עיקרי תמונת המצב
כללי
על אף אירועי “שומר החומות” במאי 2021, נשאר היקף הטרור הפלסטיני ביהודה, שומרון וירושלים ברמה דומה לזו שאפיינה את השנים הקודמות, מאז 2017. במהלך שנת 2021 בוצעו 54 פיגועים משמעותיים לעומת 40 פיגועים ב-2020, 34 ב-2019 ו-55 ב-2018. בפיגועים אלה נהרגו שלושה ישראלים (שלושה אזרחים), בדומה לשנה קודמת. כמו כן נפצעו במהלך הפיגועים 34 בני אדם (לעומת 46 בשנת 2020). 20 פיגועים בוצעו בירושלים רבתי ופיגוע אחד בוצע בשטח ישראל (יפו) מחוץ לירושלים. השנה חלה עלייה במספר פיגועי הדקירה. סה”כ בוצעו במהלך השנה 30 פיגועי דקירה, קרי כ- 56% מכלל הפיגועים (לעומת 19 בשנת 2020, כ- 48% מכלל הפיגועים), 12 פיגועי ירי (כ-22% מכלל הפיגועים), שמונה פיגועי דריסה (כ-15% מכלל הפיגועים), שלושה פיגועים משולבים ופיגוע אחד במתווה של חדירה לישוב. לזאת יש להוסיף כ-1,700 אירועי יידוי אבנים וכ-350 אירועי השלכת בקבוקי תבערה .
ברצועת עזה בלט השנה, כאמור, סבב לחימה של 11 ימים (מבצע “שומר החומות”), במהלכו שוגרו כ-4,400 רקטות ופצצות מרגמה, ש- 3,580 מהן הגיעו לשטח ישראל, בסה”כ שוגרו במהלך השנה 3,631 רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל. למעט סבב ההסלמה במאי, שוגרו 51 רקטות, בעיקר במחצית הראשונה של השנה. מאז מבצע “שומר החומות” שוגרו ארבע רקטות בלבד. משמעות הדבר היא שלמעט אירועי מאי נמשכה הירידה בכמות הרקטות ששוגרו כמו גם במספר הפיגועים שבוצעו סמוך לגדר הביטחון ובהיקף אירועי האלימות המבוקרת (צעדות השיבה, הפרחת עפיפוני תבערה ובלוני נפץ, יחידות ההטרדה הלילית). בארועי “שומר חומות” נהרגו 14 ישראלים, ובשאר הארועים שבוצעו משטח הרצועה נהרג חייל אחד.
- במקביל לניסיונות חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין להגביר את כמות הפיגועים מיהודה, שומרון וירושלים, שרובם המכריע סוכל, בעיקר הודות לפעילות כוחות הביטחון הישראליים, נמשכה השנה הפעילות במסגרת מה שהרשות מכנה “ההתנגדות העממית”[1]. גם השנה הופעלה במסגרת זו אלימות, שברובה אינה ממוסדת, והיא התקיימה בעיקר ביוזמת בודדים או ביוזמות של התארגנויות מקומיות. אלימות זו כוללת יידויי אבנים, השלכת בקבוקי תבערה, פיגועי דקירה, פיגועי דריסה או פיגועים המשלבים כמה דפוסים. בכירי הרשות הפלסטינית מעודדים את מה שהם מכנים “ההתנגדות העממית”. הם נמנעים, באופן גורף, מלגנות אותה, נוהגים לשבח את מבצעיה, גם כאשר כתוצאה מהפעילות נפגעים אזרחים ישראלים.
- הרשות גם המשיכה בטיפוח “תרבות השהידים והטרור” בעיקר באמצעות מתן סיוע מדיני והסברתי לטרור העממי, האדרת מחבלים, כולל במערכת החינוך הפלסטינית הפורמאלית והבלתי פורמאלית, תשלום משכורות נדיבות למחבלים בבתי הכלא הישראלים והענקת סיוע כספי למשפחות שהידים ואסירים, מימון ובנייה מחדש של בתי מחבלים, השתתפות בכירי הרשות ופתח בהלוויות מחבלים, עריכת ביקורים בבתי המשפחות, הענקת תעודות הוקרה ועוד.
- במקביל, נמשכה ההסתה ברשתות החברתיות שנראה שהשפעתה הלכה וגברה בעיקר בקרב בני הדור הצעיר. בני נוער נחשפו למסרים ולכרזות המעודדים אלימות ומעניקים לגיטימציה לביצוע פיגועים, בעיקר בקבוצות וואטסאפ, בסרטונים, בטיקטוק ובאמצעי התקשורת החביבים על הדור הצעיר, אשר מבחינת רבים מהם הם האמצעי הכמעט בלעדי לצריכת מידע. אחת ההוכחות להשפעת ההסתה ברשתות החברתיות יכולה להיות הגיל הצעיר יחסית של מבצעי הפיגועים ופיגועי החקיינות אשר נובעים בעיקר מהסתה ברשתות החברתיות.
