איראן מדגישה את המשך לכידות “חזית ההתנגדות” בתמיכתה לאחר מות הבכירים האיראנים

הנשיא ראיסי ושר החוץ עבדאללהיאן (עצר-י איראן, 21 במאי 2024)

הנשיא ראיסי ושר החוץ עבדאללהיאן (עצר-י איראן, 21 במאי 2024)

הנשיא לשעבר, חסן רוחאני, לוחץ עם ידו של מפקד כוח קדס לשעבר, קאסם סלימאני (אתר לשכת נשיא איראן, 15 בספטמבר 2015)

הנשיא לשעבר, חסן רוחאני, לוחץ עם ידו של מפקד כוח קדס לשעבר, קאסם סלימאני (אתר לשכת נשיא איראן, 15 בספטמבר 2015)

שר החוץ לשעבר ט'ריף עם מפקד כוח קדס לשעבר סלימאני (איסנ“א, 6 באוגוסט 2019)

שר החוץ לשעבר ט'ריף עם מפקד כוח קדס לשעבר סלימאני (איסנ“א, 6 באוגוסט 2019)

שר החוץ עבדאללהיאן ומפקד כוח קדס קאא'ני (אירנ“א, 25 במאי 2024)

שר החוץ עבדאללהיאן ומפקד כוח קדס קאא'ני (אירנ“א, 25 במאי 2024)

הנשיא ראיסי בפסגת החירום של המדינות המוסלמיות והערביות (אתר נשיא איראן, 11 בנובמבר, 2023)

הנשיא ראיסי בפסגת החירום של המדינות המוסלמיות והערביות (אתר נשיא איראן, 11 בנובמבר, 2023)

הנשיא ראיסי במוצב חזבאללה בדרום לבנון (אלעהד, 24 במאי 2024)

הנשיא ראיסי במוצב חזבאללה בדרום לבנון (אלעהד, 24 במאי 2024)

פגישת ח'אמנהאי עם הניה (איסנ

פגישת ח'אמנהאי עם הניה (איסנ"א, 22 במאי 2024)

פגישת מנהיג איראן ומ“מ נשיא איראן עם נשיא סוריה (אירנ“א, 30 במאי 2024)

פגישת מנהיג איראן ומ“מ נשיא איראן עם נשיא סוריה (אירנ“א, 30 במאי 2024)

