החודש הראשון להתמודדות הרשות הפלסטינית וחמאס עם משבר הקורונה: תמונת מצב ותובנות ראשוניות

העברת 1,500 ערכות בדיקה לרשות הפלסטינית (דף הפייסבוק בערבית של מתאם פעולות הממשלה בשטחים, 29 במרץ 2020)

העברת 1,500 ערכות בדיקה לרשות הפלסטינית (דף הפייסבוק בערבית של מתאם פעולות הממשלה בשטחים, 29 במרץ 2020)

יחיא אלסנואר מבקר באתר להקמת בית החולים לחולי קורונה ברפיח (חשבון הטוויטר של פלסטין און ליין, 23 במרץ 2020)

יחיא אלסנואר מבקר באתר להקמת בית החולים לחולי קורונה ברפיח (חשבון הטוויטר של פלסטין און ליין, 23 במרץ 2020)

יחיא אלסנואר מבקר באתר להקמת בית החולים לחולי קורונה ברפיח (חשבון הטוויטר של פלסטין און ליין, 23 במרץ 2020)

יחיא אלסנואר מבקר באתר להקמת בית החולים לחולי קורונה ברפיח (חשבון הטוויטר של פלסטין און ליין, 23 במרץ 2020)

פעילי הזרוע הצבאית של חמאס מחטאים מתקנים ציבוריים ברצועה (פלסטין אלא'ן, 24 במרץ 2020)

פעילי הזרוע הצבאית של חמאס מחטאים מתקנים ציבוריים ברצועה (פלסטין אלא'ן, 24 במרץ 2020)

פעילי הזרוע הצבאית של חמאס מחטאים מתקנים ציבוריים ברצועה (פלסטין אלא'ן, 24 במרץ 2020)

פעילי הזרוע הצבאית של חמאס מחטאים מתקנים ציבוריים ברצועה (פלסטין אלא'ן, 24 במרץ 2020)

1000 יחידות הסגר המוקמות ברפיח ובצפון הרצועה (דף הפייסבוק Msdrnewsnetwork, 21 במרץ 2020)

1000 יחידות הסגר המוקמות ברפיח ובצפון הרצועה (דף הפייסבוק Msdrnewsnetwork, 21 במרץ 2020)

כללי

מטרת מסמך זה להציג את תמונת המצב והתובנות הראשוניות העולות מהמערכה שמנהלות הרשות הפלסטינית וחמאס מזה כחודש נגד התפשטות נגיף הקורונה. המסמך בוחן את מאפייני התפשטות התחלואה, אופן התנהלות הרשות הפלסטינית וחמאס, והסיכונים הפוטנציאלים הנשקפים למדינת ישראל כתוצאה מאפשרות של התפשטות בלתי נשלטת של הנגיף . תמונת המצב והתובנות מבוססות על מעקב שיטתי של חוקרי מרכז המידע אחר משבר הקורונה מאז התגלו המקרים הראשונים ביהודה ושומרון וברצועת עזה.

  • על אף שהמידע שבידינו הינו חלקי ולמרות סימני השאלה ביחס לאמינות הנתונים המתפרסמים ע”י דוברי הרשות הפלסטינית וחמאס, ניתן להצביע על תמונת המצב כדלקמן (עדכנית ל-5 באפריל 2020): בשטחי הרשות הפלסטינית הגיע מספר החולים ל-214 וקצב התפשטות המחלה הינו מהיר. לעומת זאת ברצועת עזה עמד מספר החולים על 12 (מהם החלימו חמישה). בשלב זה דומה, כי המצב נמצא עדיין תחת שליטה של הרשות הפלסטינית וחמאס. אולם, תמונת מצב זאת עלולה להשתנות, ככל שיגדלו ממדי התחלואה ויחד עימם הקושי להשתלט על התפשטות הנגיף ולטפל בחולים באורח קשה ובינוני.

