הטרור הפלסטיני נגד ישראל בשנת 2022: מאפיינים ומגמות

עיקרים

כללי

שנת 2022 בולטת במיוחד בעלייה המשמעותית בהיקף הטרור שבוצע במהלכה. במהלך השנה בוצעו 86 פיגועים משמעותיים^[1] לעומת 54 בשנת 2021, 40 פיגועים ב-2020, 34 ב-2019 ו-55 ב-2018. 16 פיגועים בוצעו בשטח ישראל (לעומת פיגוע אחד בשנת 2021). בפיגועים נהרגו 31 בני אדם (25 אזרחים ושישה אנשי כוחות ביטחון). לוחם משמר הגבול נהרג במהלך פעילות מבצעית בשומרון. זאת, לעומת שלושה אזרחים שנהרגו במהלך השנה הקודמת. 16 פיגועים בוצעו בשטח ישראל. מבין הפיגועים בלטו השנה פיגועי הירי. סה”כ בוצעו במהלך השנה 46 פיגועי ירי המהווים כ-54% מכלל הפיגועים (לעומת 12 בשנת 2021). כמו כן בוצעו 25 פיגועי דקירה (כ-29% מכלל הפיגועים) לעומת 30 בשנת 2021. שבעה פיגועי דריסה (כ-8% מכלל הפיגועים), ארבעה פיגועים משולבים. לזאת יש להוסיף, על פי גורמים רשמיים, כ- 3,000 אירועי ידויי אבנים (על פי דובר צה”ל כ- 7,600 ) וכ-500 אירועי השלכת בקבוקי תבערה (כ-1,200 על פי דובר צה”ל).^[2]

ברצועת עזה התקיים השנה סבב לחימה אחד באוגוסט 2022 (מבצע “עלות השחר”), במהלכו נפלו בשטח ישראל 946 רקטות ופצצות מרגמה. פרט למבצע שוגרו במהלך השנה עוד 13 רקטות לעבר ישראל (11 רקטות לפני המבצע ושתיים אחריו), דהיינו 959 רקטות ופצצות מרגמה. משמעות הדבר היא שלמעט אירועי מבצע “עלות השחר” נמשכה הירידה בכמות הרקטות ששוגרו. במקביל, חלה השנה ירידה משמעותית במספר הפיגועים שבוצעו משטח הרצועה סמוך לגדר הביטחון. כמו כן כמעט ולא אותרו אירועי “אלימות מבוקרת” (“צעדות השיבה”, הפרחת עפיפוני תבערה ובלוני נפץ, פעילות יחידות ההטרדה הלילית).

 

