עיקרים
- איראן משתמשת בטרור ברחבי העולם כדי לקדם אינטרסים לאומיים, בין השאר נגד יעדים ישראליים ויהודיים בתגובה לפעולות המיוחסות לישראל נגד איראן, כדוגמת פגיעה בבכירים ובתוכנית הגרעין של הרפובליקה האסלאמית, וכן בבכירים ב”ציר ההתנגדות”.
- פעילות הטרור מתנהלות תחת פיקוח והכוונה של כוח קדס של משמרות המהפכה ומשרד המודיעין. בניסיון לטשטש את המעורבות האיראנית הישירה, הפיגועים מבוצעים בעיקר על ידי ארגונים שלוחים, ובראשם חזבאללה, סייענים מקומיים וארגוני פשיעה.
- בעקבות המערכה הצבאית בין ישראל לבין איראן בין 24-13 ביוני, במהלכה ישראל סיכלה עשרות מפקדים איראנים בכירים ופגעה במתקני הגרעין וביכולות אסטרטגיות נוספות של איראן, עולה אפשרות כי במסגרת התגובה של איראן, היא גם תנסה להוציא לפועל פיגועי טרור נגד יעדים ישראליים ויהודיים ברחבי העולם. מעצרם של חשוד שתכנן פיגוע נגד ישראלים בקפריסין ושל חשוד שתיעד מטרות יהודיות בגרמניה, שניהם פעלו בהנחיית כוח קדס, הצביעו על סימנים ראשונים למימוש האיום בשטח.
- להערכתנו, עוצמת הפגיעה חסרת התקדים שספגה איראן והצורך שלה לשקם את תדמיתה וליצור מאזן הרתעה שירסן את ישראל מלהמשיך לפעול כנגדה צפויים להגביר את המוטיבציה האיראנית לפגוע ביעדים ובנכסים ישראליים ויהודיים ברחבי העולם. בדומה לניסיון העבר, המאמצים האיראניים לגבות מחיר מישראל בדמות פיגוע משמעותי בחו”ל צפויים להימשך לאורך זמן, תוך שימוש במגוון יכולות ותשתיות שעומדות לרשות שירותי הביטחון והמודיעין האיראניים במדינות שונות, מול המשך ניסיונות הסיכול של ישראל ושירותי מודיעין ידידותיים.
טרור איראני ככלי תגובה נגד ישראל
- השימוש בטרור ברחבי העולם הוא אחד הכלים המרכזיים של האסטרטגיה האיראנית לקידום האינטרסים הלאומיים של הרפובליקה האסלאמית מאז הקמתה בשנת 1979. יעדי הטרור האיראני לאורך השנים הם ישראל והעם היהודי; ארה”ב ובעלי בריתה במערב; מדינות ערביות המתנגדות לאיראן ופעילי אופוזיציה למשטר האיראני.
- על אף מעורבות ישירה של זרועות המשטר האיראני, בראשן כוח קדס של משמרות המהפכה ומשרד המודיעין, בהוצאה לפועל של פיגועי טרור ברחבי העולם, רוב הביצוע בפועל נעשה על ידי ארגונים שלוחים, בראשם חזבאללה, או על ידי אזרחים זרים שגויסו למשימה, וזאת במטרה לטשטש את הסימנים למעורבות איראנית.
