היערכות הרשות הפלסטינית לניהול רצועת עזה לאחר סיום המלחמה

ד”ר יגאל שירי

עיקרים

• ההפיכה האלימה של חמאס ברצועת עזה בשנת 2007 יצרה לראשונה פילוג בין ממשלת הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון לבין ממשלת חמאס ברצועה ועוינות מתמשכת בין הצדדים על אף ניסיונות הפיוס הפנים-פלסטיניים.
• המלחמה שפרצה עם מתקפת חמאס נגד ישראל ב-7 באוקטובר 2023 סיפקה לרשות הפלסטינית הזדמנות להדגיש את עמדתה כי היא צריכה לקבל מחדש את השליטה על הרצועה עם סיום המלחמה במטרה ליצור איחוד גיאוגרפי ופוליטי עם יהודה ושומרון לקראת הקמת מדינה פלסטינית. בכירי הרשות הדגישו עמדה זו במיוחד לאחר הפסקת האש שנכנסה לתוקף ברצועת עזה באוקטובר 2025 ואף הציגו תוכניות משלהם לשיקום הרצועה. מצרים וקטר הביעו תמיכה בעמדת הרשות הפלסטינית.
• בחמאס הביעו הסתייגות מחזרת הרשות הפלסטינית לרצועת עזה, על אף עמדת התנועה כי היא תוותר על השליטה ברצועה. עם זאת, לאחר שיחות בין בכירי חמאס לבין בכירי הרשות הפלסטינית בקהיר, החלו בחמאס להגמיש את עמדתם ולהביע תמיכה פומבית במינוי של שר בממשלת הרשות הפלסטינית לעמוד בראש הוועדה הפלסטינית שתוקם כדי לנהל את הרצועה. השם הבולט ביותר לעמוד בראש הוועדה לניהול הרצועה הוא ד”ר אמג’ד אבו רמצ’אן, שר הבריאות ברשות הפלסטינית ולשעבר ראש עיריית עזה.
• להערכתנו, הרשות הפלסטינית צפויה למלא תפקיד משמעותי בוועדה שתוקם לניהול הרצועה, על אף ההתנגדות הפומבית של ישראל והעמימות האמריקאית בנושא, וזאת כחלק מההסכמה המתגבשת בין פתח לבין חמאס שתבקש להראות כי היא עומדת בתנאי הפסקת האש. עם זאת, המחלוקת בין הצדדים בסוגיית פירוק הנשק של חמאס ושאר פלגי “ההתנגדות” צפויה להימשך על רקע סירוב חמאס לדרישה כי תוותר על כלי הנשק שברשותה מול עמדת הרשות הפלסטינית כי היא צריכה להחזיק במונופול על הנשק וכי לא יכול להיות עוד כוח חמוש פלסטיני מלבדה. בשל כך, להערכתנו המתח בין חמאס לבין הרשות הפלסטינית עלול להימשך ולהקשות על מציאת פתרון פוליטי שיאפשר התקדמות במאמצי שיקום הרצועה.

