עיקרים
- ההתפתחויות הדרמטיות במזרח התיכון בחודשים האחרונים, במרכזן הישגיה הצבאיים של ישראל מול חמאס וחזבאללה וקריסת משטר אלאסד בסוריה, החלישו באופן ניכר את איראן ו”חזית ההתנגדות” אותה היא מובילה ומציבה בפניה אתגרים משמעותיים, ובראשם הפגיעה ביכולת ההשפעה האזורית של טהראן. אתגרים אלה מצטרפים לשורת אתגרים נוספים עמם מתמודדת הרפובליקה האסלאמית, ובראשם העמקת המשבר הכלכלי, השלכות התקיפה הישראלית בסוף אוקטובר 2024 וחזרתו של דונלד טראמפ לבית הלבן.
- לנוכח ההתפתחויות האזוריות האחרונות מנסה איראן להמעיט מחומרת המצב תוך הדגשת יכולותיה ויכולות ”חזית ההתנגדות” להתגבר על האתגרים ולהמשיך לפעול לנוכח הנסיבות החדשות, בין השאר בזכות יכולתם של שלוחיה האזוריים של איראן לייצר אמצעי לחימה בעצמם; הבלטת כישלונה של ישראל לממש את יעדיה במלחמה, הן ברצועת עזה והן בלבנון, והצגת הפסקת האש בלבנון וברצועת עזה כניצחון עבור ”חזית ההתנגדות” וככישלון אסטרטגי עבור ישראל; הדגשת המשך התמיכה האיראנית ב”התנגדות” בהיותה נדבך מרכזי במדיניות הרפובליקה האסלאמית.
- להערכתנו, אין בכוונת איראן לסגת ממאמציה לנסות ולשמר את מעמדה האזורי ולהמשיך בתמיכתה ב”חזית ההתנגדות”. עם זאת, נראה כי איראן תבחן כיצד לבצע התאמות נדרשות ולמצוא פתרונות אפשריים למגבלות ולאילוצים הניצבים בפניה בזירות הפעולה המרכזיות בהן היא פועלת.
- בזירה הפלסטינית: צפויה איראן להאיץ את ניסיונותיה לבסס תשתיות טרור ביהודה ושומרון ולהגביר את פעילות הטרור בתוך שטחי ישראל.
- בזירה הלבנונית: ניכר מאמץ איראני לחפש דרכים חלופיות כדי להתגבר על אובדן הנתיב האסטרטגי בסוריה לתמיכה בארגון, לשקם את יכולותיו הצבאיות של חזבאללה שנפגעו במלחמה ולקחת חלק במאמצי השיקום של מדינת לבנון כדי לשמר חלק מהשפעתה.
- בזירה הסורית: פועלת איראן לבסס ערוצי קשר עם המשטר החדש, לפתוח מחדש את נציגויותיה הדיפלומטיות בדמשק ולשמר את דריסת הרגל שלה בסוריה באמצעות חיזוק מגמות של ערעור היציבות במדינה לאורך זמן. כמו כן, היא ממשיכה בניסיונות להבריח אמצעי לחימה דרך סוריה ללבנון ועשויה לנצל את נוכחותה הצבאית של ישראל בסוריה כדי לעודד הקמת תאי ”התנגדות” בדרום המדינה.
- בזירה העיראקית: איראן מתנגדת לפירוק המיליציות השיעיות מנשקן. עם זאת, איראן עשויה להשלים בנסיבות מסוימות עם שילוב המיליציות בכוחות המזויינים העיראקיים ולנסות לשמר את השפעתה הפוליטית, הצבאית והכלכלית באמצעות מוסדות המדינה העיראקית, תוך שאיפה לשמר ולהגביר את שליטתה במיליציות הפרו-איראניות.
- בתימן: יכולה איראן להמשיך ולשמר את השפעתה (המוגבלת) באמצעות החות’ים, ועלולה גם להשתמש בקרן אפריקה, ובמיוחד בסודאן הנתונה בעיצומה של מלחמת אזרחים, כדי לבסס מחדש את השפעתה ולנצלה לטובת העברות אמצעי לחימה.
השפעת ההתפתחויות באזור על איראן ו”חזית ההתנגדות”
- האירועים הדרמטיים במזרח התיכון בחודשים האחרונים מהווים טלטלה עבור איראן והציר הפרו-איראני באזור. הישגיה הצבאיים של ישראל מול חמאס וחזבאללה וקריסת משטר אסד בסוריה החלישו באופן משמעותי את איראן ו”חזית ההתנגדות” שבהובלתה.

”ציר ההתנגדות” (yjc.ir, 17 בדצמבר 2024)
הזירה הפלסטינית
- המלחמה ברצועת עזה פגעה קשות ביכולותיו הצבאיות של חמאס, המהווה מרכיב חשוב (אף כי לא המרכזי) ב”חזית ההתנגדות”. איראן ראתה בהידוק קשריה עם חמאס הזדמנות להשיג דריסת רגל ברצועת עזה, להגביר את השפעתה בזירה הפלסטינית ולחזק את לכידות ”חזית ההתנגדות”. חמאס, מצדה, ראתה באיראן משענת אסטרטגית פיננסית ומבצעית, שסייעה לה בהתעצמות צבאית כדי להמשיך במאבק החמוש נגד ישראל ובביסוס שלטונה ברצועת עזה. תמיכת איראן בחמאס כללה סיוע צבאי (אמצעים והכשרה) וסיוע כספי של מאות מיליוני דולרים להנהגת התנועה ולזרוע הצבאית שלה.[1] אף כי חמאס עדיין נותרה הגורם הדומיננטי ברצועת עזה, היא ספגה מאז פרוץ המלחמה פגיעות חסרות תקדים ויכולתה של איראן להמשיך ולפעול באמצעותו לביסוס השפעתה ברצועת עזה הוגבלה מאוד.
