האסטרטגיה של מערך התקשורת של חמאס, כפי שעולה ממסמכי שלל

אבישי קארו

עיקרים

• מערך התקשורת של חמאס הינו מערך מסועף המשלב ערוצי תקשורת גלויים וסמויים, פורמליים ובלתי-פורמליים, ומכוון לקהלי יעד שונים ומגוונים. מערך זה משמש את חמאס ככלי תעמולה והסתה נגד ישראל במאבק על התודעה.
• מסמכי שלל של חמאס שנתפסו במהלך תמרון צה”ל ברצועת עזה העידו כי חמאס שולטת באופן מלא – ניהולי, פיננסי ואסטרטגי – גם בגופי תקשורת המזוהים עמה מבחינת תכנים ומסרים, אך מוצגים כ”עצמאיים”. מודל תקשורתי “היברידי” זה משרת את חמאס ומאפשר לה מרחב תמרון מבחינה תקשורתית ומבחינה מדינית וצבאית.
• ממסמכי השלל עולה כי הפעילות התקשורתית של חמאס מתבססת על תוכנית-אב סדורה ורב-שנתית הנחלקת ל-25 פרויקטים מובילים, כאשר כל אחד מהם כולל יעדים מדידים, מכסות לייצור תכנים, לוחות זמנים, והקצאת משאבים.
• נדבך מרכזי בתוכנית ה”הסברה” הרב-שנתית הוא מערכה תודעתית המכוונת לערעור החוסן הישראלי. השיטות כוללות הפצת חדשות כָּזָב (פייק ניוז), מימון מודעות ממוקדות לקהלים בישראל, הפעלת עמודים סאטיריים ללעג על מנהיגים וסמלים ישראליים וזריעת דמורליזציה וספקות בקרב הציבור הישראלי ולהעמקת שסעים ומשברים.
• חמאס משקיעה משאבים ניכרים בעיצוב נרטיב המותאם למערב (באנגלית) כדי לגייס לגיטימציה ל”התנגדות” ולהשחיר את מדינת ישראל. במקביל, מתנהל קמפיין אגרסיבי נגד מדינות וגורמים ערביים המקדמים נורמליזציה עם ישראל, כולל יצירת “רשימות שחורות” והוקעה פומבית.
• דו”חות הביקורת הפנימיים חושפים כי גופי התקשורת של חמאס, סובלים מגירעונות, חובות אבודים וניהול לקוי של נכסים. הממצאים מעידים על תלות מוחלטת בהזרמת כספים מקופת חמאס, כולל דרך תורכיה.
• ראש מחלקת ההסברה עלי אלעאמודי, שלרוב פעל מאחורי הקלעים וכמעט לא נחשף בתקשורת, עלה לכותרות בסוף שנת 2025, בעקבות דיווחים בלתי רשמיים על מינויו לראש הלשכה המדינית בפועל של חמאס ברצועת עזה וממשיך דרכו המסתמן של יחיא אלסנואר.
• להערכתנו, הממצאים העולים ממסמכי השלל, ממחישים ביתר שאת את עובדת היותו של המערך התקשורתי מרכיב ליבה בתשתית מערך ההסתה והמאבק על התודעה של חמאס ומחדדים את תפקיד המפתח של מחלקת ההסברה והעומד בראשה הן בהתוויית המדיניות התקשורתית והן בניהול ריכוזי ובקרה של פעילות כלל מוסדות התקשורת הפועלים בשירות חמאס, ובכללם גופי התקשורת שחמאס מעדיפה לא להגדיר כגופים רשמיים הפועלים מטעמה.

רקע

• מערך התקשורת של חמאס הינו מערך מסועף הפועל כ”אקו-סיסטם” תעמולתי מתואם, המשלב ערוצי תקשורת גלויים וסמויים, פורמליים ובלתי-פורמליים, ומכוון לקהלי יעד שונים ומגוונים. מבחינת הבעלות והשליטה על כלי התקשורת, הרי שמדובר במודל דו-שכבתי המשלב בין שליטה ישירה לזיקות עקיפות. בין כלי התקשורת שנמצאים בבעלות ישירה של חמאס וכפופים ללשכת ההסברה, ניתן למנות את אתרי “אלרסאלה”, “פלסטין”, ערוץ הטלויזיה “אלאקצא” ורדיו “אלאקצא”, אתר Palinfo (Palestinian Information Center), אתר הזרוע הצבאית וערוצי טלגרם רשמיים. לצד כלי התקשורת שניתן להחשיב ככלי תקשורת רשמיים של חמאס, פועלים כלי תקשורת המזוהים לחלוטין עם הקו ההסברתי של חמאס, אולם מוצגים כערוצים “עצמאיים”, בהם ניתן למנות את סוכנויות הידיעות “שהאב” ו”צפא”, תחנות רדיו מקומיות ועיתונאים “עצמאים”. מערכת תקשורת היברידית זו אינה מקרית, היא נועדה לאפשר לחמאס להיראות כמי שדוגלת בפלורליזם תקשורתי, בעוד שלמעשה היא שולטת על השיח התקשורתי באופן מלא. יתרה מזאת, מודל זה מעניק לחמאס גמישות דיפלומטית ותפעולית, לרבות עקיפת סנקציות והכחשת זיקה לתכנים קיצוניים שהיא מעוניינת לפרסם, ולשם כך היא משתמשת בערוצים תקשורתיים “עצמאיים” או “בלתי רשמיים”.^[1]
• מניתוח מקורות גלויים עולה כי מחלקת ההסברה של חמאס, היא הגורם המרכזי המתאם את אסטרטגיית ההסברה, מתווה את הפעילות התקשורתית של כלל מערך התקשורת של חמאס ומפקחת על התנהלות גופי התקשורת הנשלטים על ידי חמאס. בכירי המחלקה מקיימים ביקורים ופגישות עיתיות עם גופי התקשורת הנמנים על מערך התקשורת של חמאס כחלק מתהליכי בקרה שוטפת שנועדו להבטיח שפעילות כלי התקשורת מסונכרנים עם המאמץ התקשורתי והתעמולתי של חמאס. עוד עולה מהמידע הגלוי כי המחלקה כפופה ללשכת ההסברה הממשלתית של חמאס (אתר לשכת ההסברה הממשלתית של חמאס, 25 באפריל 2023).

