החלטת מועצת הביטחון 1701 והפרתה השיטתית ע"י חזבאללה ואיראן

דגלי חזבאללה ולבנון מונפים בקרבת כוחות צה

דגלי חזבאללה ולבנון מונפים בקרבת כוחות צה"ל הפועלים לחשיפה ונטרול של המנהרות (חשבון הטוויטר של עלי שעיב, כתב ערוץ הטלוויזיה אל מנאר של חזבאללה: ali_shoeib1@, 15 בדצמבר 2018).

מנהיג חזבאללה חסן נצראללה: [

מנהיג חזבאללה חסן נצראללה: ["הצד הישראלי אומר] שאם יהיו לחזבאללה עשרות טילים מדויקים.. אזי ייגרם לנו [לישראלים] אסון גדול מאוד" (ערוץ אלמיאדין ביוטיוב, 3 בינואר 2018).

תוואי המנהרה החודר כ-40 מטרים לשטח ישראל (דובר צה

תוואי המנהרה החודר כ-40 מטרים לשטח ישראל (דובר צה"ל, 4 בדצמבר 2018).

"מפעל הבטון" בכפר כילא שממנו יצאה המנהרה (דובר צה"ל, 4 בדצמבר 2018)

כללי
  • בימים אלו מתנהל ע"י צה"ל מבצע "מגן צפוני", שמטרתו לחשוף ולנטרל מנהרות תקיפה שחפר חזבאללה לאורך הגבול עם ישראל. בניית המנהרות ע"י חזבאללה מהווה ביטוי נוסף להפרות משמעותיות ושיטתיות של מרכיביה המהותיים של החלטת מועצת הביטחון 1701, שהתקבלה בתום מלחמת לבנון השנייה. עד כה נחשפו ארבע מנהרות שבאמצעותן תכנן חזבאללה להחדיר כוחותיו לשטח ישראל כדי לפעול נגד ישובים ישראלים בצפון. החדרתם המתוכננת הינה אחד ממרכיבי האסטרטגיה שגיבשו חזבאללה ואיראן העומדת מאחוריה, שעיקרה העתקת הלחימה לשטח ישראל במלחמה הבאה.
  • החלטת מועצת הביטחון 1701, שהתקבלה פה אחד ב-12 באוגוסט 2006, התבססה על החלטות קודמות של מועצת הביטחון ועל הסכמי טאיף, שהובילו לסיומה של מלחמת האזרחים הלבנונית. החלטה נכנסה לתוקפה ב-14 באוגוסט 2006 לאחר שקודם לכן ב-12 באוגוסט, היא אושרה ע"י ממשלת ישראל וממשלת לבנון. ההחלטה נועדה ליצור מציאות חדשה בדרום בלבנון, ובלבנון בכלל. מציאות חדשה זאת אמורה הייתה להתאפיין בכך שהממשל הלבנוני הינו הריבון היחידי בלבנון, שחזבאללה וארגונים אחרים יתפרקו מנשקם ושבמרחב שמדרום לליטאני ייקבעו סידורי ביטחון מיוחדים, שימנעו נוכחות חמושה של חזבאללה.

בחינת החלטת מועצת הביטחון 1701, 12 שנים לאחר קבלתה, מעלה כי מרכיביה המהותיים, שנועדו להחיל את ריבונותו המלאה של הממשל הלבנוני בכל שטח לבנון ולמנוע את שיקומם התשתית הצבאית של חזבאללה, לא נאכפו הלכה למעשה ע"י צבא לבנון והמשטר הלבנוני. במקום התשתית הצבאית שנפגעה במהלך מלחמת לבנון השנייה נבנתה ע"י חזבאללה תשתית צבאית חדשה, רחבת היקף ומשודרגת, שבמרכזה ארסנל המונה למעלה מ-130,000 רקטות, כמו גם כמה עשרות טילים מדויקים. ארסנל זה מאיים על מרכזי אוכלוסייה ועל אתרים אסטרטגים בישראל. בדרום לבנון, במרחב שמדרום לליטאני, שם נקבעו על-פי החלטה 1701 סידורי ביטחון מיוחדים, נבנתה ע"י חזבאללה תשתית צבאית, המוטמעת בקרב האוכלוסייה השיעית, ומתוכננת, בין השאר, לשמש לצרכים התקפיים נגד ישראל. אמצעי הלחימה של חזבאללה הוברחו מאיראן דרך סוריה ללבנון בניגוד מובהק להחלטת מועצת הביטחון 1701.