רקע

• ביוני 2007, לאחר ההשתלטות האלימה של חמאס על רצועת עזה, פירק יו”ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, את ממשלת האחדות של פתח וחמאס והקים ממשלת חירום בראמאללה, בעוד חמאס נותרה עם ממשלה משלה ברצועת עזה. בכך נוצר מצב חדש, שבו לראשונה מאז הקמת הרשות הפלסטינית בשנת 1994 ישנן שתי ממשלות נפרדות – ממשלת הרשות הפלסטינית שיושבת בראמאללה ושולטת בפועל על שטחים ביהודה ושומרון, וממשלת חמאס ששולטת ברצועת עזה. מאז, נמשכה ההפרדה, על אף ניסיונות לקדם פיוס בין הצדדים היריבים.^[1]
• פרוץ המלחמה בעקבות מתקפת חמאס נגד ישראל ב-7 באוקטובר 2023 סיפק להנהגת הרשות הפלסטינית הזדמנות להבליט את העמדה כי הרשות הפלסטינית ואש”ף הם הנציגים הרשמיים של הפלסטינים ועל כן הם הגורם המתאים ביותר לניהול הרצועה ביום שאחרי המלחמה. בכירי הרשות קידמו את הנושא מול גורמים ערביים ובינלאומיים, תוך הדגשה כי הרשות, שתמיד ראתה ברצועת עזה חלק בלתי נפרד מהמדינה הפלסטינית העתידית, מתנגדת לתוכנית ממשלת ישראל לבידול וניתוק רצועת עזה, ואף רואה בכך מהלך מתוכנן של ישראל לסיכול הקמת מדינה פלסטינית והמשך “הכיבוש הישראלי”.^[2]
• במטרה לחזק את מעמד הרשות הפלסטינית בקרב הציבור הפלסטיני והקהילה הבינלאומית, ובמיוחד בקרב ארה”ב והאיחוד האירופי שדרשו רפורמות מקיפות בהתנהלות הרשות, מינה יו”ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, את מחמד מצטפא לעמוד בראש ממשלה טכנוקרטית במרץ 2024. בקווי היסוד הודגש בין השאר כי הממשלה רואה את יהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורצועת עזה כיחידה פוליטית וגיאוגרפית אחת כאשר אש”ף הוא מקור הסמכות שלה.^[3]
• לאורך המלחמה, ובמיוחד על רקע מאמצי ממשל טראמפ לקדם הסכם הפסקת אש שיביא לסיום המלחמה, הדגישו אבו מאזן ובכירי הרשות הפלסטינית את נכונותם לקבל מחדש את האחריות על רצועת עזה. להלן דוגמאות בולטות:
  • ראש ממשלת הרשות הפלסטינית, מחמד מצטפא, אמר בסיום פסגת החירום הערבית על שיקום רצועת עזה שהתקיימה בקהיר ב-4 במרץ 2024 כי שיקום הרצועה יושלם בשיתוף פעולה עם כל הצדדים המעורבים, והדגיש את הצורך באיחוד רצועת עזה ויהודה ושומרון. לדבריו, תהליך השיקום יתבצע באמצעות מערכת ממשלתית עצמאית (ופא, 4 במרץ 2025). מזכיר הוועד הפועל של אש”ף, חסין אלשיח’, ציין כי במהלך תקופת המעבר עד לשלטון הרשות הפלסטינית ברצועת עזה, תוקם ועדה ובראשה יעמוד שר בממשלה הפלסטינית וסגנו של ראש הממשלה (דף הפייסבוק של Mohamed Alghorani, 4 במרץ 2025).
  • דובר תנועת פתח ברצועת עזה, מנד’ר אלחאיכ, אמר כי רק אחדות לאומית תחת הרשות הפלסטינית תוכל להחזיר את הלגיטימציה הפוליטית לידי הפלסטינים, ולחייב את הקהילה הבינלאומית להכיר ברשות הלאומית הפלסטינית כגוף הריבוני והחוקי היחיד. הוא סיפר כי פתח העבירה למצרים הצעה סדורה הכוללת שלושה שלבים: החזרת השליטה האזרחית והביטחונית של הרשות הפלסטינית לרצועת עזה, בהתאם למודל הממשל ביהודה ושומרון; הפעלת מנגנוני סיוע, שיקום ובנייה מחודשת, כחלק מהחזרת הסדר האזרחי וההומניטרי; קיום בחירות כלליות, בהן העם הפלסטיני יבחר את הנהגתו באופן דמוקרטי, ובכך ייחתם פרק של פילוג פנים-פלסטיני (רדיו עלם, 9 ביולי 2025).
  • ב-22 בספטמבר 2025, בנאום שנשא אבו מאזן מסגרת הוועידה לתמיכה בפתרון שתי המדינות בניו יורק, הוא שרטט את תפיסת ה-“יום שאחרי” ברצועת עזה. לדבריו, “מדינת פלסטין” היא הכתובת היחידה לממשל ולביטחון ברצועה, ניהול הרצועה צריך להתקיים דרך ועדה מנהלית זמנית שתהיה כפופה לממשלה בראמאללה ותפעל בתמיכה ובהשתתפות ערבית ובינלאומית. הוא הדגיש כי לחמאס לא יהיה שום תפקיד בשלטון, וכי היא ופלגים אחרים חייבים למסור את נשקם לרשות הפלסטינית, מתוך שאיפה ליצור מדינה אחת, חוק אחד וביטחון אחד. אבו מאזן הבהיר כי השלטון ברצועת עזה לאחר המלחמה יהיה נאמן לקו המדיני של אש”ף ולמחויבויות הבינלאומיות ולא ישען עוד על ארגוני מיליציה (ופא, 22 בספטמבר 2025).
  • בנאומו בפני העצרת השנתית של האו”ם, שב אבו מאזן על הצהרתו שהרשות הפלסטינית היא היחידה שמוסמכת לשאת באחריות מלאה לממשל ולביטחון באמצעות ועדה מנהלית זמנית בראשות שר פלסטיני, בתמיכה ערבית ובינלאומית ותוך תיאום עם האו״ם. במקביל, הוא התחייב לרפורמות פנימיות הקשורות גם לרצועת עזה, קיום בחירות לנשיאות ולפרלמנט בתוך שנה מתום המלחמה, ניסוח חוקה זמנית בתוך שלושה חודשים. והקמת שלטון ממלכתי פלסטיני אחיד (ופא, 25 בספטמבר 2025).

