למתקפה, פרסמה באדיקות את תחקירי צה”ל על אודות הכשלים בתפקודו והדגישה כי פרסום התחקירים וממצאיהם מהווה “הודאה של צבא האויב בכישלון”. כמו כן, הקדישה תקשורת חמאס נפח בלתי מבוטל לסיקור הקולות הגוברים בציבור הישראלי הקוראים להקמת ועדת חקירה ממלכתית ואת הפולמוס סביב מינוי ועדת החקירה והרכבה.
• המאמר הפותח של המוסף המיוחד בביטחון חמאס נשא את הכותרת “ממלחמת אוקטובר עד למבול אלאקצא… ‘ישראל’ ממשיכה לשקר ולהכחיש כישלון”. נכתב בו כי “מבול אלאקצא” לא היה אירוע מבודד, אלא “המשך של סדרה ארוכה של שקרים שליוו כל תבוסה ישראלית מאז הקמת המדינה היהודית”. נטען כי כפי שמסמכי מלחמת יום הכיפורים ב-1973 הפריכו את המיתוס של “צבא בלתי מנוצח”, כך מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 חשפה את היקף “הקריסה הצבאית הפוליטית שתל אביב ניסתה להסתיר מאחורי מסך של תעמולה ודיס-אינפורמציה” (אלרסאלה, 5 באוקטובר 2025). מאמרים אחרים בחנו “כיצד מבול אלאקצא הרס את מכונת התקשורת הישראלית ואת הליבה האנטישמית שלה?!” או “ישראל, שנתיים אחרי המלחמה: “כלכלה שמיטלטלת בין הלם וקריסה” (אלרסאלה, 7 באוקטובר 2025).

          
כותרות במוסף המיוחד של “אלרסאלה” במלאת שנתיים ל”מבול אלאקצא”. מימין: “כיצד שינתה ההתנגדות הפלסטינית את משוואות הכוח?”. במרכז: “שנתיים למבול אלאקצא: קריסת האמון הישראלי והגירה שלילית מזעזעים את הישות מבפנים” (אלרסאלה, אוקטובר 2025). משמאל: “רעידת האדמה של ה-7 באוקטובר שבה ומטלטלת את “ישראל”: הצבא מודה בכישלון ובית המשפט העליון לוחץ לחקור” (אלרסאלה, 16 באוקטובר 2025)

• כלי התקשורת של חמאס ניהלו לאורך המלחמה קמפיין למען הבידוד הבינלאומי של ישראל. במסגרת הקמפיין, שולבו באופן עקבי דיווחים, כתבות, מאמרים וסיכומי מחקרים – רובם ככולם מבוססים על דיווחי התקשורת הישראלית – על אודות הנזק הרב שנגרם לישראל ולמעמדה בזירה הבינלאומי בעקבות המלחמה הממושכת.
• גם לאחר הפסקת האש, תקשורת חמאס המשיכה למנף כמעט כל דיווח העוסק בנזקים שנגרמו למעמד הבינלאומי של ישראל במישורים המדיני, הכלכלי, התעשייתי, הביטחוני ואף האקדמי. בפרט, הובלטו דיווחים על אמברגו נשק על ישראל, ביטול עסקאות מכירת נשק לישראל על ידי מדינות אירופיות וביטול השתתפות ישראל בתערוכות ביטחוניות.

       
מימין: סקירת מאמר של פנינה שרביט ל-12N תחת הכותרת “כותבת ישראלית: ממשלת נתניהו גרמה לתבוסה מדינית עולמית” (אלרסאלה, 11 באוקטובר 2025). משמאל: “גם לאחר הפסקת האש.. דנמרק מבטלת עסקת קניית נשק מהכיבוש” (רשת קדס, 25 באוקטובר 2025)