הזירה הלבנונית
- המלחמה בין ישראל וחזבאללה פגעה קשות בארגון, שנחשב כזרוע האסטרטגית המועדפת של איראן באזור. סיכול רוב צמרת הארגון, ובראשה המזכ”ל חסן נצראללה, והפגיעה הקשה ביכולותיו הצבאיות (לרבות האסטרטגיות) הציבו איום משמעותי על הפרויקט האזורי החשוב ביותר שאותו טיפחה איראן במשך עשרות שנים. הפגיעה הקשה בחזבאללה גם שללה מאיראן במידה רבה את יכולתה להרתיע את ישראל ולהגיב לה במקרה של תקיפת מתקני הגרעין. ההתפתחויות הפוליטיות בלבנון מציבות אף הן אתגר גובר בפני איראן במאמציה לשמר את השפעתה ולשקם את חזבאללה לאחר המלחמה. בחירתם של ג’וזף עון לנשיא לבנון ושל נואף סלאם לראש ממשלת לבנון מהווה הישג משמעותי למחנה מתנגדי חזבאללה ומבטאת את חולשת הארגון, שאיבד את יכולתו לכפות את המועמדים מטעמו ונאלץ להשלים עם בחירתם של עון וסלאם.
הזירה הסורית
- הפלת משטר אלאסד בדצמבר 2024 הציבה את איראן ואת הציר הפרו-איראני בחולשה חסרת תקדים. איראן ראתה בסוריה (לצד עיראק) את העומק האסטרטגי שלה. לפיכך, היא ניצבה לצד משטר אלאסד מראשית מלחמת האזרחים בסוריה במרץ 2011 וסייעה לו בדרכים שונות, החל משיגור אלפי לוחמים של משמרות המהפכה (לצד אלפי פעילי חזבאללה), דרך מתן סיוע כספי ישיר ואשראי בשווי עשרות מיליארדי דולרים, וכלה בגיוס לוחמים שיעים זרים כדי לסייע לו להשיב את השליטה לידיו. קריסת משטר אלאסד שללה מאיראן את קו ההגנה הקדמי מול ישראל, ובמידה רבה גם את יכולתה לשקם את יכולותיו הצבאיות של חזבאללה באמצעות העברת אמצעי לחימה דרך סוריה, ששימשה נתיב הברחות מרכזי לארגון.[2]
- הצהרותיו של מנהיג סוריה בפועל, אחמד אלשרע (אבו מחמד אלג’ולאני), מספקות לאיראן סיבה רבה לדאגה. כך, למשל, האשים אלשרע כי איראן הפכה את סוריה למפעל של סם הקפטגון וכי ייצוא המהפכה האסלאמית השפיע על האזור כולו וגרם לסכסוכים עדתיים, למלחמות ולשחיתות. הוא הדגיש כי על איראן לכבד את ענייניה הפנימיים של סוריה ולחשב מחדש את מעורבותה באזור (אלחדת’, 29 בדצמבר 2024). בפגישה עם ראש ממשלת המעבר בלבנון, נג’יב מיקאתי, אמר אלשרע כי איראן פגעה בסוריה, והדגיש כי סוריה לא תשמש עוד צינור להזרמת נשק איראני לחזבאללה (אלחדת’, 12 בינואר 2025).
![”צבא אומיה בסוריה” [שושלת בית אומיה בסוריה נחשבת אויבת השיעים] (פארס, 18 בדצמבר 2024)](https://www.terrorism-info.org.il/app/uploads/2025/01/word-image-1737620947524.jpeg)
”צבא אומיה בסוריה” [שושלת בית אומיה בסוריה נחשבת אויבת השיעים] (פארס, 18 בדצמבר 2024)
הזירה העיראקית
- איראן ניצבת בפני אפשרות של פירוק ”הגיוס העממי” (ארגון הגג אליו משתייכות המיליציות הפרו-איראניות השיעיות בעיראק) ולהשתלבות המיליציות בכוחות המזוינים העיראקיים. מאז כיבוש עיראק בשנת 2003, הוביל כוח קדס במשמרות המהפכה את שיתוף הפעולה של איראן עם מיליציות אלה במטרה להעמיק את ההשפעה האיראנית במדינה. מעורבות המיליציות במערכה הרב-זירתית, ובכלל זה פעילותן נגד הכוחות האמריקאיים באזור ושיגור טילים וכטב”מים לעבר ישראל, הגבירה את הלחץ לפירוקן מנשקן כדי להפחית את השפעת איראן באזור. בכירים אמריקאיים אף איימו על ממשלת עיראק בשימוש בכוח אם זו לא תפעל לפירוק המיליציות הפרו-איראניות (BBC, 26 בדצמבר 2024). שר החוץ העיראקי, פואד חסין, אמר כי עיראק מנסה לשכנע מיליציות במדינה, שפעלו נגד כוחות אמריקאיים וישראל, להניח את נשקן או להצטרף לכוחות הביטחון במדינה (רויטרס, 16 בינואר 2025). נוסף על כך, דיווחו “מקורות עיראקיים” כי בפגישה בין מפקד כוח קדס במשמרות המהפכה, אסמאעיל קאא’ני, למפקדי המיליציות הפרו-איראניות לנוכח ההתפתחויות בסוריה, הדגישו בפניו ראשי המיליציות כי עיראק מחויבת לניטרליות לנוכח המצב, וכי הם אינם רוצים להיכנס למלחמה בחזיתות נוספות (אלערבי אלג’דיד, 12 בדצמבר 2024).
- האתגרים בפניהם ניצבת איראן בזירות השונות מצטרפים לשורה של אתגרים נוספים (שלא יפורטו במסמך זה), ובראשם משבר כלכלי מחריף מבית, השלכות התקיפה הישראלית ב-26 באוקטובר 2024 וחזרתו של דונלד טראמפ לבית הלבן, שצפויה להביא לחידוש מדיניות “מקסימום הלחצים” נגד הרפובליקה האסלאמית.
