הברחות אמצעי לחימה מאיראן דרך סוריה וירדן, כפי שעולה ממסמכי שלל ומסיכולים בשטח

עיקרים

• איראן, בהובלת משמרות המהפכה וכוח קדס, מפעילה מזה שנים מערך הברחות של אמצעי לחימה וכספים לטובת שלוחיה במזרח התיכון, בראשם חזבאללה וחמאס. עד הפלת משטר אלאסד בתחילת דצמבר 2024, שימשה סוריה כנתיב הברחות מרכזי שסייע לחזבאללה להתחמש באמצעי לחימה מתקדמים ומדויקים שבחלקם נעשה שימוש בלחימה נגד ישראל.
• ממסמכי שלל של חמאס שנתפסו ברצועת עזה במלחמת “חרבות ברזל” עולה תיאור מקיף של הנתיבים ששימשו את איראן להברחת אמצעי לחימה ביבשה, באוויר ובים לסוריה, ללבנון וליהודה ושומרון, לצד התייחסות למעצר בירדן של רשת מבריחים של התנועה ותיאור כיצד חמאס ואיראן מנסות להעביר אמצעי לחימה ליהודה ושומרון בניסיון להצית חזית נוספת נגד ישראל. כמו כן, הוצגו דרכי הפעולה של ישראל וארה”ב לסיכול הברחות.^[1]
• ירדן הגבירה בשנים האחרונות את מאמצי הסיכול נגד הברחות הנשק והסמים על ידי רשתות שפועלות בהכוונה של איראן והמיליציות הנאמנות לה מכיוון דרום סוריה לשטחה. גם ישראל הגבירה את מאמצי הסיכול נגד ניסיונות ההברחה לחזבאללה ולפעילי הטרור ביהודה ושומרון.
• הפלת משטר אלאסד פגעה ביכולת של איראן להעביר אמצעי לחימה וציוד נוסף דרך סוריה, במיוחד לחזבאללה שמנסה להשתקם אחרי הפגיעות הקשות מצד ישראל. עם זאת, המחויבות האיראנית ל”ציר ההתנגדות” צפויה להוביל את טהראן לחפש דרכים חלופיות כדי להתגבר על אובדן הנתיב האסטרטגי בסוריה ולהעביר אמצעי לחימה לארגונים השלוחים כדי שיוכלו לפגוע בישראל.

רקע: הסיוע האיראני באמצעי לחימה לחזבאללה ולארגונים הפלסטיניים

• איראן מייחסת חשיבות רבה לשלוחיה ברחבי המזרח התיכון כאמצעי למימוש האינטרסים הלאומיים שלה. השימוש בשלוחים המהווים חלק מ”ציר ההתנגדות” הפך לאחד היסודות המרכזיים בתפיסת הביטחון הלאומי של איראן ובפעילותה האזורית לאחר המהפכה האסלאמית, כאמצעי שמאפשר לאיראן לפעול נגד יריבותיה, ובעיקר ארה”ב וישראל, מבלי להיות מעורבת בעימות באופן ישיר.
• במסגרת זו, איראן פעלה להפוך את חזבאללה (הנתפס באיראן גם כזרוע אסטרטגית שלה מול ישראל) והארגונים הפלסטיניים לאיומים ישירים בסמוך לגבולותיה של ישראל. לצורך כך, היא סיפקה לארגונים אמצעי לחימה (אמל”ח) וסיוע צבאי ופיננסי נוסף בדרך היבשה, האוויר והים במשך שנים.^[2] מי שמובילים את הפעילות האיראנית הם אגף המבצעים המיוחדים בארגון המודיעין של משמרות המהפכה (אגף 4000), בראשות ג’ואד ע’פארי, ויחידת המבצעים המיוחדים בכוח קדס על אדמת סוריה (18840) שמשתייכת ליחידה 840 בפיקודו של אצע’ר באקרי (דובר צה”ל, 25 במרץ 2024 ו-27 בנובמבר 2024).

• סוריה, תחת משטרו של הנשיא בשאר אלאסד ובאישורו, שימשה את האיראנים כנתיב מרכזי להעברת אמל”ח מתקדם עבור חזבאללה מאז שלהי שנות השמונים, ובמיוחד לאחר שאיראן וחזבאללה סייעו לכוחות המשטר מול המורדים במלחמת האזרחים בסוריה שפרצה ב-2011. העברות האמל”ח, שכללו בין השאר רקטות מתקדמות, טילים נגד מטוסים, מערכות הגנה אווירית ורכיבים לשיפור אמל”ח קיים כמו “פרויקט” דיוק הטילים , בוצעו הן בטיסות צבאיות ואזרחיות לנמל התעופה בדמשק והן בשיירות יבשתיות מכיוון גבול עיראק-סוריה (דובר צה”ל באנגלית, 14 בפברואר 2018; דובר צה”ל, 25 בנובמבר 2024).
• מאז שנת 2007, ובמיוחד בעשור האחרון, נהנתה חמאס מתמיכה צבאית איראנית מסיבית שבאה לידי ביטוי באספקת אמל”ח איראניים, אימון פעיליה באיראן, העברה של ידע ויכולות איראניות דרך צירים שונים לרצועת עזה וליהודה ושומרון, וכן תמיכה כלכלית נרחבת. מפקד כוח קדס לשעבר, קאסם סלימאני, שנהרג בתקיפה אמריקאית בעיראק בינואר 2020, נחשב למי שביסס את הסיוע הצבאי לחמאס, בעיקר בתחום הרקטות והמנהרות, וגם כיום מוביל כוח קדס את הקשר הצבאי בין הצדדים. לסיוע האיראני היה תפקיד משמעותי בהכנות חמאס לקראת מתקפת ה-7 באוקטובר.^[3]
• לצד הסיוע לחמאס ברצועת עזה, איראן גם הגבירה את מאמציה להבריח אמל”ח לפעילי הטרור ביהודה ושומרון. ההנחיה קיבלה ביטוי פומבי כאשר מנהיג איראן, עלי ח’אמנהאי, בנאום לציון “יום ירושלים העולמי” ב-23 ביוני 2014, קרא באופן חריג לחימוש “ההתנגדות” ביהודה ושומרון. מאז, הדגישו בכירים איראנים את חובתם לסייע לפלסטינים ביהודה ושומרון. כך למשל, יועצו הצבאי של מנהיג איראן ומפקד משמרות המהפכה לשעבר, יחיא רחים צפוי, אמר ביוני 2019 כי האסטרטגיה של חימוש יהודה ושומרון נמצאת בעיצומה בהתאם להנחיית המנהיג, אף כי מאמציה של איראן להעביר טילים טרם הצליחו.^[4]
• המאמצים האיראניים גברו במיוחד מאז תחילת מלחמת “חרבות ברזל”, במטרה לסייע לפעילי הטרור ביהודה ושומרון להסלים את פעילותם ולפתוח בזירה נוספת של “ציר ההתנגדות”, שתהיה הקרובה ביותר למרכזי האוכלוסין של ישראל. בין השאר, ניסתה איראן להבריח אמל”ח “מפר איזון”, שאם היה מגיע ליעדו, היה עלול לשפר את יכולות פעילי הטרור לפגוע בכוחות הביטחון ולבצע פיגועים, כדוגמת מטעני כלימגור (מטעני נפץ), פצצות מרגמה, מוקשים נגד טנקים, חומרי נפץ פלסטיים ורקטות, כפי שהתגלו במשלוחים שנתפסו ע”י צה”ל במרץ ובנובמבר 2024 (דובר צה”ל, 25 במרץ 2024 ו-27 בנובמבר 2024).
• דווח כי פעילות ההברחה ליהודה ושומרון כללה שני צירים עיקריים: הראשון עבר מסוריה לירדן, שם אמצעי הלחימה הועברו למבריחים בדואים, שהבריחו אותו דרך גבול ישראל ליהודה ושומרון; הנתיב השני התחיל בסוריה והמשיך דרך לבנון, משם הנשק הוברח ישירות לישראל. לאחר שחזבאללה פתח את החזית נגד ישראל ב-8 באוקטובר 2023, הציר הלבנוני נחסם בחלקו בשל נוכחות מוגברת של כוחות הביטחון הישראליים בגבול הלבנוני (ניו יורק טיימס, 9 באפריל 2024).
• כמו כן, איראן נעזרה בתשתיות פלסטיניות בלבנון לטובת ההברחות. הדמות הבולטת ביותר הוא מניר אלמקדח, תושב מחנה הפליטים עין אלחלוה שבלבנון, שפועל מזה יותר משני עשורים לגיוס פעילים צבאיים ביהודה ושומרון למטרות פיגועים והברחת נשק, בעוד אחיו, ח’ליל אלמקדח, שסוכל ע”י ישראל ב-21 באוגוסט 2024, עסק בהברחות אמל”ח ליהודה ושומרון (דובר צה”ל, 25 במרץ 2024).