  • חזבאללה אינו מנסה להסתיר את יכולותיו הצבאיות המשודרגות ומעת לעת הוא נותן להם פומבי כדי להרתיע את ישראל: לפני כשנתיים קיים חזבאללה הפגנת כוח בה הציג בפומבי את עוצמתו הצבאית; מנהיגו חסן נצראללה שב ומאיים כי באמצעות הטילים המדויקים שבידי חזבאללה ניתן יהיה לגרום לישראל "אסון גדול מאוד". בכמה מנאומיו הוא ציין במפורש כי נמלי ים ותעופה, תחנות חשמל, מתקנים גרעיניים ומפעלים פטרוכימיים יהיו יעד להתקפה; בכפרים שלאורך הגבול שבהם שולט חזבאללה מונפים דגלי הארגון כמסר לנוכחותו ולשליטתו באזור, שבו אוסרת החלטה 1701 על נוכחותו הצבאית. אפילו במהלך מבצע החשיפה ונטרול המנהרות התקיפה דאג חזבאללה, שדגלי הארגון יונפו בריש גלי לצד דגל לבנון בסמוך לכוחות צה"ל הפועלים בקרבת הגבול.

חזבאללה מתפאר, כי כוחותיו יכבשו את הגליל במלחמה הבאה: כוחות חזבאללה התוקפים את הגליל  בכמה ראשי חץ (אתר moqawama.org של חזבאללה, 1 באוקטובר 2012).
חזבאללה מתפאר, כי כוחותיו יכבשו את הגליל במלחמה הבאה: כוחות חזבאללה התוקפים את הגליל
בכמה ראשי חץ (אתר moqawama.org של חזבאללה, 1 באוקטובר 2012).

  • מסמך זה מנתח את החלטת מועצת הביטחון 1701, בוחן את "נקודות התורפה" שבה, ומצביע על ההפרות המהותיות של ההחלטה שהתבצעו ע"י חזבאללה ואיראן. בנספח מובא נוסח ההחלטה במלואו.
עיקרי החלטת מועצת הביטחון 1701
  • להלן המרכיבים העיקרים של ההחלטה בעלי המשמעות הביטחונית-מדינית:
    • החלת הריבונות המלאה ( Full Sovereignty") של ממשלת לבנון על כל שטחה: ההחלטה קוראת להחלה מלאה של הריבונות והשליטה של ממשלת לבנון על כל שטח לבנון. משמעות הדבר, שבלבנון לא ימצאו כלי נשק שלא ברשות ממשלת לבנון ושהסמכות הבלעדית בכל לבנון תהייה זו של ממשלת לבנון ("No authority other than the Govrement of Lebanon).. כל זאת על בסיס החלטות מועצת הביטחון 1559 (2004)[1] ו-1680 (2006)[2] והסכם טאיף (סעיף 3 בהחלטה 1701) [3].
    • החלת סידורי ביטחון (Security Arrangements) במרחב שבין נהר הליטאני לבין "הקו הכחול" (גבול ישראל-לבנון שסומן ע"י הקרטוגרפים של האו"ם לאחר יציאת צה"ל מלבנון במאי 2000). במרחב זה תיאסר נוכחותם של פעילים חמושים (armed personnel""), קרי- לא תהיה בו נוכחות צבאית של פעילי חזבאללה. כמו כן תיאסר הימצאות כלי נשק וציוד צבאי ("assets and weapons") מלבד אלו של ממשלת לבנון בסיוע יוניפי"ל (סעיף 8 בהחלטה 1701).
    • ממשלת לבנון תסתייע בכוח יוניפי"ל משודרג, שיהיה בעל סדר כוחות גדול יותר, ציוד משופר ומשימות נרחבות יותר. מספר חיילי הכוח יגדל עד ל- 15,000. כוח זה יסייע לצבא לבנון בהקמת האזור [שמדרום לליטאני] שיהיה נקי מכל "החמושים" והציוד צבאי שלהם קרי, מחזבאללה ומתשתיתו הצבאית (סעיף 11 בהחלטה 1701) יתרה מזאת, מרחב הפעילות של יוניפי"ל הורחב גם לצפון והוטל עליו לסייע לממשלת לבנון, אם זו תבקש ממנו, באבטחת גבולותיה (ראו בהמשך).
    • פרוק נשקם של חזבאללה ושל ארגונים חמושים אחרים (ללא אזכור מפורש של חזבאללה): ההחלטה קוראת "ליישום מלא" של הסכמי טאיף והחלטות מועצת הביטחון 1559 ו-1680, הדורשים פרוק נשקם של "כל הקבוצות החמושות בלבנון" ("all armed groups in Lebanon"). זאת כדי שלא יהיו בלבנון שום כלי נשק ולא תתקיים שום סמכות מלבד זו של המדינה הלבנונית (סעיף 8 בהחלטה 1701). ההחלטה קוראת למזכ"ל האו"ם לגבש הצעות באשר לאופן ביצוע הסעיפים הרלוונטיים מהסכמי טאיף והחלטות 1559 ו-1680 ולהציג אותם מפני מועצת הביטחון תוך שלושים ימים (סעיף 10 בהחלטה 1701).
    • לא יתבצעו מכירות או אספקה של כלי נשק והציוד הנלווה אליהם ללבנון, חוץ מאלו שאושרו ע"י ממשלתה (סעיף בהחלטה 1701). ההחלטה קוראת לממשלת לבנון לאבטח את גבולותיה ואת הכניסות אליה (קרי, מעבר הגבול הרשמיים ומקומות כניסה נוספים לאורך הגבול) כדי למנוע כהכנסת כלי נשק והציוד הנלווה אליהם ללא אישורה. ההחלטה מבקשת מיוניפי"ל לסייע לממשלת לבנון במילוי משימה זאת, על פי בקשתה. כמו כן אוסרת ההחלטה על מכירה או אספקה של כלי נשק וציוד צבאי נלווה מכל הסוגים (סעיף 15 בהחלטה 1701).
    • ההחלטה קוראת ל"כל המדינות" (רמז לאיראן ולסוריה) לבצע את הצעדים הנחוצים כדי למנוע עשיית שימוש בשטחן לאספקת נשק לגורמים הבלתי מורשים בלבנון (כשהכוונה בעיקר לחזבאללה). שימוש שכזה אסור ע"י אזרחי המדינות ואסור שיתבצע מטריטוריות שלהן. כמו כן אסור גם השימוש בדגליהן בספינות או במטוסים שלהן (סעיף 15 בהחלטה 1701).
"נקודות התורפה" בהחלטה 1701, שמנעו את יישומה

