האל שבמכונה: טכנולוגיות מפציעות ועתיד המודיעין

(geralt : מ. צילום2018, מאי 2018 Pixbay.com)

(pixbay.com, מאי 2018 מ. צילום: geralt)

ד”ר שי הרשקוביץ
  • בשנים האחרונות הולך וגובר השיח על עתיד המודיעין, והוא מתפתח בכיוונים שונים: החל מדיון באופן שבו טכנולוגיות מסוימות תשפענה על תחומים ספציפיים – לדוגמא, כיצד בינה מלאכותית ועיבוד תמונה ישפיעו על תחום החוזי, ועד דיונים מופשטים יותר, למשל על מקומו של האנליסט בתהליך המחקרי העתידי, או פיתוח גישות ומתודולוגיות שונות הרלוונטיות לעידן המידע – לדוגמא, היווצרות דיסציפלינות מודיעיניות חדשות, או תפישות שתחלפנה את רעיון מעגל המודיעין. המחקר אינו מסתפק רק בעולם התוכן הטכנו-מודיעיני, אלא גם מבקש לבחון מוצרים קיימים וכאלה שבפיתוח, ושנעשה בהם שימוש בתחומים אחרים, דוגמת מחקרי שוק, שיווק ומכירות, ניהול שרשרות אספקה וכיוצא-בזאת. נקודת המוצא לניתוח היא המגמות הטכנולוגיות המובילות בשוק הפרטי, וההשלכות הנגזרות שלהן על שירותי הביון.
  • מטרת מחקר זה היא לבחון את האופן בו ישפיעו טכנולוגיות מפציעות על המעשה המודיעיני[1]. השאלה העומדת בבסיס המחקר היא: האם וכיצד טכנולוגיות מפציעות ישנו את המקצוע המודיעיני ובעיקר את המחקר המודיעיני? כמעט כל מילה בניסוח זה של שאלת המחקר הוא עניין הטעון ליבון: אילו טכנולוגיות ניתן להגדיר כמפציעות? מה כולל המונח ‘המקצוע המודיעיני’ וכיצד נגדיר שינוי? אילו היבטים באותו מקצוע משתנים כתוצאה מהתפתחויות טכנולוגיות? והלאה, כיצד ניתן לבודד את הטכנולוגיה כמשתנה (בלתי-תלוי) המשפיע על המשתנה (התלוי) המודיעיני? ובכלל, האם ניתן לדבר על יחסים חד-כיווניים (הטכנולוגיה משנה את המודיעין), בעידן שבו מערכות היחסים בין מכלולי העשייה המודיעינית ובין הסקטור הציבורי והפרטי הם דיפוזיים וקשה להגדיר ‘מי היה כאן קודם’. אולם, הדיון כאן הוגבל לתחום מוגדר היטב: כיצד טכנולוגיות ספציפיות החוות זינוק נחשוני בשנים האחרונות, משפיעות על סוגיות הליבה של המקצוע המודיעיני: המחקר, האיסוף, התוצר המודיעיני, הדיסציפלינות המודיעיניות השונות, המבנים הארגוניים ומקומו של הפרט, איש המודיעין, במארג המורכב הזה.
  • מחקר זה עושה שימוש בכמה סוגי מקורות מידע, תמהיל המאפשר – כך אנו מקווים – להציג את עתיד המודיעין מנקודת מבט עשירה ומגוונת: ראשית, עשינו שימוש בשני סוגים של מקורות שניוניים: אלה הדנים בטכנולוגיה ואלה הדנים בהשפעת הטכנולוגיה על המודיעין. לא הגבלנו את עצמנו לספרות אקדמית, אלא הרחבנו את המקורות גם לפרסומים של ממשלות, מכוני מחקר, תאגידים ומוסדות אחרים; וכן מחקרי שוק העוסקים בשווקים שבהן הטכנולוגיות הנסקרות דומיננטיות. שנית, עשינו שימוש בארבעה סוגי מקורות ראשוניים: סקרנו אתרים ופרסומים של גופי מחקר ופיתוח (ביטחוניים ומודיעיניים), במטרה לזהות את התחומים שבהם מושקעים משאבים כדי להביא לפריצות דרך; סקרנו אתרים, פרסומים ותערוכות שבהם מוצגים פיתוחים טכנולוגיים רלוונטיים, כולל (אך לא רק) חברות המציעות שירותים שניתן לכנותם ‘מודיעיניים’. כאן העדפנו להתמקד דווקא במרכזי הפיתוח של תאגידי הענק, בסטארט-אפים ובקרנות הון סיכון התומכות בהם – במטרה לזהות את כיווני הפיתוח העתידיים. סוג נוסף של מקורות ראשוניים הם ראיונות שערכנו עם יזמים העוסקים או בטכנולוגיות אלו או בחברות המספקות שירותים טכנו-מודיעיניים.
המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין

המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין הוקם בשנת ,2016 בראשות רח”ט מחקר לשעבר באמ”ן, תא”ל (מיל). יוסי קופרוסר. המכון עוסק בתפיסות ובמתודולוגיה המודיעינית הרלוונטיות לקהילת המודיעין בישראל ובעולם, בהווה ובעתיד. לצורך כך, מתבסס המכון על ניסיונם העשיר של אנשי קהילת המודיעין הפעילה בישראל , ועל הכתיבה הנרחבת בתחומי המודיעין והביטחון באקדמיה ובמכוני מחקר בעולם.

[1] המחקר נכתב על ידי ד"ר שי הרשקוביץ, עמית מחקר במכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין, במימון משרד המודיעין.