האקדמיזציה של המודיעין במערב

(Pixbay.com, יוני 2016, צילום: Wokandapix) 
מאת: קובי מיכאל ואהרן קארנבלוט
פתח דבר
  • מחקר זה בוחן את הגישות השונות לאקדמיזציה של המודיעין ומציג את תמונת המצב בתחום זה במדינות המערב. הוא הוזמן לבקשת משרד המודיעין ומומן על ידו. המסמך נועד להציג בפני מערכת המודיעין הישראלית (ופני האקדמיה הישראלית) חומר למחשבה בבואה לבחון את מדיניותם בעניין זה. המונח אקדמיזציה של המודיעין יכול להתייחס לשלוש גישות שונות, מקבילות ומשלימות לגבי המפגש בין האקדמיה לבין המודיעין:
    • גיבוש ופיתוח ידע בכלים מדעיים על המודיעין כדיסציפלינה אקדמית, המתארת מרחב פעולה ייחודי המהווה מרכיב בעשייה המדינית-ביטחונית. גישה זו רואה במודיעין תחום ידע מובהק, אם כי קיימות תפיסות שונות לגבי התחום אליו הוא שייך (יחסים בינלאומיים, לימודי ביטחון) ולגבי עומק הקשרים בינו לבין תחומי ידע אחרים (היסטוריה, מדעי המדינה, סוציולוגיה וכדומה). קיימות השקפות שונות גם לגבי האופן בו ניתן ללמד ולפתח ידע על פי גישה זו. יש השמים דגש על ניתוח והגדרת כללים המאפיינים את העשייה המודיעינית ויש הרואים דווקא בניתוח ההיסטוריה (מקרי מבחן) את האופן המועדף לפיתוח הידע האקדמי על המודיעין.
    • ההכשרה האקדמית לאנשי מודיעין (טרם ובמהלך שירותם) במקצועות הרלוונטים לעבודתם – אלה יכולים בראש ובראשונה לכלול את המודיעין כעולם ידע (ע”פ הגישה הראשונה שהוצגה) אך גם לימוד של מגוון תחומי ידע נוספים כגון היסטוריה (מדינית וצבאית), מדעי המדינה, סוציולוגיה, מקצועות טכנולוגיים וכדומה. במידה לא מבוטלת רותמת גישה זו את האקדמיה אל תהליך פיתוח כוח האדם של הממסד המודיעיני והיא משלימה את ההכשרות המקצועיות הייחודיות שמועברות בתוך שירותי המודיעין ותוך כדי תפקידים.
    • הנחלת כלים אקדמיים לאנשי מודיעין שישפרו את יכולתם לבצע את תפקידם. על פי גישה זו האקדמיה אמורה לספק לאיש המודיעין ידע קונקרטי בתחומים בהם יעסוק ובעיקר כלי חשיבה רלוונטיים. לפיכך התרומה האקדמית צריכה להתמקד בתחומים כמו לוגיקה, פילוסופיה, שיטות מחקר, טכנולוגיה, מדעי המידע, סטטיסטיקה, תורת המשחקים וכדומה.
  • כאמור גישות אלו אינן מבטלות אחת את השנייה ובמדינות שונות קיימות תוכניות, שחלקן משותפות לארגוני המודיעין ולאקדמיה, המביאות לידי ביטוי את הגישות השונות. בארה”ב המדינה המובילה בתחום זה קיים מגוון רחב של תוכניות אקדמיות המפגינות כל אחת משלוש הגישות וקהילת המודיעין אף פיתחה אוניברסיטאות המהוות חלק ממנה המתמקדות בגישה השנייה – גישת ההכשרה – אך עוסקות גם בשתי הגישות האחרות.
  • העיסוק באקדמיזציה של המודיעין הוא אמנם חדש יחסית אך הוא התרחב מאוד בעשורים האחרונים והדבר בא לידי ביטוי בין השאר בגידול של קהילת החוקרים, שחלק לא מבוטל מהם הם בוגרי קהילת המודיעין, ובכתיבה האקדמית במסגרת כתבי עת מקצועיים המוקדשים לתחום זה. מקומו המרכזי של המודיעין בתפיסת הביטחון של ישראל והאיכות הגבוהה של האקדמיה בישראל מחייבים ומאפשרים העמקה של העיסוק האקדמי במודיעין, תוך שיתוף פעולה בין קהילת המודיעין לאקדמיה, זאת הן באמצעות מיסוד לימודי המודיעין כתוכנית נפרדת ללימודים מתקדמים, שיוביל לפיתוח ידע ומתודולוגיה ביחס למודיעין והן באמצעות שיפור משמעותי בתהליכי ההכשרה המקצועית האקדמית ופיתוח הקריירה המקצועית בקהילת המודיעין. תהליך זה צריך לקחת בחשבון את ההתרחבות המתמשכת בתחומי העיסוק של המודיעין בדגש על הסייבר והביג דאטה, ואת הצורך ביצירת שיתופי פעולה אינטרדיסציפלינריים. נכון ומומלץ לשלב במיסוד התהליך גם את מכוני המחקר המובילים והחשובים בישראל תוך עידוד כתיבה מחקרית ופרסום במסגרת כתבי העת הקיימים בארץ ובחו”ל. מומלץ להקים ועדה משותפת לועדת ראשי השירותים (ור”ש) ולמועצה להשכלה גבוהה שתדון בצרכים ובכיוונים הנדרשים, הן לקהילת המודיעין והן לאקדמיה.
  • פיתוח האקדמיזציה של המודיעין יכול לסייע לישראל למלא תפקיד חשוב בתחום ברמה הבינלאומית ולהוסיף ליוקרתה האקדמית והמקצועית ובעיקר לתרומתה המהותית לתחום ידע, שהופך לחיוני ומשמעותי יותר בעולם המערבי. פיתוח האקדמיזציה יגביר את החשיפה של קהילת המודיעין הישראלית למתרחש בתחום ויעשיר את הידע המקצועי הנדרש. לקהילת המודיעין הישראלית, הנהנית ממוניטין מקצועי בינלאומי ומדפוסי שיתוף פעולה מפותחים ומשמעותיים עם קהילות מודיעין מערביות, בדגש על ארה”ב ובריטניה, יכולה להיות תרומה של ממש לקהילת הידע האקדמית.
תוכן עניינים
  • מבוא
  • פרק א’: אקדמיזציה של המודיעין – תמונת מצב
    • התפתחות האקדמיזציה
    • תכלית האקדמיזציה
    • גישות שונות לאקדמיזציה
    • דגשי המחקר האקדמי אודות מודיעין
    • התפתחות תכניות הלימודים בעולם וסגלי המחקר וההוראה
  • פרק ב’: ארגוני המודיעין ואקדמיזציה של המודיעין
    • גישות של ארגוני המודיעין בעולם ביחס לאקדמיזציה
    • מודלים של שיתוף פעולה בין ארגוני מודיעין לבין האקדמיה
    • חסמים וכשלים בפני האקדמיזציה של המודיעין
  • סיכום והמלצות
    • נספח מס’ 1 – תוכניות לימודי מודיעין וקורסים באוניברסיטאות בעולם
    • נספח מס’ 2 – כתבי העת בנושא מודיעין
    • נספח מס’ 3 – רשימת אגודות והתאחדויות מקצועיות
    • נספח מס’ 4 – חוקרי מודיעין בולטים במערב
    • מקורות
מבוא
  • המודיעין לא זכה לעדיפות או בולטות כשדה מחקר אקדמי בעשורים הראשונים שלאחר מלחמת העולם השנייה. המודיעין האמריקני החל לגלות עניין בנושא בעקבות פרסום דו”ח שהוגש לקונגרס האמריקני בשנת 1946 בנוגע למתקפה היפנית על פרל הרבור. רק מספר שנים אחרי כן, החל שרמן קנט, איש מודיעין ואקדמאי, לפתח את הדיון בנוגע לשילוב הטבעי והמתחייב בין המודיעין ואקדמיה כצורך וככלי לפיתוח המקצוענות המודיעינית.
  • במחצית שנות השבעים, בעקבות שורת שערוריות פוליטיות, שהובילו לחקירות מקיפות בקהילת המודיעין האמריקנית, וגם בעקבות פריחה של הז’אנר הספרותי של ספרי ריגול, גבר העניין בנושא המודיעין בארה”ב ובארצות אחרות בעולם. כך קרה בבריטניה בעקבות פרסום ספרו של F.W. Winterbotham “The Ultra Secret” ובעקבות פרסום דו”חות היסטוריים אודות תפקיד המודיעין הבריטי במהלך מלחמת העולם השנייה.
  • בשל העניין הגובר במודיעין, החלה להתפתח במערכת האוניברסיטאית בארה”ב במהלך שנות ה-80 של המאה הקודמת, באופן איטי אך עקבי, תשתית מחקרית והוראתית של נושא המודיעין, שהובילה בתורה גם להתפתחות משמעותית בכתיבה ובפרסום האקדמי בנושא בכתבי-עת אקדמיים קיימים ומאוחר יותר גם בייסוד אגודות מקצועיות וכתבי-עת ייחודיים לנושא.
  • אירועי ה-11 בספטמבר 2001 בארה”ב והפלישה לעיראק בשנת 2003, שנתפשו ככישלונות מודיעיניים, הזניקו את העיסוק בסוגיות מודיעין וביטחון לקדמת הבמה בתחום של יחסים בינלאומיים. מדינאים וחוקרים כאחד הכירו בתפקידו החשוב של המודיעין בעיצוב מדיניות ובתהליכי קבלת החלטות. אלא שגם אז היו מי שתהו האם הכשרת אנליסטים בקהילת המודיעין מייצרת את הגמישות האינטלקטואלית ואת ההקפדה האנליטית המתחייבות לצורך התמודדות עם האתגרים והאיומים המורכבים של המאה ה-21. אוניברסיטאות, לעומת זאת, הציעו מעורבות מחקרית ומתודולוגית עמוקה יותר כמו-גם גישה ביקורתית יותר ופחות ממסדית ושמרנית. התפתחות זו הועילה לארגוני המודיעין מכיוון שהיא שחררה אותם מהקיבעון בנוגע לגישה אחת. הדרישה למומחי מודיעין גברה והאוניברסיטאות האמריקניות היו הראשונות שנתנו מענה לצורך הגובר בגיבוש תכניות אקדמיות וקורסים, שהוקדשו לנושאי מודיעין, במחלקות מדעי המדינה ויחסים בינלאומיים. היום, המודיעין הוא תחום לימודים ומחקר במספר גדל והולך של אוניברסיטאות במדינות מערביות.
  • אקדמיזציה של המודיעין היא תהליך מחקר, המשגה והוראה של עולם המודיעין כמהות, כמקצוע, כעשייה וכגורם השפעה, המתבצע בעולם האקדמי. המונח המכליל המקובל שבו עשינו שימוש במחקר זה הוא לימודי מודיעין (Intelligence Studies) והוא מתייחס למחקר ולהוראה של נושאים הקשורים למודיעין באמצעות השימוש בפרדיגמות אקדמיות, במסגרת דיסציפלינות אקדמיות קיימות ובאמצעות כלים אקדמאיים. על אלו נמנים: חשיבה ביקורתית, פיתוח תשתית תיאורטית, כתיבת ספרות מקצועית ופרסומה בכתבי-עת ובספרים במתכונת אקדמית. תהליך האקדמיזציה של המודיעין מניח אינטר-דיסציפלינריות של התחום, קרי זיקתו לתחומי ידע קיימים כמו מדעי המדינה, יחסים בינלאומיים, היסטוריה, פילוסופיה של המדע ועוד וחותר לבחינת מערכת יחסי הגומלין שבין המודיעין לבין המדינה, יחסים בינלאומיים, ביטחון ותחומים נוספים והשפעה עליהם ועל תהליכי קבלת החלטות.
מטרות המחקר
  • למחקר מספר מטרות:
    • להציג את תהליך התפתחותה של האקדמיזציה של המודיעין, לעמוד על מאפייניה הבולטים והמתחים בעולם המערבי ובישראל ולבחון את הערך המוסף שלה לעולם המודיעין ולעשייה המודיעינית,
    • לבחון מודלים שונים של קשרי הגומלין בין קהילות מודיעין בעולם המערבי לבין הקהילה האקדמית ואת הגישות הקיימות בקהילות המודיעין השונות בנוגע לתהליך האקדמיזציה של המודיעין ומהותו ואת מקומה של האקדמיזציה של המודיעין בתהליכי ההכשרה המקצועיים בקהילות המודיעין השונות,
    • להמליץ על עקרונות למתווה אקדמיזציה של הכשרות המודיעין עבור קהילת המודיעין בישראל.
  • כאמור, תהליך האקדמיזציה של המודיעין היה בראשיתו מוגבל ואפילו מרוסן. התמוטטות ברה”מ וסיום המלחמה הקרה, ובעיקר איחודה מחדש של גרמניה וחשיפת מסמכים רבים מארכיון השטאזי המזרח גרמני, הגבירו את העניין בתחום והאיצו את התפתחות תהליך האקדמיזציה. אירועי ה-11 בספטמבר 2001 והתגברות טרור האסלאם הרדיקלי הביאו להתפתחות של ממש בתחום. ארה”ב, קנדה ובריטניה הן המדינות המובילות בכל הנוגע לאקדמיזציה של המודיעין, למרות השוני בגישות האקדמיות ביניהן, ובעיקר בין ארה”ב לבריטניה. הגישה הרווחת בארה”ב מדגישה את ההתמחות והקניית המיומנויות למקצועות המודיעין ואת ההיבטים התיאורטיים של מחקר מודיעיני (intelligence analysis) ומושפעת בעיקר מהדיסציפלינות של יחסים בינלאומיים ומדעי המדינה. הגישה הרווחת בבריטניה מושפעת מהדיסציפלינה ההיסטורית ועוסקת מעיקרה במחקר היסטורי ביקורתי.
  • השוני שבין הגישות מציף את הוויכוח בנוגע לתכלית האקדמיזציה של המודיעין, זאת כחלק מדיון רחב יותר בשאלה האם המודיעין יכול וצריך להיות דיסציפלינה מחקרית או מדעית בזכות עצמה או שמא מדובר בנושא אינטר-דיסציפלינרי, המעוגן בתחומים שונים במדעי החברה כמו יחסים בינלאומיים, היסטוריה, מדעי המדינה, פסיכולוגיה וכו’. המחלוקת מציפה את הצורך בבחינה מחדש של הערך המוסף שבלימודי מודיעין ואת התכנים, המבנה והמיקוד שצריכים להיות בתכניות ללימודי מודיעין.
  • בארה”ב מאופיינים הגבולות שבין הממשל לבין האקדמיה בחדירות, המאפשרת מעברים ממרחב אחד למשנהו ולכן ניתן לזהות במערכת האקדמית האמריקנית יותר פתיחות כלפי הממסד המודיעיני ויותר פתיחות של הממסד המודיעיני כלפי הקהילה האקדמית. זאת בהשוואה למקרה הבריטי, שם הגבולות בין המרחבים אטומים יותר ובאופן קיצוני עוד יותר במקרים של צרפת, גרמניה וספרד ואילו המציאות בקנדה ובישראל דומה או קרובה יותר למציאות האמריקנית. ההסתייגות הבולטת מלימודי מודיעין ומשיתופי פעולה עם הממסד המודיעיני במסגרת האקדמית במקרים של צרפת, גרמניה וספרד, נובעת מהרקע ההיסטורי בכל אחת מהמדינות, ממשקעים רבים בקרב הציבורים והאקדמיה, המתייחסים עדיין בחשדנות רבה לשירותי המודיעין ולתפקידם הבעייתי בהיסטוריה של אותן מדינות.
  • למרות הגישות השונות לאקדמיזציה של המודיעין ולמרות השוני שבגישות הממסד האקדמי לקהילות המודיעין במדינות השונות, נראה כי בכל המקרים קיימת הסכמה ברורה לגבי חשיבות המודיעין לגיבוש מדיניות חוץ ולתהליכי קבלת החלטות. אחד מהביטויים הבולטים להסכמה זו ולהתפתחות האקדמיזציה של המודיעין הוא הגידול המרשים במספר כתבי העת האקדמיים והמקצועיים, המפורסמים בעולם ושעניינם הוא מודיעין. גם כאן, בולטות ארה”ב, קנדה ובריטניה, בהן מפורסמים כתבי העת החשובים והמובילים בתחום, אך ישראל, ספרד ואפילו גרמניה ואוסטריה תורמות לתחום ומוסיפות לעושרו באופן משמעותי.
  • בקהילות המודיעין המערביות מתבססת ההכרה בדבר הנחיצות של הכשרה והשכלה אקדמית רחבה מעבר להכשרה המקצועית. הבנה זו באה לידי ביטוי הן בהקמת מכללות אקדמיות במסגרת קהילות המודיעין עצמן (בדגש לגבי ארה”ב וקנדה), הן בהכללת מרכיבים אקדמיים משמעותיים בתהליכי ההכשרה המקצועית בקהילות המודיעין והן בהרחבת שיתופי הפעולה עם האקדמיה ובשילוב לימודים אקדמאיים באוניברסיטאות כחלק מתהליך ההכשרה וכהזדמנות לאיתור מועמדים איכותיים לפיתוח קריירה מקצועית בקהילות המודיעין.
  • מרכזיותו של נושא הביטחון בהוויה הישראלית, המודעות הציבורית הגבוהה לנושאי ביטחון ומאפייני יחסי צבא-חברה בישראל מעצבים גבולות חדירים בין הממסד הביטחוני והמודיעיני לבין האקדמיה. באקדמיה הישראלית יש נוכחות בולטת יחסית של פורשי הממסד הביטחוני והמודיעיני בקרב אנשי סגל, או לכל הפחות כאלו ששירתו מספר שנים בממסד הביטחוני והמודיעיני, צברו ניסיון מקצועי ומביאים אתם רשתות קשרים ונגישות לתחומים אלו ולבעלי תפקידים. המחקר בתחום המודיעין בישראל ונגישותו לציבור הרחב בולט ומרשים ורובו מתבצע במסגרת של מכוני מחקר. בישראל גם מתפרסמים כתבי-עת בנושא מודיעין, שהבולטים שבהם הם: “מודיעין הלכה ומעשה” בהוצאת המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין ו”סייבר, מודיעין וביטחון” בהוצאת המכון למחקרי ביטחון לאומי. בנוסף, מוכרים גם שיתופי פעולה ייחודיים בין קהילת המודיעין לבין חלק ממכוני המחקר.
  • השינויים באתגרים הביטחוניים של המאה ה-21 הופכים את מקצוע המודיעין למורכב יותר, רב-ממדי, אינטר-דיסציפלינרי ולכזה המחייב הרחבה משמעותית של תחומי הידע והכללתם בתהליכי ההכשרה והעבודה. לפיכך, סביר יהיה להניח שתהליך האקדמיזציה של המודיעין ימשיך להתפתח, תוך הרחבה של דפוסי שיתוף הפעולה בין קהילות המודיעין לבין האקדמיה. פיתוח האקדמיזציה של המודיעין יכול לסייע לישראל למלא תפקיד חשוב בתחום ברמה הבינלאומית ולהוסיף ליוקרתה האקדמית והמקצועית ובעיקר לתרומתה המהותית לתחום ידע, שהופך לחיוני ומשמעותי יותר בעולם המערבי.
מבנה העבודה
  • לאחר פרק המבוא והצגת מטרות המחקר, נציג את ההגדרה למושג האקדמיזציה של המודיעין, את שאלות המחקר ואת המתודולוגיה בה פעלנו. הפרק הראשון בעבודה עוסק באקדמיזציה של המודיעין כתהליך, בתכניות הלימוד הקיימות, בגישות השונות בתחום ובתרומתן של האגודות המקצועיות לתהליך. הפרק השני מתמקד בגישה של קהילות וארגוני המודיעין לאקדמיזציה של המודיעין ולמאפייני שיתוף הפעולה עם המוסדות האקדמיים כמו-גם לחסמים בפני תהליך האקדמיזציה. לבסוף, יוצגו הסיכום וההמלצות העולות לדעתנו מהמחקר לקהילת המודיעין הישראלית.
  • לעבודה ארבעה נספחים המסייעים להבנת המתרחש בתחום לימודי המודיעין: הנספח הראשון מציג את רשימת כתבי העת האקדמיים והמקצועיים החשובים והמובילים בעולם בתחום. בנספח ב’ מופיעה רשימה פרטנית של כל האגודות וההתאחדויות המקצועיות הבולטות והמשפיעות בעולם בנושאי מודיעין, נספח ג’ מציג את תכניות הלימוד הבולטות בתחום בחלוקה למדינות ולאוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים ואחרים בולטים ונספח ד’ מציג את רשימת החוקרים הבולטים בתחום. את העבודה חותמת רשימת המקורות בהם נעשה שימוש במחקר זה.
מהי אקדמיזציה של המודיעין?
  • אקדמיזציה של המודיעין היא תהליך מחקר, המשגה והוראה של עולם המודיעין כמהות, כמקצוע, כעשייה וכגורם השפעה, המתבצע בעולם האקדמי. המונח המכליל המקובל ושבו עשינו שימוש במחקר זה הוא לימודי מודיעין (Intelligence Studies) והוא מתייחס למחקר ולהוראה של נושאים הקשורים למודיעין באמצעות השימוש בפרדיגמות אקדמיות במסגרת דיסציפלינות אקדמיות קיימות ובאמצעות כלים אקדמאיים. על אלו נמנים: חשיבה ביקורתית, פיתוח תשתית תיאורטית, כתיבת ספרות מקצועית ופרסומה בכתבי-עת ובספרים במתכונת אקדמית. תהליך האקדמיזציה של המודיעין מניח אינטר-דיסציפלינריות של התחום, קרי זיקתו לתחומי ידע קיימים כמו מדעי המדינה, יחסים בינלאומיים, היסטוריה, פילוסופיה של המדע ועוד וחותר לבחינת מערכת יחסי הגומלין שבין מודיעין לבין המדינה, יחסים בינלאומיים, ביטחון ותחומים נוספים והשפעה עליהם ועל תהליכי קבלת החלטות.
  • שאלות המחקר
    • מה הוביל להתפתחות תהליך האקדמיזציה של המודיעין ולהתרחבותו בעשורים האחרונים?
    • מהם הדגשים הניתנים בתכניות האקדמיות השונות הקיימות בארץ ובעולם המערבי והאם ניתן לאפיין גישות שונות לתחום?
    • כיצד מתייחסים ארגוני המודיעין לצורך או לחשיבות האקדמיזציה של המודיעין ומהם מאפייני הקשרים שבין קהילות המודיעין לעולם האקדמי?
    • מה בין התמקצעות וההתמחות בנישות מודיעיניות לבין הבנה רחבה ואקדמית יותר של עולם המודיעין?
מתודולוגיה
  • המחקר הוא מחקר איכותני, המתבסס על סקירה מקיפה של תכניות לימודים קיימות באוניברסיטאות שונות בעולם המערבי, בדגש על ארה”ב, שם הנושא הוא המפותח ביותר, כתבי-עת, ספרים ופרסומים גלויים נוספים. בנוסף, בחנו את הנושא באתרים הרשמיים של ארגוני המודיעין בארה”ב ובבריטניה, כדי ללמוד על היקף תופעת האקדמיזציה של המודיעין בתהליכי ההכשרה בקהילות המודיעין עצמן ואודות גישת ארגוני המודיעין לתהליך ומאפייני שיתופי הפעולה בין ארגוני המודיעין לבין העולם האקדמי. לצורך השלמות והרחבות, ניהלנו גם התכתבויות עם חוקרים בתחום מארה”ב ומקנדה ושיחות עם אנשי מעש, שמילאו תפקידים שונים בקהילת המודיעין בישראל ושנחשפו במהלך עשייתם לממשקים עם עולם לימודי המודיעין באקדמיה.
פרק א’: אקדמיזציה של המודיעין – תמונת מצב
התפתחות האקדמיזציה
  • המודיעין כשדה מחקר אקדמי לא זכה לבולטות בעשורים הראשונים שלאחר מלחמת העולם השנייה. המודיעין האמריקני החל לגלות עניין בנושא בעקבות פרסום דו”ח שהוגש לקונגרס האמריקני בשנת 1946 בנוגע למתקפה היפנית על פרל הרבור. שיתוף הפעולה המודיעיני-אקדמי העמיק בעקבות פרסום ספרו של שרמן קנט “Strategic Intelligence for American World Policy” בשנת 1949 ומאמר חשוב נוסף The Need for an Intelligence Literature , שפרסם קנט בשנת 1955, ובו קרא לפיתוח ספרות אקדמית אודות מודיעין כתנאי לתהליכי התמקצעות בעולם המודיעין. למרות העניין הגובר שגילתה קהילת המודיעין בנושא האקדמיזציה של המודיעין באותן שנים, היא לא האיצה את תהליכי שילוב האקדמיזציה של המודיעין בתהליכי ההכשרה המקצועיים.
  • במחצית שנות השבעים, בעקבות שורת שערוריות פוליטיות, שהובילו לחקירות מקיפות בקהילת המודיעין, כמו גם בעקבות פריחה של הז’אנר הספרותי של ספרי ריגול, גבר העניין בנושא (Campbell, 307-308). בבריטניה גברה ההתעניינות בתחום זה בעקבות פרסום ספרו של F.W. Winterbotham “The Ultra Secret” ופרסום דוחות היסטוריים אודות תפקיד המודיעין הבריטי במהלך מלחמת העולם השנייה (Goodman 2007).
  • השקיפות היחסית שנוצרה בעקבות האירועים הללו, הגבירה את העניין האקדמי במודיעין כגורם המשפיע על עיצוב מדיניות, בעיקר בכל הנוגע ליחסים בינלאומיים. במקביל, פרישתם לגמלאות של מומחים רבים מקהילת המודיעין האמריקני, והשתלבותם במשרות הוראה באוניברסיטאות אמריקניות, הובילה לפיתוחם של קורסים רבים שעסקו גם בסוגיות מודיעין (Rudner, 111).
  • במהלך שנות ה-80 של המאה הקודמת, פותחו במערכת האוניברסיטאית האמריקנית קורסים הקשורים למודיעין, באופן איטי אך קבוע. במקביל, התפתחו גם המחקר והכתיבה האקדמית בנושא. במות מחקר וכתיבה חדשות החלו להתפתח ולהתרחב בארה”ב, בריטניה וקנדה, עם הקמתם ב-1985 של התאחדויות מקצועיות וכתבי-עת, שהתמחו בלימודי מודיעין. באותה שנה החל ה-CIA בתכנית מיוחדת שנקראה Officers-in-Residence program, במסגרתה הוצבו אנשי CIA בתפקידי הוראה באוניברסיטאות במטרה לקדם את העניין האקדמי בנושאי מודיעין. במסגרת זו, נלמדו קורסים רבים ומגוונים יותר אודות נושאים מודיעיניים במספר גדל של אוניברסיטאות ומכללות בארה”ב ומחוצה לה (Rudner 2009).
  • הכישלון המודיעיני שקדם לאירועי ה-11 בספטמבר 2001 בארה”ב הזניק את העיסוק בסוגיות מודיעין וביטחון לקדמת הבמה בתחום של יחסים בינלאומיים (Rudner 2009). מקבלי החלטות וחוקרים הכירו בתפקידו החשוב של המודיעין בעיצוב מדיניות ובתהליכי קבלת החלטות. הדרישה למומחי מודיעין גברה והאוניברסיטאות האמריקניות נתנו מענה לצורך הגובר בגיבוש תכניות אקדמיות וקורסים, שהוקדשו לנושאי מודיעין, במחלקות מדעי המדינה ויחסים בינלאומיים (Coulthart 2015). חלק נכבד מהפריחה בלימודי מודיעין באוניברסיטאות בארה”ב נגרם כתוצאה מהדחיפה שנתנו לכךסוכנויות המודיעין עצמן, כולל באמצעות הקמת מוסדות אקדמיים השייכים לצבא וגופי מחקר, המשתייכים לסוכנויות המודיעין (Pascovich 2017). בנוסף, ממשלת ארה”ב החלה לתמוך בתכנית למצוינות במרכזים אוניברסיטאיים שעסקו במודיעין, שנועדה לעודד אוניברסיטאות אמריקניות להכין קורסים בנושאי מודיעין, שיתנו מענה לצורכי כוח אדם מיומן של קהילת המודיעין בטווח הרחוק. התכנית, שנתמכה על ידי ממשלת ארה”ב, כללה גם פיתוח תכניות לימוד שיסייעו בבניית מערך המיומנויות למקצועות המודיעין באזורים גיאוגרפים שונים, סמינרים המועברים על ידי קונסורציום של אוניברסיטאות במטרה להגביר את המודעות לנושאי מודיעין, עידוד פיתוח של קריירות מקצועיות במודיעין ותמיכה בחוקרים כדי לאפשר להם ללמוד, מחוץ לארה”ב, שפות זרות ולרכוש מומחיות בנוגע לתרבויות זרות (Rudner 2009).
תכלית האקדמיזציה
  • קיימות גישות שונות באשר לתכלית האקדמיזציה. זאת כחלק מדיון רחב יותר בשאלה האם המודיעין יכול וצריך להיות דיסציפלינה מחקרית או מדעית בזכות עצמה או שמא מדובר בנושא אינטר-דיסציפלינרי, המעוגן בדיסציפלינות אחרות במדעי החברה כמו יחסים בינלאומיים, היסטוריה, מדעי המדינה, פסיכולוגיה וכו’.
  • אם המודיעין הוא אכן דיסציפלינה בפני עצמה, יש למסד התמחות אקדמית, פקולטות ותכניות על כל המשתמע מכך בנוגע להקצאת המשאבים הנדרשים. הגישה האינטר-דיסציפלינרית, לעומת זאת, מאפשרת יותר גמישות ורלוונטיות של המודיעין בוויכוחים בנושא מדיניות ותהליכי קבלת החלטות, אך יש בכך גם משום סיכון של עמעום הייחודיות של המודיעין, העלול להפוך אותו לתחום התמחות של אף אחד (Richards 2016) .
  • הוויכוח מחייב לבחון מחדש את הערך המוסף שבלימודי מודיעין. ולקבוע בהתאם את מבנה, מיקוד ואופן ההפעלה של התכניות ללימודי מודיעין. גישה אחת מדגישה את פרדיגמת ההתמחות והקניית המיומנויות למקצועות המודיעין, בדגש לגבי מחקר מודיעיני (intelligence analysis). גישה אחרת מדגישה את החשיבה הביקורתית והתשתית התיאורטית של התחום. יש גם מי שסבור שתפקידה של האקדמיה הוא לספק לאנשי המודיעין כלי חשיבה אקדמיים שישפרו את יכולתם לבצע את תפקידם.
  • אלה שרואים את לימודי המודיעין כהשלמה לפרקטיקה של ארגוני המודיעין טוענים שאנליסטים במודיעין ממלאים תפקיד חשוב ביותר בממשל, אך המקצועיות המודיעינית אינה נחלת כולם והיא נעדרת סטנדרטיזציה. מצדדי גישה זו משווים את המקצוענות המתחייבת בעולם המודיעין לזו המתחייבת בעולם הרפואה והמשפטים, שם היא נרכשת בתהליך אקדמי סדור עם סטנדרטים ברורים, באופן המקנה את היכולת לפעול באותם תחומים. אם רופא לא הוסמך על ידי גוף מקצועי, מורשה ומוסמך, הוא לא יורשה לעסוק במקצועו ולא נוכל לסמוך עליו שימלא את תפקידו באופן מקצועי כנדרש. בדומה לכך, מדוע שנסכים לקבל חוקר מודיעין (אנליסט) שלא עבר הסמכה מקצועית אקדמית מעבר להכשרה הייעודית בתוך הגוף המודיעיני ולהכשרה תוך כדי תפקיד? בהקשר זה, התפקיד של לימודי מודיעין נתפש כהכשרה הכרחית וכתהליך מסמיך לאנשי המקצוע המודיעיני. טענה מקובלת נוספת בהקשר זה היא שניתוח מודיעין דומה לתהליך מדעי בו יש תשובות נכונות ושגויות ודרכים נכונות ושגויות לעשות דברים (Richards 2016).
  • חוקר מוביל התומך בגישה הזו היה ריצ’ארד (דיק) ג’ הויר שהיה אנליסט בכיר בCIA מתחילת שנות ה50 ועד שלהי שנות ה-70 של המאה הקודמת. ניסיונו העשיר של הויר, כמו גם המחקר האקדמי שביצע עם השנים בהקשר של קבלת החלטות, היוו בסיס מוצק לכתביו- ששואפים להשליך מהידע האקדמי על הפרקטיקה המחקרית. בהקשר זה, ראוי להזכיר שניים מספריו. הראשון, “הפסיכולוגיה של המחקר המודיעיני”, מניח את עקרונות הפסיכולוגיה ההתנהגותית שמשליכים על העשייה המודיעינית, או יותר נכון מעיבים עליה. בתוך כך, הויר גורס שהמוח האנושי לא מצויד כיאות על מנת להתמודד עם פערי מידע, ושהכרת ההטיות הבסיסיות המובנות של המוח שלנו יכולה להועיל לחוקר המודיעיני (הויר, 2005). הספר השני, “טכניקות אנליטיות מובנות למחקר המודיעיני”, מתעל את התובנות של הידע האקדמי לכדי פרקטיקה מחקרית, במטרה להתעלות מעל ההטיות המובנות או לצמצמן (Heuer & Pherson, 2011).
  • אחרים אינם רואים את מטרת האקדמיזציה של המודיעין כבסיס לשיפור ולהקניית מיומנויות מקצועיות וחושבים שהאחריות לכך רובצת לפתחה של קהילת המודיעין ולא לפתחה של האקדמיה. לטענתם, מטרת התכניות האקדמיות/האוניברסיטאיות היא לתרום לבניית ידע ציבורי אודות תחומי הפעולה של ארגוני מודיעין וביטחון, סמכויותיהם, אסטרטגיות הפעולה שלהם, המבנה הארגוני שלהם ואופן תפקודם והשפעתם על מדיניות ותהליכי קבלת החלטות בראייה היסטורית ועכשווית כאחד. המצדדים בגישה זו טוענים שמטרת המחקר האקדמי היא להציע תפישה חיצונית אלטרנטיבית, המתבססת על מקורות גלויים, המאפשרים פיתוח תובנות חדשות, הערכות השוואתיות, ניתוח ביקורתי ודו”חות מבוססי ניסויים בנוגע למדיניות מודיעין וביטחון, למבנה ארגוני המודיעין משימותיהם ואופן פעולתם. לגישת המצדדים בגישה זו, המטרה היא לעודד את הכללת המודיעין כנושא וכתוכן בהוראה אודות יחסים בינלאומיים, כדי לעורר עניין ציבורי גדול יותר והבנה רחבה יותר באשר לתפקיד המודיעין בנוגע למדיניות והשפעתו עליה, ולפתח מערכת הוראה משמעותית וערכית בעבור חוקרי מודיעין. בנוסף, לימוד מודיעין בתחומי ידע כדוגמת הנדסה וניהול, יכול לספק ידע, רקע והיכרות עם הנושאים במפגש של אותם תחומי ידע עם סוגיות הנוגעות לביטחון לאומי (Rudner, 116-117).
  • האקדמיה נוטה בדרך כלל לגישה השנייה וסבורה כי קהילת המודיעין עשויה לצאת נשכרת ממקורות אינטלקטואלים, המתפתחים מפרדיגמה ביקורתית. ההכשרה המקצועית בקהילת המודיעין מכוונת את המצטרפים החדשים לקריירה מקצועית ממוקדת, אלא שחשוב מאוד שלאותם מצטרפים חדשים יהיה גם רקע מוצק בנוגע לשאלות על מהות המודיעין, מה הוא עושה, כיצד התפתח ומהן מגבלותיו (Dujmovic 2016). מחקר אקדמי יכול ליצור ערך מוסף לקהילת המודיעין בכל הנוגע לנגישות לציבור ולהגדיל את פוטנציאל ההון האנושי והגיוס לארגוני המודיעין, מעצם חשיפת הנושא לקהלים רחבים ומגוונים יותר. יתרה מזו, לימודי מודיעין לפי גישה זו עשויים לתרום לשיפור יכולות ביצועיות, בעיקר בתחומי המחקר המודיעיני (Rudner, 117).
  • סטפן מארין בספרו Improving Intelligence Analysis מחזק את הטיעון הזה וטוען שהפרקטיקות הטובות ביותר נלמדות מסקירת הספרות אודות מודיעין, שנוצרה במהלך השנים, ותובנות נלמדות יכולות לשפר את התוצרים הסופיים של ניתוחי המודיעין (Marrin, Improving Intelligence Analysis: Bridging the Gap Between Scholarship and Practice, 7).
  • בנוסף לפיתוח הון אנושי איכותי לדור הבא של אנליסטים במודיעין, המחקר האקדמי העכשווי נוטה גם לפרדיגמה המדגישה את הלימוד האקדמי של מודיעין כמתכונת לשימור זיכרון קולקטיבי לגבי מה שקרה ומה שקורה בעולם המודיעין. ישנם חוקרים באקדמיה המאמינים שלימודי מודיעין חייבים להתבסס על ביקורת אקדמית אובייקטיבית ובלתי-תלויה שלא באמצעות אנליסטים לשעבר מקהילת המודיעין, כדי לאפשר התפתחותן של תובנות חדשות מבלי לשכפל תובנות שהתפתחו בקהילת המודיעין עצמה (Glees 2015).
  • מנגד, יש אנשי סגל אקדמיים, שמילאו בעבר תפקידים בקהילת המודיעין, המייחסים ערך משמעותי ואמינות לתרומתם כבוגרי קהילת המודיעין ללימודי מודיעין. גישה זו נתקלת, במקרים רבים, בעמדה מגובשת בקהילה האקדמית, המתנגדת לאקדמיזציה של המודיעין כמסלול הכשרה מקצועית לאנשי מודיעין או למי שמבקשים להצטרף לקהילת המודיעין ומדגישה את לימודי המודיעין כתכלית, שעניינה לימוד אודות מהות המודיעין בגישה ביקורתית(Richards 2016) .
גישות שונות לאקדמיזציה
  • ניתן להצביע על מגוון של גישות ללימוד מודיעין ואלו מושפעות בעיקר מהאופן בו מוגדר מודיעין. (Scott, 141). ההגדרה מושפעת מהמסורת של המודיעין, ומתרבות הסוד וסגנון הממשל במדינות השונות. בנוסף, הגישה ללימוד המודיעין כנושא רב-ממדי מושפעת מאוד מהמחלקה האקדמית אליה משויכים לימודי המודיעין. האופי האינטר-דיסציפלינרי של המודיעין מאפשר למקם את הנושא במחלקות שונות באוניברסיטאות שונות ולהדגיש גישה זו או אחרת.
  • סטאפורד תומאס (Stafford Thomas) חוקר אקדמי ותיק של המודיעין, זיהה ארבע גישות פרדיגמטיות ללימודי ומחקר מודיעין: הגישה ההיסטורית – עושה שימוש במקרי בוחן היסטוריים ודמויות חשובות ומתבססת על ספרי זיכרונות, ביוגרפיות ומסמכים ארכיוניים; הגישה הפונקציונלית – מתמקדת בפעולות מעשיות (operational activities) ובתהליכים ומתעמקת בנושאים מופשטים יותר; הגישה המבנית – בוחנת את תפקיד המודיעין וסוכנויות הביטחון בניהול יחסים בינלאומיים; הגישה הפוליטית – מתייחסת לגיבוש מדיניות (policymaking) ונושאי משילות ומתרכזת בעיקר בממד הפוליטי של המודיעין ובכלל זה השפעתו על תהליכי קבלת החלטות ועיצוב מדיניות(Goodman 2007, Rudner 2009) .
  • במאמר מאוחר יותר, זיהה חוקר המודיעין הקנדי ווסלי וורק (Wesley Wark) שמונה גישות הנמצאות בשימוש בלימוד, מחקר והוראת מודיעין: המתודולוגיה המחקרית – עושה שימוש ומפיקה תועלת מחקרית מממצאים ארכיוניים; המתודולוגיה ההיסטורית – מתבססת על מקרי בוחן; המתודולוגיה ההגדרתית (definitional) – מתמקדת בהגדרת הנושאים והמשגתם; הגישה המתודולוגית – מיישמת ומפעילה מושגים ממדעי החברה על מושא המחקר – המודיעין, ומשתמשת במקרי בוחן כדי לבחון הנחות ודיונים תיאורטיים; אוטוביוגרפיות – התבססות על זיכרונות שנכתבו על ידי מי ששירתו בתפקידים משמעותיים בקהילות המודיעין; חירויות אזרחיות – באופן מובנה מדובר במתודולוגיה או בגישה לא אובייקטיבית, שתכליתה חשיפת פעולות חשאיות של סוכנויות מודיעין, הפוגעות בענייני הפנים של המדינה ובחירויות האזרח; מתודולוגיית עיתונות חוקרת – מתבססת ומתייחסת לנושאים לגביהם אין ממצאים או מסמכים ארכיוניים; מתודולוגיית התרבות הפופולרית – הגישה היותר מאוחרת של מחקר בתחום, המתמקדת בזוויות שוליות כדוגמת הפוליטיקה של ג’יימס בונד(Gill 2016, Goodman 2007) . המתודולוגיות הללו יכולות לסייע בזיהוי ארבע גישות מחקריות או מיקוד בארבעה תחומי מחקר עכשווי: מחקרי/היסטורי, הגדרתי/מתודולוגי, ארגוני/פונקציונלי ומשילותי/מדיניות (Gill 2016), המשקפים למעשה את ארבע הפרדיגמות, אותן הזכרנו בחלק המוקדם יותר.
  • לבסוף, לן סקוט (Len Scott) ופיטר ג’קסון (Peter Jackson) מתייחסים לשלוש גישות מובחנות בהן משתמשים חוקרים על-מנת להשיג מטרות ספציפיות. הגישה הראשונה, המועדפת במיוחד על היסטוריונים, מובילה את מחקר המודיעין כאמצעי להשיג מידע חדש במטרה להסביר החלטות ספציפיות, שהתקבלו על ידי מעצבי מדיניות בזמני מלחמה ושלום. בגישה זו תשומת לב מיוחדת ניתנת לתהליכי איסוף המודיעין, למאפייני המקורות המודיעיניים ולמבנה הארגוני של ארגוני המודיעין ותהליכי המעבר של המודיעין בשרשרת ההחלטות. הגישה השנייה מבוססת על עקרונות של מדעי המדינה. חוקרים המצדדים בגישה זו ופועלים ברוחה, מדגישים את המאמץ לבניית מודלים, שיכולים להסביר כישלונות והצלחות מודיעיניות. זו גישה המתמקדת במובהק בניתוח מודיעיני ובתהליכי קבלת החלטות, כשהמטרה היא לזהות ולנתח את ההטיות האישיות, הפוליטיות והארגוניות, המאפיינות ארגוני מודיעין. הגישה השלישית מתמקדת בפונקציה הפוליטית של המודיעין ובשאלת השימוש במודיעין כאמצעי שליטה של המדינה. המחקר בגישה זו ממוקד בהיבטים אתיים הנלווים לפעולות של ארגוני מודיעין ולעוצמת המדינה (Scott, 143-144).
  • שפע הגישות משקף את העושר והמגוון של הנושא ותורם לדגשים שונים במחקר. מהותית, מחקר המודיעין יכול להיות היסטורי בעיקרו ולהתבסס על מקרי בוחן או מופשט מעיקרו, תיאורטי ומבוסס על מתודות מחקריות של מדעי החברה (Goodman 2007). ההעדפה תלויה במאפייני הקשר בין סוכנויות המודיעין לבין האקדמיה ובמסורת ותרבות הביטחון בכל מדינה. לימודי מודיעין כשדה אקדמי המפותחים ביותר הם בארה”ב ובבריטניה, כשהבדלים היסטוריים וקונספטואליים בין המדינות, אותם ניתן לתאר כסוג של רצף אנגלו-אמריקני, משפיעים על הגישות הנבחרות.
  • הגישה הדומיננטית ללימודי מודיעין בארה”ב מושפעת מהמאמץ המאפיין את מדעי המדינה לפתח מודלים קונספטואליים, המסבירים את תהליכי המודיעין. גישה זו מתאפשרת בארה”ב מכיוון שהיחסים בין האקדמיה לבין הממשל מאופיינים בחדירות של הגבולות ומעברים תכופים ממרחב אחד למשנהו.
  • הגישה הבריטית ללימודי מודיעין מעוגנת בעיקרה במחקר היסטורי המבוסס על מקרי-בוחן, תוך התייחסות להחלטות ספציפיות, שהתקבלו על ידי מעצבי המדיניות ולהשפעה של המודיעין על ההחלטות האלו. הגישה הזו התפתחה, בין היתר, כתוצאה מהריחוק והגבולות האטומים שבין האקדמיה לבין אנשי המעש מקהילת המודיעין ומהממשל(Scott 2004, Goodman 2007, Campbell 2011) . האסכולה הבריטית היא גם האסכולה המקובלת יותר גם באוניברסיטאות בישראל. באוניברסיטאות, מעבר ולהבדיל מהמחקר במכוני המחקר, שבחלקם ניתן למצוא עיסוק נרחב בסוגיות מתודולוגיות הקשורות לעבודת המודיעין, החוקרים העוסקים בנושא והקורסים הנלמדים, הם במסגרת המחלקות למדעי המדינה, למרות שהמתודולוגיה העיקרית היא המתודולוגיה ההיסטורית במסורת הבריטית. המחקר בישראל מתמקד בעיקר בניסיון להבין ולהעריך פרקים שונים בהיסטוריה של המודיעין הישראלי ובמאמץ להתגבר על האתגרים הנובעים ממדיניות קשוחה של סודיות ואי-נגישות למסמכים ארכיוניים. באופן טבעי, חוקרי מודיעין בישראל מתמקדים יותר בכישלונות מאשר בהצלחות, מאחר והצלחות, לרוב, נותרות לא ידועות (Pascovich, 139-140).
גישות לאקדמיזציה של המודיעין- טבלה מסכמת