התייחסויות בכירים איראניים למצב ”חזית ההתנגדות” בעקבות ההתפתחויות באזור
- התייחסויות בכירים איראניים למצב ”חזית ההתנגדות” לנוכח ההתפתחויות האזוריות האחרונות מבטאות כמה מסרים מרכזיים:
ניסיון להמעיט מחומרת המצב
- הדגשת יכולתן של איראן ו”חזית ההתנגדות” להתגבר על האתגרים ולהמשיך לפעול לנוכח הנסיבות החדשות. בכירי המשטר האיראני הודו כי ההתפתחויות האחרונות באזור פגעו ב”חזית ההתנגדות”, אך הדגישו כי שלוחיה של איראן, ובראשם חזבאללה, מסוגלים לייצר בעצמם את אמצעי הלחימה ואינם תלויים באיראן. להלן התבטאויות בולטות:
- מנהיג איראן, עלי ח’אמנהאי, אמר במפגש בטהראן כי ”האויבים” דמיינו שסוגיית ”ההתנגדות” באה אל קיצה באמצעות הפעולה שבוצעה בסוריה ו”פשעי המשטר הציוני” וארה”ב בתמיכתם של אחרים, אך הם טעו בכך. הוא הוסיף כי רוחם של חסן נצראללה ושל יחיא אלסנואר חיה ודרכם נמשכת, וכי רצועת עזה ניצבת בפני מתקפות יומיומיות מצד “הציונים”, אך היא ממשיכה לעמוד איתנה ולהתנגד וכך גם לבנון (אתר מנהיג איראן, 17 בדצמבר 2024).
- במפגש עם דרשנים דתיים, אמר ח’אמנהאי כי אין בסיס לטענה שאיראן איבדה את שלוחיה באזור. הוא ציין כי לאיראן אין כוחות ”שלוחים”, וכי תימן, חזבאללה, חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין (הגא”פ) נלחמים בזכות עצמם ובכוח אמונתם ולא מטעמה של איראן. הוא הוסיף כי ”ההתנגדות” באזור עדיין חיה, לרבות חזבאללה, חמאס והגא”פ, ועמי האזור יעקרו את ”המשטר הציוני” מן השורש (אתר מנהיג איראן, 22 בדצמבר 2024).

מנהיג איראן (אתר המנהיג, 1 בינואר 2025)
-
- מפקד משמרות המהפכה, חסין סלאמי, אמר בכנס בבנדר עבאס כי איראן תומכת ב”חזית ההתנגדות”, אך זו מייצרת נשק בעצמה (תסנים, 23 בדצמבר 2024).
- שר ההגנה האיראני, עזיז נציר-זאדה, אמר בטקס זיכרון לראש לשכת הסיוע של כוח קדס בדמשק, סיד רצ’י מוסוי, כי אלה הטוענים ש”ההתנגדות” נחלשה אינם מבינים את משמעותה (מהר, 27 בדצמבר 2024).
- דובר משמרות המהפכה, עלי מחמד נא’יני, אמר כי התקיפה האיראנית נגד ישראל ופעולות חזבאללה והחות’ים הוכיחו את עוצמתה של ”חזית ההתנגדות”. הוא ציין כי פעולות חזבאללה הוכיחו שחישוביו של ”המשטר הציוני” בנוגע לעוצמת הארגון היו שגויים לגמרי, וכי ישראל ”נכנסה לטירוף” בשל הריגתם של חסן נצראללה ומפקדי חזבאללה, אך הארגון השתקם במהרה חרף הנזקים שנגרמו לו. נא’יני הוסיף כי האויב אינו מבין את מהות ”ההתנגדות” וכי לא ניתן להחליש אותה באמצעות הפצצות ועימותים פיזיים (תסנים, 29 בדצמבר 2024).
- נציג מנהיג איראן בכוח קדס, עלי-מחמדי סירת (Ali Mohammadi Sirat), אמר כי כוחה של ”חזית ההתנגדות” לא נחלש, וככל שהאויבים ימשיכו בפשעיהם, כוחה של ”חזית ההתנגדות” רק ילך ויגבר. הוא ציין כי לאורך ההיסטוריה המוסלמית היו עליות ומורדות, וכך גם במהלך המהפכה האסלאמית ומלחמת איראן-עיראק. עם זאת, בסופו של דבר האומה המוסלמית מנצחת, ו”חזית ההתנגדות” תממש את יעדיה ותשיג את ניצחונה הסופי באמצעות שילוב בין תכנון דיפלומטי ומדיני וצעדים צבאיים (ג’מאראן, 4 בינואר 2025).

נציג המנהיג בכוח קדס (ג’מאראן, 4 בינואר 2025)
הבלטת כישלונה של ישראל לממש את יעדיה במלחמה
- בכירים איראנים הדגישו כי ישראל נכשלה בהשגת מטרותיה מול חמאס ברצועת עזה ומול חזבאללה בלבנון חרף הצלחותיה הצבאיות. להלן התבטאויות בולטות:
- שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ’י, אמר כי אף ש”ההתנגדות” נפגעה לאחרונה, “האויב” לא הצליח להשיג את מטרותיו. הוא לא הצליח להשמיד את חמאס ברצועת עזה או את חזבאללה בלבנון, ו”ההתנגדות” תמשיך בדרכה ותפצה על המכות שספגה (תסנים, 1 בינואר 2025).
- שר ההגנה האיראני, עזיז נציר-זאדה, אמר כי ”ההתנגדות” ברצועת עזה ניצבת איתן עד כדי כך ש”המשטר הציוני” לא הצליח לממש את יעדיו במלחמה. (מהר, 27 בדצמבר 2024).

שר ההגנה האיראני (מהר, 27 בדצמבר 2024)
-
- ראש המטה הכללי של הכוחות המזויינים האיראניים, מחמד באקרי, אמר בכינוס של מפקדי הכוחות המזויינים כי על אף ”הפשעים” שביצעה נגד אזרחים בלבנון וברצועת עזה, וחרף התמיכה הצבאית והמדינית מצד ארה”ב, ישראל לא הצליחה להשיג אף אחד מיעדיה במלחמה. הוא הוסיף כי ישראל קיוותה לבסס ביטחון בצפון המדינה ולהשיב את תושבי הצפון לבתיהם, אך יעד זה לא רק שלא הושג, אלא שחוסר הביטחון התרחב גם לערים גדולות, כמו חיפה ותל אביב (איסנ”א, 26 בנובמבר 2024).
- מפקד משמרות המהפכה, חסין סלאמי, אמר בתמרון של מיליציית הבסיג’ של משמרות המהפכה במחוז ח’וזסתאן בדרום איראן כי ישראל נוחלת תבוסה ברצועת עזה ובדרום לבנון, ”הציונים” נמלטים משדה הקרב, השלטונות ”הציוניים” חסרי אונים, צבאם עייף, בעוד ש”ההתנגדות” מתחזקת מיום ליום (תסנים, 22 בנובמבר 2024).