חמאס נותרה הריבון ברצועת עזה ולא נכנעה

• מסר בולט נוסף בתקשורת חמאס, שאף הודגש ביתר שאת לאחר הסכם הפסקת האש, הוא שישראל כשלה בהשגת היעד המרכזי שהיא הגדירה למלחמה: השמדת חמאס. בהקשר זה, חמאס טורחת להבליט כי היא נותרה הריבון הבלעדי ברצועת עזה ונציגי התנועה ורק הם מנהלים את המשא ומתן מול המתווכות, ואף מול השליח האמריקאי למזרח התיכון, באופן ישיר ובלתי אמצעי.
• ההישג של סיום הלחימה, כאשר חמאס נותרה הריבון ברצועה ולא נכנעה, בלט בהתבטאותו של בכיר חמאס בלבנון, אסאמה חמדאן אשר אמר כי ה-7 באוקטובר יישאר ציון דרך היסטורי בתולדות העם הפלסטיני וגם בתולדות “הישות הזמנית”, וכי על אף ש”הכיבוש” ביקש להוביל את ההתנגדות לכניעה, לא היה לוחם אחד שהרים דגל לבן, השליך את נשקו או הפסיק להילחם במשך שנתיים של מלחמה. לדבריו, המאפיין הבולט של הסכם הפסקת האש הוא בכך שהשלב הראשון בו הוא הכרזה על סיום המלחמה בניגוד למה ש”הכיבוש” ביקש להשיג (רשת קדס, 11 בנובמבר 2025)
• נרטיב הריבונות ומשילות חמאס ברצועה הובלט ביתר שאת במסגרת מימוש שלב השבת החטופים והחללים בתמורה לשחרור אסירים פלסטיניים והשבת גופות, כמתחייב מההסכם. במסריה לתקשורת, הדגישה חמאס כי פעולות איתור וחילוץ החללים נמשכות כסדרן חרף תנאי השטח הקשים והיעדר ציוד ואמצעים מתאימים. בכך מבקשת חמאס לצרוב בתודעה שלא זו בלבד שהיא לא חדלה מלהתקיים, אלא היא ממשיכה לשמש בתור ה”כתובת” הבלעדית ברצועה גם לצורך ניהול המשא ומתן וגם בהקשרי מימוש סעיפי הסכם הפסקת האש.
• בהמשך לכך, יחידת ההסברה הקרבית של הזרוע הצבאית של חמאס ממלאת גם היא תפקיד מרכזי בהדגשת המסר, לפיו הזרוע הצבאית ממשיכה לתפקד ולמלא את משימותיה באופן שוטף והיא זו שמנהלת את ההליכים המסודרים והמוקפדים של איתור החטופים וגופות החללים הישראליים ומסירתם לנציגי הצלב האדום. בהקשר זה, יצוין כי על רקע השבת גופתו של סגן הדר גולדין ז”ל, שגופתו הוחזקה בידי חמאס מאז מבצע “צוק איתן” באוגוסט 2014, ניכר מאמץ תודעתי של חמאס שתכליתו התרסה והדגשה כי מאמצי צה”ל לאיתור וחילוץ גופות חללים לאורך השנים וגם בעת שהותם ברצועת עזה במהלך המלחמה נחלו כישלון, הודות לפעולות הונאה שננקטו כדי להסתיר את מיקום הגופות. כך למשל, דובר חמאס, חאזם קאסם, אמר כי “התבונה הביטחונית של גדודי אלקסאם סיכלה את מאמציו של המודיעין הישראלי בעזה” (אלרסאלה, 6 בנובמבר 2025).
• חמאס גם משתדלת להציג את עצמה כמי שנושאת ונותנת בשם העם הפלסטיני כולו, ולכן המסר המרכזי הוא שאת פירותיו של “מבול אלאקצא” קוצר העם הפלסטיני כולו ולא תנועת חמאס או תושבי הרצועה. ח’ליל אלחיה, שעמד בראש צוות המשא ומתן של חמאס, ציין בנאומו לרגל הסכם הפסקת האש כי “אחיכם היו גברים ליד שולחן המשא ומתן, הציבו את האינטרס של העם שלנו ואת שימור דמו לנגד עיניהם מהרגע הראשון של הקרב” (ערוץ הטלגרם של חמאס, 9 באוקטובר 2025). בכך נראה שחמאס מבקשת להמשיך ולקרוא תיגר על הלגיטימיות של הרשות הפלסטינית ולשוב ולבסס את הטיעון המוכר שלה, לפיו הרשות הפלסטינית אינה מייצגת את העם הפלסטיני נאמנה ואינה מגנה על זכויותיו בניגוד לחמאס שנלחמת עבור מימוש זכויותיו של העם הפלסטיני. תובנה זו מתחדדת אף יותר גם בשל העובדה שבמסרים הוויזואליים שהפיצה חמאס במסגרת תיעוד חגיגות הניצחון הצנועות, המאולתרות לכאורה והמקומיות שהתקיימו מיד לאחר ההכרזה על הסכם הפסקת האש, תועדו החוגגים כשהם מניפים את דגלי “פלסטין” ודגלי חמאס כלל לא נראו ברקע.

