הודעת צבא לבנון על השלמת השלב הראשון בתוכנית פירוק נשק חזבאללה ועמדות גורמי הכוח במדינה

עיקרים

• ב-8 בינואר 2026, עדכן מפקד צבא לבנון, רודולף היכל, את שרי ממשלת לבנון כי הושלם השלב הראשון בתוכנית ליישום מונופול המדינה על הנשק וכי הושגה שליטה “יעילה וממשית” מדרום לנהר הליטאני בדרום המדינה, למעט באזורים שתחת שליטת כוחות צה”ל.
• דווח כי השרים מתנגדי חזבאללה דרשו לוחות זמנים מחייבים להמשך יישום התוכנית, בעוד שרי חזבאללה ואמל התנו כל התקדמות בעצירת “ההפרות” הישראליות. בתום הישיבה, הנחתה הממשלה את הצבא להכין תוכנית לפירוק הנשק מצפון לנהר הליטאני, אולם לא נקבעו לוחות זמנים.
• בחזבאללה נמנעו מלהתייחס ישירות להודעת הצבא, אולם שבו על עמדתם כי הארגון בפרט, ולבנון בכלל, יישמו את הסכם הפסקת האש במלואו וכי על ישראל למלא את כל המחויבויות שלה.
• נשיא לבנון, ראש הממשלה ויו”ר הפרלמנט בירכו על ההודעה והדגישו את הצורך לספק לצבא את הכלים הנדרשים כדי לבצע את משימותיו. ראש הממשלה סלאם הבהיר כי תפקיד “ההתנגדות” הסתיים עם נסיגת ישראל מדרום לבנון בשנת 2000 וכי רק המדינה והצבא הם שמגנים כיום על לבנון.
• מתנגדי חזבאללה במערכת הפוליטית לא הסתירו את מורת רוחם מהעיכוב בהמשך פירוק נשק חזבאללה והזהירו כי הדבר פוגע ביכולת לשקם את המדינה. שר החוץ הלבנוני שנפגש בבירות עם עמיתו האיראני, הדגיש בפניו כי על חזבאללה למסור את נשקו בהתאם להחלטת הממשלה.
• נראה כי לבנון מצויה בשלב ביניים מחושב בתוכנית יישום מונופול המדינה על הנשק: השלב הראשון בדרום הליטאני מוצג כהישג ליישום התוכנית , אך ללא הכרעה על הרחבת המהלך צפונה, עם ניסיון “לקנות זמן” בטיעון שישראל צריכה לסיים קודם לכן את “הפרות” הסכם הפסקת האש. להערכתנו, בטווח הזמן הקרוב צפויה העמקת פריסת הצבא בדרום לבנון והכנת תשתית ליישום התוכנית מצפון לליטאני, אך ללא לוחות זמנים מחייבים לנוכח היעדר שיתוף הפעולה מצד חזבאללה. המעבר לשלב השני צפוי להישאר יעד הצהרתי, התלוי בעיקר בלחץ ישראלי ובינלאומי ובהסכמה פוליטית פנימית שטרם הבשילה.