• מסמכי שלל של חמאס שהתגלו במהלך תמרון צה”ל ברצועת עזה סיפקו תיאור של הנתיבים, בהן עשתה איראן שימוש עבור הברחת אמל”ח לארגונים השלוחים שלה, ובמיוחד הסיוע האיראני לפעילי הטרור ביהודה ושומרון דרך סוריה וירדן. כמו כן, המסמכים התייחסו למאמצי הסיכול מצד ישראל, ירדן וארה”ב ובדרכים להתגבר על צעדי הסיכול.

נתיבי ההברחה של “ציר ההתנגדות”

• מסמך שנשלח לאח מאלכ (זהותו אינה ידועה), תחת הכותרת “נתיבי ההברחה של ציר ההתנגדות והנהלים שננקטו כדי למנוע אותם”, מספק “מבט מפושט” על הנתיבים דרכם איראן מספקת ל”ידידיה” בסוריה ולבנון כלי נשק, כסף וטכנולוגיה.^[5] במסמך צוין כי המטרה היא להציג את קווי האספקה ביבשה, בים ובאוויר, בליווי תמונות של הנתיבים, וכן לבחון את הצעדים שבהם נוקטים האמריקאים והישראלים כדי לסכל את הנתיבים הללו.^[6]

נתיבי האספקה היבשתיים לסוריה וללבנון

• בתחילת המסמך, מוצגים נתיבי האספקה היבשתיים שמובילים מאיראן לסוריה וללבנון, כולם עוברים דרך עיראק.

הקטע הראשון דן בקווי האספקה היבשתיים מאיראן לסוריה וללבנון, שעובדים דרך שלושה קווים כדלקמן: הקו הראשון עובר דרך העיר בגדאד, עובר דרך העיר אלרמאדי ומגיע למעבר אלבוכמאל בגבול הסורי-עיראקי, ואז עובר דרך העיר דיר אלזור הסורית, ואז לעיר תדמר, משם לדמשק ואז לבירות. הקו השני מתחיל מטהראן לעיר אלבצרה העיראקית ומשם לעיר בגדאד וממנה למעבר “אלתנף” בגבול הסורי-עיראקי ומשם לדמשק. הקו השלישי מתחיל מאיראן לעיר אלמצל העיראקית ומשם לעיר אלחסכה הסורית ומשם לעיר אדלה ואז לעיר אללאד’קיה, וזה קו שאינו פעיל. האמצעים האמריקאיים והישראליים היו מגוונים כדי לחסום את הקווים האלה באמצעות שליטה אמריקאית על אזורים אסטרטגיים בקרבת הקווים האלה או באמצעות התססת האזורים שתחת שליטת המשטר הסורי וגרימת כאוס פנימי בכמה אזורים, וכפיית סנקציות אמריקאיות על קבוצות ואישים שמעורבים בתיק הזה, ועד תקיפות אוויריות לשיבוש הקווים האלה.

נתיבי האספקה היבשתיים מאיראן לסוריה וללבנון (תרגום מתוך מסמך שלל 1)

• בהתייחס לצעדי המנע הישראליים והאמריקאיים נגד הנתיבים היבשתיים, צוין במסמך כי לפי הסטטיסטיקה הישראלית, בשנת 2022 ביצע חיל האוויר הישראלי 15 תקיפות אוויריות באזור דמשק, עשר תקיפות בצפון-מערב סוריה, שבע תקיפות בדרום סוריה ותקיפה במזרח סוריה (אלבוכמאל). בשנת 2023, כך לפי המסמך, בוצעו 21 תקיפות אוויריות ושבע תקיפות קרקעיות, כאשר 15 מהתקיפות היו בדמשק, שש באלקניטרה, שלוש באלסוידאא’ ושלוש בחלב, כאשר בסך הכל נהרגו 64 בני אם, בהם שישה ממשמרות המהפכה ושלושה מחזבאללה.
• עוד נכתב במסמך כי ההתמקדות בדמשק היא בשל אחסון אמל”ח לקראת העברה ללבנון ונוכחות של יועצים איראנים, וכי המטרה היא לסכל העברת אמל”ח לחזבאללה ולהגביר את יכולת הייצור והשדרוג של אמל”ח על אדמת סוריה.

ב. התמקדות התקיפות על העיר דמשק בגלל שהיא האזור שבו כלי הנשק מאוחסנים לשימוש עתידי על ידי ציר ההתנגדות בתוך סוריה, או לקראת העברתם ללבנון, כמו גם בשל הנוכחות של מומחים ויועצים איראנים שם, מאחר שרבות מהתקיפות פגעו במקומות שבהם היועצים ממוקמים, וזה הוביל למותם של חלקם.
ת. התקיפות האוויריות נועדו למנוע העברת אמצעי לחימה לחזבאללה, והתקיפות גם נועדו להפחית את ייצור כלי הנשק והפיכתם למודרניים על אדמת סוריה באתרים שונים של מתקני מרכזי המחקר שאחראים על פיתוח היכולות הטכניות והצבאיות של ציר ההתנגדות, ותשתיות של חזבאללה ואיראן בדמשק והתשתיות ברמת הגולן.

ההסבר לתקיפות הישראליות בדמשק (תרגום מתוך מסמך שלל 1)

מסלולי ההברחות ליהודה ושומרון

• על פי מסמך מס’ 1 לגדה המערבית יש חשיבות אסטרטגית גדולה עבור איראן וחמאס מאחר שהיא מהווה זירה שנועדה להפעיל לחץ על ישראל.

הגדה המערבית היא בעלת חשיבות אסטרטגית עבור ציר ההתנגדות וזירה חשובה בשל ההשפעה הישירה שלה על האויב הישראלי, ואיראן וחמאס פועלות כדי להפעיל לחץ על האויב באמצעות הצתת זירת הגדה המערבית כדי להפעיל עליה לחץ ולהשתלט עליה. בהתאם לכך, חמאס ואיראן עושות מאמצים אינטנסיביים להעביר אמצעי לחימה וכסף לזירה הזו בכל האמצעים הזמינים בשל ההשפעה האדירה שלהם על האויב. בתגובה, האויב ובעלי בריתו פועלים לשבש ולמנוע את הצעדים האלה.