Approach

Emphasis

Key Participants

Scholars

Comments

Functional

Intelligence analysis and methodology, the intelligence cycle, and intelligence activities and processes

USA

Stephen Marrin, Mark Lowenthal, Michael Landon-Murray

This area is the emphasis of the Procedural Pillar of intelligence education in the U.S., which focuses on operational skills, communication, and analysis

Historical

History of intelligence institutions and personalities, especially during World War II, the Cold War, and the current War on Terror

UK, France, Germany, Spain

Christopher Andrew, Nicholas Dujmovic, Wolfgang Krieger

This is one area within the Core Pillar of intelligence education in the U.S. In the historical area, there are two types of historical courses: General and topical. General historical courses cover the broad history of intelligence. Topical courses cover specific areas of interest, such as the history of covert action.

Structural

Institutional development and reform as well as legal and ethical frameworks for intelligence organizations

USA, UK, Spain

Anthony Glees, Richard Aldrich, Mark Phythian

This is one area within the Core Pillar of intelligence education in the U.S. Within this area, the focus is on organizational structures and functions of different intelligence services as well as the ethics of intelligence that deals with, for example, the controversies surrounding domestic spying, forced interrogation, and covert operations overseas.

Political

The impact of intelligence on decision-making and policy, the relationship between producers and consumers of intelligence, and the interaction between politics and intelligence

USA, UK

Sir David Omand, Robert Jervis, William Nolte

This is one area within the Core Pillar of intelligence education that addresses the politics of intelligence and intelligence’s effect on decision-making from both historical and theoretical perspectives.

 

דגשי המחקר האקדמי אודות מודיעין
  • פיטר גיל (Peter Gill) ומארק פית’יאן (Mark Phythian), שני חוקרים אקדמאיים של המודיעין, מסווגים את המחקר בנוגע למודיעין לארבעה נושאים עיקריים: הממד ההיסטורי של המחקר, ההגדרה והמתודולוגיה של המודיעין, ארגון המודיעין ואופן הפעלתו והמשמעויות הפוליטיות והממשליות של המודיעין (Gill, 8) (Richards, 21-22).
  • לרוב, מודיעין נחשב כתת-דיסציפלינה של יחסים בינלאומיים בהקשר הביטחוני. ביטחון לאומי ומודיעין נלמדים לרוב יחד באוניברסיטאות, בשל התפיסה שמודיעין הוא אחת מהפעולות הננקטות על ידי המדינה כדי להגן על ביטחונה וכדי לקדם את האינטרסים האסטרטגיים שלה, כפי שהם מוגדרים בתפישת הביטחון הלאומי שלה. ההוראה בקורסים אלו מתמקדת באופן בו מופעל המודיעין על ידי המדינה ובאופן התאמתו למדיניותה (Richards, 24).
  • הזיקה הבולטת של מודיעין לביטחון קושרת את המודיעין גם ללימודי ביטחון ולתפקיד שממלא המודיעין במלחמות ובסכסוכים. מנגד, המחקר אודות תפקיד המודיעין בעתות שלום מתמקד במעקב (בעולם הפיסי ובעולם הסייבר), טרור ומלחמה נגד הטרור, פשע מאורגן ואיומים אחרים מבית. הרלוונטיות של ההיבט הזה של לימודי מודיעין הפכה למשמעותית ביותר מאז חשיפת מסמכי סנואודן והדיון שהתפתח בעקבות זאת בהקשר של אתיקה של המודיעין. יישום נוסף של לימודי מודיעין ניתן למצוא גם בהקשר של פסיכולוגיה ובמיקוד במנתחי וחוקרי המודיעין עצמם יותר מאשר בנושאי המחקר והניתוח המודיעיני (Richards, 25).

מאמרה של גבריאל אראל, “מיפוי השיח האקדמי בנושאי המודיעין” מצביע על גידול במחקר ממוקד וכתיבה רחבה בנושאים מודיעיניים כדוגמת יחסי מודיעין-קברניט ודיון ברלוונטיות של מעגל המודיעין; כישלונות המודיעין במאה ה־21; סיכול פיגועי 9.11; סוגיית הנשק להשמדה המונית בעיראק; ה’אביב הערבי’; סוגיות הריגול במלחמה הקרה; מודיעין וטרור; היבטים ארגוניים והשפעתם על העשייה המודיעינית ופעילות חשאית, ומנגד על העדר מחקר מעמיק בנוגע לסוגיות מרכזיות וחשובות אחרות כדוגמת המסגרת התיאורטית מאחורי דיסציפלינות האיסוף ובעיקר סיגינט; מחקרים השוואתיים על קהילות מודיעין שאינן מערביות; ההשפעה של אופי ותכונות אישיות על יכולות ניתוח ומחקר מודיעיני; ההשפעה של מתודות מחקר כמותניות על חקר המודיעין וכן טיפולוגיה של קהילת המודיעין כספקית שירות מידע ממשלתי (אראל 2018).