ד”ר רז צימט
עיקרים
  • מותם של נשיא איראן, אבראהים ראיסי, ושר החוץ האיראני, אמיר חסין עבדאללהיאן, בהתרסקות המסוק בצפון-מערב איראן ב-19 במאי 2024, סיפק לרפובליקה האסלאמית ולשלוחיה האזוריים הזדמנות להפגין את לכידות “חזית ההתנגדות“, להדגיש את דבקותה הנמשכת של טהראן באסטרטגיית התמיכה בציר הפרו-איראני ולהציג המשכיות במדיניותה האזורית חרף הטלטלה הפוליטית הפתאומית.
  • אף כי מנהיג איראן, עלי ח’אמנהאי, מרכז בידיו את עיקר סמכויות ניהול המדינה וקובע את אסטרטגיית-העל של הרפובליקה האסלאמית, יש לנשיא, למועצה העליונה לביטחון לאומי ולממשלה, שבראשן הוא עומד, השפעה על תהליך קבלת ההחלטות, לרבות בסוגיות חוץ. הנשיא ראיסי ושר החוץ עבדאללהיאן הפגינו במהלך שלוש השנים האחרונות מעורבות רבה ביישום מדיניות החוץ האיראנית, ובכלל זה המדיניות האזורית.
  • מעורבות זו ניכרה במיוחד מאז פרוץ המלחמה ברצועת עזה באוקטובר 2023 על רקע המערכה האזורית בהובלת איראן. מערכה זו כוללת הפעלה צבאית ואופרטיבית של מרכיבי “חזית ההתנגדות“ בהובלת כוח קדס במשמרות המהפכה, במקביל למאמצים מדיניים-דיפלומטיים בהובלת הנשיא ראיסי ושר החוץ עבדאללהיאן.
  • בעקבות מותם של ראיסי ועבדאללהיאן, הבליטו אמצעי התקשורת האיראניים את תרומתם ל“חזית ההתנגדות“ לאורך השנים, במיוחד מאז פרוץ המערכה ברצועת עזה. כמו כן, סיקרה התקשורת האיראנית את הבעות הצער מצד מרכיבי “ציר ההתנגדות“ באזור.
  • בכירים ופרשנים באיראן הדגישו כי מות הנשיא ושר החוץ לא יחולל שינוי כלשהו במדיניות התמיכה האיראנית בשלוחיה, מסר שהועבר גם בפגישות של נציגי “חזית ההתנגדות” עם ההנהגה בטהראן. ניכר מאמץ גובר גם מצד ממלא מקום שר החוץ האיראני, עלי באקרי-כני, להמשיך בקידום המערכה המדינית-דיפלומטית אותה הוביל עבדאללהיאן. נוסף על כך, נוצל מותם של שני הבכירים כדי להבליט את מרכזיות כוח קדס בהובלת רשת השלוחים האיראנית. מאמץ זה ניכר היטב במפגש של נציגים מ“חזית ההתנגדות“ עם בכירי משמרות המהפכה בשולי הלוויית ראיסי בטהראן.
הנשיא ראיסי ושר החוץ עבדאללהיאן (עצר-י איראן, 21 במאי 2024)
הנשיא ראיסי ושר החוץ עבדאללהיאן (עצר-י איראן, 21 במאי 2024)
  • התגובות באיראן למות ראיסי ועבדאללהיאן משקפות את נחישות המשטר בטהראן לשמר את מדיניות התמיכה ברשת השלוחים האיראנית ולהמשיך בקידום תפיסת “התלכדות הזירות“ לנוכח המערכה הנמשכת ברצועת עזה. הסתלקותם של הבכירים האיראנים מן הזירה עשויה להגביל במידה מסוימת את יכולתה של איראן להוביל את המאמצים המדיניים-דיפלומטיים שלה באזור, במיוחד על רקע כישוריו המקצועיים של עבדאללהיאן, ניסיונו וקשריו הטובים עם כוח קדס, שאפשרו לו לפעול במידה רבה של תיאום ושיתוף פעולה עם מפקד הכוח. לזהותם של הנשיא ושר החוץ החדשים בעקבות הבחירות הצפויות לנשיאות איראן ב-28 ביוני 2024 יכולה להיות השפעה מסוימת על המדיניות האיראנית, ובכלל זה על מדיניות החוץ, וכן על יחסי הגומלין בין הממשלה ומשרד החוץ לבין יתר מוקדי הכוח באיראן, ובראשם משמרות המהפכה. השפעות אלה תלויות בהשקפת עולמם, בניסיונם וברשת הקשרים שלהם בתוך איראן ומחוצה לה.
  • עם זאת, מחויבותה הנמשכת של הרפובליקה האסלאמית למרכיבי “חזית ההתנגדות“, עוינותה הבסיסית כלפי ישראל וארצות הברית ותמיכתה הבלתי מסויגת בסוגייה הפלסטינית אינה תלויה בזהותם של הנשיא ושר החוץ. זאת ועוד, מעורבות איראן במזרח התיכון והפעלת רשת השלוחים שלה מנוהלת ומרוכזת בעיקר בידי משמרות המהפכה וכוח קדס הכפופים למנהיג העליון. השפעתם הגוברת של משמרות המהפכה במערכת הפוליטית האיראנית מאז ראשית שנות ה-90, התחזקות ההגמוניה השמרנית בכלל מוקדי הכוח באיראן והתחזקות הגישה הניצית בצמרת השלטון בשנים האחרונות מבטיחות את המשך מדיניותה האזורית הנוכחית של איראן בעתיד הנראה לעין.
המערכת הפוליטית באיראן ומדיניות החוץ האזורית
