גדודי חזבאללה: מיליציה פרו-איראנית דומיננטית הפועלת בעיראק

עיקרים

• גדודי חזבאללה (כתאא’ב חזבאללה), הינה אחת המיליציות הפרו-איראניות הדומיננטיות ביותר הפועלות בעיראק. יש אף המחשיבים אותה לדומיננטית ביותר.^[1] המיליציה הוקמה במרץ 2003 כתוצאה מאיחוד של מספר קבוצות פרו-איראניות בעקבות הפלישה האמריקאית לעיראק והן פועלות, מאז 2014, במסגרת “הגיוס העממי”, ארגון-גג שהוקם במטרה למגר את דאעש.^[2] עם הכרת ממשלת עיראק ב”גיוס העממי” כחלק בלתי נפרד מכוחות הביטחון של המדינה, בשנת 2018, זכתה המיליציה למימון מהמדינה ופעיליה קיבלו משכורות. כך הפכו אנשי המיליציה לחלק אינטגרלי ממערכת הביטחון העיראקית בעודם כפופים בפועל למשמרות המהפכה האיראניים.
• המיליציה פועלת לקידום האינטרסים האזוריים והבינלאומיים של המשטר האיראני בעיראק ובמרחב. היא נוטלת חלק מרכזי בביצוע פיגועים נגד יעדים אמריקאים בעיראק,^[3] מקורבת מאד לחזבאללה הלבנוני, מסייעת למשטר הסורי לדיכוי מלחמת האזרחים ופועלת כחלק מ”ציר ההתנגדות”^[4] ו”הסהר השיעי”^[5] תוך השמעת איומים כלפי ישראל.
• בראש המיליציה עומד אחמד אלחמידאוי, המשמש כמזכ”ל. הנהגת הארגון כוללת מועצה מייעצת (מג’לס אלשורא), זרוע ביצועית הנקראת המזכירות הכללית (אלאמאנה אלעאמה), לשכות ייעודיות (כגון לשכה צבאית ולשכה מדינית) וכוחות לוחמים. המבנה דומה באופן מובהק למבנה הארגוני של חזבאללה הלבנוני, דבר המעיד על השפעת ארגון חזבאללה על המיליציה שהוקמה בדומה לחזבאללה על-ידי כוח קדס של משמרות המהפכה האיראניים.
• בשנתיים האחרונות עברו אמצעי הלחימה של המיליציה תהליך שדרוג משמעותי. מאמצעי לחימה שכללו בעיקר רקטות מתוצרת איראן ליכולת ייצור עצמית של אמצעי לחימה מגוונים ושימוש נרחב בכלי טיס בלתי מאוישים (כטב”מים), שמספקת לה איראן.
• למיליציה תשתית אזרחית ענפה, הפועלת על-פי המודל של חזבאללה בלבנון, ואשר נועדה להכשיר את הדורות הבאים של אנשי המיליציה. התשתית, הכוללת מוסדות חינוך, מחקר, דת ותנועת נוער, מקדמת את האידיאולוגיה הפרו-איראנית.
• להערכתנו, רמת האיום של המיליציה על ביטחון הפנים העיראקי והאזורי עלתה בשנתיים האחרונות, הן בשל פיתוח יכולת עצמאית ליצור אמצעי לחימה והן בשל המעורבות הגוברת שלה בסוריה ובסוגיות אזוריות. גם פוטנציאל האיום כלפי ישראל ומדינות אחרות באזור עלה, ולראייה, האיומים שהופנו כלפיהם על ידי המיליציה.

רקע והתפתחות המיליציה

• מאז פלישת ארצות הברית לעיראק בשנת 2003 ונפילת משטר צדאם חסין, גברה מאד המעורבות האיראנית בעיראק. הוקמו מיליציות שיעיות פרו-איראניות, שהתנגדו לנוכחות האמריקנית בעיראק, ובראשן ג’יש אלמהדי (צבא המהדי), בראשות המנהיג השיעי מקתדא אלצדר (שבהמשך החל להתנגד למעורבות איראן בעיראק).^[6] מיליציות אלה נלחמו בכוחות האמריקניים בעיראק בהכוונת כוח קדס של משמרות המהפכה של איראן. בשנת 2006 פרשו פעילים מג’יש אלמהדי, בשל החלטת אלצדר להפסיק את הלחימה בכוחות האמריקניים,^[7] והם הקימו, בחסות כוח קדס, את מיליציות עצאא’ב אהל אלחק (חבורות אנשי האמת), שנה לאחר מכן, ב-2007, הוקמו כתאא’ב חזבאללה. מיליציות אלה התנתקו מהזרם של מקתדא אלצדר והמשיכו בלחימה נגד הכוחות האמריקאים בעיראק. בהמשך הוקמו מיליציות פרו-איראניות נוספות (כגון: אלנג’באא’, כתאא’ב סיד אלשהדאא’ ועוד), באופן שביסס את המעורבות האיראנית בעיראק ובמקביל גם בסוריה.
• במהלך שנת 2011, טרם נסיגת ארה”ב מעיראק (דצמבר 2011), הסלימו גדודי חזבאללה את פעילות הגרילה שלהם נגד צבא ארה”ב ובעלות בריתה בעיראק. במסגרת זו הם שיגרו רקטות ופצצות מרגמה לעבר בסיסים ושדות תעופה ופוצצו מטעני צד לאורך צירים בהם נעו הכוחות. לאחר נסיגת הכוחות האמריקאים, הודיעה המיליציה כי לא תניח את נשקה “לנוכח האיומים הנשקפים לעיראק מצד ארה”ב ומספר מדינות באזור”, והמשיכה לתקוף יעדים שבהם נותרה נוכחות אמריקנית בעיראק, במיוחד במחוז אלאנבאר.
• עם התגברות המעורבות האיראנית במלחמת האזרחים בסוריה (שפרצה ב-2011), החלה המיליציה לשגר לוחמים לסוריה שנטלו חלק בלחימה לצד כוחות משטר בשאר אלאסד והחלה לתקוף גם יעדים אמריקניים בסוריה באמצעות רקטות וכטב”מים.
• בשנת 2018 זכתה המיליציה להכרה רשמית לש ממשלת עיראק, בדומה לשאר המיליציות ב”גיוס העממי”. היא הפכה לחלק בלתי נפרד מכוחות הביטחון של המדינה העיראקית והחלה לקבל מימון מהמדינה. זאת, למרות שהיא המשיכה לשרת, בראש ובראשונה, את האינטרסים של איראן. בשנת 2019 השתתפו פעילי המיליציה בדיכוי מחאות אזרחיות בעיראק, פעילות שזיכתה אותה בגינויים קשים בעיראק ומחוצה לה. מאז ממשיכים פעילי המיליציה לתקוף כוחות אמריקאים בסוריה ובעיראק, והא מהווה חלק מהשיח האנטי-אמריקני בעיראק והשיח התוקפני של “ציר ההתנגדות”. בנוסף, היא חודרת למערכות החברתיות והפוליטיות בעיראק באמצעות מוסדות חברה שהקימה ובאמצעות השתלבותה במסגרות פוליטיות במדינה.