התפתחות תכניות הלימודים בעולם וסגלי המחקר וההוראה
  • בשנת 1957 הסביר וושינגטון פלאט (Washington Platt) בספרו Strategic Intelligence Production: Basic Principles, כיצד בוגרי תואר ראשון ותואר שני יכולים להכין את עצמם באופן מעשי לקריירה מקצועית במודיעין, באמצעות הצבעה על מתודות מחקריות הנמצאות בשימוש במגוון של תחומי ידע במדעי החברה. ב-1960, במאמר שנכתב עבור ה-CIA ב- Studies in Intelligenceהדגיש פיטר דורונדו (Peter Dorondo) את התפקיד שחינוך גבוה יכול למלא בהכשרת הון אנושי לצורכי המודיעין האמריקני. הוא הציע להוסיף קורס מבוא על מודיעין (בעיקר לתלמידי תואר שני), שיציג מנעד רחב של נושאים, ולשלב את הקורס במחלקות אקדמיות קיימות באוניברסיטאות כדוגמת המחלקות ליחסים בינלאומיים. שתי ההצעות הללו היו הצעות ראשוניות ומוקדמות שעסקו בשאלה כיצד לגשת להתאמת נושא המודיעין והכללתו בתכניות הלימוד האקדמיות במחלקות אוניברסיטאיות קיימות ולא כתכניות לימוד עצמאיות (Landon-Murray, 748-749) (Coulthart, 48)).
  • בשנת 1985 דווח על 54 קורסים אודות מודיעין, בעיקר במחלקות אוניברסיטאיות קיימות של מדעי המדינה, יחסים בינלאומיים והיסטוריה. רוב המחלקות הציעו מספר מצומצם של קורסים הממוקדים בנושאים ספציפיים ומינוריים יחסית, כך למשל במסגרת התכנית ללימודי ביטחון בבית הספר של שירות החוץ באוניברסיטת ג’ורג’טאון (Security Studies Program at Georgetown University’s School of Foreign Service) (Landon-Murray, 746). מתכונת זו של לימוד אקדמי טרום- תעסוקתי הייתה הערוץ המסורתי באמצעותו סיפקו האוניברסיטאות את צורכי ההון האנושי של קהילת המודיעין – טיפוח והכשרת מומחים. ניתוח מדיני נלמד לרוב בתוך המסגרות המקצועיות עצמן ובסביבה ממודרת (Corvaja, 81).
  • רק בתחילת שנות ה-90, עם פתיחתה של תכנית המודיעין ב- Mercyhurst University, התפתחו עוד תכניות באוניברסיטאות נוספות (Landon-Murray, 746). טרם התפתחותה של מגמה זו, נושאים הקשורים למודיעין נלמדו באוניברסיטאות במתכונת הישנה והמוגבלת. כיום, בתי ספר למודיעין כדוגמת Mercyhurst University מכשירים סטודנטים במגוון של שיטות ניתוח, הניתנות ליישום במשימות הקשורות למודיעין. בתי הספר החדשים למודיעין מתמקדים בפיתוח יכולות ניתוח כלליות לצד קורסים ספציפיים ומרוכזים יותר בנושאי מודיעין (Coulthart, 48).
  • למעשה, לאחר הכישלונות המודיעיניים של ספטמבר 2001 ו-2003 (הפלישה לעיראק), התועלת שבאקדמיזציה של המודיעין הוכרה כחשובה וחלוקת העבודה בין האוניברסיטאות לבין קהילת המודיעין בנוגע להכשרת אנליסטים נבחנה מחדש. גם כך היו מי שתהו האם הכשרת אנליסטים בקהילת המודיעין מייצרת את הגמישות האינטלקטואלית ואת ההקפדה האנליטית המתחייבות לצורך התמודדות עם האתגרים והאיומים המורכבים של המאה ה-21 ובכללם האתגרים של סייבר וביג דאטה, אך מספר תוכניות לימודים שמשלבות מודיעין וסייבר או ביג דאטה מוגבל גם היום. האוניברסיטאות, הציעו מעורבות מחקרית ומתודולוגית עמוקה יותר כמו-גם גישה ביקורתית יותר ופחות ממסדית ושמרנית. יש הסבורים, כי הניעור הזה הועיל לארגוני המודיעין מכיוון שהוא שחרר אותם מהקיבעון בנוגע לגישה אחת או לפרספקטיבה אחת (Corvaja, 82-83).
  • טרם ההתייחסות כיצד צריכה להיראות תכנית לימודי מודיעין בתצורות השונות, חשוב לציין את ההבדלים במערכות האקדמיות במערב. המערכת האוניברסיטאית האמריקנית שונה מהמערכת הבריטית בהתייחס לתלמידי תואר ראשון, שלימודי התואר שלהם בנויים מקורסים עיקריים (majors) וקורסים משניים (minors) – סטודנטים יכולים להתמחות בתחום אחד וללמוד תחום משני אחר כמו מודיעין. בניגוד לכך, במערכת הבריטית, סטודנטים אינם יכולים ללמוד מודיעין כתכנית עצמאית. בלימודי תואר שני, תכניות לימוד באוניברסיטאות אמריקניות יכולות להיות יותר ספציפיות בנוגע למודיעין, כאשר המודל הבריטי הוא סוג של תכניות לימודי יחסים בינלאומיים או היסטוריה, המועשרים בכמה קורסים על מודיעין. ההבדלים משקפים את המסורת האמריקנית של עירוב או מיזוג בין גישה אקדמית לבין מגמה להכשרה מקצועית והקניית מיומנויות, כפי שבאה לידי ביטוי באוניברסיטאות המכשירות סגלים לשירות הציבורי. בבריטניה, המטרה המוצהרת והברורה של האוניברסיטאות היא לייצר ולהכשיר חוקרים ומלומדים בתחום (Corvaja, 84-85).
  • לימודי התואר הראשון צריכים לכלול בעיקר קורסי מבוא, יסודות ותיאוריה של התחום הנלמד, בעוד לימודי התואר השני ממוקדים יותר ועוסקים במידע מתקדם של התחום הנלמד. בנוסף, קיימת הסכמה לגבי החשיבות של כמה יסודות כדוגמת מיומנות בשפות זרות, ידע אזורי ופונקציונלי, חשיבה ביקורתית ותקשורת אפקטיבית. הדילמה היא ביחס לשילוב האופטימלי בין הקניית מיומנויות לבין מסוגלות אקדמית ברמות ובסוגים השונים של התכניות האקדמיות העוסקות במודיעין (Landon-Murray, 750-751).
  • מרטין רדנר (Martin Rudner) בחן את התכנים של חמש תכניות אקדמיות של לימודי מודיעין מאוסטרליה, ארה”ב, בריטניה וקנדה במאמץ לאפיין תבנית כללית מומלצת של תכנית לימודים לתואר שני בלימודי מודיעין. רדנר מדגיש שמיקוד התכנים בתכנית הלימודים לתואר שני לצורך האקדמיזציה של המודיעין ולנושאים אקדמיים הרלוונטיים לאתגרי המודיעין העכשוויים, יחזק את ההכשרה הדיסציפלינרית עם שיפור והעשרה מתקדמים תוך התמקדות בנושאים תיאורטיים בדיסציפלינה.
  • לדברי רדנר, בתכנית לתלמידי תואר שני ביחסים בינלאומיים יש נטייה להדגיש אינטר-דיסציפלינריות וגישה אקדמית מקצועית. עובדה זו הופכת את התכניות האלו למתאימות ביותר ללימודי מודיעין. התכנית המוצעת על ידי רדנר כוללת שלוש קטגוריות של קורסים: קורסי ליבה בנושאי מודיעין, קורסים הקרובים (cognate) או משיקים לעולם המודיעין וקורסים אופציונליים/בחירה. קורסי הליבה כוללים קורסים אינטר-דיסציפלינריים בנושאי מודיעין, המספקים את הבסיס האינטלקטואלי לעבודה מתקדמת יותר בתחום. הקורסים המשיקים לעולם המודיעין הם קורסים משדות אקדמיים קרובים, המספקים רוחב ועומק ללימודי מודיעין. לבסוף, הקורסים האופציונליים הם קורסים מומלצים על נושאי מודיעין ומדיסציפלינות אחרות הקשורות לעולם המודיעין, העוסקים בסוגיות ספציפיות של אזורים, מוסדות, מדיניות ואינטרסים, הרלוונטיים ללימודי מודיעין (Coulthart, 49).
  • השילוב של שלוש הקטגוריות המוצעות מבטיח גישה אינטר-דיסציפלינרית עקבית עם גמישות מספקת לצורך התאמה לתחומי העניין של הסטודנטים. רוב תכניות התואר השני כוללות גם קורסים הממוקדים במיומנויות, כך למשל מתודות אנליטיות ושפות זרות (Rudner, 119-120). התבנית המוצעת על ידי רדנר איננה עוסקת בהקניית מיומנויות שימושיות הנדרשות מאנליסטים של מדיניות, שלטענתו צריכות להילמד בתהליכי העבודה וההתנסות בארגוני המודיעין עצמם (Walsh, 1006).
  • סטפן קולת’ארט (Stephen Coulthart) ומת’יו קרוסטון (Matthew Crosston) מציעים אפשרות אחרת בנוגע לארגון המיזוג בין אקדמיה לפרופסיונליות בתכניות לימודי מודיעין ומזהים בתכניות לימודי המודיעין האמריקניות שלושה יסודות: פרוצדורלי, ליבה ותחום (domain). היסוד הפרוצדורלי נותן מענה לידע הנדרש לביצוע משימות מודיעין במקביל או למול לימוד אודות משימות מודיעין. יסוד הליבה מתייחס לתכנים הארגוניים, היסטוריים ואתיים של המודיעין והוא תורם למסגרת האינטלקטואלית והתיאורטית הנדרשת להבנת הסוגיות המרכזיות סביב נושא המודיעין. היסוד השלישי, יסוד התחום, מכסה נושאים הקשורים לסוגים שונים של מודיעין. שלושת היסודות הללו מספקים תכנית לימודים ומסגרת רחבה להבנת המצב הקיים בתחום של לימודי מודיעין (Coulthart, 57).
  • חוקרים בגרמניה בדקו את התכניות האוניברסיטאיות של לימודי מודיעין בארה”ב ובבריטניה והסיקו שהדרך הטובה ביותר ללמד מודיעין, לכל הפחות בגרמניה, היא באמצעות תכניות לימודים מקצועיות לבוגרי תואר ראשון. הם קוראים לאמץ תכנית לימודים לתכניות לבוגרי תואר ראשון הקיימות במוסדות של שירותי המודיעין. תכניות אלו מתמחות במודיעין ולרוב משלבות ארבעה רכיבים: יסודות, מיומנויות, לימוד ממוקד אינטנסיבי וכתיבת תיזת מאסטר (של תואר שני). רכיב היסודות מספק תמונה מקיפה על הסביבה הגלובלית ועל תפקיד המודיעין. רכיב המיומנויות ממוקד בעיקר בניתוח (analysis) ומכיל ידע עדכני על שיטות ניתוח מודיעיני ישנות וחדשות. רכיב הלימוד הממוקד מאפשר לסטודנטים לעדכן ולהעמיק הידע שלהם על אזור/נושא מסוים ואילו כתיבת התיזה משלבת את שלושת היסודות (Corvaja, 85-88).
  • וויליאם ספראצ’ר (William Spracher) בחן מהו הידע המעשי שנלמד בשש תכניות מודיעין אמריקניות שמטרתן המוצהרת הייתה להכשיר את חוקרי המודיעין בעתיד והשווה ביניהן לבין מה שהוגדר על ידי משרד מנהל המודיעין הלאומי (ODNI) כיכולות ליבה נדרשות. בהשוואה זו הוא הציב תקנים ומדדים אחידים למדידת אפקטיביות של ההכשרה האקדמית בתכניות אלו (Landon-Murray, 753-754). היכולות שנבדקו ונמדדו כללו: שילוביות ושיתוף פעולה, חשיבה ביקורתית, מנהיגות אישית ויושרה, נשיאה באחריות לתוצאות, מומחיות טכנית ותקשורת בין-אישית. המחקר גילה ששילוביות ושיתוף פעולה ומומחיות טכנית קיבלו את המענה הפחות טוב במסגרת התכניות שנבדקו (Coulthart, 51).
  • מדיון שקיימו אנשי סגל אקדמי בשאלה כיצד יש ללמד מודיעין. עלו ארבע גישות ללימודי מודיעין, הקיימות בתכניות האוניברסיטאיות: הגישה ההיסטורית, הגישה הפונקציונלית, הגישה המבנית והגישה הפוליטית (Goodman 2007, Rudner 2009). במסגרת כל אחת מארבע הגישות, ישנה העדפה לשימוש במקרי בוחן היסטוריים, מכיוון שאלו מאפשרים למידה אקטיבית להבדיל מלמידה המבוססת על הרצאות רגילות, המאופיינות באמירות כלליות ורחבות יותר. בבריטניה, השימוש במקרי בוחן הוא האינטנסיבי והמשמעותי ביותר בהשוואה לאוניברסיטאות במקומות אחרים בעולם המערבי. כך למשל בתכנית ללימודי מודיעין וביטחון באוניברסיטת ברונל (Brunel University) הסטודנטים נדרשים להשתתף לפחות בסימולציה אנליטית אחת (Brunel Analytical Simulation Exercise), המבוססת על מקרה בוחן היסטורי. בסימולציה מוצגים תרחישים המבוססים על מקרי בוחן והיא מוסיפה דינמיות חיונית לחוויית הלמידה. במסגרת הסימולציה, נדרשים הסטודנטים להשתמש במקורות מודיעין גלויים (OSINT) על-מנת לייצר תוצרים מודיעיניים אמיתיים ועדכניים הרלוונטיים לאירועי התרחישים המבוססים על מקרי הבוחן. הסטודנטים מקבלים משימות של ישויות ארגוניות המגיבות לישויות מודיעיניות והם נדרשים לנהל את ההתרחשות למול ישויות מודיעיניות שונות באמצעות תהליכים אנליטיים (Landon-Murray, 759-760).
  • תכנית הלימודים המבוססת על הגישה ההיסטורית למרות שבסימולציות נדרשים הסטודנטים להשתמש במקרות מודיעין גלויים עכשוויים, אך היא מספקת מתודה המשפרת מאוד כישורים אנליטיים (Goodman 2007). בדומה לכך, באוניברסיטת מרסיהרסט (Mercyhurst University) בארה”ב נדרשים הסטודנטים לגבש ניתוח מודיעיני-אסטרטגי באמצעות משחקים (Landon-Murray, 759-760).
  • הכשרה אקדמית נוספת הכוללת התנסות היא זו המיועדת עבור אלה הרוצים להצטרף לקהילת המודיעין ( Intelligence Officer Training Corps -IOTC), שהיא מעין גירסה לצורכי מודיעין של תכנית העתודה האקדמית של צבא ארה”ב (Reserve Officer Training Corps -ROTC). סטודנטים הרשומים ל-IOTC אמורים להשלים קורס נוסף הקשור למודיעין במסגרתו יבצעו תרגילים ופעילויות נוספות, למשל משחקי תפקידים, סימולציות ותכנית הכשרה במהלך הקיץ. בסיום הלימודים רבים מבוגרי ה-IOTC משתלבים בקהילת המודיעין. באופן כללי, המטרה העיקרית של התכנית היא להכשיר בוגרים עם מיומנויות העונות לדרישות הסף של משרד מנהל המודיעין הלאומי (ODNI) ובראיית קהילת המודיעין זה יכול להתברר כיתרון או ערך מוסף של תכניות מסוג זה.
  • רעיון נוסף שהוצע על ידי קולטהארט (Coulthart) וקרוסטון (Crosston) הוא תכנית המנחילה לסטודנטים מיומנויות שונות באופן התנסותי ובאמצעות מטלות עצמאיות בכל אחד מהקורסים במקום בקורס ייעודי המיועד לכך. ההנחה בבסיס הגישה הזו היא שהוראת מודיעין מחייבת מגוון של טכניקות מחקר וניתוח, המשלבות יסודות אינטלקטואלים-אקדמיים עם יסודות מקצועיים, אשר רלוונטיות לקהילת המודיעין. בטווח הארוך, התכנית הטובה ביותר צריכה לשלב את שני היסודות באופן מובנה ויעיל ולהנחיל את מיומנויות וטכניקות הניתוח במהלך כל תקופת הלימודים באופן שיאפשר את יישומן במסגרת מקום העבודה(Coulthart, 65-66).
  • פטריק וולש (Patrick Walsh) ביקורתי בגישתו כלפי תכניות לימודי המודיעין בעת הזו מכיוון שהן מושפעות ממה שנחשב אופנתי או ממה שמרצים חושבים שנכון לכלול בתכנית הלימודים בעת נתונה, במקום שתהיינה מבוססות על מה שאנליסט בקהילת המודיעין באמת צריך בעבודתו. הוא מאמין שתכניות הלימודים הפכו להיות “ממוקדות מרצה” (“teacher-centric”) ומייצגות גישה צרה, שאיננה מובילה לשיפור משמעותי של יכולות אנליטיות או מקצועיות הנדרשות בתפקידים השונים קהילת המודיעין (Walsh, 1007-1008). בנוסף, קהילת המודיעין צריכה, לדעתו, להבין איזה סוג של מיומנויות וידע צריכים אנליסטים ברמות השונות של הקריירה שלהם ולא רק בתחילת דרכם (Walsh, 1011). וולש מציע ארבע שאלות שצריכות לעמוד בפני מי שמתכננים את תכניות הלימודים:
    • מהי המטרה הלימודית של התכנית;
    • כיצד תאורגן התכנית;
    • אילו התנסויות יקדמו את המטרות האלו;
    • כיצד נקבע האם המטרות הושגו (מדדים להערכת הצלחה – ק.מ.).
  • וולש טוען שתכנון תכניות הלימוד צריך לתת מענה לדרישות מקצועיות, חברתיות ואישיות של תפקיד האנליסט (Walsh, 1007-1008). בהתייחסות להתלבטות כיצד יש ללמד מודיעין, יש לכלול גם את השאלה מי צריך ללמד מודיעין. בשנת 1960, דורונדו (Dorondo) צידד באנשי סגל אקדמיים מנוסים בלבד. אמנם, לפורשי קהילת המודיעין יש ערך מוסף בנוגע למה שהם יכולים לספק לסטודנטים לעומת מי שלא שירתו בקהילת המודיעין (Goodman 2007), אלא שעמדה זו אינה בהכרח מקובלת על ידי אנשי אקדמיה עכשוויים. חלקם תומכים בשילוב מרצים ששירתו בעבר בקהילת המודיעין, אך מחייבים שילוב מרצים שהינם אנשי אקדמיה מקצועיים כהשלמה לאחרים בתכניות הלימוד, מכיוון שמרצים מסוג זה יכולים לאתגר הנחות תיאורטיות שהתקבעו במהלך השנים, מה שפורשי קהילת המודיעין יתקשו יותר לעשות בשל עברם והיותם חלק מהמערכת ובשל העדר כישורים אקדמיים ותיאורטיים. (Landon-Murray, 763-764).
פרק ב’: ארגוני המודיעין ואקדמיזציה של המודיעין
גישות של ארגוני המודיעין בעולם ביחס לאקדמיזציה
  • הגישה של סוכנויות המודיעין במערב לאקדמיזציה של המודיעין מושפעת משמעותית מהתרבות הפוליטית הלאומית הכללית, מהתרבות המודיעינית ומהתרבות האקדמית בכל מדינה. ההבדל בגישות של סוכנויות המודיעין לנושא משקף לא רק את יחסי הגומלין שבין קהילת המודיעין לאקדמיה, אלא גם את נתיב ההתפתחות של לימודי מודיעין במדינות השונות.
  • בארה”ב מודיעין מוגדר “כל מידע, סודי או גלוי, המועבר לממשלה ושעל בסיסו היא עשויה לפעול” (Glees, 283). הגדרה רחבה זו משפיעה על מאפייני היחסים בין קהילת המודיעין לבין האקדמיה וכשמדובר באקדמיזציה של המודיעין ניתן לאפיין את הגבולות בין המרחבים או הקהילות כגבולות חדירים. המסורת המבוססת של “הדלת המסתובבת” – מעבר תדיר בין הממשל לעולם האקדמי, סייעה להתפתחות התופעה של איש מעש-חוקר והניחה את התשתית לדגש בגישה האמריקנית לגבי הכשרה והקניית מיומנויות רלוונטיות לעיסוק במודיעין (‘intelligence training’) (Dexter, 920-921).
  • ניתן לומר שסוכנויות המודיעין האמריקניות מאמצות את העניין הגובר בלימודי מודיעין, ומקדמות ומעודדות את המחקר וההוראה בתחום. הגישה הזו באה לידי ביטוי באופן בולט בפרסום כתב העת של ה-,CIA Studies in Intelligence, שנוסד בשנת 1995 ומפורסם בשתי גרסאות, האחת מסווגת והאחרת שאינה מסווגת ובהפעלתו של מרכז מחקר Center for the Study of Intelligence במסגרת הסוכנות מאז 1974 (Gentry, 645).
  • בבריטניה, סודיות וגבולות בין המודיעין לבין האקדמיה מעצבים את מאפייני היחסים שבין קהילת המודיעין לבין האקדמיה. הממשל הבריטי מעדיף להפריד בין שני התחומים כמופרדים, באמצעות חקיקה המחריגה את סוכנויות המודיעין מחוק חופש המידע הבריטי. לפיכך, על פי רוב סוכנויות המודיעין הבריטי אינן מעורבות באופן ישיר בתכניות אקדמיות של לימודי מודיעין, להוציא בכמה תחומים טכניים כמו למשל ביטחון סייבר (Richards, 27). בשנים האחרונות ניתן לזהות יותר פתיחות ביחסי קהילת המודיעין והאקדמיה, אבל מדובר במגמה מאוד בררנית וקפדנית (Scott, 153).
  • החשיבות שבלימוד מודיעין באוניברסיטאות, בין אם במסגרת קורסים ובין אם במסגרת תכנית, פחותה מחוץ לארה”ב. סוכנויות מודיעין אדישות לרוב לגבי השאלה האם מועמדים לשירות בסוכנויות המודיעין למדו קורס אוניברסיטאי כלשהו בנושא מודיעין. הן מעוניינות יותר בתחום הלימודים של המועמדים (מדעי המדינה, יחסים בין-לאומיים, היסטוריה) ומניחים שמיומנויות של חשיבה ביקורתית הוקנו לאותם מועמדים במסגרת לימודיהם האקדמיים בתחומים אלו. מנגד, החשיבות שבקורסי מודיעין במסגרת האוניברסיטאות היא שסטודנטים שהשתתפו בקורסים כאלו נוטים, יותר מסטודנטים אחרים, להציג את מועמדותם לתפקידים בקהילת המודיעין (Gendron 2018).
  • ארגוני מודיעין מבינים היום את התועלת המהותית שבהכללת מרכיבים אקדמיים בתכניות ההכשרה שלהם. בבריטניה כמו בקנדה, הדגש לגבי המרכיב האקדמי בהכשרות המודיעין אינו נוגע לידע מסווג או טכניקות ניתוח; אלו תחומים שהסוכנויות הבריטיות מאמינות שהם מתאימים יותר לסביבת העבודה המסווגת.
  • החשיפה לסביבה אקדמית מוסיפה מספר נדבכים אותם קשה לספק בסביבה הממשלתית המסווגת. בסביבה אקדמית, אנליסטים יכולים ליהנות מגישה קרובה לדיסציפלינות אקדמיות כמו היסטוריה, מדעי המדינה, יחסים בין-לאומיים, פסיכולוגיה ותחומים נוספים של מדעי החברה. ההיחשפות לתחומי ידע אלו מספקת לאנליסטים גישה לספרות רלוונטית ורכישה של מגוון עמדות ביקורתיות ולא שמרניות. המסגרת האקדמית גם מציעה מרחב בו אנליסטים מגופים שונים בקהילת המודיעין יכולים לבוא במגע ולהחליף רעיונות ודעות בנוגע לתחומי עיסוקם. אלא שהגישה הרווחת בבריטניה היא שהכשרת המודיעין המקצועית עצמה צריכה להיעשות בארגוני המודיעין וזאת בשל הסודיות. הדגש הוא על החשיבות שביצירת “הזדמנויות בעבור אנליסטים להיפגש ולפתח השקפה מקצועית רחבה יותר” (M. S. Goodman 2008).
  • בקנדה, אגודת מנתחי המודיעין המקצועיים CAPIA The Canadian Association of Professional Intelligence Analysts מספקת תשתית לאנליסטים של המודיעין הקנדי לקדם התפתחות מקצועית, אימון והוראה בתחום של ניתוח מודיעין. האגודה נתמכת על ידי משרד מועצת המלך הקנדית Canada’s Privy Council Office והיא הוקמה יחד עם קהילת המודיעין הקנדית במטרה לקדם הכשרה וסטנדרטים מקצועיים גבוהים של ניתוח מודיעין ולעודד פיתוח של רשתות עבודה ושיתוף מידע (Lefebvre, 64). למרות זאת, באופן כללי, הן בקהילת המודיעין הבריטית והן בקהילת המודיעין הקנדית נוטים לראות את המחקר האקדמי אודות מודיעין ואת לימודי המודיעין כבלתי-רלוונטיים, תיאורטיים מדי ושאינם מתאימים לצורכי צרכני המודיעין (Gendron 2018).
  • בארה”ב, הגישה של קהילת המודיעין בנוגע להכללת מרכיבים אקדמיים בתכנית ההכשרה של אנשי המודיעין מושפעת מהקיבעון באשר לרכישת ידע באשר לתהליכי העבודה של המודיעין. בדומה לבריטניה, קהילת המודיעין האמריקנית יכולה להקנות רק ידע כזה, בניגוד לידע אזורי או דיסציפלינרי אותו יכולה לספק האקדמיה. המיקוד בידע באשר לתהליכי העבודה מתחיל בשנת 1991 כאשר רוברט גייטס שב ל-CIA כמנהל הסוכנות. אחת מהמורשות של גייטס בסוכנות הייתה הדגש הגובר לטכניקות אנליטיות מובנות Structured Analytical Techniques (SATs), שנועדו להקנות לאנליסטים של הארגון מיומנויות וחשוב מכך, לאפשר לבחון את מסקנות האנליסטים למול הטכניקות האלו. כל אלו שירתו את חתירתו של גייטס להפחית את הפוליטיזציה של המודיעין (Gentry, 644-646).
  • בסיום המלחמה הקרה, כאשר השתנו אתגרי המודיעין, השתנו גם תהליכי המודיעין במטרה לתת מענה לדרישות צרכני המודיעין למודיעין יותר עכשווי ושימושי. לאחר מספר כישלונות מודיעיניים והקמת האוניברסיטה של ה-CIA, החלה קהילת המודיעין האמריקנית לשלב יותר כיתות הכשרה לאנליסטים, במטרה לפתח שפה והמשגה משותפות וללמד את הטכניקות האנליסטיות המובנות (SATs), להן יזדקקו האנליסטים בעבודתם.
  • בישראל ניתן להצביע על שיתוף פעולה מוסדי וממוסד בין קהילת המודיעין לבין האקדמיה, הבא לידי ביטוי גם בשילוב תכנים אקדמיים בקורסי מודיעין, גם בקורסים ותכניות לימוד מיוחדות לבעלי תפקידים בקהילת המודיעין ולמיועדים לשירות בקהילת המודיעין, המתקיימים במסגרות אקדמיות ואוניברסיטאיות וגם בהשתתפות פעילה של אנשי סגל וחוקרים מהאקדמיה בהכשרות מקצועיות בקהילת המודיעין. באופן כללי ניתן לומר שקהילת המודיעין הישראלי איננה מסתייגת משיתופי פעולה עם האקדמיה ובמקרים רבים אף נכונה לשיתופי פעולה מחקריים עם מכוני מחקר, בין אם ברמה של פרוייקטי מחקר משותפים, כנסים מקצועיים, הצבת בעלי תפקידים במכוני מחקר לתקופות התמחות ומחקר ובמקרים מסוימים אף במיקור חוץ של מחקרים.
מודלים של שיתוף פעולה בין ארגוני מודיעין לבין האקדמיה

ארה”ב- בארה”ב ישנם מספר מודלים של שיתןף פעולה בין ארגוני המודיעין ובין האקדמיה.

מוסדות של ארגוני המודיעין הלאומיים

  • בשנת 1996, ה-CIA הקים את התשתית לקורס מלאכת/אומנות המודיעין (Fundamentals of DI Tradecraft (FDIT) course) על-מנת להקנות לאנליסטים החדשים של הארגון יסודות בניתוח מודיעין. התכנית שמשכה היה חודש בלבד לא ענתה לציפיות. את התכנית החליפה התכנית לאנליסטים מקצועיים(The Career Analyst Program (CAP) ) משנת 2000, שפעלה במסגרת בית הספר החדש לניתוח מודיעיני על שם שרמן קנט (Sherman Kent School for Intelligence Analysis), ומטרתה הייתה להקנות הכשרה במדע הניתוח לכל האנליסטים החדשים שגויסו וזאת באמצעות קורס הדרכה מנוהל המוכר בשם “Analysis 101” course. באותה שנה, ה-CIA הקים את שירות הניתוח הבכיר (Senior Analytic Service), שהיה תחליף לקידום אנליסטים בארגון תוך שהוא מאפשר להם להמשיך ולהשתמש במומחיותם. בשנת 2002, הקים ה-CIA את אוניברסיטת ה-CIA ואיחד את כל תכניות ההכשרה שלו בישות אחת ובכלל זה התכנית הסגורה למודיעין ומדיניות של בית הספר לממשל ע”ש קנדי באוניברסיטת הרווארד (Harvard University’s John F. Kennedy School of Government closed Executive Intelligence and Policy Program).
  • סוכנויות ממשלתיות אחרות הקימו גם הן בתי ספר משלהן לאנליסטים. ה-FBI הקים את המכללה ללימודים אנליטיים (College of Analytical Studies), ה-NSA הקים את בית הספר הלאומי להצפנה (National Cryptologic School) ומשרד מנהל המודיעין הלאומי (the Office of the Director of National Intelligence (ODNI)) אישר את הקמת אוניברסיטת המודיעין הלאומי (the National intelligence University (NIU)) (Marrin 2011, 78-82).

מוסדות אקדמיים של הצבא האמריקני

  • ה-NIU (אוניברסיטת המודיעין הלאומי), כחלק מסוכנות המודיעין של משרד ההגנה (Defense Intelligence Agency (DIA)), שימשה בעיקר כאכסניה לאנשי צבא, אך ברבות השנים התרחבה ונכללו בה גם בעלי תפקידים אחרים מקהילת המודיעין האמריקנית. ה-NIU שואפת להיות “המרכז של החיים האקדמיים בעבור קהילת המודיעין” ומציעה תכניות מלאות וחלקיות להסמכת בוגרי תואר ראשון ותואר שני בתחומים שונים הקשורים למודיעין. הקורסים נלמדים בבסיסים צבאיים סגורים או במתקנים ממשלתיים (להוציא כמה חריגים), שלרוב אינם פתוחים לציבור הרחב. בנוסף, קיימות אפשרויות למידה בסביבה וירטואלית (לימוד מרחוק באמצעות האינטרנט או הרצאות משודרות – ק.מ.). כמה מהקורסים המוצעים על ידי ה-NIU אף פתוחים לקבוצות נבחרות של סטודנטים, הקשורים לקהילת המודיעין או ללימודי מודיעין (Spracher). בדומה לתכנית של הקינגס קולג’ בבריטניה, אחת מהמטרות העיקריות של ה-NIU היא להנחיל נורמות משותפות, אוצר מילים (מערכת מושגים) ומתודות לכל 16 סוכנויות המודיעין המרכיבות את קהילת המודיעין האמריקנית (Marrin 2011, 78). בנוסף, המטרה היא להסיר את החסמים בין שלוש תרבויות המודיעין השונות בקהילת המודיעין הרחבה: המודיעין הצבאי, מודיעין הביטחון הלאומי האזרחי והמודיעין הפלילי-חקירתי (משטרתי) (Campbell, 309). כמובן שבהקשר האמריקני בו קיימות 16 סוכנויות מודיעין, מדובר במשימה מאתגרת יותר בהשוואה לארבע סוכנויות מודיעין בקהילת המודיעין הבריטית. כדי להמחיש ולהדגיש שה-NIU שייכת לקהילת המודיעין כולה ולא רק ל-DIA (שבמשרד ההגנה), הגדילה ה-NIU את מספר ראשי התכניות או הקתדרות (faculty chairs) שהיא מארחת ומאפשרת ייצוג של רוב סוכנויות המודיעין והגופים הצבאיים (Spracher, 240).

