בנאום לוחמני הזהיר יחיא אלסנואר את ישראל, כי חמאס והעם הפלסטיני לא ישלימו עם המשך המצור על רצועת עזה: “הגיעו מים עד נפש ואיננו יכולים להפגין אורך רוח יותר”

יחיא אלסנואר נושא נאום לוחמני בפני צעירים ברצועת עזה (דף הפייסבוק שהאב, 4 בנובמבר 2019)

יחיא אלסנואר נושא נאום לוחמני בפני צעירים ברצועת עזה (דף הפייסבוק שהאב, 4 בנובמבר 2019)

יחיא אלסנואר נושא נאום לוחמני בפני צעירים ברצועת עזה (דף הפייסבוק שהאב, 4 בנובמבר 2019)

יחיא אלסנואר נושא נאום לוחמני בפני צעירים ברצועת עזה (דף הפייסבוק שהאב, 4 בנובמבר 2019)

המשתתפים מוחאים כף (דף הפייסבוק שהאב, 4 בנובמבר 2019)

המשתתפים מוחאים כף (דף הפייסבוק שהאב, 4 בנובמבר 2019)

יחיא אלסנואר נואם במהלך מפגש עם הצעירים.

יחיא אלסנואר נואם במהלך מפגש עם הצעירים.

כללי

ב-4 בנובמבר 2019 נשא יחיא אלסנואר, ראש הלשכה המדינית של חמאס ברצועה, נאום בפני צעירים פלסטינים תושבי רצועת עזה (הנתפסים בעיניו כאוכלוסיית-יעד חשובה ביותר). בנאום, שהיה לוחמני ותקיף, פרט אלסנואר את כיווני הפעולה של חמאס ושאר ארגוני המחבלים (“ההתנגדות”) בשנתיים האחרונות והצביע על האתגרים העומדים בפניהם כיום. יחיא אלסנואר הדגיש, כי בניין הכוח הצבאי של הארגונים השונים יצר יכולת עמידה בפני ישראל בעימותים הבאים, הרבה מעבר לזו שהייתה להם במבצע “צוק איתן”. יכולת עמידה מורכבת לדבריו מאלפי רקטות שיש ביכולתן להפוך את ערי ישראל לעיי חורבות ולערי רפאים; אלפי טילי נ”ט; מאות מנהרות; מאות חדרי בקרה ושליטה; ומאות ואף אלפי מארבים, שיש ביכולתם לפגוע בכוחות צה”ל אם יכנסו לרצועת עזה.

 

  • ברקע נאומו של יחיא אלסנואר עמד ירי רקטות שיזם הג’האד האסלאמי בפלסטין שלושה ימים קודם לכן (1 בנובמבר 2019). נראה לנו כי אלסנואר ניצל את הנאום להעברת מסר הרתעה לישראל, בתגובה לאיומים שהושמעו מצדה בעקבות ירי הרקטות, ולהזהיר אותה לבל תפתח במהלך צבאי נגד רצועת עזה. אלסנואר הדגיש אומנם, כי המאבק נגד ישראל צריך להימשך ואף הפנה איום מפורש כלפי ישראל (ראו להלן), אולם הוסיף שחמאס יודעת כיצד להתמודד עם ישראל מבלי להגיע עימה לכדי עימות צבאי נרחב. בהקשר זה הזכיר אלסנואר את סבבי הלחימה (הזכיר 13-12 סבבים) בשנתיים האחרונות, שלא התפתחו לכדי עימות כולל.
  • בנוסף לכך, יתכן שפגישת סנואר עם הצעירים והדברים שנאמרו בה בעקבות ירי הרקטות נועדו לתת מענה למה שנתפס כ”הצלחה” של הג’האד האסלאמי בפלסטין, אשר זכתה לסיקור נרחב בכלי התקשורת והציגה אותו כמי שמנהל מדיניות עצמאית משלו בכל הקשור לעימות עם ישראל. במישור הפנימי יתכן שהפגישה נועדה להרגיע את הרוחות ברצועה לנוכח המצב ההומניטארי הקשה השורר בה, ואולי גם לתת מענה לביטויי אכזבה מתוצאות פרויקט צעדות השיבה. יצויין כי פעילים המזוהים עם הג’האד האסלאמי בפלסטין מתחו ברשתות החברתיות ביקורת על נאומו של יחיא אלסנואר (אסמאעיל אבו ח’ריס, בכיר בג’האד האסלאמי כתב בדף הפייסבוק שלו “הג’האד האסלאמי לא נמצא אצלך [קרי, אצל אלסנואר] [בכיס], ואף אחד לא עובד אצלך בשכירות” (פירוט התגובות ראו בנספח).