מבנה המיליציה, הסד”כ שלה והתפרשותה

מבנה וארגון

• מבנה המיליציה הינו היררכי וממודר. בראש המיליציה עומד אחמד אלחמידאוי המשמש כמזכ”ל (פרטים אודותיו ראו בהמשך) ולצדו מועצה מייעצת (מג’לס אלשורא) המונה בין חמישה לשבעה חברים. המועצה המייעצת היא הגוף הבכיר במיליציה, הפועל לצד המזכ”ל ומסייע לו לגבש אסטרטגיה ודרכי פעולה. המזכירות הכללית (אלאמאנה אלעאמה), שככל הנראה כפופה למועצה המייעצת, משמשת כזרוע הביצועית של הארגון והיא מונה לפחות 33 נציגים ומספר משקיפים חיצוניים אנשי כוח קדס של משמרות המהפכה ונציגים מארגון חזבאללה הלבנוני, בנוסף (או לחילופין כממלאי מקומם).^[8] תחת המועצה המייעצת והמזכירות הכללית נמצאות הלשכות (מכאתב), המשמשות, ככל הנראה, כאגפים מבצעיים הפועלים בכפיפות למועצת השורא ולמזכירות הכללית. הלשכות כוללות את הלשכה המדינית (אלמכתב אלסיאסי), הלשכה הצבאית (אלמכתב אלאמני) וכנראה גם לשכות נוספות (אלאסתקלאל, 14 במרץ 2020; אלעהד, 17 באוקטובר 2021).
• מספר הלוחמים הכולל של המיליציה אינו ידוע והמספרים נעים בין 5,000 ל- 30,000 לוחמים (סוכנות ח’טוה, 8 בדצמבר 2021). להערכתנו, מספר הלוחמים נע סביב 10,000, כולל כ-2,500 הנלחמים לצד המשטר הסורי בסוריה. בנוסף ידוע על קיומה של יחידה לייצור אמצעי לחימה, המונה (נכון לשנת 2020) כ-120 איש (אלאסתקלאל, 14 במרץ 2020).^[9]
• למיליציה לפחות ארבעה כוחות מבצעיים (סוכנות ח’טוה, 8 בדצמבר 2021):
  • חטיבת אבו אלפצ’ל אלעבאס (לואא’אבו אלפצ’ל אלעבאס).
  • גדודי כרבלא (כתאא’ב כרבלאא’), גדודי זיד בן עלי (כתאא’ב זיד בן עלי).
  • גדודי עלי אלאכבר (כתאא’ב עלי אלאכבר).
  • גדודי סג’אד (כתאא’ב סג’אד).
• הכוחות פרוסים במחוז בגדאד (מוקד מרכזי הוא ג’רף אלצח’ר שמדרום לבגדאד), באזורים השיעים שבדרום עיראק, במחוזות נינוא וצלאח אלדין במערב עיראק וכמו-כן באזור גבול עיראק-סוריה. כוח לואא’ אבו אלפצ’ל אלעבאס פועל לצד המשטר הסורי ברחבי סוריה, ובמיוחד בדרום, בין השאר, במרחב דרעא וקניטרה שבקרבת הגבול עם ישראל וירדן. כוח זה משלב בתוכו, ככל הנראה, גם לוחמים מהמיליציה העיראקית הפרו-איראנית עצאא’ב אהל אלחק וייתכן גם ממליציות עיראקיות פרו-איראניות נוספות.^[10]

מערך ההסברה

• מערך ההסברה של המיליציה מפעיל אתר אינטרנט, חשבונות ברשתות החברתיות וערוץ לווייני (ערוץ אלאתג’אה). אתר הארגון ( https://www.kataibhezbollah.me/ ) משמש פלטפורמה מרכזית להפצת הודעות ומסרים מטעם הארגון. בנוסף, מעניקים אתרי אינטרנט המשמשים את “ציר ההתנגדות”, כדוגמת ערוץ אלמיאדין הלבנוני, המזוהה עם חזבאללה בלבנון, וערוץ אלעאלם האיראני במה לדוברי המיליציה.

• ערוץ אלאתג’אה (https://www.aletejahtv.iq/), הוא ערוץ חדשות אינטרנטי השייך לגדודי חזבאללה הפועל מבגדאד. לערוץ היו בעבר ערוצים ביוטיוב, אך הם הושעו. הכתבות המופיעות בו הן מתונות באופן יחסי, והוא נועד למשוך כמה שיותר צופים מקרב האוכלוסייה העיראקית. בפועל תכני הערוץ מייצגים את גוש אלאטאר אלתנסיקי, הזרם הפוליטי הפרו-איראני בעיראק המקורב למיליציות הפרו-איראניות.

• למיליציה חשבונות משתנים בפייסבוק, טוויטר וטלגרם, לעיתים תחת השם Saberin News. דובר הארגון, אבו עלי אלעסכרי, פעיל בטוויטר תחת שמות שונים והודעות מטעמו מופצות כמעט מדי יום (זאת לאחר שהחשבון המקורי שלו – abualialaskary@ – הושעה).^[11] אלעסכרי, מפעיל גם חשבון פעיל בטלגרם, שכתובתו t.me/abualaskary .
• רשת ההסברה של ההתנגדות (שבכת אלאעלאם אלמקאום כתובת האתר: http://r-m-n.me/): האתר מביע תמיכה בממשלתו של שיאע אלסודאני, המזוהה עם אלאטאר אלתנסיקי (מסגרת התיאום, שכוללת קבוצות שיעיות בפרלמנט, כגון: דולת אלקאנון של ראש ממשלת עיראק לשעבר, נורי אלמאלכי, וגוש אלחכמה של איש הדת השיעי עמאר אלחכים). האתר משקף את האידיאולוגיה של המיליציות הפרו-איראניות וביניהן גדודי חזבאללה. בלוגו האתר מופיעים חמושים בצמוד למסגד אלאקצא, כדי להראות כי האידיאולוגיה של המיליציה שואפת לשחרור פלסטין באלימות.

בעלי תפקידים

• הארגון מקפיד על מידור ואנשיו מקפידים מאד שלא לחשוף את זהותם. עד תחילת ינואר 2020 עמד בראש המיליציה אבו מהדי אלמהנדס, שחוסל על ידי כוחות אמריקאים ב-3 בינואר 2020 בבגדאד יחד עם מפקד כוח קדס, קאסם סלימאני. אלמהנדס שימש גם כסגן יו”ר וראש המטה הכללי “הגיוס העממי” ובפועל היה הדמות המרכזית ב”גיוס העממי”. יש לציין כי פאלח אלפיאצ’, משמש כיו”ר “הגיוס העממי ” אך תפקידו הוא ייצוגי ולא צבאי. בנוסף, שימש אלמהנדס גם כיועצו של סלימאני בעיראק, ונראה כי היה הדמות הפרו-איראנית המקורבת והמשפיעה ביותר בעיראק אחרי סלימאני.
• לאחר מותו של אלמהנדס, החליף אותו אחמד אלחמידאוי (אלחרה, 26 בפברואר 2020; אתר משרד החוץ האמריקאי, 26 בפברואר 2020), אחמד מחסן פרג’ אלחמידאוי, שכינויו אבו חסין. מספר ימים לאחר שמונה לתפקיד, ב-26 בפברואר 2020, הוגדר אלחמידאוי כפעיל טרור בינלאומי על-ידי מחלקת המדינה האמריקאית בשל מעורבותו בביצוע פיגועי טרור נגד כוחות אמריקאים ואזרחים עיראקים חפים מפשע. תמונתו פורסמה בפברואר 2022. בנוסף, צוין כי ביולי 2021 מינתה מועצת השורא את מחמד חסב אלמג’ידי כמחליפו, אך אלחמידאוי סרב לפנות את מקומו והוא ממשיך לכהן כמזכ”ל המיליציה (euro-times.com, 4 במרץ 2022; washingtoninstitute.org, 9 במרץ 2022). גם כמה מבני משפחתו משולבים בתפקידים בכירים במיליציה.^[12]

