כללי
- בחודשים האחרונים חלה התקרבות ביחסי איראן-חמאס לאחר כשלוש שנים של הרעת היחסים בשל העמדה המסתייגת, שנקטה חמאס כלפי משטר אסד ופינוי משרדיה מסוריה. ההתקרבות באה לידי ביטוי בריבוי משלחות חמאס שביקרו באיראן ובהתבטאויות פומביות של בכירי חמאס על חשיבות הסיוע הצבאי שמעניקה איראן (ראו נספחים א’ ו-ב’).
עד כה העדיפה חמאס לשמור על עמימות בהתבטאויות הפומביות בנושא הסיוע האיראני, ובפרט בתחום הצבאי. אולם בחודשים האחרונים מרבים בכירי חמאס להתבטא בפומבי על הקשרים ההדוקים, שבינה לבין איראן ועל הסיוע הצבאי, שכוח קדס של משמרות המהפכה מעניק לזרוע הצבאית של חמאס. בראיית חמאס יש לסיוע הצבאי האיראני בעיתוי הנוכחי חשיבות מיוחדת לנוכח הגברת המתיחות עם ישראל בעקבות “טפטוף” ירי הרקטות מאז הצהרת טראמפ והריסת מנהרות תקיפה ע”י ישראל. בראיית איראן מהווים האירועים שלאחר הצהרת טראמפ הזדמנות שאותה ניתן לנצל לקידום האינטרסים האיראניים. על רקע זה ניתן, להערכתנו, לצפות, שהאיראנים יעשו מאמץ לתרגם את ההזדמנות הנוכחית להגברת הסיוע הצבאי האיראני לחמאס ולג’האד האסלאמי בפלסטין.
תחומי הסיוע האיראני
- איראן רואה בחמאס ובג’האד האסלאמי בפלסטין מוקדי כוח חשובים בזירה הפלסטינית, שבאמצעותם היא יכולה לקדם את יעדיה האזוריים. אספקת רקטות לארגונים הללו מסייעת גם להרתעת ישראל ע”י יצירת איום רקטות וטילים מגבולה הצפוני של ישראל (לבנון, ובעתיד יתכן גם סוריה) ובדרום (רצועת עזה).
- הסיוע הצבאי האיראני לחמאס ולג’האד האסלאמי בפלסטין נמשך, עם עליות וירידות, בעשור האחרון, וסביר, שיואץ לנוכח ההתפתחויות האחרונות, בארבעה תחומים עיקריים:
- אספקת אמצעי לחימה מתקדמים (כולל אספקת רקטות המאיימות על מרכזה ודרומה של ישראל).
- העברת כספים לצרכי מימון בניית התשתיות הצבאיות וההפעלה השוטפת של הכוח הצבאי.
- העברת ידע טכנולוגי לשם פיתוח וייצור אמצעי לחימה (ובכלל זה רקטות).
- הדרכת פעילים (שיוצאו לשם כך מהרצועה) באמצעות כוח קדס של משמרות המהפיכה.
הסיבות להתקרבות
- מהן הסיבות להתקרבות בין חמאס לאיראן? מדוע זכה הסיוע האיראני לארגוני הטרור הפלסטינים לחשיפה תקשורתית כה גדולה (וחריגה) בזמן האחרון? להערכתנו יש לכך כמה הסברים אפשריים:
- תחושת ניצחון של איראן, ושל קאסם סלימאני וכוח קדס, בעידן שלאחר נפילת המדינה האסלאמית בסוריה ובעיראק. לנוכח זאת נראה, כי איראן התפנתה לעיסוק מוגבר גם בזירה הפלסטינית, יתכן מתוך הערכה, שהעיתוי הנוכחי בשל לכך. במסגרת זאת ניתן לצפות למאמץ מצד איראן שמטרתו לשפר את יכולותיהם הצבאיות של חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין ולסייע להם להגביר את פעילות הטרור מול ישראל. ארגון חזבאללה הלבנוני צפוי גם הוא להיות שותף למדיניות זאת.
- הצהרת דונלד טראמפ נשיא ארה”ב לפיה ארה”ב מכירה בירושלים כבירת ישראל (6 בדצמבר 2017) סיפקה לאיראן הזדמנות נוספת להדגיש את תמיכתה בפלסטינים ולהצטרף למאמצי חמאס לעודד פרוץ אנתיפאדה חדשה נגד ישראל ביהודה ושומרון. בעקבות הצהרת טראמפ, שוחח קאסם סלימאני, מפקד כוח קדס עם בכירי הזרוע הצבאית של חמאס והג’האד האסלאמי הפלסטיני בעזה והביע את נכונות איראן לתמוך בהם בכל דרך אפשרית (תסנים, 11 בדצמבר 2017; פארס, 25 בדצמבר 2017).
- חלופי הגברי בחמאס: יתכן ועליית אנשי הזרוע הצבאית לעמדות השפעה בעקבות הבחירות האחרונות, ובעיקר יחיא אלסנואר, תרמו אף הם להתקרבות לאיראן. שכן יחיא אלסנואר ואנשי הזרוע הצבאית מודעים היטב להזדקקות הרבה של חמאס לסיוע הצבאי האיראני בפרט לאחרונה לנוכח המתיחות הגוברת בין חמאס לישראל בעקבות ירי הרקטות מהרצועה. ההצהרות הפומביות בדבר הסיוע הצבאי האיראני לחמאס, עשויות להעיד, כי הנהגת חמאס הנוכחית מוכנה להבליט בתקשורת את הסתייעותה הצבאית באיראן גם במחיר של פגיעה ביחסים עם מצרים (שלהם היא מיחסת חשיבות רבה) ולהתעוררות “רעשים” בתהליך הפיוס הפנים-פלסטיני.