הודעת צבא לבנון

• בתחילת אוגוסט 2025, הורתה ממשלת לבנון לצבא להכין תוכנית לפירוק כל המיליציות החמושות, בהן חזבאללה, עד סוף שנת 2025, וזאת כדי לממש את חזון מונופול המדינה על הנשק, כפי שהצהיר הנשיא ג’וזף עון בנאום השבעתו ב-9 בינואר 2025, וכפי שנקבע בקווי היסוד של ממשלת נואף סלאם בפברואר 2025.^[1]
• בתחילת ספטמבר 2025, אימצה ממשלת לבנון את התוכנית שהציג מפקד הצבא, רודולף היכל, אשר כוללת חמישה שלבים ללא לוחות זמנים מוגדרים להשלמתם: השלמת עבודת הצבא באזור שמדרום לנהר הליטאני; לאחר מכן פעילות באזור שבין נהר הליטאני לבין נהר אלאולי; השלב השלישי יתמקד בבירות והאזורים הסובבים אותה; השלב הרביעי יתבצע באזור אלבקאע; בשלב החמישי יובטח מונופול הנשק בידי המדינה בכל שטחי לבנון.^[2]
• למרות שהחלטת הממשלה עסקה ביישום מונופול הנשק בכל שטח המדינה, בפועל מיקד צבא לבנון את מאמציו בשלב הראשון בפירוק אמצעי לחימה מהאזורים שמדרום לנהר הליטאני בלבד, ומדי חודש הגיש מפקד הצבא דו”ח על התקדמות המשימה כאשר היעד היה השלמתו עד סוף שנת 2025. במסגרת זו דיווח הצבא על איתור והחרמה של אמצעי לחימה, סגירת מנהרות וחסימת נתיבי הברחת נשק. גם יוניפי״ל דיווח כי כוחותיו איתרו יותר מ-360 מחסני נשק בדרום לבנון, אשר הועברו לטיפול צבא לבנון (אלערבי אלג׳דיד, 27 בנובמבר 2025).^[3]
• ב-8 בינואר 2026, עדכן מפקד הצבא את הממשלה על השלמת היעדים של השלב הראשון בתוכנית. בהודעה שפרסם הצבא נאמר כי הוא הצליח לבסס את שליטתו מדרום לליטאני “באופן יעיל וממשי” למעט אזורים שנותרו תחת “כיבוש ישראלי”. להלן הנקודות המרכזיות בהודעה (חשבון X של צבא לבנון, 8 בינואר 2026):
  • פעילות הצבא התמקדה בהרחבת נוכחותו המבצעית במרחב זה, וכי היא נמשכת במטרה למנוע מקבוצות חמושות לשקם את יכולותיהן הצבאיות באופן מלא.
  • הצבא יוסיף לטפל במנהרות ובאמצעי הלחימה שנותרו באזור, והעריך כי תכנית פירוק הנשק הגיעה לשלב מתקדם.
  • “התוקפנות הישראלית המתמשכת” בלבנון, הכוללת “הפרת” הסכם הפסקת האש מנובמבר 2024 והמשך “כיבוש” חלקים משטח המדינה, פוגעת ביכולת לנקוט את הצעדים הנדרשים ליישום התוכנית, ובפרט בריכוז כלל הנשק בידי המדינה ובביסוס שליטתה בדרום. הצבא טען כי צב זה מגביל את חופש הפעולה שלו ומונע גישה לאזורים מסוימים.
  • קיים עיכוב בהעברת סיוע צבאי שהובטח ללבנון ויש לכך השפעה ישירה על קצב יישום הפעולות הנדרשות במסגרת התוכנית.
  • הצבא הדגיש את מחויבותו לשאת באחריות מלאה לביטחון וליציבות במדינה, בדגש על אזור דרום הליטאני, ובתיאום עם יתר מנגנוני הביטחון הלבנוניים. צוין כי פעילות זו מתבצעת בהתאם להחלטת המדינה להשיב את הביטחון לדרום לבנון ולמנוע פעילות צבאית במרחב זה, כחלק מביסוס ריבונותה על כלל שטחיה.
• “מקורות ממשלתיים” מסרו כי היכל הציג בפני השרים את הנתונים על היקף אמצעי הלחימה והתחמושת שהוחרמו, כולל במחנות הפליטים הפלסטיניים, ועל המתקנים שנמצאים כעת תחת שליטת הצבא. היכל גם הדגיש כי התנועה אל מחנות הפליטים הפלסטיניים שמדרום לליטאני ומהם נמצאת תחת פיקוח הצבא. כמו כן, הוא דיווח כי הצבא סגר יותר משבעים נקודות בלתי חוקיות בגבול עם סוריה ויצר את התנאים ליישום תוכניות משרדי הממשלה בדרום לבנון (אלדיאר, 8 בינואר 2026).