כישלון ישראל בפירוק “ההתנגדות” מנשקה

• לצד המסר על אי השגת היעד הישראלי של הכחדת חמאס, התנועה הדגישה את העובדה כי ישראל גם נכשלה בהשגת היעד של פירוק “ההתנגדות” מנשקה, על אף שהדבר מוגדר כאחד המרכיבים של השלב השני של הסכם הפסקת האש.^[4]
• בהקשר זה, נראה שחמאס אף מעדיפה להעצים את נרטיב “כישלון ישראל בפירוק נשק ההתנגדות” באמצעות שילובה של תפיסת “אחדות הזירות”, ולכן היא מחברת לנרטיב גם את חזבאללה אשר גם הוא מתמודד עם הדרישה להתפרקות מנשקו ודבק בסירובו. חמאס מבקשת להדגיש במסריה כי גם במקרה של ההתנגדות הפלסטינית וגם במקרה של “ההתנגדות” הלבנונית, נשק “ההתנגדות” היה ונותר בבחינת קו אדום.
• לשם הדגשת המסר והעצמתו, תקשורת חמאס “מגייסת” אמירות של פרשנים ודוברים ישראלים אשר מחדדים את הקושי הרב בהשגת היעד המשמעותי של פירוק חמאס וחזבאללה מנשקם. כך למשל, רשת קדס של חמאס תרגמה והפיצה מאמר של המזרחן ד”ר חיים גולובנציץ, בו נטען כי “ההתנגדות” הפכה לתודעה קולקטיבית המאיימת על ביטחון ישראל וכי שתי הסוגיות הדחופות ביותר במשוואת הביטחון הלאומי של ישראל כיום הן פירוק חזבאללה וחמאס מנשקם. לדבריו, כישלון ישראלי במשימת פירוק חזבאללה מנשקו יערער כל אפשרות להחיל מודל דומה ברצועת עזה והדבר מעורר דאגה עמוקה הן במערכת הביטחונית והן במערכת הפוליטית בישראל (רשת קדס, 28 באוקטובר 2025). כמו כן, הובלטה בהקשר זה אמירה המיוחסת לשר אבי דיכטר מתוך ישיבת הקבינט, ולפיה נראה שלישראל יהיה יותר קל לזכות באליפות העולם מאשר לפרז את רצועת עזה (רשת קדס, 7 בנובמבר 2025).

• ניכר שחמאס מבקשת גם לנצל את המאמץ התודעתי בהקשרי הגדרת נשק “ההתנגדות” בתור “קו אדום” לצורך ניגוח הרשות הפלסטינית והעומד בראשה ולגיוס תמיכה ברחוב העזתי בפרט והפלסטיני בכלל. כך למשל, הובלט בתקשורת חמאס דיווח לפיו בשיחות הפלגים הפלסטיניים שהתקיימו בקהיר בין התאריכים 24-22 באוקטובר 2025, עדכנו סגנו של יו”ר הרשות הפלסטינית, חסין אלשיח’, וראש המודיעין הכללי הפלסטיני, מאג’ד פרג’, את הבכירים המצריים כי הרשות הפלסטינית תומכת בהצבת פירוק נשק “ההתנגדות” כתנאי למימוש השלב הבא של ההסכם ואף ביקשו ממצרים לפעול למימוש תנאי זה (רשת קדס, 27 באוקטובר 2025).
• בהקשר זה, תקשורת חמאס אף מפרסמת מעת לעת נתונים העולים מסקרים שנערכו על ידי מכוני סקרים פלסטיניים, מהם עולה לכאורה כי רוב הציבור הפלסטיני מתנגד לפירוק חמאס מנשקה ורואים בנשק “ההתנגדות” קו אדום שאין לוותר עליו, גם אם פירוק הנשק מוגדר כתנאי לסיום המלחמה. בכך למעשה שבה ומחדדת חמאס את עמדתה גם באמצעים עקיפים שנועדו לתת תוקף לעמדתה המוצהרת בסוגיית פירוק הנשק.