     
ביקור לשכת ההסברה הממשלתית של חמאס במחלקת ההסברה. בתמונה השמאלית: ראש מחלקת ההסברה, עלי אלעאמודי, (מימין) לצד ראש לשכת ההסברה הממשלתית, סלאמה מערוף (אתר לשכת ההסברה הממשלתית, 25 באפריל 2023)

• מקבץ מסמכי שלל של חמאס שנתפסו במהלך תמרון צה”ל ברצועת עזה כוללים תוכנית רב-שנתית של מחלקת ההסברה של חמאס, וכן דו”חות ביקורת פנימיים על התנהלות חלק מגופי התקשורת של חמאס. המסמכים חושפים את האסטרטגיה התקשורתית של תנועת חמאס מול קהלי היעד המגוונים שאליהם היא מכוונת את מסריה לצד שלל היבטים ארגוניים, תפעוליים ופיננסיים בהתנהלות גופי התקשורת המזוהים עם חמאס. מעבר לנתונים הללו, הדו”חות מציגים תמונה של מערך תקשורתי ריכוזי, הכפוף למחלקת ההסברה של חמאס באופן מוחלט, ובכלל זאת גם גופי התקשורת “הבלתי תלויים” לכאורה שמזוהים עם חמאס.

תוכנית העבודה של מחלקת ההסברה של חמאס

• מסמך שלל בשם “התוכנית האופרטיבית 2022 של תנועת ההתנגדות האסלאמית חמאס – מחוז עזה” (לא צוין תאריך מדויק), המפרט את תוכנית העבודה של מחלקת ההסברה של חמאס לשנת 2022, מאפשר הבנה עמוקה של אסטרטגיית ההסברה ומהלכי התודעה של חמאס. המסמך, אשר מוגדר כחלק ממחזור תכנון רב-שנתי בשם “חרב ירושלים 2025-2022”,^[2] משמש כמעין “מצפן” עבור כלל אמצעי התקשורת שמפעילה חמאס מאחר שהוא כולל את היעדים האסטרטגיים, הפעילויות המרכזיות, התקציבים המוקצים והדגשים להתנהלות מערך התקשורת של חמאס עד שנת 2025, כפי שהוגדרו ואושרו על ידי מנהל מחלקת ההסברה, עלי אלעאמודי.^[3] המסמך מאפשר הצצה לאופן שבו חמאס מנהלת את המאמץ התודעתי-תעמולתי שלה מול הזירה הפנימית, ישראל והזירה הבינלאומית.

• כבר בתחילתה, מגדירה תוכנית העבודה של מחלקת ההסברה את שני הפרויקטים הבולטים והמובילים שלה:
  • חיזוק הנרטיב הפלסטיני ויצירת שיח תקשורתי המכוון לקהל היעד הזר.
  • חיזוק הלוחמה הפסיכולוגית התקשורתית נגד היריבים והאויבים.

• התוכנית כוללת 25 תוכניות-אב המגדירות את תחומי העשייה התקשורתית המגוונים ומהם נגזרות פעילויות תקשורת והסברה הנחלקות לתחומים שונים: העצמת תנועת חמאס וערכיה; פנייה לאוכלוסיות שונות בקרב החברה האזרחית והמגזרים השונים; המאבק התקשורתי והתודעתי בישראל ודה-לגיטימציה; פיתוח המשאב האנושי, שיפור ביצועים ויכולות בקרה, מעקב וניהול כספים.
• תוכניות האב ערוכות בטבלאות מפורטות, כאשר כל אחת מהן היא למעשה תוכנית תקשורתית אינטגרטיבית בתחום מסוים הכוללת פירוט של מרכיבי התוכנית בחלוקה לתתי-משימות (פרויקטים) ותמחורים עבור כל פעילות. בטבלה אף צוין עבור חלק מהפעילויות התקשורתיות אם עליהן להתבצע על בסיס שנתי, חצי שנתי או רבעוני. כמו כן, עבור חלק מהפעילויות צוין אם הן בעדיפות גבוהה או נמוכה.
• להלן הכותרות של 25 סעיפי התוכנית התקשורתית של מחלקת ההסברה:

1. 1. קידום כישרונות של התנועה כסמלים חברתיים ולאומיים.
   2. חיזוק התפקיד החלוצי של הצעירים, העצמתם מבחינה חברתית וכלכלית וניצול האנרגיות שלהם לשירות החברה והסוגיה (הפלסטינית) .
   3. חיזוק התפקיד החיובי של האישה בבניית החברה במסגרת מערכת הזכויות והחובות.
   4. כינון קשרים ותקשורת קהילתית עם המגזרים והקבוצות החברתיות והאליטות המקצועיות.
   5. אימוץ סוגיות ציבוריות, עוולות ותלונות, הגנה עליהן וטיפול בהן.
   6. חוסן החברה והשורה אל מול אמצעי התקיפה הציוניים.
   7. חיזוק השלום האזרחי והחברתי ויישוב סכסוכים בהתאם לשלטון החוק.
   8. חיזוק הערכים האסלאמיים וצמצום תופעות שליליות המנוגדות לזהות הדתית.
   9. דאגה למגזרים חברתיים שונים, אימוצם והכוונתם (אנשי איגודים, בעלי כישרונות, בעלי מוגבלויות וכו’).
   10. חיזוק התקשורת המופנית כלפי האויב והיריבים והפעלת לוחמה פסיכולוגית לערעור שורותיהם.
   11. התמודדות עם מהלכי הנורמליזציה והפעלת החרם הכולל על האויב ובידודו פוליטית, כלכלית, תרבותית ותקשורתית.
   12. חיזוק השותפות הלאומית, מיסוד הפעילות הלאומית ושמירה על ההישגים.
   13. פיתוח ובניית רשת יחסים אזורית ובינלאומית התומכת בסוגיה הפלסטינית.
   14. גיוס הקהילה המקומית סביב עקרונות היסוד הלאומיים ועמדות התנועה.
   15. יצירת דעת קהל חיובית ומתמשכת כלפי התנועה, הישגיה והנהגתה.
   16. חיזוק מודעות האומה כלפי הסוגיה הפלסטינית, שמירה על תדמיתה הנקייה של התנועה ושאיפה לניצול משאביה לטובת פרויקט השחרור.
   17. שאיפה להשפיע על דעת הקהל הזרה והבינלאומית וקידום עמדות התנועה ולגיטימיות ה”התנגדות”.
   18. הפצת תרבות, ספרות, דרמה ואומנות לחיזוק הזהות ומערכת הערכים הדתית והלאומית של החברה.
   19. תיעוד המורשת והניסיון הג’האדי וציוני דרך בעשייה התנועתית וקידומם (התקשורתי).
   20. פיתוח המערכת התקשורתית והשיח התקשורתי באופן המשרת את בשורת התנועה.
   21. פיתוח המשאב האנושי מקרב צוותי התקשורת ובניית יכולותיהם.
   22. חיזוק מערכת התכנון והמעקב.
   23. חיזוק איכות הביצועים של התנועה.
   24. חיזוק המוכנות להתמודדות עם אסונות ומשברים.
   25. פיתוח הבקרה והחשבונאות.