חשיבות הגדה המערבית עבור “ציר ההתנגדות” (תרגום מתוך מסמך שלל 1)

• צוין כי ישנם שני קווי אספקה, אשר דרכם מתנהלת גם הברחת סמים: הראשון מתחיל בחוות שבעא בדרום לבנון, משם לאזור בית ג’ן שבסוריה, אז לח’אן ארנבה, משם לכפר ג’אסם, ומשם לכפר נוא בדרום סוריה. לאחר מכן לדרעא שבגבול הסורי-ירדני ולתוך ירדן; הנתיב השני, מתחיל בגבול היבשתי בין עיראק לירדן כדי להבריח כלי נשק וכספים לתוך ירדן ומשם ליהודה ושומרון.

• לפי המסמך, ירדן וישראל פועלות לקשור בין הברחות הסמים להברחות האמל”ח ליהודה ושומרון וטוענות כי הברחת הסמים מסייעת לחזבאללה ולסוריה באיסוף מודיעין עבור פעילות “ההתנגדות”, וכי גם “ציר ההתנגדות” משתמש באנשים שפועלים בתחום הברחת הסמים לטובת אספקת האמל”ח.
• עוד צוין כי נעשה שימוש ב”שיטות חדשניות” כדי לעקוף את צעדי האבטחה בגבולות סוריה-ירדן ועיראק-סוריה: שימוש ברחפנים כדי להעביר כלי נשק וסמים; שימוש בצינורות נפט ישנים שמחברים בין ירדן לעיראק; שימוש בפליטים שעובדים בגבול בין סוריה לעיראק.
• כמו כן פורטו צעדים שננקטים על ידי ישראל וירדן במסגרת סיכול ניסיונות ההברחה:
  • חיזוק הכוחות הצבאיים משני צדי הגבול (הירדני-ישראלי);
  • פיתוח אמצעים לגילוי הברחות סמים באמצעות כטב”מים;^[7]
  • ארה”ב מעבירה סיוע לצבא הירדני הכולל טכנולוגיות של מטוסים, כלי רכב משוריינים, טילים, ציוד לתקשורת ומערכות אימון, במטרה להגביר את היעילות של מבצעים צבאיים;
  • התקנת אמצעי פיקוח ומעקב ע”י צה”ל, והגברת התיאום בגבול המשותף בין ירדן לישראל;
  • חתימת הסכמי ביטחון משותפים למניעת הברחת נשק וסמים בגבול הירדני-עיראקי;
  • תקיפות של חיל האוויר הירדני נגד אתרי ייצור סמים בסוריה; הרחקת קבוצות הקשורות ל”ציר ההתנגדות” (כגון חטיבת פאטמיון) מהגבול הסורי-ירדני, תוך שימוש במידע מודיעיני על נוכחותם באזור;
  • תוכניות להקמת גדר בגבול ירדן, במטרה להקטין את הברחות הנשק והסמים, כאשר ממשלת ישראל תומכת במהלך זה בשיתוף עם ירדן.

שימוש בנתיבי אספקה אוויריים

• בהתייחס לנתיבים האוויריים שבהם משתמשת איראן לצורך העברת האמל”ח לסוריה, צוין כי הפעילות היא תחת אחריות יחידה 190 של כוח קדס ומתבצעת באמצעות שימוש בטיסות אזרחיות ישירות לדמשק, לפני העברת האמל”ח לנתיבי ההברחה היבשתיים. לפי המסמך, דיווחים ישראליים הצביעו על חברת מטוסי המטען האיראנית מאהאן אייר כמי שממלאת תפקיד מרכזי בפעילות של משמרות המהפכה, כולל העברת נשק, ציוד וכספים מסוריה ולבנון לתמיכה בפעולות האזוריות שמנוהלות על ידי משמרות המהפכה. כמו כן, החברה משתמשת באישורים והסדרים ביטחוניים ובנתוני הטיסה כדי להסתיר את פעילותה.

קו האספקה האווירי מתחיל בשדות התעופה של איראן באצפהאן לנמל התעופה בגדאד, לאחר מכן הציוד מועבר ביבשה לעיר כרבלאא’ העיראקית, משם הוא מועבר בדרך האוויר לעיר דיר אלזור הסורית ומשם לדמשק, או בטיסות ישירות בין שדות התעופה באיראן, סוריה ולבנון.

תיאור נתיב ההברחות האוויריות (תרגום מתוך מסמך שלל 1)

• הצעדים האמריקאיים והישראליים לסיכול אספקת האמל”ח בדרך האוויר, כפי שמתוארים במסמך: הכללת חברות התעופה האיראניות (מאהאן אייר, פויה אייר, קשם פארס אייר) והסוריות (חברת התעופה הסורית, כנפי אלשאם) ברשימות “הטרור” האמריקאיות והטלת סנקציות אמריקאיות ואירופיות. כמו כן, בוצעו מעצרים של אנשי צוות תעופה איראנים הקשורים להעברות נשק. צוין כי ביוני 2022, נעצר טייס של חברת קשם פארס והתגלה כי הוא קשור למשמרות המהפכה; בוצעו תקיפות ישראליות נגד שדות תעופה אזרחיים בסוריה .^[8]

שימוש בנתיבי אספקה ימיים

• לצד נתיבי ההברחה בדרכים היבשתיות ובאמצעות מטוסים, תואר במסמך גם כיצד איראן משתמשת בתובלה ימית להברחת אמל”ח ונפט לסוריה וללבנון. המסלול מתחיל בנמל בנדר עבאס האיראני במפרץ הערבי, ^[9] משם לים האדום ודרך תעלת סואץ והים התיכון, ומשם לנמל לאד’קיה בסוריה או לנמל בירות בלבנון.

איראן פועלת לזייף את מסמכי הזיהוי של הספינות, תוך שימוש בטיעון שהמטען שלהן הוא רק נפט, וכך כלי הנשק מוברחים דרכן. מקורות ישראליים ואמריקאיים טוענים שרוסיה מגנה על הספינות הללו.
איראן משתמשת בקווי אספקה ימיים כדי לספק לתנועת אנצאר אלללה “החות’ים” כלי נשק וכסף על ידי שימוש במים הטריטוריאליים של כוית באמצעות סירות קטנות ומשם לתימן.

שיטות ההסתרה האיראניות בהברחות הימיות (תרגום מתוך מסמך שלל 1)

• נטען כי אחד הצעדים שבהם נקטו האמריקאים והישראלים כדי לסכל את ההברחות הימיות לסוריה וללבנון הוא “השקעה בתהליכים של עיצוב מחדש של האליטות השולטות במדינות שדרכן עוברים נתיבי האספקה הימיים והנדוס^[10] הגעתם של מנהיגים שפועלים נגד פרויקט ההתנגדות במדינות האלה”. כדי לחזק את הטיעון, הוזכרו הדחת נשיא מצרים מטעם האחים המוסלמים, מחמד מרסי, וביסוס משטרו של הנשיא אלסיסי, וכן ההפגנות שהובילו להפלת נשיא סודאן אלבשיר בשנת 2019 בתמיכת הצבא.

