החלטת מועצת הביטחון 2803 על עתיד רצועת עזה ועמדות גורמי הכוח

ד״ר יגאל שירי

עיקרים

• ב-17 בנובמבר 2025, אישרה מועצת הביטחון של האו”ם את החלטה 2803, אשר מאמצת את תוכנית עשרים הנקודות של נשיא ארה”ב טראמפ להפסקת אש ברצועת עזה ולהסדרת “היום שאחרי”.
• ההחלטה מאשרת הקמת “מועצת שלום” שתנהל את רצועת עזה באופן זמני עד להעברת השליטה לרשות הפלסטינית. כמו כן, אושרה הקמתו של כוח ייצוב בינלאומי שיפעל לצד כוח שיטור פלסטיני “שעבר בידוק”, בתיאום עם ישראל ומצרים, לצורך הבטחת פירוז הרצועה ופירוק הקבוצות החמושות מנשקן.
• ההחלטה אינה כוללת התחייבות מפורשת למדינה פלסטינית, אלא מביעה תקווה ליצירת “נתיב אמין” להגשמה עצמית פלסטינית אם הרשות הפלסטינית תיישם את הרפורמות הנדרשות.
• חמאס והפלגים החמושים ברצועת עזה דחו את ההחלטה והזהירו כי כל כוח בינלאומי שיגיע לרצועת עזה עלול להיחשב “כוח כובש” אם ינסה לפרק אותם מנשקם. גם איראן והחות’ים הצטרפו לעמדת חמאס וטענו כי ההחלטה נועדה לשרת את המטרות הישראליות. מנגד, הרשות הפלסטינית בירכה על ההחלטה והביעה נכונות לקבל אחריות מלאה על רצועת עזה.
• להערכתנו, על אף חשיבות החלטת מועצת הביטחון כניסיון להתוות מסלול להסדרת “היום שאחרי” ברצועת עזה הכולל פירוז מלא ושלטון יציב שאינו חמאס, היא מהווה צעד הצהרתי שיכולת יישומו בפועל עדיין לוט בערפל. סירוב חמאס ושאר הפלגים החמושים להתפרק מנשקם והאיום כי יראו את הכוח הבינלאומי בתור “כוח כובש” עלול להגביר את החיכוך בינם לבין הכוחות הזרים שיסכימו להגיע לרצועה ולהוביל לאירועים אלימים שעלולים להשפיע גם על כוחות צה”ל. בנוסף, חוסר הוודאות לגבי יכולתה של הרשות הפלסטינית ליישם באופן מלא ואמין את הרפורמות הנדרשות והיעדר ההסכמות בין חמאס לבין פתח לגבי זהות ועדת הניהול הטכנוקרטית, לצד הקושי המובנה לבסס מנגנוני פיקוח ושליטה אפקטיביים על האוכלוסייה הפלסטינית, עלולים ליצור ואקום שלטוני שיאפשר לחמאס להמשיך ולבסס את המשילות הביטחונית והאזרחית שלה ברצועה.