     
מימין: תמונתו של אלחמידאוי, כפי שפורסמה בטוויטר (חשבון הטוויטר @ahm_ks90, 20 בפברואר 2022). משמאל: הודעת מחלקת המדינה האמריקאית שבה הוגדר אלחמידאוי כפעיל טרור בינלאומי (אתר מחלקת המדינה האמריקאית, 26 בפברואר 2020)

• האחראי על הביטחון במיליציה המתפקד גם כיועץ ביטחוני וצבאי וגם כדובר הצבאי הוא אבו עלי אלעסכרי, אשר שמו האמיתי הוא חסין מא’נס. הוא חבר במועצת השורא של המיליציה והיה עצור על-ידי הכוחות האמריקאים בעיראק בין 2011-2008 (אלאסתקלאל, 14 במרץ 2020).^[13] אלעסכרי הרבה להפנות איומים כלפי אישים פוליטיים ומומחים אשר “מיישרים קו” עם האג’נדה של הארגון. בתחילת מרץ 2020 הוא היפנה איום ישיר כלפי אישים פוליטיים שהיו בקשר עם גורמים אמריקאים והודיע שניתנת להם ארכה עד ה-15 במרץ 2020 לנתק את קשריהם, אחרת יחוסלו (אלערביה, 6 במרץ 2020). באותה שנה הוא גם איים על חיי החוקר העיראקי , השאם אלהאשמי, שמתח ביקורת על המיליציות הפרו-איראניות. שבועיים לאחר מכן הוא נרצח, ככל הנראה על-ידי אנשיו של אלעסכרי (אלערביה, 8 ביולי 2022). בדצמבר 2020 הוצא בעיראק צו מעצר נגד אלעסכרי, בעקבות איומים שהשמיע כלפי ראש ממשלת עיראק דאז, מצטפא אלכאט’מי, ומאז לא ידוע מקום הימצאו ויתכן שעבר לאיראן (אלערביה, 28 בדצמבר 2022).

• בכיר נוסף הוא מחמד מחיי, חבר הלשכה המדינית (אלמכתב אלסיאסי) של המיליציה (אלאסתקלאל, 14 במרץ 2020) המופיע בתקשורת גם כדובר המיליציה (אלמיאדין, 12 בינואר 2020).

יחסי הגומלין עם משמרות המהפכה וחזבאללה הלבנוני

• המיליציה רואה במנהיג איראן, עלי ח’אמנאא’י, כבעל הסמכות העיקרית שלה, והיא נשענת על אידיאולוגיה של איאתאללה ח’מיני, מחולל המהפכה האסלאמית באיראן, הכוללת בין השאר שנאה תהומית לארצות-הברית ולישראל. הדבר בא לידי ביטוי באתר המיליציה, באירועים שמקיימת המיליציה ובדמיון שבין בין סמליה לסמלי כוח קדס של משמרות המהפכה ולסמל חזבאללה הלבנוני.
• באתר הארגון מצוין כי המיליציה היא ארגון אסלאמי, ג’האדי הדוגל ב”התנגדות” שמטרתו להקים בעיראק רפובליקה אסלאמית על-פי המודל האיראני המבוסס על רעיון ולאית אלפקיה (שלטון איש הדת). בנוסף, פועלת המיליציה לחשוף פרויקטים אמריקאים ופרו-אמריקאים בעיראק ולהיאבק בהם, לשמור על אחדותה של עיראק תוך הדגשת זהותה האסלאמית ולחתור להגיע לרוב פוליטי כדי ליישם שינויים מהותיים בחוקת עיראק בדרכים דמוקרטיות (זאת, במשתמע כדי ליצור משטר אסלאמי דיקטטורי בסגנון המשטר האיראני). כמו-כן, שואפת המיליציה לקדם את המתאימים ביותר (לטעמו של הארגון) לעמדת קבלת ההחלטות בעיראק.^[14]

• קיים דמיון באלמנטים הגרפיים של סמל מיליציית גדודי חזבאללה וסמלי חזבאללה הלבנוני וכוח קדס. מעל היד המניפה את הרובה כתובים פסוקי קוראן שנועדו להעניק לפעילות משמעות דתית. בסמל חזבאללה הלבנוני, נכתב כי “מפלגתו [בני עדתו] של אללה הם אלה הגוברים”, בסמל כוח קדס נכתב “הכינו נגדם את כל הכוח שביכולתכם לגייס” ובסמל גדודי חזבאללה נכתב “הילחמו במנהיגי הכפירה, שכן אין בהם אמונה”.

        
מימין לשמאל: סמלי גדודי חזבאללה הלבנוני וכוח קדס האיראני

• לטענת החוקר מייקל נייטס (Michael Knights), המומחה לנושא המיליציות הפרו-איראניות, קיימות עדויות חותכות לפיהן מיליציית כתאא’ב חזבאללה כפופה ישירות לכוח קדס של משמרות המהפכה והיא פועלת תחת הוראותיו והכוונתו. כמו-כן, ממומנת המיליציה חלקית על-ידי איראן, לצד המימון שהיא מקבלת, החל משנת 2018, ממשלת עיראק.^[15]

אמצעי לחימה

• הארגון עושה שימוש באמצעי לחימה מגוונים הכוללים רקטות מייצור עצמי ורקטות תקניות תוצרת איראן, מערכות לשיגור טילי נ”מ (טילי כתף), נגמ”שיים חמושים וכטב”מים.
  • ארטיליריה: יחידות ארטילריה מצוידת ברקטות מייצור עצמי וכוללות רקטות לטווח קצר (אך בעלות ראש נפץ גדול), בינוני וארוך (בדומה לרקטות גראד) (אלעין, 30 בדצמבר 2019). חלק מהרקטות (הדומות לגראד) משוגרות באמצעות כוורות המותקנות על גבי משאיות מוסוות. על פי דיווח מה-29 בינואר 2021 קיבל הארגון לידיו גם 56 רקטות, לטווח קצר ובינוני, מתוצרת איראן. הרקטות הועברו מעיראק לסוריה על גבי משאיות אזרחיות ונמסרו לארגון באזור העיירה אלתבני (Al Tibni), כ-35 ק”מ מצפון מערב לדיר אלזור (מרכז המעקב הסורי לזכויות אדם, 29 בינואר 2021).

• • אמצעים נגד מטוסים: מערכות לשיגור טילי נ”מ ככל הנראה נישאים על-גבי כלי ככל הנראה מתוצרת איראן (ח’אם ניוז, 27 בנובמבר 2018). בנוסף יש ברשותם נגמ”שים חמושים בתותח נ”מ דו-קני. אחד הכלים שזוהו הוא נגמ”ש מדגם M113 תוצרת ארה”ב שהגיע כפי הנראה לידי המיליציה מצבא עיראק (אחואל, 29 באוגוסט 2022).^[16]

   
מימין: מערכת לשיגור שני טילי נ”מ (טילי כתף) (ח’אם ניוז, 27 בנובמבר 2018). משמאל: נגמ”ש מדגם M113 תוצרת ארה”ב, אחד כולל מקלע בינוני והשני חמוש בצריח הכולל תותח נ”מ דו-קני. הנגמ”ש נושא את הכיתוב כתאא’ב חזבאללה בצדו (אחואל, 29 באוגוסט 2022)

• כלי טיס בלתי מאוישים (כטב”מים): על-פי מחקר שערך מכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב (The Washington Institute for Near East Policy), למילציה יכולות גבוהות בהפעלת כטב”מים. היא תוקפת באמצעותם בסיסים של חיל האוויר האמריקני בעיראק תוך שימוש במערכות שליטה ובקרה ושיטות הפעלה בהן משתמשים החות’ים בתימן. המחקר מצביע על כך שכוח קדס מאמן ומדריך גורמים פרו-איראניים בעיראק ובתימן (מכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב, 14 במאי 2021).אחד מסוגי הכטב”מים הוא “צמאד” מתוצרת איראן הכולל ראש נפץ ומכונה בפי המיליציות העיראקיות “סחאב” (עננים) (מכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב, 27 באוגוסט 2022).
• יחידת צלפים: היחידה משתמשת ברובי צלפים, ככל הנראה מתוצרת איראן (אלח’נאדק, 29 במרץ 2021).

