בחינת הרוגי “צעדות השיבה” מעלה כי רובם פעילי ארגוני טרור, כמחצית מהם מזוהים עם חמאס

כללי

אירועי “צעדות השיבה” ברצועת עזה נמשכים מזה 42 שבועות. האירועים הללו, המלווים במרבית המקרים ברף אלימות גבוה, שגבה מחיר של הרוגים ופצועים בקרב המפגינים, בעיקר אלה המצויים בקו הקדמי והמתעמתים עם כוחות צה”ל. על פי בדיקות מרכז המידע, המבוססים על דיווחי משרד הבריאות ברצועת עזה בשילוב מקורות נוספים, נהרגו באירועי צעדות השיבה מאז תחילתם ב- 30 במרץ 2018, 187 פלסטינים. מבחינת זהות ההרוגים (עדכנית ל-16 בינואר 2019) נמצא, כי 150 מתוכם מזוהים עם חמאס או עם ארגוני טרור נוספים (כ-80%). בקרב ההרוגים בולט מקומם של כאלו המשתייכים לחמאס או מזוהים עימה (96 הרוגים, כ-51% מההרוגים). בקרב הרוגי חמאס בולט מקומם של פעילי הזרוע הצבאית (45 הרוגים, כ-24% מכלל ההרוגים, כ-47% מכלל הרוגי חמאס).

 

ניסיונות לחבל בגדר הביטחון ואף לחצות אותה לצד הישראלי (דף הפייסבוק של "הרשות הלאומית העליונה של צעדת השיבה", 11 בינואר 2019). ממצאי בדיקת שמות ההרוגים מעלים כי בקרב אלו הנמצאים  בקו הקדמי של העימותים בולט משקלם של פעילי החמאס.    ניסיונות לחבל בגדר הביטחון ואף לחצות אותה לצד הישראלי (דף הפייסבוק של "הרשות הלאומית העליונה של צעדת השיבה", 11 בינואר 2019). ממצאי בדיקת שמות ההרוגים מעלים כי בקרב אלו הנמצאים  בקו הקדמי של העימותים בולט משקלם של פעילי החמאס.
ניסיונות לחבל בגדר הביטחון ואף לחצות אותה לצד הישראלי (דף הפייסבוק של “הרשות הלאומית העליונה של צעדת השיבה”, 11 בינואר 2019). ממצאי בדיקת שמות ההרוגים מעלים כי בקרב אלו הנמצאים
בקו הקדמי של העימותים בולט משקלם של פעילי החמאס.
  • ממצאי בדיקות מרכז המידע תואמים בעיקרם ממצאי בדיקות קודמות שערך המרכז בעבר (אפריל-מאי 2017). יתרה מזאת, ממצאים אלו תואמים התבטאויות מהעבר של שני בכירי חמאס ברצועה: צלאח אלברדאויל, שמסר כי 50 מתוך 63 השהידים שנהרגו באירועי 14 במאי 2018 (כ-81%) השתייכו לחמאס. הוא הוסיף, כי באירועים שהתרחשו בין 30 במרץ 2018 עד ל-14 במאי 2018 50% מההרוגים היו פעילי חמאס. יחיא אלסנואר, ראש הלשכה המדינית של חמאס ברצועה, התבטא גם הוא כי ב-14 במאי 2018 נהרגו מעל לשישים שהידים פעילי חמאס (ערוץ אלמיאדין ביוטיוב, 21 במאי 2018).

משקלם הגבוה של הרוגים מארגוני הטרור בקו הקדמי ממחיש, כי הפעלת האלימות המתבצעת נגד צה”ל בקרבת הגדר אינה “עממית” כפי שמציגה התעמולה הפלסטינית הכוזבת. היא מאורגנת ע”י חמאס ומשולבים בה, באופן משמעותי, פעילי הזרוע הצבאית של הארגון או פעילים המזוהים עם חמאס. היא ממחישה גם כי חיילי צה”ל אינם מבצעים ירי חסר מטרה לעבר מפגינים “תמימים” אלא פוגעים במרבית המקרים באופן “נקודתי” בפעילי טרור. יודגש כי משרד הבריאות הפלסטיני, שעל דיווחיו מסתמכים כלי תקשורת ברחבי העולם (ובישראל), אינו מספק מידע אודות שיוכם הארגוני של ההרוגים ובכך הוא מסייע ליצירת דימוי כוזב לפיו המדובר בהרג מפגינים “תמימים” ע”י צה”ל.