- בהודעה שפרסמו משמרות המהפכה בעקבות הסכם הפסקת האש ברצועת עזה נכתב כי ”המשטר הציוני” לא הצליח לממש את יעדיו לשחרר את החטופים באמצעות פעולה צבאית ולחסל את חמאס ונכנע בפני העמידה האיתנה ו”ההתנגדות” של תושבי הרצועה. משמרות המהפכה הדגישו כי ”ניצחון גדול” זה יירשם בהיסטוריה, וכי חודשים של פשעים לא הביאו שום הישג עבור ”המשטר הציוני” ו”ההתנגדות” נותרה חיה ואיתנה ותתקדם בעוצמה לעבר שחרור מסגד אלאקצא וירושלים (פארס, 16 בינואר 2025).
הדגשת המשך התמיכה האיראנית ב”התנגדות”
- האיראנים הבהירו כי הם ימשיכו לתמוך ב”חזית ההתנגדות” בשל היותה נדבך מרכזי במדיניותה של הרפובליקה האסלאמית. להלן התבטאויות בולטות:
- מנהיג איראן ח’אמנהאי הצהיר כי איראן תמשיך לעמוד לצד ”הלוחמים הפלסטיניים ולוחמי חזבאללה” ולתמוך בהם (אתר מנהיג איראן, 17 בדצמבר 2024). עוד אמר ח’אמנהאי כי תימשך תמיכת איראן ב”התנגדות בגדה המערבית, בלבנון, בתימן” ובכל מקום שקיימת בו “התנגדות” לפעולות ”המשטר הציוני” (אתר מנהיג איראן, 8 בינואר 2025).
- שר החוץ האיראני עראקצ’י אמר בשיחה עם ראש הלשכה המדינית של חמאס בפועל ברצועת עזה, ח’ליל אלחיה, בעקבות הסכם הפסקת האש ברצועת עזה, כי איראן תמשיך בתמיכתה בסוגיה הפלסטינית וב”התנגדות הלגיטימית” (אתר משרד החוץ האיראני, 16 בינואר 2025).
- סגן מפקד משמרות המהפכה, עלי פדוי, הבהיר בנאום בטקס לציון מותו של חסן נצראללה כי איראן תמשיך לתמוך בחזבאללה וב”ציר ההתנגדות” באופן חזק יותר ומהיר יותר מבעבר (תסנים, 14 בנובמבר 2024).
התייחסויות בכירים איראניים להתפתחויות בלבנון
- לאחר הפסקת האש בין ישראל ולבנון, הציגו דוברים איראניים את סיום הלחימה בתור ”ניצחון גדול” עבור חזבאללה ו”ההתנגדות”, וככישלון אסטרטגי וכתבוסה עבור ישראל שנאלצה, לטענתם, להסכים להפסקת האש לאחר שלא הצליחה להכריע את חזבאללה ולממש את יעדיה במלחמה. הבכירים האיראניים הדגישו כי המהלומות שספג חזבאללה בשבועות האחרונים לא יביאו להפסקת פעילות ”ההתנגדות” וכי הארגון יוכל להתאושש מהמכות שספג ולהשתקם. כמו כן, הדגישו הבכירים האיראניים את נחישות איראן להמשיך ולתמוך בחזבאללה. בעקבות בחירתו של ג’וזף עון כנשיא לבנון, טענו הבכירים בטהראן כי בחירתו התאפשרה בזכות תמיכת חזבאללה ואינה מהווה איום על האינטרסים של איראן או של חזבאללה. להלן התבטאויות בולטות:
- שר החוץ עראקצ’י הצהיר כי חזבאללה שוב ניפץ את המיתוס לפיו ישראל היא בלתי מנוצחת. הוא טען כי ראש הממשלה בנימין נתניהו נאלץ “להתחנן” להפסקת אש לאחר שישראל ספגה אבדות כבדות בדרום לבנון, חרף תמיכה צבאית ופוליטית מלאה מצד ארה”ב (חשבון X של עבאס עראקצ’י, 27 בנובמבר 2024).
- מפקד משמרות המהפכה, חסין סלאמי, כתב באיגרת למזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, כי הפסקת האש בלבנון היא ”תבוסה אסטרטגית ומשפילה עבור המשטר הציוני”, שלא הצליח להשיג אף אחד מיעדיו ומשאיפותיו במלחמה נגד חזבאללה (תסנים, 28 בנובמבר 2024). בנאום בכנס באצפהאן, הצהיר סלאמי כי תוכניתה של ישראל הייתה לחסל את ”חזית ההתנגדות” ולנצח את חזבאללה באמצעות חיסול מנהיגיו, אך מות הקדושים של מפקדי הארגון הקים אותו לתחייה. לטענתו, חזבאללה אילץ את ישראל לקבל הפסקת אש לאחר תקיפותיו הנרחבות לעבר תל אביב (תסנים, 28 בנובמבר 2024).
- סגן מפקד מפקדת ח’אתם אלאנביאא’, מחמד-ג’עפר אסדי, אמר כי ישראל רצתה לפצות על תבוסתה בשדה הקרב באמצעות הצבת תנאים להפסקת אש, אך חזבאללה לא קיבל תנאים אלה וכפה על ישראל את תנאיו. אסדי הוסיף כי אף על פי שהפסקת האש לא הייתה מועדפת על איראן במאת האחוזים, היא קיבלה אותה בסך הכול בברכה, משום שהיא מהווה ניצחון עבור ”חזית ההתנגדות” בלבנון ותבוסה גדולה עבור ”המשטר הציוני” (תסנים, 27 בנובמבר 2024).

מחמד-ג’עפר אסדי (תסנים, 27 בנובמבר 2024)
-
- יועצו של מנהיג איראן, עלי לאריג’אני, אמר כי חזבאללה הפך ליצרן טילים בעצמו, וכי בניגוד לטענת ישראל, הוא ממשיך לשמר בידיו יכולות נרחבות בתחום אמצעי הלחימה. הוא ציין כי חזבאללה ממלא תפקיד מרכזי בלבנון וכי הוצאת הארגון מהמשוואה הפוליטית במדינה אינה באה בחשבון (תסנים, 24 בנובמבר 2024).