התפשטות ממדי התחלואה בשטחי הרשות הפלסטינית מאז התגלו בה החולים הראשונים (עדכני ל-5 באפריל 2020)

  • במקביל למאמצי הרשות הפלסטינית וחמאס למניעת התפשטות נגיף הקורונה הולכת וגוברת התופעה של האשמת ישראל בהתפשטות הנגיף[1]. חמאס טוענת כי ישראל נושאת באחריות למצבה הקשה של התשתית הרפואית ברצועה (ומתעלמת מהעדיפות הברורה רבת השנים שהיא מעניקה לצורכי הזרוע הצבאית שלה על חשבון הצרכים האזרחיים). הרשות מצידה טוענת, כי ישראל מפיצה את הנגיף בשטחה באמצעות הפועלים העובדים בישראל ואשר שבים ליהודה ושומרון. האשמה נוספת שהועלתה ע”י הרשות (וחמאס) היא שישראל מזניחה את הטיפול באסירים הפלסטינים החשופים לסכנת הידבקות (על פי דיווח שירות בתי הסוהר אין אסירים ביטחוניים החולים בנגיף הקורונה). ההאשמות של הרשות נגד ישראל החריפו עד כדי האשמתה ב”מלחמה ביולוגית” נגד הרשות. קמפיין ההאשמות נגד ישראל עלול להתעצם ככל שיגברו ממדי התחלואה, הקשיים הכלכליים שיתלוו אליה, וככל שתתגבר הביקורת הציבורית על אופן התנהלות הרשות וחמאס.
  • תמונת מצב זאת מציבה, להערכתנו, שני סיכונים מרכזיים בפני מדינת ישראל:
    • סיכון ההידבקות: התפשטות בלתי נשלטת של נגיף הקורונה עלולה לזלוג לשטחה של ישראל. סיכון זה רלוונטי במיוחד ליהודה ושומרון, שיש לה ממשק גדול יותר עם ריכוזי אוכלוסייה בישראל, בעוד שהכניסה והיציאה לרצועת עזה מוגבלת וניתנת לחסימה. סיכון זה בולט במיוחד במרחב ירושלים המהווה מוקד מרכזי לתחלואה הן בישראל (1,132 חולים בירושלים עד כה, על פי נתוני משרד הבריאות, 3 באפריל 2020) והן בשטחי הרשות (בית לחם, כפרי עוטף ירושלים ואזור רמאללה). האזורים הללו, מהווים מוקדי המחלה המובילים ביהודה ושומרון (למעלה מ-119 חולים המהווים למעלה מ-90% מכלל הנדבקים ביהודה ושומרון, עדכני ל-2 באפריל 2020). על רקע זה נשקף גם סיכון של התפשטות בלתי נשלטת של הנגיף בקרב הפלסטינים המתגוררים במזרח ירושלים המונים כ-350,000 אנשים[2].
    • סיכון הטרור: בחודש הראשון למשבר הקורונה שרר שקט יחסי ביהודה ושומרון ורצועת עזה (למעט אירוע של ירי רקטה לעבר ישראל וה”שגרה” של השלכת אבנים ובקבוקי תבערה לעבר כלי רכב ישראליים ביהודה ושומרון). אולם, להערכתנו, התפשטות נגיף הקורונה והעמקת המשבר הכלכלי עלולים להוביל למחאה ציבורית כלפי חמאס ו/או הרשות הפלסטינית. שילוב זה של ביקורת פנימית, קשיים כלכליים, והתפשטות נרחבת של הנגיף עלולים להגביר את סיכוני הטרור מהרצועה ובשטחי הרשות הפלסטינית (הגם שלעת עתה הציבור הפלסטיני נותן בדרך כלל אשראי לרשות הפלסטינית ולחמאס באשר לאופן הטיפול במשבר). מרצועת עזה כבר נשמעו איומים מפורשים ובמרכזם התבטאותו של יחיא אלסנואר, ראש הלשכה המרכזית של חמאס (“אם חולי הקורונה שלנו לא יוכלו לנשום, נגרום לכך ש-6 מיליון ישראלים לא יוכלו לנשום גם כן”).
  • נראה לנו כי התבטאות יחיא אלסנואר ובכירים נוספים בחמאס עלולה לשקף כוונה של הפעלת לחצים על ישראל במקרה של החרפת המשבר, במטרה לאלץ אותה להגביר את היקף העברת הסיוע רפואי וההומניטרי לרצועה. לחצים אלו יכולים להתבטא, למשל, בירי רקטות או התפרעויות המוניות ואלימות בקרבת גדר הגבול. הרשות הפלסטינית לעומת זאת, עלולה להפנות את הכעס הציבורי, לכשיתעורר, לעבר טרור עממי נגד ישראל, המהווה אסטרטגיה רשמית של הרשות ושל פתח.

