הלכי רוח ברצועת עזה במלאות שנה למלחמת “חרבות ברזל”

עיקרים

• בחלוף שנה מאז מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 ופרוץ מלחמת “חרבות ברזל”, תחושות האופוריה בקרב הציבור ברצועת עזה התחלפו בתחושות קשות של ייאוש מהמצב על רקע ההרס הכבד, העקירה מהבתים ומספרי ההרוגים.^[1]
• עיקר הביקורת ברשתות הפלסטיניות ברצועת עזה עוסקת בקשיי החיים בצל המשך המלחמה וחוסר הוודאות לגבי ההמשך, הרעב ומחירי המזון הגבוהים, ובקושי למצוא מקומות מחסה ומזון.
• ביקורת רבה מופנית גם לעבר חמאס, ובמיוחד נגד מנהיגי התנועה ששוהים מחוץ לרצועת עזה ואינם ערים למצוקה ההולכת וגוברת של התושבים. מאז מותו של מנהיג חמאס, יחיא אלסנואר, שנתפס בתור “אדריכל” מתקפת ה-7 באוקטובר, מנהיג חמאס-חו”ל ח’אלד משעל הפך ליעד המרכזי לזעמם של התושבים ברצועה.
• לצד הבעת הביקורת ברשתות החברתיות, תחושות הייאוש והכעס על חמאס מתבטאים גם בתוצאות של סקרי דעת קהל שהראו כי קיימת תמיכה נמוכה באפשרות שחמאס תמשיך לשלוט ברצועת עזה גם לאחר המלחמה לצד אחוזי תמיכה נמוכים במתקפת ה-7 באוקטובר והמשך “ההתנגדות החמושה” נגד ישראל.
• על אף קולות הביקורת והתסכול מהמשך המלחמה, עדיין לא ניתן לזהות מחאה ציבורית נרחבת נגד תנועת חמאס ברצועת עזה. להערכתנו, הדבר נובע מחשש מנקמה, במיוחד על רקע ניסיונות חמאס לשמר את כוחה בשטח, בין השאר באמצעות יחידת “סהם” של משרד הפנים שפועלת לכאורה נגד בוזזים ומפרי סדר. כמו כן, יצוין כי למרות הביקורת הפנימית כלפי ההנהגה ברצועת עזה, ישראל עדיין נתפסת כאויבת המרכזית ומתוארת כ”ישות אכזרית המבצעת רצח עם”.

כעס וייאוש מהמשך המלחמה

• מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 עוררה תחושת אופוריה וגאווה בקרב הפלסטינים, במיוחד ברצועת עזה, בשל תחושת הניצחון על “האויב הישראלי”. אולם אחרי שנה של תקיפות ישראליות ולחימה עזה, עם יותר מארבעים אלף הרוגים (לטענת משרד הבריאות של חמאס ברצועת עזה), הרס נרחב ומאות אלפי תושבים שנאלצו לעקור מבתיהם, הביקורת נגד המלחמה הופכת לגלויה יותר ברשתות החברתיות, עם שילוב של ייאוש מהמשך הלחימה, תסכול ממצב התושבים וכעס על חמאס. להלן דוגמאות בולטות:
  • לקראת ציון יום השנה למתקפת חמאס, פרסם באסם עת’מאן, תושב צפון הרצועה, פוסט, בו שאל: “אתה כעזתי, איך אתה מרגיש ביחס ל-7 באוקטובר?!”. הפוסט שותף 12 אלף פעמים וקיבל כ-18 אלף תגובות: כרים ג’ודה, פלסטיני ממחנה הפליטים ג’באליא שהפך לעקור בתחילת המלחמה, כתב: “אולי הדבר הכי טוב שקרה היום היה הפוסט של באסם עת’מאן, שהציג לראשונה את דעתם האמיתית של העזתים לחברה הערבית; מחמד סמסון כתב: “מי שמתגאה בשבעה של הנעל שלי,^[2] בוגד בדם של ילדינו”; יאסר אבו ע’אליון כתב: “יום אפל עבורנו שהרס את חיינו, ושום קרוב משפחה או אהוב לא נשאר. שאללה יבוא חשבון עם חמאס”; וסאם וליד משעראווי כתבה: “אני נשבעת באללה שהתחלנו לשנוא את כל חודש אוקטובר בגלל התאריך השחור הזה”; מהנד חמאד כתב: “מעשה של בגידה” (דף הפייסבוק של Basem Othman, 6 באוקטובר 2024).
  • תושב צפון הרצועה תיעד עצמו מתבטא בכעס כלפי חמאס, הג’האד האסלאמי בפלסטין (הגא”פ) ופעילי “ההתנגדות”: “מה הרווחנו מ-7 באוקטובר חוץ מהרס ומוות. תנו לי דבר אחד שהרווחנו”. הוא חזר על כך מספר פעמים ואז החל ברצף קללות כלפיהם (חשבון X של yohommalali , 4 בספטמבר 2024).