  • מאז המהפכה האסלאמית מתאפיינת המערכת הפוליטית באיראן במורכבות הנובעת מקיומן של שתי מערכות פוליטיות מקבילות: מערכת הכוללת שורה של מוסדות הנבחרים על ידי הציבור, שבראשם הנשיא והפרלמנט (מג’לס), והמערכת המהפכנית-אסלאמית הכוללת שורת מוסדות שהוקמו לאחר המהפכה ואינם נבחרים על ידי ציבור, בראשם המנהיג העליון. יכולתם של המוסדות הנבחרים לפעול תלויה במידה רבה במרחב שניתן להם על ידי המערכת המהפכנית-אסלאמית. המוסדות הנבחרים מחויבים למעשה לפעול בהתאם לאסטרטגיית-על הנקבעת על ידי המנהיג. נשיא איראן, המשמש ראש הרשות המבצעת, נושא על פי חוקת איראן במשרה השנייה בחשיבותה בהיררכיה השלטונית של המשטר, אחרי המנהיג. הוא עומד בראשות הממשלה, מעצב את מדיניותה, מופקד על יישומה ועומד בראש שורה של גופים ביצועיים בכירים, בראשם המועצה העליונה לביטחון לאומי. בעוד שסמכויות הנשיא בענייני הפנים והכלכלה נרחבות למדי, הרי ההכרעות בנוגע למדיניות החוץ נחשבות באופן מסורתי לסמכות הנתונה בידי המנהיג.[1]
  • אחד המאפיינים הבולטים של המערכת הפוליטית האיראנית הוא הכפילות המוסדית בין מוקדי כוח שונים. כפילות זו מאפשרת למנהיג לעודד תחרות בין גופים שונים בעלי תחומי אחריות חופפים. כך למשל מתאפיינים הכוחות המזוינים האיראניים בכפילות ובמידה מסוימת של חפיפה בין הצבא הסדיר למשמרות המהפכה, אם כי שני גופים אלה כפופים ישירות למנהיג איראן. גם המערך המודיעיני האיראני מתאפיין במאבקי כוח, בעיקר בין ארגון המודיעין של משמרות המהפכה, הכפוף למנהיג העליון, לבין משרד המודיעין הכפוף לנשיא, אף כי מינויו של שר המודיעין על ידי הנשיא כפוף לאישור המנהיג. הכפילויות בתחומי האחריות בין משרד המודיעין לארגון המודיעין של משמרות המהפכה יצרו לאורך השנים חילוקי דעות ומאבקי יוקרה בין שני הגופים.[2]
הנשיא לשעבר, חסן רוחאני, לוחץ עם ידו של מפקד כוח קדס לשעבר, קאסם סלימאני (אתר לשכת נשיא איראן, 15 בספטמבר 2015)
הנשיא לשעבר, חסן רוחאני, לוחץ עם ידו של מפקד כוח קדס לשעבר, קאסם סלימאני
(אתר לשכת נשיא איראן, 15 בספטמבר 2015)
  • ניתן למצוא ביטוי ברור לכפילות מוסדית זו גם במעורבותם של מוסדות בעלי סמכויות מקבילות בגיבוש מדיניות החוץ ובהוצאתה לפועל. כפילות זו נועדה לשמר את ההכרעה בדבר אסטרטגיית מדיניות החוץ באיראן בידי המנהיג, הנעזר לשם כך בחבר יועצים מצומצם, ובראשם יועצו הבכיר לעניינים בינלאומיים ובמועצה העליונה לביטחון לאומי, שבראשה עומד הנשיא. המועצה העליונה לביטחון לאומי אחראית לפי חוקת איראן על קביעת מדיניות ההגנה והביטחון לאומי במסגרת המדיניות הכוללת הנקבעת על ידי המנהיג. נוסף על הנשיא, במועצה מכהנים באופן רשמי שרי החוץ, הפנים והמודיעין, מפקדי משמרות המהפכה והצבא הסדיר, ראשי הרשות המחוקקת והשופטת ושני נציגים אישיים מטעם המנהיג העליון. משרד החוץ הכפוף לנשיא יכול אומנם לקבל החלטות מסוימות בנוגע למדיניות חוץ, אך בסוגיות מרכזיות עליו לדווח לנשיא, שמחליט אם הכרעה בעניינים אלה מחייבת אישור של הממשלה או של המועצה העליונה לביטחון לאומי. לאחר קבלת החלטה במועצה שולח אותה הנשיא לאישור המנהיג, ובהינתן אישור כזה עוברת ההחלטה למימוש בידי המוסדות הרלוונטיים.
  • הכפילות המוסדית בתחום מדיניות החוץ בולטת במיוחד במדיניותה האזורית של איראן בשל מעורבות משמרות המהפכה, ובפרט כוח קדס, בזירה האזורית. בריאיון עיתונאי באוגוסט 2017, התייחס סגן שר החוץ האיראני לענייני ערב ואפריקה, חסין-ג’אברי אנצארי, ליחסי הגומלין בין משרד החוץ וכוח קדס בניהול מדיניותה האזורית של איראן. הוא ניסה להמעיט ממשמעות הכפילות המוסדית וטען כי בדומה למדינות אחרות, גם באיראן פועלים מוסדות שונים המשפיעים על מדיניות החוץ. לדבריו, כלל הגופים באיראן המעורבים בניהול מדיניות החוץ האזורית פועלים בהתאם לעקרונות משותפים ולאסטרטגיה אחת הנקבעת במועצה העליונה לביטחון לאומי, וקיים תיאום מלא ויומיומי ביניהם בכל הקשור לסוגיות האזוריות (האתר “דיפלומטיה איראנית“, 9 באוגוסט 2017). חרף דברים אלה לא ניתן להתעלם מיריבויות וממתיחות, שהתקיימו בין שני גופים אלה לאורך השנים, ובמיוחד בתקופת הממשלה הקודמת בראשות הנשיא חסן רוחאני, שהיה מזוהה עם האגף המתון יותר בפוליטיקה האיראנית. ניתן למצוא ביטוי למתיחות