פעילות

זירת הפנים

• אנשי המיליציה מואשמים בחטיפה ורצח של אלפי אזרחים עיראקים במהלך ההפגנות נגד ממשלת עיראק שנערכו בשנת 2019. המחאות, שהתקיימו על רקע ביקורת על תפקוד הממשלה, כללו גם ביקורת על המעורבות האיראנית בעיראק. במהלך ההפגנות תקפו אנשי המיליציה בנשק חי את המפגינים, ובתגובה, היכו המפגינים ואף הרגו מספר לוחמים של המיליציה ושל מיליציות פרו-איראניות נוספות. כמוכן העלו מפגינים באש את מטה המיליציה בנג’ף במחאה על רצח המפגינים (כתאבאת, 19 בינואר 2020).

   
מימין: לוחם של המיליציה (בחולצה האדומה מובל על-ידי מפגינים (יוטיוב, 7 בדצמבר 2019). משמאל: מטה המיליציה בנג’ף עולה באש (כתאבאת, 19 בינואר 2020)

• במקביל, ניהלו אנשי המיליציות גם עימותים עם ממשלת עיראק בראשותו של מצטפא אלכאט’מי (כיהן בין 7 במאי 2020 ל-28 באוקטובר 2022), אשר שאף במהלך כהונתו להחליש את המעורבות האיראנית בעיראק כדי לשמור על עצמאות הממשלה ולממש את הריבונות העיראקית. העימות המרכזי בין אלכאט’מי למיליציה החל ביוני 2020 בעקבות רצף של ירי רקטות לעבר יעדים אמריקניים שיוחס למיליציה (רויטרס, 26 ביוני 2020). אלכאט’מי הורה לעצור את הגורמים האחראים לירי הרקטות. כוחות של היחידה ללוחמה בטרור, הכפופה ישירות לראש ממשלת עיראק, פשטו ב-25 ביוני 2020 על מתחם של המיליציה בדרום עיראק ועצרו 14 פעילים (על-פי גרסאות אחרות נעצרו 19 או 23). בנוסף, הוחרמו משגרים ורקטות, שנועדו, ככל הנראה, לביצוע תקיפות נוספות נגד יעדים אמריקאים. גורם עיראקי רשמי ציין כי בין העצורים היו שלושה מפקדים במיליציה, אחד מהם אזרח איראני. המהלך של אלכא’ט’מי, יצר עימות בינו לבין המיליציות הפרו-איראניות, שכללו מתקפה אישית ואיומים נגדו והוא אף הואשם בשיתוף פעולה עם ארצות-הברית. כעבור מספר ימים שוחררו הפעילים ממעצרם, חוץ מאחד, ככל הנראה בשל הלחץ הכבד שהופעל על אלכאט’מי מצד אנשי המיליציה (אלחדת’, 29 ביוני 2020).

הזירה הפוליטית

• בתחילת שנת 2017 השתלבו 14 נציגים של מיליציית גדודי חזבאללה בפרלמנט העיראקי (מתוך 329 מושבים) אך השפעתם על החלטות הממשלה הייתה נמוכה. חדירת המיליציות הפרו-איראניות לפוליטיקה העיראקית החלה להתבסס בבחירות לפרלמנט העיראקי בשנת 2018 כאשר המיליציות הפרו-איראניות הבולטות (גדודי חזבאללה, ארגון בדר, עצאא’ב אהל אלחק וגדודי האמאם עלי) הקימו את קואליציית אלפתח^[17] וזכו ל-48 מושבים בפרלמנט.^[18]
• בבחירות לפרלמנט ב-10 באוקטובר 2021, ירד כוחה של קואליציית אלפתח והיא זכתה ל-17 מושבים בפרלמנט (המנצח בבחירות היה מקתדא אלצדר עם 73 מושבים, שקרא לאחדות סביב הלאומיות העיראקית תוך דחיקת המעורבות האיראנית והאמריקאית במדינה). עם זאת, לאחר פרישתם של הנציגים מהזרם הצדרי מהפרלמנט ב-12 ביוני 2022, עלה שוב משקלה של קואליציית אלפתח ושל הגוש השיעי בפרלמנט (המכונה אלאטאר אלתנסיקי. הדבר עלול להוביל בהמשך להשתלטות גורמים פרו-איראניים על הממסד הפוליטי בעיראק ועלול לסכן את המשך הריבונות של השלטון העיראקי.
• ממשלת עיראק הנוכחית שהוקמה ב-27 באוקטובר 2022 נחשבת כפרו איראנית מאחר ובראשה עומד מחמד שיאע אלסודאני, שהיה המועמד המועדף של איראן והמיליציות התומכות בה. כמו כן, הוא מקורב לראש הממשלה הקודם של עיראק, נורי אלמאלכי (כיהן כראש ממשלה בין מאי 2006 לספטמבר 2014). לעת עתה לא ברור מהי מידת ההשפעה של גדודי חזבאללה על הממשלה החדשה. נראה כי הממשלה תצטרך להתרכז, לפחות בטווח הקרוב, בטיפול בבעיות הפנים של עיראק ובראשן השחיתות והתפקוד הלקוי של מוסדות המדינה.

פעילות נגד כוחות ארצות הברית

• מייד עם הקמתה, נטלה המיליציה חלק מרכזי בפיגועים שבוצעו נגד הכוחות האמריקאים בעיראק, בעיקר הפעלת מטעני צד ושיגור רקטות לעבר בסיסי הכוחות האמריקאים. בשנת 2009, הוכרזה מיליציית גדודי חזבאללה כארגון טרור על ידי מחלקת המדינה של ארה”ב (אלחרה, 26 בפברואר 2020; אתר משרד החוץ האמריקאי, 26 בפברואר 2020). להלן אירועים בולטים בשנים האחרונות.
• בעקבות שיגור של כשלושים רקטות לעבר בסיס משותף של צבא עיראק וצבא ארה”ב בכרכוכ ב-27 בדצמבר 2019, שכתוצאה ממנו נהרג אזרח אמריקאי, שפעל כקבלן, תקפו מטוסים אמריקניים ב-29 בדצמבר 2019, שלושה יעדים בעיר אלקאא’ם שבעיראק ושני יעדים בסוריה באזור מעבר הגבול אלבוכמאל. על פי דיווחי ערוץ אלמיאדין הלבנוני, המזוהה עם איראן וחזבאללה, בתקיפה נהרגו למעלה משלושים בני אדם ולמעלה מחמישים נפצעו. רוב הנפגעים, אם לא כולם, היו פעילי גדודי חזבאללה (רויטרס, 29 בדצמבר 2019; אלמיאדין, 29 בדצמבר 2019). בתגובה לתקיפה, שיגרו פעילי גדודי חזבאללה איומים כלפי ארצות-הברית וישראל, וארגנו הפגנה מול שגרירות ארצות-הברית בבגדאד בה השתתפו אלפים. במהלך ההפגנה תקפו המפגינים את מבנה השגרירות וגרמו נזקים חומריים למבנה. אמהם המפגינים לא הצליחו לפרוץ את הדלתות הראשיות של המבנה, אך הם הצליחו להשתלט זמנית על המרחב החיצוני של השגרירות ואף להניף את דגלי המיליציה על חומת המתחם. לצד תומכי המיליציה, נצפו בהפגנה פעילים ומפקדים של מיליציות פרו-איראניות נוספות כגון עצאא’ב אהל אלחק ואלנג’באא’ (רויטרס, אלסומריה, אלג’זירה, רוסיא אליום ובע’דאד אליום, 31 בדצמבר 2019).