גולש בפורום חמאס: "אם יתגברו המקרים [של חולים בוירוס הקורונה] אנו מבקשים מגדודי אלקסאם לגייס את חייליהם ולהכות בכל הכוח את הישות [קרי, ישראל]. איננו רוצים למות מקורונה"  (פורום חמאס, 26 במרץ 2020)
גולש בפורום חמאס: “אם יתגברו המקרים [של חולים בוירוס הקורונה] אנו מבקשים מגדודי אלקסאם לגייס את חייליהם ולהכות בכל הכוח את הישות [קרי, ישראל]. איננו רוצים למות מקורונה” (פורום חמאס, 26 במרץ 2020)

  • מסמך זה כולל שלושה נספחים:
    • נספח א’: נתוני התחלואה ביהודה ושומרון וברצועת עזה ומשמעותם.
    • נספח ב’: מאפייני המערכה של הרשות הפלסטינית ושל חמאס נגד נגיף הקורונה.
    • נספח ג’: הטלת האחריות על ישראל להתפשטות נגיף הקורונה והפניית איומים נגדה.
נספח א’
נתוני התחלואה ביהודה, שומרון וברצועת עזה ומשמעותם
יהודה ושומרון

נתוני התחלואה

  • שבעת המקרים הראשונים של חולים בנגיף קורונה בשטחי הרשות אובחנו לפני כחודש, ב-5 במרץ 2020, בבית ג’אלא, שבקרבת בית לחם. השבעה היו עובדי בית מלון, שנדבקו בנגיף מקבוצת צליינים מיוון, שאנשיה אובחנו כחולים. התפרצות הנגיף בשטחי הרשות באה בשלב בו גברה ההתפשטות בישראל והוחמרו צעדי המנע שלה.

מספר חולי הקורונה בשטחי הרשות הפלסטינית עלה תוך כחודש ל-214 (עדכני ל-5 באפריל 2020). הרשות דיווחה, כי 18 חולים החלימו ונשלחו לבתיהם וחולה אחת נפטרה.