• שר ההסברה של לבנון, פול מרקץ, מסר בסיום ישיבת הממשלה כי השרים עודכנו בהצעת צבא לבנון בנוגע לסוגיית פירוק חזבאללה מנשקו, ושיבחו את המאמצים של הצבא באזור שמדרום לנהר הליטאני, בדגש על ביסוס שליטה מעשית במרחב זה. מרקץ שיבח את פעילות הצבא בצפון הליטאני, ובכלל זה המאמצים להכיל ולהשתלט על אמצעי לחימה במרחב זה, למנוע הברחות סמים בגבולות, ולחזק את המאבק בטרור. לדבריו, הממשלה הדגישה את הצורך להמשיך ביישום התוכנית שהציג בעבר מפקד צבא לבנון, ואשר אומצה על ידי הממשלה על כל שלביה, ולהאיץ את ביצועה במידת האפשר. בהקשר זה, ציין מרקץ כי הממשלה הנחתה להתחיל בהכנת תכנית ייעודית לאזור שמצפון לנהר הליטאני, בהתבסס על הערכה כוללת שיגבש צבא לבנון. לדבריו, תכנית זו תוצג ותידון במסגרת הדיווח החודשי הבא שיגיש מפקד צבא לבנון לממשלה, הצפוי להתקיים בפברואר 2026 (אלנשרה, 8 בינואר 2026).
• “מקורות” מסרו כי ישיבת הממשלה נוהלה על בסיס תיאום מוקדם בין הנשיא ג’וזף עון, ראש הממשלה נואף סלאם ומפקד הצבא היכל והסתיימה ללא עימות חריג, אך גם ללא הכרעה על הרחבת המהלך מעבר לדרום הליטאני. צוין כי שרי אמל וחזבאללה דבקו בעמדה, לפיה לבנון מילאה את חלקה בהסכם וכי החלטה 1701 מחייבת פירוק נשק רק מדרום לליטאני, והתנו כל התקדמות בנסיגה ישראלית ובהפסקת התקיפות. מנגד, שרי הכוחות הלבנוניים והפלנגות דרשו לוח זמנים מחייב לפירוק הנשק בכל המדינה עד סוף מרץ 2026. הנשיא עון בלם קביעת תאריכי יעד, קרא לגישה “ריאליסטית” והנחה את הצבא להכין תכנית לצפון הליטאני, אך ללא התחייבות אופרטיבית מיידית, תוך שמירת הסוגיה במצב של “דחייה זהירה” (אלאח’באר, 9 בינואר 2026).
• בהמשך לכך, “גורמים בלבנון” תיארו את מצבה של תכנית פירוק הנשק מצפון לליטאני בתור “לא נשוי ולא גרוש”, קרי לא פירוק מלא, אלא “בלימה” שנועדה לקנות זמן. “המקורות” דיווחו כי לאחר המחלוקת בישיבה בין שרי הכוחות הלבנוניים לבין שרי חזבאללה ואמל, הוחלט להטיל על הצבא להכין דו”ח והערכה על “שליטה בנשק” מצפון לליטאני, ללא לוח זמנים מחייב וללא הכרעה עקרונית על פירוק. בכך נחתמה ישיבה שהשאירה את סוגיית פירוק הנשק מצפון לליטאני במצב ביניים – לא הכרעה, אלא “דחייה מחושבת” (אלדיאר, 8 בינואר 2026).
• במאמר ביקורת באתר ג’נוביה נכתב כי הצהרת צבא לבנון נזהרה מלהרחיב את גבולות הדיון מעבר לדרום הליטאני, כאשר צפון הליטאני כלל לא הוזכר. המונח “דרום הליטאני” חזר על עצמו שלוש פעמים, אולם הצבא לא דיבר על שליטה מלאה, אלא על “השלמת הטיפול בתחמושת ובמנהרות שלא התפוצצו… כדי לבסס את השליטה”, ניסוח שמשקף תהליך שטרם הושלם ולא הכרעה. עוד צוין כי ההודעה הסתפקה באזכור של “הערכה כללית ומקיפה” שתשמש בסיס לקביעת הצעדים הבאים, מבלי לציין שלב שני, לוחות זמנים או מרחב גיאוגרפי. חזבאללה עצמו לא הוזכר כלל, וההתייחסות הייתה ל”קבוצות חמושות” באופן כללי. בפועל, השלב הראשון הוגדר כפריסה, אבטחה וטיפול בנפלים ומנהרות מדרום לליטאני בלבד, בעוד שהשלב הבא נותר מעורפל וללא התחייבות פומבית להרחבת המהלך, אלא רק הבטחה לפעול “בהדרגה, בתיאום ובהתאם לאינטרס הלאומי”, ניסוח שמדגיש זהירות, דחייה והימנעות מהכרעה פוליטית ברורה (ג’נוביה, 8 בינואר 2026).