המלצות לעוסקים בציר ההברחות לירדן

• לאחר תיאור הנתיבים, הוצגו במסמך מספר המלצות שנועדו לאפשר את המשך ההברחות על אף פעולות הסיכול:
  • ביצוע מעקב אחר הצעדים הננקטים למניעת ההברחות, להתמחות בתחום ולייעל את הפעילות.
  • על החברים ב”ציר” לספק ל”אחים” בסוריה מתקני שיבוש עבור הכטב”מים של הצבא הירדני, מאחר שהצבא מסתמך עליהם כדי לסכל הברחות באמצעות רחפנים.
  • ביסוס יחסים עם רשתות הברחה בתימן או בקרן אפריקה ולהשקיע בהן לטובת “ההתנגדות”. הומלץ להתחיל עם דמויות בולטות בשבט אלצביחה ששוכן באזור באב אלמנדב וד’ובאב.
  • השקעה ב”אזורים מתים” במשולש הגבולות סוריה-ישראל-ירדן כדי לבצע הברחות בשיתוף עם “חברים בציר”, והגברת הפעילות בצפון אזור ים המלח בשל פני השטח המורכבים שמקשים על “האויב” לאבטח את האזור.
  • פיתוח קשרי סחר בין רצועת עזה וירדן ובניית גשרי אמון בין סוחרים משני הצדדים כדי לבנות רשתות פיננסיות שתומכות ב”תנועות עממיות” בירדן ובעבודת “ההתנגדות” בגדה המערבית ומאפשרות לעקוף את הבידוק הביטחוני.
• בחלקו האחרון של המסמך, נכתבו הערות בכתב יד, ככל הנראה על ידי האדם שאליו נשלח המידע. מתוך ההערות, ניתן להבין כי הנמען לא התרשם במיוחד מהפרטים המפורטים במסמך ובמיוחד רצה לדעת כיצד ניתן לנצל אותם לטובת רצועת עזה.

– הנתיבים היבשתיים רחוקים מאד מרצועת עזה, בהשוואה לגדה המערבית. שם יש פעולות הברחה שמבוצעת בהצלחה ונכשלות לעיתים.- העיקר הוא להתמקד באופן שבו עזה מרוויחה מהעניין הזה וכיצד, ומהו הצעד האופטימלי להחייאת פעולות ההברחה כך שתהיינה משתלמות ויעילות, ובאמצעים יצירתיים.

– הנתיבים שנמצאים התפרסמו באינטרנט, והם נתיבים שאולי אינם מדויקים, וגם אם הם מדויקים ונכונים, הרי שהם חשופים, ויש ביחס אליהם מאמץ מודיעיני אדיר מצד היריבים והאויבים.

– ההמלצות יפות וכלליות, ויש צורך בצעדים מעשיים, שמצריכים מידע (מי, איפה, איך). כדי שהדבר יהיה משתלם ומועיל.

– המסמך שימושי לשם הבנה של הנושא, ומתמקד במאמץ נגד פעולות ההברחה. הוא לא דן במנגנונים חדשים שמדמים את מנגנוני העשייה.

ההערות המופיעות בכתב יד בסוף המסמך (תרגום מתוך מסמך שלל 1)

תחקיר חמאס לאחר מעצר מבריחים בירדן

• ביוני 2023, נעצרו בירדן שבעה חשודים בהברחת אמל”ח לטובת חמאס ביהודה ושומרון.^[11] ב-11 ביולי 2023, שלח עמר (זהותו אינה ידועה) מ”מחלקת העבודות הציבוריות בגדה המערבית” את ממצאי התחקיר על המעצרים, תחת הכותרת “הסבר למכה בירדן”.^[12] הנמען היה ראש “מחלקת העבודות הציבוריות”, אבו אלבראא’ (סגן ראש הזרוע הצבאית של חמאס, מרואן עיסא).^[13]
• לפי המסמך, הקשר עם החשוד המרכזי, האח “אבראהים”^[14] החל בשנת 2020. הקשר עם אחיו “אסאמה”^[15] החל שנתיים מאוחר יותר, והוא היה אחראי על סריקת נקודות המִשְׁלָשׁ (נקודות מסתור מוסכמות מראש) ועל העברת האמל”ח, ואף עבר הכשרה בתורכיה. עוד צוין במסמך כי משמרות המהפכה סיפקו מיקומים של נקודות משלש שונות, חלקן ליד הגבול עם ישראל, וכי בוצעו פגישות תיאום בתורכיה, מלזיה ולבנון.
• איש הקשר בין המבריחים הירדנים לבין הפעילים שאמורים היו לקבל את האמל”ח ביהודה ושומרון היה עמר עצידה.^[16]

אופי המשימה ונושא האספקה של הגדה:

• בחודש אפריל יצר איתי קשר האח “עמר עצידה” ואמר שיש לו אפשרות להכניס תחמושת מירדן אל הגדה, וביקש מספר דברים. בקשתי מהאח “אבראהים” שיניח בנקודת המשלש את כמות הTNT- שקנה. אבראהים עשה זאת בסיוע אחיו “אסאמה” שהטמין זאת באחת מהנקודות שהוא ואסאמה בחרו באזור אלרמת’א ושלח לי כתובת וצילומים של המקום.
• שלחתי את הנקודה לאח “עצידה” אבל הוא ביקש שנעביר את הנקודה לגורם בירדן כיוון שאין קשר מאובטח בין עצידה לבין ירדן.
• שלחתי לאח “עצידה” מיקום של משלש חי בירדן, וקבענו מועד לפגישה. שלחתי את נקודת המשלש באמצעות מאקרו SD עם שליח מלבנון, אבל האדם מהצד של עצידה לא הגיע למקום. השליח מהמקום שלנו ביקר במקום במשך שלושה ימים, אבל האח מהצד של עצידה לא הופיע. ואחרי שנוצר קשר עם האח עצידה, התברר שנפלה טעות כלשהי באשר לסימנים, ונראה שהחבר שלו לא הבין אותו כיוון שהדברים נאמרו בקידודים ובדו-משמעיות.
• כשקיבלנו את הנקודה האחרונה, נקודת “ג’אבר”, שבה הייתה כמות של חומרי נפץ, ביקשתי מ”אסאמה” שיעביר את הנקודה ויניח אותה יחד עם כמות ה-TNT ששלח.

תיאור ההתקשרות בין עמר עצידה למבריחים (תרגום מתוך מסמך שלל 2)

• לאחר המעצרים החלה פעילות קדחתנית לצמצם נזקים.

הצעדים שלנו אחרי המעצר:

• הוצאנו את כל האנשים שהצלחנו להגיע אליהם ואשר היה להם קשר לעצורים.
• הטלפונים של האחים נותקו ממערך התקשורת.
• הענקנו סיוע כספי ומוראלי לאחים שהוצאנו מירדן ואנחנו ממשיכים לטפל בענייניהם.
• ניסינו לבצע הערכה כדי לדעת את הסיבה האמיתית למהלומה (גל המעצרים) אבל לא הצלחנו להגיע למסקנה קונקרטית.