אפיון זהות הרוגי צעדות השיבה
סיכום ממצאי בדיקת הרוגי “צעדות השיבה” (30 במרץ 2018- 14 בינואר 2019)

סיכום ממצאי בדיקת הרוגי "צעדות השיבה" (30 במרץ 2018- 14 בינואר 2019)

  • על פי ממצאי בדיקות מרכז המידע, נהרגו במהלך “צעדות השיבה” 187 פלסטינים, 150 מהם זוהו על ידי מרכז המידע כבעלי שייכות ארגונית כלשהי, מרביתם פעילים או מזוהים עם חמאס. מקרב ההרוגים 58 (כ-31%) זוהו כפעילי זרועות צבאית של הארגונים השונים. לגבי 37 מההרוגים לא נמצאו קשרים לארגון כלשהו ואפשר כי המדובר באזרחים, שהשתתפו בפעולות האלימות בקו הקדמי (קרבת הגדר).
  • להלן פירוט בחלוקה לארגונים:
    • חמאס: 96 הרוגים מזוהים עם חמאס, ביניהם 45 פעילי הזרוע הצבאית שלה.
    • פתח: 36 הרוגים מזוהים עם פתח, מהם שישה מזוהים עם גדודי חללי אלאקצא (הזרוע הצבאית של פתח).
    • הג’האד האסלאמי בפלסטין: שישה הרוגים זוהו כפעילי הג’האד האסלאמי בפלסטין, כולם פעילי הזרוע הצבאית של הארגון. בהשוואה לחמאס ולפתח בולט מיעוט ההרוגים בקרב פעילי ארגון זה, ארגון הטרור השני בגודלו ברצועת עזה. יתכן והסיבה לכך הינה הבנה של הארגון שהמדובר בפרויקט של חמאס.
  • על פי ממצאים אלה מסתבר, כי פעילי ארגוני הטרור ברצועה ובמיוחד פעילי חמאס או כאלה המזוהים עמה מאיישים במהלך הפגנות “צעדת השיבה” את “קו העימות הקדמי” מול כוחות צה”ל. פעילים אלה, במרבית המקרים, הם אלה אשר משליכים רימונים ומטענים לעבר כוחות צה”ל, והם אלה אשר מתקרבים לגדר הביטחון ומנסים לחבל בה או לחדור לשטח ישראל. בנוסף לכך, כמה מפעילי הארגונים היו גם מעורבים בניסיונות לבצע פיגועים במהלך ההפגנות ולפגוע בחיילי צה”ל הפרוסים בשטח. מנגד בולט מיעוטם היחסי של פעילים “אזרחים מן השורה” ללא שיוך ארגוני כלשהו שנהרגו במהלך אירועי “צעדות השיבה” (בדרך כלל משתתפים בהפגנות 10,000-5,000 פלסטינים). הללו ניצבים בדרך כלל מאחור, במקומות עורפיים (“מחנות השיבה”), והם ממלאים תפקיד משני בעימותים האלימים המתקיימים עם כוחות צה”ל בקרבת הגדר.
הערות מתודולוגיות
  • להלן מספר הערות מתודולוגיות באשר לשיטה בה נאסף ונותח המידע אודות ההרוגים:
    • מספר ההרוגים מתייחס להרוגי “צעדות השיבה” בלבד. הוא אינו כולל הרוגים שמצאו מותם באירועים נוספים ברצועת עזה שהתקיימו בין הצעדות אך שאבו השראתם מהם.
    • המידע אודות מספר הרוגי “צעדות השיבה” מבוסס על דיווחי משרד הבריאות ברצועת עזה. מכיוון שמשרד הבריאות אינו נוהג לפלח את ההרוגים על פי שיוכם הארגוני, נאסף מידע זה מאתרי אינטרנט מגוונים ורשתות חברתיות (ברובן רשתות מקומיות ברצועת עזה). קיימות דרגות שונות באיכות המידע שעליו מסתמך ניתוח זהות ההרוגים, החל ממידע מוצק (הודעות פורמליות של הארגונים על מות פעיליהם) וגמור במידע נסיבתי.
    • בבדיקת זהות ההרוגים נעשתה אבחנה בין פעילי הארגונים השונים. בתוך הארגונים עצמם נעשתה אבחנה בין פעילים מובהקים של הארגון, בעיקר פעילי הזרועות הצבאיות או מנגנוני הביטחון, לבין כאלה שהינם חברי הארגון או מזוהים עימו אף זיקתם לארגון רופפת יותר.
ניתוחים קודמים של זהות ההרוגים, שנעשו ע”י מרכז המידע
  • מסמך זה מהווה השלמה לניתוחים קודמים של זהות ההרוגים שנעשו ע”י מרכז המידע:
    • “ממצאי ניתוח ראשוני של זהות ההרוגים באירועי “צעדת השיבה הגדולה ב-30 במרץ וב-6 באפריל 2018” (11 באפריל 2018).
    • “עדכון ממצאי זהות ההרוגים באירועי “צעדת השיבה הגדולה” (25 באפריל 2018).
    • “ממצאי בדיקת זהות ההרוגים הפלסטינים באירועי “צעדת השיבה הגדולה” (30 במרץ 2018 – 15 במאי 2018)” (23 במאי 2018).