• • בתיעוד של שיירת פליטים שיצאה מצפון הרצועה, נראה אחד העקורים פונה בקול רם לעבר הצלם: “זה ההישג? זה ההישג, יא חמאס? אללה, יתחשבן אתכם על הגירוש של העם בצורה שכזו” (חשבון X של אבו אלחסן, 20 בנובמבר 2024).
  • אום אחמד, תושבת עבסאן שבאזור ח’אן יונס, אמרה : “הילדים שלנו רעבים, הם רוצים ביסקוויטים, הם רוצים לחם, רוצים אוכל. איך ילדים מרגישים שאומרים להם שאין לחם, לא מספיק שילדיי התייתמו מאב שסיפק להם הכל?”. בהמשך אמרה: “אללה, רחם עלינו, תיפטר מהמלחמה הארורה הזאת. אין ביכולתנו לספק חיתולים, חלב או קמח” (דף הפייסבוק של madlean om ahmad , 24 בנובמבר 2024).
  • בתיעוד שפורסם בערוץ אלערביה, נראתה אישה שעמדה בלב ההריסות וצעקה: “אללה בעצמו אמר הימנעו מלהתעמת עם האויב, הנביא הקפיד לשמור על חיי המאמינים. אפילו בקרב בדר,^[3] הנביא הרחיק את הלחימה מבאר המים על מנת שהאנשים יוכלו לשתות. אנחנו בלי חיים, בלי בתים, ובלי זיכרונות. העיקר שהאחים המוסלמים מרוצים וחמאס שמחה – אללה יתחשבן אתכם” (אלערביה, 26 בנובמבר 2024).
  • בסרטון נוסף, התלונן אחד התושבים: “היה לי בית של 280 מטר, ארבע קומות. הייתי אחד הסוחרים הגדולים בעזה, ועכשיו אני באוהל שמתמוטט. תפסיקו את המלחמה” (ערוץ האינסטגרם של חמזה אלמצרי, 25 בנובמבר 2024).
  • את תחושת הייאוש המייצגת רבים ברצועת עזה, הטיבה להציג אסלאם אלאסטל בבלוג שפרסמה: “אנחנו הולכים לסוף הבלתי נמנע, גם אם אנחנו נושמים, אני לא חושבת שמישהו מאתנו באמת חי. לפעמים אני חושבת שפשוט הפכנו למכונות, מחפשים דרכים לספק מזון, מים ואוהל שהגג שלו לא דולף מי גשמים. אנחנו רגילים לעמוד בתור בהשפלה. יש תור למים, תור לשירותים, תור נוסף ללחם, ושלישי למילוי סיר עם שעועית או פסטה מבית התמחוי של המחנה או של השכונה. בבתי חולים ובמרפאות ממשלתיות יש תורים מול חדרי הרופאים, אחרים מול בית המרקחת להוצאת התרופה הזמינה ושלישית לבדיקת דגימות דם. לכל אחד מהאלפים שנאספו פה ושם יש מאה ואחד סיפורים לכתוב עליהם. מה התועלת? האם המציאות תשתנה? (בלוג של אסלאם אלאסטל בתוך רשת נוי -רשת נשית חדשותית, 24 בנובמבר 2024).
  • מנגד, פורסמו גם גילויי תמיכה מועטים למתקפת ה-7 באוקטובר 2023, גם לאחר שנה של הרס עצום. עבד אלחמיד חמייד כתב: “למען האמת, למרות כל מה שעברנו, אני מרגיש גאה”; סרה עבד אלנאצר כתבה: “יום גדול בו הראנו לכיבוש את כוחו של אלוהים ואת אומץ לבם של האנשים” (דף הפייסבוק של Rahma Ashraf, 12 באוקטובר 2024).