- בשנים האחרונות, נחשפה פעילות טרור בינלאומית של איראן, יחד עם חזבאללה, במסגרת “מלחמת הצללים” מול ישראל, וזאת בתגובה לפעולות המיוחסות לישראל – סיכול המפקד הצבאי של חזבאללה, עמאד מע’ניה בפברואר 2008; סיכול של לפחות חמישה מדעני גרעין בשנים 2012-2010; סיכול ראש תוכנית הגרעין הצבאית, מחסן פח’ריזאדה בנובמבר 2020; פיצוץ במפעל להרכבת צנטריפוגות בנתנז באפריל 2021. יכולתה של איראן להוציא לפועל פיגועים מבוססת גם על רשת נרחבת של תשתיות הפרוסות ברחבי העולם, כולל במדינות המערב. להלן דוגמאות בולטות לניסיונות פיגוע, סיכולים וחשיפות בשנים האחרונות:[1]
- אזרבייג’אן: סיכול ניסיון התנקשות בחיי שני אישים יהודיים בבאקו (ינואר 2012) וניסיון פיגוע נגד בית המלון שבו שכנה המשלחת הישראלית לתחרות האירוויזיון (מאי 2012). בשני המקרים, כוח קדס עמד מאחורי ניסיונות הפיגוע יחד עם סייענים מקומיים.
- הודו: ניסיון התנקשות בחייו של נציג משרד הביטחון בניו דלהי באמצעות הצמדת מטען חבלה מגנטי למכוניתו על ידי רוכב אופנוע. כתוצאה מהפיצוץ, נפצעה אזרחית ישראלית, אשת שליח משרד הביטחון. כוח קדס עמד מאחורי הפיגוע (פברואר 2012).
- תאילנד: חשיפת ניסיון של כוח קדס, באמצעות חזבאללה, לפגוע באתר ישראלי בבנגקוק באמצעות פיצוץ מטעני חבלה (ינואר 2012); ניסיון התנקשות בחיי דיפלומט ישראלי באמצעות הצמדת מטען חבלה מגנטי למכוניתו. הפיגוע נכשל בשל “תאונת עבודה”. שלושה בעלי דרכון איראני הקשורים לכוח קדס נעצרו (פברואר 2012).
- בולגריה: מטען חבלה התפוצץ באוטובוס שהסיע נופשים ישראלים בעיירה בורגס. חמישה ישראלים ונהג אוטובוס בולגרי נהרגו ויותר משלושים נפצעו. החקירה העלתה כי חזבאללה עמד מאחורי הפיגוע (יולי 2012).
- תורכיה: הרשויות התורכיות, בסיוע המוסד, חשפו חוליה איראנית שתכננה להתנקש בדיפלומט ישראלי לשעבר ובתיירים ישראלים (יוני 2022).
- יוון: שני אזרחים פקיסטניים נעצרו בחשד לתכנון פיגוע נגד בית חב”ד באתונה. המוסד אישר כי הוא היה מעורב בסיכול המזימה (תקשורת ישראלית, 28 במרץ 2023).
- קפריסין: נחשפה חוליית טרור בשירות איראן, שמנתה אזרחי אזרבייג’אן ופקיסטן, אשר עקבה בשליחות כוח קדס אחרי אנשי עסקים ישראליים שפעלו באי ותכננה להתנקש בחייהם (ספטמבר-אוקטובר 2021); נחשפה חוליית טרור שפעלה בהנחיית ארגון המודיעין של משמרות המהפכה ותכננה לפגוע ביעדים יהודיים וישראליים. נחשף כי סוכני המוסד חקרו על אדמת איראן את אחד מחברי החוליה, אזרח איראני שהיה אמור להתנקש באיש עסקים ישראלי ונמלט מקפריסין (הארץ, 29 ביוני 2023).
- גרמניה: ביולי 2024, הוציאו הרשויות בגרמניה מחוץ לחוק את המסגד הכחול בהמבורג ואת “המרכז האסלאמי המבורג”, שפעל בתוך המסגד, בשל היותם שלוחה של המשטר האיראני ובעלי קשרים גם לחזבאללה.[2] כמו כן, דווח כי רשויות הביטחון בגרמניה חוקרות מאות בני אדם בחשד לקשרים עם מכון אלמצטפא בברלין, מוסד אקדמי שמופעל על ידי הרשויות האיראניות בשיתוף עם אוניברסיטה בעיר קום, שלפי החשד משמש את כוח קדס לגיוס סוכנים ופעילי טרור (הבילד, 22 ו-28 באוקטובר 2024).