בסיום נאומו שלח יחיא אלסנואר מסר מאיים לישראל. הוא ציין כי שבירת “המצור” (על רצועת עזה) הינו אחד האתגרים הגדולים הניצבים [בפני חמאס והעם הפלסטיני]. עד כה, לדבריו, העם הפלסטיני הפגין סבלנות רבה והבליג על המצור אך עתה אין הוא יכול להבליג יותר. לדבריו “הגיעו מים עד נפש”. “חלק ממנהיגי ישראל מתחרים ביניהם באיומים, ואנו אומרים להם כי יש פתרון, הבעיה ההומניטרית של עזה צריכה להיות הסוגיה הראשונה במעלה על סדר יומם”. אלסנואר סיים את נאומו באומרו: “התכוננו לדבר הגדול, התכוננו לדבר גדול משום שלא נסכים להמשך המצב הזה. הגיעו מים עד נפש ואיננו יכולים להפגין יותר אורך רוח “.

  • עיקרי נאומו של יחיא אלסנואר וגילויי ביקורת נגדו ברשתות החברתיות ראו נספח.
נספח
עיקרי נאומו של יחיא אלסנואר (אלאקצא, 4 בנובמבר 2019)
כללי

מאז היבחרו לתפקידו כראש הלשכה המדינית של חמאס ברצועה (פברואר 2017), נוהג אלסנואר לכנס מידי פעם פורומים שונים (צעירים, נשים, עיתונאים), כדי להסביר להם את מדיניות חמאס. הפעם בחר אלסנואר להיפגש עם צעירים ברצועה, קהל יעד חשוב בראייתו. בפתח נאומו הבהיר יחיא אלסנואר כי מטרת הכינוס היא לסקור בפני צעירי רצועת עזה את כיווני הפעולה של ה”התנגדות” (קרי חמאס ושאר ארגוני הטרור) בשנתיים האחרונות ואת האתגרים העומדים בפני “ההתנגדות” בעתיד.

