האסטרטגיה של חמאס ל”השמדת ישראל” – מחזון לתוכנית פעולה מעשית, כפי שעולה ממסמכי שלל

ד”ר אורי רוסט^[1]

עיקרים

• הרעיון שעצם קיומה של מדינת ישראל (“הישות הציונית”) היא בלתי חוקית ובלתי מוסרית מובנית בתפישת העולם של תנועת חמאס מאז הקמתה. עם זאת, חמאס הייתה מודעת למגבלותיה הצבאיות והמדיניות, ולכן נושא “השמדת ישראל” נותר בגדר חזון לעתיד לבוא והתנועה התמקדה בנרטיב של “אי הפסד הוא ניצחון”.
• לאחר מערכת סיף אלקדס (מבצע “שומר החומות”) במאי 2021, החל שינוי בגישת חמאס, כאשר התגבשה ההכרה כי השמדת ישראל הפכה למטרה שניתן להשיגה בטווח הקרוב. השינוי ניכר גם בשורה של התבטאויות פומביות של מנהיגי חמאס, אולם אלה יכלו להיתפש בצד הישראלי (וסביר להניח שכך אכן נתפשו) כהתפארויות שווא.
• מסמכי שלל של חמאס שנתפסו ברצועת עזה במהלך תמרון צה”ל במלחמת “חרבות ברזל” מאמתים את מה שאמרו בפומבי בכירי חמאס ומעידים כי התוכנית לחיסול מדינת ישראל נתפשה בשנים האחרונות, ובעיקר לאחר מבצע “שומר החומות”, על ידי הנהגת חמאס, בהובלת יחיא אלסנואר (וגם על ידי בעלי בריתה, איראן וחזבאללה), כבת ביצוע וכבעלת סיכויים טובים להצליח בטווח הזמן הקרוב. אלה לא היו דיבורים בעלמא, אלא היו מעוגנים בבניית תוכניות מעשיות ותיאום מתמשך בין מרכיבי “ציר ההתנגדות”. להבנתם, ישראל הפכה לפגיעה יותר מבעבר בעוד חמאס ושאר כוחות “ציר ההתנגדות” התחזקו. לפיכך, התוכנית עלתה לדיון בשיחות בין חמאס לבין בעלות בריתה, איראן וחזבאללה, בתקופת ההכנות למתקפת ה-7 באוקטובר 2023. השינוי הזה בעמדה האסטרטגית של חמאס לא הובן כלל בישראל.
• להערכתנו, המכה הקשה שספגו חמאס ומרבית מרכיבי “ציר ההתנגדות” צפויה להסיג לאחור את “תוכנית ההשמדה” של ישראל, ולהחזירה לרמת החזון. בטווח הארוך, אם חמאס תצליח להשתקם, ותזכה לסיוע מאיראן, אין להוציא מכלל אפשרות כי גם בעתיד תחזור התנועה לעסוק ברעיון “השמדת ישראל” כתוכנית בת מימוש, בראייתה.

רקע: חזון חמאס על “השמדת ישראל”

• התפישה שעצם קיומה של מדינת ישראל (“הישות הציונית”) היא בלתי חוקית ובלתי מוסרית מובנית בתפישת העולם של תנועת חמאס מאז הקמתה, וכך גם ההנחה שדינה של המדינה הזו נגזר מראש והיא תעבור מן העולם ביום מן הימים. לפיכך, השוואה היסטורית נפוצה בחמאס היא בין מדינת ישראל לבין ממלכת הצלבנים שהתקיימה על אדמת האסלאם לתקופה מוגבלת, אך חלפה מן העולם בעקבות ניצחונה של האומה המוסלמית על הנוצרים. הדבר בא לידי ביטוי גם באמנת חמאס (1988), המסמך האידיאולוגי הבסיסי של התנועה:

תנועת ההתנגדות האסלאמית מתייחסת ברצינות לתבוסת הצלבנים בידי צלאח אלדין אלאיובי וחילוץ פלסטין מידיהם, כמו גם למפלתם של הטטארים בעין ג`אלות [עין חרוד], שנשבר כוחם בידי קטז ואלט’אהר ביברס, שהצילו את העולם הערבי מהפלישה הטטארית שהמיטה חורבן על כל ביטויי התרבות האנושית. מכל אלה היא לומדת ומפיקה לקחים.

סעיף 35 של אמנת חמאס (1988)^[2]

• יחד עם זאת, כמי שמשתייכת לתנועת האחים המוסלמים, שאחד מעקרונותיה הוא ה”צבר” (סבלנות, אורך רוח), חמאס הייתה מודעת למגבלותיה הצבאיות והמדיניות, ולכן נושא “השמדת ישראל” נותר בגדר חזון עתידי. עקרון ה”הודנה” (הדנה), שמקורותיו בתקופת הנביא מחמד, אשר מאפשר הפוגה בלחימה באויבי האסלאם בשל חולשה (זמנית), אפשר גם לחמאס מתן גושפנקה דתית לתקופות בהן הלחימה בישראל מושהית.
• מאז הקמת חמאס, גישה זו הייתה הדומיננטית בתנועה והכתיבה את דרכי התנהלותה מול ישראל שהתבטאה בסבבי לחימה מוגבלים בהיקפם ובמטרותיהם. כך הדבר נתפס בישראל, גם ערב מלחמת “חרבות ברזל”, למרות שבגישת חמאס כבר התחולל שינוי מרחיק לכת שהוביל למלחמה.