- ארה”ב: בנובמבר 2024, הגישה התביעה הפדרלית בארה”ב כתב אישום נגד אזרח איראני ושני אזרחים אמריקאיים מניו יורק על כוונה להתנקש בחייה של מסיח עלי-נז’אד, גולה איראנית שמתגוררת בארה”ב וידוע בעמדותיה הביקורתיות נגד המשטר בטהראן. לפי התביעה, משמרות המהפכה הנחו את הפעיל האיראני גם לגבש תוכנית להתנקש בחייו של דונלד טראמפ, לפני שנבחר מחדש לנשיאות ארה”ב (אתר משרד המשפטים האמריקאי, 7 בנובמבר 2024).
- אוסטרליה: מנהל ארגון הביון והביטחון האוסטרלי (ASIO), מייק ברג’ס, הזהיר בהערכת המצב לשנת 2025 כי אין חסינות מפני מדינות עוינות, כדוגמת איראן, שמבצעות פעילות שמעוררת חשש ביטחוני בשטח אוסטרליה. הוא ציין כי הפעילות האיראנית יכולה להתבצע בשל “אינטרס פנימי”, כלומר פגיעה במתנגד משטר, או להיות מכוונת נגד יעדים של ישראל או של בעלות ברית נוספות (אתר ארגון הביון והביטחון האוסטרלי, 19 בפברואר 2025).
- בריטניה: השר לביטחון פנים במשרד הפנים הבריטי, דן ג’רוויס, עדכן בעדות בפני הפרלמנט כי שירות הביטחון סיכל עשרים מזימות טרור איראניות בשטח בריטניה מתחילת שנת 2022 (אתר ממשלת בריטניה, 4 במרץ 2025).
- לצד זאת, איראן גם נעזרת בסוכני ביון שפועלים במסווה של דיפלומטים. הדוגמה הבולטת ביותר היא אסדואללה אסדי, איש מודיעין איראני שעבד כדיפלומט בשגרירות באוסטריה והורשע במעורבות במזימה לפוצץ מטעני חבלה בכינוס של האופוזיציה האיראנית בצרפת בשנת 2018. לפי כתב האישום, אסדי הבריח את חומרי הנפץ במטען הדיפלומטי שלו, כדי להימנע מחיפוש, והעביר אותם לבני זוג ממוצא איראני שהתגוררו בבלגיה (De Standaard, 26 במאי 2023).[3]
- בשנים האחרונות, נחשף גם השימוש שאיראן עושה בגורמים עבריינים לצורך הוצאה לפועל של פיגועים. במרץ 2025, הרשיע חבר מושבעים בניו יורק שני חברי ארגון פשע מזרח אירופי, אזרחי איראן וגיאורגיה, במזימה להתנקש בחייה של מתנגדת המשטר, מסיח עלי-נז’אד (אתר משרד המשפטים האמריקאי, 21 במרץ 2025; ניו יורק טיימס, 14 במרץ 2025). כמו כן, חקירה בינלאומית בהובלת המוסד, ותחקיר עיתונאי בשבדיה, חשפו כי איראן הפעילה את ארגון הפשיעה השבדי “פוקסטרוט” לביצוע פיגועים נגד יעדים ישראליים ויהודיים בשבדיה ובמדינות נוספות באירופה, בין השאר השלכת רימון לעבר שגרירות ישראל בשטוקהולם בינואר 2024, ירי לעבר השגרירות בקופנהגן ולעבר השגרירות בבריסל במאי 2024, וניסיון להשליך מטעני חבלה לעבר משרדי אלביט מערכות בגטבורג (משרד ראש הממשלה, 30 במאי 2025; הארץ, 4 ביולי 2025). במרץ 2025, הממשל האמריקאי הטיל סנקציות על “פוקסטרוט” ועל מנהיג הארגון, רוא מג’יד, בשל פעילותם למען איראן (משרד האוצר האמריקאי, 12 במרץ 2025).