• משרד ראש ממשלת ישראל הבהיר כי הוא דוחה את הודעת צבא לבנון בדבר ההצלחה לפרז את דרום המדינה מנשק. בהודעה הישראלית נאמר כי המאמצים מצד ממשלת לבנון וכוחות הביטחון הלבנוניים הם “התחלה מעודדת, אך הם רחוקים מלהספיק”. עוד הודגש כי חזבאללה ממשיך להתחמש ולבנות מחדש את תשתית הטרור בתמיכת איראן (משרד ראש הממשלה, 8 בינואר 2026). בהקשר זה, “מקורות מדיניים בלבנון” העריכו שצה”ל ימשיך להפעיל לחץ בשטח, גם לאחר ההודעה של צבא לבנון לגבי סיום השלב הראשון של פירוק הנשק. “המקורות” ציינו שארה”ב וישראל מפעילות לחץ על לבנון כדי לקבוע מגבלת זמן להשלמת תוכנית פירוק חזבאללה מנשקו (נדאא’ אלוטן, 7 בינואר 2026).

חזבאללה

• חזבאללה לא הגיב באופן רשמי על הודעת צבא לבנון, אולם דוברים מטעם הארגון המשיכו להציג את הטיעון כי הסכם הפסקת האש נוגע רק לפירוק הנשק מדרום לליטאני ועל כן הארגון מילא את התחייבויותיו, בעודם מאשימים את ישראל ב”הפרות” של ההסכם ומדגישים את המשך חשיבות “ההתנגדות”:
  • סיעת חזבאללה בפרלמנט מסרה כי מדינת לבנון, על כל מרכיביה – המדינה, העם, הצבא ו”ההתנגדות” – מילאה את מחויבויותיה במסגרת הסכם הפסקת האש מנובמבר 2024 בדרום הליטאני. בהודעה נאמר כי כעת מוטלת האחריות על הממשלה ללחוץ על ישראל לקיים את חלקה, ובראשו הפסקת התקיפות ונסיגה מלאה מהשטחים “שכבשה”, תוך הימנעות מוויתורים שעלולים, בראיית חזבאללה, לעודד את “האויב” להמשיך ולהפעיל לחץ. בהודעה קראה הסיעה לכלל הלבנונים להתלכד בעמדה אחת נגד “הכיבוש”, והזהירה מפני צעדים שעלולים לזרוע פילוג פנימי. במקביל הפנתה הסיעה ביקורת חריפה כלפי ארה”ב, שלטענתה מדיניותה באזור מערערת את הסדר הבינלאומי ומקרבת את האזור לכאוס (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 8 בינואר 2026). בהקשר זה, ציינו “מקורות ממשלתיים” כי השמטת סוגיית נשק חזבאללה מהודעת הסיעה פורשה כניסיון לאותת לנשיא עון על נכונות זהירה לחידוש דיאלוג, לקראת דיון עתידי בהרחבת התוכנית מצפון לליטאני ועד נהר האואלי (אלשרק אלאוסט, 9 בינואר 2026).
  • חבר סיעת חזבאללה, עלי אלמקדאד, שב על עמדות אלה והדגיש כי “ההתנגדות” תוסיף, לצד הצבא והעם, להגן על ריבונות לבנון (Lebanon Debate, 10 בינואר 2026).
  • שר הבריאות, רכאן נאצר אלדין, המייצג את חזבאללה בממשלה, הביע התנגדות לנוסח הסופי שאומץ בידי הממשלה. לטענתו, יש להציב בראש סדר העדיפויות את שחרור “השטחים הכבושים” ואת שחרור האסירים הלבנונים שמוחזקים בידי ישראל (אלג’נוביה, 8 בינואר 2026).
• לפי דיווח של כתבת אלמנאר, מנא טחיני, לאחר ישיבת הממשלה, השתתף מפקד הצבא היכל בטקס הלוויה של חמותו. בין המנחמים היה ראש יחידת הקישור והתיאום של חזבאללה, ופיק צפא, שהעביר את תנחומיו בשם הנהגת הארגון. לפי טחיני, צפא דן עם היכל באווירה במהלך ישיבת הממשלה וכן בתוכניות הצפויות של הצבא לקראת הדיון הבא בממשלה בתחילת פברואר וביישום השלב הבא, תוך התחשבות בגישת הצבא “המקפידה על ריבונות לבנון והדרישה להישגים למען האינטרס הלבנוני” (ערוץ הטלגרם נון ניוז, 10 בינואר 2026).
• כתב ערוץ אלמנאר של חבאללה בדרום לבנון, עלי שעיב, תקף את ניסוח הודעת צבא לבנון, שלטענתו פגע בכבוד “ההתנגדות” כאשר התייחס אליה כאל “קבוצות חמושות”. לטענת שעיב, מדובר בעיוות מסוכן של השיח הלאומי, הפוגע בזכר השהידים, הפצועים והאסירים, ומנוגד לעקרון “הזכות להתנגד לכיבוש”. הוא טען כי עצם השימוש במונח זה חמור בעיניהם יותר מהתקיפות ומ”ההפרות” הישראליות, וכי יש לחזור לנרטיב המאחד המכיר ב”התנגדות” כחלק מההגנה הלגיטימית על לבנון (ערוץ הטלגרם עלי שעיב – חדשות הדרום, 8 בינואר 2026).