רקע: עיקרי החלטה 2803

• ב-17 בנובמבר 2025, אישרה מועצת הביטחון את החלטה 2803, אשר מאמצת את תוכנית עשרים הנקודות של נשיא ארה”ב טראמפ להפסקת אש ברצועת עזה ולהסדרת “היום שאחרי” וקוראת ליישם אותה במלואה. ההחלטה התקבלה בתמיכת 13 מחברות המועצה, בהן אלג’יריה, פקיסטן וסומליה, בעוד שסין ורוסיה נמנעו ולא הטילו וטו. להלן עיקרי ההחלטה (אתר האו”ם, 18 בנובמבר 2025):^[1]
  • תוקם “מועצת שלום”Board of Peace) ) כגוף ניהולי זמני שיתאם את שיקום הרצועה ויישאר על כנו עד שהרשות הפלסטינית תסיים “באופן מספק” את כל הרפורמות הנדרשות, כפי שפורט בתוכנית השלום של טראמפ משנת 2020 (“עסקת המאה”) וההצהרה המשותפת של צרפת וסעודיה (“הצהרת ניו יורק לפתרון שתי המדינות” מיולי 2025), אז תוכל לקבל מחדש את השליטה על הרצועה.
  • יוקם כוח ייצוב בינלאומי זמני (ISF) שיהיה מורכב מחיילי מדינות שונות, ואשר יפעל לצד כוח שיטור פלסטיני מאומן “שעבר בידוק”, זאת בתיאום ובשיתוף פעולה עם ישראל ומצרים. צוין כי מטרת הכוח היא לסייע באבטחת הגבולות; ייצוב הסביבה הביטחונית כדי להבטיח את פירוז הרצועה, כולל הרס של תשתיות צבאיות, טרוריסטיות והתקפיות ומניעת שיקומן, ופירוק קבוע של הנשק של קבוצות חמושות בלתי מדינתיות; הגנה על אזרחים ועל הפעולות ההומניטריות; אימון ומתן תמיכה לכוחות שיטור פלסטיניים; תיאום האבטחה של המסדרונות ההומניטריים.
  • כל הגופים והכוחות שיפעלו ברצועת עזה יהיו כפופים לסמכות מועצת השלום ולפיקוח שלה. הם ימומנו מתרומות של מדינות תורמות ומנגנוני מימון של מועצת השלום. בנוסף, הבנק העולמי וגופים פיננסיים נוספים יפעילו קרן ייעודית לשיקום ופיתוח עזה
  • ההחלטה מדגישה את החשיבות של חידוש מלא של הסיוע ההומניטרי לרצועה בתיאום עם מועצת השלום. הסיוע יועבר דרך ארגונים מוכרים ובראשם האו”ם, הצלב האדום והסהר האדום, תוך הבטחה שהסיוע לא יילקח בידי קבוצות חמושות.
  • לאחר שהכוח הבינלאומי ישיג שליטה ויציבות בשטח, צה”ל ייסוג מהרצועה בהתאם לסטנדרטים, אבני דרך ולוחות זמנים למימוש הנסיגה שיהיו קשורים לפירוז מנשק, וזאת תוך הסכמה בין צה”ל, כוח הייצוב, המדינות הערבות להסכם וארה”ב. לצה”ל יתאפשר לשמור על נוכחות ביטחונית מצומצמת שתישאר עד שרצועת עזה תיחשב מוגנת מפני חידוש איום הטרור.
  • מועצת השלום והנוכחות האזרחית והביטחונית הבינלאומית ימשיכו לפעול ברצועה עד 31 בדצמבר 2027, כל הארכה נוספת של המנדט של כוח הייצוב תיעשה בתיאום מלא עם מצרים, ישראל ומדינות נוספות השותפות לפעילות הכוח. בנוסף, על המועצה להעביר למועצת הביטחון דוח התקדמות מדי שישה חודשים.
  • ההחלטה אינה כוללת אמירה חד משמעית לגבי הקמת מדינה פלסטינית. עם זאת, נאמר בה כי מועצת הביטחון מביעה תקווה כי לאחר השלמת הרפורמות ברשות הפלסטינית “באופן אמין” והתקדמות בשיקום הרצועה, ייווצרו התנאים ליצירת “נתיב אמין” להגשמה עצמית פלסטינית ולהקמת מדינה. במסגרת זו, ארה”ב תבסס דיאלוג בין ישראל לבין הפלסטינים כדי לסכם על אופק פוליטי לדו-קיום משגשג בדרכי שלום.

תגובות בזירה הפלסטינית

• חמאס ושאר הפלגים הפלסטיניים החמושים ברצועת עזה גינו את החלטת מועצת הביטחון והבהירו כי הם רואים בה כלי שנועד לסייע לישראל להשיג את מטרות המלחמה תוך התעלמות משאיפות הפלסטינים. הם הזהירו כי יראו את כוח הייצוב הבינלאומי שיוצב ברצועה בתור “איום” אם הוא ינסה ליישם את פירוק הנשק. להלן התבטאויות בולטות:
  • בתגובה רשמית שפרסמה חמאס נאמר כי התנועה דוחה את החלטת מועצת הביטחון. לטענת חמאס, ההחלטה אינה עומדת ברף הדרישות והזכויות הפוליטיות וההומניטריות של העם הפלסטיני, במיוחד לאחר כשנתיים של “מלחמת השמדה אכזרית” ברצועה. חמאס תיארה את ההחלטה כמנגנון אפוטרופסות בינלאומי שנועד להגשים את מטרות ישראל לאחר שנכשלה בכך צבאית ולנתק את רצועת עזה מהמכלול הגאוגרפי הפלסטיני. חמאס הדגישה כי “ההתנגדות המזוינת היא זכות לגיטימית” כי סוגיית הנשק היא עניין פלסטיני פנימי הקשור רק למסלול פוליטי שיבטיח סיום “הכיבוש”. עוד הזהירו בחמאס כי כוח בינלאומי שיפעל בתוך רצועת עזה ויעסוק בפירוק נשק יאבד את ניטרליות שלו ויהפוך לצד הפועל לטובת ישראל (ערוץ הטלגרם רשמי של חמאס, 18 בנובמבר 2025).