  • מידת מהימנותם של הנתונים הללו מוטלת בספק, והמספר האמיתי של חולי הקורונה בשטחי הרשות עלול להיות גבוה יותר, בעיקר בשל היעדר בדיקה שיטתית של חולי קורונה[3]. בנוסף לכך, אין בידינו נתונים רשמיים אודות מספר החולים באורח קשה/בינוני, נתון שיש לו חשיבות רבה באשר להערכת יכולת הרשות לתת מענה לחולים הללו, לכשתתגבר התחלואה. על פי נתוני הרשות יש בידה, ביהודה ושומרון, 175 מכונות הנשמה, 255 מיטות לטיפול נמרץ ולמבוגרים ו-16 מיטות לטיפול נמרץ לילדים. כמות זאת, בתוספתמחסור ברופאים, צוותים רפואיים וציוד רפואי, יקשו מאוד על טיפול בחולים במקרה של התפשטות נרחבת.
העברת 1,500 ערכות בדיקה לרשות הפלסטינית
 (דף הפייסבוק בערבית של מתאם פעולות הממשלה בשטחים, 29 במרץ 2020)
     העברת 1,500 ערכות בדיקה לרשות הפלסטינית
 (דף הפייסבוק בערבית של מתאם פעולות הממשלה בשטחים, 29 במרץ 2020)
העברת 1,500 ערכות בדיקה לרשות הפלסטינית
(דף הפייסבוק בערבית של מתאם פעולות הממשלה בשטחים, 29 במרץ 2020)
קצב הגידול בממדי התחלואה
  • קצב הגידול במספר החולים בחודש הראשון להתפשטות נגיף הקורונה הינו מהיר (ראו גרף). בהמשך עלול מספר החולים לעלות למאות רבות תוך תקופה קצרה (להערכתנו, כעשרה ימים). העלייה במספרם צפויה להביא לגידול במספר החולים באורח קשה ובינוני. הדבר יוביל לקשיים גוברים של הרשות לתת טיפול לחולי הקורונה ובפרט לאלו החולים באורח קשה ובינוני.
התפשטות ממדי התחלואה בשטחי הרשות הפלסטינית מאז התגלו בה החולים הראשונים (עדכני ל-5 באפריל 2020)
הפיזור הגיאוגרפי

הנתונים שבידינו אודות הפיזור הגיאוגרפי אינם מלאים. נתונים אלו מצביעים, כי למעלה מ-90% מכלל הנדבקים עד כה הינם מאזורי בית לחם, ראמאללה ויישובי עוטף ירושלים (קרי, המרחב שמצפון ומדרום לעיר ירושלים). שאר המקומות בהם דווח על חולי קורונה פרוסים ברחבי יהודה ושומרון (חולים בודדים במספר ערים וכפרים).

  • להערכתנו, נתוני הפיזור הגיאוגרפי בשטחי הרשות ובישראל עלולים להעיד, כי קיימת הידבקות הדדית בין ירושלים (המובילה בישראל במספר החולים) לבין הערים, העיירות והכפרים, שמצפון ומדרום לירושלים (מראמאללה שמצפון לירושלים ועד לבית לחם שמדרום לה). הידבקות הדדית זאת עלולה לנבוע מהפועלים ממזרח העיר ומשטחי הרשות העובדים בירושלים ומתושבים פלסטינים וישראלים העושים דרכם מירושלים לשטחי הרשות וחזרה מסיבות אחרות.
רצועת עזה

נתוני התחלואה

שני החולים הראשונים שאותרו ברצועת עזה, היו פלסטינים, ששבו מפקיסטאן (ב-19 במרץ 2020). השניים נשלחו למרכז הסגר בשהוקם מעבר רפיח אך הם הדביקו שבעה אנשי ביטחון, שהיו עימם במגע. אליהם נוספו שלושה חולי קורונה שהגיעו ממצרים. מספר החולים המדווחים ברצועת עזה עמד על 12 חולים, שהועברו למתקני ההסגר השונים. על פי דובר משרד הבריאות ברצועה 5 מהם החלימו והשאר עדיין חולים אך מצבם “יציב ומעודד”. על פי דיווחי משרד הבריאות כל המקרים שדווחו אותרו במעבר רפיח ולא אותר עד כה שום מקרה של חולים ברצועה עזה גופא (חולים בתוך הקהילה). בנוסף לכך שוהים ברצועה 1,897 אנשים בבידוד ב-27 מרכזי הסגר ומצבם הבריאותי טוב (עדכני ל-5 באפריל 2020).