בין משרד החוץ האיראני לכוח קדס במשמרות המהפכה בהודעת ההתפטרות של שר החוץ לשעבר, מחמד ג’ואד ט’ריף, בסוף חודש פברואר 2019, לאחר שמודר מביקורו של נשיא סוריה, בשאר אסד, שהגיע לטהראן ב-25 בפברואר, לראשונה מאז פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה. ט’ריף נותר בסופו של דבר בתפקידו. אסמאעיל קאא’ני, ששימש אז סגנו של מפקד כוח קדס, קאסם סלימאני, אמר לאחר הביקור שהנשיא אסד הובא לטהראן על ידי כוח קדס ובידיעת הנשיא חסן רוחאני, שלא עדכן את שר החוץ (איסנ“א, 6 במרץ 2019). ריאיון שהעניק ט’ריף בינואר 2021 ליומון הרפורמיסטי אעתמאד (23 בינואר 2021) פתח צוהר נוסף למערכת היחסים המורכבת בין משרד החוץ לכוח קדס. בריאיון הודה ט’ריף כי נאלץ להסתפק בתפקיד מוגבל בלבד בנוגע למדיניות החוץ האזורית של ארצו.
שר החוץ לשעבר ט'ריף עם מפקד כוח קדס לשעבר סלימאני (איסנ“א, 6 באוגוסט 2019)
שר החוץ לשעבר ט’ריף עם מפקד כוח קדס לשעבר סלימאני (איסנ“א, 6 באוגוסט 2019)
מעורבות הנשיא ושר החוץ במערכה המדינית האיראנית מראשית המלחמה ברצועת עזה
  • מאז פרוץ המלחמה ברצועת עזה ב-7 באוקטובר 2023, מובילה איראן מערכה צבאית ומדינית-דיפלומטית כוללת לגיוס תמיכה בחמאס ולסיום הלחימה כדי לשמר עד כמה שניתן את יכולותיה השלטוניות והצבאיות של התנועה. מערכה זו כללה את הפעלת מרכיבי “ציר ההתנגדות“ בהובלת מפקד כוח קדס קאא’ני, במקביל למאמצים דיפלומטיים אזוריים ובינלאומיים בהובלת שר החוץ עבדאללהיאן. המלחמה ברצועה סיפקה לאיראן הזדמנות משמעותית ראשונה לממש את תפיסת “התלכדות הזירות“ הכוללת שילוב מרכיבי הציר הפרו-איראני במערכה נגד ישראל בסנכרון אסטרטגי ותוך חלוקת עבודה בין מרכיביו השונים של הציר. הפעלת תפיסה זו כללה שילוב חלקי של חזבאללה במערכה, תקיפות של מיליציות שיעיות פרו-איראניות בעיראק נגד ישראל וכן נגד בסיסים אמריקאיים בסוריה ובעיראק (עד פברואר 2024) ושילוב החות’ים מתימן במערכה נגד ישראל, בעיקר באמצעות שיגורי טילים וכלי טיס בלתי מאוישים (כטב“מים) לעבר דרום הארץ, וכן תקיפת ספינות בים האדום על מנת להטיל מצור ימי על ישראל ולהביא להתערבות בינלאומית להפסקת תקיפות ישראל ברצועת עזה.[3]
שר החוץ עבדאללהיאן ומפקד כוח קדס קאא'ני (אירנ“א, 25 במאי 2024)
שר החוץ עבדאללהיאן ומפקד כוח קדס קאא’ני (אירנ“א, 25 במאי 2024)
מעורבות הנשיא
  • הנשיא ראיסי עצמו קיים מאז תחילת המלחמה התייעצויות עם בכירים בציר הפרו-איראני במסגרת המאמצים המדיניים לקידום היעדים האיראניים במערכה. במרץ 2024, נועד ראיסי בטהראן עם ראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הניה, והדגיש את תמיכת איראן בפלסטינים ובחמאס (תסנים, 27 במרץ 2024). ב-28 במרץ 2024, נועד ראיסי עם מזכ“ל הג’האד האסלאמי בפלסטין, זיאד אלנח’אלה, ואמר כי האדישות וחוסר המעש מצד חלק ממנהיגי המדינות המוסלמיות ביחס לחובתם כלפי העם הפלסטיני מעוררים צער. הוא ציין כי תושבי רצועת עזה קראו בהתנגדותם תיגר על הסדר העולמי הבלתי צודק, וכי כל מי שדוחה את “ההתנגדות הפלסטינית“, דוחה למעשה את זכות החיים של פלסטין (אתר נשיא איראן, 28 במרץ 2024). במחצית אפריל 2024, שוחח ראיסי עם מהדי אלמשאט, ראש המועצה המדינית העליונה של החות’ים, ושיבח את תמיכת תימן בפלסטינים ואת פעילות החות’ים, שנועדה להפעיל לחץ כלכלי על ישראל (ח’בר אונליין, 16 באפריל 2024).
פגישת ראיסי עם הניה (אתר נשיא איראן, 11 באפריל 2024)
פגישת ראיסי עם הניה (אתר נשיא איראן, 11 באפריל 2024)
  • כמו כן, פעל ראיסי לגיוס מדינות ערביות ומוסלמיות לניתוק קשריהן עם ישראל, ובמיוחד הקשרים הכלכליים. בנובמבר 2023, השתתף ראיסי בפסגת החירום של המדינות המוסלמיות והערביות בריאד. בשולי הפסגה נפגש הנשיא עם יורש העצר הסעודי מחמד בן סלמאן, עם אמיר קטר, עם נשיאי סוריה ומצרים, עם ראש ממשלת המעבר בלבנון ועם שליטה הצבאי של סודאן. בנאומו הציג יוזמה בת עשרה סעיפים, בהם דרישות להפסקת אש, הסרת המצור מעל רצועת עזה, שליחת סיוע הומניטרי, ניתוק הקשרים המדיניים והכלכליים בין המדינות המוסלמיות לישראל, הכרזה על צה“ל ארגון טרור, הקמת בית דין בינלאומי שידון ב“פשעים“ של ישראל וארה”ב, הקמת קרן לשיקום רצועת עזה וחימוש העם הפלסטיני במקרה של המשך התקיפות הישראליות. הוא הזהיר שאם הפסגה לא תנקוט צעדים מעשיים, הדבר יגביר את התסכול בקרב העמים המוסלמיים, והם עלולים לפעול בעצמם (איסנ“א, 11 בנובמבר 2023).