• מערך התקשורת של חמאס אינו מכוון לקהל הומוגני, אלא פועל באמצעות סימון שיטתי של קהלים והתאמת מסרים בהתאם לקהל. מלבד המאמץ התקשורתי אל מול קהלי “אויב”, חמאס מנסחת מסרים שונים לקהלים פנים-פלסטיניים (לרבות בידול בין מרחבים ותנאים פוליטיים שונים), לקהלים ערביים-אסלאמיים רחבים יותר ולקהלים בינלאומיים/מערביים. התאמת המסגור לקהל היעד היא חלק מתפיסה תקשורתית אסטרטגית שנועדה למקסם השגת תכלית תודעתית אל מול קהל היעד הנבחר. כך למשל, אותו אירוע יכול להיות מדווח במינוחים דתיים-ג׳האדיסטיים לקהל אחד, ובמינוחים הומניטריים לקהל אחר.
• הנתונים הכלליים המופיעים בתחילתה של תוכנית מחלקת ההסברה מחלקים את כלל הפעילויות התקשורתיות והתודעתיות לשתי קטגוריות ראשיות: פעילות “ארגונית”, המיועדת לצרכים פנים-ארגוניים, היינו חיזוק חמאס וערכיה בקרב החברה הפלסטינית בכללותה הן בקרב קהלי יעד המזוהים מבחינה אידיאולוגית עם חמאס והן כאלה שאינם נמנים על תומכיה. כך למשל מקדישה התוכנית פעילויות חברתיות רבות שנועדו לרתום ולחזק את הקשר של החברה הפלסטינית אל חמאס בדגש על צעירים, נשים, ושכבות חלשות. באינפוגרף שלהלן הלקוח מהתוכנית ניתן לראות כי מסך 25 תוכניות האב של מחלקת התקשורת, הנתח הפנים-ארגוני כולל 12 פרויקטים המסתכמים ב-46 פעילויות בתקציב כולל של 1,198,795 דולר, בעוד שהנתח המכוון לחברה ולקהלי היעד כולל 35 פרויקטים המסתכמים ב-266 פעילויות בתקציב של 1,041,865 דולר.

• התקציב הכולל למימוש כל תוכניות האב על כלל סעיפיהן מגיע ל-2,240,660 דולר, כאשר מקורות המימון כוללים תקציב מאושר בסך 1,131,160 דולר ותקציב חורג בסך 1,109,000 דולר. לפי הנתונים, לתוכנית לא הוקצה תקציב חיצוני (לא צוין מהו התקציב החיצוני).

הסברה מול ישראל והזירה הבינלאומית

• הפעילות במסגרת המאבק על התודעה של חמאס מהווה חזית מרכזית במאבק הכולל של התנועה. חמאס מנהלת מערכה רב-ממדית שמטרתה לערער את הלגיטימיות של ישראל, להשפיע על דעת הקהל העולמית ולבלום תהליכי נורמליזציה. תחת הפרויקט “חיזוק המלחמה הפסיכולוגית התקשורתית נגד יריבים ואויבים”, חמאס הפעילה מגוון רחב של כלים שמטרתם לזרוע דמורליזציה ולערער את החוסן של החברה הישראלית. הטקטיקות המרכזיות כללו שימוש בכלים דיגיטליים מודרניים, ובראשם הפעלת פרסום ממומן המכוון ישירות לקהלי יעד בישראל. כמו כן הפעילויות כללו הכנת דו”חות, הצהרות, מאמרים וסקרי דעת קהל המכוונים נגד “האויב”, הפקת חומרים ויזואליים כגון סרטונים, אינפוגרפיקות וקריקטורות, ניהול קמפיינים אלקטרוניים וסיפורים דיגיטליים המתמקדים ב”כישלונות האויב” במהלך עימותים והכוונת מודעות ממומנות באזורים הגיאוגרפיים של היריבים דרך פלטפורמות המדיה החברתית.
• בנוסף, התוכנית כללה פרויקט ייעודי של “חיזוק ההפקה הסאטירית והקומית”, אשר שימש ככלי נוסף ללוחמה פסיכולוגית באמצעות הפקת תכנים, קריקטורות והקמת עמודים סאטיריים ברשת. במקביל, תחת התוכנית “חיסון החברה מפני אמצעי התקיפה הציוניים”, תוכננה הפקת סרט קצר שיתמקד ב”תבוסות הצבא הציוני” בקרבות ברצועת עזה. השילוב בין תעמולה מסורתית (דו”חות, מאמרים), מעורבות דיגיטלית מודרנית (קמפיינים, תוכן ויזואלי) ופרסום ממומן וממוקד (‘מודעות ממומנות’) חושף גישה רב-שכבתית ומתוחכמת, שנועדה לחדור למרחב המידע הישראלי בכמה רמות במקביל.
• דוגמה לכך היא הטבלה שפירטה את סעיפי פרויקט מספר 1 בתוכנית-אב מספר 10 שכותרתה “חיזוק ההסברה המכוונת לאויב וליריבים והפעלת לוחמה פסיכולוגית ותקשורתית לערעור שורותיהם”. זוהי תוכנית התקפית מובהקת, שנועדה להפעיל לוחמה פסיכולוגית כדי לערער את החוסן בשורות “האויב” והיריבים הפוליטיים. המטרה הייתה לייצר תכנים שיזרעו ספקות, יבליטו כישלונות וישפיעו על דעת הקהל בצד השני.