ביקורת נגד הנהגת חמאס

• מרבית הביקורת ברצועת עזה נגד הנהגת חמאס מאז ה-7 באוקטובר 2023 כוונה נגד יחיא אלסנואר, ששימש ראש הלשכה המדינית של התנועה ברצועה זמן המתקפה, ובספטמבר 2024 מונה לראש הלשכה המדינית של חמאס לאחר הריגת אסמאעיל הניה. עם זאת, לאחר מותו של אלסנואר ב-16 באוקטובר 2024, הופנה חלק נכבד מהביקורת לעבר מנהיג חמאס-חו”ל, ח’אלד משעל. נאומו של משעל ב-7 באוקטובר 2024, בו התייחס לאובדן חיי האדם ברצועת עזה כאל “אובדן טקטי בלבד”, עוררה תגובות נזעמות וחיזקה את תחושת התסכול כלפי הנהגת חמאס, ובמיוחד נגד מנהיגי התנועה שחיים בתנאים יוקרתיים בחו”ל:
  • “משעל הוא פרעה של זמנו, עזה נהרסה לחלוטין, וכמובן שזה לא מעניין אותו, כי הוא שוהה במלון חמישה כוכבים יחד עם משפחתו, מקבל שכר חודשי מתנועת האחים המוסלמים, ופועל לפי הוראות איראן לשירות האג’נדות שלה בבגידה בעם הפלסטיני ובנושא הפלסטיני בתואנה של התנגדות” (אלערביה, 7 באוקטובר 2024).
  • “חמאס ומשעל, מספיק עם השקרים. אתם הסיבה לאסונות של תושבי עזה בגלל הנאמנות שלכם לאיראן, הפזיזות שלכם ואי היכולת שלכם לצפות את ההשלכות של התקיפה שאתם קוראים לה “מבול אל-אקצא'” (אלערביה, 7 באוקטובר 2024).
  • “לא מתביישים לשקר. חזבאללה איבד את כל מנהיגיו, חמאס איבדה את כוחה הצבאי, ואז מגיע האח המוסלמי השקרן ואומר לך ‘טקטי’ ו’טיקטוקי’, ואנחנו מנצחים” (אלערביה, 7 באוקטובר 2024).
  • מגיב בשם צאלח עיאד ציטט את משעל בתוספת קללות: “כל מה שיקרה לנו לעם זה ‘אבדות טקטיות’, אבל מה שקורה להם לישראל זה ‘אבדות אסטרטגיות’. אללה ינקום בך, יא ח’אלד משעל” (ערוץ הטלגרם של חמזה אלמצרי, 10 באוקטובר 2024).
• בביקורת נגד חמאס וההחלטה על מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 שולבו גם היבטים דתיים. פרופסור סלמאן אלדיא, מרצה ודיקן באוניברסיטה האסלאמית המזוהה עם תנועת חמאס, פרסם פתווה, בה קבע כי התנאים הנדרשים להצדקת הג’האד לא התקיימו במתקפת ה-7 באוקטובר. הוא ציין כי הפוליטיקאים היו צריכים להימנע מפעולה שעלולה לגרום לאובדן חיי אדם, וכי האבדות הכבדות בנפש בקרב אזרחי הרצועה, ההרס הנרחב של תשתיות והמשבר ההומניטרי הקשה מהווים עדות לכך שהמתקפה ב-7 באוקטובר 2023 סתרה הן את עקרונות הדת והן את טובת העם (אינדיפנדנט, 16 בנובמבר 2024).