הממשל הלבנוני

• נשיא לבנון, ג’וזף עון, הביע תמיכה מלאה בהודעת צבא לבנון, ואמר כי פריסת הצבא נועדה להגביל את החזקת הנשק לידי המדינה בלבד ולחזק את העיקרון שלפיו ההחלטה על מלחמה או שלום נתונה אך ורק בידי המוסדות החוקתיים. הנשיא ציין כי נסיגה ישראלית מלאה, כיבוד הפסקת האש ושחרור האסירים הלבנונים הם תנאים חיוניים למימוש ריבונות המדינה ולהבטחת חזרת העקורים לאזורי דרום לבנון. הוא הדגיש את מחויבות לבנון להסכם לעצירת פעולות האיבה, וקרא לקהילה הבינלאומית לסייע ללבנון ביישום ההסכם ובמניעת הגעת נשק לכל גורם במדינה שאינו הכוחות המזוינים הרשמיים. לדבריו, יש לפעול בדחיפות לחיזוק יכולות צבא לבנון כדי לאפשר לו לבצע את משימותיו, וכן להבטיח שכל הצדדים ידבקו בהפסקת ההפרות ויימנעו מכל פעולה העלולה לערער את היציבות (חשבון X של לשכת הנשיאות הלבנונית, 8 בינואר 2026).
• בהתבטאות נוספת, הדגיש עון כי עיקרון בלעדיות הנשק בידי המדינה הוא דרישה פנים לבנונית ולא חיצונית וכי זהו אחד היסודות של בניית מדינה. הוא הסביר כי המשמעות של “שליטה מבצעית”, עליה הכריז מפקד הצבא, היא שהצבא מסוגל למנוע פעולות צבאיות כלשהן באזור או יכול להתערב כדי למנוע אותן, וכי גם אם הוא לא ימצא את כל המנהרות או מחסני אמצעי לחימה, הוא עדיין יוכל למנוע מכל קבוצה חמושה להיכנס לדרום לבנון ולהפוך אותו לאזור להוצאת פעולות צבאיות כלשהן. עון הוסיף כי המטרה היא להמשיך את יישום ההחלטה על מונופול הנשק, כולל אצל הפלסטינים, אולם הבהיר כי צריכים להיות “מציאותיים והגיוניים” לגבי יכולותיו של הצבא לבצע את המשימות המורכבות (חשבון X של נשיאות לבנון, 11 בינואר 2026).
• ראש ממשלת לבנון, נואף סלאם, מסר כי הוא משבח את המאמצים הגדולים שנעשו להשלמת השלב הראשון של התוכנית, והדגיש את הצורך לתגבר את צבא לבנון לוגיסטית ולחזק את יכולותיו לקראת יישום השלב הבא בהקדם. לדבריו, השבת התושבים לבתיהם עומדת בראש סדר העדיפויות, ולשם כך תפעל הממשלה להאיץ את עבודות השיקום בדרום בשבועות הקרובים, לאחר אישור הפרלמנט להלוואה מהבנק העולמי (אלנשרה, 8 בינואר 2026). דווח כי במהלך הישיבה, קרא סלאם לשרים לאשרר מחדש את החלטות הממשלה הקודמות, ובמיוחד את תוכנית הצבא לפירוק חזבאללה מנשקו (MTV, 8 בינואר 2026).