איום הטרור האיראני בעקבות המערכה הצבאית
- עם תחילת המערכה הצבאית נגד איראן ב-13 ביוני 2025, הועלתה הכוננות בנציגויות הדיפלומטיות של ישראל ברחבי העולם לרמה הגבוהה ביותר, וננקטו צעדי אבטחה נוקשים, כולל סביב מוסדות יהודיים, מחשש שהתגובה האיראנית תכלול גם פיגועי טרור ברחבי העולם, מלבד התגובה הצבאית הישירה נגד ישראל (תקשורת ישראלית, 13 ביוני 2025). כמו כן, מזכר דחוף של המשרד להגנת המולדת בארה”ב הזהיר כי בעקבות התקיפה האמריקאית נגד מתקני הגרעין של איראן ב-22 ביוני 2025, יש איום גובר לפעילות טרור איראנית בתוך ארה”ב. המזכר ציין כי הסיכון עלול לגבור אם ההנהגה האיראנית תוציא פסיקה דתית (פתוא) שתקרא לפעולות תגובה אלימות נגד יעדים בארה”ב, וכי ייתכנו גם ניסיונות לפגוע ביעדים יהודיים ופרו-ישראליים (ניו יורק טיימס, 23 ביוני 2025).
- במהלך המערכה הצבאית ולאחריה נחשפו מזימות טרור איראניות שהצביעו על כוונה ראשונית להוציא לפועל פעולות תגובה נגד יעדים ישראליים ויהודיים, וכן נגד יעדים המזוהים עם בעלות בריתה של ישראל:
- ב-21 ביוני 2025, עצרה משטרת קפריסין אזרח בריטי בחשד לעבירות ריגול וטרור, וזאת אחרי שהגיע מידע מהמוסד הישראלי. לפי הפרסומים, הוא פעל בשליחות משמרות המהפכה, ובין השאר צילם את הבסיס הראשי של חיל האוויר הבריטי באי ומתקן של המשמר הלאומי הקפריסאי בפאפוס וגם תכנן לבצע פיגוע נגד אזרחים ישראלים בקפריסין (תקשורת ישראלית וקפריסאית, 22-21 ביוני 2025).
- ב-1 ביולי 2025, פורסם כי רשויות אכיפת החוק בדנמרק עצרו, בעקבות מידע שהגיע מהמוסד, אזרח דני ממוצא אפגני בחשד שפעל בשליחות כוח קדס של משמרות המהפכה דווח כי בין השאר, החשוד צילם מוסדות ואישים לקראת אפשרות של ביצוע פיגועים, בהם בניין המטה של האגודה הגרמנית-ישראלית בברלין ומשרד שאליו מגיע לעתים קרובות נשיא המועצה המרכזית של יהודי גרמניה, יוסף שוסטר (דר שפיגל, הבילד, 1 ביולי 2025).
[1] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-7 באוגוסט 2012: "כוח קדס, יחידת עילית של משמרות המהפכה באיראן, משמש כחוד החנית של מתקפת הטרור האיראנית המתבצעת נגד ישראל ברחבי העולם בשיתוף פעולה עם חזבאללה"; יורם שוייצר וענת שפירא, מעורבותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי, מזכר 240 (מאי 2025), המכון למחקרי ביטחון לאומי.
[2] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-28 בנובמבר 2024: "פעילות חמאס וחזבאללה באירופה: גרמניה כמקרה מבחן".
[3] אסדי נעצר בגרמניה לאחר שהתקבל מידע מהמוסד והוסגר לבלגיה. בפברואר 2021, הוא נידון לעשרים שנות מאסר, אולם במאי 2023, שוחרר אסדי והועבר לאיראן בתמורה לשחרור אזרח בלגי שהיה כלוא באיראן באשמת ריגול ועבירות נוספות.