המצב ההומניטרי

המחסור במוצרים ויוקר המחייה

• המצב הכלכלי והמצב ההומניטרי ברצועת עזה מהווים נושא מרכזי בשיח הציבורי בקרב האוכלוסייה המקומית. מהעמדות המוצגות ברשתות החברתיות עולה ביקורת קשה כלפי המשילות האזרחית של חמאס וביחס להתמודדות התושבים עם מחסור במוצרים בסיסיים לצד יוקר המחיה הגבוה:
  • אחמד אבו עודאי טבעוני, תושב צפון הרצועה, אמר: “הכל הרוס, בעזה אין בתים, אין בתי חולים ואפילו אוכל אין, המחירים מרקיעי שחקים”. הוא סיפר כי הלך לשוק ולא יכול היה לקנות כלום בגלל המחירים הגבוהים. הוא האשים את הסוחרים שעושקים את העם וקרא לתושבים ללכת למחסנים להחרים את האוכל (ערוץ הטלגרם של חמזה אלמצרי, 23 בנובמבר 2024).

• • לובנה עאמר, שנעקרה מביתה בצפון הרצועה, סיפרה: “קנינו לחם מרוכלים שהיו במחנה, וכשאכלנו אותו היה לו ריח רע, הקמח היה פגום ורקוב, אבל אנשים קנו אותו כי אין אפשרות אחרת לאכול” היא הוסיפה: “אתמול הגיע סוחר עם שישה שקי קמח, והציע למכור כל אחד מהם במחיר של 160 שקל, לפני שהמשטרה באה ואילצה אותו למכור אותו במחיר של 50 שקל. אנשים נהרו אליו לקנות את שקי הקמח כדי להשביע את הרעב של משפחותיהם, ואז גילו שכל הקמח רקוב” (סוכנות קדס, 28 באוקטובר 2024).
  • מחמוד ח’ודייר, תושב ח’אן יונס שמתגורר באזור ההומניטרי באלמואצי, סיפר: “הלכתי למאפייה היחידה באלמואצי, עמדתי בתור עם אלפי אנשים. המחיר של כיכר לחם אחת (פיתה) הגיע לשקל, ויש מאפיות קטנות שפועלות למכור אותה בקילו עד שמחירה של כל 7 כיכרות לחם (פיתות) מגיע לתשעה שקלים. הוא הוסיף: “אפילו אלטרנטיבה לבושה לא קיימת, כל הירקות ומוצרי היסוד מתומחרים באופן לא נורמלי, יש ימים שאני יכול לאכול רק פירור לחם קטן כדי להשביע את הרעב של ילדיי” (קדס, 28 באוקטובר 2024).
  • גולשת בשם מדלן אום אחמד התלוננה בסרטון שהופץ בפייסבוק: “הסוחרים העלו את מחיר הטיטולים כדי לשמור על המונופול של מחירים. איך אני יכולה לרכוש חבילת טיטולים ב-250 שקל?… לא מספיק שהפכתם מחצית מהילדים בעזה ליתומים, עכשיו גם הטיטולים במחיר דמיוני. אללה ינקום בכם” (דף הפייסבוק של מדלן אום אחמד, 11 באוקטובר 2024).
  • סלווה אלמצרי, עקורה מבית חאנון המתגוררת במחנה בעקורים בדיר אלבלח, התלוננה בסרטון על הסבל הקיים בתוך האוהלים במהלך החורף. לדבריה, האוהלים מוצפים במים וילדיה סובלים ממחלות קשות בשל הקור העז (חשבון X של Filastiniyat , 27 בנובמבר 2024).