רעיון “השמדת ישראל” בהתבטאויות פומביות

• התפישה בדבר חולשת ישראל וסופה הקרוב באה לידי ביטוי בשורה של התבטאויות של בכירי חמאס וגורמים נוספים ב”ציר ההתנגדות” בשנים שקדמו למתקפת חמאס. אלא שהצהרות אלה יכלו להיתפש בישראל כדברי רהב שנועדו לצורך עידוד עצמי והפגנת עוצמה חסרת כיסוי כלפי חוץ. להלן כמה דוגמאות:
  • בספר שיצא מטעם הזרוע הצבאית של חמאס לאחר מבצע “שומר החומות” (מאי 2021) שנקרא “סיף אלקדס” (“חרב ירושלים” – כך כונתה המערכה בפי חמאס), נכתב כי “הבסת האויב הפכה להיות כמטווחי קשת או קרוב מזה, ברשות אללה. ההתנגדות [חמאס] והנהגתה הפוליטית והצבאית הניחו תוכנית כוללת למערכת “הבטחת הפעם השנייה” [במקור, ועד אלא’חרה]. אנו בהנהגת חמאס בקשר הדוק חסר תקדים עם הכוחות והפלגים הלאומיים והאסלאמיים כולם, כדי להתקדם בפרויקט האסטרטגי לשיבה ולשחרור”. משמעות המונח “הבטחת הפעם השנייה” טמונה בפרשנות לפסוקים מהקוראן, לפיהם התכנסות היהודים בארץ בפעם השנייה וההשחתה שהם יגרמו יביאו לכך ש”תקוים הבטחת אללה לשים להם קץ”.^[3]
  • ב-30 בספטמבר 2021, התקיימה בעיר עזה ועידה בשם “הבטחת אחרית הימים – פלסטין לאחר השחרור”, בחסות ראש הלשכה המדינית של חמאס ברצועת עזה באותה תקופה, יחיא אלסנואר,^[4] ובהשתתפות בכירי התנועה ובכירים מפלגים נוספים. המשתתפים דנו בהיערכות לקראת ניהול עתידי של “מדינת פלסטין” בתחומים השונים, בשלב שלאחר “שחרורה” מידי ישראל. אלסנואר אמר בנאום בוועידה, אותו נשא בשמו חבר הלשכה המדינית של התנועה, כמאל אבו עון: “אנו נותנים חסות לוועידה הזו משום שזה תואם את הערכתנו שהניצחון קרוב” וכי “שחרור מלא של פלסטין מן הים ועד הנהר הוא לב החזון האסטרטגי של חמאס”. עוד מסר אלסנואר: “הסכסוך לא יכול להסתיים אלא ביישום הבטחת הניצחון והשליטה שאללה נתן לנו כך שעמנו יחיה בכבוד במדינתו העצמאית שבירתה ירושלים. לשם כך אנחנו עובדים קשה ומתאמצים רבות מעל האדמה ובמעמקיה, בלב הים ובמרומי השמיים… אנו [כבר] רואים בעינינו את השחרור ולכן אנו נערכים למה שיהיה אחריו…”. בתום הוועידה, פרסמו המשתתפים רשימת “רעיונות של שיטות פעולה במהלך שחרור פלסטין” לאחר שישראל תחדל מלהתקיים. רשימה זו כללה בין השאר: קריאה לנסח מסמך עצמאות שיהיה “המשך ישיר של חוזה עמר בן אלח’טאב”;^[5] הגדרת הנהגת המדינה עד לקיום בחירות והמלצות להתנהלות עם הקהילה הבינלאומית והמדינות השכנות; קריאה להכין מבעוד מועד חקיקה מתאימה לתקופת המעבר לשלטון החדש; קריאה להקמת מנגנונים שיבטיחו את המשך ההתנהלות הכלכלית לאחר הפסקת השימוש בשקל הישראלי ואת שמירתם של המשאבים שהיו שייכים לישראל; וקריאה להכנת מדריך לאופן השבת הפליטים הפלסטינים לערי המוצא שלהם. הוועידה גם המליצה לגבש כללים להתנהלות עם היהודים שיהיו בארץ, ובכלל זה קיום הבחנה בין היהודים אשר יש להורגם או לרודפם בזירה המשפטית לבין אלו שיש להתיר להם לעזוב או להיקלט במדינה החדשה. עוד קראה הוועידה למנוע בריחת מוחות ו”לשמור על היהודים המלומדים והמומחים בתחומי הבריאות, ההנדסה, הטכנולוגיה, התעשייה האזרחית והצבאית למשך זמן ולא לתת להם לעזוב”. כן המליצה הוועידה, לבצע רישומים של “הסוכנים והמגייסים שלהם בפלסטין, באזור ובעולם כולו כדי לטהר את פלסטין ואת המולדת הערבית והאסלאמית מחלאות האדם הצבועים”.^[6]
  • בסדרת הטלוויזיה “אגרוף החופשיים” (קבצ’ה אלאחראר) בהפקת חמאס לרגל חודש רמצ’אן באפריל 2022, הוצגה פלישה לישראל, באופן דומה למתקפת ה-7 באוקטובר 2023. הדמות הטלוויזיונית המקבילה לראש הזרוע הצבאית של חמאס, מחמד אלצ’יף,^[7] אמרה בתוכנית עם תחילת המתקפה נגד ישראל: “מאזן הכוחות השתנה. היום אנו נפלוש אליהם ולא הם אלינו… נזעזע את האדמה מתחת לרגליהם… (זה יהיה) רגע מכריע בהיסטוריה, יום שהאויב לא ישכח לעולם עד שיוכחד” (פרק 29 של הסדרה, ערוץ הטלגרם Palestinian Drama באפריל 2022)
  • צאלח אלעארורי,^[8] ששימש סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס, אמר בסדרת ראיונות שנערכה באוגוסט 2023: “מלחמה כוללת הפכה לבלתי נמנעת. כולנו מכירים בצורך שלה. אנחנו מעוניינים בה – ציר ההתנגדות, הפלסטינים, האומה שלנו – כולנו רוצים בה. זה לא משהו שאנחנו אומרים בתקשורת. אנחנו דנים בכך מאחורי דלתיים סגורות… אנחנו משוכנעים שאנחנו מסוגלים לכך. אם אנחנו נגיע לעימות רחב כזה, ואני חותם על זה, אנחנו נביס אותם באופן של היה כמוהו בהיסטוריה” (ערוץ אלאקצא, 24 באוגוסט 2023; אלמיאדין, 25 באוגוסט 2023).
• גם בכירי חזבאללה התבטאו ברוח דומה לגבי האפשרות של השמדת ישראל:
  • המפקד הצבאי של חזבאללה, פואד שכר,^[9] אמר בעילום שם בראיון לעורך אלאח’באר הלבנוני, אבראהים אלאמין, המקורב להנהגת חזבאללה, באוגוסט 2022: “המשימה החדשה שהוטלה עלינו אחרי מלחמת לבנון השנייה לבנות יכולת איכותית שתוכל להשמיד את הצבא הישראלי, ולא רק למנוע ממנו להשיג את מטרותיו” (אלאח’באר, 26 באוגוסט 2022).
  • במאי 2021, מיד לאחר סיום מבצע “שומר החומות”, נשא מזכ”ל חזבאללה לשעבר, חסן נצראללה,^[10] נאום לציון יום השנה ליציאת ישראל מדרום לבנון, בו הכריז כי קיימת משוואה חדשה, לפיה כל פגיעה במסגד אלאקצא או במקומות אסלאמיים קדושים לא תיעצר ברצועת עזה, אלא תהיה “מלחמה אזורית למען אלקדס”. הוא הוסיף כי כל מלחמה כזו תהיה סכנה עבור “היישות”, וכי לדעתו היא תביא “להיעלמות הישות” (אלמנאר, 25 במאי 2021).
  • בדיוק שנתיים מאוחר יותר, בנאום לציון יום השנה ליציאת צה”ל מדרום לבנון במאי 2023, אמר נצראללה: “היום, התקווה גדולה יותר מבכל יום אחר לשחרור פלסטין מהים ועד הנהר, לתפילה במסגד אלאקצא. לפחות, ציר ההתנגדות, מנהיגיו, לוחמיו, סביבתו, מאמינים בזה, יש להם ודאות בזה, שכמובן משפיעה רבות על הקרב”. לגבי ישראל הוא טען כי “החזית הפנימית שלו היא חזית חלשה, רעועה, חרדה, מוכנה תמיד לארוז את התיקים וללכת. ולכן ראינו בשנים האחרונות עלייה בבקשות לדרכונים, לאזרחויות אחרות וכן הלאה… היום, בחברת האויב, יש יותר מכל זמן אחר חשש קיומי, חשש לעתיד. כבר עברו 75 שנה האם נגיע ל-80? נגיע ל-100?” (אלמנאר, 26 במאי 2023).