• כחלק מקידום המסר, פרסם ביטאון חמאס “אלרסאלה” קליפ בשם “נשקי הוא כבודי וברית אבותיי”. הקליפ היווה שיר הלל לנשק “ההתנגדות”, והוא כלל תיעוד של הזרוע הצבאית של חמאס בעת שימוש בסוגים שונים של אמצעי לחימה, שיגור רקטות ושימוש ברחפנים ממונעים, ובכלל זאת תיעוד רב מה-7 באוקטובר 2023, כולל תמונות קשות מאוד של נרצחים במתקפה.^[5]
• במסגרת המאמץ התודעתי של חמאס בהקשרי נשק “ההתנגדות”, היא אף ניסתה להניא את קהלי היעד של מסריה מניסיונות להשתמש בכוח לצורך פירוק נשק “ההתנגדות” או הטלת המשימה על כוח בינלאומי. דוגמה לכך היא דבריו של ראש רשות המידע הממשלתית של מצרים, ד”ר צ’יא רשואן, לפיהם הטלת משימת פירוק נשקה של חמאס על הכוח הבינלאומי שמתוכנן להישלח לרצועת עזה תוביל לעימותים עקובים מדם ברצועה. רשואן הדגיש כי שום מדינה שפויה לא תסכים להשתתף בכוח שנועד להתעמת עם “ההתנגדות הפלסטינית”.

• חמאס גם הדגישה במסריה כי היא דוחה את המתווה הבינלאומי לניהול הרצועה ומוכנה לאמץ את המודל המצרי, המצדד בכוח ערבי-אסלאמי שיופקד על ניהול הרצועה כאשר ניכר שחמאס מנסה לדחוק לקרן זווית את ההתמקדות בסוגיית פירוק הנשק. בכיר חמאס בלבנון, אסאמה חמדאן, ציין כי המודל הערבי-אסלאמי לניהול הרצועה שהציעה מצרים הוא הטוב ביותר וטען כי במשא ומתן שהתקיים בשרם אלשיח’ לא הוצג שום סעיף בנושא פירוק נשק “ההתנגדות” (רשת קדס, 17 בנובמבר 2025).

המחויבות ליישום הפסקת האש

• לצד הדגשת הריבונות והמשילות ברצועה, חמאס פועלת להציג תדמית של גורם אחראי המכבד את חלקו בהסכם ומנגד להציג את ישראל באור הפוך. באופן זה, מבקשת חמאס לצבור נקודות זכות אצל המדינות המתווכות והערבות להסכם. ניכר שמאמצים אלו אף זוכים לגיבוי מצד המדינות המעורבות בהסכם אשר נוטות לצד חמאס, ובראשן תורכיה שהביעה תמיכה בלתי מסויגת בחמאס, כפי שעולה מהתבטאויותיו העקביות של נשיא תורכיה, רג’פ טאיפ ארדואן, אשר מדגיש בכל הזדמנות כי “חמאס ממלאת אחר התחייבויותיה במסגרת ההסכם חרף הפרובוקציות של ממשלת נתניהו” (קדספרס, 18 בנובמבר 2025).