• מסמך תוכנית העבודה התקשורתית מלמד כי המאבק נגד נורמליזציה נגד ישראל היווה חזית מרכזית באסטרטגיה התקשורתית של חמאס ובמאמץ התודעתי-ההסברתי שלה.^[4] תקשורת חמאס שמה כמטרה להיאבק בנורמליזציה באמצעות קמפיין אגרסיבי של דחיית כל צורה של נורמליזציה עם ישראל, קידום חרם עליה, איסוף מידע על גורמים ה”מנרמלים” קשרים עם ישראל לצורך הוקעתם התקשורתית, ולחלופין הוקרה תקשורתית של גורמים המחרימים את ישראל. במסגרת תוכנית האב שקיבלה את הכותרת “התמודדות עם פרויקטי הנורמליזציה והפעלת חרם מקיף על האויב” פורטו שורת הפעילויות הבאות:
  • גיוס כותבים סביב דחיית הנורמליזציה והמאבק בה.
  • קריאה לכותבים ועיתונאים ערבים ומוסלמים להכריז על החרמת הנורמליזציה תקשורתית ותרבותית.
  • הרחבת מסמך החרמת הנורמליזציה התקשורתית כך שיכלול עיתונאים וכותבים ערבים.
  • פרסום סיקורים של הצהרות עיתונאיות ועמדות בנוגע למאבק בפרויקטי נורמליזציה.
  • עריכת כנסי עיתונאיים על המאבק בפרויקטי נורמליזציה והפעלת חרם מקיף על האויב.
  • הכנת הצהרות התוקפות את הנורמליזציה וקוראות לחרם.
  • ארגון קמפיין דיגיטלי נגד הנורמליזציה הערבית וחשיפת המנרמלים.
  • יצירת קשר עם אנשי תקשורת משפיעים כדי לנצל את מעמדם להכרזת דחיית הנורמליזציה.
  • הפקת סרטוני אינפו המציגים את עמדות התנועה בנוגע לנורמליזציה.
  • הכנת “רשימות שחורות” של המנרמלים.
  • הכנת “רשימת כבוד” של אישים פלסטינים וערבים המכריזים על חרם על הכיבוש.
  • תשדירים וסרטוני אינפו המדגישים את סכנות הנורמליזציה על החברות הערביות וחשיבות החרם.
  • הפקת דו”חות חדשותיים חזותיים.
  • אירוח אישים וגופים המתנגדים לנורמליזציה.
  • סיקור פעילויות נגד נורמליזציה.

• מאמץ תקשורתי משמעותי נוסף של חמאס, כפי שעולה מהמסמך, היה עיצוב נרטיב המותאם לזירה הבינלאומית כדי לגייס את תמיכתה. תוכנית האב “חיזוק הנרטיב הפלסטיני ויצירת שיח תקשורתי המיועד לקהל זר” כללה שורה של פעילויות ממוקדות, ובהן פיתוח ותחזוקה של אתר חדשות בשפה האנגלית, הפצת קמפיינים ותכנים ויזואליים המותאמים לקהל מערבי, פרסום תדריך שבועי באנגלית בשם “Palestine Report”, גיוס פעיל של כותבים, עיתונאים ופעילים זרים התומכים בנרטיב הפלסטיני. במקביל, הארגון השקיע בבניית יכולות פנימיות, כגון הכשרת דובר לתנועה בשפה האנגלית והקמת “חממה” תקשורתית ייעודית לסטודנטים דוברי אנגלית ברצועת עזה. אסטרטגיה זו חושפת כי חמאס לא הסתפקה בייצור תוכן בלבד אלא שקדה על הקמת מערך תקשורתי הוליסטי להשפעה בינלאומית.

דו”חות מחלקת הכספים של חמאס על גופי התקשורת

• בין מסמכי השלל התגלו גם דו”חות ביקורת פנימיים של מחלקת הכספים בחמאס לשנת 2021 על כלי התקשורת “אלרסאלה”, “שהאב”, “צפא” והעיתון “פלסטין”. הדו”חות מלמדים כי כלי תקשורת המזוהים עם חמאס מבחינת קו תקשורתי, אולם משתייכים לקבוצת כלי התקשורת המגדירים את עצמם “עצמאיים”, ממומנים על ידי חמאס, מוכוונים על ידה באופן מוחלט והינם חלק אינטגרלי ממערך התקשורת הכולל של הארגון. דו”חות הביקורת, הכתובים בפורמט כמעט זהה, הנושא את סמליל (לוגו) מחלקת הכספים של חמאס, וממוענים אל אדם אחד שפיקח על כל הפעילות התקשורתית של התנועה: עלי אלעאמודי (אבו אחמד), ראש מחלקת ההסברה של חמאס ואחד מעוזריו הקרובים של יחיא אלסנואר, ששימש ראש הלשכה המדינית ברצועה (ובהמשך גם ראש הלשכה המדינית של חמאס, עד שסוכל באוקטובר 2024). דו”חות הביקורות שהוגשו לאלעאמודי כללו פירוט על אודות המבנה הניהולי, האתגרים הפיננסיים והכשלים התפעוליים, כן בחנו את תפקודם והתנהלותם של כלי התקשורת במהלך שנת הפעילות 2021 והתמקדו בשלושה תחומים עיקריים: תכנון מול ביצוע (בחינת הפער בין התכנון האסטרטגי והתפעולי לבין הביצוע בפועל); עניינים מנהליים (ניהול כוח אדם, מבנה ארגוני, ניהול נכסים ותהליכים פנימיים); עניינים פיננסיים (ניתוח הכנסות, הוצאות, ניהול תקציב, גביית חובות וניהול חשבונות).