• יצוין כי גם המתווכות הביעו תמיכה בעמדת הרשות הפלסטינית. שר החוץ המצרי, בדר עבד אלעאטי, ציין כי רצועת עזה תנוהל בידי 15 טכנוקרטים פלסטינים תחת פיקוח הרשות הפלסטינית למשך שישה חודשים, תוך דגש על אחדות בין רצועת עזה לבין יהודה ושומרון (סקיי ניוז בערבית, 12 באוגוסט 2025). אלעאטי גם חשף כי ארצו החלה להכשיר 5,000 שוטרים פלסטינים, בתיאום עם ירדן והרשות הפלסטינית, לצורך מילוי הוואקום הביטחוני ברצועת עזה עם סיום המלחמה. לדבריו, התוכנית כוללת גם הצבת 5,000 שוטרים נוספים מטעם הרשות הפלסטינית (אלשרק אלאוסט, 13 באוגוסט 2025). ראש ממשלת קטר, שיח’ מחמד בן עבד אלרחמן אלתאא’ני, ציין כי ארצו תומכת בכך שהרשות הפלסטינית תהיה הגורם היחיד שאחראי על רצועת עזה ועל יהודה ושומרון (סי-אן-אן, 4 בנובמבר 2025).

פעילות הרשות הפלסטינית לאחר הפסקת האש

• “תוכנית 20 הנקודות” של נשיא ארה”ב טראמפ לעתיד רצועת עזה קבעה כי ממשלת מעבר זמנית, המבוססת על ועדה טכנוקרטית פלסטינית בלתי פוליטית, תנהל את העניינים השוטפים ברצועה לאחר המלחמה, כאשר חמאס לא תהיה חלק מהשלטון ותידרש להתפרק מנשקה (הבית הלבן, 9 באוקטובר 2025). עם זאת, בשלב הראשון של הסכם הפסקת האש בין ישראל לבין חמאס, שנכנס לתוקפו ב-10 באוקטובר 2025, לא צוין מי ישלוט ברצועת עזה, סוגיה ששייכת רק לשלב השני של ההסכם שעליו עדיין לא התנהל משא ומתן.
• מיד לאחר כניסתה לתוקף של הפסקת האש, קראו בכירי הרשות הפלסטינית ואש”ף להעניק לרשות את האחריות על הרצועה ולהכפיף אליה גם את הוועדה הטכנוקרטית שאמורה לנהל את העניינים השוטפים של הרצועה בתקופת הביניים. להלן התבטאויות בולטות:
  • “גורמים בפתח” מסרו כי התנועה תומכת בהקמת ועדה מנהלית מקצועית לרצועת עזה רק אם תפעל תחת ממשלת “מדינת פלסטין”. הם הזהירו מפני מהלכים שיצרו הפרדה בין רצועת עזה ליהודה ושומרון ומזרח ירושלים וכל ניסיון ליצור אפוטרופסות או מנדט זר על העם הפלסטיני (ופא, 25 באוקטובר 2025).
  • ראש ממשלת הרשות הפלסטינית, מחמד מצטפא, אמר כי אין צורך לחפש חלופות לממשל ברצועה וכי העיקרון הבסיסי הוא שמוסדות הרשות יחזרו למשול בה. לדבריו, רצועת עזה חייבת להיות מנוהלת על ידי הרשות במלואה וכי הכוח הבינלאומי שינכח בה חייב להיות זמני ובאישור הרשות בלבד, כאשר החיילים הזרים ימלאו תפקיד משלים לצד תפקיד הרשות (אלערביה, 28 באוקטובר 2025). בריאיון נוסף, אמר מצטפא כי חלק מהמדינות קבעו את הפסקת האש ברצועת עזה כתנאי מוקדם להכרה במדינה פלסטינית בהתייחס לכך שהתפקיד העיקרי בניהול ענייני הרצועה יוטל על הרשות הפלסטינית (אלשרק אלאוסט, 28 באוקטובר 2025).