הפיכת “השמדת ישראל” לתוכנית מעשית

• מסמכי חמאס, שנתפסו ברצועת עזה במהלך תמרון צה”ל במלחמת “חרבות ברזל”, מדגימים כי להתבטאויות הפומביות, שניתן היה לפרש כהתפארויות שווא לפני ה-7 באוקטובר 2023, נלווה בהדרגה גם גיבוש תפישה מעשית בדבר היתכנות מעשית של התוכנית להשמדת ישראל, שהיוותה שינוי מהותי באסטרטגיה של חמאס עד אז. במסמך בשם “האסטרטגיה של התנועה 2017-2013” (ללא תאריך מדויק), הוצגה ההתמודדות עם ישראל בעיקר במובן ההגנתי מול מתקפות ישראליות מהים ומהאוויר, והפעלת “ההתנגדות” לפי “תכנית מציאותית”, כדוגמת אנתפאצ’ה ביהודה ושומרון, התקוממות של ערביי ישראל (ערביי 48) או רדיפת “יהודים” בפורומים בינלאומיים.

שלישית: העימות עם האויב (ניהול העימות עם האויב)

17) חיזוק ופיתוח מבנה ההתנגדות בעזה כדי שיעמוד וישתתף בתוכנית השחרור.

שימור וניצחון, אם ירצה האל, מול מלחמה (יבשתית או אווירית) מתקרבת (תוך עבודה כדי למנוע אותה).

השתתפות בתוכנית ההתנגדות והשחרור בהתאם לתוכנית מחושבת ומציאותית.

18) שחרור האסירים (עסקת אסירים חדשה) (עסקת אסירים חדשה)

19) הוצאה לפועל של התנגדות עממית בפלסטין נגד הייהוד וההתנחלות, והמעצר והדיכוי של אסירים.