החלטת מועצת הביטחון 1701 סימנה את סיום מלחמת לבנון השנייה ולאחריה השתררה רגיעה ממושכת בגבול הישראלי-לבנוני. הרגיעה שהשתררה הינה פרי מאזן הרתעה, שנוצר בין ישראל לבין איראן וחזבאללה והיא ממשיכה להתקיים עד עצם היום הזה. רגיעה זאת נוצלה ע"י איראן לבנייה מחודשת של התשתית הצבאית של חזבאללה, תוך הפרת המרכיבים המהותיים בהחלטת 1701: ממשל לבנון לא החיל סמכותו וריבונותו באופן אפקטיבי על שטחה של כל לבנון; ארגון חזבאללה לא פורקו מנשקו; אזור דרום לבנון לא פורז מנוכחות חזבאללה; הכוח הצבאי של חזבאללה בלבנון שוקם ושודרג ע" איראן (בסיוע סורי); האמברגו על הברחת אמצעי לחימה ללבנון לא נאכף בעיקר משום שאיראן הפרה אותו באופן שיטתי.

  • ניתוח החלטה 1701 ואופן יישומה במשך 12 השנים שחלפו מאז קבלתה מצביע להערכתנו על שלוש "נקודות תורפה" בולטות, באשר לאופן אכיפתה:
    • ממשלת לבנון וצבא לבנון (בסיוע יוניפי"ל) היו אמורים לאכוף את הסדרי הביטחון שנקבעו ולמנוע את הפרות ההחלטה ע"י ארגון חזבאללה (ואיראן שמאחוריו). אולם המערכת הפוליטית הלבנונית סובלת מחולשה פוליטית מתמשכת ונתונה להשפעה הולכת וגוברת של חזבאללה, שמצאה ביטוייה בבחירות שנערכו בלבנון ב-6 במאי 2018[4]. צבא לבנון הוא צבא קטן, בעל אמצעי לחימה מיושנים, והוא כולל מרכיב משמעותי של אנשי צבא שיעים המושפעים מחזבאללה. כשירותו המבצעית של צבא לבנון נמוכה ואין לו יכולת או מוטיבציה להתעמת עם חזבאללה, ארגון טרור שכוחו הצבאי עולה על זה של צבא לבנון. הממשל הלבנוני משלם מס שפתיים באשר לצורך ביישום החלטה 1701 אך בפועל נמנע מאכיפתה בשל עניינו המובהק להימנע מעימות עם חזבאללה[5].
    • יוניפי"ל המשודרג, שאמור היה לסייע לצבא לבנון נמנע מלאכוף את החלטה 1701. אמנם הוא מגלה בדרום לבנון פעילות אינטנסיבית יותר בהשוואה לתקופה שלפי המלחמה ומסייע לפעילות השוטפת של צבא לבנון. אולם יוניפי"ל נותן פרשנות מצומצמת להחלטה 1701 ונמנע מלאכוף אותה בשל רתיעתו ורתיעת המדינות המרכיבות אותו מעימות חזיתי עם חזבאללה. כיוון שכך, יוניפי"ל לא מנע את שיקום התשתית הצבאית של חזבאללה בכפרים השיעים שבדרום לבנון והוא אף נמנע מ"טיפול שורש" בבעיות הנוכחות הצבאית של חזבאללה יוצרת מעת לעת. הפרשנות המצומצמת של יוניפי"ל להחלטה 1701 מונעת את הפיכתו לכוח אפקטיבי שיש ביכולתו לבלום את המשך ההתבססות הצבאית של חזבאללה ואת המשך הפרת הסעיפים המהותיים של החלטה 1701. כמו כן, יוניפי"ל אינו מסייע, ולא התבקש ע"י ממשלת לבנון, לסייע באבטחת גבול לבנון-סוריה ומניעת הברחת אמצעי לחימה ללבנון.
    • הקהילה הבינלאומית משלמת מס שפתיים לצורך שביישום החלטת 1701 אך בפועל השלימה עם הפרה מתמשכת של סעיפיה המהותיים. בשנים שחלפו מאז מלחמת לבנון השנייה זרמו ללבנון כמויות גדולות של אמצעי לחימה עבור חזבאללה, שסופקו לה ע"י איראן, ללא כל ניסיון ממשי של הקהילה הבינלאומית לאכוף את החלטה 1701 (הקהילה הבינלאומית אינה מתלהבת גם מהטלת תפקיד זה על יוניפי"ל). ישראל מנסה בשנים האחרונות למנוע הגעתם של אמצעי לחימה מתקדמים עבור חזבאללה מאיראן דרך סוריה, ולשבש את פרויקט יצור הטילים המדויקים האיראני על אדמת לבנון. אולם היא עושה זאת לבדה, כדי להגן על האינטרסים הביטחוניים החיוניים שלה, ללא מעורבות המדינות השותפות להחלטה 1701.
התוצאה: ההפרה השיטתית של החלטת מועצת הביטחון 1701