תיאור צעדי חמאס לאחר המעצרים (תרגום מתוך מסמך שלל 2)

• בסיום המסמך, הכותב עקץ את בכירי הנהגת חמאס–חוץ, שלדבריו התלוננו בפומבי על המעצרים כי הם פגעו להם בחופשות המתוכננות בירדן. כמו כן, הוא התייחס לסיכום לכאורה בעל פה עם המודיעין הירדני, לפיו חמאס תימנע מפעילות [טרור] בירדן, אולם תוכל להמשיך לקדם סיוע פעיל ליהודה ושומרון.

ראשית: הרעש שיצרו האחים בחוץ נובע מכך שפגענו להם בעונת התיירות, שכן לרוב אנשי התנועה היו סידורים לבלות את חופשות הקיץ שלהם בירדן יחד עם משפחותיהם והיו להם שמחות ואירועים. נבקש מאללה שייתן להם את שכרם, וייתן להם אורך רוח להתמודד עם האסון שפקד אותם ויגמול להם טוב.

ההסכם בעל פה עם המודיעין הירדני, שעליו מדברים חלק מבכירי התנועה, היה על רקע מה שמכונה הגזרה המזרחית, שכן היה שם מערך צבאי בדומה למערך שבגזרה הצפונית, כלומר בזירת לבנון. והמשימה של המערך הזה הייתה להילחם באויב מירדן באמצעות חדירות וירי רקטות. מההודאות שלהם נחשף גם שהייתה להם פעילות מודיעינית כמו איסוף מידע על השגרירות הציונית בעמאן ועל תיירים ציונים בירדן. לפיכך, ההסכם עוסק בהפסקת פעילות התנועה בירדן, ואין לו שום קשר לתמיכה וסיוע בגדה.

הערות הכותב על בכירי חמאס-חוץ והסיכום לכאורה עם המודיעין הירדני (תרגום מתוך מסמך שלל 2)

התמודדות ירדן עם הברחות האמל”ח

• חלק גדול מהברחות האמל”ח ליהודה ושומרון עוברות דרך ירדן, פעילות המהווה איום משמעותי על הביטחון הלאומי של הממלכה הירדנית. ההברחות לירדן מבוצעות בעיקר דרך הגבול עם סוריה, כאשר לצד הברחות האמל”ח הוברחו גם כמויות גדולות של סמים, בעיקר קפטגון (אלערביה, 15 במאי 2024; I24NEWS 26 ביוני 2024).
• האמל”ח המועבר בגבול הירדני כולל נשק קל כדוגמת רובים ואקדחים, לצד אמצעי לחימה מתקדמים יותר כדוגמת מוקשים, חומרי נפץ מסוג C4 ו-TNT, טילים נגד טנקים ומשגרי RPG. ההברחות בוצעו באמצעות משאיות שעברו בנקודות הגבול או בדרכים מדבריות. כמו כן, נעשה שימוש בכלי טיס בלתי מאוישים (כטב”מים), בעיקר רחפנים, להברחת נשק מסוריה לירדן (ג’רוזלם פוסט, 5 ביוני 2024; אלחרה, 25 באוקטובר 2024; אלקדס, 25 באוקטובר 2023, מתראס, 9 במאי 2024).

   
רחפנים שהופלו ע”י צבא ירדן במהלך ניסיון חדירה לירדן עם חלקים של כלי נשק
(צבא ירדן, מימין: 25 בפברואר 2023. משמאל: 16 ביוני 2023)

• בירדן קיימת מערכת ענפה של משפחות העוסקות בהברחות. שתי המשפחות המרכזיות הן משפחות אלסעיד ואלרמת’אן, כאשר מחמד אלרמת’אן מהווה את דמות המפתח בתהליך זה. מחמד אלרמת’אן הוא אחיו של מרעי אלרמת’אן, שנהרג בתקיפה אווירית ירדנית במאי 2023. במקביל, דיוויזיית השריון הרביעית של הצבא הסורי, בפיקודו של מאהר אלאסד (אחיו של נשיא סוריה המודח), סייעה לפעילות באמצעות חזבאללה, שנעזר גם הוא בשיתוף פעולה עם קבוצות חמושות מקומיות בהם ג’האד ומשאפי אלסעיד מהכפר אלשעב. בצד הירדני, בלטו בהברחות הנשק ליהודה ושומרון ארבעה מבריחים: אבו עמאר אלח’אלדי, אבו ח’אלד אלסרחאן, צקר אלפדוס ומחמד אלדעיג’ (ג’רוזלם פוסט, 5 ביוני 2024).
• החל מ-2018, כאשר משטר אלאסד הצליח להשתלט מחדש על הגבול הדרומי, נעזרה ירדן ברוסיה, שמילאה תפקיד מרכזי בהרגעת המצב הביטחוני בדרום סוריה ובמשולש הגבולות סוריה-ירדן-ישראל, כדי להפעיל לחץ על המשטר הסורי לצמצם את ההברחות. אולם לאחר שרוסיה נאלצה להעביר את תשומת הלב שלה למלחמה באוקראינה בתחילת 2022, נרשמה עלייה מחודשת בפעילות ההברחות של סמים וכלי נשק, כולל באמצעות כטב”מים. בשל כך, נאלצה ירדן לשנות את גישתה הביטחונית עם הצבת כוחות ביטחון גדולים יותר לאורך הגבול, לצד תקיפות אוויריות וארטילריות נגד יעדים של מבריחים ומחסנים של סמים ואמצעי לחימה בדרום סוריה. כמו כן, נרשמו חילופי אש בין כוחות הביטחון הירדניים לבין מבריחים שניסו לחדור מכיוון סוריה (מרכז ג’סור למחקרים, 13 בפברואר 2024).
• בעקבות המלחמה ברצועת עזה, והניסיונות האיראניים לעורר זירה חדשה ביהודה ושומרון, ניסיונות ההברחה הפכו לאלימים יותר, במיוחד בגבול הצפוני של ירדן. בשנה האחרונה, ירדן סיכלה מספר ניסיונות הברחה של נשק וסמים דרך הגבול הסורי, שבוצעו על ידי מיליציות הנתמכות על ידי איראן. להלן מספר דוגמאות:
  • כוחות הביטחון הירדניים סיכלו ניסיון של עשרות מבריחים המזוהים עם המיליציות הפרו-איראניות לחדור מכיוון סוריה עם כמות גדולה של אמצעי לחימה, בהם משגרי רקטות, מוקשים וחומרי נפץ, בנוסף לכמויות גדולות של סמים, כולל כחמישה מיליון כדורי קפטגון. מספר חיילי משמר הגבול נפצעו בחילופי האש, תשעה מהמבריחים נעצרו (רויטרס, ג’ורדן טיימס, 19 בדצמבר 2023).
  • ארבעה חשודים נעצרו במחוז טפילה במערב המדינה לאחר שהתקבל מידע כי הם משתייכים לרשת אזורית של הברחת סמים וכלי נשק. ברשות החשודים התגלו 109 כלי נשק, כמות גדולה של מחסניות ו-12.5 ק”ג של הרואין (סקיי ניוז בערבית, 28 באוקטובר 2024).
• על רקע ההסלמה בהברחות, קרא מלך ירדן, עבדאללה השני, במהלך נאומו בפסגת הליגה הערבית בבחרין במאי 2024, למנהיגי מדינות ערב להתעמת עם קבוצות חמושות קיצוניות שמבצעות פשעים בניגוד לחוק, ובמיוחד הברחת סמים וכלי נשק. לדבריו, ירדן מסכלת ניסיונות דומים במשך שנים (רויטרס, 16 במאי 2024).
• פעולות סיכול ההברחה ליהודה ושומרון מצד השלטונות הירדניים זכו לביקורת מצד חמאס. יו”ר המשרד לקשרים בינלאומיים, מוסא אבו מרזוק, ציין כי חובתה של חמאס לספק נשק לפעילים ביהודה ושומרון, והיא אינה מתביישת לומר שהיא מספקת לפעיליה נשק, בין אם דרך ירדן, מצרים או לבנון, כי אלו המדינות המקיפות את “פלסטין”. באשר לטענות על ניסיון לתקוע טריז בין חמאס לבין ירדן, הוא ציין כי “האחים בירדן” צריכים להיות שמחים יותר מחמאס, שכן לטענתו חמאס והפלסטינים פועלים יותר מכולם להגן על האינטרסים של ירדן (פלסטין אלא’ן, 13 באוגוסט 2023).
• מאמר שפורסם באתר אלשאהד הפלסטיני מתח ביקורת על המשטר הירדני ופעילותו נגד הברחות הנשק. לפי המאמר, המשטר הירדני פרס את כוחות הביטחון שלו לאורך 360 ק”מ כדי להגן על הגבול המזרחי של ישראל ולמנוע הברחות נשק או לוחמים ליהודה ושומרון. עוד צוין כי מאז אנתפאצ’ת אלאקצא בשנת 2000, עצרו הרשויות הירדניות עשרות פלסטינים וירדנים באשמת ניסיון הברחת נשק, חלקם נשפטו בבתי משפט לביטחון המדינה, כאשר חלקם עדיין כלואים או ממתינים למשפט. נטען כי העצורים מדווחים על עינויים ותנאי מעצר קשים (אלשאהד, 4 בספטמבר 2024).