  • בתחילת דבריו שיבח אלסנואר את הצעירים ברצועה ומתח ביקורת על אלו שהפיצו שמועות לפיהן צעירי עזה עוזבים אותה. הוא ציין, כי ברצועת עזה מצויים כ-70 אלף צעירים חמושים, המשרתים בגדודי (עז אלדין) אלקסאם, פלוגות ירושלים, החטיבות (אלנאצר צלאח אלדין- הזרוע הצבאית של ועדות ההתנגדות) ויתר הזרועות הצבאיות, ובמנגנוני הביטחון[1].
  • אלסנואר ציין בנאומו כי חמאס (ושאר ארגוני המחבלים ברצועה) התנהלו בשנתיים האחרונות בשישה כיווני פעולה (“צירים”) עיקריים:
    • קידום שיתוף הפעולה הפנים-פלסטיני: אלסנואר האשים את גורמי הביטחון הישראליים בליבוי הפילוג הפנים-פלסטיני. עם זאת, הוסיף, כי מתקיימים ברצועה שיתופי פעולה המתבטאים שני גופים על-ארגוניים: החמ”ל המשותף הכולל 13 מנגנונים צבאיים של הארגונים השונים והרשות הלאומית העליונה המפעילה את צעדות השיבה.
    • טיפוח הקשרים הערביים, האסלאמיים והבינלאומיים: אלסנואר הדגיש את הישגיה המדיניים של חמאס בטיפוח קשרים עם מצרים, קטר ואיראן. הוא חילק שבחים לסיוע שהגישה איראן לארגונים ברצועה בכסף, נשק ואימונים.
    • בניית הכוח הצבאי וההתמודדות עם ישראל: אלסנואר ציין, את תהליך בניית הכוח הצבאי מאז מבצע “צוק איתן” ואת היכולות שפיתחו חמאס ושאר הארגונים לעמוד מול ישראל בעימותים הבאים.
    • ביסוס ביטחון-הפנים ברצועה: אלסנואר התייחס לניסיונות ישראל לערער את הביטחון ברצועה. לדבריו רוב הניסיונות הללו כשלו בשל הצלחות מנגנוני הביטחון ברצועה.
    • המשבר ההומניטרי ברצועה הנובע מ”המצור” הישראלי: אלסנואר תיאר את הישגיה של חמאס במתן מענה למשבר ההומניטרי, אף הודה כי לא היה בהם כדי להביא לפתרון המשבר.
    • אחריות חמאס על האוכלוסייה: ציין כי ממשלת חמאס ברצועה, קיבלה, לטענתו בלית ברירה, את האחריות על האוכלוסייה. חמאס, לדבריו, פועלת כמיטב יכולתה לספק שירותים לאוכלוסייה ולמנוע קריסה של המערכות הציבוריות.
שיתוף הפעול הפנים-פלסטיני
  • אלסנואר האשים את ישראל ובעיקר את גורמי הביטחון הישראליים בליבוי הפילוג הפנים-פלסטיני. עם זאת ציין אלסנואר, כי למרות הפילוג מתקיימים ברצועת עזה כמה שיתופי פעולה מרכזיים בין הארגונים בהקשר זה הזכיר את החמ”ל המשותף הכולל 13 מנגנונים צבאיים של הארגונים ברצועה וכן את הרשות הלאומית העליונה לצעדות השיבה המארגנת, מזה כשנה וחצי, מידי יום שישי את אירועי צעדת השיבה.
טיפוח הקשרים הערביים, האסלאמיים והבינלאומיים
  • לדברי אלסנואר מדינות ערב רבות סגרו בפניהם את הדלת בטענה שעליהם ליישב קודם כל את ההדורים עם ארה”ב. עם זאת הוסיף, כי ל”התנגדות” היו הישגים מרשימים ביחסים עם שלוש מדינות:
    • מצרים: אשר לאחר שנפתרה המחלוקת שהייתה בינה לבין חמאס התהדקו מאוד היחסים בין השתיים אלסנואר זקף לזכות מצרים את פתיחת מעבר רפיח והכנסת סחורות לרצועה.
    • קטר: לדבריו במהלך השנים האחרונות מעבירה קטר לרצועת עזה סכומי כסף גדולים. אלסנואר ציין כי במהלך חמש השנים האחרונות העבירה קטר לרצועת עזה סכום של כמיליארד דולרים עבור פרויקטים שונים כגון דיור, בניית תשתיות, מימון דלק וחשמל ומשכורות לפקידים ולמשפחות נזקקות.
    • איראן: לדבריו יש לאיראן תרומה גדולה בבניית כוחה של “ההתנגדות” ברצועה ובחיזוקה. ללא התמיכה האיראנית ב”התנגדות” ובפלסטין הם לא היו מגיעים לאן שהגיעו, שכן איראן סייעה להם בכסף, בנשק ובאימונים.
בניית הכוח הצבאי וההתמודדות עם ישראל (“האויב”)
  • אלסנואר ציין, כי במהלך השנים האחרונות בנתה “ההתנגדות” (קרי, חמאס ושאר ארגוני הטרור) כוח צבאי גדול הרבה יותר מזה שעמד לרשותם במהלך מבצע “צוק איתן”. כוח זה, לדבריו, מסוגל עתה לעמוד טוב יותר מול כל כניסה של כוח צבאי ישראלי לרצועה. אלסנואר ציין, כי בעוד שבמהלך “צוק איתן” עמדו לרשותם מאות טילי נ”ט הרי כיום נמצאים ברשותם אלפי טילים שכאלה, אשר יוצרו ברצועת עזה. כמו כן ברשותם אלפי רקטות, שיש ביכולתן להפוך את הערים בישראל ל”עיי חורבות ולערי רפאים“. כדוגמא הוא מציין כי בסבב העימות האחרון עם ישראל שוגרו במטח רקטי אחד כחמישים עד שישים רקטות. לעומת זאת, במטחי הירי, שנורו במהלך מבצע “צוק איתן”, שוגרו שש עד שמונה רקטות בלבד.

לדברי אלסנואר לרשות הכוח הצבאי הפלסטיני עומדים מאות מנהרות, מאות חדרי בקרה, שליטה ופיקוד מתחת לאדמה ומעליה ומאות ואף אלפי מארבים הממתינים לכוחות צה”ל במידה ויחליטו להיכנס לרצועה. אלסנואר הוסיף כי “ההתנגדות” תמשיך לבנות את כוחה וכי היא לא תאפשר לישראל לשנות את “משוואת המאבק” (קרי, למנוע את בניית הכוח הצבאי). אלסנואר הדגיש בדבריו, כי המאבק בישראל צריך להימשך. אולם הוסיף שהם (קרי, חמאס) יודעים כיצד להתמודד עם ישראל מבלי להגיע עימה לכדי עימות צבאי רחב היקף. בהקשר זה ציין את סבבי הלחימה (הזכיר 13-12 סבבי לחימה), בשנתיים האחרונות שלא התפתחו לכדי לחימה ממושכת.