20) להגיע למצב של התנגדות חמושה בגדה המערבית (השקת התנגדות הגדה)

21) ביצוע פעולות התנגדות מהחוץ פנימה (התנגדות מהחוץ פנימה)

22) יצירת צורה מתאימה למאבק של בני עמנו ב-48 (מאבק יצירתי עבור 48)

גיוס כוחות הטוב הערביים והאסלאמיים כדי לבצע ג’האד נגד האינטרסים של הכיבוש [בכתב יד]

23) הפיכת סוגיית ירושלים, זכות השיבה וחומת ההפרדה לתוכניות מעשיות בינלאומיות ברמה הבינלאומית וההומניטרית (תוכניות מעשיות עבור ירושלים והאסירים והשיבה)

24) רדיפת יהודים ואנשי צבא בפורומים בינלאומיים

• עם זאת, במסמך מינואר 2019, שנכתב על ידי לשכת ראש הלשכה המדינית ברצועת עזה (אלסנואר), נבחנו היחסים בין חמאס לבין איראן, תוך זיהוי האינטרסים של כל צד והאינטרסים המשותפים, וכן דרכים לשיתוף פעולה. בקטע המודגש היחיד במסמך, במסגרת הסעיף “מה אנחנו רוצים מהם?”, נכתב:

• הגעה להסכם הגנה משותף שיכלול את כוח קדס, חזבאללה וחמאס להכנה למלחמת שחרור אלקדס והפעלת כל החזיתות נגד האויב המשותף ישראל והכנת תוכנית מעשית שתתממש בהתקפה על האויב מכל החזיתות

• איתי ברון, ראש חטיבת המחקר באמ”ן לשעבר, טען על סמך מקורות גלויים, כי נקודת המפנה הייתה במבצע “שומר החומות” (מאי 2021), שלאחריו החלה להתפתח התפישה שניתן להשמיד את מדינת ישראל.^[13] אימות להערכה זו נמצאו במסמכי שלל שנתפסו ברצועת עזה. באיגרת מ-5 ביוני 2021, ששלחו אלסנואר, מחמד אלצ’יף וסגנו מרואן עיסא למפקד כוח קדס, אסמאעיל קאא’ני, נכתב כי המטרה היא: “הניצחון הגדול והסרתו של הסרטן” ו-“חיסול הישות והסרתה מאדמתנו וממקומותינו הקדושים”. הם הבהירו כי “לעולם לא נעצום עין, לא ננוח ולא נשקוט עד שנשיג את המטרה הקדושה הזו”. כמו כן, הם ביקשו מקאא’ני סכום של 500 מיליון דולר לתקופה של שנתיים.

האח המפקד המג’אהד:
כדי להשיג את המטרות הגדולות האלה שאיתן נשנה את פני היקום, בעזרת האל, אנחנו זקוקים מאד לסיוע כספי בסכום של עשרים מיליון דולר לחודש במשך שנתיים, שזה שווה ערך ל-500 מיליון דולר בשנתיים. אנחנו בטוחים שאנחנו ואתם, בתום השנתיים האלה או במהלכן, אם ירצה האל, נעקור את הישות המעוותת הזו, ואנחנו ואתם נשנה את פני האזור ובסופו של דבר, אם ירצה האל, את העידן האפל הזה בהיסטוריה של האומה שלנו…

• באיגרת נוספת ששלחו השלושה באותו תאריך למנהיג איראן, עלי ח’אמנהאי, נכתב:

הישות המדומיינת הזו חלשה יותר ממה שנדמה לאנשים. בעזרת אללה, בעזרת הסיוע שלכם ובעזרת התמיכה של האומה שלנו אנו מסוגלים לעקור אותה ולהסיר אותה, ובזמן הקרוב ביותר, בעזרת אללה. אנו בוטחים באללה בכך שאנו קרובים למימוש ההבטחה אלוהית זו שאין ממנה מנוס…

• באיגרת ששלח אלסנואר לסעיד איזדי, ראש ענף פלסטין בכוח קדס,^[16] ב-19 ביולי 2021, הוא כתב כי כוחות “ההתנגדות” עומדים בפני “ניצחון אסטרטגי אדיר שתהיינה לו השלכות והשפעות אסטרטגיות על עתיד האזור, האומה (האסלאמית) והעולם כולו”. הוא הוסיף שהם ניצבים ממש על ספו של ניצחון זה ומימוש הבטחת האל: “הבטחת הפעם השנייה”.

באשר לנושא השני במכתבך, שמתי לב וכולם שמו לב לשינוי האסטרטגי במדיניות ובכיוונים של התנועה בראשות אבו אלעבד [אסמאעיל הניה], שאלוהים ישמור עליו, שתיקן חלק גדול מחוסר האיזון שהיה בתקופות קודמות. למרות שכולנו מבינים שלא השגנו את כל מה שרצינו, אין ספק שעשינו דרך ארוכה בכיוון הרצוי, ויש לנו הזדמנות גדולה בשנים הקרובות להשלים את המסע הזה באופן שיגבש את ברית ירושלים, את ציר הבטחת הפעם השנייה, וישלים את הכלים כדי להשיג את זה. אין ספק שהמערך הצבאי הפלסטיני בלבנון הוא אחד היסודות הבסיסיים של הפרויקט הזה, וזו הזכות שלך להבטיח את הנתיב ואת הכיוונים של המערך הזה כדי שהוא לא יסטה יום אחד מהמטרה שלו לעבר ירושלים. אולי אחרי שנשלים את הבחירות הפנימיות שלנו בשבועות הקרובים, נתחיל לארגן באופן מעשי את הנתיבים הפוליטיים, הצבאיים והביטחוניים כדי להבטיח את השגת המטרות, את חוסר הסטייה של המצפן, ואת הגיוס של כל האנרגיות הכנות לעבר שחרור ירושלים, סילוק הכיבוש הפושע הזה, והקידום של הריבונות של האומה המוסלמית ביקום.