התמודדות ישראל עם הברחות האמל”ח

• הברחות האמל”ח של איראן לחזבאללה ולארגונים הפלסטיניים מהוות איום משמעותי על ביטחונה של ישראל. לצורך כך, שירותי הביטחון הישראליים מנהלים מזה יותר מעשור מערכה משולבת נגד ניסיונות ההברחה בסוריה, בלבנון וביהודה ושומרון. במרץ 2017, ציין הרמטכ”ל באותה תקופה, גדי איזנקוט, כי צה”ל פועל בסוריה כדי למנוע התעצמות “ממי שלא צריך להתעצם מנשק מתקדם” (דובר צה”ל, 22 במרץ 2017). מפקד חיל האוויר לשעבר, אמיר אשל, ציין כי בין 2012 ל-2017, בוצעו קרוב למאה תקיפות נגד שיירות שהעבירו אמל”ח לחזבאללה ולשלוחים איראניים נוספים (הארץ, 16 באוגוסט 2017).
• במהלך מלחמת “חרבות ברזל”, הגבירו שירותי הביטחון הישראליים את הפעילות נגד הניסיונות האיראניים להעביר אמל”ח לחזבאללה ולפעילי הטרור ביהודה ושומרון באמצעות פגיעה בפעילים ובתשתיות ובחשיפת משלוחי אמל”ח. להלן דוגמאות בולטות:^[17]
  • ב-25 במרץ 2024, נמסר כי כוחות הביטחון הישראליים תפסו אמצעי לחימה מתקדמים שהוברחו לשטחי יהודה ושומרון על ידי איראן, ובמעורבות של מוניר אלמקדח ממחנה הפליטים עין אלחלוה שבדרום לבנון. בין השאר, נתפסו שני מטעני רסס היקפי BTB15, חמישה מוקשי נ”ט איראניים מדגם YM-2 וחמישה מרעומים, ארבעה מטולי M203, 15 ק”ג חומר נפץ C4, עשרה ק”ג חומר נפץ סמטקס, 13 טילי כתף נגד טנקים, 15 מטולי RPG, 16 רקטות RPG-7 עם חומר נפץ, 25 רימוני יד, 33 רובים מסוג M4 ו-50 אקדחים (דובר צה”ל 25 במרץ 2024).
  • ב-21 באוגוסט 2024, ח’ליל אלמקדח, בכיר בגדודי חללי אלקצא בדרום לבנון, סוכל בתקיפה אווירית ישראלית בצידון. לפי צה”ל, הוא היה מעורב בפעילות שהוביל אחיו, מניר אלמקדח, להברחת אמצעי לחימה ליהודה ושומרון בשירות משמרות המהפכה וכוח קדס האיראניים (דובר צה”ל, 21 באוגוסט 2024).
  • ב-1 באוקטובר 2024, מחמד ג’עפר קציר, מפקד היחידה להעברת אמצעי לחימה מאיראן ושלוחותיה לחיזבאללה בלבנון (יחידה 4400), נהרג בתקיפה של חיל האוויר הישראלי בבירות. קציר היה אחראי על תחום המימון בחיזבאללה, והובלת יוזמות כלכליות לטובת השגת מימון לפעילות הטרור של הארגון, ובכללן תשתיות פיננסיות וגיוס אנשי עסקים ברחבי העולם. בנוסף, הוא היה אחראי על העברות הכספים מאיראן וסוריה לחיזבאללה בלבנון (דובר צה”ל, 1 באוקטובר 2024). ב-21 באוקטובר 2024, סוכל גם עלי חסן ע’ריב, מחליפו של קציר, בתקיפה אווירית בדמשק (דובר צה”ל, 21 באוקטובר 2024).
  • במהלך מבצע “חצי הצפון” נגד חזבאללה, פגע צה”ל בצירים להעברת אמל”ח איראני דרך סוריה לחזבאללה. בין השאר, הותקפו משאיות שנשאו אמל”ח, צירי מעבר בגבול סוריה-לבנון ומנהרת הברחה באורך 3.5 ק”מ מתחת לגבול סוריה-לבנון (דובר צה”ל, 25 בנובמבר 2024). התקיפות נגד מעברי הגבול נמשכו גם לאחר שהפסקת האש בין ישראל לבין לבנון נכנסה לתוקף ב-27 בנובמבר 2024 (דובר צה”ל, 6 בדצמבר 2024).

• • ב-27 בנובמבר 2024, נמסר כי כוחות הביטחון הישראליים תפסו אמצעי לחימה שמקורם באיראן ואשר היו מיועדים לפעילי טרור באזור ג’נין. המשלוח כלל אמצעי לחימה מפרי איזון, בהם רקטות, כשבעים מטעני כלימגור רבי עוצמה מסוגים שונים, פצצות ומשגרי מרגמות, מטולי RPG, רובי צלפים ואמצעי לחימה נוספים (דובר צה”ל, 27 בנובמבר 2024).