מוסד התקשורת “אלרסאלה”

• מוסד התקשורת “אלרסאלה” נחשב לשופרה המובהק של תנועת חמאס והקו התקשורתי המערכתי שלו משקף באופן מלא את האידיאולוגיה של חמאס, משרת את מסריה באופן מלא ואף נשלט על ידה מבחינה ארגונית ותקציבית. עורך העיתון היה במשך שנים רבות בכיר חמאס, ע’אזי חמד, אשר מונה בהמשך לדובר חמאס, כיהן כסגן שר החוץ של חמאס ומכהן כיום כחבר הלשכה המדינית.
• דו”ח הביקורת הכספית והמנהלית על מוסד התקשורת “אלרסאלה” לשנת 2021, אשר הוגש על ידי מחלקת הכספים של חמאס לאלעאמודי בנובמבר 2022, נפתח בסקירה היסטורית קצרה על כלי התקשורת מאז הקמתו בשנת 1997 בהתאם להחלטת מפלגת “אלח’לאצ” (הישועה) אשר שימשה כזרוע הפוליטית של חמאס. בסקירה צוין כי עיתון “אלרסאלה” פתח מחלקות תקשורתיות רבות, כדוגמת אתר “אלרסאלה” שהושק בשנת 2004. כמו כן צוין כי תחנת הרדיו “אלרסאלה” החלה לשדר באוקטובר 2011, וכי מה שמייחד את מחלקת הרדיו היא העובדה שהרדיו פונה לכל משתמשי האינטרנט ולכן תפוצתו רחבה ושידוריו אינם מקיפים רק את תושבי רצועת עזה אלא גם את הציבור הפלסטיני וגם ציבור שאינו נמנה על הציבור הפלסטיני ב”פנים” (ערביי ישראל).
• דו”ח הביקורת התייחס בחלקו הראשון להיבטים המנהליים בתפקוד מוסד “אלרסאלה” ובחלקו השני להיבטים פיננסיים. הדו”ח הצביע על שורה של ליקויים בהתנהלות המנהלית והפיננסית. כאשר ציון ההערכה הכללי שניתן לפי מודל ההערכה שהכינה מחלקת הביקורת הפיננסית והמנהלית הגיע לשיעור חלש של 69%. בהקשר המנהלי, עיקרי הליקויים שצוינו היו: היעדר התאמה בין המערכת המנהלית לתקנון העובדים שאושר על ידי תנועת חמאס; ליקויים בסמכויות והגדרת משימות הדירקטוריון בעיקר לאחר הכפפת “אלרסאלה” למחלקת ההסברה; היעדרות חברי דירקטוריון מרוב ישיבות הדירקטוריון; היעדר דו”ח “תכנון מול ביצוע”.
• בדו”ח הביקורת יש התייחסות לליקויים שהועלו בדוח הביקורת הקודם ולא תוקנו ובכללם הכנת תוכנית אסטרטגית למוסד “אלרסאלה”, העולה בקנה אחד עם תוכנית האסטרטגית של מחלקת ההסברה של חמאס.
• דו”ח הביקורת ציין לחיוב כי למוסד “אלרסאלה” הייתה תוכנית תפעולית לשנת 2021 והציג את עשרת יעדיה:
  • גיוס הקהילה המקומית סביב עמדות התנועה ועקרונות היסוד שלה.
  • חיזוק הזהות הפלסטינית ובניית התודעה הלאומית והאסלאמית.
  • חיזוק תודעת האומה בנוגע לסוגיה הפלסטינית ושמירה על תדמית התנועה והפרויקט שלה.
  • תמיכה בחזון התנועה לפעולת “ההתנגדות” ותיעוד הניסיון הג’האדיסטי (המצטבר) שלה.
  • מאבק במיזמי הנורמליזציה עם “הכיבוש” וחשיפת פרצופם של יוזמיהם.
  • תמיכה תקשורתית בעשייה הממשלתית, החקיקתית והשיפוטית.
  • חיזוק התקשורת המכוונת נגד “האויב”, הפעלת לוחמה פסיכולוגית וערעור שורות היריבים.
  • חיזוק השותפות עם הפלגים והמרכיבים הלאומיים באופן שמשרת את העניין הלאומי ואת השקפת עולמה של התנועה.
  • חיזוק התקשורת הזרה אשר פונה לעולם ותומכת בסוגיה וחשיפת “הפשעים וההפרות” הישראליים.
  • חיזוק פעילות מרכז ההדרכה התקשורתית של “אלרסאלה”.

סוכנות הידיעות “שהאב”

• סוכנות הידיעות “שהאב” היא אחד מגופי התקשורת החזקים, הנפוצים והמשפיעים ביותר בזירה הפלסטינית, בדגש על המרחב הדיגיטלי. הסוכנות, הפועלת בעיקר מרצועת עזה, מזוהה באופן מובהק עם חמאס, על אף שהיא מציגה את עצמה כסוכנות ידיעות עצמאית. יתרה מכך, נראה כי הקשר של הסוכנות לחמאס הוא מבני ואידיאולוגי והיא משמשת דה-פקטו כזרוע תעמולה מרכזית של הארגון, המשלבת דיווחים חדשותיים שוטפים עם נרטיב אידיאולוגי קיצוני, הסתה לאלימות וטרור, ומינוף תקשורתי של מטרותיה המדיניות והצבאיות של חמאס. מאז מתקפת הטרור של ה-7 באוקטובר 2023 והמלחמה ברצועת עזה, פעילותה של סוכנות “שהאב” אף התעצמה והיא הייתה אחד מהצינורות המובילים של הזרוע הצבאית של חמאס להפצת סרטוני תיעוד של פגיעה בכוחות צה”ל, אשר הופקו על ידי יחידת ההסברה הקרבית של גדודי עז אלדין אלקסאם.
• דו”ח הביקורת על סוכנות “שהאב” לשנת 2021 הוגש על ידי מחלקת הכספים של חמאס למנהל מחלקת ההסברה, עלי אלעאמודי, לאחר שצוות הביקורת מטעם מחלקת ההסברה של חמאס ערך ביקור במשרדי הסוכנות. עובדה זו מהווה הוכחה ברורה נוספת לזיקתה וכפיפותה של הסוכנות לחמאס מבחינה ניהולית ותפעולית. בהקדמה לדו”ח נכתבו נתונים כלליים על הסוכנות וצוין כי עד לשנת 2021 היא פעלה בזיקה לרשת “אלאקצא”, רשת תקשורת המזוהה עם חמאס.