  • חבר המועצה המהפכנית של פתח, עבדאללה כמיל, הצהיר כי אש”ף הוא הנציג הלגיטימי והיחיד של העם הפלסטיני, והדגיש שכל ניסיון לעקוף את אש”ף או להקים מסגרות חלופיות יחליש את העמדה הפלסטינית בזירה הבינלאומית. הוא טען שישראל פועלת לפצל את המרחב הפלסטיני בין רצועת עזה, יהודה ושומרון ומזרח ירושלים כדי להעמיק את הפילוג ולסכל את הפרויקט הלאומי, ולכן קרא לחמאס להצטרף למערכת הלאומית הפלסטינית על בסיס הכרה באש”ף ובמחויבויותיו המדיניות והמשפטיות (ופא, 26 באוקטובר 2025).
  • שרת החוץ הפלסטינית, פארסין שאהין, אמרה כי האתגר המרכזי בשלב הנוכחי הוא הגדרת המנדט והרכב הוועדה לניהול רצועת עזה, והביעה אמונה כי בראשה יעמוד נציג מטעם הרשות הפלסטינית, משום שאש”ף הוא בעל הסמכות על “השטחים הכבושים” (אלערביה, 5 בנובמבר 2025).
  • סגן יו”ר הרשות הפלסטינית, חסין אלשיח’, ציין כי לרשות יש את הסמכות המלאה על רצועת עזה, גם אם מדובר בשלב מעבר שצריך להוביל לתהליך פוליטי שמשמר את פתרון שתי המדינות. לדבריו, מתקיים תיאום מול הגופים הערביים והאסלאמיים כדי לקדם תיקונים לתוכנית האמריקאית במטרה להבטיח את החיבור הגיאוגרפי והפוליטי בין רצועת עזה ליהודה ושומרון. אלשיח’ הוסיף כי הם הציעו לחמאס למסור את כלי הנשק של התנועה לרשות הפלסטינית מאחר שזו הדרך היחידה לסיים את הפילוג, אולם עדיין לא הושגה הסכמה בנושא (סקיי ניוז בערבית, 8 בנובמבר 2025).
• לצד ההצהרות על הרצון לשלוט על רצועת עזה, ברשות הפלסטינית גם החלו להציג תוכניות משלהם עבור שיקום הרצועה כחלק מרצונם להיות הכוח המוביל ביום שאחרי המלחמה:
  • ב-16 באוקטובר 2025, אירח ראש ממשלת הרשות הפלסטינית, מחמד מצטפא, פגישה נרחבת בהשתתפות כמאה אישים שייצגו מוסדות בינלאומיים ומוסדות או”ם, חברי הסגל הדיפלומטי ומספר שרים, במהלכה פורסמה תוכנית הרשות הפלסטינית לשיקום רצועת עזה, אשר תיושם בתמיכה ערבית ובסיוע בינלאומי. התוכנית, שעלותה מוערכת ב-67 מיליארד דולר, כוללת 56 תוכניות משנה ב־18 מגזרים: דיור, תשתיות, כלכלה, שירותים חברתיים וממשל. לתוכנית יש שלושה שלבים: התאוששות מוקדמת לאורך שישה חודשים בעלות 3.5 מיליארד דולר. שלב זה יתמקד בפינוי הריסות ושיקום תשתיות בסיסיות, דיור זמני, תמיכה כלכלית, החייאת מקורות פרנסה לעסקים קטנים וחקלאות, הפעלה מחדש של המערכת הבנקאית, תמיכה פסיכו-חברתית, חינוך ובריאות; שלב של שיקום והתאוששות מגזרית לאורך שלוש שנים בעלות 30 מיליארד דולר; שלב של בנייה ארוכת טווח. עוד צוין כי נמשכות תוכניות ההכשרה לכוחות המשטרה הפלסטינית בשיתוף מצרים וירדן. הממשלה הפלסטינית הדגישה את רצונה בחיזוק במערכות מאוחדות ברצועת עזה וביהודה ושומרון, תוך שקיפות ואחריות מוסדית, ואפשרות לנוכחות בינלאומית או אזורית זמנית באישור מועצת הביטחון של האו”ם. ראש הממשלה מצטפא קרא לקהילה הבינלאומית לאפשר את התוכנית, להשיב תקווה, כבוד ויציבות לעם הפלסטיני (ופא, 16 באוקטובר 2025).