הנשיא ראיסי בפסגת החירום של המדינות המוסלמיות והערביות (אתר נשיא איראן, 11 בנובמבר, 2023)
הנשיא ראיסי בפסגת החירום של המדינות המוסלמיות והערביות (אתר נשיא איראן, 11 בנובמבר, 2023)
  • ראיסי גם שלח אגרות לחמישים מנהיגי מדינות במטרה לאחד ולתאם את המאמצים להפעלת לחץ על ישראל כדי להפסיק את “פשעיה“ ברצועת עזה באמצעות הפעלת לחץ, לרבות הפסקת שיתוף הפעולה המסחרי והמדיני עמה (תסנים, 20 בנובמבר 2023). בינואר 2024, נועד ראיסי באנקרה עם מקבילו התורכי, רג’פ טאיפ ארדואן. במסיבת עיתונאים משותפת, אמר ראיסי כי הסוגייה הפלסטינית היא כיום הראשונה במעלה שמעסיקה את העולם המוסלמי ואף את העולם כולו. הוא קרא לניתוק הקשרים הכלכליים והמדיניים עם ישראל, וציין כי בפגישתו עם ארדואן הייתה הסכמה בנוגע לתמיכה בזכויות הפלסטינים (אירנ“א, 24 בינואר 2024).
מעורבות שר החוץ
  • את עיקר מאמציה הדיפלומטיים של איראן באזור ריכז שר החוץ עבדאללהיאן, שמילא בשנים האחרונות, ובמיוחד מאז תחילת המלחמה ברצועת עזה, תפקיד מרכזי בהובלת המערכה המדינית האיראנית באזור. הוא קיים מספר סבבי ביקורים באזור, שכללו את לבנון, סוריה, עיראק וקטר, במהלכם נועד עם בכירי הממשל במדינות אלה, ועם ראשי הארגונים הפלסטיניים, ובראשם ראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הניה, ועם מזכ“ל חזבאללה, חסן נצראללה. כמו כן, קיים עבדאללהיאן שורה ארוכה של שיחות טלפון עם מקביליו בזירה האזורית והבינלאומית, וכן עם ראשי חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין, במהלכן דן בהתפתחויות באזור וברצועת עזה, וכן השתתף בכינוסים של מדינות האסלאם, שעסקו במלחמה ברצועת עזה. מעורבותו הרבה של עבדאללהיאן בעניינים אזוריים, במיוחד בהשוואה לקודמיו בתפקיד, נבעה במידה רבה מהרקע המקצועי שלו, מהיכרותו העמוקה עם המזרח התיכון, משליטתו בערבית ומקשריו הטובים עם כוח קדס במשמרות המהפכה. עבדאללהיאן, שכיהן בעבר כסגן שר החוץ לענייני מדינות ערב ואפריקה, כשגריר בבחרין וכחבר בצוות המשא ומתן האיראני מול ארצות הברית בסוגיית עיראק, נחשב מקורב מאוד למפקד כוח קדס לשעבר סלימאני ולתומך מובהק במאמצי איראן לבסס את השפעתה האזורית.
פגישת עבדאללהיאן עם נצראללה בבירות (תסנים, 10 בפברואר 2024)
פגישת עבדאללהיאן עם נצראללה בבירות (תסנים, 10 בפברואר 2024)
הדגשת תרומת הנשיא ושר החוץ ל“התנגדות“ לאחר מותם
  • בעקבות מותם של ראיסי ועבדאללהיאן, הבליטו אמצעי התקשורת האיראניים את תרומתם ל“חזית ההתנגדות“ לאורך השנים, ובמיוחד מאז פרוץ המלחמה ברצועת עזה. כך, למשל, פרסמה התקשורת האיראנית ב-24 במאי סרטון קצר, שתיעד ביקור שקיים ראיסי במוצבי חזבאללה בדרום לבנון ב-2018 (בטרם נבחר לנשיא בקיץ 2021). בסרטון נראה ראיסי, ששימש אז כראש קרן האמאם רזא בעיר משהד, בוחן אמצעי לחימה שונים של הארגון, לרבות כלי ארטילריה וטילי נ“ט (תסנים, 24 במאי 2024).
הנשיא ראיסי במוצב חזבאללה בדרום לבנון (אלעהד, 24 במאי 2024)
הנשיא ראיסי במוצב חזבאללה בדרום לבנון (אלעהד, 24 במאי 2024)
  • בסוף מאי 2024, התקיים באוניברסיטת טהראן כנס מיוחד, שדן בהשלכות מותם של ראיסי ועבדאללהיאן. בכנס, שאורגן על ידי בסיג’ הסטודנטים תחת הכותרת “משירות למות קדושים“, השתתפו נציגים מ“חזית ההתנגדות“, בהם נאצר אבו-שריף, נציג הג’האד האסלאמי בפלסטין בטהראן; הדא מוסוי, אחותו של מזכ“ל חזבאללה לשעבר, עבאס מוסוי; סיד עבאס מוסוי, המזכיר המדיני של המליציה השיעית העיראקית, תנועת האצילים (אלנג’באא’); ואבראהים אלדילמי, שגריר ממשלת תימן באיראן. המשתתפים העלו על נס את תמיכתם של ראיסי ועבדאללהיאן בציר הפרו-איראני ובפלסטינים (תסנים, 29 במאי 2024).