הקדמה:
מוסד התקשורת “שהאב” הוא חברה לשירותי תקשורת והפקה אמנותית שנוסדה בשנת 2007. החברה החלה את פעילותה בתחום העיתונות והחדשות באמצעות השקת אתר אינטרנט בשם סוכנות הידיעות שהאב ובאמצעות שימוש ברשתות החברתיות, המעבירות את תמונת המצב והחדשות בפלסטין באחריות ובמיומנות. החברה פעלה גם כגוף המספק שירותי תקשורת והפקה. היא מעניקה שירותי תקשורת משולבים ושירותי הפקה לערוצי לוויין, חברות מדיה, מוסדות ממשלתיים, חברות מהמגזר הפרטי, ארגונים אזרחיים וגופים בינלאומיים.

במהלך ביקור של צוות הביקורת הפיננסית והמנהלית בסוכנות שהאב, ניכר שיתוף פעולה מצד אנשי הסוכנות, פישוט תהליכים ושקיפות בהתנהלות, אולם נבצר מאתנו לבצע את הערכת הסוכנות על פי מודל שאלון ההערכה, וזאת בשל זיקתה לרשת אלאקצא עד לסוף שנת 2021.

• דו”ח הביקורת פירט נתונים וממצאים על המבנה הארגוני של סוכנות “שהאב”:
  • כוח אדם: נכון לסוף שנת 2021, הועסקו בסוכנות 37 עובדים – 24 עובדים בעלי קביעות, 11 עובדים בחוזה תפעולי, ושני עובדים הועסקו בחוזה “לשכה”.
  • מבנה היררכי: לסוכנות מבנה היררכי ברור הכולל מנהל, יחידה מנהלתית וארבע מחלקות ליבה: חדשות (12 עובדים), הפקה (12 עובדים), תפעול (שבעה עובדים), ושירותי מנהל וכספים (שישה עובדים).
  • מיקום פיזי: מטה הסוכנות שוכן בשתי דירות (קומה רביעית וגג) ב”מגדל פלסטין” בעזה. הנכס עצמו נמצא בבעלות מחלקת התקשורת של חמאס.
  • ניהול ותכנון: פעילות הסוכנות התבססה על תכנון ארוך טווח, כולל תוכנית אסטרטגית רב-שנתית (2021-2017) ותוכנית תפעולית מפורטת לשנת 2021, המעידות על ניהול שיטתי ומובנה.
• לצד הנתונים הכלליים על תפקוד סוכנות הידיעות, חשף דו”ח הביקורת גם פערים וכשלים משמעותיים בהתנהלותה הפיננסית והארגונית. להלן עיקרי הממצאים שעלו מהדו”ח:
  • מאזן כספי: סך ההכנסות של הסוכנות בשנת הדו”ח היה 349,562 דולר וסך ההוצאות הגיע ל-361,417 דולר, כך שהסוכנות סיימה את שנת התקציב 2021 בגירעון של 11,855 דולר. ההוצאה המרכזית של סוכנות שהאב בשנת 2021 הייתה על תשלום שכר לעובדים בסך כולל של 275,576 דולר.
  • זיקה פיננסית לרשת אלאקצא: אחד הנתונים בדו”ח הצביע על כך שהכנסות הסוכנות מפרסום היוו כשישים אחוז מסך ההכנסות הכולל של רשת אלאקצא של חמאס. נתון זה ממחיש את חשיבותה הכלכלית של הסוכנות כעורק הכנסות מרכזי עבור מערך התקשורת של חמאס.
  • מקורות הכנסה: הכנסות הסוכנות נחלקו לשלושה מקורות עיקריים: הכנסות מתקציבים (269,407 דולר), הכנסות מתקשורת ופרסום (70,640 דולר) והכנסות שונות (9,515 דולר).
  • זיקה לתורכיה: נכון לסוף 2021, יתרת הנכסים הנזילים של הסוכנות הייתה 46,937 דולר בבנקים מקומיים (בעיקר “בנק פלסטין” ו”בנק הייצור”), ויתרת מזומן נפרדת בסך 16,606 דולר שהוחזקה בתורכיה. קיומה של יתרת מזומנים ייעודית בתורכיה, גם אם צנועה, מצביע על זיקת הסוכנות לרשת הפיננסית של חמאס בחו”ל, שעבורה תורכיה שימשה צומת פיננסי משמעותי.
  • זיקה לרשת “אלאקצא”: הסוכנות מסתמכת באופן מלא על המערכת הפיננסית של רשת “אלאקצא” של חמאס ואינה מכינה דו”חות כספיים עצמאיים. מכאן ניתן להסיק באופן ברור כי חמאס שומרת על פיקוח פיננסי ותפעולי הדוק על סוכנות “שהאב” ומתייחסת אליה כאחת מזרועות התקשורת שלה.
  • היעדר דיווח ניהולי: הדו”ח קובע כי לא הוכנו דו”חות ניהוליים המפרטים את הישגי הסוכנות בהתאם לעקרונות ניהוליים.
  • ניהול נכסים לקוי: למרות שבוצע מפקד נכסים על ידי גורם חיצוני (רשת “אלאקצא”), לסוכנות “שהאב” עצמה לא קיים רישום של נכסים ורכוש.
  • בעיית גבייה חמורה: הדו”ח חשף כי 87 אחוז מסך החובות של לקוחות הסוכנות הם חובות ישנים שלא נגבו, בסכום כולל של 108,261 דולר.

• לאור הממצאים והליקויים שפורטו לעיל, מחלקת הכספים של חמאס קבעה בהמלצותיה כי על הסוכנות לנקוט בשורה של צעדים לתיקון הליקויים וביניהם אימוץ מבנה ארגוני חדש, הכנת תוכניות אסטרטגיות מדידות, הכנת דו”חות ניהוליים מהימנים ונקיטת פעולות מידיות על ידי מערך הגבייה.
• למסמך השלל צורף עמוד אחד מתוך מסמך תגובה והבהרות של הסוכנות לממצאי דו”ח הביקורת, ובו נכתב כי בסוף שנת 2021 מונה מנהל חדש לסוכנות, שאדי אבו צבחה,^[5] אשר הוביל באוקטובר 2021 מהלך פיצול אסטרטגי של הסוכנות לשני גופים נפרדים: סוכנות הידיעות “שהאב” (חדשות) וחברת ההפקות “Event”. כמו כן צוין כי עבודת הסוכנות וסמכויותיה הופרדו מרשת “אלאקצא” בינואר 2022 ורישום הסוכנות כעצמאית הושלם במאי 2022, בעוד שהתקציב התפעולי של הסוכנות הפך לעצמאי והופרד מרשת “אלאקצא” בדצמבר 2021. עוד נכתב כי נכון למועד כתיבת הדו”ח, התקיים קשר מנהלי בלבד בין סוכנות “שהאב” וחברת “”Event עד לאישור סופי של המבנה הארגוני החדש לצורך השלמת ההפרדה המלאה. באשר לעובדים שהועסקו בחוזה אישי בסוכנות “שהאב”, צוין שהם מקבלים עדיין את שכרם מרשת “אלאקצא”.