• • חבר הלשכה המדינית של חמאס, מחמד נזאל, אמר כי חמאס מעוניינת שהעימות יישאר ממוקד נגד “הכיבוש הישראלי” ולא מול העולם כולו. לדבריו, גם אם תושג הפסקת אש ברצועת עזה, העם הפלסטיני ימשיך ב”התנגדות” בכל מקום שבו ניתן להתעמת עם ישראל. והדגיש כי מבחינת חמאס הפתרון היחיד לסכסוך הוא הכרה מלאה בזכויות העם הפלסטיני וניצחון על הכיבוש (אלג’זירה, 18 בנובמבר 2025).
  • בכיר חמאס בלבנון, אסאמה חמדאן, מסר כי החלטת מועצת הביטחון מחזקת את תמיכת ארה”ב בישראל ומספקת לה כיסוי לפשעיה, תוך התעלמות מזכויות העם הפלסטיני. הוא הגדיר את החלטת מועצת הביטחון כ”מסוכנת” ההופכת כל הסדר בינלאומי קיים והבהיר כי המערכה עוד לא הסתיימה ותימשך עד “שחרור ירושלים” (ערוץ הטלגרם של מרכז התקשורת הפלסטיני , 18 בנובמבר 2025).
  • דובר חמאס, חאזם קאסם, מסר כי הוספת הסעיף על המדינה הפלסטינית להחלטה הייתה קוסמטית בלבד, בלי מסלולים מעשיים אמיתיים (ערוץ הטלגרם של העיתונאי אסמאעיל אבו עמר, 19 בנובמבר 2025).
  • הג׳האד האסלאמי בפלסטין (הגא”פ) גם דחה את ההחלטה שאומצה במועצת הביטחון. הארגון חזר על הטענה של חמאס כי ההחלטה מטילה אפוטרופסות בינלאומית על רצועת עזה ומנסה להשיג מטרות שהכיבוש לא הצליח להשיג במלחמותיו. בהודעה שפרסם הארגון נטען כי ההחלטה מנסה לנתק את רצועת עזה משאר השטח הפלסטיני, לכפות מציאות חדשה הסותרת את הזכויות והקווים האדומים של העם הפלסטיני ומפקיעה את זכותו להגדרה עצמית ול”התנגדות” שהיא זכות מוכרת במשפט הבינלאומי (ערוץ הטלגרם של הגא”פ, 18 בנובמבר 2025).
  • דובר הגא”פ, מחמד אלחאג׳ מוסא, גינה את ההחלטה ותקף את המדינות הערביות והאסלאמיות שתמכו בה, תוך שהוא שואל מה נותן להן את הזכות “להעביר” את עזה לידי ארה”ב וישראל ולנתק אותה מיהודה ושומרון. הוא הוסיף כי הגא”פ אינו מעוניין בעימות עם אף אחד, ובוודאי לא עם מדינות ערביות ואסלאמיות, אך כל עוד ההחלטה לא תבוטל, הגא”פ יתייחס לכל כוח שיפעל ברצועה כאל “כוח כובש”, ואיים כי אם הם ייכנסו לרצועת עזה, זו “תהיה הבעיה שלהם. (אלג’זירה מבאשר, 18 בנובמבר 2025).
  • גם בהודעה משותפת של הפלגים הפלסטיניים נאמר כי ההחלטה היא כלי לאפוטרופסות ושיתוף פעולה בינלאומי ב”רצח” העם הפלסטיני. נטען כי ההחלטה, שכביכול מדברת על “שלום”, לא טיפלה בשורשי הבעיה ובחוסר השלום האמיתי ולא קראה לסיום “הכיבוש”. הפלגים גם דחו את הגדרת “ההתנגדות” כ”טרור” ואת הרצון לפרק את הנשק הפלסטיני המשמש “להגנת העם” (אלערבי אלג’דיד, 18 בנובמבר 2025).
• מנגד, הרשות הפלסטינית בירכה על אימוץ התוכנית האמריקאית במועצת הביטחון, והדגישה את הצורך הדחוף ליישמה כדי להבטיח בין היתר את החזרה לשגרה, הגנת הפלסטינים ברצועת עזה, ונסיגה מוחלטת של הכוחות הישראליים. הרשות הפלסטינית הביעה את “נכונותה המוחלטת” לקבל אחריות מלאה על כל רצועת עזה ולשתף פעולה עם כל הגורמים ובהם הממשל האמריקאי, חברות מועצת הביטחון, האיחוד האירופי וכל חברי הקואליציה הבינלאומית כדי לקדם את התהליך שיוביל לשלום ביטחון ויציבות בין הפלסטינים והישראלים (ופא, 18 בנובמבר 2025). משרד החוץ הפלסטיני מסר כי ההחלטה מחזקת את זכותו הבלתי ניתנת לערעור של העם הפלסטיני להגדרה עצמית, לעצמאות ולחיים חופשיים מ”הכיבוש הישראלי”, זכות שאינה מותנית ואינה נתונה למשא ומתן, המתיישבת עם חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק שקבעה את אי חוקיות “הכיבוש” ואת הצורך לסיימו מיד (ופא, 19 בנובמבר 2025).