  • רצועת עזה מהווה אזור פוטנציאלי להתפשטות מהירה של נגיף הקורונה בשל הצפיפות הרבה, העוני, התשתית הרפואית הרעועה, לכך יש להוסיף את היותה של הרצועה תחת שלטון חמאס, ארגון טרור המעמיד בראש סדר העדיפויות שלו את צרכיו הצבאיים לצרכי המערכה נגד ישראל תוך ראיית צרכי האוכלוסייה האזרחית במקום משני בסדר העדיפויות.
  • למרות זאת מספר הנדבקים המדווחים הינו עד כה נמוך ביותר. לכך עשויים להיות שני הסברים:
    • ניתוקה של עזה מהעולם החיצון: תיירות מבחוץ אינה קיימת ברצועה וכניסת זרים אליה הינה בממדים מצומצמים. כניסות ויציאות לרצועה וממנה מתבצעות דרך שני נתיבים הקלים לחסימה ולשליטה (מעבר ארז לישראל ומעבר רפיח למצרים). חמאס (וישראל) אסרו בשלב מוקדם על כניסת פועלים מהרצועה לשטח ישראל, בניגוד למדיניות הרשות.
    • נתונים בלתי אמינים: לחמאס מסורת ארוכת שנים של הסתרת מידע בעייתי ולפיכך ניתן להטיל ספק באמינות המספרים שמספקים דוברים מטעם ממשל חמאס ברצועה. זאת ועוד, בהעדר בדיקות שיטתיות קיימת אפשרות שנמצאים חולי קורונה נוספים ברצועת עזה, שממשל החמאס אינו מודע להימצאותם. לפיכך יש לקחת בחשבון, כי מספר הנדבקים ברצועה גבוה יותר מהמספרים הפומביים שנוקבים דוברי חמאס וממשל חמאס.
  • מכל מקום, גם אם מספר החולים גבוה יותר, אנו מתרשמים כי התחלואה ברצועה עדיין נמצאת תחת שליטה. אולם נראה לנו, כי גם חמאס מודעת היטב לפוטנציאל של התפשטות נרחבת של הנגיף ברצועה מהסיבות שהוזכרו לעיל. לפיכך אישים בכירים בממשל חמאס שבו והתריעו מפני אפשרות של פרוץ משבר רפואי והומניטרי. בכירים בארגון הבריאות העולמי ובאונר”א אף הזהירו מפני “אסון בעל ממדים עצומים” והיה ונגיף הקורונה יתפשט בתוך הרצועה.
  • במקרה של התפשטות נרחבת של הנגיף בתוך הרצועה, שיוביל למספר גדול של חולים באורח קשה ובינוני, יכולת משרד הבריאות הפלסטיני ברצועה הינה מוגבלת ביותר. ארגון הבריאות העולמי מסר, כי בעזה מצויות 64 מכונות הנשמה, וכי הרצועה זקוקה לכ-100-50 מכונות נוספות (גם יחיא אלסנואר בנאומו האחרון, אמר כי עזה זקוקה ל-100 מכונות הנשמה). כמו כן קיים מחסור ברופאים, צוותים רפואיים וערכות גילוי.
נספח ב’
מאפייני המערכה של הרשות הפלסטינית ושל חמאס נגד נגיף הקורונה