• בהמשך לכך, סלאם הדגיש כי תפקיד “ההתנגדות” הסתיים כבר בשנת 2000, עם נסיגת צה״ל מדרום לבנון, וכי כיום מי שמגן על המדינה הם מוסדותיה וצבא לבנון בלבד. לדבריו, ההחלטה על מלחמה ושלום חייבת להישאר בידי המדינה, ועקרון בלעדיות הנשק נועד להגן על כלל אזרחי לבנון ואינו מופנה נגד גורם מסוים. סלאם ציין כי בישיבת הממשלה נמסר שלראשונה יש לצבא לבנון שליטה מלאה במרחב שמדרום לליטאני, והוסיף כי לבנון פועלת לקיום ועידת תמיכה בינלאומית בצבא בפריז בפברואר 2026, במטרה לחזק את יכולותיו ליישם את תכנית הגבלת הנשק (MTV, 9 בינואר 2026).
• יו״ר הפרלמנט הלבנוני ותנועת אמל, נביה ברי, המקורב לחזבאללה, הביע את תמיכתו בהודעת צבא לבנון והדגיש כי הישגי הצבא היו עשויים להיות משמעותיים יותר אלמלא המשך הנוכחות הישראלית בחלק משטחי המדינה, והמכשולים שהיא מציבה, לדבריו, בפני חופש הפעולה של הצבא. ברי ציין כי התקיפות הישראליות בדרום לבנון, ובכללן תקיפות נגד כוחות יוניפי״ל, מסכנות את יישום החלטת מועצת הביטחון 1701 ופוגעות ביכולת לממשה בפועל (NBN, 8 בינואר 2026).
• לדברי “מספר מקורות ממשלתיים”, היעד המרכזי בהודעות של כלל בכירים במערכת הלבנונית היה שיגור מסר לקהילה הבינלאומית בדבר אימוץ מלא של תכנית הצבא וחיזוקו לקראת שלבים עתידיים, ובפרט לקראת המעבר האפשרי לצפון הליטאני (אלשרק אלאוסט, 9 בינואר 2026).

מתנגדי חזבאללה

• דווח כי שרי מפלגת הכוחות הלבנוניים, המתנגדת לחזבאללה, דרשו בישיבת הממשלה פרק זמן של שלושה חודשים ליישום תוכנית צבא לבנון לפירוק חזבאללה מנשקו, אולם נשיא לבנון עון הדגיש כי עניין זה כפוף לשיקול דעתו של הצבא ולא ניתן לתחם את הפעולות הללו בלוחות זמנים (MTV, 8 בינואר 2026).
• שר המשפטים עאדל נצאר, המייצג את מפלגת הפלנגות הנוצרית, אמר כי כל שלבי תוכנית צבא לבנון אושרו וכי יש להאיץ את יישומה. לדבריו, ההסתייגויות שהביע יחד עם מפלגת “הכוחות הלבנוניים” נובעות מרצון לזרז את קצב הביצוע, וחשף כי הדו״ח הראשוני של הצבא על תחילת יישום התכנית מצפון לנהר הליטאני צפוי להיות מוצג בתחילת חודש מרץ 2026. במקביל הדגיש שר התעשייה, ג׳ו עיסא אלח׳ורי, ממפלגת הכוחות הלבנוניים כי קיומו של נשק בלתי חוקי ממשיך לעכב את התקדמות לבנון על רקע ההתפתחויות האזוריות, וציין כי הצבא לבדו אינו יכול להשלים את המשימה ללא נכונות מצד הגורמים החמושים למסור את נשקם לידי המדינה (ג’נוביה, 8 בינואר 2026)
• “מקורות” מסרו כי שר החוץ הלבנוני, יוסף רג׳י, ממפלגת הכוחות הלבנוניים, אמר בפגישתו עם שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ’י, כי לא ייתכן משא ומתן בין מדינה לבין ארגון חמוש, וכי ההחלטה התקבלה ועל חזבאללה למסור את נשקו. הוא הוסיף כי נשק חזבאללה לא הגן על לבנון וציין כי תנועות “התנגדות” אחרות מסרו את נשקן כאשר המדינה קיבלה החלטה ריבונית בנושא (אל־חדת’, 9 בינואר 2026).