מוסדות אקדמיים פרטיים או מדינתיים שאינם כפופים למערכת הצבאית או המודיעינית

  • קיימות מספר תכניות לימוד המנוהלות על ידי ה-CIA במסגרתן הארגון משתלב ישירות בתוך האוניברסיטאות. אחת התכניות, המוכרת בשם קצינים באקדמיה(Officer-in-Residence) הושקה בשנת 1985 במטרה להקנות למומחי מודיעין מקצועיים בכירים את ההזדמנות ללמד את תחומי התמחותם האקדמית במסגרת אוניברסיטאית במטרה “לטעון מחדש את מצברי האינטלקטואליות”, לזהות סטודנטים המגלים עניין בקריירה מודיעינית ולייעץ להם בנוגע לאפשרויות תעסוקה בסוכנות ולעודד לימודי מודיעין ומחקר באמצעות הוראה, ניהול סמינרים ומחקר.
  • התכנית מעודדת את הקצינים (Officers-in-Residence (OIRs)) להיות גלויים בנוגע לשיוכם לסוכנות המודיעין, להשתתף באופן מלא בחיים האקדמיים באוניברסיטה ולייעץ לסטודנטים לגבי קריירה מקצועית בסוכנות רק במקרה שסטודנטים פונים אליהם ביוזמתם. לקצינים ניתנת ההזדמנות לפתח סילבוס משל עצמם לקורסים אודות מודיעין, שהם בוחרים ללמד. הקורסים שהם מלמדים חייבים לעמוד בסטנדרטים האקדמיים ולהיות קורסים אקדמאיים לכל דבר ועניין ועליהם לעמוד בדרישות המחלקה המארחת באוניברסיטה וזו צריכה לאשרם.
  • הערך המוסף של הקצינים הוא נקודת המבט הפנימית שלהם ויכולתם להציג לסטודנטים חלון הצצה ל-CIA. ה-CIA ותכנית הקצינים (OIR program) חיפשו אוניברסיטאות עם יסודות אקדמיים מוצקים בשדות מחקר הקשורים למודיעין כמו יחסים בינלאומיים, היסטוריה, מדעי המדינה וכד’, ובמיוחד אוניברסיטאות בהן תכנית הקצינים תוכל להוביל להבדל משמעותי בפיתוח והצלחה של תכנית אקדמית במודיעין. לאור המשימה הזו, תכנית ה-OIR משנה את מיקומה ועוברת בין אוניברסיטאות שונות בכפוף למשאבים ולפוטנציאל המתגייסים לקהילת המודיעין מקרב הסטודנטים. תכנית הקצינים התבררה כמודל מוצלח הראוי לחיקוי, כאשר קהילת המודיעין גילתה את הדרך להרחיב את האופק האקדמי (Hedley).
  • התכנית הושקה באוניברסיטת ג’ורג’טאון והובלה על ידי הרולד בין והיא נחשבת כהישג והצלחה בקרב אנשי סגל וסטודנטים, שמומשו בזכות הפתיחות ושיתוף הפעולה שהצליח מייסד התכנית למסד עם קהילת המודיעין והקהילה האקדמית באוניברסיטת ג’ורג’טאון. בשנה הראשונה לימד בין קורסי תואר ראשון ושני בנושאים הקשורים למומחיותו, למשל “בעיות ניהול ביחסים בינלאומיים” ו”דיפלומטיה וטרור.” בעקבות הצלחת התכנית באוניברסיטת ג’ורג’טאון, הורחבה התכנית גם לאוניברסיטאות אחרות, כמו אוניברסיטת בוסטון ואוניברסיטת טקסס באוסטין. אחרי כמה שנים של הצלחה ופופולריות גוברת, במיוחד בג’ורג’טאון ובבוסטון, התחילו חברי הOIR- ללמד קורסים שעסקו במודיעין בצורה ישירה כמו הקורס “הCIA והתפקיד המשתנה של המודיעין האמריקאי” שנלמד בג’ורג’טאון.
  • תכנית נוספת שה-CIA השיק לאחרונה היא Signature School Program (SSP), שמטרתה העיקרית היא להרחיב את פעולות הגיוס באוניברסיטאות נבחרות באמצעות בניית יחסים ברי-קיימא עם סגל האוניברסיטאות ותחזוק קשר עם מאגרי מועמדים מגוונים ומיומנים (Central Intelligence Agency 2017). במסגרת תכנית זו נשלחים מומחים מה-CIA לפגוש סטודנטים ולענות על שאלותיהם בנוגע לאפשרויות התעסוקה בסוכנות. לסטודנטים באותן אוניברסיטאות גם ניתנת ההזדמנות להתמודד עם בעיות אמת באמצעות סימולציות ותרגילים המשלבים חשיבה ביקורתית, המועברות על ידי אנליסטים מקצועיים של ה-CIA. הציפייה היא שאנליסטים של ה-CIA וחברי סגל מהאוניברסיטאות יפתחו יחד תכניות המתוכננות לתמוך בקורסים של פרוייקטי מחקר ויסייעו לסטודנטים להכין תדרוכים כתובים ובעל-פה לצורך הצגתם.
  • התכנית מעוצבת באופן המעודד סביבת שיתוף פעולה כשמומחים של ה-CIA וחברי סגל מהאוניברסיטה עובדים יחד במטרה להועיל לסטודנטים ולתכניות אקדמיות. התכנית עוצבה בהשראת תפיסת עידוד השונות בלימודי מנהיגות של ג’ון ברנן (John Brennan) המנהל הקודם של ה-CIA, שהתמקדה במאמץ לבחון את הגורמים להגבלת השונות בקרב המנהיגות הבכירה של ה-CIA (The University of New Mexico). נכון לעת הזו, ארבע אוניברסיטאות מוכרות רשמית על ידי ה-CIA כ- signature schools: Baruch College of the City University of New York, the University of New Mexico, Florida International University, University of Illinois at Chicago.
  • סוכנות הביטחון הלאומי (NSA) הקימה בשנת 2013 יחד עם אוניברסיטת צפון קרולינה (North Carolina State University) שותפות חמש שנתית בעלות של 60 מיליון דולר במטרה ליצור מעבדה למדעי הניתוח (Laboratory for Analytic Sciences (LAS)) בקמפוס של האוניברסיטה. כוונת ה-NSA הייתה להביא מומחים מהממשל, האקדמיה והתעשייה לעבוד יחד במטרה לקדם חדשנות במדעי הניתוח ומתודולוגיות אנליטיות כדי לתת מענה לאתגרים מודיעיניים קיימים וצפויים באמצעות שיתופי פעולה יזומים ומובנים.
  • הפעילויות הראשונות של המעבדה (LAS) התבצעו בצוותים בין-מוסדיים ומולטי-דיסציפלינריים, שכללו חברי סגל אקדמיים, אנשי תעשייה ואנליסטים ומומחים טכניים מקהילת המודיעין (כולל משירות מודיעין החוץ). צוותי המחקר הפרוייקטאלים של המעבדה הם מולטי-דיסציפלינריים ובהם משתתפים חוקרים עם רקע במדעי החברה והרוח, מדעי המחשב, מדעי הטבע, פיזיקה, עיצוב והנדסה (Vogel 2017).
  • הממשל האמריקני, באמצעות סוכנות המודיעין של משרד ההגנה (the Defense Intelligence Agency (DIA)), יזם בשנת 2005 את הקמת תכנית המצוינות האקדמית של קהילת המודיעין האמריקנית the U.S. Intelligence Community’s ‘‘Center of Academic Excellence’’ program (IC CAE) , המקנה מימון ממשלתי לאוניברסיטאות, שתארחנה את התכנית, לצורך מתן מענה לצורכי כוח אדם מיומן לשירותי המודיעין לטווח הזמן הארוך. מטרת התכנית הייתה “ליצור מאגר גדל לקהילת המודיעין” (Defense Intelligence Agency), (Rudner, 113-114).
  • מטרת התכנית הייתה לעודד ולטפח יחסים ארוכי-טווח עם הקהילה האקדמית ולתמוך בפיתוח תכניות לימודים בנושאי ביטחון לאומי ומודיעין, בפיתוח קורסים בנושאים אלו, בפיתוח סגל מחקרי, לימודי סטודנטים בחו”ל, סמינרים מקצועיים, השתתפות סטודנטים בכנסי מודיעין, סדנאות, סימולציות ותרגול מעשי. אוניברסיטה השותפה לתכנית זו יכולה לארח אנשי סגל הוראה אורחים מקהילת המודיעין האמריקנית ובכללם אנשי סגל מבית הספר קנט של ה-CIA (CIA’s Kent School). מפגשים מסוג זה מאפשרים לסטודנטים הבנה מעמיקה יותר בנוגע לדרישות המקצועיות, לידע, למיומנויות וליכולות שקהילת המודיעין מחפשת (Marrin 2011, 93). התכנית ממומנת על ידי ה-DIA והקריטריון העיקרי לקבלה לתכנית הוא תואר ראשון (4 שנות לימוד) במוסד אמריקני ללימודים גבוהים, המקנה תואר ראשון או תואר מקביל לו, שיכולים לאפשר בסיס ללימודי מודיעין או ביטחון לאומי (Defense Intelligence Agency).
  • כך לדוגמה, מרכז הממוקם באוניברסיטת מרכז פלורידה the University of Central Florida מגדיר את מטרת תכנית ה- IC CAE “לסייע לתלמידי תואר ראשון ותואר שני בפיתוח מיומנויות הכרחיות נדרשות לעבודה עתידית בקהילת המודיעין. התכנית מסייעת בחינוך [במובן של לימוד – ק.מ.] סטודנטים בתחומים של מודיעין וביטחון לאומי ומספקת את ההזדמנויות ליצירת קשרים עם גורמים בקהילת המודיעין… המטרה של מרכז זה היא ליצור הזדמנויות לימודיות לסטודנטים המעוניינים בקריירה במודיעין ובביטחון לאומי ולהגדיל את מספר המועמדים בתחומים אלו ואת איכותם” (University of Central Florida 2018).

מכוני מחקר

  • חלק ממכוני המחקר בארצות הברית, בעיקר אלה העוסקים בנושאי ביטחון או טכנולוגיה, נוהגים לפרסם מעת לעת כתבה על אודות פיתוח מודיעיני או סוגיה מודיעינית. דוגמה לכך היא מכון המחקר RAND, שהוקם על מנת לבצע באופן ייחודי מחקר על מדיניות מודיעין. מכונים אלה, שאינם כפופים ישירות לגוף מדיני כזה או אחר, יכולים לבצע מחקרים או כתבות על מודיעין ממקום יותר ביקורתי, ובכך מהווים אמצעי מועיל להצפת פערים בעשייה המודיעינית או לסקירת תחומים שלא מכוסים באופן שגרתי. חלק מהמחקרים של המכונים מתבצע בשיתוף עם קהילת המודיעין ואינו מתפרסם (ערן, 2012).

קנדה

  • הפתיחות הלא שגרתית של המודיעין בקנדה עיצבה את מעמד התכנית האקדמית (Academic Outreach Program) של שירות הביטחון והמודיעין הקנדי ((CSIS. התכנית נוסדה בספטמבר 2008 במטרה להבין את התפתחות האתגרים הביטחוניים של המאה ה-21 ולהתמודד אתם. מטרת התכנית היא “לקדם דיאלוג בין מומחי מודיעין ומומחים מובילים ממגוון רחב של דיסציפלינות ורקע של תרבות עבודה באוניברסיטאות, מכוני מחקר, עולם העסקים ומכוני מחקר אחרים בקנדה ומחוצה לה” (Canadian Security Intelligence Service, 3). התכנית אינה עוסקת בלימודי מודיעין באופן ישיר, אך לגישת שירות הביטחון והמודיעין הקנדי, היא מאפשרת השתתפות אקדמית בסוגיות ביטחון ומודיעין קנדיות במטרה לעודד “הבנה הקשרית של נושאי ביטחון לתועלת המומחים [של שירות הביטחון והמודיעין הקנדי – ק.מ.] כמו-גם חוקרים ומומחים אתם אנו בקשר”(Canadian Security Intelligence Service, 155).
  • לתכנית ארבע מטרות אופרטיביות ושלוש מטרות רחבות נוספות. המטרות האופרטיביות הן: לשפר את ההבנה ההקשרית (קונטקסטואלית) של אנשי ה-CSIS בנוגע לסביבה הביטחונית על ידי טיוב יכולות האיסוף והניתוח המודיעיני המסורתי; לספק פתרון מיידי לפערי ידע ספציפיים; לאתגר את ההנחות הקיימות של קציני מודיעין ואנליסטים בנוגע לאיומים אחריהם הם עוקבים; לשמש כפונקציית התרעה מוקדמת בעבור ה-CSIS באופן כללי וזאת באמצעות לימוד של התפתחויות ביטחוניות שמתעוררות. שלוש המטרות הרחבות יותר של התכנית הן: לחזק את היכולות האינטלקטואליות של כלל קהילת המודיעין ושל חלקים רחבים בממשלה; לעניין חוקרים קנדיים במוטרדויות של קנדה בסוגיות ביטחון לאומי ובסוגיות גיאו-פוליטיות; ולתרום לשיח ציבורי מודע ועובדתי בנוגע לסוגיות ביטחון (Tiernan, 156).
  • הייחודיות של התכנית האקדמית (Academic Outreach program) היא עיצובה. התכנית מורכבת מצוות קטן שיצר, ניהל והרחיב רשת עולמית רחבה של מומחים, מכוני מחקר, אוניברסיטאות, ארגוני חברה אזרחית, תעשייה וממשלות זרות. במסגרת התכנית ניתנים מדי שבוע תדרוכי מומחים, מתקיימים כנסים בתדירות גבוהה ובהיקפים רחבים כמו-גם סמינרים וסדנאות עבודה, כשלצד אלו מתקיימים גם סמינרים וסדנאות עבודה בהיקפים מצומצמים יותר, כאלו המיועדים למומחי ה-CSIS. אירועי התכנית מסוכמים בדוחות המפורסמים ונגישים לציבור באמצעות אתר ה-CSIS.
  • הארגון מבקש להרים תרומה מתוחכמת ומשמעותית לשיח הציבורי בנושאי מודיעין בקנדה ומחוצה לה, תוך ניצול מקורות גלויים ונגישים. זהות התורמים לשיח איננה נחשפת לציבור אלא אם ישנה הסכמה מפורשת של הכותבים. הבחירה לאפשר חיסיון של הכותבים נועדה למנוע פגיעה מקצועית או אישית במידה ויתגלה שהם שיתפו את הידע שלהם עם שירות מודיעין. בנוסף, שיתוף מומחים שאינם קנדים במסגרת התכנית מוסיפה למוניטין, לאחריות ולקרדיט המקצועי של התכנית כשמדובר במחקר ובניתוח של אתגרים ביטחוניים ואפילו של מהות מקצוע המודיעין וטבעו (Tiernan, 156-157).
  • התכנית של ה-CSIS מגייסת מומחים נבחרים מהאקדמיה וממקומות אחרים, שיכולים לעמוד בתנאי הזיכוי הביטחוני של שירות הביטחון הקנדי ומאפשרת להם לפעול במעמד של חוקר זמני של ה-CSIS (resident scholar at the CSIS) בקנדה. לחוקרים אלו יש נגישות למידע מסווג והכוונה היא להסתייע בהם לצורך השלמת פערי ידע ובחינת הנחות של מומחי ה-CSIS בחקירותיהם ובהערכות המודיעין שלהם. הפעלת החוקרים באופן הזה מאפשרת להם למלא את תפקיד “פרקליטי השטן”. מעל לכול, המפתח היחיד החשוב לגישה מרחיבה אפקטיבית היה חופש אקדמי בלתי מרוסן, המאפשר לחוקרי התכנית להיחשף לצורכי ה-CSIS מבלי לתחום את חשיבתם בשל עומס משימות (Tiernan, 158).
  • בנוסף, מתקיים גם שיתוף פעולה פסיבי יותר. כך, כאשר נוסד המרכז ללימודי מודיעין וביטחון (Canadian Centre for Intelligence and Security Studies (CCISS) ) באוניברסיטת קרלטון (Carleton University), התקיימו בו סדנאות לאנשי מודיעין ולמשרתים במחלקות ובגופי ממשל הנזקקים לתוצרי המודיעין (client departments). המרכז עודד כתיבת מחקרים בתחומי העניין של המודיעין ואת הפצתם במימון המודיעין הקנדי. לאחרונה, מעודד המרכז דוקטורנטים לחקור תחומי עניין מיוחדים לסוכנויות המודיעין תוך מתן נגישות מסוימת למסמכי ה-CSIS – שירות הביטחון והמודיעין הקנדי (Gendron 2018).
  • גם בבריטניה ניתן להבחין בסימנים לכך שדברים משתנים. ההערכה היא שהסיבה לכך היא הדרישה ליותר מנתחי מודיעין, במיוחד לשירותי המשטרה, כתוצאה מירידה מתמשכת במספר קציני המודיעין ובשל העלייה בחשיבות המודיעין הנדרש לצורכי ביטחון פנים. מכללת מרסיהארסט (Mercyhurst College|) וחברת לוקהיד מרטין הקימו צוותים משותפים כדי לקדם באוניברסיטת דאנגארוון (Dungarvan) ברפובליקה האירית תכנית בסגנון תכנית ניתוח המודיעין האמריקנית, שמטרתה למשוך סטודנטים בריטים ואנשי סגל מהמשטרה והשירותים המזוינים ממדינות האיחוד האירופי. רוב ההכשרות במסגרת תכנית זו מועברות על ידי בעלי תפקידים בדרגי הביניים לשעבר מה-FBI (Glees, 290).

בריטניה

  • כחלק מהמאמץ הבריטי להקנות ייחודיות לזהות המקצועית של חברי קהילת המודיעין, הופעלה בשנת 2004, לאחר הפלישה לעיראק ולאחר פרסום סקירתו של לורד באטלר, תכנית פיתוח מקצועי סגורה בת עשרה שבועות במחלקה ללימודי מלחמה בקינגס קולג’ (Corvaja, 87). הקורס מיועד לאנליסטים מנוסים, הבקיאים במתודות האנליטיות הקיימות בסוכנויות המודיעין. התכנית מתבססת על תפישת ארבע הגישות ללימודי מודיעין של סטאפורד תומאס (Stafford Thomas) – פונקציונלית (כדי לאתגר את האנליסטים בכל הנוגע להנחות העבודה המובנות ולהטיותם המובילות להערכה מודיעינית פחות מדויקת או אובייקטיבית), היסטורית (כדי לחשוף את האנליסטים ללקחים היסטוריים – הצלחות וכישלונות של ארגוני מודיעין, על בסיס ניתוח מקרי בוחן) , מבנית (כדי לחשוף את האנליסטים לבמנה הארגוני של קהילת המודיעין ולאינטראקציות שבין היחידות והארגונים בקהילה) ופוליטית (כדי לבחון את היחסים ואינטראקציה בין מפיקי המודיעין לבין צרכני המודיעין ברמת מקבלי ההחלטות) וכל זאת בהקשר הבריטי.. אלו שמשלימים את התכנית מקבלים קרדיט אקדמי, המזכה אותם בנקודות זכות בלימודי תואר שני המוצעים על ידי קינגס קולג’. התכנית עוצבה כדי לעודד פיתוח מקצועי של בעלי תפקידים בקהילת המודיעין הבריטית (M. S. Goodman 2008).
חסמים וכשלים בפני האקדמיזציה של המודיעין

חששות של האקדמיה

  • למרות שאוניברסיטאות פרטיות ומכללות מגיבות לצורכי סטודנטים ודרישותיהם לגבי תחומי לימוד ומתייחסות בחיוב למימון ממשלתי למחקר, מספר גדול של אוניברסיטאות הממומנות בכספי ציבור מגלות הסתייגות בתגובתן לדרישה ללימודי מודיעין. הדברים באים לידי ביטוי בקשיים בגיוס אנשי סגל מנוסים לתחום הצומח של לימודי מודיעין – מחסור המייצר אילוצים על פיתוח התחום. כמה אוניברסיטאות מגייסות לתכניות החדשות שהן פותחות פורשים מנוסים מקהילת המודיעין, אלא שלצד הערך שבפרספקטיבה המקצועית האישית שלהם, הם נעדרי הכשרה ומיומנות אקדמית, המאפשרת להם ללמד בסטנדרטים אקדמיים המצופים במוסדות להשכלה גבוהה. לאור זאת מתעורר הצורך להשקיע מאמץ בגיוס הדור הבא של אנשי סגל חוקרים ומרצים (faculty scholars) במטרה להבטיח יכולת אקדמית ראויה לדרישה הגוברת ללימודי מודיעין (Rudner, 124).
  • אף על-פי כן, נדרשת מידה גוברת של זהירות בכל הנוגע לתלות של לימודי מודיעין וביטחון לאומי במימון ממשלתי, בין היתר נוכח אי הוודאות בנוגע למשך הזמן בו תימשך הדרישה לתגבור לימודי המודיעין. אוניברסיטאות נוטות להבטיח מקורות מימון לטווח הרחוק לפני שהן נוטלות על עצמן מחויבויות, הכרוכות בגיוס אנשי סגל ואנשי צוות. ההתייחסות לאילוצי המימון צריכה להביא בחשבון שלרוב לימודי מודיעין וביטחון לאומי אינם אטרקטיביים בעבור תורמים, להבדיל מתחומים כמו מנהל עסקים ורפואה. לפיכך, אחד האתגרים הוא התלות של בניית היכולת של האוניברסיטאות בפיתוח תכניות לימודי מודיעין באילוצי דילמות מקורות המימון, המשקפות את המתח שבין סדרי עדיפויות מוסדיים לסדרי עדיפויות לאומיים (Rudner 2009).
  • בנוסף לאילוצי המקורות והמימון, גם דילמות אתיות ופסימיות בכל הנוגע לשיתופי פעולה בין קהילת המודיעין לאקדמיה, מאטים את פיתוח התחום. הוויכוח האקדמי סביב העקרונות והיסודות של לימודי מודיעין, מונע בניית הסכמה רחבה ומעמיק את המחלוקת בנוגע לשאלה האם לימודי מודיעין הם אכן תחום אקדמי ואינטלקטואלי לגיטימי ומהותי או שמא מדובר במתכונת ויוזמה להכשרה מקצועית בחסות אוניברסיטאית ואקדמית. יש אקדמאים המוחים כנגד הטענה שמחקר מודיעין הנעשה על ידי חוקרים שלא מומנו על ידי קהילת המודיעין הוא מיותר ושטחי, ולמעשה מתנגדים למימון המחקר על ידי קהילת המודיעין. עמדה מסוג זה מקשה מאוד על פיתוח שיתוף הפעולה בין קהילת המודיעין לבין האקדמיה (Crosston, 142-143).
  • מעבר לכך, רבים באקדמיה חשדנים כלפי עולם המודיעין ואפילו עוינים אותו. בעיקר כאשר קהילת המודיעין נוכחת בקמפוסים האוניברסיטאיים כמו למשל במקרה של IC CAE program. ישנן דוגמאות רבות לתחושה זו מאז שנות ה-50 של המאה הקודמת ועבור דרך מלחמת ויטנאם. בנוסף, יש התנגדות אקדמית לפרקטיקות גיוס לא שקופות בהן נעשה שימוש בעבר לצורך גיוס סטודנטים וחברי סגל, כולל האשמות בנוגע לניצול גזעני של מיעוטים באמצעות תכנית ה- IC CAE. באקדמיה האמריקנית קיימת עוינות מסוימת כלפי קהילת המודיעין גם בשל נימוקים מוסריים הקשורים לרתיעה מחלחול של תפיסות המאפיינות את המודיעין אל המרחב האקדמי ונוכח היסטוריה של עינויים המיוחסים לקהילת המודיעין, התנקשויות ומאבק נגד תנועות שפעלו שלא בהתאם לאינטרסים של ארה”ב (Crosston 2018, 142-143).

לבסוף, קיימת גם מוטרדות לגבי החופש האקדמי וההקפדה על האתיקה האקדמית בנוגע לסטודנטים בסביבה אקדמית המתמודדת עם אתגר של שיתוף פעולה פורה בין קהילת המודיעין לאקדמיה. רבים בעולם האקדמי מאמינים שסודיות ובכלל זה שירותי מודיעין חשאיים עומדים בניגוד לחופש האקדמי ולרדיפה האקדמית אחר ידע (Crosston, 143). יש דוגמאות רבות בארה”ב ובבריטניה למרכזי לימודי מודיעין המתקשים להתמסד, להשתלב ולהיות מוכרים בזרם המרכזי של הפקולטות באוניברסיטאות והחשד המסתמן הוא שהקושי נובע מסיבות פוליטיות יותר מאשר מסיבות הקשורות באיכותם של המרכזים הללו (Richards 2016).