   
דגל גדודי חזבאללה במרחב השגרירות האמריקאית בבגדאד (בע’דאד אליום, 31 בדצמבר 2019)

• ב-3 בינואר 2020 הכריזה המיליציה כי על מנגנוני הביטחון של עיראק להתרחק לפחות קילומטר ממתקני הצבא האמריקאי, במה שפורש כאזהרה בדבר כוונה לפגוע בהם. מסר מאיים נוסף שיגר ג’עפר אלחסיני, דובר המיליציה, לפיו “אנשי המיליציה מוכנים בכל רגע להחלטת מפקדי הארגון לתקוף בסיסים בהם שוהים חיילים אמריקאים בכל רחבי עיראק” (ערוץ אלמיאדין, 2 בינואר 2020).
• במחצית ינואר 2020, מספר ימים לאחר מינויו של קאא’ני כמחליפו של סלימאני כמפקד כוח קדס, התכנסו בעיר קום שבאיראן, ראשי המיליציות השיעיות העיראקיות הנתמכות על-ידי איראן ומקתדא אלצדר וראש הזרם הצדרי. סוכנות הידיעות האיראנית פארס, המזוהה עם משמרות המהפכה, דיווחה שמטרת הפגישה הייתה לגבש אסטרטגיה לתיאום בעקבות חיסולם של סלימאני ואלמהנדס. היומון הלבנוני אלאח’באר, המקורב לחזבאללה, דיווח שבפגישה גובשה אסטרטגיה לסילוק האמריקאים מעיראק באמצעות ביצוע סדרת תקיפות. בצעד תקדימי הציבה ב-29 בפברואר 2020 מיליציית גדודי חזבאללה, אולטימטום לכוחות האמריקאים לעזוב את עיראק עד ה-15 במרץ 2020. אבו עלי אלעסכרי, מפקד בכיר במיליציה, איים על קבלנים עיראקים שעובדים עם הצבא האמריקאי בעיראק לחדול מכך עד למועד זה. בנוסף, קרא לדיפלומטים ולאנשי מערכת הביטחון העיראקים לנתק את היחסים עם צבא ארה”בי, ובפרט את ביקורים בבסיסים שהאמריקאים מתארחים בהם, אחרת יישאו באחריות.^[19]

• ב-3 במרץ 2021 שיגרו פעילי המיליציה רקטות מייצור עצמי (ככל הנראה בעלות מאפיינים דומים לרקטות גראד) לעבר בסיס חיל האוויר עין אלאסד, הממוקם כ-85 ק”מ מצפון מערב לרמאדי, בו שהו כוחות צבא ואזרחים אמריקנים. המשאית ממנה שוגרו הרקטות הסוותה כמשאית אשפה והיא הושמדה בחלקה הקדמי, ככל הנראה בתקיפת-נגד, בעוד שארגז המשאית, כולל עשרה כני שיגור שהיו עליה, נותרו שלמים (imgur, 3 במרץ 2021). קבלן אמריקני נהרג.^[20]

   
משאית של גדודי חזבאללה, ממנה שוגרו הרקטות לעבר בסיס חיל האוויר עין אלאסד (imgur, 3 במרץ 2021)

• בהמשך חודש מרץ 2020 שוגרו מספר פעמים מטחי רקטות גראד לעבר בסיס תאג’י, מצפון לבגדאד, שבו שהו חיילי הקואליציה הבינלאומית, ובמיוחד אמריקאים. באחת ההתקפות, שנערכה ב-11 במרץ 2020, נהרגו שני חיילים אמריקאים וחייל בריטי. ב-14 במרץ 2020 בוצעה התקפה נוספת, ללא נפגעים. לאור ההערכה כי פעילי המיליציה עמדו מאחורי המטחים, אם כי הם לא קיבלו על כך אחריות רשמית, הגיבה ארצות-הברית בהתקפות אוויריות נגד קבוצות משתייכות לגדודי חזבאללה (משרד ההגנה האמריקאי, 14 במרץ 2020; אלג’זירה, 14 במרץ 2020).^[21]

• החל מ-4 בינואר 2022 החלה המיליציה לשגר כלי טייס בלתי מאוישים (כטב”מים) לעבר יעדים אמריקאים בעיראק ובסוריה.^[22] שני כטב”מים שוגרו ב-4 בינואר 2022 לעבר בסיס חיל האוויר עין אלאסד, מצפון-מערב לרמאדי, המארח כוחות מצבא ארה”ב ואזרחים אמריקנים המסייעים לו. שני הכטב”מים הופלו על-ידי מערכות ההגנה האווירית בבסיס. השיגור יוחס לגדודי חזבאללה (מכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב, 6 בינואר 2022).
• ב-9 ביוני 2022 דווח כי בשעות הלילה נחת כטב”ם נפץ על כביש סמוך לקונסוליה האמריקאית בעיר ארביל. כוחות הביטחון הכורדיים האשימו את מיליציית גדודי חזבאללה בשיגור הכטב”ם. הם ציינו כי הכטב”ם שוגר מאזור כרכוכ. גורמי תקשורת פרו-איראניים דיווחו כי זו הייתה פעולת התנקשות באנשי המוסד הישראלי הפועלים באזור (RUDAW, 9 ביוני 2022; i24News, 9 ביוני 2022).^[23]

נגד דאעש בעיראק

• אנשי המיליציה השתלבו ב-2014 במסגרת “הגיוס העממי”, בלחימה נגד דאעש, ופעלו במיוחד במחוזות בגדאד, צלאח אלדין, אלאנבאר ודיאלא. במסגרת פעילות זו, היו אנשי המיליציה מעורבים בהפרות בוטות של זכויות אדם בקרב אזרחי עיראק הסונים, שכללו גירוש תושבים סונים מבתיהם והשתלטות על רכושם (אלערגיה, 30 בדצמבר 2019). עם דעיכת האיום של דאעש, עלו קריאות בציבור העיראקי ומצד חלק מהפוליטיקאים בעיראק, לפירוק המיליציות הפרו-איראניות מנשקן, בכללן גדודי חזבאללה. המיליציות הביעו את התנגדותן לכך. במקביל, ממשיכות המיליציות לקחת חלק, בלחימה נגד תאי דאעש שנותרו בעיראק, זאת במידה לא מבוטלת, כדי להצדיק את קיומן בציבוריות העיראקית.