סוכנות הידיעות “צפא”

• סוכנות “צפא” היא סוכנות ידיעות פלסטינית מרכזית הפועלת מרצועת עזה. גם “צפא” מציגה את עצמה כגוף תקשורת עצמאי ומקצועי, אך מזוהה באופן מובהק עם תנועת חמאס ותכניה משרתים את מסרי התעמולה של חמאס. סוכנות “צפא” משמשת כזרוע “ממוסדת” יותר במערך התקשורת של הארגון בהשוואה ל”שהאב” הפועלת יותר כרשת חברתית. בשונה מ”שהאב” שמתמקדת יותר בפרסום סרטונים קצרים ופוסטים רגשיים, “צפא” מתאפיינת בפורמט של סוכנות ידיעות קלאסית ומפרסמת כתבות ארוכות, תחקירים, ראיונות ודו”חות, אולם תכניה עולים בקנה אחד באופן מוחלט עם קו המסרים של חמאס, כמו גם המינוח התקשורתי שבו היא עושה שימוש.
• דו”ח הביקורת של מחלקת הכספים של חמאס על סוכנות “צפא “לשנת 2021, שממוען לעלי אלעאמודי, מלמד על זיקה ישירה של הסוכנות לחמאס ולמערכות הניהול והפיקוח המרכזיות של התנועה. בפתח ממצאי הדו”ח הודגש כי אין לסוכנות אסטרטגיה תקשורתית עצמאית וכי היא מסתמכת בפעילותה התקשורתית על התוכנית האסטרטגית של מחלקת התקשורת של חמאס. עובדה זו כשלעצמה מלמדת על כפיפות אסטרטגית של הסוכנות למערך התקשורת וההסברה של חמאס.

2. קיימת הסתמכות על התוכנית האסטרטגית של מחלקת ההסברה והתוכנית התפעולית הוכנה בהתאם ליעדים אלו, אך לא נקבעו משקלים יחסיים ליעדים ולפעילויות הכלולים בתוכנית התפעולית של הסוכנות.

 

• דו”ח הביקורת חשף נתונים, פערים וכשלים בהתנהלות הפיננסית והארגונית של סוכנות הידיעות “צפא”. להלן עיקרי הממצאים:
  • מאזן כספי: סך ההכנסות של הסוכנות בשנת הדו”ח היה 91,633 דולר וסך ההוצאות הגיע ל-95,430 דולר, כך שהסוכנות סיימה את שנת התקציב 2021 בגירעון שנתי של 3,797 דולר.
  • היעדר תוכנית אסטרטגית: הדו”ח מציין כי לסוכנות אין תוכנית אסטרטגית עצמאית, והיא מסתמכת על התוכנית האסטרטגית של מחלקת התקשורת של חמאס.
  • תכנון תפעולי לקוי: התוכנית התפעולית שהוכנה אינה כוללת יעדים מדידים, מה שהפך את הבקרה על ביצועיה לבלתי אפשרית.
  • פער בביצוע יעדים: הדו”ח קבע כי מטרות ופעילויות רבות בתוכנית העבודה לא בוצעו, וייחס זאת, בין השאר, למגפת הקורונה ולמגבלות תקציב.
  • תשלומים חריגים: המבקרים מצאו כי הסוכנות שילמה “קצבאות ניהוליות” ותוספות שכר למספר עובדים ישירות מהתקציב התפעולי, וזאת בניגוד לנהלים המחייבים אישור מרכזי.
  • תלות בגורמי חוץ: לצורך הנפקת חשבוניות מס ללקוחות, הסוכנות נאלצה להסתמך על חברה חיצונית ולשלם לה עמלות.
• לאור הליקויים שפורטו לעיל, מחלקת הכספים של חמאס קבעה בהמלצותיה כי על סוכנות “צפא” לגבש תוכנית אסטרטגית עצמאית המותאמת ליעדי הסוכנות, להגדיר יעדים כמותיים מדידים בתוכניתה התפעולית, להפסיק לשלם תוספות שכר חריגות מהתקציב התפעולי ולפעול בהתאם לנהלים המרכזיים.

עיתון “פלסטין”

• עיתון “פלסטין” הוא העיתון היומי המרכזי של חמאס ברצועת עזה. דו”ח הביקורת עליו לשנת 2021 היה החמור ביותר מבין הדו”חות שנסקרו, והצביע על גירעון פיננסי עצום, פערים תכנוניים עמוקים ושיתוק ניהולי. בנוסף, הדו”ח התייחס להתמודדות העיתון עם נזקים שנגרמו לו במהלך המערכה מול ישראל במאי 2021 (מבצע “שומר החומות”).
• לפי הדו”ח, סך הכנסות העיתון בשנת הדו”ח הגיע ל-4,891,842 שקל וסך ההוצאות עמד על 5,269,067 שקל, כך שהמאזן הכספי של העיתון היה גרעוני ועמד על 377,225 שקל.
• דו”ח הביקורת גם שרטט תמונה של כאוס ארגוני ואלה עיקריו:
  • פעילות ללא פיקוח: בדומה לגופים אחרים, גם כאן צוין כי לא קיימים דו”חות ניהוליים על ביצועי העיתון במהלך השנה. בנוסף, הארגון פעל במשך שנה שלמה ללא “תקציב מאושר לשנת 2021”.
  • רישום כוזב: המבקרים מצאו כי משכורות שהתקבלו ממחלקת הכספים של חמאס נרשמו בספרי העיתון כהלוואת שותפים במקום כהכנסה. ייתכן שמדובר בניסיון לטשטש את היקף התלות המוחלטת של העיתון במימון ישיר מהנהגת חמאס, ולהציג חזות כוזבת של יציבות פיננסית פנימית.
  • כשל מערכתי בגבייה: הדו”ח פירט על גידול משמעותי בחובות של מפיצים ומוסדות ממשלתיים, עדות לבעיה חמורה במערך הגבייה.
  • נזקים לנכסים: במסגרת סקירת הנכסים, הדו”ח ציין את הנזק שנגרם למטה העיתון במגדל אלג’והרה כתוצאה מהפצצתו במהלך המערכה נגד ישראל. אירוע זה הוזכר בהקשר של הסברת נזקים תפעוליים ופיננסיים שנגרמו לעיתון כתוצאה מהלחימה, והוא שימש כטיעון להצדקת חלק מהקשיים התזרימיים והתפעוליים שעלו מדו”ח הביקורת.