מרכיביה המהותיים של החלטת 1701 וסידורי הביטחון, הנוגעים למרחב שמדרום לליטאני, לא נאכפו ב-12 השנים האחרונות שחלפו מאז תום מלחמת לבנון השנייה. התשתית הצבאית של חזבאללה, הפרוסה בדרום לבנון ובצפונה, שוקמה ושודרגה מאז מלחמת לבנון השנייה, והמנהרות שנחשפו לאחרונה בקרבת הגבול עם ישראל הינן ביטוי נוסף לכך. המרחב שמדרום לליטאני לא פורז מנוכחות צבאית של חזבאללה הממשיך להיות מוקד הכוח המרכזי שבו, על אף פעילות הביטחון השוטף המתבצעת ע"י צבא לבנון ויוניפי"ל. הממשל הלבנוני אינו הריבון הבלעדי בלבנון כולה כפי שקבעה החלטה 1701 והנשק של צבא לבנון אינו הנשק היחידי הנמצא במרחב שמדרום לליטאני (ובלבנון כולה). הברחת אמצעי הלחימה ללבנון ממשיכה להתבצע ע"י איראן בדרך האוויר, הים והיבשה, ללא ניסיון ממשי של הממשל הלבנוני למנוע זאת.

"צבא היבשה" של חזבאללה
  • מאז מלחמת לבנון השנייה שדרג חזבאללה את כוחו הצבאי בסיועה של איראן, בניגוד מוחלט להחלטת מועצת הביטחון 1701. חזבאללה אינו מנסה לשמור זאת בסוד: לפני כשנתיים, ב-13 בנובמבר 2016 קיים חזבאללה מפגן כוח צבאי חריג בהיקפו וראשון מסוגו. המפגן התקיים סמוך לעיר הסורית אלקציר, שבצפון בקעת הלבנון, אשר נכבשה ע" פעיליו במסגרת הסיוע שהגיש חזבאללה למשטר אסד במלחמת האזרחים הסורית. המפגן היה חלק משורת אירועים שאירגן חזבאללה לציון יום הזיכרון לחללי הארגון ("יום השהיד" המצוין ע"י חזבאללה בכל שנה ב-11 בנובמבר).
  • במפגן הכוח באלקציר נתן חזבאללה ביטוי פומבי למקצת מעוצמתו הצבאית שנבנתה מאז מלחמת לבנון השנייה. בין היחידות שהוצגו במפגן היו פוג' השריון, פוג' הארטילריה, יחידת העילית אלרצ'ואן ויחידת אופנועי שטח. יחידות אלו מהוות את "חוד החנית" של הכוח הצבאי של חזבאללה. במפגן הכוח הוצגו גם אמצעי לחימה שבידי חזבאללה (חלקם זו הפעם הראשונה), שאותם ניתן לחלק אותם לשלושה מכלולים:
  • טנקים מתוצרת מזרחית ונגמ"שים מתוצרת ארה"ב, ובכלל זה: טנקי T-72 עם מיגון ריאקטיבי (נגד טילי נ"ט); טנקי T-54/T-55 ו-T-62; נגמ"שי BMP (אחד מהם זוהה כנגמ"ש BMP-1, שעליו הותקן טיל סאגר); נגמ"שי M-113, מתוצרת ארה"ב שעליהם הותקנו תותחי 14.5 מ"מ מתוצרת ברה"מ/רוסיה.
  • ארטילרייה מתנייעת, כולל תותחי נ"מ ונ"ט, ובכלל זה:תותחי נ"מ 100 מ"מ ותותחים מתנייעים נוספים מותקנים על גבי תובות של מערכת טילי קרקע אוויר SA-6; רקטות 122 מ"מ מותקנים על גבי משאיות (זוהתה משאית ובה 50 קנים); משגרי רקטות 302 מ"מ על גבי משאיות (טווח משוער 180-90 ק"מ); תותחים מתנייעים 122 מ"מ; תותחי 130 מ"מ (?) מותקנים על גבי משאיות; תותחי נ"מ 23 מ"מ דו-קני על גבי משאיות.
  • טרקטרונים ואופנועי שטח, שנועדו לתנועה מהירה ולשיפור יכולות לוחמת הגרילה של הארגון. בתמונות זוהו טרקטרונים, שעליהם הותקנו טילי נ"ט מדגם קורנט (לפחות על אחד מהם הותקן זוג טילי קורנט על גבי משגר בודד).