- נשיא איראן, מסעוד פ’זשכיאן, פרסם בעקבות בחירת עון כנשיא לבנון אגרת ברכה, בה ציין כי חיזוק היציבות והאחדות יביס את שאיפות ”האויב הציוני” נגד לבנון. הוא הדגיש את נכונות איראן להרחיב את שיתוף הפעולה בין המדינות בתחומים שונים (איסנ”א, 9 בינואר 2025).
- שגריר איראן בלבנון, מג’תבא אמאני, אמר בריאיון לטלוויזיה הלבנונית כי עון לא היה נבחר כנשיא לבנון ללא ”ההתנגדות”. הוא ציין כי ארה”ב וישראל רצו למנות כנשיא את סמיר ג’עג’ע, שקשור באופן מוחלט לישראל, אך כאשר לא הצליחו לכפות את מינויו, הם נאלצו להסתפק בעון. אמאני הדגיש כי עון אינו אנטי-איראני וכי הוא כיבד את חזבאללה כאשר שימש כמפקד הצבא ואף איפשר העברת נשק לארגון. הוא הוסיף כי חזבאללה, תנועת אמל וחלק מהנציגים הסונים והנוצרים בלבנון רואים ב”התנגדות” תנאי הכרחי לקיומה של לבנון, במיוחד לנוכח האירועים האחרונים בסוריה. אמאני הדגיש כי לא ניתן לחסל את ”ההתנגדות” בלבנון (אירנ”א, 10 בינואר 2025).
התייחסויות באיראן להתפתחויות בסוריה
- בכירים איראניים הציגו את נפילת משטר אלאסד כ”תוכנית משותפת אמריקאית-ציונית” והביעו דאגה מההתפתחויות העתידיות בסוריה. הבכירים הודו כי המהפכה בסוריה פגעה ביכולתה של טהראן לסייע לחברות ”ציר ההתנגדות”, אולם טענו כי לנפילת משטר אלאסד לא תהיה השפעה שלילית משמעותית עליהן משום שהן מסוגלות לייצר בעצמן את אמצעי הלחימה ואינן תלויות באיראן. להלן התבטאויות בולטות:
- מנהיג איראן ח’אמנהאי הצהיר כי אין ספק שמה שקרה בסוריה הוא תוצאה של ”תוכנית משותפת אמריקאית-ציונית”. הוא ציין כי ככל שיופעל על ”ההתנגדות” לחץ רב יותר וככל שנלחמים נגדה יותר, היא תתרחב ותתחזק יותר (איסנ”א, 11 בדצמבר 2024).
- בטקס לציון חמש שנים למותו של מפקד כוח קדס לשעבר, קאסם סלימאני, אמר ח’אמנהאי כי סוריה שייכת לעם הסורי, ואין ספק שמי שיתקוף את אדמתה, ייאלץ לסגת לנוכח עוצמת הצעירים הסוריים וכי הבסיסים האמריקאיים יימחצו תחת רגליהם (אתר מנהיג איראן, 1 בינואר 2025).
- מפקד משמרות המהפכה סלאמי הודה כי כלל הדרכים [שיכלו לשמש להעברת כוחות איראניים לסוריה] נסגרו, אך טען כי ”חזית ההתנגדות” הפכה עצמאית ואינה תלויה באיראן (איסנ”א, 12 בדצמבר 2024). בכנס של משמרות המהפכה, הדגיש סלאמי כי יש עדיין דרכים לתמוך ב”חזית ההתנגדות” שאינן תלויות בסוריה, וייתכן שגם בסוריה הדברים ישתנו (איסנ”א, 12 בדצמבר 2024).

מפקד משמרות המהפכה (איסנ”א, 12 בדצמבר 2024)
-
- ראש מודיעין משמרות המהפכה לשעבר ויועצו של מפקד משמרות המהפכה, חסין טאא’ב, אמר כי לא ניתן להכחיש שעם נפילת אלאסד ”חזית ההתנגדות” ספגה הפסד ואיבדה אחד מבעלי בריתה. עם זאת, לא זו בלבד שהאירוע לא יצר הזדמנויות לאמריקאים אלא הציב איום חדש בפני ארה”ב וישראל (snn.ir, 18 בדצמבר 2024).
- שר החוץ האיראני עראקצ’י הביע דאגה מכך שישראל תנצל את המצב בסוריה והוסיף כי טבעי ש”ציר ההתנגדות” יושפע מהאירועים בסוריה. עם זאת, הוא הדגיש כי חזבאללה וה”ציר” כבר התגברו על אתגרים גדולים מזה וכי ”הציר” ימשיך בדרכו. לדבריו, סוריה מילאה תפקיד חשוב ב”התנגדות”, אך אין משמעות הדבר ש”ההתנגדות” תיפסק ללא סוריה. בהתייחסו ליכולתה של איראן להמשיך ולתמוך בחזבאללה, על רקע ניתוק נתיבי אספקת אמצעי הלחימה דרך סוריה, אמר עראקצ’י כי חזבאללה יכול להבטיח את צרכיו בעצמו, כפי שהדבר קורה ברצועת עזה ובתימן, והוא יכול למצוא דרכים חדשות לספק את צרכיו (הטלוויזיה האיראנית, 8 בדצמבר 2024).
- מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, עלי-אכבר אחמדיאן, הודה כי התמיכה ב”התנגדות” הפכה קשה יותר בעקבות נפילת משטר אסד, אך הדגיש כי חזבאללה, חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין אינם תלויים עוד באיראן והשיגו יכולת ייצור עצמי של אמצעי לחימה. הוא הוסיף כי גם בין איראן לרצועת עזה ולתימן אין קשר יבשתי ישיר, ואף על פי כן יש בידי הפלסטינים והתימנים היכולת לפתח טילים מתקדמים. אחמדיאן הדגיש כי בכל מקרה, הקשר של איראן עם ”ההתנגדות” וחזבאללה לא יינתק (אתר מנהיג איראן, 20 בדצמבר 2024).

מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי (אתר המנהיג, 20 בדצמבר 2024)
- בשונה מהקו האיראני הרשמי, שמנסה להמעיט בחשיבות ההתפתחויות באזור על איראן והציר הפרו-איראני באזור, נשמעו בשבועות האחרונים באיראן קולות אחרים המודים במכה הקשה שספגו איראן ו”חזית ההתנגדו
ת”. להלן התבטאויות בולטות:- בהרוז את’באתי, קצין בכיר לשעבר במשמרות המהפכה בסוריה, הודה כי איראן נחלה תבוסה קשה בסוריה. הוא ציין כי בשלושת החודשים שקדמו לקריסת משטר אלאסד, ממשלת סוריה הפעילה לחץ גובר על האיראנים ומטוסים איראניים לא יכלו לנחות בסוריה. את’באתי הוסיף כי ההגדרה של אלאסד ל”התנגדות” הייתה שונה מזו של איראן ומחויבותו אליה הייתה מוגבלת (דידהבאן, 9 בינואר 2025).

בהרוז את’באתי (דידהבאן, 9 בינואר 2025)
-
- חסין מרעשי, סגן נשיא איראן לשעבר ומזכ”ל מפלגת “משרתי השיקום” המזוהה עם המחנה הפרגמטי באיראן, הודה לאחרונה כי איראן איבדה כמה קלפים חשובים שהיו בידה, ובהם סוריה, לבנון ואפילו עיראק, וכי היא אינה יכולה לסמוך גם על החות’ים הנתונים בלחץ כבד. הוא השווה את מצבה כיום של איראן למצבה לאחר הצלחת עיראק ב-1988 לכבוש מידיה מחדש את חצי-האי פאו שלחופי המפרץ הפרסי במלחמה בין שתי המדינות (ח’בר אונליין, 13 בינואר 2025).
- היומון ג’מהורי אסלאמי ביטא אף הוא ראייה מפוכחת בנוגע להתפתחויות האחרונות באזור וקרא להכיר במציאות המרה באזור כדי שיהיה ניתן להתמודד בהצלחה עם השלכות האירועים. במאמר פרשנות נכתב כי לא ניתן להתכחש לעובדה ש”המשטר הציוני”, ארה”ב, ”הקבוצות הטרוריסטיות-תכפיריות” ותומכיהם מימשו חלק ניכר מהיעדים שלהם. לטענת העיתון, התשובה לשאלה אם מדובר בניצחון זמני או קבוע תלויה בנכונות מקבלי ההחלטות ב”חזית ההתנגדות” לבחון מחדש את מדיניותם. אם יכירו בטעויות, שהובילו לתבוסה בלבנון ובסוריה, יש אפשרות שההצלחות הנוכחיות של ”המשולש הציוני-אמריקאי-אזורי” יהיו זמניות, אך הכחשת המציאות לנוכח ההתפתחויות השליליות בסוריה ובלבנון לא תאפשר לפתור את המצב (ג’מהורי אסלאמי, 11 בינואר 2025).
דרכי פעולה אפשרויות עבור איראן באזור
- בחינת ההצהרות והתנהלות איראן בשבועות האחרונים מעלה כי אין בכוונתה של איראן לסגת ממאמציה לנסות ולשמר את מעמדה האזורי ולהמשיך בתמיכתה ב”חזית ההתנגדות”. בשני העשורים האחרונים השקיעה איראן מאמצים ניכרים לביסוס השפעתה האזורית ולחיזוק שלוחיה האזוריים, והיא אינה צפויה לזנוח מדיניות זו המהווה נדבך מרכזי בתפיסת הביטחון האיראנית חרף היחלשות הציר האזורי שבהובלתה. עם זאת, ניתן להעריך כי היא תבחן כיצד לבצע התאמות נדרשות ולמצוא פתרונות אפשריים למגבלות ולאילוצים בפניהם היא ניצבת בזירות הפעולה המרכזיות בהן היא פועלת.
הזירה הפלסטינית
- איראן צפויה להאיץ את הניסיונות לבסס ולהפעיל תשתיות טרור ביהודה ושומרון (כתחליף חלקי אפשרי לרצועת עזה) ולהגביר את פעילות הטרור בתוך שטחי ישראל. מאז שנת 2007, ובמיוחד בעשור האחרון, נהנתה חמאס מתמיכה צבאית איראנית מסיבית שבאה לידי ביטוי באספקת אמל”ח איראני, אימון פעיליה באיראן, העברה של ידע ויכולות איראניות דרך צירים שונים לרצועת עזה וליהודה ושומרון, וכן תמיכה כלכלית נרחבת. לצד הסיוע לחמאס ברצועת עזה, איראן הגבירה את מאמציה להבריח אמל”ח לפעילי הטרור ביהודה ושומרון. ההנחיה קיבלה ביטוי פומבי כאשר מנהיג איראן ח’אמנהאי קרא בנאום לציון ”יום ירושלים העולמי” ב-23 ביוני 2014 לחימוש ”ההתנגדות” ביהודה ושומרון. מאז, הדגישו בכירים איראנים את חובתם לסייע לפלסטינים ביהודה ושומרון.[3]
- המאמצים האיראניים גברו במיוחד מאז תחילת מלחמת ”חרבות ברזל”, במטרה לסייע לפעילי הטרור ביהודה ושומרון להסלים את פעילותם ולפתוח בזירה נוספת של ”ציר ההתנגדות”, שתהיה הקרובה ביותר למרכזי האוכלוסין של ישראל. בין השאר, ניסתה איראן להבריח אמל”ח ”מפר איזון”, שאם היה מגיע ליעדו, היה עלול לשפר את יכולות פעילי הטרור לפגוע בכוחות הביטחון ולבצע פיגועים, כדוגמת מטעני כלימגור (מטעני נפץ), פצצות מרגמה, מוקשים נגד טנקים, חומרי נפץ פלסטיים ורקטות, כפי שהתגלו במשלוחים שנתפסו ע”י צה”ל במרץ ובנובמבר 2024 (דובר צה”ל, 25 במרץ 2024 ו-27 בנובמבר 2024).