• ביטוי לכך היה לאחר התקיפות הישראליות והסיכולים של פעילים בכירים בחמאס ב-22 בנובמבר 2025, בתגובה להפרות חמאס של הפסקת האש, כאשר פורסם כי בחמאס העבירו את המסר כי הם כבר לא מחויבים להפסקת האש ומוכנים לשוב ללחימה (אלערביה, 22 בנובמבר 2025). בתוך זמן קצר, התייצבו בכירים בתנועה, בהם חבר הלשכה המדינית עזת אלרשק, וסגן ראש חמאס-חוץ מוסא אבו מרזוק, כדי להכחיש את הדיווח ולטעון כי הם מחויבים להצלחת ההסכם (ערוץ אלאקצא ואלג’זירה, 22 בנובמבר 2025).
• אחת הדוגמאות לניסיון חמאס להציג את מחויבותה להסכם היא המסר כי היא פועלת ככל יכולתה להשבת גופות החטופים החללים, ובד בבד להאשים את ישראל בהערמת קשיים על פעולות האיתור והחילוץ. מסר ברוח זו הוצג בהודעה מטעם דובר חמאס, חאזם קאסם, בה נמסר כי המשך פעולות החיפוש אחר יתר גופות החללים הישראליים חרף הקשיים והמורכבויות, משקף את מחויבותה המלאה של תנועת חמאס ליישום ההסכם להפסקת המלחמה בהתאם לתוכנית הנשיא האמריקני טראמפ. בהודעה נאמר כי חמאס קוראת למתווכות “להפעיל לחץ על הכיבוש לאפשר את הצרכים הנלווים הדרושים לטובת המאמצים הללו” (אלשרק, 16 בנובמבר 2025).

“העמידה האיתנה” של רצועת עזה

• מרכיב מרכזי נוסף שזכה להדגשה בולטת במסרי חמאס היה “העמידה האיתנה” (במקור: “צמוד”) של תושבי רצועת עזה ששרדו את “מלחמת השמדת העם”, תוך הקרבות עצומות. מסרים אלה נועדו להעלות את מורל תושבי הרצועה, אך גם כדי לשכך את הביקורת הפנימית לנוכח המחיר הכבד שגבתה המלחמה, הן במספר ההרוגים והן בהרס העצום.
• בנאום שנשא ראש הלשכה המדינית של חמאס ברצועת עזה, ח’ליל אלחיה, להכרזה על הפסקת האש, הוא פנה לתושבי הרצועה ואמר כי “העולם עמד נדהם מול מה שנתתם, הקרבתם, כשנותרתם עומדים איתן, סבלניים ומסורים בעת שנלחמתם מלחמה שהעולם לא ראה קודם לכן”. הוא הוסיף כי במשך שנתיים, רצועת עזה “יצרה נסים לבדה וריפאה פצעים” וכי היא “הגנה על ירושלים ועל אלקצא ונלחמה באויב עם גבורה ואומץ שאין דומים להם, ואישרה כי עזה אסורה לאויביה וגבריה לא נשברים ולא נפגעים ממי שנטשו אותם” (ערוץ הטלגרם של חמאס, 9 באוקטובר 2025).