• כשנה מאוחר יותר, באיגרת ששלח אלסנואר לאיסמאעיל הניה ב-19 ביוני 2022, כבר פרש אלסנואר תרחיש אסטרטגי מעשי לעימות רב-חזיתי עם ישראל שיביא לחיסולה. הוא פתח את האיגרת בקביעה כי: “מאז הפסקת האש ב”חרב ירושלים”, לוחמי הג’האד שלנו מתכוננים במהירות מרבית וללא מעצורים. הם בטוחים בכך שרמת המוכנות שלהם למערכה אסטרטגית גדולה שתשנה את פני האזור ואת חוקי המשחק בו היא כמעט מלאה, וכן מה שהכינו והתכוננו אליו הוא ברמה מספקת כדי להתחיל באופן מידי במידת הצורך בהנחייתו של אללה”.
• בהמשך, הציג אלסנואר שלושה תרחישים עבור “איחוד הזירות וההחלטה על ניצול ההזדמנות”:
  • התרחיש הראשון (תרחיש המערכה האסטרטגית הגדולה): כל מרכיבי “ציר ההתנגדות”, למעט איראן, יתקפו את ישראל במטרה “להפיל את מדינת הכיבוש ולהביא לקיצה וכן להביא לקיצו של המצב העגום באזור”. עוד ציין אלסנואר: “מערכה שכזו תשנה את פני האזור, את סדרי העולם בו ואת המציאות הפוליטית בו לחלוטין, ולצד זאת תביא למימוש המהפכה האסלאמית הגדולה”. הוא העריך כי זו מטרה אפשרית “בהנחה שלחזבאללה יש שליש מהיכולות שמדברים עליהן והוא ישתתף במערכה במלוא העוצמה”, לצד “השתתפות סבירה מצד תימן, עיראק וסוריה – כוחות הציר ולא המדינות עצמן, השתתפות פדאיון מהגבול הירדני, השתתפות עוצמתית שלנו והבערת הגדה והפנים” (הכוונה לערביי ישראל). עוד צוין כי מדובר בתרחיש המועדף על חמאס, וכי “סמל המערכה צריך להיות אלאקצא ואלקדס, שכן אלה יכולים לגרום לפיצוץ גרעיני באזור כולו”. לפי המסמך, המועד צריך להיות קשור לאחד החגים היהודיים, המועדף שבהם הוא פסח, מאחר שבחגים “היהודים מגבירים את הפלישות לאלאקצא ואת מעשי התוקפנות והתפילות שלהם”.

– תרחיש מערכה אסטרטגית גדולה (מערכת ועד אלאח’רה):
ניכנס אליה אנחנו והמפלגה [חזבאללה] וכוח ההתנגדות וציר אלקדס באזור (ללא איראן) בכל כוחנו בעימות מפתיע מכל הזירות עם כל הכוח הזמין במטרה להפיל את המדינה הכובשת ולחסל אותה, ולסיים את מצב הקריסה באזור, שישנה את צורת האזור, מערכותיו, והמציאות הפוליטית שלו בכללותה ויוביל לעליית המהפכה האסלאמית האדירה באזור. האחים בצבא משוכנעים שאם למפלגה יש שליש ממה שדובר עליו מבחינת יכולות צבאיות והיא תשתתף בזה עם כל כוחה, יחד עם השתתפות הגיונית מתימן, עיראק וסוריה (מכוחות הציר, לא המדינות), והשתתפות בגרילה מעבר לגבולות ירדן, עם השתתפותנו המוצקה ופיצוץ הגדה המערבית והפנים [ערביי ישראל], נוכל, אם ירצה האל ובעזרתו, להשיג את המטרה הרצויה, וזה התסריט המועדף, ואנחנו חייבים להגיע להסכם לגביו. הכותרת של המערכה חייבת להיות אלאקצא ואלקדס כי זה מרכיב של פיצוץ גרעיני בכל האזור, והתזמון בוודאי יהיה קשור לאחד החגים היהודיים שבהם גוברות ההסתערות שלהם על אלאקצא, התקיפות שלהם והתפילות התלמודיות שלהם, ובוודאי פסח, שחופף בדרך זו או אחרת לרמצ’אן, הוא המתאים ביותר, אבל יש חגים יהודיים אחרים שבהם יכול להיות ניצוץ הפיצוץ.

• • התרחיש השני (תרחיש מערכת הביניים): חמאס תמלא את התפקיד המרכזי במערכה נגד ישראל, בעוד שחזבאללה ישתתף באופן חלקי וישתתפו גם כוחות מהזירות האחרות, הגדה והפנים. להערכת אלסנואר, לישראל ייגרם נזק משמעותי, רבים מאזרחיה ירצו להגר ויושג שחרור יהודה ושומרון והאסירים. הוא ציין כי בכך גם יונח המסד לחיסולה הסופי של ישראל בעתיד.

2 – תסריט מערכת ביניים:
היא מיועדת להכפיש את האויב, להרוס את היכולות שלו, היוקרה והמוטיבציה להילחם, לרסק את המורל שלו ולגרום לרבים להרג בכיוון הנגדי, לשבור את תדמית הכיבוש ככוח שמסוגל להיות הציר של הברית (הסונית-ציונית), לשנות את האווירה העממית והפוליטית באזור, לסיים את הרשות, לשנות את החוקרים של הפוליטיקה הפנים-פלסטינית, לשחרר את האסירים, לשחרר את הגדה המערבית, להגן על ירושלים ואלאקצא, ולבסס את קרב ההבטחה השנייה. אנחנו נכנסים לקרב הזה בכוח, והמפלגה (חזבאללה) נכנסת אליו עם רבע או שליש מכוחה, והחלקים האחרים נותרו להרתעה והמערכה האסטרטגית, וכוחות ציר ירושלים נכנסים מהזירות האחרות ונפוצץ את הגדה המערבית והפנים הכבושים.

• • התרחיש השלישי: חזבאללה לא יהיה שותף ישיר, לפחות לא בשלב הראשון. עיקר הנטל ייפול על חמאס, אליה יצטרפו כוחות מ”ציר ההתנגדות” ופדאיון מירדן ומסוריה. לפי המסמך, זה תרחיש המינימום שחמאס תוכל להסתפק בו, ולפי אלסנואר, תסריט זה לא מצריך את אישור מנהיג איראן אלא של נצראללה וחזבאללה בלבד.