- במסמך שלל שנתפס בידי צה”ל ברצועת עזה הוגדרה הגדה המערבית כבעלת חשיבות אסטרטגית גדולה עבור איראן וחמאס, מאחר שהיא מהווה זירה שנועדה להפעיל לחץ על ישראל. בהתאם לכך, איראן עושה מאמצים אינטנסיביים להעביר אמצעי לחימה וכסף לזירה זו בכל האמצעים הזמינים לרשותה. במאמצים אלה בולטת תפקידה של ירדן, בה השתמשו חמאס ואיראן כדי להעביר אמצעי לחימה ליהודה ושומרון. בעקבות המלחמה ברצועת עזה, והניסיונות האיראניים לעורר זירה חדשה ביהודה ושומרון, ניסיונות ההברחה הפכו לאלימים יותר, במיוחד בגבול הצפוני של ירדן. בשנה האחרונה, ירדן סיכלה מספר ניסיונות הברחה של נשק וסמים דרך הגבול הסורי, שבוצעו על ידי מיליציות הנתמכות על ידי איראן.[4]
- ניתן למצוא ביטוי למאמצים הגוברים מאז תחילת המלחמה ברצועת עזה להגביר את העברתם של אמצעי לחימה ליהודה ולשומרון בריאיון שהעניק מפקד בפלגים החמושים בג’נין, קיס אלסעדי, בו הודה כי הם מקבלים תמיכה מאיראן, אף כי טען שהם אינם שייכים לטהראן או לשום גורם חיצוני אחר (CNN, 23 בדצמבר 2024). מנגד, דובר מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית, אנור רג’ב, האשים כי איראן מנסה להפיץ ”כאוס ושחיתות” ולהחליש את הרשות הפלסטינית באמצעות מימון החמושים כדי לקדם את האינטרסים שלה באזור (CNN, 23 בדצמבר 2024). ב-19 בדצמבר 2024, סיכלו כוחות הביטחון הישראליים ארבעה פעילי טרור בתקיפה אווירית בטולכרם, בהם טארק אלדוש, מראשי תשתית הטרור המקומית שפעל במימון איראני והיה בקשר עם פעילי טרור בלבנון (ערוץ הטלגרם של גדודי חללי אלאקצא, 20 בדצמבר 2024).
לבנון
- ניכר מאמץ איראני לחפש דרכים חלופיות כדי להתגבר על אובדן הנתיב האסטרטגי בסוריה ולשקם את יכולותיו של חזבאללה שנפגעו במלחמה. ניתן להניח כי לנוכח לקחי המערכה הרב-זירתית וכישלון חזבאללה במלחמה, תשאף איראן להגביר את מידת מעורבותה ושליטתה בארגון, במקביל לשיקום יכולותיו השלטוניות, הצבאיות והארגוניות.
- לאחרונה דווח כי איראן שוקלת לבצע הברחות נשק וכסף לחזבאללה באמצעות טיסות ללבנון. דווח כי איראן עשויה להפוך את בירות למרכז משלוחים חדש בעקבות נפילת משטר אלאסד בסוריה ושיבוש הנתיבים היבשתיים שדרכם בוצעו העברות אמצעי לחימה לחזבאללה. עוד נמסר כי אפשרויות נוספות שנשקלות הן העברה יבשתית של אמצעי לחימה מאיראן דרך עיראק, ומשם לירדן וליהודה ושומרון, וכן העברות ימיות (הטיימס, 22 בדצמבר 2024).
- “מקורות מודיעיניים מערביים” חשפו כי דיפלומטים איראנים משתמשים בחברות תעופה זרות כדי להעביר כספים לחזבאללה, לנוכח המעקב הישראלי אחרי חברות התעופה האיראניות. לפי הדיווח, הדיפלומטים טסים מאיראן למדינות באזור עם מזוודות “מלאות במזומנים”, ומשם ממשיכים לבירות בחברות זרות. כמו כן, “המקורות” אישרו כי חזבאללה זקוק באופן נואש למימון איראני בעקבות ניתוק נתיב המימון שעבר דרך סוריה (סקיי ניוז בערבית, 22 בינואר 2025).
- על פי מערכות ניטור טיסות, חברת התעופה האיראנית מאהאן אייר, שקשורה להעברות אמל”ח איראני בידי משמרות המהפכה, ביצעה 11 טיסות לנמל התעופה בביירות דרך המרחב האווירי של תורכיה במחצית השנייה של דצמבר 2024. טיסות אלו נמשכו גם במהלך חודש ינואר (JNS, 7 בינואר 2025). נראה איפוא כי איראן בוחנת נתיבים אוויריים חלופיים דרך תורכיה (חרף המתיחות בין טהראן לאנקרה, במיוחד לאחר הפלת המשטר בסוריה) כתחליף למסדרון היבשתי מאיראן דרך עיראק וסוריה ללבנון.
- ב-2 בינואר 2025, מסרו “מקורות ביטחוניים לבנוניים” כי מטוס איראני של חברת מאהאן אייר עוכב בנמל התעופה רפיק אלחרירי שבבירות בטענה שנשא כספים המיועדים לחזבאללה. עוד נמסר בדיווח כי המשלחת האיראנית שהייתה במטוס ניסתה למנוע את החיפוש במטוס בטענה שמדובר במשלחת דיפלומטית ואנשי שירותי הביטחון של נמל התעופה הוזעקו לבצע את החיפוש, במהלכו לא נמצא דבר. בעדכון, שהועבר משגרירות איראן בבירות למשרד החוץ הלבנוני, נמסר כי שני תיקים דיפלומטיים קטנים שהועברו בידי דיפלומט איראני שהיה על הטיסה, כללו מסמכים ושטרות לתשלום הוצאות תפעול של השגרירות. בעקבות הבהרה זו, הותרה כניסתם של שני התיקים (אלנהאר, 2 בינואר 2025). שגריר איראן בבירות, מג’תבא אמאני, הבהיר כי פעילות רשויות נמל התעופה נבעה מחוסר ידיעה, שנפתר בעקבות התערבות משרד החוץ הלבנוני, וכי איראן מחתה על האירוע (תסנים, 3 בינואר 2025).
- במקביל למאמצי שיקום חזבאללה, חותרת איראן לקחת חלק גם במאמצי שיקומה של מדינת לבנון כדי לשמר את השפעתה במדינה. דווח כי איראן הודיעה לבכירים בחזבאללה שהיא מתחייבת לשקם את דרום לבנון אחרי המלחמה, את רובע אלצ’אחיה אלג’נוביה בדרום בירות ואת ההריסות בבעלבכ ואלהרמל שבבקעת הלבנון, בקרבת הגבול עם סוריה. ההודעה נמסרה לאחר שבמהלך ביקורו של יו”ר המג’לס האיראני, מחמד באקר קאליבאף, בבירות, הוא התחייב כי איראן תשקם אך ורק את אזור רובע אלצ’אחיה אלג’נוביה (אלאנבאא’, 13 בנובמבר 2024). בנוסף על כך, סגן יו”ר המועצה המבצעת של חזבאללה, עלי דעמוש, אמר כי המימון הדרוש לתהליך השיקום בלבנון יגיע מאיראן. הוא הודה למנהיג איראן ח’אמנהאי על התעניינותו בלבנון וציין כי התהליך יוצא לפועל בזכות העם האיראני שהסכים לתמוך בנושא וסייע במימונו (אלנשרה, 30 בדצמבר 2024).