יחיא אלסנואר הוביל לפתיחת עידן אזורי חדש

• בתקשורת חמאס ניכר מאמץ תודעתי להאדרת שמו של מנהיג התנועה לשעבר ומתכנן “מבול אלאקצא”, יחיא אלסנואר, כסמל וכגיבור-על עד כדי מיתולוגיזציה של אלסנואר לאחר מותו והצגתו כסמל על-זמני של “התנגדות”, הקרבה ומנהיגות. גם סצנת הרגעים האחרונים לפני מותו, אשר תועדה על ידי צה”ל ופורסמה בכלי תקשורת, כשהוא הניף מקל שאחז בו לעבר רחפן ישראל שחג בסמוך אליו, תוארה על ידי חמאס כ”מות קדושים אייקוני של מנהיג שדבק בהתנגדות עד נשמת אפו האחרונה”. בכך מעוניינת חמאס לצרוב בתודעה את דמותו של אלסנואר כדמות של מנהיג מעורר השראה וכמודל לחיקוי שלאורו יש ללכת ואף להנחיל לדורות הבאים.
• ביום השנה למותו של אלסנואר ב-16 באוקטובר 2025, פורסמו בכלי התקשורת של חמאס כתבות ומאמרים שהאדירו את שמו ופועלו. המאמרים גוללו את סיפור חייו של האיש שנולד וגדל במחנה הפליטים ח’אן יונס לאחר שמשפחתו גורשה על ידי הכוחות הישראלים ממג’דל (אשקלון) בשנת 1948 וניכר שחמאס מבקשת בכך להפוך את דמותו של יחיא אלסנואר להישג בפני עצמו, תוך הבלטת העובדה שהוא נולד וגדל כנער פלסטיני רגיל לחלוטין אולם לא נשאר אדיש לסביבה רוויית רוח “ההתנגדות” והגעגועים למולדת שבה גדל, ואף היה אסיר בכלא הישראלי במשך 23 שנים רצופות עד לשחרורו ב-2011 במסגרת עסקת “הנאמנות לבני החורין” (עסקת שליט) שהוא היה מהוגיה.
• חמאס הדגישה במסריה כי אלסנואר הוא מנהיג שהביא לפתיחתו של עידן חדש בתולדות הסכסוך, והוא מזוהה כמי שהפך על פניה את תפיסת הביטחון של ישראל. יתרה מזאת, ניכר כי חמאס מבקשת למנף גם את מותו של אלסנואר לצרכים תודעתיים ולכן מותו אינו מוצג כסיום דרכו, אלא כדלק חדש עבור “ההתנגדות” וכיסוד במיתוס המתגבש סביבו אשר משלב לפי חמאס שלושה מרכיבים שעיצבו את דמותו כמנהיג דגול: מחנה הפליטים שבו גדל ועוצבה דמותו, מבול אלאקצא – נקודת השיא של פועלו, והמקל שאיתו סיים את חייו כלוחם “התנגדות” בלתי מתפשר.
• המסרים הללו וההישג הגדול של “מבול אלאקצא”, שרשום על שמו של אלסנואר, באו לידי ביטוי במאמר מיוחד שהוקדש להאדרת שמו של אלסנואר באתר הרשמי של חמאס. להלן קטע מהמאמר (אלרסאלה, 16 באוקטובר 2025):
  • “לאורם של השהיד עבד אלקאדר אלחסיני והשהיד עז אלדין אלקסאם, נפל מפקד מערכת מבול אלאקצא המבורכת, המפקד הגדול יחיא אלסנואר, אבו אבראהים, כשהוא שהיד ולוחם, אוחז בנשקו עד הרגע האחרון, להגנת אדמתו ומולדתו. מג’נין של אלקסאם ועד רפיח של אלסנואר, מסע של התנגדות וסיפורו של עם הטווה בגופו ובעמידתו האיתנה את דרכו עד לגירוש הכיבוש מכל אדמתנו הפלסטינית. איש שיצא ממחנה ח’אן יונס להוביל את המבול ב־7 באוקטובר ואז עומד מול רחפן חמוש כשהוא מחזיק מקל, לפני שנפל כשהיד בתל אלסלטאן שברפיח… היום הזה, פתח דף חדש בדברי ימי הסכסוך בתודעה הפלסטינית והעולמית והפך את אבו אבראהים, לסמל של מנהיג היוצא מתוך מצור והופך על פניהן את משוואות הביטחון של ישראל… בנאומיו ובראיונותיו הציג אלסנואר תפיסה הרואה את העולם דרך משוואה של כוח והרתעה. מבחינתו, ההתנגדות היא בחירה קיומית ולא טקטית והעם הפלסטיני לא יהיה קורבן שנהרג בשתיקה. הוא דיבר על הרתעה באמצעות הנשק אך גם על תמונה וזיכרון כשני כלי נשק מסוכנים לא פחות. המיזוג הזה בין מחשבה לארגון הפך את פועלו לתיאוריה המתעדת שלב חשוב בהתפתחות הסכסוך הפלסטיני”.
• מאמר ברוח זו ועם מסרים דומים מאוד הוקדש לדמותו של אלסנואר גם באתר מרכז המידע הפלסטיני (Palinfo). להלן קטע מהמאמר (מרכז המידע הפלסטיני, 16 באוקטובר 2025):
  • “עם כניסתו של הסכם הפסקת המלחמה בעזה לשלב של מבחן וספק, שב ומתחדש הדיון באיש שהוביל את מבול אלאקצא ועמד מול אחת ממכונות המלחמה האימתניות בעולם בעוצמה שאינה נשברת. יחיא אלסנואר, שעבר מתא בידוד בכלא אל מוקד קבלת ההחלטות בהנהגת חמאס, ומספסלי הלימוד באוניברסיטה האסלאמית אל תכנון המבצעים בשטח, טווה את מסלול חייו בעקשנות ובאמונה עמוקה בהתנגדות. הוא נשא עמו חזון שלא השתנה בחלוף הזמן, עד שנפל כשהיד בלחימה… כשהוא לבוש באפודו הצבאי, תוך כדי לחימה, כשהוא מסתער ולא בורח, מצא השהיד המפקד יחיא אלסנואר את מותו ב־16 באוקטובר 2024. סיום מלא גבורה וגאווה, המשרטט את דרך ההתנגשות בין “בני האמת” לבין אויבם. בתמונת הסיום האייקונית שלו, שמהווה תחילתו של שלב חדש, נראה אלסנואר כשהוא לבוש באפודו הצבאי ועוטה כיסוי פנים כאשר באומץ ליבו לאחר שנפצע בידו, הוא קושר אותה בחוט ברזל וממשיך להילחם עד נשמת אפו האחרונה. כך הוא הלך כשהיד כשהוא זקוף כמו עמו העומד איתן והרי עזה האיתנים”.