יהודה ושומרון

  • ביהודה ושומרון נטל לידיו ראש ממשלת הרשות, מחמד אשתיה את הובלת המערכה נגד הנגיף. אבו מאזן, לעומת זאת, שמר עד לאחרונה על פרופיל תקשורתי נמוך ורק לאחר כחודש, ב-3 באפריל 2020, הוא נשא נאום פומבי, שעסק במאבק בנגיף הקורונה. בנאומו הודיע על הארכת מצב החירום בשטחי הרשות (עליו הוכרז ב-5 במרץ) ב-30 ימים נוספים. זאת כדי לאפשר למנגנוני הביטחון הפלסטינים ולשירותי הבריאות להמשיך במאבק בנגיף ולאכוף את ההנחיות השונות על כלל האוכלוסייה. לשם ניהול המאבק ואכיפת ההוראות שהוציאה הרשות נעזר מחמד אשתיה במנגנוני הביטחון הפלסטינים, בתנועת פתח (שהקימה “ועדות חירום” בערים, בכפרים ובמחנות הפליטים) ובמשרדי הממשלה, בעיקר משרדי הבריאות והפנים.
 פעילי פתח בוועדת החירום של כפר אלעיזריה מחטאים מוניות.    פעילי השביבה מחלקים עלונים המסבירים כיצד לשטוף ידיים לתושבי כפר אלעיזריה (דף הפייסבוק של סניף ירושלים של פתח, 22 במרץ 2020).
מימין: פעילי פתח בוועדת החירום של כפר אלעיזריה מחטאים מוניות. משמאל: פעילי השביבה מחלקים עלונים המסבירים כיצד לשטוף ידיים לתושבי כפר אלעיזריה (דף הפייסבוק של סניף ירושלים של פתח, 22 במרץ 2020).
  • בשלב הראשון להתפרצות נגיף הקורונה הסתפקה הרשות הפלסטינית בהטלת הסגר על אזור בית לחם ובכמה מהלכים “נקודתיים”, שנועדו להכיל את המחלה ולמנוע את התפשטות הנגיף. אולם לאחר כשבועיים וחצי, ב-22 במרץ 2020, הודיע ראש הממשלה מחמד אשתיה על הסגר חובה בכל המחוזות, שבמסגרתו נאסר על התושבים לצאת מבתיהם (תוך פירוט יוצאים מן הכלל). כמו כן הוכרז על הטלת עונשים על מפרי ההסגר. התרשמותנו היא שעד כה ההסגר אינו נאכף באופן מלא ושנדרשת פעילות רבה של מנגנוני הביטחון (ולעיתים גם מתנדבים ופעילי פתח) כדי לשכנע את האזרחים להימנע מהתקהלויות ולהסתגר בבתיהם.
רצועת עזה

בעוד שביהודה ושומרון מנהלת מערכת ממשלתית את המערכה נגד הקורונה הרי שברצועה חמאס שהינו ארגון טרור, הוא זה המנהל אותה. לממשלת הרשות הפלסטינית אין השפעה משמעותית על קבלת ההחלטות ואופן ניהול המערכה. משמעות הדבר היא שהאסטרטגיה של חמאס, נותנת עדיפות ברורה לצרכים הצבאיים ולמערכה נגד ישראל, היא זאת הקובעת גם בכל הנוגע לניהול המערכה נגד נגיף הקורונה ואת הקצאת המשאבים לשם כך.

  • הדמות הבולטת ביותר בהובלת המערכה הינו יחיא אלסנואר, ראש הלשכה המדינית של חמאס ברצועה, המנצל את משבר הקורונה לקידום תדמיתו הציבורית בקרב האוכלוסייה. דמות חשובה נוספת הינה תופיק אבו נעים, ראש כוחות ביטחון הפנים ברצועה, שאנשיו נמצאים בקו החזית של המלחמה בקורונה (כפי שהעיד של יחיא אלסנואר בנאומו האחרון). במסגרת המערכה נגד הנגיף מפעילה חמאס את מנגנוני הביטחון, משרדי ממשל חמאס ברצועה ובמרכזם משרדי הבריאות בשיתוף עם גורמים נוספים (ראשי עיריות, אנשי דת, אונר”א, מוסדות או”ם וארגוני סיוע בינלאומיים הפועלים ברצועה). כמו כן מפעילה חמאס את אנשי הזרוע הצבאית שלה למשימות הקשורות במאבק בקורונה (למשל, בניית יחידות בידוד, חיטוי מתקנים ציבוריים).
  • עד כה גילתה חמאס פעלתנות רבה שהתבטאה בפרסום הנחיות שנועדו להכיל את המגיפה ולמנוע התפשטותה לתוך רצועת עזה. בו בזמן נערכה לתסריט אפשרי של התפשטות הנגיף לרצועה גופא ולעלייה משמעותית בממדי התחלואה כתוצאה מכך. צעדים אלה כללו בין השאר: בידוד חובה של שבועיים לכל הנכנסים לרצועה; סיוע לאלו השוהים בבידוד; הקמת עשרות מרכזי הסגר; שדרוג בתי חולים ומתקנים רפואיים; איסור התקהלויות; חיטוי מתקנים ציבוריים; סגירת מסעדות, בתי קפה ואולמות ציבוריים; איסור תפילה במסגדים; סיוע למשפחות נזקקות והכנת מלאי של מוצרים חיוניים.
  • במקביל נערכה חמאס לאפשרות של התגברות ממדי התחלואה. להתמודדות מול אפשרות הזו גיבשה חמאס תוכנית חירום שעדיין לא הופעלה. כמו כן עוסקת חמאס בבניית 1,000 יחידות הסגר בצפון הרצועה ובדרומה, ומקימה בתי חולים שדה ומתקני בידוד. עם זאת נמנעה עדיין חמאס מהטלת הסגר כולל, כפי שעשתה הרשות הפלסטינית, כנראה בשל מספר החולים הקטן יחסית והערכה כי היא עדיין מצליחה למנוע את התפשטות הנגיף.
נספח ג’
הטלת האחריות על ישראל להתפשטות נגיף הקורונה והפניית איומים נגדה
הרשות הפלסטינית