כינוס לזכר ראיסי ועבדאללהיאן באוניברסיטת טהראן (תסנים, 29 במאי 2024)
  • התקשורת האיראנית גם הבליטה את התגובות בקרב מרכיבי “ציר ההתנגדות“ בסוריה, בחזבאללה, בחמאס, בג’האד האסלאמי בפלסטין ובמיליציות השיעיות הפרו-איראניות בעיראק ובתימן, שהביעו צער רב על מות הבכירים האיראנים והדגישו את תמיכתם בעניין הפלסטיני וב“התנגדות“ (מהר, 19 במאי 2024). כמו כן, דיווחה התקשורת האיראנית על אירועים פומביים, שהתקיימו באזור כדי לחלוק כבוד לבכירים האיראנים שנהרגו, למשל כנס שנערך מטעם התאחדות הסופרים הערביים בסוריה, שבו הדגיש ראש ההתאחדות, מחמד חוראני, את תרומתם של הבכירים האיראנים ל“נצחונות ההתנגדות“ (אתר רשות השידור האיראנית, 29 במאי 2024).
כנס התאחדות הסופרים הערביים בסוריה לזכר הבכירים האיראנים (אירנ“א, 30 במאי 2024)
כנס התאחדות הסופרים הערביים בסוריה לזכר הבכירים האיראנים (אירנ“א, 30 במאי 2024)
הבלטת לכידות “חזית ההתנגדות“ והמשכיות התמיכה האיראנית
  • בכירים ופרשנים באיראן הדגישו כי מות הבכירים האיראנים אינו צפוי לחולל שינוי כלשהו במדיניות התמיכה האיראנית בחזית. בנוסף על כך, נוצל מותם כדי להבליט את מרכזיותו של כוח קדס בהובלת רשת השלוחים האיראנית.
  • כבר בשולי הלוויית ראיסי, נערכה בטהראן פגישה של נציגים מ“חזית ההתנגדות“. בפגישה השתתפו חסין סלאמי, מפקד משמרות המהפכה, אסמאעיל קאא’ני, מפקד כוח קדס, ונציגים של חמאס, הג’האד האסלאמי בפלסטין, החזית העממית לשחרור פלסטין, חזבאללה והחות’ים. המשתתפים בכינוס דנו במצב ברצועת עזה ובתפקיד “חזית ההתנגדות“, והדגישו את הצורך ב“המשך הג’האד והמאבק עד להשגת “ניצחון מוחלט” ברצועת עזה בהשתתפות כל “קבוצות ההתנגדות” באזור. כמו כן, התקיימה פגישה בין גורמים מהמיליציות השיעיות העיראקיות לבכירים במשמרות המהפכה ובכוח קדס (תסנים; אלמיאדין, 23 במאי 2024).
פגישת נציגי “חזית ההתנגדות“ בטהראן (תסנים, 23 במאי 2024)
פגישת נציגי “חזית ההתנגדות“ בטהראן (תסנים, 23 במאי 2024)
  • ב-22 במאי 2024, נועד מנהיג איראן, עלי ח’אמנהאי, עם ראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הניה, שהגיע לטהראן כדי להשתתף בהלוויית ראיסי, והבטיח לו כי ממלא מקומו של ראיסי, מחמד מח’בר, ימשיך במדיניות הנשיא לשעבר בנוגע לפלסטין באותן הרוח והמוטיבציה (איסנ“א, 22 במאי 2024).
פגישת ח'אמנהאי עם הניה (איסנ"א, 22 במאי 2024)
פגישת ח’אמנהאי עם הניה (איסנ“א, 22 במאי 2024)
  • מסר דומה הועבר בשיחת טלפון שקיים מח’בר עם מזכ“ל הג’האד האסלאמי בפלסטין, זיאד אלנח’אלה. מח’בר הדגיש כי האסטרטגיה האיראנית המבוססת על תמיכה ב“התנגדות“, ובמיוחד בקבוצות הפלסטיניות, לא תשתנה בעקבות השינויים בצמרת הממשל האיראני (איסנ“א, 26 במאי 2024). בשיחה טלפונית עם נשיא סוריה, בשאר אסד, אמר מח’בר כי כל המוסדות האיראניים ממשיכים בביצוע משימותיהם כבעבר וכי איראן מחויבת להמשיך בתמיכתה ב“חזית ההתנגדות“, ובמיוחד בסוריה (אירנ“א, 23 במאי 2024). ב-30 במאי, הגיע אסד לביקור בטהראן כדי להביע תנחומים על מות הבכירים האיראנים ונועד עם מנהיג איראן ועם ממלא מקום נשיא איראן. מח’בר אמר בפגישה כי איראן תמשיך בדרכו של הנשיא ראיסי והדגיש את תמיכתה הנמשכת ב“ציר ההתנגדות“. כמו כן, הדגיש ממלא מקום הנשיא את הצורך במימוש ההסכמים, שנחתמו בין המדינות במהלך ביקורו של ראיסי בדמשק במאי 2023 (אירנ“א, 30 במאי 2024). בפגישה עם נשיא עיראק, עבד אללטיף רשיד, שהגיע לטהראן כדי להביע תנחומים על מותם של הבכירים האיראנים, אמר מח’בר כי ראיסי מילא תפקיד משמעותי בחיזוק “ציר ההתנגדות“, וכי איראן בהובלת המנהיג העליון תמשיך באסטרטגיה האזורית שלה ובמדיניותה כלפי עיראק (איסנ“א, 25 במאי 2024).
פגישת מנהיג איראן ומ“מ נשיא איראן עם נשיא סוריה (אירנ“א, 30 במאי 2024)
פגישת מנהיג איראן ומ“מ נשיא איראן עם נשיא סוריה (אירנ“א, 30 במאי 2024)
  • דובר משרד החוץ האיראני, נאצר כנעאני, הדגיש את תמיכתה הנמשכת של איראן ב“חזית ההתנגדות“. במסיבת העיתונאים השבועית שלו ב-26 במאי, אמר כנעאני כי מות הבכירים האיראנים לא יוביל לשינוי כלשהו בתמיכת איראן בפלסטינים, והדגיש כי התמיכה ב“חזית ההתנגדות“ ובפלסטינים היא מדיניות עקרונית וחובה מוסרית עבור כלל המדינות (פארס, 27 במאי 2024). גם מזכיר המועצה האסטרטגית ליחסי חוץ של איראן, סיד עבאס עראקצ’י, אמר בכנס בקטר על המלחמה ברצועת עזה והשלכותיה על האזור כי תמיכת איראן בפלסטינים היא מלאה וקבועה (איסנ“א, 26 במאי 2024).