• השנה גברה משמעותית הפעילות במסגרת מה שהרשות הפלסטינית מכנה “ההתנגדות העממית”.^[3] במסגרת זו הופעלה אלימות, ברובה לא ממוסדת, אשר התקיימה ברובה ביוזמה של מפגעים בודדים או של התארגנויות מקומיות. אלימות זו כללה יידויי אבנים, השלכת בקבוקי תבערה, פיגועי ירי, פיגועי דקירה, פיגועי דריסה או פיגועים המשלבים כמה דפוסים. בכירי הרשות הפלסטינית, ובראשם אבו מאזן, המשיכו לעודד את “ההתנגדות העממית”. הם נמנעו מלגנות אותה וחילקו שבחים למבצעים, גם כאשר באירועים הללו נפגעים אזרחים ישראלים.
• גל הפיגועים החל למעשה במרץ 2022 בשורה של פיגועים שבוצעו בשטח ישראל (שניים מהם בוצעו על ידי פעילים המזוהים עם דאעש), ובעקבות מבצע “שובר גלים” שהחל לאחר הפיגועים שנועד לפגוע בתשתות הטרור ולסכל ביצוע פיגועים נוספים. הפעילות התמקדה בתשתיות הטרור עיקר בצפון שומרון (ג’נין, שכם) והיא נמשכת עד היום. במהלך השנה נהרגו עשרות פעילי טרור, התעצמו הפיגועים בשטחי יהודה ושומרון ועדיין קיים החשש מפני פיגועים נוספים, כולל בשטח ישראל.
• ניתן להבחין במספר מאפיינים חדשים בפעילות הטרור ביהודה ושומרון בשנת 2022:
  • גל הפיגועים ופעילות הסיכול של כוחות הביטחון הביא לצמיחת מודל התארגנות חדש של פעילים חמושים פלסטינים חברי ארגונים ופעילים עצמאיים. בולט בתארגנויות הללו האופי המקומי שלהן והעובדה שהן אינן סרות להוראות ארגון טרור ממוסד או למנגנוני הביטחון של הרשות. בין אלה יוזכרו התארגנות “גוב האריות” וגדוד שכם שקמו בשכם וגדוד ג’נין שמקורו בפעילי הזרוע הצבאית של הג’האד האסלאמי בפלסטין אשר פועל בג’נין.^[4] במקביל להתארגנויות החדשות חזרו לפעילות מסגרות שלא פעלו כמעט בשנים האחרונות. הבולטים שבהם הם גדודי חללי אלאקצא שהיו עד כה מזוהים עם פתח. אמנם בארגון ישנם גם כיום פעילי פתח אבל בזהותם החדשה זהו שם גנרי לחוליות חמושות אשר רובן פועלות באופן עצמאי בשטח ואין להן הנהגה מרכזית או מבנה היררכי מסודר.^[5]
  • על רקע צמיחת ההתארגנוניות החדשות, בולטת השנה השייכות של מפגעים רבים למסגרות (שלא כבשנים הקודמות בהן הייתה נפוצה תופעת המפגע הבודד שלא השתייך לארגון כלשהו). שייכות זו באה לידי ביטוי בעיקר בהודעות קבלת אחריות שפרסמו הארגונים/התארגנויות השונות על ביצוע פיגועים. יש לציין שבמספר מקרים לא מועט קיבלו אחריות על ביצוע פיגוע מספר ארגונים/התארגנויות במקביל.
  • בבדיקה של מאפייני פעילי ההתארגנויות החדשות ומבצעי הפיגועים עלה , כי רבים מהם הם בנים של פעילי מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית, כולל קצינים בכירים, או פעילי מנגנונים אשר בצד שירותם הפעיל ביצעו פעילות, כולל פיגועים, במסגרת אותן התארגנויות. בהקשר זה יצוין כי רבים מפעילי מנגנוני הביטחון של הרשות הם מחבלים לשעבר שהשתלבו במנגנונים במסגרת הסדרים שונים.
  • גם במאפייני הפיגועים חל השנה שינוי. השנה חלה ירידה יחסית במספר פיגועי הדקירה שהיו המתווה הנפוץ ביותר בשנים האחרונות ואפיינו את פעילות המפגעים הבודדים. מנגד, עלה השנה משמעותית חלקם של פיגועי הירי אשר היו סוג הפיגוע הנפוץ ביותר. סה”כ בוצעו במהלך השנה 46 פיגועי ירי, המהווים 54% מכלל הפיגועים, לעומת 12 פיגועי ירי בשנת 2021 שהיוו 22% מכלל הפיגועים. נראה שהשינוי במתווה הפיגועים הוא תוצאה ישירה של הקמת ההתארגנויות הממוסדות והממוסדות למחצה המספקות מעטפת למבצעי הפיגועים ומאפשרת להם לבצע פיגועים מורכבים יותר הדורשים הכנה מקדימה והשגת אמצעי לחימה.
• השנה גם חלה עלייה משמעותית בפיגועים ובנסיונות לבצע פיגועים בישראל. השנה בוצעו 16 פיגועים בשטח ישראל (ארבעה מהם בשכונות ירושלים) לעומת פיגוע אחד בשנת 2021 ושלושה בשנת 2020.
• מאפיין נוסף הוא פיגועים שבוצעו בשם ארגוני ג’האד עולמי. שלושה פיגועים בוצעו על ידי פעילים המזוהים עם הג’האד העולמי (באר שבע, חדרה וירושלים). הפיגוע שבוצע בחדרה על ידי שני פעילי דאעש הוכר על ידי דאעש כפיגוע מטעמו והוא קיבל עליו אחריות. הארגון אף מנה אותו כאחד הפיגועים בסיכום הפיגועים השנתי שפרסם לאחרונה. שני פיגועים נוספים בוצעו, ככל הנראה, בהשראת הארגון. כל מבצעי הפיגועים בשם ארגוני הג’האד העולמי היו בעלי תעודת זהות ישראלית.
• גם בקטלניות הטרור היתה עלייה משמעותית. בשנת 2022 נהרגו בפיגועי הטרור 31 בני אדם (25 אזרחים ושישה אנשי כוחות ביטחון) לעומת ארבעה בשנת 2021 ושלושה בשנת 2020.
• השנה נמשכה ואף גברה תמיכת הרשות הפלסטינית במבצעי הפיגועים, כולל פיגועים קטלניים. התמיכה באה לידי ביטוי בעיקר במתן סיוע מדיני והסברתי לטרור העממי, ביקורי ניחומים שערכו בכירי הרשות בבתי המשפחות, משכורות נדיבות שהוענקו למחבלים בבתי הכלא הישראלים, סיוע כספי למשפחות שהידים ואסירים, מימון ובנייה מחדש של בתי מחבלים שנהרסו, האדרת מחבלים ופועלם, כולל במערכת החינוך הפלסטינית הפורמאלית והבלתי פורמאלית, הענקת תעודות הוקרה ועוד. יצוין גם כי הרשות התעלמה כליל מתופעת פעילי מנגנונים או בניהם של פעילים שביצעו פיגועים. הם לא נקטו נגדם צעדים וגם לא הגיבו כאשר האבות הביעו בגלוי תמיכה בבניהם. זאת ועוד, בכירי הרשות התקשרו לנחם את משפחותים וערכו ביקורי תנחומים.לעיתים אף התקיימה למפגע הלוויה צבאית רשמית.
• במקביל, נמשכה ההסתה ברשתות החברתיות שנראה שהשפעתה רבה בעיקר בקרב בני הדור הצעיר. בני נוער ברשות נחשפו למסרים ולכרזות המעודדים אלימות, מעניקים לגיטימציה לביצוע פיגועים ומשבחים את מבצעיהם. הדבר נעשה בעיקר בקבוצות וואטסאפ וטלגראם, העלאת סרטונים באינסטגראם בטיקטוק, אמצעי התקשורת החביבים על הדור הצעיר, אשר מבחינת רבים מהם הם האמצעי הכמעט בלעדי לצריכת מידע. אחת ההוכחות לקליטת המסרים הללו בקרב האוכלוסייה היא סקר דעת קהל שערך המרכז הפלסטיני למחקרי מדיניות וסקרים, (דצבמר 2022) ממנו עלה כי 55% מכלל הנשאלים סברו כי יש לחזור למאבק מזוין ו-72% מהנשאלים תמכו בהקמת גדודים חמושים. יחד עם זאת, נראה כי הבעות התמיכה בטרור לא תורגמו להתגייסות נרחבת לפעילות אלא נשארה בתחום התמיכה ברשתות החברתיות.^[6]