• • שר העבודות הציבוריות והשיכון ברשות הפלסטינית, עאהד בסיסו, הציג תוכנית להקמת אי מול חופי רצועת עזה . לדבריו, הקמת האי תתבצע באמצעות מחזור של שישים מיליון טון ההריסות שנוצרו כתוצאה “מהתוקפנות הישראלית”, כדי למלא שטח של 14 ק”מ באמצע הים. הוא ציין כי מטרת התוכנית היא ליצור אזור מפותח לתיירות נופש והזדמנות עבודה לתושבי הרצועה לתמיכה בכלכלה המקומית (ארם ניוז, 23 באוקטובר 2025).
  • משרד העבודה של הרשות הפלסטינית פרסם את מנגנון המימוש של שלושה פרויקטים תפעוליים חדשים בדרום רצועת עזה בהיקף כולל של כ-3.1 מיליון אירו, המיועדים לכ-1,082 נהנים מבוגרים ועובדים מיומנים ובלתי-מיומנים במגזר הפרטי. שרת העבודה, אינאס אלעטארי, ציינה כי מטרת המיזמים היא לחזק את החוסן של האזרחים באמצעות יצירת הזדמנויות תעסוקה זמניות וקבועות, ותמיכה בכלכלה הפלסטינית. שלושת הפרויקטים הם: מתקן ל”משרות הוגנות” ברצועת עזה בשיתוף תוכנית הפיתוח של האו”ם (UNDP) בעלות של כ-673 אלף דולר; פרויקט “מסלולים לתעסוקה בפלסטין” במימון הסוכנות הבלגית Enabel בעלות של כ-1.06 מיליון אירו, אשר מיועדת ל-442 צעירים וצעירות בתחומי חינוך, בריאות ותשתיות עד מרץ 2026; יוזמת שיקום עסקים במימון ארגון העבודה הבינלאומי ILO, בעלות של כ-1.34 מיליון דולר עם תמיכה בשישים עסקים קטנים עד יוני 2026 (ופא, 26 באוקטובר 2025).