תגובות באיראן ובציר השיעי

• משרד החוץ האיראני גינה את החלטת מועצת הביטחון והביע “דאגה עמוקה” מכך שחלק מסעיפיה מנוגדים לזכויות הלגיטימיות של העם הפלסטיני, תוך כפיה של משטר אפוטרופסות על רצועת עזה, באופן שמונע מהפלסטינים הגשמה עצמית והקמת מדינה שבירתה ירושלים. בהודעה הודגש כי כל כוח בינלאומי שיופעל בעזה צריך להיות בפיקוח האו”ם ולהתמקד רק בהבטחת הפסקת האש ובהכנסת סיוע הומניטרי, וכי על הקהילה הבינלאומית למנוע את המשך “פשעי הישות הציונית, הכיבוש והפרת הזכויות הפלסטיניות”, תוך הדגשת “הלגיטימיות של ההתנגדות נגד הכיבוש” (תסנים, 19 בנובמבר 2025).
• שגריר איראן באו”ם, אמיר סעיד אירואני, אמר כי רבות מחברות מועצת הביטחון הביעו דאגה לנוכח סעיפי ההחלטה מאחר שהיא נועדה לעקר את האחריות של האו”ם ושל מועצת הביטחון עצמה, אולם הן הצביעו בעד ההחלטה רק כדי לעצור את “שפיכות הדמים ורצח העם” ברצועת עזה. הוא הדגיש את עמדת איראן כי אין ליישם או לפרש את ההחלטה והמנגנונים הכלולים בה באופן שפוגע או מערער את הזכויות הלגיטימיות של הפלסטינים. אירואני הוסיף כי ועדה זמנית פלסטינית היא שצריכה לנהל את רצועת עזה וקרא למנוע כל אפשרות של “סיפוח, כיבוש, עקירה כפויה” במסגרת ההחלטה החדשה (תסנים, 19 בנובמבר 2025).

• הלשכה המדינית של החות’ים גינתה את החלטת מועצת הביטחון, וטענה כי מדובר בהחזרת משטר אפוטרופסות וחסות בפיקוח אמריקאי, המשרת את מטרות “האויב הישראלי” שלא הצליח להשיגן באמצעות כוח צבאי ורצח עם. בהודעה הובע צער על כך שמדינות ערביות ומוסלמיות תמכו בעמדה האמריקאית והודגשה “הזכות של העם הפלסטיני להתנגד לאויב” (ערוץ הטלגרם של התנועה החות’ית, 18 בנובמבר 2025).