למרות שאמצעי הלחימה, אשר הופיעו במפגן, הוצגו בעיתוי ובהקשר הלחימה של חזבאללה בסוריה, הם צפויים בעתיד להיות מופנים נגד ישראל, תוך ניצול הניסיון הקרבי שנרכש ע"י חזבאללה בסוריה. לתשומת לב מיוחדת ראויים הרקטות המתניידות (ביניהן רקטות 302 מ"מ בעלות טווח של 180-90 ק"מ) והטרקטורונים, שעליהם מותקנים טילי נ"ט קורנט (המאפשרים ניידות טובה בשטח ומשפרים שרידות אנשי הצוות). במפגן ביקש חזבאללה להרתיע את ישראל (ואויביו האחרים) ולהמחיש, כי הוא הפך מארגון גרילה לארגון צבאי למחצה, מאומן היטב, שרכש לעצמו בסוריה ניסיון קרבי עשיר והקים יחידות חדשות מצוידות באמצעי לחימה כבדים (טנקים, נגמ"שים) המאפיינים צבאות סדירים של מדינות ולא ארגון טרור וגרילה.

  • חמ"לים של חזבאללה (מתוך סדרה תיעודית של ערוץ אל מנאר שכותרתה "אילו הובס חזבאללה" הסדרה הועלתה באתר אלמנאר החל מה-17 בדצמבר 2012).
ארסנל הרקטות

המרכיב הבולט ביותר בתשתית הצבאית של חזבאללה, שנבנה ע"י איראן ב-12 השנים שחלפו מאז מלחמת לבנון השנייה, הינו ארסנל רקטות גדול יותר מבחינה כמותית, ומשודרג מבחינה איכותית. ארסנל הרקטות, שבמלחמת לבנון השנייההוערך בלמעלה מ-20,000 רקטות ובשנת 2012 הוערך בכ-60,000 רקטות, מוערך כיום בלמעלה מ- 130,000 רקטות. כמו כן, ברשות חזבאללה כמה עשרות טילים מדויקים. יכולת זו של חזבאללה מאיימת על ריכוזי אוכלוסייה ואתרים אסטרטגיים במרבית שטח ישראל, כולל בדרום ("מקריית שמונה ועד אילת", בלשונו של חסן נצראללה). בארסנל רקטות זה טמון פוטנציאל ליצירת נזק מקיף לעורף הישראלי ע"י ירי רצוף, במשך תקופת לחימה ממושכת וברמת דיוק גבוהה בהרבה, מאשר היכולות שהופגנו ע"י חזבאללה במלחמת לבנון השנייה. יכולת זו מאפשרת למנהיג חזבאללה חסן נצראללה לשוב ולאיים על ישראל בפומבי בתקיפת מרכזי אוכלוסייה ומתקנים חיוניים ובכלל זה תחנות חשמל, שדות תעופה, נמלים, מפעלים פטרוכימיים ותשתיות גרעיניות.[6]