המעורבות בסוריה

• גדודי חזבאללה היתה המיליציה העיראקית הראשונה שנקראה (ככל הנראה על-ידי כוח קדס של משמרות המהפכה האיראניים) לסייע למשטר אסד כבר בשלבים הראשונים של מלחמת האזרחים בסוריה בשנת 2011, למרות שהיא הודתה בכך רק ב-2013. כוחות מיחידת לואא’ אבו אלפצ’ל אלעבאס, פעלו באזור דמשק, ובמיוחד במתחם קבר אלסידה זינב, מדרום לדמשק, אתר המקודש לשיעים.^[24] בשנת 2014 הרחיבה המיליציה את פעילותה בסוריה תוך התמקדות בלחימה בדאעש, במיוחד בעיר חלב וסביבותיה, עליה השתלט הארגון, זאת תחת הוראותיו הישירות של מפקד כוח קדס דאז, קאסם סלימאני, שטען כי “הדרך לשחרור מוצול [בעיראק, שגם היא נכבשה על-ידי דאעש באותה השנה] עוברת דרך חלב”. בנוסף, פעלה המיליציה, ככל הנראה, גם נגד גורמים סלפים-ג’האדיים נוספים בסוריה, שאינם משתייכים לדאעש.
•  גדודי חזבאללה הקימו מיליציות שיעיות מקומיות שיסייעו למשטר הסורי בשיתוף חזבאללה הלבנוני והמיליציה העיראקית הפרו-איראניות ארגון בדר. עד סוף 2015 היו באזור חלב בסך הכל כאלף לוחמים של גדודי חזבאללה. בשנת 2018 השתתפו לוחמים מהמיליציה בהשתלטות מחדש של המשטר הסורי על מרחב דמשק. נכון לסוף שנת 2019, החזיקה המיליציה מספר בסיסים ומחסני נשק בסוריה, אך אין ברשותנו מידע לגבי המשך קיומם של בסיסים ומחסנים אלה כיום.^[25]

• חטיבת אבו אלפצ’ל אלעבאס, הזרוע המרכזית של גדודי חזבאללה בסוריה, עברה לוקליזציה והקימה מיליציות מקומיות בסוריה. נכון לאפריל 2022 עדנאן אבו אלסעוד, המכונה אבו אלעבאס העומד בראשה. אבו אלעבאס, בן 45, שמוצאו מאלמיאדין, הוא בוגר מכללה להנדסת אינפורמטיקה. בשנת 2011 הוא נמלט מאלמיאדין לדמשק על רקע נקמת דם שבטית שם היה בעל עגלה לממכר ירקות באזור אלסידה זינב. בשנת 2014 הוא הצטרף למשמרות המהפכה האיראניים בסוריה והוטל עליו להקים מיליציה מקומית, שתשתייך למשמרות המהפכה ותפעל תחת חטיבת אבו אלפצ’ל אלעבאס. דווח כי הוא היה אחראי לגיוס מאות מאנשי דיר אלזור לשורותיה. לאחר כיבוש אלמיאדין באוקטובר 2017 גדלה החטיבה באמצעות גיוס רבים נוספים לשורותיה (מרכז המעקב הסורי לזכויות אדם, 20 באפריל 2022).^[26]
• כיום פרושים לוחמי המיליציה על גבול סוריה-ירדן, במרחב אלסוידאא’, בדרום-מערב סוריה. והם פועלים בשיתוף פעולה הדוק עם המיליציה עם חזבאללה הלבנוני. ב-2 ביוני 2022 דווח כי מאות לוחמי מיליציות הפועלות בחסות איראן, בהם חזבאללה הלבנוני וחטיבת אבו אלפצ’ל אלעבאס יצאו ממפקדותיהם באזור נמל התעופה הבינלאומי של דמשק לעבר אזור קבר אלסידה זינב , שבאזור דמשק, כדי לקבל משימות ולקחת חלק בהתכנסויות (לצורכי הטפה) של אנשי דת שיעים. לאחר מכן, הם המשיכו לעבר דרום סוריה ונערכו בעמדות חדשות באזור גבול סוריה-ירדן. הלוחמים נפרסו בעיירות ערא (Era), כשלושים ק”מ מצפון לגבול סוריה-ירדן (וכששה ק”מ מדרום מערב לאלסוידאא’) ואלקריא (Al-Qrayya), כעשרים ק”מ מצפון לגבול סוריה ירדן (ו-14 ק”מ מדרום לאלסוידאא’). בנוסף לכך, נמסר כי מאה מלוחמי המיליציות הפועלות בחסות איראן נפרסו על ציודם המלא, הכולל תותחי נ”מ בתל אלזקאק (Tall Al-Zaqaq), כארבעה ק”מ מצפון מערב לעיירה אלקריא, בסמוך לעיר בצרא אלשאם. העברת הכוחות בוצעה במספר פעימות, כאשר הלוחמים מצוידים בנשק קל ובינוני ופריסתם לוותה בטנקים ומקלעים כבדים. ההיערכות, הכוללת כוחות רבים, נועדה ככל הנראה כהכנה לקראת כניסה למספר ערים ועיירות במחוז דרעא, בהובלת חיילי צבא סוריה (בלדי, 3 ביוני 2022).
• לאחרונה דווח כי אנשי המיליציה התפרשו באזור אלרקה. ב-16 באוגוסט 2022 הגיעה שיירה של חטיבת אבו אלפצ’ל אלעבאס, שכללה שבעה כלי רכב צבאיים, משאית ציוד לוגיסטי ו-28 לוחמים חמושים בנשק קל ובינוני, לחווה חקלאית בעיירה מע’לה כביר (Mughlah Kabir), המשקיפה על נהר הפרת, כ-45 ק”מ מדרום-מזרח לאלרקה. ריכוז כוחות זה של החטיבה הינו הראשון מסוגו במחוז אלרקה, מאז החלה החטיבה לפעול בסוריה. בנוסף, ישנם דיווחים כי אנשי המיליציה נוכחים במרחב דיר אלזור -אחלמיאדין (Syria TV, 17 באוגוסט 2022).

סיוע לאיראן בדיכוי המהומות האזרחיות במדינה

• האתר איראן אינטרנשיונל, הפועל מלונדון (וממומן על-ידי סעודיה), ציין ב-1 בנובמבר 2022 כי הגיעו לידיו דיווחים לפיהם לוחמי מיליציות מ”הגיוס העממי”, ביניהם לוחמי מיליציית גדודי חזבאללה, נוטלים חלק בדיכוי המהומות האזרחיות נגד המשטר באיראן. על-פי הידיעה, עדי ראייה דיווחו על כ-150 לוחמים כבני 30-25, שהגיעו מעיראק לשדה התעופה של משהד ב-31 באוקטובר 2022. בנוסף, התקבלו דיווחים על דוברי ערבית שמשתתפים בדיכוי המהומות. ההערכה היא שהמשטר חושש כי שוטרים איראנים יסרבו לתקוף מפגינים בני עמם (וייתכן גם בני-משפחותיהם) ולכן הוא מעדיף להשתמש בשכירי חרב. סוכנות פארס, המקורבת לשלטון, פרסמה הכחשה (איראן אינטרנשיונאל, 11 בינואר 2022). זוהי עדות נוספת לכפיפות המוחלטת של המיליציה למשטר האיראני.

בתחום האזרחי

• בדומה לדגם שיישמה איראן בחזבאללה בלבנון, מפעילים גדודי חזבאללה רשת של מוסדות אזרחיים בקרב האוכלוסייה השיעית בעיראק, אם כי נראה שהם פועלים בהיקף קטן יותר ובעלויות נמוכות יותר מאלה שבלבנון. מטרת המוסדות האזרחיים היא בעיקר להעמיק את השפעת גדודי חזבאללה בקרב השיעים ולהטמיע את האידיאולוגיה האיראנית. המוסדות האזרחיים של המיליציה בעיראק כוללים מוסדות חינוך, מחקר, דת ונוער:
• היא’ת אלמסאג’ד ואלחסיניאת (מטה המסגדים והחסיניות. חסיניה -מקום כינוס ותפילה של בני העדה השיעית): אחראי, ככל הנראה, על המסגדים והחסיניות שבשליטת הארגון. המטה נועד לשרת את מטרות המיליציה, לקדם את מעמדה במישור הציבורי האזרחי העיראקי, לגבש תודעה פרו-איראנית בציבור העיראקי וככל הנראה גם לאתר מתנדבים ופעילים למיליציה. הגוף פועל, בין השאר, בקרב ילדים ונוער, וככל הנראה גם מחנך אותם לפעילות מיליטנטית (חשבון הפייסבוק של היאת אלמסאג’ד ואלחסיניאת, 6 בספטמבר 2021).