• • סאלם אל-ע’מרי, בן 45 מרפיח, סיפר כי משפחתו נותרה ללא רכוש: “אנחנו פליטים הנעקרים מביתם שוב ושוב”. למרות זאת, הוא הבהיר כי הוא מתעקש להישאר ברצועת עזה ולא לעזוב אותה (חשבוןX של filastiniyat, 27 בנובמבר 2024).

היעדר פיקוח על חלוקת הסיוע

• נושא משמעותי שעלה בדיונים ברשתות החברתיות עסק בהאשמות על גניבת הסיוע ההומניטרי, ובתפקיד שחמאס משחק בנושא. ברצועת עזה קיים זעם ציבורי עז על הסוחרים העושקים את העם, וכן על גזילת המזון שמבצעים גורמים שונים ברצועה. הכעס והתסכול גברו בצורה משמעותית לאחר מותן של שלוש נשים שנמחצו בעת שעמדו בתור ללחם. רבים הביעו כעס ותסכול כלפי הנהגת חמאס ברצועת עזה, המואשמת בניצול תושבים, גניבת משאבים ויצירת משברים מלאכותיים כדי להרוויח מכאב הציבור. התגובות כללו האשמה על השפלת נשים, עוני ומחסור בלחם, לצד קריאות לפעולה לשינוי המצב ולסיום המשברים. להלן תגובות בולטות שפורסמו בערוץ הטלגרם של הפעיל העזתי, חמזה אלמצרי (יותר מ-811 אלף עוקבים) (ערוץ הטלגרם של חמזה אלמצרי, 30-29 בנובמבר 2024):
  • אחמד: “המשטרה בעצמה גונבת את הלחם ואז נותנת אותו למי שהיא רוצה”
  • MSH HSM : “אלוהים יעניש את אלו שהביאו את עזה למצב הזה, סוחרי דם מלוכלכים ובוגדים”.
  • חאמד פוגו: “בושה וחרפה. לצערי, הם רוצים שהמשבר הזה יימשך כדי לזכות באהדה תקשורתית. המשבר יזום, וכולם שותפים לו – החל מסוכנות אונר”א ועד הבריונים בעלי המאפיות. כל זה רק כדי להרוויח על חשבון סבלם של האזרחים”.
  • ח’אלד ג’מאל: “מי שלא מסוגל לנהל תור למאפייה ויוצר משבר בכוונה תחילה, איך ינהל סוגיה צודקת ומדינה קדושה? לאן הגענו? מי אחראי? איפה בעלי הדעה? הצפון והדרום הפכו לבורות וסבל. למה מתעקשים להציג אותנו לעולם כעם ברברי ונבער?”.
  • לא מעט מהמגיבים הפנו את הביקורת גם כלפי הנהגת חמאס “המנהיגים ממלאים את כיסיהם במיליוני דולרים הנלקחים מפיות הרעבים והחלשים”. “נשות עזה עומדות שעות בתור למאפיות בתמונות מבישות ומשפילות, לעתים עד מותן… אם אינכם יכולים לשים סוף למצב הזה, פנו את מקומכם לאלה שמבינים מהי מנהיגות אמיתית”.