  • בראיון שהעניק לערוץ טלוויזיה לבנוני התומך בחזבאללה התבקש חסן נצראללה להתייחס להערכות הישראליות לפיהן בידי הארגון 130,000 רקטות. תשובת נצראללה: "כאשר תשים חברה זו [החברה הישראלית], ומדינה זו [ישראל] וישות זאת לפניך, אתה תראה את צבאו [ של האויב], מנגנוני הביטחון שלו, עמו, תחנות החשמל שברשותו, שדות התעופה והנמלים שלו, מפעליו הגרעיניים והפטרוכימיים. האמן לי, [הדבר] לא קשור למספר הרקטות. כדי להנחיל תבוסה לצבא הישראלי אתה לא צריך מאה או מאתיים אלף רקטות… הוא [הצד הישראלי] אומר [בעצמו], שחזבאללה לא צריך מאה אלף רקטות… [הצד הישראלי אומר], שאם יהיו לחזבאללה עשרות טילים מדויקים, והוא יברור את המטרות באופן מדויק, אז ייגרם לנו [לישראלים] אסון גדול מאוד" (ערוץ אלמיאדין, 3 בינואר 2018).

מנהיג חזבאללה חסן נצראללה: ["הצד הישראלי אומר] שאם יהיו לחזבאללה עשרות טילים מדויקים.. אזי ייגרם לנו [לישראלים] אסון גדול מאוד" (ערוץ אלמיאדין ביוטיוב, 3 בינואר 2018).
מנהיג חזבאללה חסן נצראללה: ["הצד הישראלי אומר] שאם יהיו לחזבאללה עשרות טילים מדויקים.. אזי ייגרם לנו [לישראלים] אסון גדול מאוד" (ערוץ אלמיאדין ביוטיוב, 3 בינואר 2018).

שיקום התשתית הצבאית של חזבאללה בדרום לבנון

ב-12 השנים שחלפו מאז מלחמת לבנון השנייה שיקם חיזבאללה את תשתיתו הצבאית בדרום לבנון, מדרום ומצפון לליטאני. תשתית זאת כוללת בין השאר רקטות, מטולי נ"ט, מטעני חבלה, אמצעי נ"מ ואמצעי לחימה נוספים. אמצעי הלחימה הללו והפעילים המפעילים אותם, מוטמעים בתוך יישובים שיעים שתושביהם משמשים לחזבאללה "מגן אנושי". חזבאללה נוקט במגוון צעדי הטעיה והסתרה כדי למנוע פגיעה בתשתית ע"י צבא לבנון ויוניפי"ל ולהיחשף להאשמות בדבר הפרת החלטה 1701.

  • במטרה להסוות את פעילותו האסורה בקרבת הגבול עם ישראל חזבאללה עשה שימוש בארגון סביבתי בשם "ירוק ללא גבולות" ("Green Without Borders")[7]. ראש אמ"ן, אלוף הרצי הלוי, דיווח בכנס הרצליה כי "חזבאללה מגיע לטווח של פגיעה באבן מהגבול בחסות של ארגון ירוק" (Ynet, 22 ביוני 2017). שגריר ישראל באו"ם שיגר ב-21 ביוני 2017 איגרת לנשיא מועצת הביטחון בה נמסר כי חזבאללה הקימה בחודשים האחרונים עמדות תצפית במסווה של עמותה סביבתית בשם "ירוק ללא גבולות", שמאחוריה עומד חזבאללה. האיגרת הזכירה תקרית מאפריל 2017 שבה חסמה קבוצת אזרחים מקומיים את הגישה לסיור יוניפי"ל לנקודת תצפית של "ירוק ללא גבולות". לאיגרת צורפה מפה ובה סימון מיקומן של עמדות התצפית של חזבאללה במסווה של "ירוק ללא גבולות". באיגרת הודגש, כי פעילות חזבאללה בקרבת הגבול עומדת בניגוד להחלטות מועצת הביטחון 1701 ו-1559 (אתר משרד החוץ, 22 ביוני 2017).
הסתרה והסוואה של אמצעי לחימה ע"י חזבאללה: שני פיצוצים במחסני נשק של חזבאללה

ב-12 באוקטובר 2009 אירע פיצוץ בביתו של פעיל חזבאללה בכפר טיר פלסיה, כ-15 ק"מ צפונית-מזרחית לעיר צור. המבנה שימש כמחסן נשק של חזבאללה. כתוצאה מהפיצוץ נפגעו כמה בני אדם כולל בעל הבית. כמה חודשים קודם לכן (14 ביולי 2009) התפוצץ מחסן נשק של חזבאללה בפאתי הכפר ח'רבת סלם, שמדרום לליטאני[8]