• מא’ססת אלזינביאת (מוסד אלזינביאת. נשות זינב – על-שם זינב, בתו של עלי, שהיא דמות מופת בשיעה): ארגון הנשים של המיליציה, שנועד לעודד נשים לתמיכה במיליציה ולרתום אותן לגיוס תמיכת בני משפחותיהן לרעיונות שמוביל הארגון. על-פי אתר המיליציה, מוסד זה נועד “לחשוף את שקר הח’ליפות האומיית”, קרי: הסונים, ולגרום לכך שלנשים יהיה תפקיד משמעותי בעיצוב החברה על-פי המתכונת האסלאמית-שיעית .

• מרכז אלהדף ללדראסאת (מרכז המחקר אלהדף [המטרה]): מרכז חינוכי שנועד לקדם את האידיאולוגיה של המהפכה האסלאמית האיראנית בשטחי עיראק. למרכז אתר אינטרנט שכתובתו: http://hadafcenter.com/. תכני האתר הם פרו-איראניים ואנטי-אמריקניים. המרכז מקיים כנסים וקורסים לקידום האידיאולוגיה האסלאמית השיעית-ח’מיניסטית.

• מא’ססת אלנח’ב אלאקדמיה (המוסד האקדמי אלנח’ב [הנבחרים]): הוקם בנובמבר 2013. הוא פועל כמעין מכון מחקר ועוסק בפעילות פרו-איראנית בקרב סטודנטים באוניברסיטאות בעיראק. כתובת אתר האינטרנט של המוסד הזה הינה: http://alnukhab.com . באתר תיעוד פעילות המוסד הכוללת: סיוע כלכלי לנזקקים, הנצחה של שהידים של המיליציה ופעילות תודעה למען המיליציה. למוסד ערוץ יוטיוב, שכתובתו: www.youtube.com/watch?v=P_sWi8LT44E . בערוץ ניתן לצפות למשל בכנס שערך המוסד בנושא כוח ההרתעה של “ציר ההתנגדות” נגד ישראל, שבו והועלתה על נס חשיבות המיליציות הפרו-איראניות בעיראק ב”ציר ההתנגדות” במסגרת משוואת הריסון וההרתעה של ישראל תוך הבעת עוינות רבה כלפי ארצות-הברית וישראל, (ערוץ היוטיוב של מא’ססת אלנח’ב אלאקדמיה, 4 ביולי 2021).

• מא’ססת אלסבל אלואצ’חה (מוסד הדרכים הברורות): נועד לקדם נושאים דתיים ברוח האידיאולוגיה של המשטר האיראני. הוא כולל מרכזי שינון קוראן לילדים ומארגן כנסים למבוגרים. למוסד ערוץ פעיל ביוטיוב, שכתובתו: https://www.youtube.com/@user-ky4id6rs8r ובו מתנוססת דמותו של ח’אמנהאי.

• ג’מעית כשאפת אלאמאם אלחסין (אגודת תנועת הנוער על-שם האימאם אלחסין [בן עלי, שנהרג בקרב כרבלא בשנת 680 לספירה והינו סמל להקרבה וגבורה בשיעה]”): מטרת תנועת הנוער היא לגייס את בני הנוער, כדי שיהוו בסיס ללוחמי המיליציה בהמשך.

   
מימין: סמל תנועת הנוער, המבוסס סמל תנועת הצופים. במרכז דגל עיראק. שם תנועת הנוער והמילה “צייתו” מופיעים על רקע צבעי דגל המיליציה (אתר תנועת הנוער, 25 ביוני 2020). משמאל: נערים חברי תנועת הנוער במהלך אימון סמי-צבאי (nashatat.org, 3 באוגוסט 2015).

איומים כלפי ישראל ומדינות אחרות

איומים כלפי ישראל

• המיליציה מרבה לבטא עוינות כלפי ישראל ולקרוא להשמדתה ואף הביעה נכונות לקחת חלק בלחימה רחבה נגדה. להלן מספר דוגמאות:
• ביוני 2021 הכריזה המיליציה שהיא ערוכה להילחם בישראל. בראיון, שהעניק מחמד מחיי, דובר המיליציה, לערוץ אלמיאדין, המקורב לחזבאללה, ציין כי המיליציה ערוכה להשתתף בלחימה נגד ישראל במסגרת רחבה (קרי: של גורמי “ציר ההתנגדות” או “הציר השיעי” בראשות איראן) וכי היא לא בהכרח תהיה המיליציה העיראקית היחידה שתשתתף בעימות אפשרי נרחב עם ישראל. הוא הוסיף כי המיליציה מסוגלת להשתמש בטילים מדויקים ובכטב”מים כדי להתגבר על המרחק הגיאוגרפי מישראל (אלמיאדין, 17 ביוני 2022).^[27]

• בינואר 2020, על רקע “עסקת המאה” (התוכנית האמריקאית שהוצגה על-ידי הממשל האמריקני לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני), פרסמה המיליציה הודעה לפיה ארצות-הברית חשפה בעסקה זו את עוינותה כלפי המוסלמים, את הטייתה לטובת ישראל (“הישות הציונית”) ואת זלזולה בזכויות העם הפלסטיני. ההודעה הדגישה כי “ציר ההתנגדות” יעמוד בראש הסיוע ל”התנגדות הפלסטינית”. בהודעה צוין כי “תקוות הנשיא האמריקני, דונלד טראמפ, להעניק לגיטימציה מזויפת לישות הציונית לא יתממשו… וכי ההכרזה על עסקה זו תשמש קריאה רמה להסרת הגידול הסרטני הציוני ולשחרור פלסטין והמקומות הקדושים שבה” (אתר האינטרנט של גדודי חזבאללה, 29 בינואר 2020).

איומים כלפי מדינות נוספות

• איומים על סעודיה והאמירויות: ארגון פיקטיבי נוסף שמאחוריו עומדות המיליציות הפרו-איראניות בעיראק (ככל הנראה גדודי חזבאללה) הוא חטיבות הבטחת האמת (אלויאא’ אלועד אלחק), שהפיץ ב-2 באוקטובר 2022 איומים לפיהן הוא יתקוף חברות הפועלות בסעודיה. זאת, לאור תמיכת סעודיה בממשלת תימן הנלחמת בארגון הפרו-איראני אנצאר אללה (הידוע גם בשם התנועה החות’ית). איומים נוספים הופנו על-ידי הארגון כלפי איחוד האמירויות, השותפה האסטרטגית של סעודיה במלחמה בתימן. ארגון זה אף קיבל ב-2 בפברואר 2022 אחריות על תקיפה באמצעות כטב”מים שבוצעה נגד מתקנים חיוניים באבו ט’אבי, כאיתות מצד איראן שלא תפעל נגד התנועה החות’ית בתימן.^[28]
• תורכיה: בשנה האחרונה הציגה המיליציה את עצמה כמי שמגנה על האינטרסים של עיראק בחבל כורדיסטאן מול התקפות שיוחסו לתורכיה. כך, למשל, איימה המיליציה ב-25 ביוני 2022 כי תפעל נגד גורמים המופעלים על-ידי תורכיה אותם האשימה בשיגור שש רקטות לעבר שדות גז ונפט במרחב הכורדי (שפק ניוז, 25 ביוני 2022). חודש לאחר מכן, ארגנה המיליציה הפגנה, יחד עם מיליציות פרו-איראניות נוספות (אלנג’באא’ וגדודי סיד אלשהדאא’) מול הקונסוליה התורכית בבגדאד במחאה על ההתקפה הארטילרית התורכית בזאח’ו, שעל גבול עיראק-תורכיה (אלג’זירה, 22 ביולי 2022). הדבר נועד להציג את המיליציות הפרו-איראניות כפטריוטיות, אם כי בפועל מדובר בחלק מהמאבק שמנהלת איראן נגד תורכיה.