• ראש מפלגת הכוחות הלבנוניים, סמיר ג’עג’ע, הדגיש את הצורך לפרק מיליציות בלתי חוקיות מנשקן, כתנאי בסיסי להקמת מדינה לבנונית ולהבטחת עתידו של העם הלבנוני (סקיי ניוז בערבית, 8 בינואר 2026).
• העיתונאי והפוליטיקאי שארל ג’בור, שמשמש ראש מחלקת התקשורת של מפלגת הכוחות הלבנוניים, אמר כי נשקו של חזבאללה אינו לגיטימי מבחינה חוקתית ובינלאומית, וכי בהתאם לחוקה, להחלטות הבינלאומיות ולהסכם הפסקת האש, היה עליו להימסר כבר משנת 1991. לדבריו, אין כל מחלוקת על כך שנשק זה אינו מועיל לבנון, לא בדרום המדינה, לא בצפון ולא בשום אזור אחר, וכי העיקרון היחיד הקובע הוא שאין נשק מחוץ למסגרת צבא לבנון. ג’בור הוסיף כי יש לשים קץ סופית למושג “ההתנגדות”, וטען שכל גורם חמוש שפעל לאחר 1991 פועל בניגוד לחוקה ומהווה, לדבריו, שלוחה איראנית במסגרת “פרויקט חתרני”, ולא תנועת “התנגדות” לגיטימית (חשבון X של שארל ג’בור, 8 בינואר 2026).
• “חזית לבנון החופשית” בירכה על השלמת השלב הראשון של המבצע לריכוז הנשק בידי הרשויות הלגיטימיות, והגדירה את המהלך בדרום הליטאני כצעד מכריע ביישום הפסקת האש עם ישראל. היא שיבחה את צבא לבנון על מאמציו “למרות המשאבים המוגבלים”, וקראה להתחיל ללא דיחוי בשלב השני מצפון לליטאני, כדי לאפשר פריסה מלאה של הצבא לאורך הגבול הדרומי, לחזק את ריבונות המדינה ולשלול כל הצדקה להמשך הנוכחות הישראלית ולפעילות של גורמים חמושים שאינם המדינה (ג’נוביה, 10 בינואר 2026).

תגובות בינלאומיות

• מתאמת האו”ם ללבנון, ז’נין הניס-פלאסחארט, ציינה כי “נהדר לראות את צבא לבנון מאשר שהשיג שליטה בדרום לליטאני”, והדגישה כי “זו התקדמות שלא ניתן להכחישה, אך יש עוד עבודה מאתגרת לפנינו”. היא אמרה כי אבן דרך זו מראה על מחויבות ומחזקת את התפקיד של ועדת המנגנון שהוקמה בעקבות ההסכם מנובמבר 2024 (חשבון X של מתאמת האו”ם ללבנון, 8 בינואר 2026).

^[1] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 11 באוגוסט 2025: "החלטת ממשלת לבנון על פירוק חזבאללה מנשקו – עמדות גורמי הכוח".
^[2] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 11 באוגוסט 2025: "יישום תוכנית צבא לבנון לפירוק חזבאללה מנשקו – תמונת מצב".
^[3] להרחבה, ראו את הפרסומים העיתיים של מרכז המידע: "מבט לטרור: חזבאללה ולבנון".

מאמרים נוספים בתחום