התרחיש השלישי:
זה תרחיש של הכרח, בו אנחנו נכנסים בכל כוחנו ומפוצצים את המצב בגדה המערבית ובתוך הפנים, ובו המפלגה מאפשרת הפעלת כוחותינו עם יעילות גוברת מלבנון, ותמיכת הכוחות של ציר אלקדס מופעלת מזירות אחרות (עיראק ותימן) ומופעלת פעילות גרילה עם היכולת המקסימלית האפשרית דרך הזירה הסורית והזירה הירדנית. המפלגה לא משתתפת בזה ישירות, אבל מבטיחה את הפעלת כל מה שהוזכר למעלה, ובמקביל היא נמצאת ברמות המוכנות הגבוהות ביותר, היכולת וההכנה כדי לנוע למצב התקפה ברמה הבינונית או ברמה הגבוהה בהתאם להערכת ההתפתחויות של המערכה. התרחיש הזה הוא המינימלי שניתן להסכים עליו, ובהתאם להערכה שלנו, ההסכמה עליו וההחלטה לגביו נמצאות בסמכות נצראללה והמפלגה ולא מצריך למדריך [מנהיג איראן]. בהתאם לכך, הסכם חייב להיות המינימום עבור הביקור הזה, עם הצגת שני התרחישים הראשונים והסדרת ביקור משותף לטהראן כדי לפגוש את המדריך ולהציג את שני התרחישים הראשונים, במיוחד את הראשון בניסיון להשיג את הסכמתו לכך.

• בנוסף, צוין במסמך הצורך הדחוף להקים בלבנון כוח צבאי של אנשי חמאס, שמונה כ-250 לוחמים לכל הפחות, אשר יוכל להשתמש בתשתית המבצעית שחזבאללה יצר (במשתמע) לצורך פשיטה מלבנון לשטח ישראל. הקמת הכוח נדרשה למקרה שיוחלט על התרחיש השלישי, ואולי גם למקרה בו יוחלט על התרחיש השני, וצוין כי הנושא “אינו סובל דיחוי, היסוס או התמהמהות”. לצורך דיון בנושאים הללו ביקש אלסנואר מהניה לתאם במהירות ביקור בטהראן משום “שהעיסוק בעניין הגדול הזה לא יכול לקרות בלבנון בלבד בשל חשיבות הדבר”.

• ראשית/מהיר מיידי:
  יש למהר ולבנות כוח מוכן ומאומן כדי שישתתף בסבב הבא, במיוחד אם נאמץ את התרחיש השלישי, ואפילו אם זה השני, ונקבל שלכוח הזה לא יהיו כלי נשק או ציוד מחוץ לאתרי האימונים או כאשר יחל היישום, ואנחנו נקבל שלא תהיה לו יכולת לשגר טילים שיכולים לשבור את החוקים שהמפלגה (חזבאללה) רוצה בתור המארחת, אבל המספר הדחוף שלו חייב להיות מספק ולא פחות מ-250, מאומנים עם האימונים הטובים ביותר ככוחות עילית (כמו כוחות רצ’ואן), ושיהיה לו את הציוד ההכרחי המספק באתרים, וכאשר יתחיל היישום, והוא יקבל את הכיסוי הארטילרי המתאים כאשר הוא מבצע את המשימות שלו, בין אם יש לו את היכולת הזו או אם המפלגה מספקת את זה בעת הצורך, ופרטי הנושא הזה לא סובלים דיחוי, הססנות או האטה, וכל דבר כזה יגרום לנו להבין שהקבוצה לא רצינית לגבי בניית הכוח או תמיכה בו באופן אבסולוטי, והכרחי לדבר איתן באופן כן על הנושא הזה.

• כעבור שבועיים, ב-1 ביולי 2022, עדכן הניה את אלסנואר על תוכן פגישה חשאית שארגן חאג’ רמצ’אן (סעיד איזדי, ראש ענף פלסטין בכוח קדס) עם נצראללה, בה הציגו נציגי חמאס את התרחישים למערכה נגד ישראל. לפי הניה, נצראללה הביע תמיכה בתרחיש הראשון – תרחיש המערכה האסטרטגית הגדולה – וציין כי מדובר בתרחיש מציאותי, וכי סוכם שהנושא יוצג בפני מנהיג איראן ח’אמנהאי.

ראשית: המסלול האסטרטגי של הסכסוך

הצגנו את החזון שלנו לגבי המסלול והסברנו להם שחקרנו את הסוגיה במעגלים הפנימיים שלנו ברצועת עזה ובגדה המערבית, ובנוגע לאחים שלנו בחו”ל, הם במחקר כללי של מצב הסכסוך עם האויב בשלב הזה, אבל לא בתמונת התסריטים והחזון המפורט. הצגנו להם את התרחישים הראשון והשני שהוזכרו במכתבך, ולא נגענו בתרחיש השלישי. אחרי דיאלוג מעמיק וארוך, עמדתו של כבוד הסיד (נצראללה) הייתה ברורה ואיתנה, ולפיה הוא בעד התרחיש הראשון, וסבור שהנתונים והנסיבות מוכיחים כי מדובר בתרחיש מציאותי שניתן להגשים, כלומר הפסקת קיום ישראל. חאג’ רמצ’אן תמך בכך באופן כללי, אולם ציין כי יש הכרח לבחון את האמצעים ולדעת מהם המכשולים והאתגרים לפני שמתקדמים בנושא.