ביקורת עצמית של התושבים

• לצד הביקורות נגד הנהגת חמאס והתסכול מהמצב ההומניטרי ומהמשך המלחמה, התושבים הביעו תרעומת גם על חוסר האחדות החברתית, על התגברות של תופעות כמו פריצה לבתים, ביזה, וגנבת הספקה הומניטרית. אירועים אלה גרמו לתושבים ברצועת עזה להביע ביקורת עצמית על השפל שעוברת האוכלוסייה המקומית ואף להצביע עליה כמי שאשמה במצב הנוכחי:
  • תושב הרצועה, יוסוף ג’יאב, אמר בתגובה לביקורת שהופנתה נגד ארגוני הסיוע ברצועת עזה: “תגידו תודה שארגון המזון העולמי מביא לכם קמח. זה לא אשמת הארגון אם העם מתנהג באופן ברברי וחצי ממנו סוחרי לחם. זה עם שצריך חינוך קשוח. אתמול ראיתי מול מאפיית אלספראא את הסוחרים דוחפים בתור בצורה מזעזעת. הממשלה צריכה לעצור כל כאוס מול המאפיות, במיוחד של נשים שהן הגורם העיקרי לאי-הסדר ולסחר בלחם. יש שם משפחות שפועלות כמו כנופיות” (ערוץ הטלגרם של מחנה הפליטים אלנציראת, 29 בנובמבר 2024).
  • טוקבקיסט בשם “התפלל על הנביא” אמר: “אנחנו עם שמגיע לו העונש שהוא מקבל. שתיקתנו אפשרה לכל אחד לנצל אותנו. המלחמה לא תיפסק אלא בידיהם של בני עזה, משום שהמנהיגים בבתי המלון רק מגדילים את חשבונותיהם. המנהיגים בעזה לא יעצרו את המלחמה כי הם נהנים מהכוח” (ערוץ הטלגרם של חמזה אלמצרי, 30 בנובמבר 2024).
  • גם המופתי של נפת חאן יונס, איהסאן עשור, מתח ביקורת חריפה על האוכלוסייה ברצועת עזה, שלדבריו מהווה כר פורה ל”סוחרים לא מוסריים” שמנצלים את האזרחים על ידי גניבת סיוע הומניטרי ומזון ומכירתם בשווקים במחירים מופקעים. עשור, שנהנה מאמון הציבור ברצועה, גינה את מדיניות הסחר ה”מלוכלכת” המבוססת על אחסון המזון, ויצירת מחסור מדומה וניצול השוק המקומי (אינדיפנדנט, 17 בנובמבר 2024).

השתקפות הלכי הרוח בסקרי דעת קהל

• הביקורות הפומביות נגד חמאס לצד גילויי התסכול והפסימיות בשל המשך המלחמה וחוסר הוודאות לגבי “היום שאחרי” באו לידי ביטוי גם בסקרי דעת קהל שערכו מכוני מחקר פלסטיניים בקרב תושבי הרצועה.

סקרי מרכז המחקר והפיתוח הערבי (AWARD)