תגובות בזירה הבינלאומית

• נשיא ארה”ב טראמפ בירך על הצבעת מועצת הביטחון של האו״ם שאישרה את הקמת “מועצת השלום” בראשותו. לדבריו, מועצה זו תכלול את המנהיגים “החזקים והנחשבים ביותר בעולם” ותירשם כאחת ההחלטות החשובות בתולדות האו״ם שתוביל להעמקת השלום בעולם (החשבון של טראמפ ברשת Truth Social, 18 בנובמבר 2025). מזכיר המדינה האמריקאי, מרקו רוביו, תיאר את ההחלטה כ”אבן דרך היסטורית בבניית עזה שלווה ומשגשגת, הנשלטת על ידי העם הפלסטיני, ולא על ידי חמאס”. הוא הוסיף כי הצבעה מקרבת להשגת רצועת עזה “מפורזת, לא קיצונית ויציבה” (אלשרק, 18 בנובמבר 2025).
• מצרים הביעה תמיכה בהצעה, אך הביעה הסתייגות וחשש מתהליך פירוז הרצועה ללא שיתוף פעולה של חמאס לאור הצהרת התנועה ביחס לפירוק הנשק. “מקור מצרי” מסר כי קהיר שואפת להשיג תמיכה ושיתוף פעולה מהפלגים הפלסטיניים וכי מבחינת קהיר, הכוח הבינלאומי שיוצב ברצועה לא יעסוק בפירוק ה”התנגדות” מנשקה, אלא יתרכז במדיניות ל”נטרול” הנשק ומניעה של חפירת מנהרות חדשות וקיום תרגילים צבאיים של חמאס ושאר הפלגים החמושים (אלאח’באר, 19 בנובמבר 2025).
• למרות תמיכתן של 12 מחברות מועצת הביטחון בהחלטה לצד ארה”ב, נציגי חלק מהמדינות התומכות הביעו הסתייגויות מההחלטה, ובמיוחד לנוכח חוסר הוודאות ביחס לפתרון שתי המדינות: נציג סיירה לאון, שמשמש נשיא מועצת הביטחון, הדגיש שהמועצה אינה רשאית לבטל או להתנות את הזכות הפלסטינית למדינה; סלובניה וסומליה הביעו דאגה מהעמימות לגבי תפקיד האו״ם והרשות הפלסטינית והביעו צער על היעדר אזכור מפורש לפתרון שתי המדינות; גיאנה קבעה כי “הכיבוש” מפר את המשפט הבינלאומי והדגישה וכי לרשות הפלסטינית צריך להיות תפקיד אינטגרלי בשיקום הרצועה ללא תנאים מוקדמים מעורפלים; נציג צרפת דרש ליישם את ההחלטה בתוך הקשר פוליטי ומשפטי ברור הכולל פתרון שתי מדינות, חזרת רשות פלסטינית מחוזקת לרצועת עזה, הרחקת חמאס מכל תפקיד שלטוני ושמירה על אחדות הרצועה ויהודה ושומרון. עם זאת, המדינות הדגישו כי הן תמכו בהחלטה כדי למנוע הסלמה מחודשת ולאפשר התקדמות במסלול השיקום והתהליך המדיני. נציג סין הסביר כי ארצו נמנעה בהצבעה מאחר שההחלטה מעורפלת ולא ברורה לגבי מבנה מועצת השלום, הרכבה וסמכויותיה, וכמעט שאינה מתייחסת לפלסטינים ומדירה בפועל את האו״ם (אתר האו”ם, 17 בנובמבר 2025; ניו יורק טיימס, 17 בנובמבר 2025).
• הפרשן המדיני הירדני, מחמד אבו ערידה, טען כי הצבעת מועצת הביטחון מהווה “נכבה חדשה” לתושבי רצועת עזה, ויש לדחותה באופן מוחלט. לדבריו, רוסיה וסין היו צריכות להשתמש בזכות הווטו שלהן, משום שההחלטה מהווה “יום שחור” כלפי העם הפלסטיני. הוא הוסיף כי פירוק “ההתנגדות הפלסטינית” מנשקה נתפס כצעד פסול כי הנשק הוא “זכות לגיטימית”, והדגיש כי “ההתנגדות הפלסטינית” נחושה לשמור על נשקה, שכן היא רואה בו את האפשרות היחידה להשבת זכויות העם הפלסטיני (רשת אלאקצא, 19 בנובמבר 2025).

נספח: החלטת מועצת הביטחון 2803

^[1] לנוסח המלא של ההחלטה (באנגלית), ראו נספח.

מאמרים נוספים בתחום