  • מאפיין שבלט בשתי התקריות הללו היה פעילותו הנמרצת של חזבאללה להכיל את האירועים ולטשטש את העובדה שהוא מאחסן אמצעי לחימה בשטחים מאוכלסים. בסרטון שהופץ ע"י צה"ל לאחר הפיצוץ במחסן הנשק בכפר טיר פלסיה ניתן לראות המודוס אופרנדי של חזבאללה בטיפול במקרים מעין אלו, הדומה לזה שנקט לאחר פיצוץ מחסן הנשק בכפר ח'רבת סלם. הסרטון הצביע על שלושה שלבים במאמץ ההכלה וההסתרה:
  • שלב א': הכלת האירוע והערכות לסילוק הנשק שנותר במחסן שהתפוצץ
  • שלב ב': העברת אמצעי הלחימה ממקום הפיצוץ
  • שלב ג': כניסת צבא לבנון ויוניפי"ל: צבא לבנון ויוניפי"ל הורשו להגיע למקום הפיצוץ רק לאחר פינוי אמצעי הלחימה (הערה: צבא לבנון ויוניפי"ל הורשו להיכנס לכפר ח'רבת סלם רק ביום שלמחרת, הם גילו שם את מחסן הנשק הנטוש, ואמצעי לחימה, שהארגון לא הספיק לפנות).
  • האירועים בטיר פלסיה ובח'רבת סלם חשפו את מגבלות הפעולה של יוניפי"ל, הנמנע מפעילות אפקטיבית בתוך הכפרים השיעים, שם ממקם חזבאללה את תשתיותיו הצבאיות (הגם שבאירוע של ח'רבת סלם הפגין יוניפי"ל קצת יותר אסרטיביות בעוד שחזבאללה ניצל את ההזדמנות על מנת לשגר לו מסרים מאיימים), בעקבות האירוע בח'רבת סלם הודיע יוניפי"ל כי הפיצוץ מהווה "הפרה חמורה" של החלטת מועצת הביטחון 1701 (15 ביולי 2009). בדיון במועצת הביטחון שהתקיים בעקבות זאת תקף מזכ"ל האו"ם לכוחות השלום את חזבאללה וציין כי הארגון אחראי לסיכול פעילות יוניפי"ל בדרום לבנון. בדיון גינו חברי המועצה את ה"הפרה החמורה" של החלטת מועצת הביטחון 1701 ע"י חזבאללה. אולם, למרות הגינוי החריף במועצת הביטחון לא חל שינוי של ממש ביחס הקהילייה הבינלאומית לתלונותיה החוזרות ונשנות של ישראל אודות הפרות החלטה 1701 ע"י חזבאללה.
פרויקט המנהרות: מרכיב נוסף במסגרת הכנות לפעילות התקפית מדרום לבנון
  • עד כה חשף צה"ל ארבע מנהרות חודרות מלבנון לשטח ישראל. סביר כי לאורך הגבול קיימות עדיין מנהרות שלא נחשפו. פתחי המוצא של המנהרות מצויים בכפרים שיעים שלאורך הגבול הנשלטים ע"י חזבאללה. נראה כי פרויקט המנהרות התבצע במשך כמה שנים בלי שצבא לבנון או יוניפי"ל מנעו ביצועו.

פרויקט המנהרות של חזבאללה נבנה במסגרת תפיסה התקפית שגיבש חזבאללה. עיקרה העתקת הלחימה לשטח ישראל ולהנחית מכה על העורף הישראלי במהלך המלחמה הבאה. להערכתנו המנהרות אמורות היו לאפשר לכוחות עילית של חזבאללה לחדור לשטח ישראל לביצוע פעולות ראווה (כגון השתלטות על יישובים, פיגועי הרג, חטיפת חיילים וניתוק צירים מרכזיים).

  • ב-16 בדצמבר 2012 ערך שר הביטחון הלבנוני ג'בראן בסיל סיור בדרום לבנון, בעקבות פעילות צה"ל. בעקבות ביקורו הוא העלה פוסט בדף הפייסבוק שלו ובו נאמר: "לבנון מוגנת ע"י צבאה וע"י ההתנגדות שלה (קרי: חזבאללה), והחשוב ביותר (הוא), שהיא מוגנת באמצעות הפלורליזם שבה ורב-גוניותה, אשר יביסו את השליטה והגזענות של ישראל" הצגה זאת של חזבאללה כמי שמגן על לבנון מפני ישראל, לצידו של צבא לבנון, עומדת בניגוד מוחלט להחלטת מועצת הביטחון 1701, שקבעה פירוק נשקם של חזבאללה וארגונים חמושים נוספים.
נספח
נוסח החלטת מועצת הביטחון 1701