• באוגוסט 2024, נערך סקר שבחן את עמדות הציבור ברצועת עזה לגבי המלחמה, “היום שאחרי”, תהליך השלום עם ישראל, הפיוס הפנים-פלסטיני ותפקיד הרשות הפלסטינית. להלן הממצאים המרכזיים אתר AWARD, 8 בספטמבר 2024):^[4]
  • 98% ציינו כי הם נעקרו מבתיהם בשל המלחמה, כאשר 58% מבין העקורים נאלצו לעזוב את מחוז המגורים המקורי שלהם ברצועת עזה.
  • 60% העריכו כי המלחמה תימשך שלושה חודשים נוספים לכל היותר; 17% אמרו כי המלחמה תימשך עד שנה; שבעה אחוזים ציינו כי היא תימשך יותר משנה אולם פחות משלוש שנים.
  • 39% אמרו כי חמאס מגלה רצינות רבה במו”מ להפסקת אש מול אחוז אחד מהמשיבים שהביעו עמדה דומה ביחס לממשלת ישראל; 20% אמרו כי חמאס כלל לא רצינית במו”מ מול 74% שאמרו כך לגבי ממשלת ישראל.
  • 70% הביעו תמיכה בנסיגה של כוחות ישראליים מכל האזורים המאוכלסים בצפיפות בשלב הראשון ומתן אפשרות לתושבים לשוב לבתיהם; 52% הביעו תמיכה הסכם שיכלול שחרור מספר חטופים, כולל נשים, קשישים ופצועים, תמורת שחרור מאות אסירים פלסטינים.
  • אחוז אחד מהמשיבים ציינו כי יש להם אמון במוסדות חמאס בכל הנוגע לאספקת סיוע הומניטרי, לעומת 79% שהביעו אמון בסוכנויות האו”ם וחמישה אחוזים שהביעו אמון במשרדי הממשלה ובסוכנויות של הרשות הפלסטינית.
  • אחוז אחד מהמשיבים אמרו שיש להם אמון בחמאס בשאלה לגבי רמת האמון בגורמים שיובילו את מאמצי השיקום הראשונים ברצועת עזה. 63% הביעו אמון באו”ם, 16% הביעו אמון במדינות ערב ושבעה אחוזים הביעו אמון ברשות הפלסטינית.
  • 71% מהמשיבים הביעו תמיכה בממשלה פלסטינית שתשלוט ברצועת עזה. 40% מתוכם אמרו שהם רוצים שהרשות הפלסטינית תוביל את הממשלה, 36% הביעו תמיכה בממשלת אחדות ורק שישה אחוזים תמכו בממשלה בהובלת חמאס.
  • 49% אמרו כי הסוגייה הראשונה במעלה שמטרידה אותם ביחס למלחמה היא שלא יצטרכו לעקור שוב ממקום מגוריהם. 21% הצביעו על הצורך להבטיח מספיק מזון ומים.
  • שישה אחוזים בלבד אמרו שיצביעו לחמאס בבחירות הכלליות, כאשר יתקיימו, לעומת 47% שאמרו שיצביעו לפתח.
• באוקטובר 2024, נערך סקר נוסף, שהצביע על היחלשות נוספות בתמיכה בחמאס. להלן הממצאים הבולטים (אתר AWARD, 13 בנובמבר 2024):^[5]
  • 84% ציינו כי המצב ב”פלסטין” מתקדם בכיוון הלא נכון לעומת עשרה אחוזים שציינו כי המצב מתקדם בכיוון הנכון. מדובר בעלייה לעומת הסקר באוגוסט 2024 (77%) ומאי 2024 (71%). כמו כן, 54% אמרו כי הם פסימיים יותר לגבי העתיד לעומת 43% שהביעו אופטימיות.
  • 63% הביעו תמיכה בממשלה בהובלה פלסטינית לאחר המלחמה. 51% ציינו כי הם בוטחים בממשלת אחדות, 31% הביעו תמיכה בממשלה בהובלת הרשות הפלסטינית ורק שלושה אחוזים הביעו ביטחון בממשלה בהובלת חמאס.
  • 46% ציינו כי הם מאד לא שבעי רצון מתפקוד סוכנויות הסיוע הבינלאומי בחלוקת הסיוע, 31% אמרו שהם שבעי רצון באופן מסוים ו-15% ציינו כי הם לא שבעי רצון באופן מסוים.
  • בשאלת הבחירות למועצה המחוקקת, 11% אמרו שיצביעו לחמאס מול 31% שאמרו שיצביעו לפתח.
  • 74% הביעו תמיכה בפתרון שתי המדינות ורק 11% ציינו כי הם תומכים בהקמת מדינה בכל “פלסטין ההיסטורית”. 15% הביעו תמיכה ב”התנגדות חמושה” כדי להביא להקמת מדינה פלסטינית (לעומת 37% ביהודה ושומרון), ו-64% הביעו תמיכה בקיום מו”מ מדיני.

מכון המחקר של ד”ר חליל שקאקי

• בספטמבר 2024, פרסם המרכז הפלסטיני למדיניות ולחקר סקרים ומדיניותPSR) ) של ד”ר ח’ליל שקאקי את תוצאות הסקר הרבעוני בקרב התושבים ברצועת עזה וביהודה ושומרון. הסקר הראה כי לראשונה מאז 7 באוקטובר 2023, נרשמה ירידה משמעותית בתמיכה במתקפת חמאס נגד ישראל לצד ירידה בציפיות שחמאס ינצח במלחמה הנוכחית. כמו כן, הממצאים הציגו ירידה מתונה ברמת התמיכה בחמאס, ברצועת עזה במיוחד, חלה ירידה בהעדפת שלטון חמאס “ביום שאחרי” עם זאת, חמאס נותרה הסיעה הפופולרית ביותר בקרב הפלסטינים בהשוואה לפלגים אחרים. במקביל, נרשמה עלייה משמעותית בתמיכה בפתרון שתי מדינות, ירידה בהעדפת מאבק מזוין, ועלייה בתמיכה במשא ומתן כאמצעי לסיום הכיבוש הישראלי. להלן הממצאים הבולטים בקרב תושבי רצועת עזה (אתר PSR, 17 בספטמבר 2024):^[6]