עמדת חמאס

• לאורך המלחמה, על אף שבחמאס טענו כי הם מוכנים לוותר על השליטה ברצועת עזה, הסתייגו בתנועה מהעברת האחריות על הרצועה לרשות הפלסטינית. כך למשל, חבר הלשכה המדינית של חמאס, באסם נעים, אמר כי הרשות הפלסטינית אינה מסוגלת לנהל את העם הפלסטיני ביהודה ושומרון, ולפיכך היא חלשה מכדי למלא את התפקיד הזה ברצועת עזה לאחר המלחמה (אלג’זירה.נט, 13 במאי 2024).
• באוקטובר 2024, סיכמו פתח וחמאס, בתיווך מצרי, על הקמת “ועדת התמיכה הקהילתית”, ועדה טכנוקרטית לניהול רצועת עזה שתורכב מאישים שאינם קשורים לפלגים הפלסטיניים. עם זאת, דווח כי המגעים להקמת הוועדה נתקעו מאחר שחמאס דרשה שהוועדה שתוקם תהיה עצמאית מהרשות הפלסטינית מבחינה ניהולית וכלכלית, דבר שפתח התנגדה לו (סקיי ניוז בערבית, 11-9 באוקטובר 2024).
• לאחר כניסתה לתוקף של הפסקת האש ברצועת עזה, החלה חמאס בצעדים להשבת המשילות הביטחונית והאזרחית שלה, תוך ניצול הוואקום השלטוני שנוצר עד הקמת הוועדה הטכנוקרטית לניהול הרצועה.^[4] דובר חמאס ברצועת עזה, חאזם קאסם, מסר כי התנועה אינה מבקשת להשתתף בסידורים מנהליים בשלטון בעזה ביום שאחרי הפסקת הלחימה, והיא הסכימה להקמת ועדת איסוף ותמיכה קהילתית שתיטול את המושכות. לדבריו יש להאיץ את הקמת הוועדה הזמנית עד להקמת ועדת ניהול מוסכמת לרצועה, תוך הדגשה שהגופים הממשלתיים בעזה ממשיכים לפעול כדי למנוע ואקום מסוכן (ערוץ הטלגרם אלזואידה אלאן, 18 באוקטובר 2025).
• במקביל, התקיים בקהיר מפגש של הפלגים הפלסטיניים, למעט תנועת פתח (הגורם המרכזי והמוביל באש”ף וברשות הפלסטינית), לדיון על “היום שאחרי”. בהצהרת הסיכום, הביעו הצדדים תמיכה במסירת ניהול רצועת עזה לוועדה פלסטינית זמנית המורכבת מטכנוקרטים עצמאים מהרצועה, אשר תהיה אחראית על ניהול חיי היומיום והשירותים, בשיתוף פעולה עם גורמים ערביים ומוסדות בינלאומיים. כמו כן, הם קראו לכל הפלגים לפעול יחד לאיחוד עמדות כדי להסכים על אסטרטגית לאומית פלסטינית. עם זאת, ההצהרה לא כללה התייחסות לתפקיד הרשות הפלסטינית בניהול הרצועה. בהקשר לכך, “גורמים פלסטיניים” מסרו כי סירוב פתח להשתתף בפגישות בקהיר נבע מעמדת התנועה כי הרשות הפלסטינית היא הנציגה הלגיטימית היחידה של העם הפלסטיני, ולכן היא קוראת לכל הפלגים והגורמים לקחת אחריות ולסיים את הפילוג.^[5]