חששות של גופי המודיעין

  • כפי שהוזכר קודם, במשך שנים דחפו גופי המודיעין האמריקניים, בהובלת הCIA והDNI להאצת תהליך האקדמיזציה. בעת הנוכחית, נמצאים הארגונים ביחס לא אחיד לפירותיה. מחד גיסא, תהליך ההכשרות של אנשי המודיעין, בפרט במוסדות האקדמיים המשויכים לארגונים, הוא צעד שנתפס כמבורך, כפי שהוזכר לעיל. מאידך גיסא, בכל הקשור לתפיסת האקדמיה כגורם משלים למודיעין, היחס הוא אמביוולנטי.
  • לאחר אירועי ה9/11, הקצו ארגוני המודיעין, ובפרט הCIA, את מרבית משאביהם למאבק בטרור העולמי. צעד זה התבצע בהוראת הממשל האמריקני התומך בכך מאז, ובא לידי ביטוי בתקציבי עתק. ברמה המבנית, גופי המודיעין הפכו להיות משימתיים יותר ויותר, כשההישג הנדרש הוא גמישות גבוהה ופחות מחקר עומק מקיף על כל אחד ממושאי המחקר. במספר מקורות הדבר מושווה למבנה יחידות המודיעין האמריקניות בתקופת מלחמת העולם השנייה, כשהמודיעין מלווה מבצע ונדרש פחות לייצר תשתית ידע מעמיקה על מושאי המחקר. אינדיקטור נוסף למגמה הזו הינו ירידה במספר אנשי המודיעין עם תארים מתקדמים בהשוואה לתואר ראשון (Russel, 2011).
  • הצבעה על היעדר של מחקר עומק בהיקף מספק, הביאה להחלטת הנהלת המודיעין intelligence community directive (דירקטיבות שמוציא הDNI) מספר 205 שהתקבלה ב2008. המעודדת חוקרי מודיעין ליצור קשר עם חוקרים מהאקדמיה בעלי ידע רלוונטי בתחומי המחקר שלהם. (“אנליסטים יחפשו הזדמנויות מתאימות ליצירת קשר עם מומחי תוכן חיצוניים לקהילת המודיעין, בפרט כאלה עם ידע ייחודי… בארצות הברית, או במידת הצורך, מחוצה לה”).
  • בפועל, חרף הדירקטיבה וזיהוי היתרון היחסי של האקדמיה בעולמות תוכן מסוימים, ישנם מספר מאמרי ביקורת של יוצאי גופי המחקר האמריקנים על ההתנהלות בנושא הזה. במאמרים אלה נטען כי גופי בטחון מידע מערימים קשיים על הקמת קשרים כאלה מסיבות של ביטחון שדה (George, 2011). סיבה נוספת למניעת קשרים כאלה היא ביקורת ציבורית רחבה על התנהלות מודיעינית שנחשבת בעייתית אתית או שאינה מצדיקה את מטרתה (Gentry 2017). הדוגמה המוכרת ביותר לכך הינה הביקורת הציבורית האינטנסיבית בעקבות פרסום מסמכי סנודן. שתי הסיבות מצדיקות רתיעה משיתוף פעולה בין גופי המודיעין ובין האקדמיה בנושאים מסוימים, וכפועל יוצא הן מעיבות על יחסים מועילים בין האקדמיה ובין גופי המודיעין.
  • המוטרדות בנוגע לאמון היא הדדית. תכניות אקדמיות צריכות להבטיח את אמינותן, לשמרה ולקיימה בקרב קהילות המודיעין והביטחון, ומדובר על-כן בתהליך שבנייתו מחייבת זמן. בדיוק בשל הסודיות והרגישות הפוליטית האופפות את הנושא, לימוד אקדמי של מודיעין חייב להיות מאופיין בשקיפות, דיוק וניטרליות פוליטית. כבוד הדדי, מטרות משותפות והתאמה מקצועית. אלה הם אבני היסוד של יחסי אמון בעיקר בתחומים רגישים כמו לימודי מודיעין (Rudner 2009).
סיכום והמלצות
  • תהליך האקדמיזציה של המודיעין, שהחלו בארה”ב לאחר מלחמת העולם השנייה, התפתח באופן מדוד ואיטי במשך כארבעה עשורים. התפרקות ברית המועצות, אירועי ה-11 בספטמבר 2001 והפלישה לעיראק, היו קו שבר וקריאת השכמה לקהילות המודיעין, להנהגות הפוליטיות והביטחוניות ולציבורים בכל רחבי העולם המערבי הביאו להתפתחות מואצת ומשמעותית של התחום.
  • ארה”ב, בריטניה וקנדה הן חוד החנית במאמצי האקדמיזציה של המודיעין ומיסודה באמצעות תכניות לימוד באוניברסיטאות ובמכללות. לאגודות מקצועיות של פורשי קהילות המודיעין, חוקרים ומתעניינים בתחום יש תפקיד חשוב בקידום התהליך והתפתחותו, לצד תרומתן הבולטת של קהילות המודיעין בארה”ב ובקנדה ושל האוניברסיטאות באותן מדינות ובבריטניה.
  • קיימת הבחנה בין שתי גישות בולטות לאקדמיזציה של המודיעין: הגישה האמריקנית המושפעות מדיסציפלינות של מדעי החברה בדגש לגבי מדעי המדינה ויחסים בינלאומיים למול הגישה הבריטית שהיא גישה היסטוריוסופית במהותה. למול הגישה הבריטית המתאפיינת בדגש למחקר מקרי בוחן היסטוריים ואשר נסמכת על מסמכים ארכיוניים, בולטים שני דגשים בגישה האמריקנית: תיאורטיזציה של התחום בניסיון לפתח מודלים הסבריים וסיבתיים והעדפה בולטת להיבטים טכניים ופרוצדורליים של עבודת המודיעין מתוך כוונה להקנות מיומנויות מקצועיות למי שמבקשים לפתח קריירה מקצועית בקהילת המודיעין.
  • ההבדלים בגישות מושפעים לא רק מהבדלים בסיסיים בגישות האקדמיות בשתי המדינות אלא בעיקר משל ההבדל בין מאפייני הגבולות בין המרחב הממשלתי למרחב האקדמי. בעוד בארה”ב ניתן לזהות גבולות חדירים בין המרחבים ולזהות את תופעת “הדלת המסתובבת” – מעברים תכופים בין המרחב האקדמי למרחב הממשלתי ולהיפך, הרי שבבריטניה מדובר בגבולות אטומים הרבה יותר בין המרחבים והמעברים ביניהם מוגבלים מאוד עד כדי לא קיימים. מעברים תכופים בין המרחבים מפחיתים את מפלס החשדנות ובעיקר יוצרים רגישות גבוהה יותר של האקדמיה לצורכי המערכות הממשלתיות ובכללן קהילת המודיעין. יחסים מסוג זה מאפשרים נוכחות ובולטות גדולות יותר של מומחים מקהילת המודיעין בתכניות הלימודים ומאפשרים לקהילת המודיעין להשפיע על תכניות הלימודים באופן המביא לידי ביטוי את צורכי קהילת המודיעין. ההבדלים בגישות ובמאפייני הגבולות בין המרחבים, מסייעים גם במתן המענה של קהילת המודיעין בארה”ב לצורך בהגדלת מאתר המגויסים הפוטנציאליים לקריירה מקצועית בקהילת המודיעין ובמובן זה משרתים את קידום האינטרסים המשותפים של האוניברסיטאות, קהילת המודיעין והסטודנטים. האוניברסיטאות שמבקשות להגדיל את מספר הסטודנטים הלומדים בהן, קהילת המודיעין שמצליחה להגביר את העניין הציבורי במודיעין, לבסס בשיח הציבורי את הלגיטימציה של קהילת המודיעין ותפקידיה ולהגדיל את מאתר המגויסים האיכותיים הפוטנציאלים לקריירה מקצועית בארגון, ולבסוף הסטודנטים עצמם, בין אם במענה לעניין שיש להם בתחום ובין אם כתהליך המסייע להם ברכישת מיומנויות מקצועיות לצורך פיתוח קריירה תעסוקתית מקצועית בקהילת המודיעין.
  • לצד התפתחות מואצת של תהליך האקדמיזציה בצפון אמריקה, בריטניה ואוסטרליה, במדינות כמו גרמניה, צרפת וספרד, התהליך הרבה יותר איטי ופחות מפותח. נראה כי הסיבה לכך היא המורשת ההיסטורית הייחודית של מדינות אלו, הגורמת לרתיעה של האקדמיה משיתוף פעולה עם קהילות המודיעין, הנתפסות כסיכון לדמוקרטיה.
  • למרות הגישות השונות לאקדמיזציה של המודיעין ולמרות השוני שבגישות הממסד האקדמי לקהילות המודיעין במדינות השונות, נראה כי בכל המקרים קיימת הסכמה לגבי חשיבות המודיעין לגיבוש מדיניות חוץ ולתהליכי קבלת החלטות. אחד הביטויים הבולטים להסכמה זו ולהתפתחות האקדמיזציה של המודיעין הוא הגידול המרשים במספר כתבי העת האקדמיים והמקצועיים, המפורסמים בעולם ושעניינם הוא מודיעין. גם כאן, בולטות ארה”ב, קנדה ובריטניה, בהן מפורסמים כתבי העת החשובים והמובילים בתחום.
  • בקהילות המודיעין המערביות מתבססת ההכרה בדבר הנחיצות של הכשרה והשכלה אקדמית רחבה מעבר להכשרה המקצועית. הבנה זו באה לידי ביטוי הן בהקמת מכללות אקדמיות במסגרת קהילות המודיעין עצמן (בדגש לגבי ארה”ב וקנדה), הן בהכללת מרכיבים אקדמיים משמעותיים בתהליכי ההכשרה המקצועית בקהילות המודיעין והן בהרחבת שיתופי הפעולה עם האקדמיה ובשילוב לימודים אקדמאיים באוניברסיטאות כחלק מתהליך ההכשרה ובניית הקריירה המקצועית בארגונים.
  • השינויים בעולם המלחמה, המורכבות הגוברת של האתגרים בהתמודדות עם שחקנים לא-מדינתיים, תנועות דתיות ואידיאולוגיות, הגירה, רב-תרבותיות, עולם רשתי ובשנים האחרונות עם אתגרי סייבר מתעצמים, הופכים את מקצוע המודיעין למורכב יותר, רב-ממדי, אינטר-דיסציפלינרי ולכזה המחייב הרחבה משמעותית של תחומי הידע והכללתם בתהליכי ההכשרה והעבודה. לפיכך, יש מקום שתהליך האקדמיזציה של המודיעין ימשיך להתפתח במהירות, תוך הרחבה של דפוסי שיתוף הפעולה בין קהילות המודיעין לבין האקדמיה.
  • המודעות הגוברת לתפקידן של הרשתות החברתיות ולהשפעתן על ציבורים ועל מקבלי החלטות, כמו העניין הגובר במערכה על התודעה, מפנים זרקור נוסף למודיעין ולתפקידיו בהקשרים אלו. מלכתחילה, הדגישה האקדמיה את הממד האינטר-דיסציפלינרי של המודיעין, את זיקתו לתחומי ידע נוספים ואת החשיבות של תחומי ידע אחרים לצורך פיתוח החשיבה והמקצועיות המודיעינית, אלא שאתגרי הרשתות החברתיות ומאמצי התודעה של יריבים והשפעתם על יציבותן של דמוקרטיות מערביות (המעורבות הרוסית במערכות הבחירות בארה”ב ובמדינות אחרות כדוגמה בולטת), מעצימים את חשיבות המודיעין ואת המודעות הציבורית והאקדמית לנושא ומובילים להרחבת העיסוק בתחום ובנושאים הקשורים בו גם בתכניות הלימודים באקדמיה.
  • בישראל רוב התכניות האקדמיות העוסקות במודיעין ממוקדות בלימודי ביטחון ואין תכניות סגורות למודיעין. כתבי-עת בנושא מודיעין הם מעטים ובולטים בהם: “מודיעין הלכה ומעשה” בהוצאת המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין ו”סייבר, מודיעין וביטחון” בהוצאת המכון למחקרי ביטחון לאומי. הדוגמה הבולטת לשיתוף פעולה ממוסד בין קהילת המודיעין לאקדמיה היא תכנית “חבצלות” באוניברסיטת חיפה. למעשה, זו תוכנית אקדמית מלאה לתואר ראשון, שנבנתה בשיתוף פעולה בין אמ”ן לבין אוניברסיטת חיפה לצורכי חיל המודיעין.
  • מקומו המרכזי של המודיעין בתפיסת הביטחון של ישראל והאיכות הגבוהה של האקדמיה בישראל מחייבים ומאפשרים העמקה של העיסוק האקדמי במודיעין, תוך שיתוף פעולה בין קהילת המודיעין לאקדמיה, זאת הן באמצעות מיסוד לימודי המודיעין כתוכנית נפרדת ללימודים מתקדמים, שיוביל לפיתוח ידע ומתודולוגיה וביחס למודיעין והן באמצעות שיפור משמעותי בתהליכי ההכשרה המקצועית האקדמית ופיתוח הקריירה המקצועית בקהילת המודיעין. תהליך זה צריך לקחת בחשבון את ההתרחבות המתמשכת בתחומי העיסוק של המודיעין בדגש על הסייבר והביג דאטה, ואת הצורך ביצירת שיתופי פעולה אינטרדיסציפלינריים. נכון ומומלץ לשלב במיסוד התהליך גם את מכוני המחקר המובילים והחשובים בישראל תוך עידוד כתיבה מחקרית ופרסום במסגרת כתבי העת הקיימים בארץ ובחו”ל. מומלץ להקים ועדה משותפת לור”ש ולמועצה להשכלה גבוהה שתדון בצרכים ובכיוונים הנדרשים, הן לקהילת המודיעין והן לאקדמיה.
  • פיתוח האקדמיזציה של המודיעין יכול לסייע לישראל למלא תפקיד חשוב בתחום ברמה הבינלאומית ולהוסיף ליוקרתה האקדמית והמקצועית ובעיקר לתרומתה המהותית לתחום ידע, שהופך לחיוני ומשמעותי יותר בעולם המערבי. פיתוח האקדמיזציה יגביר את החשיפה של קהילת המודיעין הישראלית למתרחש בתחום ויעשיר את הידע המקצועי הנדרש. לקהילת המודיעין הישראלית, הנהנית ממוניטין מקצועי בינלאומי ומדפוסי שיתוף פעולה מפותחים ומשמעותיים עם קהילות מודיעין מערביות, בדגש על ארה”ב ובריטניה, יכולה להיות לכך תרומה של ממש לקהילת הידע האקדמית. ישראל יכולה, בקלות יחסית, להפוך למעצמת ידע אקדמי בתחום, מעמד שיתרום ליוקרת האקדמיה וקהילת המודיעין בישראל.
נספח מס’ 1 – תוכניות לימודי מודיעין וקורסים באוניברסיטאות בעולם
ארה”ב
  • לימודי מודיעין בארה”ב החלו לעורר תשומת לב בשנות ה-70 של המאה העשרים וצברו תנופה בשנת 1985. באותה שנה דווח על 54 קורסים באוניברסיטאות שונות בנושאים שונים הקשורים למודיעין. הזמינות של הקורסים האלו עלתה בחפיפה עם יוזמת ה-CIA להקים באותה שנה את התכנית לקצינים תושבים (Officers-in-Residence program), במטרה לקדם עניין אקדמי בנושא מודיעין. במקביל לקורסים חדשים שהוצעו, התרחבו והתפתחו מאוד גם הכתיבה והמחקר האקדמיים אודות נושאים הקשורים במודיעין. כתבי-עת חדשים הקשורים למודיעין ואגודות מקצועיות הוקמו ואפשרו במות לדיונים מקצועיים בנושא.
  • במהלך שנות ה-90 של המאה העשרים, המרכז של ה-CIA ללימודי מודיעין (CIA Center for the Study of Intelligence) קידם את הקשרים בין אנשי מעש מקהילת המודיעין לבין אקדמאים ועודד את הכללת נושא המודיעין בתכניות לימוד של יחסים בינלאומיים ואינטגרציה, גם אם איטית משהו, של המודיעין בתכניות הלימוד. ואכן, למאמצים אלו הייתה השפעה על האינטגרציה של המודיעין בתכניות הלימודים (Rudner, 111-113). בכמה מבתי הספר האוניברסיטאיים כמו למשל בית הספר לשירות החוץ באוניברסיטת ג’ורג’טאון, החלו להתמקד במודיעין כהשלמה אקדמית לדיסציפלינות קיימות כמו מדעי המדינה והיסטוריה והציעו קורסים המתרכזים ומתמחים במודיעין. בשנת 1992, מכללת מרסיהארסט (Mercyhurst College) הקימה את התכנית הראשונה לתואר ראשון במודיעין (degree-granting intelligence program). התכנית נבדלה מהתכנית המסורתית יותר של אוניברסיטת ג’ורג’טאון בכך שהסטודנטים שלמדו בתכנית עברו הכשרה פרקטית, שכללה מספר רב של מתודולוגיות ניתוח מודיעיני, אך המאמץ בכיוון זה בא על חשבון העמקה בהקניית ידע מעמיק בתחומים משמעותיים ללימוד המודיעין (Coulthart, 48).
  • למרות שאירועי ה-11 בספטמבר 2001 מיקמו את הערך של המודיעין וחשיבותו בקדמת הבמה, ההתקדמות בלימודי המודיעין הייתה איטית. הסיבה העיקרית לכך הייתה העדר מרצים וחוקרים מיומנים ומחסור באמצעים להערכת מיומנותם וכישוריהם של מרצים. התחום חווה מחסור חריף בתלמידי דוקטורט, ומועמדים ללימודי דוקטורט השתמשו בעיקר בניסיונם המקצועי כבסיס להתאמתם, מה שהבליט את קוצר הראות של הקהילה האקדמית בכל הנוגע לקריטריונים אקדמיים להערכה. בנוסף לכך, לבניית תכנית לימודים נדרש זמן (Coulthart, 53-54). רק בשנת 2005 החלו מאמצים משמעותיים של האקדמיה לשפר ולהגדיל את היכולת ללימודי מודיעין.
  • הממשל האמריקני באמצעות סוכנות המודיעין של משרד ההגנה (DIA), יזם את הקמת תכנית המרכז למצוינות אקדמית בקהילת המודיעין האמריקנית (‘‘Center of Academic Excellence’’ program (IC CAE. במסגרת התכנית הוקצה מימון ממשלתי לאירוח אוניברסיטאות ולפיתוח ההון האנושי הנדרש לשירותי המודיעין לטווח הרחוק. (Rudner, 113-114), (Coulthart, 49).

בארה”ב נמצא הקהל הגדול ביותר ללימודי מודיעין והמספר הגבוה ביותר של קורסים בנושא בלימודי תואר ראשון ושני (Gill, 13). יוזמות הממשל האמריקני למימון תכניות מצוינות אקדמית טיפחו את הגידול וההתפתחות של התחום ואפשרו את התפתחותו כתחום מחקר ולימוד אקדמי ובעיקר סייעו לבניית יכולות מוסדיות אקדמיות בדיסציפלינות השונות (Rudner, 116).

  • לימודי המודיעין בארה”ב התפתחו בעיקר בתחום מדעי החברה ובדיסציפלינות של מדעי המדינה והיסטוריה ברמת התואר הראשון ויחסים בינלאומיים בתואר השני. סטפן קמבל (Stephen Campbell) מסביר שמדעני מדינה נוטים לבנות מודלים קונספטואליים שיכולים להסביר הצלחות וכישלונות של תהליכי מודיעין ובכלל זה הטיות אישיות, פוליטיות ומוסדיות, את הקושי למנוע הפתעות ואת הפוליטיזציה של תהליכי מודיעין. לדבריו, הדומיננטיות של גישת מדעי המדינה בלימודי מודיעין בארה”ב באה לידי ביטוי לא רק בדרכי ההוראה והמחקר אלא משתקפת גם בהובלה של כתבי העת בתחום. ההסבר העיקרי לדבריו לכך הוא החדירות שבין גבולות המרחב הממשלי למרחב האקדמי ומעברים תכופים של בעלי תפקידים ממרחב אחד למשנהו (Campbell, 316). במחקר שבוצע בנוגע לאופן בו נלמד ונחקר הנושא באוניברסיטאות אמריקניות נמצא שבאופן כללי ניתן לזהות שלושה אדנים:
    • האדן הפרוצדורלי מתייחס לאופן בו מתבצעות משימות מודיעין ואופן רכישת המיומנויות לצורך ביצוע משימות אלו.
    • האדן הליבתי מתייחס לתכנים ארגוניים, היסטוריים ואתיים של המודיעין, המספקים מסגרות תיאורטיות ואינטלקטואליות להבנת הנושאים המרכזים והמהותיים הקשורים לעבודת המודיעין.
    • האדן התחומי מספק את הידע אודות סוגי המודיעין השונים כמו ביטחון לאומי, מודיעין לפשיעה, מודיעין סייבר ומודיעין תחרותי/עסקי. האדן הדומיננטי ביותר באוניברסיטאות האמריקניות הוא
  • בחינה של תכנית הלימודים לתואר ראשון בלימודי מודיעין באוניברסיטת מרסיהארסט מגלה את הדגש לביטחון לאומי בקורסי הליבה בלימודי התואר באמצעות הקניית מיומנויות פונקציונליות לסטודנטים. כך למשל קורסים כמו: מתודות מודיעין וניתוח, תקשורת בין-אישית מקצועית, כתיבה מודיעינית והצגת מודיעין, העברת/תקשור ניתוח מודיעיני, יישומי מחשב מתקדמים ומבוא למדע בסיסי נתונים (Mercyhurst University), (Corvaja, 91-92).
  • בהצהרת מטרת התואר מודגש שהמטרה היא להכשיר סטודנטים להיות “מיומנים בשימוש של מגוון מקורות נתונים וטכניקות אנליטיות, באופן שיוביל לפיתוח רמה גבוהה, איכותית ומשתפת של מוצרי מודיעין בכתב ובעל-פה… כחלק מהמטרה של תואר ראשון איכותי שיענה לדרישות רמת הכניסה הנדרשת לאנליסטים בממשל ובמגזר הפרטי” (Corvaja, 91).
  • מסקר שנערך ניתן להסיק שאוניברסיטאות מכשירות סטודנטים למקצועות המודיעין, בדגש לגבי אנליסטים, יותר מאשר מלמדת סטודנטים אודות מודיעין. המגמה מתבססת על ידע פונקציונלי אודות מודיעין שאף הוביל למיקוד גובר של מחקר ניתוחי מודיעין כתת-דיסציפלינה של לימודי מודיעין (Corvaja, 81). בכל מקרה, הדגש האמריקני על הכשרות מקצועיות למודיעין אינו חף מוויכוח. אוניברסיטאות רבות השואפות לאמץ את המתודולוגיה ההכשרתית טוענות שהן פועלות בכיוון זה מכיוון שהסוכנויות האמריקניות מחפשות ומדגישות מיומנויות מהסוג הנלמד בקרב המועמדים לגיוס. כמה חוקרים המתייחסים לתופעה טוענים שבעבור האוניברסיטאות הללו, לימודי מודיעין הפכו להזדמנות לעסק מכניס יותר מאשר שדה מחקר רציני. לגישתם של המבקרים, הסיבה העיקרית לחשיבות שבהעדפת המתודולוגיה האקדמית-מחקרית על פני הגישה הכלכלית/עסקית היא שרק גישה כזו יכולה להוביל לפיתוח תובנות ופרקטיקות מודיעיניות חדשות, הנחוצות לסוכנויות המודיעין (Glees, 288-289).
  • חוקרי מודיעין אחרים כדוגמת ניקולס דוז’מוביץ’ (Nicholas Dujmovic) ומארק לוונטל (Mark Lowenthal) מדגישים את ההזדמנות בעבור אוניברסיטאות אמריקניות בלימוד נושאים קריטיים לחוקרי מודיעין כמו לימודי שפות זרות ומדעי המחשב (Dujmovic). מאז מתקפת הטרור ב-11 בספטמבר 2001, מודיעין הפך לנושא פופולרי ומעורר סקרנות ועם התרחבות הסוכנויות המודיעין, השתלבו רבים מבוגרי תכניות הלימודים בסוכנויות המודיעין.
  • ניתן לטעון ש”בתי הספר למודיעין” הפכו לאופציה פופולרית במיוחד בעבור סטודנטים המבקשים להשתלב ולפתח קריירה מקצועית בשורות סוכנויות המודיעין השונות. בתי הספר האלו מכשירים סטודנטים בסוג של הכשרה כללית במתודות ובפרקטיקה של ניתוח מודיעין וכמומחים בנושאים ספציפיים (Corvaja, 81).
  • בדיוק בנקודה זו נפערת המחלוקת בין מלומדים באקדמיה, כאשר הוויכוח נסוב סביב השאלה מה צריכה להיות חלוקת העבודה בין הכשרה והקניית מיומנויות באמצעות סוכנויות המודיעין וחינוך אקדמי באמצעות האוניברסיטאות. מערכת ההוראה באוניברסיטאות האמריקניות מציעה פתרון מבני פשוט: מקצוע ראשי – התמחות בנושא מסוים ומקצוע משני בלימודי מודיעין (Corvaja, 84), (Dujmovic).
תוכניות לימודי המודיעין בארצות הברית- טבלה מסכמת

 

Country

Institution

Degree / Individual Course

Program Name / Course Name

Program Focus

USA

American Military University

B.A.

Intelligence Studies

The Bachelor of Arts in Intelligence Studies is designed to enhance your ability to research, analyze, and convert data into clear and coherent intelligence. Core courses in this program impart substantive knowledge and analytic skills required by all professionals in the intelligence community, while the concentration choices enable you to focus on a functional area or intelligence sub-field.

M.A.

Intelligence Studies

The Master of Arts in Intelligence Studies provides you with advanced-level understanding of strategic intelligence analysis, collection, and operations. Core courses in this graduate program impart substantive knowledge and analytic skills required by all professionals seeking leadership positions in the intelligence community. Additional concentration choices enable you to focus on a functional area or intelligence sub-field.

 

Country

Institution

Degree / Individual Course

Program Name / Course Name

Program Focus

USA

Angelo State University

B.S.S.

Intelligence, Security Studies, and Analysis

The intelligence curriculum covers the relationships between intelligence and national security issues such as policy making; military strategy, planning, and operations; and Constitutional issues and the rule of law in a democracy.

M.S.S.

Intelligence, Security Studies, and Analysis

The intelligence curriculum covers the relationships between intelligence and national security issues such as policy making; military strategy, planning, and operations; and Constitutional issues and the rule of law in a democracy.

 

Country

Institution

Degree / Individual Course

Program Name / Course Name

Program Focus

USA

Bellevue University

B.S.

Intelligence and Security Studies

The interdisciplinary intelligence and security studies encompass the fields of philosophy, psychology, science and technology, cybersecurity, global affairs, and comparative politics. The degree program in Intelligence and Security Studies will equip students with intelligence perspectives on conflict and peace theory, and crucial real-world issues like global interdependence, international economics, social change and revolution, and homeland security. The degree is online.

M.S.

International Security and Intelligence Studies

Bellevue University’s Master’s in Intelligence and Security Studies develops your expertise in analysis of: Global politics and national security, Economics, Social change, Military and international developments, Transnational threats, Cybersecurity, Comparative intelligence cultures

 

Country

Institution

Degree / Individual Course

Program Name / Course Name

Program Focus

USA

Columbia University

Courses

Intelligence & Foreign Policy, Intelligence & Special Operations

 
 

Country

Institution

Degree / Individual Course

Program Name / Course Name

Program Focus

USA

Embry-Riddle Aeronautical University

B.S.

Cyber Intellligence and Security

Emphasis is placed on effective communications, quantitative skills, global awareness, social responsibility, ethical and legal grounding, information technology, critical thinking skills, teamwork, computer and network functional skills, broad cyber industry familiarity, and a commitment to lifelong learning. The program is in candidacy for accreditation as a Center of Academic Excellence by the NSA.

B.S.

Global Security & Intelligence Studies

The B.S. in Global Security & Intelligence Studies degree program at our Prescott Campus blends both academic and professional studies to equip students with the knowledge and skills necessary to become future leaders in intelligence, security, and law enforcement. Students choose one of three tracks: the standard integrated Security and Intelligence Track, the Chinese track, or Security Operations Management track.

M.S.

Cyber Intellligence and Security

Upon completing the MA degree program, students will have acquired advanced skills placing them at the forefront of cyber intelligence and security. The faculty and curriculum are balanced between academic and professional training. Many of our faculty members are scholars with doctoral degrees and active research agendas, while others bring decades of experience as intelligence and security professionals in the government and/or private sector.

M.S.

Security & Intelligence Studies

The Master of Science in Security and Intelligence Studies (MSSIS) degree program provides the knowledge and skills professionals need to excel in intelligence analysis, operations, military-political studies, law enforcement, corporate security and cyber-intelligence and security. The program combines science and high technology with advanced intelligence and security courses. Students receive advanced instruction in the research skills and analytical methods required by the security and intelligence fields. They also learn how to communicate their findings clearly. The degree program provides graduate students and security and intelligence professionals with an opportunity to explore both theoretical and practical knowledge across the disciplines that compose the field that security and intelligence studies has become

 

Country

Institution

Degree / Individual Course

Program Name / Course Name

Program Focus

USA

Fayetteville University

B.A.

Intelligence Studies

The BA in Intelligence Studies Degree Program at FSU will be a pragmatic, critical, and multidisciplinary degree program within the Department of Government & History. The curriculum is designed to provide the students with competencies in contemporary principles of intelligence, history of U.S. intelligence and national security, intelligence research methods, strategic intelligence, and U.S. intelligence and foreign policy.

Minor

Intelligence Studies

The goal of the Intelligence Studies program is to equip students with knowledge and skills necessary to become future leaders in intelligence, security, and law enforcement. Therefore, taking a minor in intelligence studies will enhance your career pathway.

Cerificate

Geospatial Intelligence

Understand fundamental and advanced concepts in geospatial intelligence, Conduct imagery analysis and geospatial analysis, Perform database design and programming. This program is accredited by the USGIF.

         

Country

Institution

Degree / Individual Course

Program Name / Course Name

Program Focus

USA

Henley Putnam University

B.S.

Intelligence Management

The intelligence training program introduces the student to the concepts of intelligence gathering, analysis, and reporting. This intelligence management degree program also provides a basis for the student’s study at more advanced levels.

M.S.

Intelligence Management

The master’s degree in intelligence management program emphasizes the most important advanced intelligence skills by requiring intelligence management courses, intelligence strategy studies, intelligence analysis and writing styles. The master’s in intelligence degree program provides for high-level development of proficiency in intelligence techniques, counterintelligence, collection management, and intelligence briefings.

Certificate

Strategic Intelligence

In this certificate, the student will look at several means of collecting and analyzing multi-discipline information but remain focused on the need and ability to synthesize all of this data, however collected, into objective and cohesive All Source products.

Country

Institution

Degree / Individual Course

Program Name / Course Name

Program Focus

USA

Institute for World Politics

M.A.

Strategic Intelligence Studies

This degree is designed for students who seek careers in the intelligence or counterintelligence field, as well as professionals whose agencies or clientele are charged with the acquisition and interpretation of intelligence. It features courses in fundamental intelligence disciplines, such as intelligence collection, analysis and epistemology, counterintelligence and deception, and covert action. The program equips the student with all of the requisite tools and knowledge necessary for professional success in the field.

 

Country

Institution

Degree / Individual Course

Program Name / Course Name

Program Focus

USA

James Madison University

B.S.

Intelligence Analysis

The Bachelor of Science in Intelligence Analysis was designed specifically for students who seek a career as an intelligence analyst (either in the U.S. government or the private sector). Students learn innovative ways to structure their thinking to solve complex real-world problems when there is both time pressure and a lack of reliable information. The program highlights the continually evolving nature of intelligence analysis, with an emphasis on employing new academic research into analytic methods. Students may choose the National Security or the Competitive Intelligence concentration. Part of the United States Geospatial Intelligence Foundation (USGIF) Certificate program.

 

Country

Institution

Degree / Individual Course

Program Name / Course Name

Program Focus

USA

Johns Hopkins University

M.S.

Intelligence Analysis

The Master of Science in Intelligence Analysis aims to enhance the nation’s capabilities in the analysis of strategic and tactical information collected from open and closed sources. The Master of Science in Intelligence Analysis is an intense course of study for current intelligence analysts who are or aspire to be among the leaders of the Intelligence Community (IC).

Country

Institution

Degree / Individual Course

Program Name / Course Name

Program Focus

USA

Mercyhurst University

B.A.

Intelligence Studies

Bachelor of Arts in Intelligence Studies is a unique multidisciplinary degree, which has as its goal a graduate qualified as an entry-level analyst for government and the private sector. An academically challenging discipline, it combines a liberal arts core with a foreign language or computer science requirement, national and international studies, internships, and intelligence-related courses to provide its graduates with an advanced level of analytical skills.

B.A.

Business and Competative Intelligence

We graduate in-demand research analysts skilled in data extraction, data analysis, and data interpretation, who are also adept at presenting findings to decision makers in business and industry. With a curriculum rooted in the functional areas of business and data analytics, graduates of this program are capable of discovering future growth opportunities for organizations, identifying competitive advantages, and predicting industry trends and market demands.

M.A.

Applied Intelligence

Mercyhurst University’s applied intelligence master’s degree is a 34 credit program designed to provide a theoretical and practical framework for the study of intelligence and its application in a wide variety of contexts. This is accomplished through a rigorous curriculum that includes a basic core, which exposes students to the fundamental as well as advanced concepts and analytical techniques related to intelligence.

 

Country

Institution

Degree / Individual Course

Program Name / Course Name

Program Focus

USA

University of Maryland – College Park

Graduate Certificate

Intelligence Analysis

The objective of the Certificate Program in Intelligence Analysis is to develop proficiency in a uniform set of core conceptual competencies and skills that all those involved in the support of major national security and intelligence agencies should possess, as well as additional tools important to particular forms of intelligence analysis.

 

Country

Institution

Degree / Individual Course

Program Name / Course Name

Program Focus

USA

University of Pennsylvania

Course

Secret Intelligence in American Democracy, 1776 to Present

 
 

Country

Institution

Degree / Individual Course

Program Name / Course Name

Program Focus

USA

University of Texas – El Paso

Minor

Intelligence and National Security Studies

The Minor in INSS is useful for students interested in understanding the complex world of security, especially those seeking careers in the U.S. Intelligence Community and private companies employing a variety of security services.

Undergraduate Certificate

Intelligence and National Security Studies

The Undergraduate Certificate in Intelligence and National Security is designed familiarize students with the history of intelligence and national security, the intelligence cycle, global security risks, the political climate, international relations issues and how government and private organizations work jointly on matters of security. This program is valuable for students with an interest in pursuing a career in the Intelligence Community or the global market place.

Graduate Certificate

Intelligence and National Security Studies

This certificate program is designed to familiarize students with issues in national security law, intelligence and security needs, problems of security risk confronted by private and governmental organizations, and how governments and other organization communicate with each other and work jointly on security matters. Inter-jurisdictional and inter-governmental aspects of security issues concerning infrastructure, travel and transport, immigration, and other similar matters are emphasized. The program is valuable for students interested in understanding the complex world of security bureaucracy, intelligence, and organizational cooperation in security matters, and for those students seeking careers in governmental and private agencies employing security technology, methodology, and services.

Graduate Certificate

Open Source Intelligence

The Graduate Certificate in Open Source Intelligence is designed to enhance open source skills and knowledge primarily for national security applications.

M.S.

Intelligence and National Security Studies

The program aims to give students an advanced understanding of the principal concepts and ideas associated with the subjects of intelligence and national security, an appreciation of the critical role of intelligence in US national security policy and strategy, and critical thinking concepts and ideas and the employment of structured analytic techniques,

 

Country

Institution

Degree / Individual Course

Program Name / Course Name

Program Focus

USA

Geogetown University

MA Inteligence Concentration

Security Studies Program

In this concentration, students acquire an understanding of the practical dimensions of intelligence, including the intelligence cycle, the intelligence disciplines, problems of intelligence collection and analysis, covert action, and the intelligence-policy nexus. Attention is also focused on domestic intelligence, military intelligence, and the intelligence operations and cultures of other countries. Students also consider major conceptual issues such as the appropriate role of intelligence in a democracy, issues of oversight and accountability, the intelligence budget as part of the overall defense budget, and the complexities of secrecy. In addition to helping students prepare for careers in the intelligence community, this concentration also addresses intelligence issues in the military, government agencies, or in government-related industries.

M.P.S.

Applied Intelligence

Unlike other intelligence degrees, The Georgetown University Master’s in Applied Intelligence program focuses on three key sectors: homeland security, law enforcement, and competitive business intelligence to develop a 360-degree perspective of the intelligence landscape while examining cutting-edge practices related to risk assessment, intelligence operations, and analytical techniques.

 

Country

Institution

Degree / Individual Course

Program Name / Course Name

Program Focus

USA

Yale University

Courses

Intelligence, Espionage, and American Foreign Policy; Espionage and International Law; Russian Intelligence, Information Warfare, and Social Media

 

Country

Institution

Degree / Individual Course

Program Name / Course Name

Program Focus

USA

University of Colorado, Colorado Springs

Graduate Certificate

National Security Intelligence

The Graduate Certificate in National Security Intelligence offers students insight into U.S. security and intelligence organizations and structures, and enables understanding of threats that the U.S. is facing from various state and non-state actors. The certificate is designed for those interested in careers in federal- and state-level security and intelligence agencies, military operations and planning, think tanks, and private sector security. Students attending this program will engage with recognized national experts and practitioners in the field. This certificate will provide tools for students to think critically about security threats to the U,S., and to analyze, interpret, and act upon information collected by the intelligence community.