  • בנושא “צעדות השיבה” אמר אלסנואר כי מתוך הנחת יסוד, שהעימות עם ישראל צריך להימשך; ומתוך הבנה שבלתי אפשרי שעימות צבאי יתמשך בצורה מלאה; צעדות השיבה היו המצאה נהדרת, שהשיגה יעדים רבים, במרכזם החייאת “זכות השיבה” בקרב הדור הצעיר והתשה של ישראל מידי שבוע. אלסנואר ציין כי מצב זה של עימות תמידי גרם לשימורה של רוח העימות והמאבק עם “הכיבוש” (קרי, ישראל).
  • בהתייחסו לגדה המערבית והפיגועים המתבצעים בה (” הפעילות הפדאא’ית המפוארת”), ציין, כי בגדה ישנם גברים ונשים, שאם הייתה רק ניתנת להם ההזדמנות לפעול, לא הייתה נוכחות ישראלית בגדה [האשמה מרומזת של הרשות הפלסטינית המונעת מהם את ביצוע הפיגועים]. עם זאת הוסיף, כי למרות כל הניסיונות לעקור מהשורש את “ההתנגדות” בגדה, הרי שאלפי פעולות בוצעו בה במהלך השנים האחרונות: פיגועי דריסה, דקירה, ירי והנחת מטענים.
  • אלסנואר סיכם את הנושא באומרו כי הפלסטינים ברצועת עזה צברו כוח וימשיכו לצבור כוח. בידם עלה לעמוד מול ישראל במהלך 13 סבבי לחימה; הם התעמתו עם ישראל באמצעות פעילות “ההתנגדות העממית”, שמצאה ביטויה בצעדות השיבה; ובאמצעות “ההתנגדות” המפוארת על צורותיה השונות בגדה המערבית.
ביסוס ביטחון-הפנים ברצועה
  • לדברי סנואר גורמי מודיעין רבים, ובראשם המודיעין הישראלי, משקיעים מאמצים גדולים כדי לפגוע ביציבות הביטחונית ברצועת עזה. אולם, לדבריו, רוב הניסיונות הללו כשלו. לדבריו ישראל אינה חוסכת מאמץ לגייס משתפי פעולה ברצועת עזה כולל ניצול פעילי אסלאם קיצוני לשם כך. אלסנואר שיבח את הצלחותיהם של מנגנוני הביטחון ברצועת עזה מול המאמצים לפגוע ביציבות הרצועה.
המשבר ההומניטרי ברצועה בעקבות ה”מצור הישראלי”
  • אלסנואר ציין, כי המשבר ההומניטארי שנכפה על הרצועה כתוצאה מ”המצור” והסנקציות שהוטלו עליה, פגע בכל בית ובית. בשל כך החליטה חמאס שלפני שהמצב יתפוצץ ברצועה הם (“ההתנגדות”) יפעלו נגד ישראל, בה אלסנואר רואה את הגורם האחראי למצב. לפיכך איימה חמאס להפציץ את תל אביב במשך שישה חודשים רצופים. אלסנואר הוסיף, כי מיד עם הישמע האיום, הגיעו לרצועה גורמים שהביעו את רצונם לתווך בין הצדדים והחלו מגעים לפתרון המשבר ההומניטארי. בעקבות מאמצי התיווך הללו הושגו,לדבריו, הקלות רבות שסייעו לתושבי הרצועה.
  • בין ההקלות מנה אלסנואר את פתיחת מעבר רפיח; הכנסת כספים מקטר והטלת מיסים על סחורות שיובאו לרצועה, אשר מימנו משכורות של מספר סקטורים. יחד עם זאת ציין , כי הם עדיין אינם מרוצים ממה שהשיגו, שכן המשבר ההומניטארי גדול בהרבה. אלסנואר מנה שתי דרכי פתרון לבעיה ההומניטרית בעזה: או להסכים לבצע “ויתורים אסטרטגיים” בסוגיה הפלסטינית (אפשרות אותה שלל אלסנואר) או ליצור שינוי מהותי במאזן הכוחות עם ישראל ולאלצה “לשבור את המצור”. אלסנואר ציין כי הם פועלים לפתרון אולם ברור שהם (קרי, חמאס) לא יבצעו “ויתורים אסטרטגיים”.
סיום דבריו של יחיא סנואר: איום כלפי ישראל