יהודה, שומרון וירושלים
- במהלך השנה אותרה עלייה במספר הפיגועים המשמעותיים. סה”כ בוצעו במהלך השנה 54 פיגועים (לעומת 40 בשנת 2020). מאז 2019 חלה עלייה קלה במספר הפיגועים בכל שנה. מרבית הפיגועים היו כאלה הנכללים במסגרת מה שהרשות מכנה “ההתנגדות העממית” (מקאומה שעביה), קרי פיגועים שלא נעשה בהם שימוש בנשק חם (יידוי אבנים, השלכת בקבוקי תבערה, דקירות ופיגועי דריסה). רובם המכריע בוצעו על ידי מפגעים בודדים ולא על ידי התארגנויות. ברמת הקטלניות של הטרור לא חל שינוי השנה. למרות העלייה במספר הפיגועים, בשנת 2021 נהרגו בפיגועי הטרור העממי שלושה בני אדם (בדומה לאשתקד).
- פיגועי הדקירה המשיכו להוות את דפוס הפעולה הנפוץ ביותר של הטרור העממי בשנת 2021. סה”כ בוצעו במהלך השנה 30 פיגועי דקירה כ- 56% מכלל הפיגועים (לעומת 19 בשנת 2020, כ- 48% מכלל הפיגועים). במהלך 2021 חלה עלייה במספר פיגועי הירי. סה”כ בוצעו 12 פיגועים (כ-22% מכלל הפיגועים). כמו כן, בוצעו שמונה פיגועי דריסה (כ-15% מכלל הפיגועים), שלושה פיגועים משולבים ופיגוע אחד במתווה אחר(חדירה לישוב). לזאת יש להוסיף כ-1,700 אירועי יידוי אבנים וכ-350 אירועי השלכת בקבוקי תבערה[2].
- מיעוט הפיגועים שביצעו ארגוני הטרור הממוסדים משקף בעיקר את איכות הסיכול הגבוהה של כוחות הביטחון הישראליים, ואת שתה”פ שלהם עם מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית[3]. כמו כן יש לייחס את מספר הפיגועים הקטן יחסית להמשך המגמה המאותרת מזה מספר שנים של ירידה בנכונות הציבור הפלסטיני ליטול חלק משמעותי בפעילות טרור ומחאה נגד ישראל. נראה שהציבור ביהודה ושומרון שקוע יותר ויותר בהתמודדות עם הבטחת צרכי היום-יום (תופעה שהתגברה בעקבות נגיף הקורונה) והנכונות שלו להתגייס ולקחת חלק בפעולות טרור מאורגנות או בפעילות מחאה היא מוגבלת. במקביל, לאירועי ההתנגדות העממית מצביעים גורמים ביטחוניים ישראליים על עלייה השנה באירועים אלימים לאומניים בעיקר של מתיישבים יהודים נגד פלסטינים (ynet, 18 באוקטובר 2021) .
קריאה להרחבת המאבק המזוין בשנת 2022 גם לשטחי יהודה ושומרון. בערבית: עזה (לצד הרובה של שנת 2021). עזה, גדה (לצד הרובים של שנת 2022) (דף הפייסבוק של עלאא’ אללקטה, 27 בדצמבר 2021)
פיגועי טרור משמעותיים בחתך רב שנתי
*מתוכם 134 “פיגועים משמעותיים” בוצעו בחודשים אוקטובר-דצמבר 2015, שהיו שלושת החודשים הראשונים של גל הטרור העממי. שאר הפיגועים (37) בוצעו במהלך 2015, עד לחודש אוקטובר, שבו פרץ גל הפיגועים העממי.
התפלגות סוגי הפיגועים בשנת 2021
[1] ראו פרסום מרכז המידע מ-17 בינואר 2018: "החלטות המועצה המרכזית של אש"פ ונאום הפתיחה של אבו מאזן קראו להמשך "ההתנגדות העממית בדרכי שלום" (קרי, הטרור העממי) ואף לחיזוקה. כבעבר, הוצג הטרור העממי, במסגרתו נעשה שימוש באלימות ובטרור, כ"התנגדות עממית בדרכי שלום".
[2] הנתונים אודות יידוי האבנים והשלכת בקבוקי התבערה הוא חלקי בלבד ומבוסס על דיווחי כוחות הביטחון בשטח. ↑
[3] בסיכום השנתי של פעילות צה"ל הובעה השנה שביעות רצון מפעילות מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית והתיאום איתם שהוגדר טוב. בצה"ל זיהו בעיקר לקראת סוף השנה שינוי משמעותי בתפקוד מנגנוני הביטחון הפלסטינים שבא לידי ביטוי בפעולות נגד גורמי טרור (דובר צה"ל, 28 בדצמבר 2021).