בצד גילויים של שיתוף פעולה עם ישראל במאבק נגד התפשטות נגיף הקורונה החלו בכירים ברשות, כבר בשלב מוקדם, להאשים את ישראל ואת היישובים הישראליים ביהודה ושומרון בהפצת נגיף הקורונה. היו אף כאלה שהאשימו את ישראל כי היא מנהלת “מלחמה ביולוגית” נגד הרשות וכי היא מחזירה בכוונה תחילה פועלים שחלו בקורונה, כדי שיפיצו את המגיפה ומפריעה בכך להתמודדות הרשות עם הנגיף (כך למשל, אסאמה קואסמה, דובר פתח ביהודה ושומרון, האשים את ישראל והמתנחלים בהפצת נגיף הקורונה בשטחי הרשות ע”י זיהום מתקנים פלסטינים).

  • הקמפיין התקשורתי האנטי-ישראלי של דוברים פלסטינים התמקד בשלושה נושאים:
  • הפועלים הפלסטינים העובדים בישראל: בשלב הראשון התירה הרשות לפועלים לשהות במשך חודש-חודשיים בשטח ישראל, משום שמשכורותיהם מהוות מקור הכנסה חשוב. בהמשך, עם התפשטות הנגיף בישראל ובשטחי הרשות, אסרה הרשות את עבודתם בישראל וקראה להם לשוב לשטחה. במסגרת מסע ההכפשות העלו דוברים פלסטינים טענה לפיה הפכו מקומות העבודה בישראל ל”מדגרה למגיפת הקורונה” (בפועל המקור הראשוני של הפצת הנגיף בשטחי הרשות הייתה קבוצת צליינים יוונית. בהמשך אותרו חולי קורונה בקרב כאלה שהגיעו מגשר אלנבי, מתורכיה, מבריטניה, מפקיסטאן וממדינות נוספות).
פועלים פלסטינים מנסים לעבור לישראל לאחר הטלת ההסגר על השטחים 
(חשבון הטוויטר של פלסטין און ליין, 23 במרץ 2020)
     פועלים פלסטינים מנסים לעבור לישראל לאחר הטלת ההסגר על השטחים 
(חשבון הטוויטר של פלסטין און ליין, 23 במרץ 2020)
פועלים פלסטינים מנסים לעבור לישראל לאחר הטלת ההסגר על השטחים
(חשבון הטוויטר של פלסטין און ליין, 23 במרץ 2020)
  • הישובים הישראליים ביהודה ושומרון: בניגוד להיתר שניתן לעבודת הפועלים בישראל, אסרה הרשות על המשך עבודת הפועלים ביישובים הישראליים ביהודה ושומרון (עד לפרוץ משבר הקורונה הוערך מספרם בכ-73,000). הנימוק (הכוזב) לכך היה שהיישובים מהווים מקור להדבקות בנגיף הקורונה. הרשות אף איימה בנקיטת צעדים חמורים נגד כל מי שיפר את ההחלטה (אין בידינו נתונים אודות מספר הפועלים שהמשיכו להגיע למקומות עבודתם).