השפעת המהפכה בסוריה על הברחות האמל”ח

• ב-27 בנובמבר 2024, פתחו ארגונים חמושים המתנגדים למשטרו של נשיא סוריה, בשאר אלאסד, במבצע נגד כוחות צבא סוריה ובעלי בריתו. הם השתלטו על חלב, חמאת וחמץ, וב-8 בדצמבר 2024 השלימו את ההשתלטות על דמשק. הנשיא אלאסד נמלט מהמדינה וקיבל מקלט מדיני ברוסיה.^[18]
• מנהיג היאת תחריר אלשאם, אחמד אלשרע (אבו מחמד אלג’ולאני), שהוביל את המערכה ונחשב כעת לשליט סוריה, הדגיש כי המהפכה סיימה את הנוכחות האיראנית שאיימה על סוריה, מדינות המפרץ, תורכיה ולבנון. בין השאר, הוא התייחס למעורבות משטר אלאסד בסחר בסמי קפטגון וציין כי “בכל מקום שהאיראנים הגיעו אליו הם עודדו את תעשיית הסמים תחת ריבונות המדינה” (Syria TV, 14 בדצמבר 2024; אלשרק, 17 בדצמבר 2024).
• בכירים ב”ציר ההתנגדות” הודו בפומבי כי המהפכה בסוריה סגרה את קווי האספקה שעברו דרך סוריה, אולם ניסו להפחית מחשיבות הפגיעה האסטרטגית:
  • מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, אמר בנאום כי בשל נפילת משטר אלאסד, חזבאללה איבד את ציר האספקה הצבאית שלו. הוא הוסיף כי “ההתנגדות” גמישה וכי אם השלטון החדש לא יאפשר העברת אמצעי לחימה, יהיה צורך למצוא דרכים אחרות (אלמנאר, 14 בדצמבר 2024).
  • מפקד משמרות המהפכה, חסין סלאמי, ציין כי כלל הדרכים [שיכלו לשמש להעברת כוחות איראניים לסוריה] נסגרו. עוד טען כי “חזית ההתנגדות” הפכה עצמאית ואינה תלויה באיראן (איסנ”א, 12 בדצמבר 2024).
• מלבד הפגיעה במשלוחי האמל”ח מאיראן לחזבאללה, דווח כי המהפכה בסוריה גם עלולה לפגוע במאמצים של חזבאללה לבצע את תהליך שיקום ההריסות בלבנון. “משקיפים” ציינו כי חזבאללה הסתמך על איראן שתתמוך כלכלית ותעניק סיוע לוגיסטי כמו חומרי גלם ובנייה, אולם כעת האופוזיציה הסורית היא ששולטת על הגבולות ועל המעברים וחוסמת את נתיב האספקה מאיראן, דרך עיראק ודמשק (לבנון24, 14 בדצמבר 2024).
• העיתונאי הירדני הבולט, מאהר אבו טיר, הזהיר כי המהפכה בסוריה והתקיפות הישראליות נגד התשתיות הצבאיות בסוריה גרמו לביזה של מחסני צבא רבים, בין השאר על ידי קבוצות שקשורות לסחר בסמים. על כן, הוא העריך כי יש כעת כמות גדולה של אמל”ח בידיהן של קבוצות שאינן נמצאות תחת שליטת המשטר החדש ולכן צפויה התגברות של הברחות הנשק והסמים לירדן בתקופה הקרובה. אבו טיר הוסיף כי מאחר שהמשטר הסורי החדש גם לא ביצע עדיין פשיטות נגד מעוזי הסמים בדרום סוריה, הכנופיות הפליליות צפויות להתחזק (אלע’ד, 11 בדצמבר 2024).
• לפי מכון מחקר אמריקאי, כאשר סוריה החדשה תיפתח לעולם עם זרימה של אנשים, כלי רכב, סיוע הומניטרי ואספקה של חומרי גלם לשיקום, איראן עלולה לנצל את המצב כדי לחדש את הנתיבים היבשתיים לטובת משלוחי אמל”ח לחזבאללה ולהפעיל מחדש את שלוחיה בסוריה. כמו כן, היא עשויה לבחור בשיתוף פעולה עם השלטון החדש, כפי שעשתה בעבר עם הטאליבאן ועם אלקאעדה, במטרה להבטיח מחדש את יכולתה לפעול דרך סוריה (מכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב, 12 בדצמבר 2024).
• אחת הזירות שבהן איראן עשויה להשתמש עבור הברחות האמל”ח היא סודאן. “בכירים במודיעין ודיפלומטים” מסרו כי איראן מעבירה משלוחי אמל”ח, כולל כטב”מים, לצד מידע מודיעיני לצבא סודאן כדי לסייע לו במלחמת האזרחים נגד מיליציית כוחות ההתערבות המהירה RSF) לפי הדיווח, בטהראן מעוניינים כי הסיוע יספק להם גישה לנמל פורט סודאן האסטרטגי בים האדום (בלומברג, 18 בדצמבר 2024).

נספח א’: סיכולים בולטים של הברחות אמל”ח בגבול ישראל-ירדן

• בסוף נובמבר 2024, פורסם כי כוחות הביטחון הישראליים תפסו משלוח של אמצעי לחימה שמקורם באיראן והיו מיועדים לפעילי טרור מאזור ג’נין. כמו כן, הכוחות איתרו מקום בו הוטמן רוב המשלוח, שכלל גם אמצעי לחימה מפרי איזון, בהם רקטות, כשבעים מטעני כלימגור רבי עוצמה מסוגים שונים, חלקם עם מערכות הפעלה אלחוטיות, פצצות ומשגרי מרגמות, מטולי RPG, רובי צלפים ואמצעי לחימה נוספים (דובר צה”ל, 27 בנובמבר 2024).

   
אמצעי הלחימה במשלוח שיועד לפעילי טרור בג’נין (דובר צה”ל, 27 בנובמבר 2024)

• ב-25 בנובמבר 2024, סוכלה הברחה של אמצעי לחימה לישראל באזור גשר אדם בבקעת הירדן. כוחות הביטחון הישראליים עצרו חשוד ואיתרו שני תיקים שהכילו 14 אקדחים ו-65 חלקים של כלי נשק (דובר צה”ל, 25 בנובמבר 2024).
• ב-10 בנובמבר 2024, סוכלה הברחת 13 רובים מסוג M-16 וחלקי נשק נוספים באזור הכפר אלעוג’א, צפונית ליריחו. שני חשודים פלסטינים נעצרו (דובר צה”ל, 10 בנובמבר 2024).
• ב-9 בנובמבר 2024, עצרו כוחות הביטחון הישראליים במעבר הגבול רבין עצרו שני חשודים תושבי רהט במעבר הגבול רבין, צפונית לאילת. בחיפוש בכלי הרכב שלהם אותרו 101 אקדחים מסוג גלוק עם מחסניות (דף הפיסבוק של משטרת ישראל, 9 בנובמבר 2024).
• ב-4 בספטמבר 2024, איתרו כוחות הביטחון הישראליים ליד מושב נעמה שני תיקים, ובהם שני אקדחים, עשרה מכלולי נשק ושישה קנים לרובי M-16, לצד חלקי נשקים נוספים (דוברות משטרת ישראל, 5 בספטמבר 2024).
• ב-17 ביולי 2024, סוכלה הברחה של 22 אקדחים ו-26 מחסניות שהוסתרו בשני כלי רכב שניסו לעבור במעבר הגבול רבין מירדן לישראל. הנהגים, תושב רהט ותושב הפזורה הבדואית בנגב, נעצרו (חשבון X של משטרת ישראל 17 ביולי 2024).
• ב-1 ביולי 2024, סוכלה הברחה של יותר מ-75 אקדחים ועשרות חלקי נשק שהוברחו מירדן. שלושת המבריחים שחצו את הגדר בבקעת הירדן הצליחו להימלט (חשבון X של משטרת ישראל, 1 ביולי 2024).