נספח א: קווים לדמותו של עלי אלעאמודי

• מסקירת מסמכי השלל עולה כי דמות המפתח במערך התקשורת המסועף של חמאס היה עלי אלעאמודי, שמונה לראש מחלקת ההסברה בשנת 2021. על אף תפקידו המשמעותי, אלעאמודי היה מאנשי הצללים של התנועה וכמעט שלא הופיע בתקשורת.
• מהמידע שפורסם על אודותיו עולה כי אלעאמודי נולד ברצועת עזה והתגורר בח’אן יונס. בשנת 2004, הוא נעצר על ידי ישראל בגין פעילות טרור נגד כוחות צה”ל ונשפט למאסר עולם. הוא שוחרר ב”עסקת שליט” בשנת 2011 (אלערביה, 29 בדצמבר 2025).
• אלעאמודי היה אחד מאנשי סודו של יחיא אלסנואר והקשר האמיץ ביניהם נרקם והתהדק במהלך תקופת מאסרם של השניים בכלא הישראלי. אלעאמודי שימש כמנהל לשכתו של אלסנואר במהלך תקופת כהונתו הראשונה כראש הלשכה המדינית ברצועה (2021-2017). בשנת 2021, נבחר אלעאמודי כחבר הלשכה המדינית של חמאס במסגרת בחירות פנימיות בתנועה שסימלו את השתלטות “דור משוחררי עסקת שליט” על מוקדי הכוח ברצועת עזה.
• במסגרת תפקידו כראש מחלקת ההסברה, היה אלעאמודי אחראי על התוויית כלל האסטרטגיה התקשורתית של התנועה. הוא גם היה שותף לדיונים בפורומים המצומצמים ביותר בלשכת אלסנואר והיה מעורב בתיאום בין הדרג המדיני למערכים המבצעיים של חמאס.
• לפי דיווחים בלתי רשמיים שפורסמו בסוף שנת 2025, לאחר סיכול אלסנואר באוקטובר 2024 וסיכול מרבית בכירי הלשכה המדינית ברצועת עזה במהלך המלחמה, אלעאמודי מונה למנהל בפועל של הלשכה המדינית ברצועה. הוא מוביל קו נוקשה שמטרתו להבטיח את המשכיות שלטונם של נאמני אלסנואר, תוך הדחת מנהיגים מקומיים שנחשבו לחלשים או כאלו שנטשו את תפקידם במהלך המלחמה. “מקורות” ציינו כי פעילותו העצמאית ברצועה יצרה חיכוך עם בכירים בהנהגת חמאס בחו”ל שטענו כי אלעאמודי פועל בניגוד לתקנון התנועה (אלשרק אלאוסט, 31 בדצמבר 2025).
• “מקורות” טענו כי מינוי אלעאמודי לתפקיד כה משמעותי בחמאס מהווה ציר מרכזי ביכולת התנועה לשמר משילות מינימלית בשטח והוא מבטא את המשך המגמה שהוביל אלסנואר לפני מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 של חיבור הדוק בין חמאס לציר “ההתנגדות” בהובלת איראן. כמו כן, מינוי אלעאמודי מתבצע בעיתוי של בחירות פנימיות גורליות להנהגת הלשכה המדינית של חמאס שיקבעו את המשך דרכה בתקופה הקרובה, זאת לאחר הפגיעה ביכולת המשילות של חמאס ברצועת עזה ולאחר שציר “ההתנגדות” ספג מהלומות שהחלישו אותו משמעותית (ארם ניוז, 1 בינואר 2026).

נספח ב: מסמך שלל – “התוכנית האופרטיבית 2022 של חמאס עזה”

^[1] למידע מורחב בנושא מערך התקשורת ההיברידי של חמאס, ראו מאמרם של עידו זלקוביץ ויחיאל לימור מספטמבר 2025: "The Word Must Precede the Bullet: Words as Ammunition – Hamas’s Media Artillery".
^[2] "חרב ירושלים" (סיף אלקדס) הוא השם שניתן על ידי חמאס למבצע "שומר החומות" במאי 2021.
^[3] להרחבה על עלי אלעאמודי, ראו נספח א'.
^[4] חמאס מתנגדת לכל צורות הנורמליזציה, ולכן ניתן להסיק כי הפעילות המוזכרת בסעיף זה התמקדה בעיקר נגד הסכמי אברהם ונגד האפשרות לנורמליזציה מול סעודיה וגורמים נוספים בעלם הערבי והאסלאמי.
^[5] שאדי אבו צבחה, הוא עיתונאי, פובליציסט ופעיל תקשורת פלסטיני המוכר בעיקר בזכות כתיבתו הפוליטית ופעילותו בארגוני עיתונאים בעזה. הוא מתמקד בסיקור הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ניתוח מדיניות פנים-פלסטינית, וסוגיות של זכויות עיתונאים. בעבר כיהן כדובר פורום העיתונאים הפלסטינים. במסגרת תפקיד זה, היה קול בולט במחאה נגד פגיעה בעיתונאים פלסטינים, מעצרים וסגירת מוסדות תקשורת. הוא מרבה להתראיין בנושאים הקשורים לחופש העיתונות ולהגנה על עיתונאים באזורי עימות. כתיבתו מתאפיינת בטון ביקורתי וניתוח מעמיק של החברה הישראלית והפוליטיקה הפנימית שלה, לצד עיסוק במצב ההומניטרי ברצועת עזה ובסוגיית האסירים.

מאמרים נוספים בתחום