את סיום נאומו הקדיש יחיא אלסנואר לאתגר של “שבירת המצור”. להלן סיכום דבריו בעניין זה: “האתגר של שבירת המצור הוא אחד האתגרים הגדולים הניצבים בפנינו, שנפעל בעניינו בתקופה הבאה. זאת בתקווה שנצליח לשבור את המצור הזה כדי לבני עמנו והצעירים יחיו חיים של כבוד. [עד כה] הפגנו סבלנות רבה, אך לא נמשיך להפגין סבלנות יותר, ונאלץ את האויב הזה לשבור את המצור. אני אומר כאן, והדבר קשור לנושא הצבאי, לאתגר הצבאי שבפנינו, כי עמנו הבליג רבות על המצור ואינו יכול עוד להבליג יותר. אינו יכול להבליג יותר. הגיעו מים עד נפש. חלק ממנהיגי ישראל מתחרים ביניהם באיומים, ואנו אומרים להם, כי פתרון הבעיה ההומניטרית של עזה צריכה להיות הסוגיה הראשונה במעלה על סדר יומם, משום שאם היא לא תהיה הסוגיה הראשונה במעלה, התכוננו לדבר גדול. התכוננו לדבר גדול משום שלא נסכים להמשך המצב הזה. הגיעו מים עד נפש ואיננו יכולים להפגין אורך רוח יותר.

ביקורת ברשתות החברתיות על נאום יחיא אלסנואר
  • נאומו האחרון בעזה של יחיא אלסנואר עורר גל תגובות וביקורת ברשתות החברתיות בעיקר מצד פעילים המזוהים עם הג’האד האסלאמי בפלסטין. עיקר הביקורת נמתחה על כך שאלסנואר סקר בנאומו הישגים שלו ושל חמאס מבלי להזכיר את הג’האד האסלאמי בפלסטין. להלן מספר דוגמאות (אמד, 4 בנובמבר 2019) :
    • אסמאעיל אבו ח’ריס, בכיר בג’האד האסלאמי, כתב בדף הפייסבוק שלו: “הג’האד האסלאמי לא נמצא אצלך [קרי אצל אלסנואר] [בכיס] ואף לא עובד אצלך בשכירות. אנו (הג’האד האסלאמי) אנשי המולדת ובניה. הקרבנו את היקר למענה. מספיק עם ההגזמה הזולה… אני רוצה (להרוויח) את משכורתי ולחיות בכבוד, מלבד זאת אל תסדר (דבר)”.
    • העיתונאית מייסון כחיל, הגיבה לדברי אלסנואר בהם טען, כי מערכת החינוך, הבריאות והביטחון לא קרסו, באומרה: “בחייך יא אבו אבראהים (כינויו של יחיא אלסנואר). רד (לבית החולים) שפאא’ (בעזה), וכן גם לאיזה בית ספר ואיזה שוק, ותראה לאיזה מצב הגענו”. היא הוסיפה בדבריה, כי עמיתה העיתונאי האני אלאע’א עצור כבר מזה ארבעים יום על-ידי [גורמי] ביטחון חמאס.
    • יחיא חלס, פעיל תקשורת המזוהה עם הג’האד האסלאמי, צייץ בחשבון הטוויטר שלו, תגובה לדברי השבח של אלסנואר לסיוע האיראני: אין לדבר ולא לנהל שיח עם מי שמאמת את דבריו של אביחי [אדרעי, דובר צה”ל בשפה הערבית] ודומיו. יחיא חלס שאל “מדוע לדקור את ההתנגדות בגבה? וכי אין התנגדות זולתכם?”
    • פעיל אחר ברשת החברתית המזוהה עם הג’האד האסלאמי, אך לא ציין את שמו, הגיב באומרו כי השטח זקוק למעשים ולא לדיבורים.
    • גולש בחשבון הטוויטר המכונה “שומרי אלאקצא” כתב” השאלה היא להיכן הגעתם ? ולהיכן הבאתם את הסוגיה הפלסטינית ? (חשבון הטוויטר “שומרי אלאקצא”, 4 בנובמבר 2019).

[1] באמירה זו מתייחס יחיא אלסנואר למנגנוני הביטחון של חמאס ככוח צבאי לכל דבר ולאו דווקא כמנגנונים ביטחוניים.