יהודה, שומרון וירושלים

• במהלך השנה אותרה עלייה משמעותית במספר הפיגועים. סה”כ בוצעו במהלך השנה 86 פיגועים משמעותיים (לעומת 54 בשנת 2021). השנה נכללו במסגרת מה שהרשות מכנה “ההתנגדות העממית” (אלמקאומה אלשעביה), גם פיגועי ירי. בניגוד לעבר אז בוצעו רוב הפיגועים על ידי מפגעים בודדים, ללא שיוך ארגוני, השנה ביצעו פיגועים רבים פעילי התארגנויות. ברמת הקטלניות של הטרור חל השנה שינוי משמעותי בפיגועי הטרור נהרגו 31 בני אדם (לעומת ארבעה בשנת 2021).
• השנה היו פיגועי הירי דפוס הפעולה הנפוץ ביותר. סה”כ בוצעו במהלך השנה 46 פיגועי ירי המהווים כ- 54% מכלל הפיגועים (לעומת 12 פיגועי ירי בשנת 2021 וחמישה בשנת 2020). במקביל נמשכו פיגועי הדקירה. סה”כ בוצעו 25 פיגועי דקירה (כ-29% מכלל הפיגועים לעומת 30 פיגועים בשנת 2021 ו-19 בשנת 2020). כמו כן, בוצעו שבעה פיגועי דריסה (כ-8% מכלל הפיגועים) לעומת שמונה בשנת 2021, ארבעה פיגועים משולבים. לזאת יש להוסיף 3,075 אירועי יידוי אבנים (על פי גרמים רשמיים) על פי דובר צה”ל 7,589 אירועים) ו- 525 אירועי השלכת בקבוקי תבערה (על פי דובר צה”ל 1,286 אירועים). נראה שהפער במספרים נובבע מהעובדה שבצה”ל נמנו אירועי יידוי אבנים והשלכת בקבוקי תבערה בעת חיכוים כוחות ביטחון עם אוכלוסייה פלסטינית (פעילות סיכול, פיזור הפגנות וכדומה).
• במקביל, לאירועי ההתנגדות העממית חלה עלייה באירועים אלימים לאומניים בעיקר של מתיישבים יהודים נגד פלסטינים.