לגבי התרחיש, הוסכם כדלקמן:

1. העלאת המצב בפני מנהיג המהפכה באיראן ולעדכן אותו על מה שהסכמנו. סיד חסן ידאג לכך, ואני אדבר עם המנהיג במהלך ביקורנו הבא לאיראן.

2. לאור זאת, הרשויות המתאימות מתבקשות לגבש תוכנית כוללת, שתביא בחשבון את גורמי הכוח והחולשה; את האמצעים; את התפקידים; ואת הצדדים שישתתפו בכך.

• הניה סיכם את העדכון לאלסנואר באמירה כי התרחיש הראשון, במסגרתו כל מרכיבי “ציר ההתנגדות” (למעט איראן) יתקפו את ישראל, הוא המוסכם על השחקנים הראשיים, קרי איראן וחזבאללה.

אם כן, התרחיש הזה (הכוונה לתרחיש הראשון) אושר בדיון שערכנו עם בעלי הברית; אנו ממתינים להשלמת הבחינה שלו בפגישות הנוספות, במיוחד עם האיראנים, ונעקוב אחרי ההכנות הנדרשות עבורו בהתאם למה שצוין לעיל.

אנו מתפללים לאללה יתעלה שיביא להשמדת הישות בידי אחינו ובני האומה, אשר שוקדים על הפרויקט שלהם וניצבים לצד פרויקט ההתנגדות לפרויקט האמריקאי-ציוני.

• ב-14 בינואר 2023, נשא ראש הלשכה המדינית של חמאס, איסמאעיל הניה, דברים בפני חברי הוועדה המבצעת (אלג’נה אלתנפיזיה) של חמאס שהתכנסו בדוחה, חלקם הגיעו מתורכיה ומרצועת עזה. הניה תיאר את ההקצנה הישראלית בעקבות הקמת ממשלת הימין, והגדיר אותה “מסוכנת” מאחר שלדבריו המדיניות שלה מאיימת על הסוגיה הפלסטינית, ובעיקר בנושאי “אלקדס ואלאקצא, ההתנחלויות, אדמת 48′ והמצור על עזה וחניקתה”. בשל כך, הוא העריך כי הסכסוך מול “האויב” מתקרב לנקודת פיצוץ (אנפג’אר). הניה גם הזכיר את המחאה בתוך ישראל כגורם שמערער את יציבות “האויב”, והביע תקווה כי ממשלת הימין בישראל היא שתביא לפיצוץ הפנימי בתוך “הישות”.

ראשית: מסלול הסכסוך עם האויב נע לעבר עימות נרחב כי הסוגיות בהן עוסק האויב הן מהות וציר הסכסוך, בייחוד אלקדס. אנחנו מתקדמים לעבר נקודת פיצוץ נרחבת, שאולי תהיה שונה הפעם מהשלבים הקודמים.

שנית: הממשלה הזו, עד כמה שהיא מהווה איומים עבור העם הפלסטיני, נושאת את זרעי הפיצוץ הפנימי של הישות, וההצהרות הסותרות והמנוגדות שאנחנו רואים ושומעים וההפגנות מעידות על כך שהישות נמצאת במצב חסר תקדים מבחינה פנימית.

• ב-4 באפריל 2023, התקיימה שיחה בין יחיא אלסנואר לבין חבר הלשכה המדינית של חמאס, מחמד נצר (אבו עמר). לפי תמלול השיחה, אלסנואר ביקש להרגיע כי “לאחים בעזה יש את היכולת לשנות את פני המזרח התיכון”, וציין כי מערכת סיף אלקדס (“שומר החומות”) הייתה בבחינת “פיקניק” עבור האויב לעומת מה שצפוי בכל מערכה עתידית.

– מסר לכולם, העבר אותך בדרכך: כל מערכה חדשה תהפוך את סיף אלקדס (“שומר החומות”) לטיול בפארק עבור האויב, כה עוצמתית שתנפץ את האויב לרסיסים, והמוכנות שלנו גבוהה וההתפתחות גדולה.

– ההתפתחויות בגדה המערבית חשובות מאד, אינקובטור עממי, עבודת התנגדות.

– לאויב יש 51 גדודים שפועלים ברוטציה וללא מנוחה, והאויב תשוש באופן ניכר.

– בייצוא של סוגיות לאומיות, התקשורת שלנו פועלת היטב, וכל העולם מיהר להשתלט על המצב ולהרגיע את הזירה. אלאקצא מהווה הזדמנות וקלף ניצחון, ויש לנו אחריות גדולה.

– המשמעות של מערכת רמצ’אן היא פיצוץ מקיף, נפילת משטרים, מכה לכיבוש.

• ב-23-19 ביוני 2023, ביקרה משלחת של חמאס, בהובלת אסמאעיל הניה וצאלח אלעארורי, באיראן וקיימה פגישות עם בכירי המשטר, ובראשם המנהיג עלי ח’אמנהאי. לפי מסמך של מחלקת הקשרים הערביים והאסלאמיים בחמאס מ-6 ביולי 2023, שסיכם את הביקור, הניה הדגיש כי רצועת עזה היא “בסיס ההתנגדות”, וכי בחמאס ערוכים למערכה החדשה נגד ישראל והם יתייצבו בראש המערכה. לפי הפרוטוקול, האיראנים הביעו תמיכה ביכולות “ההתנגדות” לנוכח “חולשת” ישראל. הנשיא אבראהים ראיסי, אמר כי “ההתנגדות הפכה חזקה יותר מאי פעם, ואילו ישראל חלשה יותר מאי פעם”. מפקד משמרות המהפכה, חסן סלאמי ציין כי האיראנים רואים “סימנים ואפשרות להסרת ישראל מעל המפה” וטען כי מצבה של חמאס “טוב יותר מאשר של הכיבוש, ויכולות ההתנגדות הולכות ומתעצמות באופן שידחק את ישראל לפינה בהדרגה”.