• למרות היעדרות פתח ממפגש הפלגים, התקיימה פגישה בין משלחת חמאס בהובלת ראש הלשכה המדינית ברצועת עזה, ח’ליל אלחיה, לבין משלחת הרשות הפלסטינית בראשות סגן יו”ר הרשות והוועד הפועל של אש”ף, חסין אלשיח’, ומפקד המודיעין הכללי הפלסטיני, מאג’ד פרג’. “מקור פלסטיני יודע דבר” מסר כי הפגישה הייתה חיובית וכי היו הסכמות בנושאים מסוימים, ובראשם סוגיית ניהול רצועת עזה ולקיחת משימותיה על ידי הרשות הפלסטינית (אלשרק אלאוסט, 24 באוקטובר 2025).
• בהמשך לכך, אלשיח’ מסר כי בשיחות עם חמאס בקהיר הושגה הסכמה עקרונית, לפיה הוועדה המנהלתית תהיה פלסטינית לחלוטין, בלי קשר אם תורכב מטכנוקרטים או מאישים עצמאיים ללא שייכות פוליטית. הוא הוסיף כי גם הוסכם שבראש הוועדה יעמוד שר בממשלת הרשות הפלסטינית כדי לשמר את הקשר הגיאוגרפי, הדמוגרפי והפוליטי בין יהודה ושומרון לבין רצועת עזה (סקיי ניוז בערבית, 8 בנובמבר 2025).
• אימות לכך הגיע גם מצד חמאס, כאשר בכירים בתנועה החלו להביע בפומבי נכונות למעורבות ישירה של הרשות הפלסטינית בניהול ענייני הרצועה:
  • ראש הלשכה המדינית של חמאס ברצועת עזה, ח’ליל אלחיה, מסר כי חמאס הסכימה עם הפלגים ועם פתח על הקמת הוועדה לניהול הרצועה ועל רשימת השמות שהוצגו על ידי המתווכות. לדבריו, התנועה הבהירה למתווכות כי היא נותנת להן את החופש לבחור מבין העם הפלסטיני את האנשים המתאימים לניהול הרצועה”. לפי אלחיה, אין לתנועה הסתייגות מכל דמות לאומית המתגוררת ברצועת עזה שתיטול אחריות לניהול הרצועה (אלג’זירה מבאשר, 26 באוקטובר 2025).
  • יועץ ראש הלשכה המדינית של חמאס, טאהר אלנונו, אמר כי התנועה קיבלה את הצעת פתח, לפיה ראש הוועדה לניהול הרצועה יהיה שר מהרשות הפלסטינית, וכי רשימת השמות הועברה להנהגה המצרית, שבידיה הסמכות לבחור את חברי הוועדה (אלשרק אלאוסט, 3 בנובמבר 2025).
  • סגן ראש חמאס-חוץ, מוסא אבו מרזוק, ציין כי התנועה הסכימה ששר מטעם הרשות הפלסטינית ינהל את הרצועה “לטובת העם הפלסטיני”. הוא הוסיף כי כל סידורי הביטחון ברצועת עזה חייבים להיות פלסטיניים בלבד, בראשות מנגנון ביטחוני שינוהל על ידי הוועד המנהל של הרצועה, וכי יש קונצנזוס פלסטיני בנושא (אלאח’באר, 4 בנובמבר 2025).