  • אחוזי התמיכה בחמאס נשארו יציבים ביחס לתקופה שלפני המלחמה: 35% לעומת 38% לפני המלחמה.
  • התמיכה באירועי 7 באוקטובר ברצועת עזה הגיעה ל-39%, ירידה של 18% לעומת התמיכה בפלישה לישראל שעמדה על 57% ביוני 2024 ו-71% במרץ 2024. לשם השוואה, 64% מהמשיבים ביהודה ושומרון בסקר בספטמבר 2024 הביעו תמיכה במתקפת ה-7 באוקטובר.
  • 57% דיווחו כי אחד או יותר מבני משפחתם נהרגו במלחמה, 69% דיווחו שאחד או יותר מבני משפחתם נפצע. כאשר משלבים את התשובות ומסירים כפילויות, 78% מדווחים על בני משפחה שנהרגו או נפצעו, ורק 22% דיווחו על היעדר פגיעות במשפחתם.
  • 28% מתושבי הרצועה ציינו כי הם מאמינים שחמאס ינצח במלחמה, לעומת 57% שהביעו עמדה דומה במרץ 2024.
  • 37% העריכו כי חמאס תמשיך לשלוט ברצועת עזה אחרי המלחמה, לעומת 70% מהנשאלים ביהודה ושומרון. בסקר ביוני 2024, ציינו 46% מתושבי הרצועה כי לדעתם חמאס תשלוט גם לאחר המלחמה.
  • 40% הביעו תמיכה במו”מ מדיני להקמת מדינה פלסטינית, לעומת 24% שהביעו עמדה דומה בסקר ביוני 2024. 36% הביעו תמיכה ב”התנגדות חמושה”, לעומת 56% שציינו דעה דומה ביוני 2024. לשם השוואה, 56% מהמשיבים ביהודה ושומרון הביעו תמיכה ב”התנגדות חמושה” בסקר בספטמבר 2024.

^[1] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-18 בנובמבר 2023: "המחיר אותו משלמים תושבי הרצועה – ניצני ביקורת על התנהלות חמאס"; מחקר של מרכז המידע מ-12 בדצמבר 2023: "סדקים בין אזרחי הרצועה להנהגת חמאס והתרחבות הביקורת הציבורית נגד חמאס".
^[2] במקור: אלסאבע מן כנדרתי. הנעל מסמלת בתרבות הערבית משהו מלוכלך, מזוהם ובזוי. ברשתות החברתיות הביטוי משמש כביטוי לעג למתקפת חמאס.
[3] קרב בדר בחצי האי ערב בשנת 634, בו נלחם צבא נביא האסלאם, מחמד, נגד צבא קריש. {^[4] הסקר התקיים באופן טלפוני בקרב 538 משיבים בחמשת המחוזות ברצועת עזה בין 17-8 באוגוסט 2024. רמת הדיוק של הסקר עומדת על 95% עם טעות דגימה של ±4.2%. 
^[5] הסקר התקיים בקרב 391 משיבים ברצועת עזה (184 בראיונות טלפוניים ו-207 בראיונות פנים אל פנים) ו-681 משיבים ביהודה ושומרון בין 17-6 באוקטובר 2024. רמת הדיוק עומדת על 95% עם טעות דגימה של ±3.2%. 
^[6] הסקר נערך בקרב 410 משיבים ב-41 קהילות ברצועת עזה (בנוסף ל-790 משיבים ביהודה ושומרון) בין 7-3 בספטמבר 2024. טעות הדגימה עומדת על 3.5%+/-.

מאמרים נוספים בתחום