פיגועי טרור משמעותיים בחתך רב שנתי

התפלגות סוגי הפיגועים בשנת 2022

רצועת עזה

• במהלך שנת 2022 נפלו 959 רקטות ופצצות מרגמה בשטח ישראל. 946 מהן שוגרו באוגוסט 2022 במהלך מבצע “עלות השחר”. המבצע היה קצר יחסית ומכוון נגד הג’האד האסלאמי בפלסטין ברצועת שהתכוון לבצע פיגועים נגד ישראל על רקע אירועים ביהודה ושומרון. בניגוד למבצע “שומר החומות” (מאי 2021) הוא לא לווה באירועים אלימים ביהודה ושומרון ובקרב ערביי ישראל.
• מספר מאפיינים לפעילות ברצועת עזה:
  • למעט במהלך ימי המבצע, במהלך השנה שוגרו 13 רקטות (11 טרם המבצע ושתיים אחריו). רוב הרקטות שוגרו על ידי מה שכונה “ארגונים סוררים”, מבלי שהתקבלה הודעה רשמית של קבלת אחריות אל הירי.
  • אותרו אירועים בודדים בלבד של עימותים עם כוחות צה”ל על גבול ישראל הרצועה.
  • פסקו לחלוטין הפעילויות העממיות דוגמת “צעדות השיבה” השבועיות, שיגור בלונים, פעילות יחידות ההטרדה הלילית.
  • חמאס, הג’האד האסלאמי בפלסטין וארגונים נוספים המשיכו להתסיס את השטח ביהודה ושומרון ועודדו ביצוע פיגועים ביהודה ושומרון. זאת תוך הקפדה על שימור השקט ברצועה (מה שגרם לגורמים שונים להשמיע ביקורת על מדיניות חמאס).
• את הירידה בפעילות ברצועת עזה אפשר לייחס בעיקר לרצון חמאס, בעלת השליטה ברצועה, להמשיך ולהביא לשיפור המצב הכלכלי (כמובן לא על חשבון התעצמותה הצבאית) ולהמנע ככל האפשר מכניסה למערכה נוספת מול ישראל. במהלך נאום שנשא יחיא אלסנואר, ראש הלשכה המדינית של חמאס ברצועה, לרגל יום השנה ליסוד התנועה הוא נתן ביטוי לסדרי העדיפות של חמאס וציין כי הם מתמקדים בדאגה למצב האזרחי ולבנין הכוח ברצועה לקראת מערכה עתידית עם ישראל. גם הג’האד האסלאמי בפלסטין גילה ברוב השנה ריסון יחסי ברצועה (בניגוד לפעילותו ביהודה ושומרון, בעיקר בג’נין).
• יחד עם זאת, יש לציין שהשקט היחסי הוא שברירי, שכן חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין מאיימים שוב ושוב כי אירועים חריגים ביהודה ושומרון ובמיוחד בירושלים, קשיים בהעברת כספי סיוע לרצועה והרעה במצב האסירים הביטחוניים בבתי הכלא בישראל יהוו עילה, בראייתם, לחידוש ירי הרקטות או אף לפתיחה בסבבי הסלמה נוספים.