סיכום

• גדודי חזבאללה הינה אחת הזרועות החשובות, אם לא החשובה שבהן, של איראן בעיראק. היא פועלת לקידום האינטרסים האזוריים והבינלאומיים של המשטר האיראני ולא רק במישור המקומי העיראקי. מדובר במיליציה בעלת תקציב איראני לצד תקציב שהיא מקבלת ממשלת עיראק. למיליציה משאבים רבים, כוח צבאי מאומן בעל ניסיון קרבי רחב, מעורבות במנגנונים הפוליטיים בעיראק ותשתית אזרחית ענפה, הפועלת על-פי המודל של חזבאללה בלבנון, ונועדה להכשיר את הדורות הבאים של אנשי המיליציה. המיליציה עברה התפתחות משמעותית בשנתיים האחרונות, במיוחד בנושא ההצטיידות ברקטות ובכטב”מים. לפיכך, רמת האיום שהמיליציה מציבה כלפי המשטר העיראקי והאזור כולו רק התעצמה.
• כחלק מכפיפותה לאיראן, המיליציה נוטלת חלק מרכזי בתקיפות נגד יעדים אמריקאים בעיראק ובסוריה ופועלת כחלק מ”ציר ההתנגדות” ו”הסהר השיעי” תוך השמעת איומים חוזרים ונשנים כלפי ישראל וכלפי מדינות נוספות באזור. בנסיבות אלה, נראה כי המיליציה תמשיך לאתגר את המשטרים באזור, את המערב ואת ישראל.

^[1] מחקר זה מעדכן את מחקר הקודם שפרסם מרכז המידע למודיעין ולטרור ב-12 ביולי 2020: "גדודי חזבאללה: דיוקנה של מיליציה שיעית-עיראקית, המופעלת ע”י כוח קדס, כזרוע מרכזית לקידום האינטרסים האיראנים בעיראק." ↑
^[2] ארגון הגיוס העממי מאגד בתוכו כארבעים מיליציות, רובן המכריע שיעיות, כשהדומיננטיות שבהן הינן פרו-איראניות ונתמכות על-ידי איראן. ↑
^[3] https://www.washingtoninstitute.org/policy-analysis ↑
^[4] ציר ההתנגדות: ברית פוליטית-צבאית אנטי-אמריקנית ואנטי-ישראלית בין איראן, משטר אסד בסוריה, שלוחותיה של איראן (חזבאללה בלבנון, התנועה החות'ית בתימן ומיליציות פרו-איראניות בעיראק ובסוריה), חמאס, הג'האד האסלאמי בפלסטין והחזית העממית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית. הברית הזו דוגלת במאבק אלים נגד ישראל. ↑
^[5] כינוי להתפשטות השפעתה האזורית של איראן דרך עיראק (שכ-60% מתושביה הינם שיעים), סוריה (בה בני העדה העלווית, השולטים במדינה, מהווים כ-10% מהאוכלוסייה ומוכרים על-ידי ציר זה כשיעים) ולבנון (הנשלטת בפועל על-ידי חזבאללה, שלוחתה של איראן בלבנון). התרחבות ההשפעה האיראנית (מאיראן ללבנון) הינה בצורת סהר. ↑
^[6] להרחבה אודות המיליציות השיעיות בעיראק, ראו מחקר של מרכז המידע למודיעין ולטרור מ-7 בנובמבר 2022 בנושא: "המיליציות הפרו איראניות בעיראק-תמונת מצב". ↑
^[7] אלצדר הפסיק את פעילותו נגד הכוחות האמריקאים ב-2006, וב-2007 הכריז על הפסקת-אש בלחימה נגד הכוחות האמריקאיים. ↑
^[8] https://iranprimer.usip.org https://www.washingtoninstitute.org ↑
^[9] https://iranprimer.usip.org https://www.washingtoninstitute.org ↑
^[10] ראו פרסום מרכז המידע למודיעין ולטרור מ-9 ביולי 2018: "חזבאללה ומיליציות שיעיות המופעלים ע”י איראן משולבים במערכה שמנהל צבא סוריה לכיבוש דרום סוריה". ↑
^[11] https://twitter.com ↑
^[12] https://euro-times.com ,https://www.washingtoninstitute.org . ↑
^[13] http://new.alestiklal.net ↑
^[14] https://www.kataibhezbollah.me/about ↑
^[15] https://www.washingtoninstitute.org ↑
^[16] אודות הנגמ"ש ראו: https://www.artstation.com/artwork/bKk5Yg ↑
^[17] בראש קואליציית אלפתח (אא'תלאף/תחאלף אלפתח, נקראת גם: כתלת אלפתח – כלומר גוש אלפתח. המונח אלפתח משמעותו הניצחון או הכיבוש), הזרוע הפוליטית של המיליציות הפרו-איראניות בעיראק, עומד האדי אלעאמרי, אחד הגורמים הפרו-איראניים המרכזיים בעיראק ומזכ"ל מיליציית בדר (ארגון בדר) הפרו-איראנית. ↑
^[18] https://iranprimer.usip.org/blog/2021/nov/10/profiles-pro-iran-militias-iraq ↑
^[19] https://jiss.org.il ↑
^[20] https://www.washingtoninstitute.org ↑
^[21] https://www.youtube.com/watch?v=3-RQKz8fTzM ↑
^[22] https://www.washingtoninstitute.org ↑
^[23] https://www.rudaw.net ↑
^[24] קבר אלסידה זינב (או אלסת זינב, כפי שהמקום נקרא בשפה המדוברת), הנמצא מדרום לדמשק, נחשב למקום המקודש ביותר לשיעים בסוריה. השיעים מאמינים כי זינב, בתו של עלי בן אבו טאלב, הדמות המרכזית בשיעה, קבורה שם. זינב נחשבת לדמות מופת ולמודל חיקוי במיוחד עבור הנשים השיעיות. במהלך מלחמת האזרחים בסוריה, הפכה ההגנה על הקבר והמתחם סביבו לצידוק המרכזי למעורבות גורמים שיעיים פרו-איראניים בלחימה בסוריה לצד המשטר הסורי, בטענה כי הגורמים הסונים הג'האדיים, העוינים לשיעה, יסכנו את המקום ואף יהרסו אותו. ↑
^[25] מתוך מחקר של מכון CISAC המשתייך לאוניברסיטת סטנפורד אודות גדודי חזבאללה:https://cisac.fsi.stanford.edu ↑
^[26] https://www.syriahr.com ↑
^[27] https://www.youtube.com/watch?v=Q4YZsltSmgM ↑
^[28] https://www.washingtoninstitute.org ,https://www.washingtoninstitute.org , https://www.aljazeera.com ↑

מאמרים נוספים בתחום