 

בריטניה
  • למרות המסורת הארוכה של הבריטים במודיעין, לארה”ב יש מסורת ארוכה ומפותחת יותר של לימודי מודיעין. ההבדלים בין המדינות בנוגע ללימודי מודיעין אינם מסתיימים רק בהבדל זה. האופן בו מוגדר מודיעין, ההבדלים ההיסטוריים המשמעותיים בין המדינות וההבדל במספר סוכנויות המודיעין (Glees, 284), תורמים כולם למיקוד שונה כשמדובר בלימודי מודיעין, כפי שהם באים לידי ביטוי בעולם האקדמי בבריטניה (M. S. Goodman 2007). חשוב להבין שמודיעין בבריטניה מוגדר באופן כללי כ”מידע הנדרש נגד כוונות ולרוב ללא ידע אודות מחולליו או המחזיקים בו. מקורות נשמרים בסוד מהקוראים [מי שנזקק לתוצרי המודיעין – ק.מ.] כמו-גם טכניקות בהן נעשה שימוש לצורך השגת אותו מידע” (Glees, 282). בארה”ב לעומת זאת, מודיעין הוא כל מידע, סוד או מקור פתוח אותו ניתן להפוך למוצר קצה הנחוץ למקבלי ההחלטות (Glees, 282-283). בסופו של דבר, את ההבדל בפרספקטיבות בין שני צדי האוקיינוס האטלנטי ניתן להגדיר כהבדל בין היחס למודיעין כאל מידע סודי למול היחס למודיעין כתהליך.
  • בשל הגדרה בריטית צרה יותר למושג מודיעין, קל יותר להבין את המסורת הבריטית בנוגע למודיעין ולפיתוח הנושא באקדמיה, בניגוד למצב הקיים בארה”ב. חוק הסודות הרשמיים בבריטניה מבטיח שהמחזיקים בסודות בדרך כלל לא ידברו על נושא כלשהו אלא אם בוטל סיווגו. חוק כזה לא קיים בארה”ב, שם לא קיימת מגבלה על בעלי תפקידים שפרשו מקהילת המודיעין המבקשים להשתלב באוניברסיטאות (Glees, 289). אם לפשט את הדברים, הרי שמידע אודות קהילת המודיעין הבריטי הזורם בפחות חופשיות בהשוואה לארה”ב, מקשה על לימוד המודיעין ולכן הדגש הוא על מקרי בוחן היסטוריים, שהותרו לפרסום (M. S. Goodman 2007).
  • אנתוני גלס (Anthony Glees) הצביע על כך שמיקוד זה חושף פרדוקס בהשוואה בין לימודי מודיעין בארה”ב ובבריטניה – ההגדרה הצרה של מודיעין בבריטניה הובילה למחקר רחב יותר של הנושא בדיסציפלינה ההיסטורית, בהשוואה לארה”ב, שם ניתן דגש למיומנויות בניתוח מודיעיני. גלס מציע שסיבה אפשרית לכך היא שקהילת המודיעין הבריטי מאמינה שבשעה שייתכן שיועיל שלכמה מאנשי המודיעין יהיה תואר בלימודי מודיעין, אין סיבה מיוחדת מדוע הם באמת חייבים את זה (Glees, 288). בבריטניה יש דגש בולט הרבה יותר על לימוד מאשר על הכשרה וזה מכיוון שאוניברסיטאות רבות בבריטניה מסתייגות מהרעיון שאוניברסיטאות צריכות להכשיר את הסטודנטים שלהן ולהקנות להם מיומנויות מקצועיות (Glees, 290).
  • למרות כמה עבודות שכבר נכתבו על ההיסטוריה של המודיעין – הראשונה שבהן שעסקה בהצלחות של המודיעין הבריטי במלחמת העולם השנייה, פורסמה בשנות ה-70 של המאה העשרים, בשל עניין גובר בציבור הבריטי והאמריקני בנוגע לכישלונות וסקנדלים מודיעיניים – קהילת המודיעין הבריטית נותרה סודית (Glees, 286-287) ובהשוואה לארה”ב, נשמר מרחק גדול יותר בין האקדמאיים לבין אנשי המעש בקהילת המודיעין (Scott, 153). למרות זאת, אירועי ה-11 בספטמבר וכישלונות במלחמת עיראק, חוללו שינוי גם במודעות של קהילת המודיעין הבריטית (Gill, 10).
  • פרסום הסקירה של לורד באלטר אודות המודיעין על נשק להשמדה המונית (Lord Butler’s Review of Intelligence on Weapons of Mass Destruction) ושחרור של מסמכים ארכיוניים אחרים, הגבירו את תשומת הלב האקדמית לנושא המודיעין ובמיוחד את תשומת הלב של ההיסטוריונים. המחקר האקדמי אודות מודיעין בבריטניה התפתח בצורה מרשימה בתחום של היסטוריה בינלאומית והתבסס בעיקרו על מחקר ארכיוני (Scott, 147). המתודה הדומיננטית בבריטניה היא לימוד היסטוריה, החלטות ספציפיות שהתקבלו על ידי המדינאים והאופן בו השפיע המודיעין על החלטות אלו. הגישה הזו באה לידי ביטוי בכתב העת הבריטי המוביל בתחום Intelligence and National Security, שהושק ומנוהל בעיקר על ידי היסטוריונים (Campbell, 316).
  • עדות נוספת למאפייני הגישה הבריטית ניתן למצוא בבחינת תכניות לימודי מודיעין המוצעות על ידי האוניברסיטאות הבריטיות. באופן כללי ולא רק בבריטניה, קורסים באוניברסיטאות מחוץ לארה”ב אודות מודיעין נלמדים במסגרת לימודי תואר שני. אך בשנים האחרנות נפתחו קורסים ותוכניות בלימודי המודיעין ברמת תואר ראשון בכמה אוניברסיטאות בריטיות. הקורסים והתוכניות בתחום של המודיעין משולבים עם נושאים אחרים שרלוונטיים לתפקידו של המודיעין בזירות הביטחון הלאומי, אסטרטגיה ומלחמה במאה ה-21 ונשארים בתוך הגישה הבריטית ללימודי המודיעין. בדרך כלל קורסים יחידים [שלא במסגרת תכנית לימודים כללית – ק.מ.] אודות מודיעין נלמדים בעיקר במחלקות להיסטוריה ובוחנים את האינטראקציה בין מודיעין, מלחמה, פוליטיקה, ויחסים בינלאומיים כמושגים המרכזיים בתחום. הקורסים אינם כוללים הוראה בנושא הערכה מודיעינית. אוניברסיטאות בריטיות בהן נלמדות תוכניות במודיעין ברמה תואר ראשון, כדוגמת אניברסיטת אבריסטווית’ ואוניברסיטת בקינגהאם, גם בונות את תוכניותיהן סביב האינטראקציה בין המודיעין ונושאים קשורים אליו כמו ביטחון וסייבר ולא מתמקדות במודיעין כתחום בפני עצמו. באוניברסיטת אבריסטווית’, תוכניתה “אסטרטגיה, מודיעין, וביטחון” בוחנת את הדינמיקה שבין המושגים האלו וההיסטוריה של המודיעין והתפתחותו במסגרות מגוונות. אוניברסיטת בקינגהאם מכוונת ללמד המודיעין באופן יותר מודרני ויותר רלוונטי לאתגרים העכשוויים דרך תוכניתה “ביטחון, מודיעין, וסייבר.” סטודנטים בתוכנית הזאת לומדים המושגים המרכזיים במודיעין וביטחון ובמקביל לומדים את נושא הסייבר אך ברמה שטחית שמיועדת רק להבנה כללית ולא לצורך התמחות. ברמת תואר שני, תכניות לימודים בנושא מודיעין הן ואריאציות של תכניות ללימודי יחסים בינלאומיים, שתכליתן הכשרת חוקרים אקדמיים בתחום ולא הכשרה מקצועית. כאמור, המיקוד על מודיעין נעשה בעיקר באמצעות מקרי בוחן היסטוריים, מה שמצביע על התפתחות התחום בדיסציפלינה ההיסטורית, עם דגש מופחת על התחום התיאורטי, המאפיין יותר את הדיסציפלינה של מדעי החברה (Corvaja, 84).
  • כך לדוגמה, בתכנית תואר שני בלימודי מודיעין וביטחון בינלאומי במחלקה ללימודי מלחמה בקינגס קולג’ מצוין” “אתה תפתח מודעות לאופן בו נושאי מודיעין באים לידי ביטוי בסוגיות ביטחוניות של מלחמה ושלום. אתה גם תרכוש הבנה בנוגע לדילמות אתיות הכרוכות בפעולות מודיעין” (King’s College London), (Corvaja, 94). ואכן, במסגרת קורסי הבחירה בתכנית נכלל קורס ליבה “מודיעין בשלום ובמלחמה”. מבין כל קורסי הבחירה בתכנית, אין ולו קורס אחד בעל מאפיינים הכשרתיים, כדוגמת אלו המוכרים באוניברסיטאות בארה”ב. לרוב מדובר בקורסים הממוקדים בנושא או באזור בדומה למקובל בתכניות הלימודים של יחסים בינלאומיים (Corvaja, 94-95).
תוכניות לימודי מודיעין בבריטניה- טבלה מסכמת

 

Country

Institution

Degree / Individual Course

Program Name / Course Name

Program Focus

UK

Brunel University

M.A.

Intelligence and Security Studies

This course will be of value to individuals seeking to go into security-oriented careers in both the private and public sectors. It is suitable to individuals engaged in the security professions who seek further qualifications and professional enhancement. A distinctive feature of the course lies in its combining the rigorous study of intelligence and security policy studies with practical opportunities to develop intelligence skills through case studies and simulation exercises dealing with intelligence analysis.

Course

Course: National Security Intelliegence

 
 

Country

Institution

Degree / Individual Course

Program Name / Course Name

Program Focus

UK

University of Salford

M.A.

Intelligence and Security Studies

Intelligence and security issues are at the top of the political agenda and the increased availability of intelligence material means that it is possible to place these issues within their historical context. This course is the longest-running non-governmental postgraduate course in the UK in the area of contemporary intelligence and security issues. MA Intelligence and Security Studies (Distance Learning) is currently only open to serving professionals in the armed forces, policing organisations and other related bodies.

Courses

Introduction to Intelligence and Security; Intelligence, Security and Politics in Britain

Coursework in the BA Contemporary Military and international History

 

Country

Institution

Degree / Individual Course

Program Name / Course Name

Program Focus

UK

Aberystwyth University

B.A.

International Politics and Intelligence Studies

International Politics and Intelligence Studies explores the secret world of ‘cloak and dagger’. Questions about intelligence – its collection, use, and influence – are central to international politics, security and strategy. This degree is not only concerned with the history of intelligence and its contemporary uses, but also the efficacy and morality of ‘covert operations’ and the legitimacy and accountability of intelligence gathering and use.

B.S.c

Strategy, Intelligence, and Security

In an increasingly interconnected, contested and complex world, international actors face a range of security challenges. These include inter-and intra-state conflict, international terrorism, cyber threats, nuclear proliferation , global health pandemics, transnational crime, population displacement, natural disasters, and climate change. The BSc in Strategy, Intelligence and Security Studies at Aberystwyth University will draw on ideas from strategic, intelligence and security studies to understand and analyse these challenges from different perspectives, and explore innovative and holistic responses to them.

 

Country

Institution

Degree / Individual Course

Program Name / Course Name

Program Focus

UK

King’s College London

M.A.

Intelligence & International Security

Our course will enable you to examine the nature, processes, roles and case studies of intelligence and their interaction with developments in international security. In examining the trends that continue to shape intelligence and geo-strategic developments in the 21st century our course offers a unique multidisciplinary approach based on the strengths of the department. We aim to provide a framework in which to understand the nature and role of intelligence in its relationship to wider issues in war and international security; an understanding of the processes, practices and institutions that have characterised intelligence in the modern era; an understanding of the problems connected with intelligence collection,assessment and ability to predict events in world affairs; and an appreciation of the particular ethical concerns generated by intelligence related phenomena.

Course

Intelligence Studies

Course part of the MA in Defence and Security Studies

Course

Intelligence, War and International relations

Course part of B.A. in History and International Realtions

Country

Institution

Degree / Individual Course

Program Name / Course Name

Program Focus

UK

Brunel University

M.A.

Intelligence and Security Studies

This course will be of value to individuals seeking to go into security-oriented careers in both the private and public sectors. It is suitable to individuals engaged in the security professions who seek further qualifications and professional enhancement. A distinctive feature of the course lies in its combining the rigorous study of intelligence and security policy studies with practical opportunities to develop intelligence skills through case studies and simulation exercises dealing with intelligence analysis.

Course

Course: National Security Intelliegence

 

Country

Institution

Degree / Individual Course

Program Name / Course Name

Program Focus

UK

University of Salford

M.A.

Intelligence and Security Studies

Intelligence and security issues are at the top of the political agenda and the increased availability of intelligence material means that it is possible to place these issues within their historical context. This course is the longest-running non-governmental postgraduate course in the UK in the area of contemporary intelligence and security issues. MA Intelligence and Security Studies (Distance Learning) is currently only open to serving professionals in the armed forces, policing organisations and other related bodies.

Courses

Introduction to Intelligence and Security; Intelligence, Security and Politics in Britain

Coursework in the BA Contemporary Military and international History

 

Country

Institution

Degree / Individual Course

Program Name / Course Name

Program Focus

UK

Aberystwyth University

B.A.

International Politics and Intelligence Studies

International Politics and Intelligence Studies explores the secret world of ‘cloak and dagger’. Questions about intelligence – its collection, use, and influence – are central to international politics, security and strategy. This degree is not only concerned with the history of intelligence and its contemporary uses, but also the efficacy and morality of ‘covert operations’ and the legitimacy and accountability of intelligence gathering and use.

B.S.c

Strategy, Intelligence, and Security

In an increasingly interconnected, contested and complex world, international actors face a range of security challenges. These include inter-and intra-state conflict, international terrorism, cyber threats, nuclear proliferation , global health pandemics, transnational crime, population displacement, natural disasters, and climate change. The BSc in Strategy, Intelligence and Security Studies at Aberystwyth University will draw on ideas from strategic, intelligence and security studies to understand and analyse these challenges from different perspectives, and explore innovative and holistic responses to them.

 

Country

Institution

Degree / Individual Course

Program Name / Course Name

Program Focus

UK

King’s College London

M.A.

Intelligence & International Security

Our course will enable you to examine the nature, processes, roles and case studies of intelligence and their interaction with developments in international security. In examining the trends that continue to shape intelligence and geo-strategic developments in the 21st century our course offers a unique multidisciplinary approach based on the strengths of the department. We aim to provide a framework in which to understand the nature and role of intelligence in its relationship to wider issues in war and international security; an understanding of the processes, practices and institutions that have characterised intelligence in the modern era; an understanding of the problems connected with intelligence collection,assessment and ability to predict events in world affairs; and an appreciation of the particular ethical concerns generated by intelligence related phenomena.

Course

Intelligence Studies

Course part of the MA in Defence and Security Studies

Course

Intelligence, War and International relations

Course part of B.A. in History and International Realtions

 

קנדה

  • עד אמצע שנות השמונים רוב הפרסומים המודיעיניים בקנדה היו פרסומים ממשלתיים רשמיים שעסקו בשערוריות שזעזעו את המשטרה הפדרלית הקנדית (Royal Canadian Mounted Police (RCMP) ) במהלך סוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80. אלא שמאז שהוקם שירות הביטחון והמודיעין הקנדי (Canadian Security Intelligence Service (CSIS)) בעקבות המלצת ועדת מקדונלד, שחקרה את ה-RCMP), , מידע אודות המודיעין הקנדי התחיל להתפרסם באופן יותר קבוע, בעיקר על ידי סקירת ועדת ביטחון ומודיעין (Security Intelligence Review Committee (SIRC)). מאז 1984, מפרסמת הועדה דוחות שנתיים מפורטים, המספקים מידע ותובנות מעולם שירות הביטחון והמודיעין הקנדי (CSIS) כמו-גם מעולם המודיעין הקנדי באופן כללי (Weller, 52).
  • לימודי המודיעין בקנדה הם בהיקף נמוך אך מבוסס ובריא ברמה האקדמית. רוב הכתיבה אודות מודיעין בקנדה נעשתה ברובה על ידי אקדמאים קנדיים, בעיקר היסטוריונים בהכשרתם האקדמית ואילו מספרם של מדעני מדינה, שתרמו למחקר ולכתיבה, היה קטן יותר. רבים מהחוקרים בתחום שייכים לאגודת מחקר המודיעין הקנדי CASIS(the Canadian Association for Security and Intelligence Studies ) המוערכת כחשובה וכמובילה בקנדה. האגודה מקיימת מאז 1985 כנס שנתי בו משתתפים חוקרים וממלאי תפקידים בקהילות המודיעין (Weller, 50). נראה שהמוטיבציה העיקרית של אלו הנוטלים חלק במחקר מודיעין ובלימודי מודיעין נובעת מעניין ומתחושת מחויבות. רבים מהם חשים שבכתיבתם ובמחקר הנושא הם ממלאים שירות ציבורי בהתייחסותם לתחום שרוב הציבור אינו חשוף לו ובכך הם תורמים לחיזוק הדמוקרטיה והפיקוח על המוסדות המדינתיים (Weller, 55).
  • מטרות האגודה הקנדית (CASIS) הן לעודד את הוראת המודיעין באוניברסיטאות ובמכללות ולמסד פורום לאקדמאים ואנשי מעש לדיון בנושאים הקשורים למודיעין במסגרת הערכים החוקתיים של החברה (CASIS). רוב התכניות ללימודי מודיעין באוניברסיטאות קנדיות נלמדות במסגרת לימודי תואר שני והגישה הרווחת היא הגישה ההיסטורית עם מיקוד אינטר-דיסציפלינרי ולא בהכשרה ובהקניית מיומנויות, כשההנחה היא שהסטודנטים לתואר שני כבר רכשו מיומנויות של חשיבה ביקורתית וכתיבה אקדמית במהלך לימודי התואר הראשון. תכניות הלימודים בנושאים הקשורים למודיעין נלמדות במספר מוסדות אקדמיים בולטים בקנדה ובהם: Carleton University’s Centre for Security, Intelligence and Defense Studies at the Norman Patterson School of International Affairs; Simon Fraser University’s Terrorism, Risk & Security Studies Program; University of Ottawa’s Summer course on Intelligence and Security; the Centre for Conflict Studies at the University of New Brunswick, אשר גם מוציא לאור את כתב העת The Journal of Conflict Studies.
  • ניתן להצביע על כמה מוטיבים בולטים המשפיעים על הספרות המחקרית הקנדית בנושאי ביטחון ומודיעין. אחד מהבולטים במיוחד הוא השערוריות שנכרכו בשירות הביטחון והשיטור הקנדי RCMP, כששאלות קשות בנושא הגבולות הראויים של החוק והאתיקה היו בלב השיח הציבורי והשפיעו גם על הכתיבה המחקרית. והדיון בשאלת השייכות והכפיפות של שירות המודיעין האזרחי הקנדי (זה שמחוץ לממסד הביטחוני) והקשיים הנוגעים לתפקודו ולפיקוח האזרחי עליו (Weller, 53). ואכן, בשנים האחרונות מוקדשת תשומת לב רבה בכתיבה האקדמית לסוגיית הפיקוח האזרחי על קהילת המודיעין. מוטיב שלישי המשפיע על המחקר האקדמי נוגע לשאלה בדבר הצורך של קנדה בשירות מודיעין חוץ (מודיעין מדיני בעבור שירות החוץ הקנדי – ק.מ.) (Weller, 54).
תוכניות לימודי המודיעין בקנדה- טבלה מסכמת

 

 

Country

Institution

Degree / Individual Course

Program Name / Course Name

Program Focus

Canada

Carleton University

M.A. Specialization

Intelligence in International Affairs

Examines the role of intelligence in international affairs with a focus on national and international security issues, using theoretical and practical approaches to explore the role, function, limits, and impact of intelligence on foreign and security policies, policy making and policy implementation.

 

Country

Institution

Degree / Individual Course

Program Name / Course Name

Program Focus

Canada

Simon Fraser University

Course

Human Intelligence and Tradecraft

The Cohort Special Arrangement (CSAR) Terrorism, Risk, and Security Studies Professional Master’s Program (TRSS) is a unique, interdisciplinary program, delivered completely online, that addresses public safety and national security challenges from a number of perspectives, including Terrorism Studies, Human Intelligence, Computation and Big Data, Risk Assessment, Decision Analysis, and Public Policy to address national security issues from a variety of diverse, yet complimentary, disciplinary perspectives.

 

Country

Institution

Degree / Individual Course

Program Name / Course Name

Program Focus

Canada

University of Ottawa

Graduate Certificate

Summer Course on Intelligence and Security

The course will offer participants, in a small seminar setting, an opportunity to engage in an intensive week of critical discussion and thinking on key aspects of the modern practice of intelligence and security. It will explore both a Canadian and international perspective and will draw out an appreciation of both the practitioner and academic/public policy perspectives on contemporary intelligence issues. The course will seek to deepen participants’ understanding of the nature of intelligence, its challenges, and its uses.

 

Country

Institution

Degree / Individual Course

Program Name / Course Name

Program Focus

Canada

University of New Brunswick

B.A. / M.A.

Course: Intelligence in War and Diplomacy Since 1939 / Course: Intelligence in War and Diplomacy since 1945

Examines the growth and function of national intelligence communities in Britain, the United States, and the Soviet Union. Considers effects of intelligence on policy makers.

 

גרמניה
  • וולפונג קריגר (Wolfgang Krieger) אחד מההיסטוריונים הגרמניים הבולטים של המודיעין, כתב בשנת 2004 ש”היסטוריונים גרמנים הראו עד עתה עניין מועט בהיסטוריה של שירותי המודיעין ובתפקיד שמילא המודיעין בפוליטיקה הלאומית והבינלאומית” (Krieger, 185). לימודי מודיעין בגרמניה פחות מפותחים מאלו שבארה”ב ובבריטניה, ובכל גרמניה אין ולו תכנית אחת בתחום (Corvaja, 79). מספר גורמים תרמו לאי-התפתחותו של התחום בגרמניה: מחסור במסמכי מודיעין לא מסווגים, שפרסומם אושר על ידי ארכיוני המדינה, העדר נוכחות של פורשי קהילת המודיעין במרחב האקדמי – אין תנועה בין המרחב הממשלתי ובכללו קהילת המודיעין לבין המרחב האקדמי ודפוס החשיבה של האקדמיה הגרמנית שאינה מתמקדת במחקר נושאי הגנה וביטחון (Krieger, 186), (Corvaja, 80). הסבר נוסף אפשרי נעוץ בהעדר מסמכי ארכיון למחקר.
  • ממד נוסף הוא התרבות האקדמית בגרמניה המסכלת התרחבות והתפתחות של לימודי מודיעין במדינה. מאז 1945, לימודי ביטחון בין-לאומי נותרו כתת-דיסציפלינה קטנה עם מיקוד שונה מהמוכר בעולם האנגלוסקסי. צבאות שויכו אסוציאטיבית עם מיליטריזם, מלחמות ואימפריאליזם. יתרה מכך, גם אלו הנמנים על המחנה הריאליסטי במחלקות למדעי המדינה ויחסים בין-לאומיים, היו שוליים (Krieger, 188). התפקיד שמילאו הגסטאפו והשטאזי בהיסטוריה ובפוליטיקה של גרמניה העכשווית גרמו לתרבות האקדמית המודרנית בגרמניה להתרחק מהנושאים הללו (Glees, 287).
  • למרות הגישה המקובלת והרווחת באקדמיה הגרמנית המגמדת את הצורך בלימודי מודיעין, ניתן לזהות מספר מגמות הפוכות. בסוף המלחמה הקרה, ארכיוני השטאזי הפכו לנגישים יחד ובהם נמצאו גם מסמכים רוסיים. חשיפת המסמכים הובילה להתעניינות של קבוצה קטנה של היסטוריונים גרמניים בנושא והם הקימו קבוצת מחקר במטרה לנצל ולמנף את ההזדמנות המחקרית החדשה. הם הקימו את האגודה הבינלאומית להיסטוריה של המודיעין the International Intelligence History Association ובשנת 2001 השיקו את כתב העת The Journal of Intelligence History, אותו עורכים במשותף כריס מורן (Chris Moran) מאוניברסיטת וורוויק (University of Warwick) ושלמה שפירו מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן בישראל (Krieger, 191), (Gill, 9).
  • למרות ההתפתחויות המינוריות המתוארות, המכשולים בפני התפתחות לימודי מודיעין בגרמניה עדיין קיימים. המעברים של בעלי תפקידים בין המרחב הממשלי למרחב האקדמי מוגבלים ומצומצמים מאוד בהשוואה למקובל בארה”ב ואפילו בבריטניה, בעיקר כשמדובר במעברים בין שירותי המודיעין לאקדמיה. ההשפעה שיש לתרבות האקדמית והממשלית הזו על לימודי מודיעין באה לידי ביטוי במיעוט ניכר של מרצים וחוקרים באוניברסיטאות בעלי ניסיון מעשי בקהילת המודיעין הגרמנית (BND) (Krieger, 194). מיכאל גודמן (Michael Goodman) טוען שמחקר מודיעין על ידי מי שאינם בעלי ניסיון במודיעין הופך לחלופה לדבר האמיתי (Goodman 2007), כך שלמעשה, לימודי מודיעין בגרמניה הם לא יותר מאשר תרגיל אקדמי (Krieger, 194).
ספרד
  • לימודי מודיעין בספרד החלו על ידי עיתונאים וחוקרים שניסו לחשוף שערוריות וכישלונות של המודיעין הספרדי במהלך שנות ה-80 וה-90. ספרים ומאמרים שנכתבו באותן שנים מספקים שפע פרטים למחקר בנושא. למרות זאת, הטיפול האקדמי בנושא היה שולי ותפישת הציבור את המודיעין הייתה לא מדויקת ושגויה. רק לאחר הקמת “מרכז המודיעין הלאומי Centro Nacional de Inteligencia (CNI) בשנת 2002, נוצרה יותר פתיחות באקדמיה ואוניברסיטאות בספרד החלו לפתח את התחום, שעד אז היה נחלתם של עיתונאים. בשנת 2005 נחתמו מספר הסכמים בין מרכז המודיעין הלאומי לבין אוניברסיטאות ספרדיות להקמת צוותי מחקר מודיעין ולהשקת תכניות ללימודי מודיעין (Arcos, 340-341).
  • לימודי מודיעין באקדמיה הספרדית זכו לתמיכה גוברת של משרד ההגנה הספרדי ומרכז המודיעין הלאומי. הגידול בתמיכה היה בתגובה לרצון של הממסד הספרדי לקדם תמיכה ציבורית במודיעין על ידי קירובו לתרבות המודיעין (Matey, 751), בין היתר, באמצעות מה שמוכר בספרד כיוזמת תרבות מודיעין של המרכז למודיעין לאומי (National Intelligence Centre’s Intelligence Culture Initiative) (Arcos, 333). עיקרה של יוזמה זו היה בפיתוח יחסי הגומלין בין המרכז לבין האקדמיה הספרדית. סוכנויות המודיעין בספרד הבינו שניתן ונכון יהיה לנצל את הידע והמומחיות שיש לאקדמאים. באמצעות פיתוח ועידוד של אווירת פתיחות והכלה, ה-CNI יכול לצאת נשכר ביתר קלות מהמומחיות האמריקנית. בנוסף, מחקר מודיעין אקדמי והוראת הנושא בתכניות הלימודים האקדמיות מאפשר ל-CNI לקדם מחקר בנושאים חשובים מבחינתו. (Arcos, 340-341).
  • כתוצאה מיוזמה זו, בשנת 2006, השיקו במשותף, ראש התכנית שירותי מודיעין ומערכות דמוקרטיות (Chair on Intelligence Services and Democratic Systems) באוניברסיטת ריי חואן קרלוס (Rey Juan Carlos University), המכון למודיעין, ביטחון והגנה (the Institute of Intelligence for Security and Defense) באוניברסיטת קרלוס ה-3 (Carlos III University) והמו”ל Plaza y Valdes Publishers, את כתב העת הספרדי הראשון בנושאי מודיעין Inteligencia y seguridad: Revista de ana ́ lisis y prospective, שמאוחר יותר שונה שמו ל- The International Journal of Intelligence, Security, and Public Affairs.
  • בשנת 2009 הוקמה באוניברסיטאות ריי חואן קרלוס וקרלוס ה-3 התכנית הראשונה ללימודי תואר שני בניתוח מודיעיני. הסגל האקדמי כלל אקדמאים ממדינות שונות ובעלי תפקידים מה-CNI. תכנית הלימודים של התכנית מושפעת יותר מהגישה האמריקנית ללימודי מודיעין (Arcos, 341).
  • כיום מקובלות בספרד ארבע גישות שונות ללימודי מודיעין: הגישה ההיסטורית/צבאית, הגישה העיתונאית, הגישה הכלכלית והגישה של מדעי המדינה ויחסים בינלאומיים. את ארבע הגישות ניתן לתאר באמצעות ארבע נקודות מבט: תיאורית, פוליטית, נורמטיבית והסברית. בראיית האקדמיה הספרדית, לימודי מודיעין חייבים להיות אובייקטיבים ולהציג את כל העובדות הרלוונטיות, המגדירות מציאות קונקרטית ועליהם לעסוק בשאלות פרגמטיות הקשורות ליחסים בין מודיעין ומדיניות, תוך הבנה שמודיעין חייב להיות מובן כתחום ידע ולקבל את העובדה שמודיעין הוא חלק אינטגרלי ובלתי-נפרד מתהליכי קבלת החלטות. לימודי מודיעין צריכים להבהיר אלו מטרות מבקשת המדינה להשיג באמצעות שירותי המודיעין השונים ואת ההצדקה לקיומם ולפעולתם במרחבים המדיני והצבאי. סוג כזה של הוראה ומחקר ממוקד במרכיבים השונים של המודיעין, אופן פעולתם והתוצרים המודיעיניים (Matey, 752-757).
  • למרות ההתקדמות הרבה בתחום, נידרש להמשיך ולפתח את לימודי המודיעין בספרד. המכשולים בפני התקדמות נוספת בתחום בספרד הם: מחסור באנשי סגל מנוסים ומומחים בתחום, מחסור באנשי סגל הבקיאים בספרות בתחום המפורסמת בשפות זרות (בעיקר אנגלית), מחסור בהגדרות קונספטואליות ותיאורטיות ברורות בנוגע למהו מודיעין, היעדר הבנה משותפת, מחוץ לקהילת המודיעין הספרדית, של מהות המודיעין (העדר תרבות מודיעינית), שימוש גובר במילה מודיעין בתחום העסקי למרות העדר כל קשר לקהילת המודיעין הספרדית, תהליכים איטיים מדי של שחרור מסמכים מסווגים כבסיס למחקר ונטייה מסורתית לחשיבה ותיאוריות קונספירטיביות בנוגע למודיעין (Matey, 751, 754, 755, 758). בסופו של דבר, “ההתפתחות של לימודי מודיעין בספרד תהיה תלויה בהיווצרותה של תרבות אקדמית המבינה שלימודי מודיעין בחברה דמוקרטית היא מנגנון הכרחי וחיוני של מדינה מודרנית” (Matey, 760).