• ב-25 במרץ 2024, נעצרו מספר פלסטינים שהיו מעורבים בניסיונות לביצוע פיגועים בתחומי יהודה ושומרון. במהלך הפעילות, נתפסו אמצעי לחימה מתקדמים שהוברחו לשטחי יהודה ושומרון על ידי משמרות המהפכה האיראניים, בהם שני מטעני רסס היקפי BTB15, חמישה מוקשים איראניים נגד טנקים מדגם YM-2 וחמישה מרעומים, ארבעה מטולים M203, 15 ק”ג חומר נפץ C4, עשרה ק”ג חומר נפץ סמטקס, 13 טילי כתף נגד טנקים, 15 מטוליRPG , 16 רקטות RPG-7 עם חומר נפץ, 25 רימוני יד, 33 רובים מסוג M4 וחמישים אקדחים. (דובר צה”ל 25 במרץ 2024).
• ב-30 בנובמבר 2023, סוכלה הברחה של 137 כלי נשק, 250 מחסניות וחלקי נשק רבים בשווי כולל של כשישה מיליון שקלים. ארבעה תושבי פזורת ירוחם נעצרו (דובר משטרת ישראל, 30 בנובמבר 2023). נמסר כי מדובר בהברחת הגדר הגדולה ביותר שסוכלה בתולדות המדינה, וכי בין כלי הנשק שנתפסו היו מאות אקדחי גלוק, בהם אקדחים מתוצרת אזרביג’אן (תקשורת ישראלית, 30 בנובמבר 2023).

     
אמצעי הלחימה שנתפסו (דוברות משטרת ישראל, 30 בנובמבר 2023)

• ב-3 באוגוסט 2023, נעצרו שלושה חשודים מאזור טולכרם ליד גבול ירדן, כשברשותם ארבעה מטעני כלימגור רוסיים תקניים, המכילים כ-700 גרם חומר נפץ ומיועדים לחדור שריון. נמסר כי הציוד היה מיועד לארגון הג’יהאד האסלאמי בפלסטין במחנה הפליטים נור שמס (דוברות שב”כ ומשטרת ישראל, 5 בספטמבר 2023).
• ב-24 באוגוסט 2023, פורסם כי שלושה תושבי כפר קאסם ותושב לוד נעצר בחשד לקבלת אמצעי לחימה איכותיים מחזבאללה. ברשותם התגלו שני מטעני חבלה מתוצרת איראן, ואמצעי לחימה נוספים (תקשורת ישראלית, 24 באוגוסט 2023).
• ב-22 באפריל 2023, נעצר חבר הפרלמנט הירדני, עמאד זידאן עבד אלחמיד אלעדואן, לאחר שבחיפוש שנערך במכוניתו במעבר אלנבי אותרו 12 רובים ו-194 אקדחים. בחקירה נחשף כי מאז פברואר 2022, ביצע אלעדואן 12 הברחות של סחורות שונות ושל אמצעי לחימה למדינת ישראל, תוך שהוא מנצל את דרכונו הדיפלומטי. לאחר החקירה, הוא הועבר לרשויות הירדניות שעצרו חמישה חשודים נוספים במעורבות בהברחות (תקשורת ישראלית, 22 באפריל 2023). בנובמבר 2024, בית המשפט הירדני לביטחון המדינה גזר על אלעדואן עשר שנות מאסר (אלשאהד, 22 בנובמבר 2024).

1. מסמכי השלל המוצגים במחקר זה הינם עותק זהה של המסמכים המקוריים שנתפסו ברצועת עזה.

2. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-28 באוקטובר 2023: "מלחמת “חרבות ברזל”- התפתחות שיתוף הפעולה בין איראן, חמאס וחזבאללה".

3. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-9 בינואר 2024: "ההתייחסויות בתקשורת האיראנית לסיוע צבאי, שאיראן העבירה בעבר לחמאס"; מחקר של מרכז המידע מ-17 בנובמבר 2024: "הסיוע האיראני לחמאס ולרצועת עזה, כפי שעולה מחומרי שלל שנתפסו ברצועת עזה".

4. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-9 בפברואר 2023: "הצהרות בכירים איראנים בנוגע ליהודה ושומרון כביטוי להגברת מאמצי איראן להרחיב את השפעתה בזירה זו".

5. לא צוין תאריך על המסמך, אולם ההערכה היא כי הוא נכתב בספטמבר 2023 או אחריו מכיוון שמוזכר בו אירוע שהתרחש בספטמבר 2023.

6. לקריאת מסמך השלל המלא (קישור למסמך שלל 1). הקטעים המתורגמים מתוך המסמך מסומנים בריבוע אדום.

7. במסמך צוין כי על פי הודעת הצבא הירדני, נרשמה עלייה בכמות ההברחות בגבול שבין סוריה לעיראק עם 88 מקרי הברחות באמצעות כטב"מים מול 194 פעולות הברחה יבשתיות דרך הגבול.

8. במסמך צוין כי בשנת 2023, בוצעו ארבע תקיפות נגד נמל התעופה הבינלאומי של חלב, שלוש תקיפות נגד נמל התעופה הבינלאומי של דמשק, שתי תקיפות נגד נמל התעופה אלניראת ושתי תקיפות נגד שדה התעופה אלצ'נעה.

9. המפרץ הפרסי, בפי האיראנים.

10. Engineering. ביצוע מניפולציות כדי להביא להעלאת ההנהגה החדשה.

11. ארבעה מהחשודים - עבד אלרחמן אלמשוח'י (בנו של חבר הפרלמנט הירדני לשעבר, אבראהים אלמשוח'י); חד'יפה אלטמוני (בנו של אבראהים בני עודה, בכיר בחמאס שסוכל על ידי ישראל בנובמבר 2000); אנס מח'ימר ואחמד אבו ח'אטר, שוחררו על ידי הירדנים בדצמבר 2023 (אלג'זירה.נט, 5 בדצמבר 2023; אתר ערבי 21, 5 בדצמבר 2023). משפטם של שלושת העצורים הנוספים – האחים אבראהים וחד'יפה ג'בר, וח'אלד אלמג'דלאוי – החל ביולי 2024 ועודנו נמשך. דווח כי חברי רשת ההברחות פעלו בהכוונה של שלוחת חמאס בלבנון (חשבון X של כאן חדשות, 24 ביוני 2023).

12. לקריאת מסמך השלל המלא (קישור למסמך שלל 2). הקטעים המתורגמים מתוך המסמך מסומנים בריבוע אדום. יצוין כי הקטעים החתוכים המופיעים במסמך – כך במקור.

13. נהרג בתקיפה ישראלית במרץ 2024.

14. אבראהים ג'בר.

15. חד'יפה ג'בר.

16. עמר עצידה, פעיל חמאס בכיר, מוצאו מהכפר תל סמוך לשכם, נעצר בתחילת שנות ה-2000 ביהודה ושומרון ושוחרר ב"עסקת שליט" ב-2011. הוא גורש לרצועת עזה, שם מונה לראש ועדת שכם ב"מטה הגדה" של חמאס. במרץ 2024, נעצר עצידה במהלך פעילות כוחות הביטחון הישראליים בבית החולים אלשפאא' בעזה והוא מואשם בעבירות ביטחוניות (דובר צה"ל, 21 במרץ 2024; דוברות המשטרה, 9 בדצמבר 2024).

17. לפירוט תפיסות אמל"ח בולטות בגבול ירדן, ראו נספח א'.

18. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-9 בדצמבר 2024: "מבט לסוריה בעקבות הפלת המשטר - 9-2 בדצמבר 2024)".

מאמרים נוספים בתחום