• עזה היום היא בסיס ההתנגדות, ואנחנו מסתמכים על האסטרטגיה הבאה:
  • עזה חייבת להיות מוכנה להתערב במקרה שמתרחש אירוע או שיש תוקפנות נגד אלאקצא, האסירים שלנו, אלקדס שלנו ובני עמנו. זה מה שראיתם בסיף אלקדס [“שומר החומות”], אחדות הזירות, והנקמה של העמים החופשיים שההתנגדות עוררה, והאחים בג’האד האסלאמי היוו את ראש החץ, עם הנדוס מדויק בינינו לבין אחינו בג’האד האסלאמי שתפקדו היטב, ועם פלגים אחרים.
  • עזה חייבת להיות מוכנה במקרה של מערכה גדולה למען אלקדס ואלאקצא, ואנחנו מאמינים שמדובר בעניין אסטרטגי בדרך להבסת הישות הציונית. אנחנו תמיד דנים עם כל הצדדים הרלוונטיים על אופן עריכתה של מערכה כזו. אנחנו בפלסטין מאשרים שאנחנו מוכנים, ונהיה בחזית של העימות הצפוי הזה, ולא נתעכב בהגנה על עמנו, אלקדס ואלאקצא.

1. חוקר ומרצה במכללת ספיר. 

2. להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-29 בינואר 2006: "אמנת תנועת החמא"ס (1988): מסמך יסוד בעל אופי אנטישמי ואנטי מערבי בוטה ותפיסת עולם אסלאמית רדיקלית. האמנה מדגישה את מחויבותה האידיאולוגית של החמא"ס לחיסול מדינת ישראל באמצעות אסטרטגיה של מאבק אלים ארוך טווח".

3. שגיא פולקה, "האדמה הזו מצמיחה לוחמי התנגדות כפי שהיא מצמיחה זיתים" - ניצחון ותבוסה בעיני ארגוני ההתנגדות, מערכות, 504, דצמבר 2024, עמ' 14-13.

4. נהרג בפעולת צה"ל ב-16 באוקטובר 2024.

5. חוזה הכניעה של ירושלים הביזנטית לכובשים המוסלמים בסביבות שנת 638.

6. ועידה בעזה בחסות חמאס דנה בשלב שלאחר שחרור פלסטין ו"היעלמות" ישראל: יש להבחין בין יהודים שיש להרוג ובין אלו שלא; למנוע בריחת מוחות של יהודים, אתר ממר"י, 5 באוקטובר 2021.

7. סוכל בתקיפה ישראלית ב-13 ביולי 2024.

8. סוכל בבירות בתקיפה ישראלית ב-2 ינואר 2024.

9. סוכל בתקיפה ישראלית ב-30 ביולי 2024.

10. סוכל בתקיפה ישראלית ב-27 בספטמבר 2024.

11. לקריאת מסמך השלל המלא (קישור למסמך 1). הקטע המתורגם מסומן בריבוע אדום.

12. לקריאת מסמך השלל המלא (קישור למסמך 2). הקטע המתורגם מסומן בריבוע אדום.

13. הרצאת תא"ל (מיל.) איתי ברון, מ"נחיתות" ל"איזון" ואולי ל"עליונות" – שלבים בהתפתחות "תיאורית הניצחון" של "מחנה ההתנגדות". מגזין מורשת המודיעין | מחנה ההתנגדות, אתר מ.ת.ג., 27 באוקטובר 2024.https://www.youtube.com/watch?v=1biJpWLcWgM

14. לקריאת מסמך השלל המלא (קישור למסמך 3). הקטע המתורגם מסומן בריבוע אדום.

15. לקריאת מסמך השלל המלא (קישור למסמך 4). הקטע המתורגם מסומן בריבוע אדום.

16. להרחבה על תפקידו המרכזי של סעיד איזדי (המכונה חאג' רמצ'אן) בקשר בין כוח קדס של משמרות המהפכה לבין ארגוני הטרור הפלסטינים ובראשם חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין, ראו מחקר של מרכז המידע מ-30 בינואר 2025: "פעילות ראש “ענף פלסטין” בכוח קדס, סעיד איזדי, כפי שעולה ממסמכי שלל".

17. לקריאת מסמך השלל המלא (קישור למסמך 5). הקטע המתורגם מסומן בריבוע אדום.

18. לקריאת מסמך השלל המלא (קישור למסמך 6). הקטע המתורגם מסומן בריבוע אדום.

19. לקריאת מסמך השלל המלא (קישור למסמך 6). הקטע המתורגם מסומן בריבוע אדום.

20. לקריאת מסמך השלל המלא (קישור למסמך 6). הקטע המתורגם מסומן בריבוע אדום.

21. לקריאת מסמך השלל המלא (קישור למסמך 6). הקטע המתורגם מסומן בריבוע אדום.

22. לקריאת מסמך השלל המלא (קישור למסמך 7). הקטע המתורגם מסומן בריבוע אדום.

23. לקריאת מסמך השלל המלא (קישור למסמך 7). הקטע המתורגם מסומן בריבוע אדום.

24. לקריאת מסמך השלל המלא (קישור למסמך 8). הקטע המתורגם מסומן בריבוע אדום.

25. לקריאת מסמך השלל המלא (קישור למסמך 9). הקטע המתורגם מסומן בריבוע אדום.

26. לקריאת מסמך השלל המלא (קישור למסמך 10). הקטע המתורגם מסומן בריבוע אדום. 

מאמרים נוספים בתחום