  • העיתונות הממסדית באיראן הדגישה את המשכיות מדיניותה האזורית של איראן לאחר מות הבכירים. היומון הממשלתי איראן גרס במאמר פרשנות כי לא זו בלבד ש“חזית ההתנגדות“ שימרה את עמידתה האיתנה ואחדותה לאחר מותם, אלא אף תגביר את עוצמתה ותמשיך לקדם את יעדיה האסטרטגיים. לטענת היומון, סוגיית “ההתנגדות“ עמוקה הרבה יותר מאשר מדיניותה של ממשלה כזו או אחרת והמשך קיומה של ישראל כמעצמה אזורית ומערערת יציבות יחזק את “ההתנגדות“ גם לאחר מות הבכירים (איראן, 27 במאי 2024).
  • הפרשן לעניינים בינלאומיים, רצ’א צדר אלחסיני, אמר כי איראן תמשיך בתמיכתה ב“ציר ההתנגדות“ חרף מותם של ראיסי ועבדאללהיאן. הוא ציין כי שני בכירים אלה מילאו תפקיד מרכזי בתמיכה ב“התנגדות“ ואף כינה את עבדאללהיאן “שר החוץ של ההתנגדות“. הוא הדגיש, עם זאת, כי התמיכה ב“התנגדות“ נובעת מהעם האיראני ומהרפובליקה האסלאמית כולה, ולפיכך אין ספק שתימשך. לטענת הפרשן, הפעולות שהתבצעו נגד ישראל מאז מות הבכירים האיראנים, ובכלל זה פעילות החות’ים נגד ישראל ופעילות חמאס ברצועת עזה, מבטאות את תוצאות המפגש של בכירי “חזית ההתנגדות“ ומפקדי משמרות המהפכה בטהראן ואין ספק ש“חזית ההתנגדות“ תנקוט בצעדים נוספים כדי להשיג את יעדיה (אירנ“א, 28 במאי 2024).
  • ב-29 במאי 2024, דיווחה סוכנות הידיעות תסנים, המזוהה עם משמרות המהפכה, כי איראן העבירה לחות’ים בתימן טכנולוגיה לפיתוח טילים בליסטיים מתקדמים נגד ספינות. בדיווח נאמר כי העברת הטכנולוגיה מעידה שאיראן תמכה בהצלחה ב“חזית ההתנגדות“ ברחבי האזור והצליחה לחזק את ארגוני “ההתנגדות“ וכי “מדיניות כזו הובילה להקמת מרכז פיקוד ושליטה משולב באזור, במיוחד בתחומי כלי טיס בלתי מאוישים וטילים“. אף כי הדיווח אינו מתייחס להעברת אמצעי לחימה, שבוצעה לאחר מות הבכירים האיראנים, ייתכן כי פרסום הדיווח הלא-שגרתי בעיתוי הנוכחי נועד להעיד על המחויבות הנמשכת מצד איראן לשלוחיה באזור (תסנים, 29 במאי 2024).
קידום המערכה המדינית-דיפלומטית על ידי ממלא מקומו של עבדאללהיאן
  • בתוך כך, ניכר מאמץ גובר מצד ממלא מקום שר החוץ האיראני, עלי באקרי-כני, להמשיך בקידום המערכה המדינית-דיפלומטית אותה הוביל עבדאללהיאן. באקרי הינו דיפלומט איראני ותיק ומנוסה, אך בשונה מעבדאללהיאן, אינו שולט בשפה הערבית וחסר ניסיון משמעותי בניהול מדיניות החוץ האזורית של איראן במזרח התיכון. בעבר כיהן באקרי כמנכ“ל לענייני מרכז וצפון אירופה במשרד החוץ האיראני, כסגן מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי וכראש צוות המשא ומתן של איראן בשיחות על חידוש הסכם הגרעין ב-2022 וכן בדיונים על עסקת חילופי אסירים עם ארה”ב ב-2023.
  • בשולי הלוויות הבכירים האיראנים, נועד באקרי עם ראשי הארגונים הפלסטיניים, בהם אסמאעיל הניה, סגן מזכ“ל הג’האד האסלאמי בפלסטין מחמד אלהנדי, וסגן מזכ“ל החזית העממית לשחרור פלסטין ג’מיל מזהר. באקרי הודה לארגוני “ההתנגדות“ על הסולידריות עם איראן ושיבח את “ההתנגדות האמיצה של העם הפלסטיני מול המשטר הציוני“. הוא הדגיש כי איראן תשקיע את כל מאמציה כדי להגן על העם הפלסטיני ולהפסיק את “פשעי המשטר הציוני“ נגד הפלסטינים (מיזאן, 23 במאי 2024). באקרי נועד בטהראן גם עם שר החוץ העומאני, בדר אלבו סעידי. במסיבת עיתונאים משותפת, אמר באקרי כי שתי המדינות הסכימו להגביר את המאמצים ואת שיתוף הפעולה ביניהן לשם “הפסקת הפשעים ברצועת עזה“ ולשליחת סיוע הומניטרי לתושבי הרצועה (איסנ“א, 27 במאי 2024).
פגישת באקרי עם ראשי הארגונים הפלסטיניים בטהראן (מיזאן, 23 במאי 2024)
פגישת באקרי עם ראשי הארגונים הפלסטיניים בטהראן (מיזאן, 23 במאי 2024)
  • זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד ממלא מקום שר החוץ, קיים באקרי שורה של שיחות טלפון עם מקביליו באזור ובעולם. בשיחתו עם שר החוץ הירדני, אימן אלצפדי, הדגיש באקרי את הצורך במאמץ משותף מצד איראן, ירדן ושאר המדינות המוסלמיות להשגת הפסקת אש מיידית ומלאה ברצועת עזה ובהגברת התמיכה בפלסטינים. שר החוץ התורכי, הקאן פידאן, הזמין את באקרי להשתתף בכינוס החירום של שרי החוץ של המדינות החברות בארגון ה-D8 (ארגון המדינות המתפתחות) בתורכיה בנוגע למשבר ברצועת עזה (אתר משרד החוץ, 21 במאי 2024). כמו כן, שוחח באקרי עם ראש ממשלת קטר ושר החוץ שלה, מחמד בן עבד אלרחמן, ודן עמו ביחסים הבילטרליים ובהתפתחויות ברצועת עזה. באקרי קרא להמשך שיתוף הפעולה בין המדינות המוסלמיות כדי להגן על העם הפלסטיני, וציין כי “על הציונים לדעת שלהמשך הפשעים ברצועת עזה יהיה מחיר“. כמו כן, דנו השניים בהצעה לקיים מפגש מיוחד של הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי כדי לדון בהתפתחויות האחרונות בזירה הפלסטינית, ובמיוחד ברפיח (ערוץ הטלגרם של משרד החוץ האיראני, 1 ביוני 2024). באקרי דן בהתפתחויות בזירה הפלסטינית גם בשיחות טלפון עם שרי החוץ של אלג’יריה, ערב הסעודית ופקיסטאן (ערוץ הטלגרם של משרד החוץ האיראני, 2-1 ביוני 2024).