נוסח החלטת מועצת הביטחון 1701

נוסח החלטת מועצת הביטחון 1701

נוסח החלטת מועצת הביטחון 1701

נוסח החלטת מועצת הביטחון 1701

[1] החלטת מועצת הביטחון 1559 התקבלה ב-2 בספטמבר 2004. מועצת הביטחון הביעה את "דאגתה הרבה מהנוכחות המתמשכת של מליציות חמושות בלבנון המונעות מהממשלה הלבנונית להשליט את ריבונותה המלאה על הטריטוריה הלבנונית. "ההחלטה כללה בין השאר, קריאה לפירוק המליציות הלבנונית (קרי, חזבאללה וארגונים לבנונים נוספים) והלא לבנוניות (קרי, הארגונים הפלסטינים החמושים).
[2]
החלטת מועצת הביטחון 1680, שהתקבלה ב-17 במאי 2006, קראה ליישום החלטה 1559 (מספטמבר 2004). ההחלטה קראה, בין השאר, לכבד את סמכותה הבלעדית של ממשלת לבנון ברחבי המדינה ולפרק מנשקם את כל המליציות הלבנוניות (קרי, חזבאללה) והלא-לבנוניות (קרי, הארגונים הפלסטינים החמושים).
[3]
הסכם טאיף או "אמנת הפיוס הלאומי" נחתם ב-22 באוקטובר 1989 בטאיף שבסעודיה. ההסכם סימן את סיומה של מלחמת האזרחים בלבנון (1989-1975) והבליט את מעמדה של סוריה כמוקד הכוח המרכזי בלבנון. ההסכם קרא להחלת את סמכותה של ממשלת לבנון על כל אדמת לבנון ולפרק מנשקן את כל המליציות הלבנוניות ( קרי, חזבאללה וארגונים לבנונים חמושים נוספים) והלא-לבנוניות (קרי, ארגונים פלסטינים). בפועל נמנעו הסורים מלאכוף את פרוק חזבאללה מנשקו.
[4]
בבחירות הללו, שנערכו לראשונה מזה תשע שנים השיג חזבאללה רוב מוחלט של מושבים בפרלמנט (כ-70 מתוך 128). הדבר הגביר עוד יותר את השפעתו על הפוליטיקה הפנים-לבנונית ועל ממשלת לבנון (הממשלה עדיין לא הוקמה ומתנהל משא ומתן עיקש בין חזבאללה לראש הממשלה באשר להרכב הממשלה החדשה).
[5]
ניסיון העבר המחיש היטב כי כאשר לדעת חזבאללה הממשל הלבנוני ניסה להצר את צעדיו חזבאללה הפעיל עליו לחצים אלימים. מקרה בולט הוא מהומות הדמים בביירות ב-7 במאי 2008, במהלכן נהרגו לפחות 81 בני אדם ונפצעו 250. העילה לכך הייתה איסור שהטילה ממשלת לבנון על רשת תקשורת פרטית שפרס חזבאללה ברחבי המדינה בתמיכה איראנית. עילה נוספת הייתה פיטורי קצין צבא בכיר תומך חזבאללה, שתחת חסותו הוברחו אמצעי לחימה לביירות מתוקף תפקידו כאחראי האבטחה בשדה התעופה של ביירות. במהלך המהומות השתלטו פעילי חזבאללה על ביירות, ועל ערים נוספות כמו טריפולי. הפעילות האלימה של חזבאללה אילצה בסופו של דבר את ממשלת לבנון להיכנע.
[*] פירוט ראו פרסום מרכז המידע מה-6 בדצמבר 2016: "משמעויות מפגן הכוח הצבאי, שקיים חזבאללה בעיר הסורית אלקציר״.
[6]
ראו פרסום מרכז המידע מה-18 בינואר 2018: "ריאיון שהעניק חסן נצראללה נועד בין השאר לחזק את המסר ההרתעתי כלפי ישראל ע"י הדגשת היכולות הצבאיות של חזבאללה, ובמרכזן טילים מדויקים המאפשרים לפגוע במתקני תשתית חיוניים במלחמה הבאה". איומים פומביים ברוח זאת הושמעו בראיונות נוספים, שהעניק חסן נצראללה.
[7]
ארגון סביבתי העוסק בעיקר בשתילה במקומות שונים בדרום לבנון.
[8]
ראו פרסום של מרכז המידע מה-14 באוקטובר 2009: "הפיצוצים בשני מחסני הנשק של חזבאללה בכפרים שמדרום לליטאני (טיר פלסיה וח'רבת סלם), ממחישים את קיומה של תשתית צבאית פעילה של חזבאללה בדרום לבנון, הנבנית בסיוע איראן וסוריה; יוניפי"ל וצבא לבנון מגלים אזלת יד במניעת התעצמותו הצבאית של חזבאללה המהווה הפרה בוטה של החלטת מועצת הביטחון 1701". ראו גם פרסום מרכז המידע מה-3 באוגוסט 2009: "פיצוץ מחסן נשק של חזבאללה בכפר ח'רבת סלם שב וחשף את קיומה של תשתית צבאית פעילה של חזבאללה במרחב שמדרום לליטאני. יוניפי"ל וצבא לבנון מגלים אוזלת יד במניעת תהליך התעצמותו הצבאית של חזבאללה המהווה הפרה בוטה של החלטת מועצת הביטחון 1701".