 

Country

Institution

Degree / Individual Course

Program Name / Course Name

Program Focus

Spain

Universidad Rey Juan Carlos

M.A.

Intelligence Analysis

The general objective of the Master in Intelligence Analyst is to train professionals capable of working as analysts in intelligence production units, study services, analysis and prospective or strategic planning cabinets of public or private entities, such as companies, non-governmental organizations and institutions and organs of the Public Administrations. This general objective is specified in specific training and learning objectives, whose achievement through the monitoring of the designed curriculum will allow the student to acquire the necessary professional skills to work as an intelligence analyst.

 

צרפת
  • בצרפת, כמו בגרמניה, מוכרת המנטליות בקרב הציבור והאקדמיה המושפעת מסיבות היסטוריות ותרבותיות, אשר מתייחסת בחשדנות ובזלזול ללימודי מודיעין. ראשית, עבודת המודיעין מעולם לא זכתה להערכה גדולה מדי של הממסד הפוליטי, הצבא, האקדמיה והממסד הכלכלי בצרפת. בכירים בקהילת המודיעין הצרפתי ציינו שצרפת נעדרת תרבות מודיעינית. מודיעין וריגול נתפשו באופן שלילי מאז פרשיית דרייפוס. מאידך גיסא, מאמצים משמעותיים המושקעים בריגול נגדי כנגד מאמצים לפגוע באינטרסים של הצבא והכלכלה הצרפתים נתפשים באופן חיובי יותר. המיקוד בצרפת בכל הנוגע למודיעין הוא לרוב בהעדפה ברורה לענייני פנים הקשורים בביטחון פנים והגנה על האומה (Denécé, 726-727).
  • שנית, היסטוריונים ומדעני מדינה באופן מסורתי לא החשיבו את המודיעין כפרמטר חשוב במדינאות ולא התייחסו אל סוכנויות המודיעין כאל גורם משפיע וחשוב במיוחד בכל הנוגע למדיניות צרפת. מומחי ומקצועני המודיעין בשירותים השונים בפירוש לא הובנו. בנוסף, האופי החשאי של עבודת המודיעין לא עלה בקנה אחד עם דפוסי הפעולה של חוקרים באקדמיה והעדר נגישות למסמכים במשך תקופה ארוכה סיכלה את האפשרות למחקר היסטורי משמעותי (Denécé, 731).
  • הצמיחה וההתפתחות של לימודי מודיעין בעולם האקדמי בצרפת היא בעיקרון תוצאה של מהפיכת המידע והתגברות התחרות הגלובלית מאז תחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת. גורמים מובילים בתחום הכלכלי החלו לגלות עניין גובר בהכללת מודיעין בעולם העסקי. בתגובה לדרישות החדשות הגוברות בשוק, אוניברסיטאות המתמחות בלימודי מנהל עסקים, מנהל וכלכלה, החלו לספק קורסים בנושא מודיעין עסקי הן כקורסים בודדים ברמת התואר הראשון והן כתחום התמחות בלימודי תואר שני. במקביל, גדל היקף המחקר והפרסומים בנושא. בנוסף ליתרון התחרותי שמודיעין עסקי יכול לספק, מתקפת ה-11 בספטמבר הפנתה זרקור למודיעין באמצעי וכלי חיוני לביטחון פנים, הגנה צבאית ומדיניות חוץ (Denécé, 732-733).
  • מאז תחילת המאה ה-21 אוניברסיטאות בצרפת החלו להציע מגוון קורסים בנושא מודיעין וחוקרים הרחיבו את המחקר בתחום. עבודות דוקטורט רבות נכתבו על ידי סטודנטים צרפתים שהדגישו את חשיבות המודיעין לעולם העסקי והכלכלי, ואילו בדיסציפלינות של יחסים בין-לאומיים ומדעי המדינה נכתב מספר קטן הרבה יותר של עבודות (Denécé, 736-739). למרות שמודיעין תחרותי/עסקי דומיננטי יותר בגישה האקדמית הצרפתית, בשנת 1999, הוקם המרכז הצרפתי ללימודי מודיעין the Centre Francais de Recherche sur le Renseignement על ידי חוקרים מהאקדמיה ופורשים מקהילת המודיעין במטרה לקדם את לימודי המודיעין בצרפת (Denécé, 740).
  • בעוד המבנה והתהליך של המחקר האקדמי הרשמי אודות מודיעין נמצאים עדיין בשלבי התפתחות, היוזמות החשובות ביותר באות לידי ביטוי בתחום של המודיעין העסקי. בכל מקרה, הרעיון של התפתחות גישה אקדמית צרפתית (‘‘French School’’) נמצא עדיין בחיתוליו (Denécé, 745), (Gill, 9).
נספח מס’ 2 – כתבי העת בנושא מודיעין

 

Name

SIGNAL Magazine

State

USA

Year Est.

1946

Vol. / Year

Monthly

About

SIGNAL is a monthly international news magazine published by the Armed Forces Communications and Electronics Association (AFCEA) targeting government, military and indusזtry professionals active in the information technology and intelligence fields. Among the topics covered in the magazine are command, control, communications, computers, intelligence, surveillance and reconnaissance (C4ISR); information security; research and development; electronics; and homeland security.

URL

https://www.afcea.org/content/departments/intelligence

Name

Studies in Intelligence

State

USA

Year Est.

1955

Vol. / Year

4 issues per year

About

Published by the CIA’s Center for the Study of Intelligence. It contains both classified and unclassified articles on the methodology and history of the field of intelligence gathering.

URL

https://www.cia.gov/library/center-for-the-study-of-intelligence/csi-publications/csi-studies/index.html

Name

American Intelligence Journal

   

State

USA

Year Est.

1977

Vol. / Year

2 issues per year

About

The American Intelligence Journal is the flagship publication of the National Military Intelligence Association. Now in its fourth decade, the Journal’s focus remains on education and professional development. We seek to augment both the capabilities and the performance of armed forces intelligence operators and their civilian counterparts. The Journal features leading-edge work by authors throughout the wider Intelligence Community, the armed services, and academia. We have an active dialogue with the National Intelligence University, the National Defense University, the Senior Service Colleges, and American Military University to review and publish appropriate articles by their faculty and students. Pieces submitted for publication must pass a careful peer review process.

URL

https://nmia.site-ym.com/?page=AIJ

Name

Journal of Electronic Defense

State

USA

Year Est.

1978

Vol./ Year

Monthly

About

The Journal of Electronic Defense (JED) is the official publication of the Association of Old Crows (AOC), an independent, nonprofit, international professional association promoting public understanding in the science and practice of EW, SIGINT and related disciplines. Our mission is to be the “journal of record” for EW and SIGINT professionals in the military, industry and academia. The AOC’s 13,500+ members read the Journal of Electronic Defense (JED) for its intelligent coverage and insightful analysis of news, trends and business opportunities in the global electronic warfare (EW) and signals intelligence (SIGINT) market, including military offensive cyber operations. JED covers all aspects of the market, including airborne electronic attack, self-protection EW systems, and tactical SIGINT programs associated with weapons systems ranging from aircraft to surface ships, submarines, ground vehicles, and satellites. Our readers include military, government and industry leaders around the world.

URL

https://crows.site-ym.com/page/jed

Name

Naval Intelligence Professionals Quarterly

State

USA

Year Est.

1985

Vol. / Year

4 issues per year

About

The goal of Naval Intelligence Professionals (NIP) is to further knowledge of the art and science of naval intelligence. This goal will be achieved through NIP’s sponsorship of publications, services, and events that provide education on the past, present, and future of naval intelligence. NIP will foster an active professional development program, provide a venue for networking across the naval intelligence community of interest, and offer career support services to accelerate the professional growth of its members. It will engage the academic community and the private sector to assist in reaching its goal. The quarterly serves intelligence and associated professionals in the United States Navy, across the sea services, and the public. Its members serve or have served within the naval intelligence community, and include active duty, reserve and retired officers, enlisted personnel, civilians, and personnel from the private sector with naval intelligence experience.

URL

http://www.navintpro.org/

Name

International Journal of Intelligence and Counterintelligence

State

USA

Year Est.

1985

Vol. / Year

4 issues per year

About

The International Journal of Intelligence and CounterIntelligence serves as a medium for professionals and scholars to exchange opinions on issues and challenges encountered by both government and business institutions in making contemporary intelligence-related decisions and policy. At the same time, this quarterly serves as an invaluable resource for researchers looking to assess previous developments and events in the field of national security.

URL

https://www.tandfonline.com/loi/ujic20

Name

Military Intelligence Professional Bulletin

State

USA

Year Est.

Print began in 1994 with Vol. 20

Vol. / Year

4 issues per year

About

The U.S. Army Intelligence Center of Excellence publishes the Military Intelligence Professional Bulletin (MIPB) quarterly. MIPB presents information designed to keep intelligence professionals informed of current and emerging developments within the field and provides an open forum in which ideas; concepts; tactics, techniques, and procedures; historical perspectives; problems and solutions, etc., can be exchanged and discussed for purposes of professional development.

URL

https://fas.org/irp/agency/army/mipb/

Name

INTELLIGENCER: Journal of U.S. Intelligence Studies

State

USA

Year Est.

Vol. 11 from the year 2000 and later issues are available

Vol. / Year

3 issues per year

About

Intelligencer features papers, book announcements and reviews by intelligence professionals, and analyses of important intelligence topics. By understanding the history of intelligence from its ancient world underpinnings to twenty-first century wizardry, AFIO’s key objectives and principles are to support today’s needs and foster forward thinking for: a strong and responsible national intelligence establishment, understanding of the intellectual, political, business and public communities, strategies in intelligence operations that support leaders as they make timely security decisions, stimulation of interest in the career needs of US Intelligence and its contractors, and execution of effective national policies that advance the defense and security of the country, its citizens and its allies.

URL

https://www.afio.com/22_intelligencer.htm

Name

International Journal of Intelligence Ethics

State

USA

Year Est.

2010

Vol. / Year

2 issues per year

About

The International Journal of Intelligence Ethics (IJIE) is an international peer-reviewed journal devoted to normative aspects of intelligence operations. The journal publishes articles focusing on the role and operations of intelligence in support of national security and the justifications for obtaining intelligence and/or what may justifiably be done to collect and produce intelligence. The journal is connected to the University of Florida Levin College of Law.

URL

http://journals.fcla.edu/ijie

Name

Security and Intelligence Studies Journal

State

USA

Year Est.

2013

Vol./ Year

2 issues per year

About

The Security and Intelligence Studies Journal is an international field-based academic periodical publishing the finest of undergraduate research on intelligence, security, terrorism and counterterrorism, geopolitics, and international relations. As a student-led scholarly publication, the Security and Intelligence Studies Journal is committed to highlighting outstanding undergraduate research that critically examines the current domestic and international security landscape. It is based out of King University in Tennessee.

URL

http://www.king.edu/academics/academicresourses/sisjournal/default.aspx

Name

Global Security and Intelligence Studies

State

USA

Year Est.

2015

Vol. / Year

2 issues per year

About

Global Security and Intelligence Studies is a bi-annual, peer-reviewed, open access publication by the Policy Studies Organization that is designed to provide a forum for the academic community and the community of practitioners to engage in dialogue about contemporary global security and intelligence issues. The journal welcomes contributions on a broad range of intelligence and security issues, and from across the methodological and theoretical spectrum. The journal especially encourages submissions that recognize the multidisciplinary nature of intelligence and security studies, and that draw on insights from a variety of fields to advance our understanding of important current intelligence and security issues. In keeping with the desire to help bridge the gap between academics and practitioners, the journal also invites articles about current intelligence and security related matters from a practitioner perspective. In particular, GSIS is interested in publishing informed perspectives on current intelligence and security related matters.

URL

http://www.ipsonet.org/publications/open-access/gsis

Name

Journal of Strategic Intelligence

State

USA

Year Est.

2016

Vol. / Year

occasional

About

The Journal of Strategic Intelligence seeks to fill a gap in the various related official and academic journals on strategic intelligence. The Journal of Strategic Intelligence is an occasional journal of the College of Strategic Intelligence, National Intelligence University. Our purpose is to publish scholarly research by U.S. intelligence analysts and security professionals that constitutes or contributes to strategic intelligence—that is, a comprehensive understanding of current or emerging regional and transnational issues broadly that will significantly impact national security or interests.

URL

Journal of Strategic Intelligence

Name

Mabat MALAM

State

Israel

Year Est.

1990

Vol. / Year

3 issues per year

About

This publication concerns itself with intelligence and security related matters.

URL

http://www.intelligence.org.il/MabatMalam.aspx

Name

Military and Strategic Affairs

State

Israel

Year Est.

2009-2016

Vol. / Year

3 issues per year, dscontinued

About

The purpose of the Journal of Military and Strategic Affairs is to stimulate and enrich the public debate on military issues relating to Israel’s national security. Military and Strategic Affairs is a refereed journal published three times a year within the framework of the Military and Strategic Affairs Program at the Institute for National Security Studies. Articles are written by INSS researchers and guest contributors.

URL

http://www.inss.org.il/publication/?ptype=407

Name

Intelligence in Theory and in Practice

State

Israel

Year Est.

2016

Vol. / Year

2 issues per year

About

The journal Intelligence—in Theory and in Practice is an outcome of the idea that the Israeli Intelligence Community Commemoration and Heritage Center, as a joint body for the entire intelligence community, should and can contribute to developing a methodological conversation on intelligence practice. This journal aims to provide a periodic forum for a professional, open, and intensive discussion of the methodological issues that are on the Israeli intelligence establishment’s agenda. The main target audience of this journal is the Israeli intelligence community, to which most of the authors belong, with an emphasis on the active community, as well as supporters of intelligence in Israel and abroad.

URL

Intelligence in Theory and in Practices

Name

Cyber, Intelligence, and Security

State

Israel

Year Est.

2017

Vol. / Year

3 issues per year

About

The purpose of Cyber, Intelligence, and Security is to stimulate and enrich the public debate on related issues. Cyber, Intelligence, and Security is a refereed journal published three times a year within the framework of the Cyber Security Program at the Institute for National Security Studies. Articles are written by INSS researchers and guest contributors. Articles may relate to the following issues: Global Policy and Strategy in Cyber, Cyberspace Regulation, National Cybersecurity Resilience, Critical Infrastructure Cyber defense, Cyberspace force buildup, Ethical, and legal aspects in Cyberspace, Cyberspace technologies, Military operations and warfare, Military and strategic thinking, Intelligence, information sharing and Public Private Partnership (PPP), Cyberspace deterrence, Cybersecurity threats and risk analysis methodologies, Cyber incident lesson learned, Researching techniques, tactics, and procedures (TTPs).

URL

http://www.inss.org.il/publication/?ptype=456

Name

Intelligence and National Security

State

UK

Year Est.

1985

Vol. / Year

7 issues per year

About

Intelligence and National Security is a scholarly journal focused on the role of intelligence and secretive agencies in international relations. It examines this aspect of national security from a variety of perspectives and academic disciplines, with insightful articles research and written by leading experts based around the globe. Authors for Intelligence and National Security come from a range of disciplines, including international affairs, history, sociology, political science, law, anthropology, philosophy, medicine, statistics, psychology, bio-sciences, and mathematics. These perspectives are regularly augmented by research submitted from current and former intelligence practitioners in several different nations. Each issue features a rich menu of articles about the uses (and occasional misuses) of intelligence, supplemented from time to time with special forums on current intelligence issues and interviews with leading intelligence officials.

URL

https://www.tandfonline.com/toc/fint20/current

Name

Jane’s Intelligence Review

State

UK

Year Est.

1989

Vol. / Year

12 issues per year

About

Jane’s Intelligence Review is a monthly journal on global security and stability issues. Its coverage includes international security issues, state stability, terrorism and insurgency, ongoing conflicts, organized crime, and weapons proliferation. The magazine in its current form focuses on a range of global security/stability issues, and includes regular features on international security, state stability, terrorism and insurgency, organised crime, and proliferation and procurement. These articles are written by a wide range of expert authors and on-the-ground correspondents.

URL

http://www.janes.com/security/janes-intelligence-review

Name

Journal of Conflict Studies

State

Canada

Year Est.

1980

Vol. / Year

Annual

About

The Journal of Conflict Studies, initially named Conflict Quarterly, was conceived of in 1980 to fulfill the need of providing cutting edge research and analysis of current international affairs. The Journal of Conflict Studies is a peer-reviewed, multi-disciplinary, and inter-disciplinary journal that accepts submissions from a multitude of academic backgrounds as well as area specialists, members of the military and journalists. The content of the journal focuses broadly on low-intensity conflict including intelligence activities.

URL

http://www.unb.ca/fredericton/arts/centres/gregg/what/publications/journal/index.html

Name

Journal of Intelligence, Conflict, and Warfare

State

Canada

Year Est.

2018

Vol. / Year

4 issues per year

About

The Journal of Intelligence, Conflict, and Warfare (JICW) is a quarterly journal that is co-sponsored by Simon Fraser University’s Political Science department and the Canadian Association for Security and Intelligence Studies. This journal will be distributed to a variety of universities and institutions and each issue will provide readers with perspectives from academics, policymakers, and military officials on pertinent issues in multiple disciplines and will speak to the current literature on evolving threats, hybrid warfare, issues in national intelligence, and global security challenges. The JICW is peer-reviewed by undergraduate editors and professors, and we encourage submissions from all disciplines. The JICW will put out a call for papers every quarter and aims to publish its first issue in Summer 2018.

URL

http://casisvancouver.ca/1_16_journal.html

Name

Journal of Intelligence History

State

Germany

Year Est.

2001

Vol. / Year

2 issues per year

About

The Journal of Intelligence History is the official publication of the International Intelligence History Association (IIHA). It is an international peer-reviewed journal that aims to provide a forum for original research on the history of intelligence services, activities and their wider historical, political and social contexts. The journal aims to publish scholarship on all aspects of the history of intelligence, across all continents, countries and periods of history. The journal encourages submissions across a wide range of topics, methodologies and approaches.

URL

Journal of Intelligence History

Name

The Journal of Australian Institute of Professional Intelligence Officers

State

Australia

Year Est.

1991

Vol. / Year

3 issues per year

About

The journal facilitates a disciplined exchange of views on the intelligence theory and practice from acknowledged leaders in the field of intelligence both in Australia and overseas. Included in the Journal are scholarly articles, practitioner perspectives and book reviews. The goal of the journal is to advance the professionalisation of intelligence in Australia.

URL

http://www.aipio.asn.au/Index.asp?pagename=Journal&site=1&siteid=7376

Name

Journal of Policing, Intelligence and Counter Terrorism

State

Australia

Year Est.

2006

Vol. / Year

3 issues per year

About

The Journal of Policing, Intelligence and Counter Terrorism (JPICT) is a peer-reviewed academic journal covering policing, intelligence and counterterrorism published by Routledge. Founded in 2006 as an international journal, it is part of the Centre for Policing, Intelligence & Counter Terrorism at Macquarie University in Australia. The JPICT is an international peer reviewed scholarly journal that acts as a forum for those around the world undertaking high quality research and practice in the areas of: Policing studies, Intelligence studies, Terrorism and counter terrorism studies; Cyber-policing, intelligence and terrorism. The JPICT offers national, regional and international perspectives on current areas of scholarly and applied debate within these fields, while addressing the practical and theoretical issues and considerations that surround them. It aims to balance the discussion of practical realities with debates and research on relevant and significant theoretical issues. The JPICT has the following major aims: To publish cutting-edge and contemporary research articles, reports and reviews on relevant topics; To publish articles that explore the interface between the areas of policing, intelligence and terrorism studies; To act as an international forum for exchange and discussion; To illustrate the nexus between theory and its practical applications and vice versa.

URL

https://www.tandfonline.com/action/journalInformation?show=aimsScope&journalCode=rpic20

Name

The International Journal of Intelligence, Security, and Public Affairs

State

Spain

Year Est.

2006

Vol. / Year

3 issues per year

About

Formerly known as “Inteligencia y Seguridad: Revista de Análisis y Prospectiva”, this journal began as the first Spanish scientific journal dedicated to the study of intelligence. It is now published exclusively in English since 2016. It aims to disseminate original academic and professional articles on matters related to intelligence applied to security, defense, business and the financial-economic environment. The journal’s main goal is to investigate and study intelligence for decision making in a broad sense. It is a meeting point for professionals and academics where they tackle rigorously a wide range of subjects in this field, including issues related to the practice of intelligence in democratic societies.

URL

https://www.tandfonline.com/loi/usip20

Name

European Journal of Intelligence Studies

State

Belgium

Year Est.

2007

Vol. / Year

Once per year

About

The European Journal of Intelligence Studies is a peer-reviewed law journal which aims to reach the private and public security and intelligence community in Europe by providing them high-level academic information with practical relevance. Public actors such as police, customs services, intelligence bodies and other interest groups within the public administration have a need for information on legal topics, historical reviews, managerial trends and an overview of phenomena including espionage, subversion, sabotage, sects, terrorism and political and environmental radical activism. The European Journal of Intelligence Studies will be published in electronic format. Upon publication each subscriber receives an e-mail mentioning author, title, keywords, abstract as well as a link to the PDF file. At the end of each year all articles will be published in a book and sent to the subscribers.

URL

https://books.google.co.il/books/about/European_Journal_of_Intelligence_Studies.html?id=NwRqPgAACAAJ&redir_esc=y&hl=en

Name

Journal for Intelligence, Propaganda and Security Studies

State

Austria

Year Est.

2007

Vol. / Year

2 issues per year

About

Alongside articles concerning the three pillars of the Austrian Center for Intelligence, Propoganda, and Security Studies (Intelligence, Propaganda and Security) the publication also contains editorials, interviews as well as book and media reviews. The journal is published bilingually (English/German).

URL

Journal

Name

Journal of Mediterranean and Balkan Intelligence

State

Greece

Year Est.

2013

Vol. / Year

2 issues per year

About

The Journal of Mediterranean and Balkan Intelligence an international postgraduate academic led-scholarly publication focused on the field of intelligence, counterintelligence, terrorism, counterterrorism, geopolitics and international relations. It is supported by the Research Institute for European and American Studies, based in Athens, Greece. The JMBI aims to provide opportunity to young postgraduate scholar to prepare for careers in academic, government, journalism as well as in the private sector. The JMBI is committed to provide an outlet for reasoned intellectual study and offers a regional perspective of intelligence studies. The journal encourages an interdisciplinary approach to intelligence studies and promotes analyses that use conceptual tools from all major social science discipline – notably, political science, sociology, history, law, ethics, security studies and international relations. The Journal aims to serve as a medium for intelligence scholars and practitioners to exchange views on all aspects of intelligence studies and influence both scholarly debates and policy making.

URL

http://www.rieas.gr/intelligence-journal

 

נספח מס’ 3 – רשימת אגודות והתאחדויות מקצועיו

Name

Armed Forces Communications and Electronics Association

State

USA

Year Est.

1946

About

The AFCEA is a non-profit membership association serving the military, government, industry, and academia as an ethical forum for advancing professional knowledge and relationships in the fields of communications, information technology, intelligence, and security. AFCEA’s Professional Development provides a wide range of program of continuing education, leadership development, and technical training courses. Part of AFCEA: International, AFCEA: Intelligence is the association’s outreach to intelligence professionals worldwide in government, military, academia and the private sector. AFCEA Intelligence provides the structure and interactive forum for networking and sharing ideas in order to strengthen the public/private partnership and to advocate for foreign and domestic intelligence in support of improved national and global security. The AFCEA publishes the monthly SIGNAL Magazine.

URL

https://www.afcea.org/site/Intelligence

Name

The Association of Law Enforcement Intelligence Units

State

USA

Year Est.

1956

About

The Association of Law Enforcement Intelligence Units (LEIU) is an organization whose mission is providing leadership and promoting professionalism in the criminal intelligence community in order to protect public safety and constitutional rights. LEIU established criminal intelligence standards. LEIU maintains a criminal intelligence clearinghouse that facilitates the timely exchange of confidential information among its 240 local, state, and federal member agencies. Its annual conference provides for certificated training and the opportunity for intelligence professionals to network with other members and their associates. LEIU also provides its members with evaluation and technical assistance in the formation and organization of their agency’s intelligence function. In addition, LEIU provides timely publications and appropriate advocacy for professional criminal intelligence standards on the national level.

URL

http://leiu.org/

Name

Association of Old Crows

State

USA

Year Est.

1964

About

The Association of Old Crows is an international professional organization specializing in electronic warfare, tactical information operations, and associated disciplines. The organization draws expertise and information from its members, a pool of thousands of individuals including technology specialists and actual military personnel, and is involved in advancing electronic warfare and information-gathering techniques, disseminating information on these topics, and supporting the education of personnel in related scientific matters. It publishes the monthly Journal of Electronic Defense, a journal covering international developments in the fields of electronic warfare, signals intelligence, electronic intelligence and communications intelligence.

URL

http://www.crows.org/

Name

National Military Intelligence Association

State

USA

Year Est.

1973

About

The National Military Intelligence Association (NMIA) has been the premier professional association for practitioners of military intelligence since 1973. NMIA is dedicated to the support of U.S. security. NMIA seeks to stimulate awareness of the need for effective military intelligence as a critical component of national security. The Association also fosters activities and programs designed to enhance the theoretical and practical foundations of the intelligence “discipline,” and to contribute to the effectiveness of the intelligence professionals who are vital to the successful pursuit of the military intelligence mission of the Services and Agencies as well as thoseworking in military intelligence, other national security activities, homeland defense, law enforcement, and other fields. The NMIA publishes the bi-annual American Intelligence Journal.

URL

https://nmia.site-ym.com/page/AboutNMIA

Name

The Belfer Center for Science and International Affairs

State

USA

Year Est.

1973

About

The Belfer Center for Science and International Affairs is the hub of Harvard Kennedy School’s research, teaching, and training in international security and diplomacy, environmental and resource issues, and science and technology policy. The Center has a dual mission: (1) to provide leadership in advancing policy-relevant knowledge about the most important challenges of international security and other critical issues where science, technology, environmental policy, and international affairs intersect; and (2) to prepare future generations of leaders for these arenas. The Intelligence Project seeks to increase the Center’s capacity to advance policy relevant knowledge in intelligence areas and help prepare future leaders in the field. The initiative builds on the defense and intelligence related research already being done at the Belfer Center and adds new research to fill knowledge gaps. The initiative links intelligence agencies with Belfer researchers, faculty, and Kennedy School students, to facilitate better policy-making in the field and enrich the education of fellows and students about intelligence. The Center’s quartery journal is International Security.

URL

https://www.belfercenter.org/

Name

Association of Former Intelligence Officers

State

USA

Year Est.

1975

About

The Association of Former Intelligence Officers is a non-profit, non-political, educational association for current and former intelligence professionals and supporters of the US intelligence community. The Association’s mission is to build a public constituency for a sound, healthy and capable U.S. intelligence system. The focus on education fosters an understanding of the important role of intelligence in National Security and nurtures interest by students in careers in the many fields used by U.S. Intelligence Agencies. The AFIO publishes the tri-annual journal, the INTELLIGENCER: Journal of U.S. Intelligence Studies.

URL

https://www.afio.com/

Name

The Intelligence and National Security Alliance

State

USA

Year Est.

1979

About

The Intelligence and National Security Alliance (INSA) is a nonpartisan, nonprofit membership organization that provides venues for developing and promoting collaborative, public-private approaches to national security challenges. INSA enjoys extensive participation from senior leaders within the public, private, and academic sectors.

URL

INSA 

Name

International Studies Association (ISA): Intelligence Studies Section

State

USA (University of Connecticut)

Year Est.

1985

About

The Intelligence Studies Section (ISS) is devoted to the advancement of research on all aspects of intelligence as it relates to international studies. Dedicated to studying and teaching the specific subject of intelligence, the ISS also believes that the subject should be addressed in the larger context of international relations, foreign policy, international law, ethics, and the efforts of nation-states to maintain political, economic, and military security. Members of the section are drawn from a variety of disciplines, including political science, history, international relations, sociology, and law.