  • בראשית יוני 2024, נאם באקרי בכנס בטהראן בנושא רצועת עזה והדגיש את תמיכת איראן ב“התנגדות“. הוא אמר כי התמיכה בזרם זה אינה מוגבלת עוד לאיראן לבדה וכי הוא הפך לגורם חשוב, משמעותי ומייצב באזור, שאף אחד אינו יכול להסירו. עוד אמר באקרי כי יש להשתמש בכל האמצעים הפוליטיים, ההסברתיים והדיפלומטיים כדי לתמוך בפלסטינים נגד ישראל ותומכיה בכל מקום בעולם (איסנ“א, 1 ביוני 2024).
עלי באקרי בכנס על עזה בטהראן (איסנ“א, 1 ביוני 2024)
עלי באקרי בכנס על עזה בטהראן (איסנ“א, 1 ביוני 2024)
  • ב-3 ביוני 2024, הגיע ממלא מקום שר החוץ האיראני, עלי באקרי, לביקור בלבנון ובסוריה, ביקורו הראשון מאז מותו של שר החוץ אמיר חסין עבדאללהיאן בהתרסקות מסוקו של נשיא איראן בחודש שעבר. במהלך הביקור נועד באקרי עם בכירי הממשל הלבנוני, בהם ראש הממשלה הזמנית, נג’יב מיקאתי, שר החוץ עבדאללה בו-חביב ויו“ר הפרלמנט, נביה ברי, ודן עמם בהתפתחויות באזור ובזירה הפלסטינית (איסנ“א, 3 ביוני 2024). במסיבת עיתונאים עם שר החוץ הלבנוני, אמר באקרי כי “ההתנגדות” האסלאמית בלבנון היא עוגן של היציבות והשלום באזור. הוא ציין כי דן בפגישתו עם שר החוץ הלבנוני בהתפתחויות ברצועת עזה, ובמיוחד ברפיח, והסכים עמו שכלל המדינות צריכות לנקוט בפעולה משותפת כדי להיאבק ב“תוקפנות הציונים“. באקרי הזהיר את ישראל מפני פתיחה בעימות כולל עם חזבאללה בלבנון (תסנים, 3 ביוני 2024).
  •  במהלך ביקורו בבירות, נועד באקרי גם עם מזכ“ל חזבאללה, חסן נצראללה, ודן עימו בהתפתחויות ברצועת עזה ובלבנון וכן עם בכירי הארגונים הפלסטיניים, בהם בכיר חמאס, ח’ליל אלחיה, ומזכ“ל הג’האד האסלאמי בפלסטין, זיאד אלנח’אלה. בפגישה הדגיש באקרי כי איראן תמשיך לתמוך ב“התנגדות“ בשטחים הפלסטיניים ובאזור (אלעאלם; אירנ“א, 4 ביוני 2024).
פגישת באקרי עם נצראללה (תסנים, 4 ביוני 2024)    פגישת באקרי עם בכירי הפלגים הפלסטיניים (אלעאלם, 4 ביוני 2024)
מימין: פגישת באקרי עם נצראללה (תסנים, 4 ביוני 2024);
משמאל: פגישת באקרי עם בכירי הפלגים הפלסטיניים (אלעאלם, 4 ביוני 2024)
  • בתום ביקורו בלבנון, המשיך באקרי לדמשק ונועד עם נשיא סוריה, בשאר אלאסד, עם שר החוץ, פיצל אלמקדאד, ועם נציגי הארגונים הפלסטיניים בדמשק. במסיבת עיתונאים עם שר החוץ הסורי, אמר באקרי כי הגיע לסוריה כדי להתייעץ בנוגע להתפתחויות האחרונות ברצועת עזה וברפיח ולגבש אסטרטגיה משותפת להפסקת “תוקפנות הציונים“. הוא ציין כי ביקורו נושא מסר כי איראן תמשיך לעמוד כבעבר לצד “ההתנגדות“ (תסנים, 4 ביוני 2024). בפגישתו עם הנשיא אלאסד, אמר באקרי כי הקשרים בין איראן וסוריה יישארו עמוקים ואסטרטגיים, משום שהם מבוססים על יסודות יציבים ועל אינטרסים משותפים (איסנ”א, 4 ביוני 2024).
פגישת באקרי עם הנשיא אסד (איסנ“א, 4 ביוני 2024)
פגישת באקרי עם הנשיא אסד (איסנ“א, 4 ביוני 2024)
  • בנוסף על שיחותיו ופגישותיו בזירה האזורית והבינלאומית, נועד באקרי ב-28 במאי עם מפקד כוח קדס קאא’ני, ששיבח את עבדאללהיאן ואת תמיכתו ב“התנגדות“ ובעם הפלסטיני. באקרי אמר כי “ההתנגדות“ מהווה לא רק זרם של מאבק בדיכוי, בתוקפנות ובכיבוש, כי אם גם מודל שלטוני מוצלח (אלעאלם, 28 במאי 2024). נראה שמטרת מפגש פומבי הייתה להעביר מסר של תיאום מתמשך בין משרד החוץ לכוח קדס גם לאחר מות עבדאללהיאן.
פגישת קא’אני (משמאל) עם באקרי (אלעאלם, 28 במאי 2024)
פגישת קא’אני (משמאל) עם באקרי (אלעאלם, 28 במאי 2024)

[1] להרחבה על אודות המערכת הפוליטית באיראן, ראו: רז צימט, איראן מבפנים: מדינה וחברה ברפובליקה האסלאמית (תל אביב, 2022). 
[2] ראו בהקשר זה, סקירת מרכז המידע למודיעין ולטרור מ-5 בנובמבר 2020: "ארגון המודיעין של משמרות המהפכה: מנגנון המודיעין המרכזי באיראן".

[3] ראו בהקשר זה, מחקר מרכז המידע למודיעין ולטרור מ- 21 בנובמבר 2023 : "איראן, המלחמה ברצועת עזה ו"התלכדות הזירות".