  • המחבלים הכלואים בישראל: הרשות הפלסטינית הטילה על ישראל את האחריות המלאה לשלומם. לכך נלוו טענות כי ישראל מזניחה את הטיפול באסירים וכי קיימת סכנה ממשית ל”אסון אמיתי” להתפשטות נגיף הקורונה בקרבם. דוברים מטעם הרשות (וחמאס) דרשו מישראל לשחרר את המחבלים או לפחות את החולים והצעירים שמביניהם. הרשות הפלסטינית אף פנתה לצלב האדום ולארגון הבריאות העולמי בעניין זה.
חמאס
  • מספר ימים לאחר איתור שני החולים הראשונים ברצועת עזה החלו בחמאס להטיל על ישראל את האחריות למצבה העגום של המערכת הרפואית ברצועה. בחודש הראשון למשבר שבה והאשימה חמאס את ישראל, כי היא אחראית להעדר ציוד רפואי ותרופות, ולמה שהיא מכנה ההרס השיטתי של מערכת הבריאות והשירותים ההומניטריים ברצועה. כל זאת, לטענת חמאס בשל “המצור” הישראלי ואופן התנהלותו של “הכובש הציוני”.
  • האשמות אלו הפכו לאיום מפורש בנקיטה של מהלכי כוח נגד ישראל במקרה של החרפת משבר הקורונה. ביטוי בולט לכך היה נאומו של יחיא אלסנואר, ראש הלשכה המדינית המוביל למעשה את המערכה שמנהלת חמאס נגד נגיף הקורונה (2 באפריל 2020). בנאומו השיב אלסנואר להתבטאות של שר הביטחון הישראלי (1 באפריל 2020) , שהתפרשה ע”י הפלסטינים כהתניית הסיוע ההומניטרי לרצועה בהשבת הנעדרים:

אם חולי הקורונה שלנו לא יוכלו לנשום, נגרום לכך ש-6 מיליון ישראלים לא יוכלו לנשום גם כן. אם לאנשינו לא יהיה אוכל, ייראה [נפתלי] בנט כיצד נחנך אותו. כשאנשינו יזדקקו למכשירי נשימה ואמצעים רפואיים ניקח ממנו מה שנצטרך, כדמי חסות והוא יודע שאנו יכולים לעשות זאת

[1] ראו פרסום מרכז המידע מ-26 במרץ 2020: "הטלת האחריות על ישראל להתפשטות נגיף הקורונה ע"י הרשות הפלסטינית וחמאס".
[2]
להלן מספרי החולים במזרח ירושלים (ע"פ נתוני עיריית ירושלים): העיר העתיקה-4; בית צפאפא-4; בית חנינא-2; שועפאט-1; א-טור-1; אסעויה-2; צור באהר-1; כפר עקב-2. יש לקחת בחשבון כי אלו נתונים חלקיים בלבד.
[3]
בתחילה שרר בשטחי הרשות מחסור בערכות בדיקה לחולי קורונה. בהמשך נמסר כי המודיעין הכללי הפלסטיני יחד עם משרד הבריאות והרשות לעניינים אזרחיים הצליחו להשיג מחו"ל 30,000 ערכות בדיקה של הנגיף. 10,000 כבר נמסרו לידי משרד הבריאות הפלסטיני (דף הפייסבוק של פתח, 29 במרץ 2020). גם ישראל העבירה לרשות 1,500 ערכות (דף הפייסבוק של מתאם פעולות הממשלה בשטחים, 29 במרץ 2020).