URL

http://www.isanet.org/ISA/Sections/ISS

Name

Strategic and Competitive Intelligence Professionals

State

USA

Year Est.

1986

About

The Strategic and Competitive Intelligence Professionals (SCIP), formerly the Society of Competitive Intelligence Professionals,[1] is a global nonprofit membership community of “business experts across industry, academia, and government who come together to build and share strategic intelligence, research decision-support tools, processes and analytics capabilities

URL

https://www.scip.org/default.aspx

Name

The Center for Intelligence Studies

State

USA

Year Est.

1988

About

The Center for Intelligence Studies is a non-partisan public policy institution dedicated to the research and dissemination of substantive information regarding the threat posed by foreign intelligence services to the United States, and the proper role, scope, and function of America’s national intelligence services in protecting the national security.

URL

http://www.centerforintelligencestudies.org/home.html

Name

The Military Intelligence Corps Association

State

USA

Year Est.

1987

About

The Military Intelligence Corps Association (MICA) is the premier professional association of the U.S. Army’s Military Intelligence Corps, with the mission of preserving history, educating leaders, honoring professionals, sharing knowledge, and providing supporting award programs. MICA members represent the active duty, reserve component, and retired as well as defense contractors and others who support the MI mission. MICA is an Army-focused professional association that publishes the Vanguard Journal, which offers articles spanning the locations of the U.S. Army. MICA provides support to the Military Intelligence Museum, scholarships and mentoring activities. Chapters are strategically located across the globe. Recently MICA started an email distribution listserver and is exploring social media options.

URL

Home

Name

The Centre for Counterintelligence and Security Studies

State

USA

Year Est.

1997

About

The Centre for Counterintelligence and Security Studies (called the CI Centre) is a non-governmental center committed to excellence in counterintelligence, counterterrorism and security education, analysis and leadership to serve organizations’ needs. It provides advanced counterintelligence and security training, counterterrorism training, research and analysis for the US Government, the Intelligence Community and private sector companies. Its aim is to increase the number of people within these communities who have a broad and deep understanding of the counterintelligence discipline and its strategic importance to mission success.

URL

http://www.cicentre.com/

Name

Advanced Technical Intelligence Association

State

USA

Year Est.

1998

About

The Advanced Technical Intelligence Association provides education, awareness and training. Members range from the largest aerospace corporations to small businesses, all with a common interest in advancing the maturity, applications, and benefits of MASINT technologies.

URL

http://atia-assn.org/

Name

The Intelligence & Security Academy, LLC

State

USA

Year Est.

1999

About

The Intelligence & Security Academy offers education, training and consulting in national security issues and the more general area of analytic training. The Academy’s faculty are former senior intelligence officers and managers, each of whom has had more than two decades of experience across a range of intelligence activities and functions The Academy believes in a blended approach to education that combines a variety of teaching techniques, including podium presentations by Academy faculty, featured guest speakers, in-class exercises and case studies that often involve student presentations and discussion, and the use of other media, such as films. In-class activities allow the students to apply their knowledge on a real-time basis. In addition to on-site education and training for clients with groups of students, the Academy offers a limited number of individual enrollment courses through its OpenAcademy.

URL

Home

Name

United States Geospatial Intelligence Foundation

State

USA

Year Est.

2004

About

USGIF is the only organization of its kind aimed at bringing together the many disciplines involved in the geospatial intelligence sector to exchange ideas, share best practices, and promote the education and importance of a national geospatial intelligence agenda. Being the first and only organization of its kind, USGIF has helped to advance the tradecraft through its many events and programs, such as the highly acclaimed GEOINT Symposium and technology focused Tech Days. The Foundation currently has more than 200 sustaining member organizations supporting and assisting in executing the Foundation’s objectives. The Foundation also has made education a top priority, exemplified by its scholarships, college and university accreditation programs, grants to underprivileged K-12 schools and other initiatives. The USGIF publishes a monthy journal, Trajectory.

URL

https://usgif.org/

Name

Oxford Intelligence Group

State

UK

Year Est.

1987

About

The Oxford Intelligence Group is a research initiative based at Nuffield College, that is broadly concerned with the academic study of Intelligence. It hears papers on ‘intelligence’, as part of academic ‘intelligence studies’ and their connections with political science, international relations, and modern history. The main focus is understanding on intelligence’s place in the modern world, in the UK and overseas. The Group seeks to have both official and academic speakers, and particularly values papers on foreign intelligence systems and on subjects that link ‘intelligence studies’ with other academic fields.

URL

http://oig.nuff.ox.ac.uk/

Name

Centre for Intelligence and Security Studies

State

UK

Year Est.

2003

About

Brunel University’s Centre for Intelligence and Security Studies (BCISS) is an inter-diciplinary research centre, established in the UK to deal specifically with intelligence issues, policy and institutions, to promote and develop social science and policy-oriented approaches to intelligence.

URL

http://www.brunel.ac.uk/research/Centres/Centre-for-Intelligence-and-Security-Studies

Name

Centre for Security and Intelligence Studies

State

UK

Year Est.

2008

About

The Centre for Security and Intelligence Studies at Buckingham University (BUCSIS) was established in 2008 as a world-class centre for research into the key Security and Intelligence issues facing the UK and the world in the 21st century. The Centre is headed by a leading academic in the field, Professor Anthony Glees, and is supported by a research and teaching team led by Dr Julian Richards, a Security Studies specialist with a long experience of working in the UK government on defence and security policy issues.

URL

https://www.buckingham.ac.uk/research/bucsis

Name

Canadian Association for Security and Intelligence Studies

State

Canada

Year Est.

1985

About

The Canadian Association for Security and Intelligence Studies (CASIS) is a nonpartisan, voluntary organization established in 1985. Its purpose is to provide informed debate in Canada on security and intelligence issues. A distinguished board of directors comprised of professionals of national and international reputation and status oversee the operations of the association. CASIS’s aims are to: To encourage and promote the study of intelligence and security, and the teaching of courses at Canadian universities and colleges in these fields; To encourage research in intelligence and security in the interest of higher education, scholarship and an informed public opinion; To provide an interdisciplinary forum through which interested academics, and other interested persons may engage in matters relating to intelligence and security; To provide a body of resource expertise to the interested public in order to facilitate awareness and understanding of intelligence and security activities as carried out in various sectors, disciplines and organizations; To electronically publish regular information about the Association and its activities and other matters pertinent to the Association’s mandate; To study the role of security and intelligence services in society, to foster the accumulation of knowledge about such activities, and to study the relationships between security and intelligence agencies and the governmental institutions and constitutional values of society. The Journal of Intelligence, Conflict, and Warfare (JICW) is a quarterly journal that is co-sponsored by Simon Fraser University’s Political Science department and the Canadian Association for Security and Intelligence Studies.

URL

CASIS-ACERS

Name

International Intelligence History Association

State

Germany

Year Est.

1993

About

The International Intelligence History Association (IIHA) was established to promote scholarly research on intelligence organisations and their impact on historical development and international relations. The Association’s international membership – consisting of historians, political scientists, cryptologists, active and former intelligence officials, and members of the armed forces – promotes interdisciplinary research and teaching in the field of intelligence history. Annual meetings provide a forum for academic exchange, and The Journal of Intelligence History, published by the IIHA, informs members and the broader public on matters pertaining to scholarly research on intelligence.

URL

http://intelligence-history.org/

Name

Australian Institute of Professional Intelligence Officers

State

Australia

Year Est.

1991

About

The AIPIO goal is to advance the professionalisation of intelligence in Australia. To achieve our vison and goal, AIPIO works to sustain and grow a community of intelligence practitioners’ through advocacy, thought leadership and parnter engagement. The Intitute’s membership reflects all domains of intelligence pracrtice including: national security, defecen, law enforcement, compliance, business and academia. The AIPIO publishes the The Journal of Australian Institute of Professional Intelligence Officers.

URL

http://www.aipio.asn.au/

Name

Netherlands Intelligence Studies Association

State

Netherlands

Year Est.

1991

About

The Associations’ principal purpose is threefold: to provide informed debate in the Netherlands on intelligence and security issues in the widest possible sense; to support historical research in this field; and to promote and contribute to academic education. Through the knowledge and background of its members, NISA covers a broad range of expertise on the work of intelligence, security and police services: history, development, organization and structure, research phenomena, methodology and related technologies. NISA comprises a vast network of national and international expertise, both academic and professional. NISA is connected with both Dutch and foreign research institutes, study groups and professionals, and works closely with them in a variety of cooperative ventures.

URL

https://www.nisa-intelligence.nl/about.htm

Name

The Institute for National Security Studies

State

Israel

Year Est.

1975

About

The Institute for National Security Studies launches and engages in innovative, relevant, high-quality research that shapes the public discourse of issues on Israel’s national security agenda, and provides policy analysis and recommendations to decision makers, public leaders, and the strategic community, both in Israel and abroad. As part of its mission, it is committed to encourage new ways of thinking and expand the traditional contours of establishment analysis. INSS conducts research in the multiplicity of fields that comprise security studies and impact on strategic issues relating to Israel’s national security. The books written by INSS associates are published by leading university presses and commercial publishers. The Strategic Survey for Israel series is an annual survey of major developments that impact on Israel’s strategic environment. Memoranda are analytical monographs with policy-relevant implications. INSS publishes two journals: the quarterly Strategic Assessment, and Cyber, Intelligence, and Security, published three times a year. INSS Insight, a quick response to timely events, is distributed as an e-publication. In order to safeguard the intellectual freedom of the staff, INSS maintains a strict position of non-partisanship on issues of public policy.

URL

http://inss.org.il

Name

Israel Intelligence Heritage & Commemoration Center

State

Israel

Year Est.

1985

About

The Israel Intelligence Heritage & Commemoration Center (IICC) is a nongovernmental (NGO) / non-profit organization dedicated to honoring the memory of the fallen of the Israeli Intelligence community through educational, research, commemoration and heritage-related programs. The IICC was established on the foundation of four pillars: 1) Education – sharing knowledge, especially with youth from Israel´s periphery and foreign visitors, to provide perspective into Israel´s security concerns; 2) Research – conducting research and analysis, and imparting knowledge on Israel´s Intelligence and management of terrorism; 3) Commemoration – remembering the fallen heroes of Israel´s Intelligence community; 4) Heritage – documenting and sharing the contribution of Israel´s Intelligence services to the country´s history, security and moral fiber. As part of the IICC, the Meir Amit Intelligence and Terrorism Information Center (ITIC) conducts research and analysis on Middle Eastern affairs with an emphasis on the Palestinian issue and developments in terrorism-sponsoring countries (especially Iran and Syria). Two periodicals published by the Center: News on Terrorism and the Arab-Israeli Conflict and Spotlight on Iran. The IICC also publishes the journal Intelligence in Theory and in Practice, which aims to provide a periodic forum for a professional, open, and intensive discussion of the methodological issues that are on the Israeli intelligence establishment’s agenda. The IICC also publishes a non-academic quarterly magazine called MABAT MALAM.

URL

www.iicc.org.il

Name

The Research Institute for European and American Studies

State

Greece

Year Est.

2006

About

The Research Institute for European and American Studies (RIEAS) is aimed to provide a better understanding of international affairs by creating a framework for creative thinking, honest discussions and nonpartisan dissemination of multidisciplinary reflections and innovative ideas. Special attention is devoted to: Transatlantic Relations; Intelligence Studies and Terrorism; Improving Intelligence Analysis; Intelligence Cooperation; European Integration; International Security; Balkan and Mediterranean Studies; Critical Studies; Security and Intelligence in the Private Sector. RIEAS’s intelligence publication, The Journal of Mediterranean and Balkan Intelligence, is an international postgraduate academic led-scholarly publication focused on the field of intelligence, counterintelligence, terrorism, counterterrorism, geopolitics and international relations.

URL

http://www.rieas.gr/

Name

The Netherlands Intelligence Studies Association (NISA)

State

The Netherlands

Year Est.

1991

About

NISA’s focus is on the work of Intelligence and Security Services and related Police Services. NISA currently comprises around 50 members: academics, government officials, writers, journalists, lawyers and active and former intelligence officers. NISA’s principal purpose is threefold: to provide informed debate in the Netherlands on intelligence and security issues in the widest possible sense; to support historical research in this field; and to promote and contribute to academic education. NISA is connected with both Dutch and foreign research institutes, study groups and professionals, and works closely with them in a variety of cooperative ventures.

URL

https://www.nisa-intelligence.nl/about.htm

 

נספח מס’ 4 – חוקרי מודיעין בולטים במערב

 

Name

Loch Johnson

Country

USA

University Affiliation

University of Georgia

Expertise

American foreign policy, National security, Strategic intelligence, Executive-Legislative relations

Email

Johnson@uga.edu

Name

William Nolte

Country

USA

University Affiliation

University of Maryland

Expertise

Intelligence, Homeland Security, Intelligence/Policy Relationships

Email

wnolte@umd.edu

Name

Stephen Marrin

Country

USA

University Affiliation

James Madison University

Expertise

Improving intelligence analysis, development of appropriate criteria for evaluating analytic quality, the policies and practices associated with the management of analysts and the analytic process, and the relationship between intelligence analysts and decision makers.

Email

marrinsp@jmu.edu

Name

Robert Jervis

Country

USA

University Affiliation

Columbia University

Expertise

International politics, security policy, decision making, theories of conflict and cooperation, intelligence analysis

Email

rlj1@columbia.edu

Name

Mark Lowenthal

Country

USA

University Affiliation

Johns Hopkins University, National Intelligence University, Sciences Po PSIA

Expertise

U.S. intelligence community, intelligence process, intelligence analysis, ethics of intelligence

Email

mark.lowenthal@sciencespo.fr

Name

Richard Betts

Country

USA

University Affiliation

Columbia University, Council on Foreign Relationas

Expertise

Defense and security, intelligence, military operations, wars and conflict, terrorism and counterterrorism

Email

rkb4@columbia.edu

Name

Gregory Treverton

Country

USA

University Affiliation

University of Southern California – Dornsife

Expertise

Economics and gobal affairs, intelligence, military policy, terrorismand counterterrorism, cyber security

Email

treverto@usc.edu

Name

John Gentry

Country

USA

University Affiliation

Georgetown University, Columbia University

Expertise

Intelligence and security studies

Email

jag2346@columbia.edu

Name

Matthew Crosston

Country

USA

University Affiliation

American Military University, Institute of National Security Studies (INSS)

Expertise

Peace mediation, human rights conflicts, resource dilemmas, intelligence, change leadership, education innovation, Homeland Security Management and International Security.

Email

matthew.crosston@gmail.com, mcrosston@apus.edu

Name

James Wirtz

Country

USA

University Affiliation

Naval Postgraduate School

Expertise

International Relations, Intelligence, Deterrence, Strategy, Security Studies, Intelligence for Homeland Security

Email

jwirtz@nps.edu, jwirtz@nps.navy.mil

Name

Stephen Coulthart

Country

USA

University Affiliation

University of Texas – El Paso

Expertise

intelligence, terrorism, national security decision making, intelligence analysis and education, big data

Email

sjcoulthart@utep.edu

Name

Nicholas Dujmovic

Country

USA

University Affiliation

The Catholic University of America

Expertise

Intelligence studies, US intelligence history and historiography, intelligence analysis, covert action, CIA culture and commemoration, Accountability of intelligence

Email

dujmovic@cua.edu

Name

Michael Landon-Murray

Country

USA

University Affiliation

University of Colorado – Colorado Springs

Expertise

Intelligence analysis, Intelligence training and education, Intelligence oversight and accountability, technology and intelligence

Email

mlandonm@uccs.edu

Name

Mark Phythian

Country

UK

University Affiliation

University of Leicester

Expertise

International security, intelligence, intelligence accountability, intelligence failure, the ethics of intelligence, the relationship between intelligence and decision-making

Email

mp249@leicester.ac.uk

Name

Sir David Omand

Country

UK

University Affiliation

King’s College London

Expertise

The development of national security strategy and counter-terrorism strategy, Intelligence studies especially the processes of intelligence analysis and assessment and the relationship of the media and national intelligence, The historical development of the UK intelligence community,

Email

david.omand@kcl.ac.uk

Name

Len Scott

Country

UK

University Affiliation

University of Wales (Aberystwyth )

Expertise

Intelligence studies, Cold War history, nuclear history, and British intelligence history.

Email

lvs@aber.ac.uk

Name

Anthony Glees

Country

UK

University Affiliation

University of Buckingham

Expertise

Security and Intelligence, the history of British intelligence, the Stasi, Islamism, terrorism and counter-terrorism, and subversion in western democracies both today and in the past.

Email

anthony.glees@buckingham.ac.uk

Name

Peter Gill

Country

UK

University Affiliation

University of Leicester

Expertise

Democratisation of intelligence, intelligence theory

Email

pg167@leicester.ac.uk

Name

Christpher Andrew

Country

UK

University Affiliation

University of Cambridge

Expertise

Intelligence history

Email

cma1001@cam.ac.uk

Name

Richard Aldrich

Country

UK

University Affiliation

University of Warwick

Expertise

Cyber security, liberty, and privacy, intelligence, security communities, the politics of intelligence, terrorism and counterterrorism

Email

r.j.aldrich@warwick.ac.uk

Name

Michael Goodman

Country

UK

University Affiliation

King’s College London

Expertise

Intelligence studies, Cold War history, nuclear weapons history, British intelligence

Email

michael.s.goodman@kcl.ac.uk

Name

Julian Richards

Country

UK

University Affiliation

University of Buckingham

Expertise

Global security and security policy, extremism and radicalization, and intelligence analysis.

Email

julian.richards@buckingham.ac.uk

Name

Shlomo Shpiro

Country

Israel

University Affiliation

Bar-Ilan University

Expertise

Intelligence, terrorism and security (with emphasis also on crisis management and crisis communication), counter terrorism, societal resilience and internal security issues

Email

sshpiro@yahoo.com

Name

Eyal Pascovich

Country

Israel

University Affiliation

University of Haifa

Expertise

National Intelligence and Israel Intelligence Community, Israel’s National Security, War and Strategy in Modern Era, terrorism and terrorism financing, Low Intensity Conflicts, Israeli Policy in the Palestinian Arena

Email

EYALKUDU@GMAIL.COM, pascoviche@mkgroupsolutions.com

Name

David Siman-Tov

Country

Israel

University Affiliation

Institute of National Security Studies (INSS)

Institute for the Study of the Methodology of Intelligence

Expertise

Intelligence, Israeli intelligence, cyber security, cognitive warfare

Email

dudis@inss.org.il

Name

Wesley Wark

Country

Canada

University Affiliation

University of Ottawa, University of Toronto (retired)

Expertise

International relations, terrorism, intelligence

Email

wwark@uOttawa.ca

Name

Martin Rudner

Country

Canada

University Affiliation

Carleton University (retired)

Expertise

Intelligence studies, global terrorism, international politics, economics and development

Email

mrudner@magma.ca

Name

Don Munton

Country

Canada

University Affiliation

University of Northern British Columbia

Expertise

Intelligence liaison, environmental policy, Canadian foreign policy, research methods and international security.

Email

Don.Munton@unbc.ca

Name

Wolfgang Krieger

Country

Germany

University Affiliation

Phillipps University of Marburg

Expertise

Intelligence history

Email

kriegerw@staff.uni-marburg.de

Name

Gustavo Diaz Matey

Country

Spain

University Affiliation

Complutense University of Madrid

Expertise

Spanish intelligence studies

Email

dgustavo@rieas.gr

Name

Patrick F. Walsh

Country

Australia

University Affiliation

Charles Sturt University, University of Leicester

Expertise

strategic intelligence, intelligence reform, intelligence capability, intelligence education, and bio-terrorism.

Email

pawalsh@csu.edu.au, pw179@leicester.ac.uk

 

מקורות
  • אראל, גבריאל. 2018. מיפוי השיח האקדמי בנושאי מודיעין. המכון לחקר המתודולוגיה המודיעינית, המרכז למורשת המודיעין. https://bit.ly/2Tbn964.
  • הויר, ר.ג. (2005). הפסיכולוגיה של המחקר המודיעיני. (מ. גוגנהיימר, תרגום). הוצאת משרד הביטחון. (פורסם במקור 1999).
  • ערן, אהוד, 2012. חקר המודיעין כדיסצפלינה מחקרית גלויה: ארה”ב כמקרה בוחן, המרכז למורשת המודיעין.

 

  • Arcos, Ruben. 2013. “Academics as Strategic Stakeholders of Intelligence Organizations: A View from Spain.” The International Journal of Intelligence and Counterintelligence 26 (2): 332-346.
  • n.d. Association of Former Intelligence Officers. Accessed July 8, 2018. https://bit.ly/2EkXIqv.
  • Campbell, Stephen H. 2011. “A Survey of the U.S. Market for Intelligence Education.” International Journal of Intelligence and CounterIntelligence 24 (2): 307-337.
  • Canadian Security Intelligence Service. 2018. “Rethinking Security: China and the Age of Strategic Rivalry.” Government of Canada. May 10. Accessed July 30, 2018. https://bit.ly/2kxKjkv.
  • CASIS. 2018. CASIS-ACERS. Accessed July 22, 2018. https://bit.ly/2E27dty.
  • CASIS-ACERS. 2018. About Us. Accessed July 5, 2018. https://bit.ly/2E27dty.
  • Central Intelligence Agency. 2017. “CIA Launches Signature School Program at Baruch College.” Central Intelligence Agency. August 31. Accessed July 27, 2018. https://bit.ly/2E4pdn5.
  • Corvaja, Alessandro Scheffler, Brigita Jeraj, and Uwe M. Borghoff. 2016. “The Rise of Intelligence Studies: A Model for Germany?” Connections: The Quarterly Journal 15 (1): 79-106.
  • Coulthart, Stephen and Crosston, Matthew. 2015. “Terra Incognita: Mapping American Intelligence Education Curriculum.” Journal of Strategic Security 8 (3): 46-68.
  • Coulthart, Stephen. 2016. “Why do analysts use structured analytic techniques? An in-depth study of an American intelligence agency.” Intelligence and National Security 31 (7): 933-948.
  • Crosston, Matthew D. 2018. “Fragile Friendships: Partnerships Between the Academy and Intelligence.” International Journal of Intelligence and CounterIntelligence 31 (1): 139-158.
  • Defense Intelligence Agency. n.d. Defense Intelligence Agency. Accessed July 27, 2018. https://bit.ly/2TZqz9f.
  • Denécé, Eric and Gérald Arboit. 2010. “Intelligence Studies in France.” International Journal of Intelligence and CounterIntelligence 23 (4): 725-747.
  • Dexter, Helen, Mark Phythian and David Strachan-Morris. 2017. “The what, why, who, and how of teaching intelligence: the Leicester approach.” Intelligence and National Security 32 (7): 920-934.
  • Dujmovic, Nicholas. 2016. “Colleges Must Be Intelligent about intelligence Studies.” The Washington Post. December 30.
  • Gendron, Angela. 2018. “Re: Intelligence Studies in Canada.” Message to Aaron Kornbluth. 29 July. E-mail.
  • Gentry, John A. 2016. “The “Professionalization” of Intelligence Analysis: A Skeptical Perspective.” International Journal of Intelligence and CounterIntelligence 29 (4): 643-676.
  • George, Roger Z. (2011) “Reflections on CIA Analysis: Is it Finished?”, Intelligence and National Security.
  • Gill, Peter and Mark Phythian. 2016. “What Is Intelligence Studies?” The International Journal of Intelligence, Security, and Public Affairs 18 (1): 5-19.
  • Glees, Anthony. 2015. “Intelligence Studies, Universities and Security.” British Journal of Educational Studies 63 (3): 281-310.
  • Goodman, Michael S. 2007. “Studying and Teaching About Intelligence: The Approach in the United Kingdom.” Central Intelligence Agency. April 15. Accessed March 18, 2018. https://bit.ly/2Sho9kH.
  • Goodman, Michael S. and David Omand. 2008. “What Analysts Need to Understand: The King’s Intelligence Studies Program.” Central Intelligence Agency. December. Accessed July 26, 2018. https://bit.ly/2V8j0xb.
  • Hedley, John Hollister. 2005. “Twenty Years of Officers in Residence.” Central Intelligence Agency. Accessed July 27, 2018. https://bit.ly/2XgOGlS.
  • Richards J. Heuer Jr. and Randolph M. Pherson. 2011. “Structured Analytic Techniques for Intelligence and Analytics. Washington D.C.: CQ Press.
  • IICC. n.d. Israel Intelligence Heritage & Commemoration Center – Research. Accessed July 23, 2018. https://bit.ly/2IuzC0J.
  • King’s College London. n.d. “Intelligence & International Security MA.” King’s College London. Accessed June 22, 2018. https://bit.ly/2jFzx9X.
  • Krieger, Wolfgang. 2004. “German Intelligence History: A Field In Search of Scholars.” Intelligence & National Security 19 (2): 185-198.
  • Landon-Murray, Michael. 2013. “Moving U.S. Academic Intelligence Education Forward: A Literature Inventory and Agenda.” International Journal of Intelligence and CounterIntelligence 26 (4): 744-776.
  • Lefebvre, Stéphane and Jeremy Littlewood. 2012. “Guide to Canadian Intelligence Issues.” Intelligencer: Journal of U.S. Intelligence Studies 19 (2): 63-66.
  • Marrin, Stephen. 2011. Improving Intelligence Analysis: Bridging the Gap Between Scholarship and Practice. New York: Routledge.
  • Marrin, Stephen. 2016. “Improving Intelligence Studies as an Academic Discipline.” Intelligence and National Security 31 (2): 266-279.
  • Marrin, Stephen. 2009. “Training and Educating U.S. Intelligence Analysts.” International Journal of Intelligence and CounterIntelligence 22 (1): 131-146.
  • Matey, Gustavo Diaz. 2010. “The Development of Intelligence Studies in Spain.” The International Journal of Intelligence and Counterintelligence 23 (4): 748-765.
  • Mercyhurst University. n.d. “Intelligence Studies/Bachelor of Arts – Degree Requirements.” Mercyhurst University. Accessed June 22, 2018. https://bit.ly/2NkwSBI.
  • National Initiative for Cybersecurity Careers and Study. 2018. National Centers of Academic Excellence (CAE). April 3. Accessed June 17, 2018. https://bit.ly/2IC5Ib8.
  • Office of the Director of National Intelligence. 2008. “Intelligence Community Standard number 610-3.” Fedearation of American Scientists. September 1. Accessed July 9, 2018. https://bit.ly/2SeIyqx.
  • Pascovich, Eyal. 2017. “Security and Intelligence Studies in Israel.” The International Journal of Intelligence, Security, and Public Affairs 19 (2): 134-148.
  • Richards, Julian. 2016. “Intelligence Studies, Academia and Professionalization.” The International Journal of Intelligence, Security, and Public Affairs 18 (1): 20-33.
  • Rowman & Littlefield. n.d. “Security and Professional Intelligence Education Series.” Rowman & Littlefield. Accessed Juky 9, 2018. https://bit.ly/2ElucAV.
  • Rudner, Martin. 2009. “Intelligence Studies in Higher Education: Capacity Building to Meet Societal Demand.” International Journal of Intelligence and CounterIntelligence 22 (1): 110-130.
  • Russell, Richard (2007), “Sharpening Strategic Intelligence: Why CIA Gets It Wrong, What CIA Needs To Do To Get It Right”, Cambridge Press.
  • Scott, Len and Peter Jackson. 2004. “The Study of Intelligence in Theory and Practice.” Intelligence and National Security 19 (2): 139-169.
  • Spracher, William C. 2017. “National Intelligence University: a half century educating the next generation of U.S. Intelligence Community Leaders.” Intelligence and National Security 32 (2): 231-243.
  • Taylor & Francis Online. n.d. Intelligence and National Security: Aims and Scope. Accessed July 5, 2018. https://bit.ly/2NkQmGv.
  • The University of New Mexico. 2016. “CIA launches Signature School Program at The University of New Mexico.” The University of New Mexico. November 16. Accessed July 27, 2018. https://bit.ly/2IuCcUt.
  • Tiernan, Jean-Louis. 2017. “The Practice of Open Intelligence: The Experience of the Canadian Security Intelligence Service.” In Strategic Analysis in Support of International Policy Making: Case Studies in Achieveing Analytical Relevance, edited by Thomas Juneau, 147-162. Lanham: Rowman & Littlefield Publishers.
  • University of Central Florida. 2018. IC CAE Study Abroad Scholarship. Accessed June 17, 2018. https://bit.ly/2VckJ4M.
  • Vogel, Kathleen M., Jessica Katz Jameson, Beverly B. Tyler, Sharon Joines, Brian M. Evans & Hector Rendon. 2017. “The Importance of Organizational Innovation and Adaptation in Building Academic–Industry–Intelligence Collaboration: Observations from the Laboratory for Analytic Sciences.” The International Journal of Intelligence, Security, and Public Affairs 19 (3): 171-196.
  • Walsh, Patrick F. 2017. “Teaching intelligence in the twenty-first century: towards an evidence-based approach for curriculum design.” Intelligence and National Security 32 (7): 1005-1021.
  • Weller, Geoffrey R. 2001. “Assessing Canadian Intelligence Literature: 1980 – 2000.” International Journal of Intelligence and CounterIntelligence 14 (1): 49-61