     
מימין: “יחיא אלסנואר…שלישיית מחנה הפליטים, המבול והמקל” (אלרסאלה, 16 בנובמבר 2025). משמאל: “יחיא אלסנואר…מורשת חיה ביום השנה למות הקדושים של מפקד המבול” (מרכז המידע הפלסטיני, 16 בנובמבר 2025)

שחרור האסירים מהווה הישג היסטורי

• חמאס הגדירה את שחרור האסירים הפלסטינים מבתי הכלא בישראל בתמורה לחטופים ולחללים הישראלים בתור “הישג היסטורי”, תוך הצגת “הוכחות” שנועדו להבהיר מדוע מדובר בהישג היסטורי וחסר תקדים מבחינתה. מסרי חמאס הדגישו כי מימוש העסקה “סיכל את מזימותיה של ישראל לבצע הנדוס תודעה בהקשרי האסירים ולהרתיע בכך את ההתנגדות”. כמו כן, נאמר במסרים כי שחרור האסירים הוא הישג משמעותי גם נוכח מה שמוגדר כ”שבירת יהירותו של הכיבוש ומדיניות מאסרי העולם שלו כלפי אסירים פלסטינים”. עוד צוין כי בראיית חמאס, הוכחה נוספת להישג ההיסטורי היא השבת התקווה לחירות חרף המאסר והדיכוי.

• חמאס רואה הישג מרשים לא רק במספר האסירים ששוחררו אלא גם בעובדה שרבים מבין המשוחררים השתייכו לקטגוריית “ותיקי האסירים”. כדי להדגיש זאת, הפיקה לשכת ההסברה לענייני אסירים של חמאס אינפוגרפים עם נתונים לצורך המחשת ההישג המשמעותי.

     
האינפוגרף מימין: 80% מוותיקי האסירים שוחררו במסגרת עסקאות החילופין ב”מבול אלאקצא” (אלרסאלה, 16 באוקטובר 2025). האינפוגרף משמאל: 3,985 אסירים משוחררים. מתוכם 486 אסירי עולם, 319 שנשפטו לתקופות מאסר ממושכות, 33 שהיו צפויים למאסרי עולם ולתקופות מאסר ממושכות, 144 נשים ו-297 ילדים (אלרסאלה, 16 באוקטובר 2025)

^[1] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 20 בנובמבר 2025: "החלטת מועצת הביטחון 2803 על עתיד רצועת עזה ועמדות גורמי הכוח".
^[2] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 21 באוקטובר 2025: "פעילות חמאס להשבת המשילות הביטחונית ברצועת עזה לאחר הפסקת האש"; מחקר של מרכז המידע מתאריך 3 בנובמבר 2025: "פעילות חמאס להשבת המשילות האזרחית ברצועת עזה לאחר הפסקת האש".
^[3] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 16 בפברואר 2025: "נרטיב “הניצחון” של חמאס במלחמת “חרבות ברזל"".
^[4] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-23 באוקטובר 2025: "עתיד נשק חמאס ומאמצי שיקום הזרוע הצבאית בעקבות הפסקת האש ברצועת עזה".
^[5] קישור לסרטון המלא https://tinyurl.com/yc7mxcyk

מאמרים נוספים בתחום