שיגור רקטות מרצועת עזה בחתך רב-שנתי

שיגור רקטות ופצצות מרגמה בשנת 2022 בחתך חודשי

תוכן עניינים

הטרור ביהודה, שומרון ומזרח ירושלים

• מאפיינים כלליים
• סוגי הפיגועים
• כללי
  • פיגועי ירי
    • מאפיינים כלליים
    • פיגועי ירי בולטים
    • סיכול פיגועי ירי
  • פיגועי דקירה
    • כללי
    • פיגועי דקירה בולטים
    • דוגמאות לסיכול פיגועי דקירה
  • פיגועי דריסה
    • כללי
    • פיגועי דריסה בולטים
  • הפעלת מטענים
    • פיגועי מטען
  • פיגועים משולבים
  • פיגועים נוספים
    • יידוי אבנים
    • השלכת בקבוקי תבערה/צבע
    • פעילות צה”ל נגד מיידי אבנים ומשליכי בקבוקי תבערה

התפלגות גיאוגרפית של אירועי הטרור

• מוקדי הטרור בשנת 2022
• פיגועים בעומק ישראל

קטלניות הפיגועים

פרופיל מבצעי הפיגועים

אירועים אלימים נוספים

• הפרות סדר
• מוקדי חיכוך
• אלימות מתיישבים יהודים נגד פלסטינים

פעילות סיכול של כוחות ביטחון ישראלים

• כללי
• סיכול הברחות
• חשיפת חוליות טרור
• הרוגים פלסטינים

טרור ואלימות מרצועת עזה

• כללי
• מאפייני מדיניות חמאס
• ירי רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל
• מאפיינים כלליים
• מבצע “עלות השחר”
• אירועי ירי רקטות נוספים
• תגובת צה”ל

תקריות אלימות על גבול הרצועה

• ניסיונות חדירה לשטח ישראל
• טרור הבלונים
• פעילות יחידות ההטרדה הלילית

התעצמות הארגונים ברצועת עזה

• אימוני שיגור רקטות
• תרגילים צבאיים
• המשך בניית תשתית טרור
• הקלות לרצועה
• סיכול טרור מרצועת עזה

הזירה הצפונית

^[1] “פיגועים משמעותיים" מוגדרים על-ידי מרכז המידע כפיגועי ירי, דקירה, דריסה והטמנת מטענים או פיגועים משולבים. לא נכללים בהם יידויי אבנים והשלכת בקבוקי תבערה. הנתונים גם אינם כוללים אירועי ירי נגד כוחות צה"ל בעת פעילות סיכול ומנע ביהודה ושומרון. ↑
^[2] ההבדלים נובעים להערכתנו מכך שדובר צה"ל מונה גם אירועי ידויי אבנים והשלכת בקבוקי תבערה במהלך פעילות סיכול של צה"ל. ↑
^[3] ראו פרסום מרכז המידע מ-17 בינואר 2018: "החלטות המועצה המרכזית של אש"פ ונאום הפתיחה של אבו מאזן קראו להמשך "ההתנגדות העממית בדרכי שלום" (קרי, הטרור העממי) ואף לחיזוקה. כבעבר, הוצג הטרור העממי, במסגרתו נעשה שימוש באלימות ובטרור, כ"התנגדות עממית בדרכי שלום". ↑
^[4] אודות התופעה ראו פרסום מרכז המידע מ-3 ביולי 2022: "גדוד ג'נין: מסגרת על-ארגונית הפועלת נגד כוחות ביטחון ישראלים". ↑
^[5] להרחבה ראו פרסום מרכז המידע מ-30 באוקטובר 2022: "גדודי חללי אלאקצא שם גנרי לחוליות חמושות הפועלות לאחרונה ביהודה ושומרון". ↑
^[6] להרחבה ראו מחקר מרכז המידע מ-8 בינואר 2023: "ממצאי סקרי דעת קהל פלסטיניים בשנת 2022 מצביעים על עלייה בתמיכה במאבק האלים נגד ישראל וביצוע פיגועים בשטח ישראל". ↑

מאמרים נוספים בתחום