מועמדים לניהול הרצועה מטעם הרשות הפלסטינית

• בעוד תהליך גיבוש הרכב הוועדה לניהול רצועת עזה נמשך, ועל רקע ההסכמה לכאורה בין חמאס לבין פתח כי בראש הוועדה יעמוד שר מהרשות הפלסטינית, השם המוביל הוא של שר הבריאות ברשות הפלסטינית, ד”ר מאג’ד אבו רמצ’אן, שכיהן כראש עיריית עזה בשנים 2005 עד 2008 וגם עמד בראש ההתאחדות של הרשויות המקומיות הפלסטיניות.^[6] “מקור רשמי בתנועת פתח” אישר כי אחד המועמדים הבולטים לראשות הוועדה הוא אבו רמצ’אן מתוקף היותו שר בממשלה הפלסטינית, יליד רצועת עזה ודמות לאומית בעלת כישורים גבוהים וניסיון בשטח (אלשרק אלאוסט, 3 בנובמבר 2025).

• שמות נוספים שהוזכרו כמועמדים אפשריים, על אף שאינם חברים בממשלה הפלסטינית, הם: פאתן חרב, האישה הראשונה ברצועת עזה שהוכרה כמח’תאר, אם לארבעה, אקדמאית, עוסקת ביוזמות גישור בנושאי ירושה, גירושין ומשפחה; נאצר אלקדוה, לשעבר נציג הרשות הפלסטינית באו”ם ושר החוץ ברשות הפלסטינית. הוא אחיינו של יו”ר הרשות לשעבר, יאסר ערפאת; ואמג’ד אלשוא, פעיל זכויות אדם שעומד בראש רשת הארגונים הבלתי ממשלתיים הפלסטיניים (Ynet, 5 בנובמבר 2025). אלשוא הכחיש שקיבל פנייה רשמית לעמוד בראש הוועדה, וטען שאינו מודע למינוי כזה, אם כי אמר שיהיה מוכן לתפקיד אם יושג קונצנזוס ערבי ופלסטיני (בי-בי-סי בערבית, 27 באוקטובר 2025).
• באוגוסט 2025, מסר בכיר הרשות הפלסטינית לשעבר, סמיר חלילה, כי התקיימו דיונים למנותו למושל הרצועה וטען כי ההצעה מונחת על הפרק כבר שנה וחצי. הוא הסביר כי הוא הציג את ההצעה ליו”ר הרשות, אבו מאזן, ולראש ממשלת הרשות, וכי כעת מתקיימים דיונים בנושא בתוך ההנהגה הפלסטינית. לטענתו, חמאס הסכימה להצעה (סוכנות מען, 12 באוגוסט 2025). עם זאת, “מקור רשמי בלשכת אבו מאזן” הכחיש את הדיווחים על מינוי חלילה. הוא הדגיש כי הגוף היחיד המוסמך לניהול הרצועה הוא “מדינת פלסטין” המיוצגת על ידי הממשלה או ועדה מנהלית בראשות שר מהממשלה. לדבריו, כל גישה אחרת סוטה מהקו הלאומי ועולה בקנה אחד עם רצון “הכיבוש” להפריד את רצועת עזה מיהודה ושומרון ולגרום ל”עקירת” אוכלוסייתה (ופא, 12 באוגוסט 2025). בעקבות זאת, הדגיש חלילה כי הוא לא יקבל את תפקיד ניהול הרצועה אם הרשות הפלסטינית תסרב לכך מאחר שהיא “בעלת הריבונות והלגיטימציה” (אלערביה, 12 באוגוסט 2025). בהמשך דווח כי מנגנון הביטחון המסכל של הרשות הפלסטינית עצר את חלילה. “מקורות משפטיים” ציינו כי האישומים נוגעים בעיקר ל”הסתה לסכסוכים”, לאור דברי חלילה על האפשרות שיקבל את תפקיד המושל (אלשרק אלאוסט, 11 בספטמבר 2025).

^[1] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 17 ביוני 2007: "בתום השתלטות החמא”ס על רצועת עזה פיזר אבו מאזן את ממשלת האחדות והקים ממשלת חירום המזוהה עם פת”ח".
^[2] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 31 במרץ 2024: "חלופות, בראיית הפלסטינים, לניהול רצועת עזה ב”יום שאחרי”".
^[3] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 18 באפריל 2024: "קווים לדמותה של ממשלת הרשות הפלסטינית החדשה".
^[4] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 21 באוקטובר 2025: "פעילות חמאס להשבת המשילות הביטחונית ברצועת עזה לאחר הפסקת האש"; מחקר של מרכז המידע מתאריך 3 בנובמבר 2025: "פעילות חמאס להשבת המשילות האזרחית ברצועת עזה לאחר הפסקת האש".
^[5] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 28 באוקטובר 2025: "היערכות ל”יום שאחרי” ברצועת עזה: מפגשי הפלגים הפלסטיניים בקהיר"^[6] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 18 באפריל 2024: "קווים לדמותה של ממשלת הרשות הפלסטינית החדשה".

מאמרים נוספים בתחום