סוריה
- בעקבות קריסת משטר אלאסד, פועלת איראן לבסס ערוצי קשר עם המשטר החדש ולפתוח מחדש את נציגויותיה הדיפלומטיות בדמשק כדי להבטיח מחדש את יכולתה לפעול בה. ”גורם איראני בכיר” מסר כי עוד טרם נפילת המשטר בסוריה, הקימה טהראן ערוצי קשר ישירים עם כמה קבוצות בהנהגת האופוזיציה הסורית. הוא ציין כי איראן פתוחה לדיאלוג ישיר עם ההנהגה החדשה בסוריה כדי למנוע מסלול עוין בין שתי המדינות, לייצב את היחסים ביניהן ולמנוע מתיחות נוספת באזור (רויטרס, 9 בדצמבר 2024). דוברת ממשלת איראן, פאטמה מהאג’ראני, מסרה בסוף דצמבר 2024 כי איראן מקיימת התייעצויות דיפלומטיות, שנועדו להביא לפתיחתה מחדש של שגרירות איראן בדמשק (snn.ir, 24 בדצמבר 2024).
- בינואר 2025, מינה שר החוץ האיראני עראקצ’י את שליחו המיוחד למזרח התיכון, מחמד-רצ’א שיבאני, לנציגו המיוחד לסוריה. בהודעת המינוי נכתב כי סוריה היא מדינה חשובה באזור וכי איראן מכירה בחשיבותה של היציבות במדינה זו ובצורך לשמר את שלמותה הטריטוריאלית ולכבד את רצון העם הסורי בקביעת גורלו ללא התערבות ונוכחות זרה. עראקצ’י הדגיש בהודעת המינוי כי קבלת החלטות בנוגע לעתיד סוריה קשורה לעם הסורי וכי איראן תסדיר את יחסיה עם כל מערכת שלטונית המבוססת על רצון העם הסורי, על האינטרסים ההדדיים ועל החוק הבינלאומי (איסנ”א, 12 בינואר 2025).
- במקביל, פועלת איראן בניסיון לשמר את דריסת הרגל שלה בסוריה באמצעות חיזוק ועידוד מגמות של ערעור היציבות במדינה לאורך זמן. איראן עשויה לפעול באמצעות גורמים שונים בסוריה, ובמיוחד העלווים, השיעים, הכורדים והפלסטינים במחנות הפליטים בדרום סוריה, כדי לשמר ערוצי השפעה במדינה וכן לנסות להבריח אמצעי לחימה לסוריה וללבנון. חבר ועדת המג’לס לביטחון לאומי ולמדיניות חוץ, בח’שאיש ארדסתאני, העריך כי העימותים המזוינים בסוריה יימשכו ואף יחריפו, משום שהממשלה החדשה בסוריה אינה מחויבת לדמוקרטיה ולזכויות המיעוטים ומכיוון שהקבוצות השונות הפועלות בסוריה, ובהן הכורדים, הדרוזים, העלווים, הקבוצות החילוניות, ואפילו הקבוצות הסוניות הסלפיות, לא יוותרו בקלות על הנשק שברשותן. ארדסתאני הוסיף כי בסוריה עדיין פועלים 130 אלף סורים, רובם שיעים ועלווים, שנלחמו לצד משטר אסד במסגרת ”ההתנגדות” במהלך מלחמת האזרחים, ויש ביכולתם לפעול נגד הממשלה החדשה אם זו תפעל נגדם בכוח או תפלה אותם לרעה. לדבריו, אין בידי הממשלה הסורית החדשה היכולת להתמודד עם האתגרים הרבים הניצבים בפניה והיא תעמוד בעתיד בפני בעיות ביטחוניות וכלכליות משמעותיות, שיובילו לכך שהצעירים הסורים יפעלו בכוחות עצמם ויקימו ארגונים שיאבקו נגד הממשלה החדשה (דידהבאן, 5 בינואר 2025).
- ביטוי אפשרי לכוונות איראן לערער את היציבות בסוריה ניכר בדיווחים שהתפרסמו בשבועות האחרונים בתקשורת האיראנית והדגישו את חוסר היציבות בסוריה ואת העימותים בין המשטר החדש בדמשק למיעוטים דתיים במדינה. כך, למשל, דווח ביומון שמרני על עימותים בסוריה סביב דרישת השלטון המרכזי לפרק את הקבוצות החמושות בדרום המדינה מנשקן. בדיווח נכתב כי הגיוון האתני וקיומן של קבוצות חמושות בסוריה לא יאפשרו את חזרת סוריה לשגרה (וטן אמרוז, 13 בינואר 2025). דיווח נוסף התייחס להתגברות המתקפות וההוצאות להורג מצד הקבוצות השולטות בסוריה נגד אזרחים בדמשק, בחמץ ובחמאת מאז נפילת משטר אלאסד ועל פגיעות מכוונות כנגד העלווים והשיעים, לרבות מעצרים והוצאות להורג (אלעאלם, 11 בינואר 2025). בדיווח אחר נטען כי המשטר הסורי משתלט על מסגדים עלווים כדי להפיץ רעיונות אסלאמיים סוניים קיצוניים. על פי דיווח זה, פעילות המשטר החדש מעוררת דאגה גוברת בקרב המיעוטים הדתיים השונים בסוריה (מהר, 12 בינואר 2025). הפרשן לעניינים אסטרטגיים, מהדי ח’ראטיאן, העריך כי מדיניות המשטר החדש בסוריה תעורר מורת רוח גוברת בקרב העלווים, השיעים ואפילו חלק מהסונים והשבטים. הוא העלה אפשרות להיווצרות ”תאי התנגדות” מצד חלק מתומכיו לשעבר של הנשיא אלאסד (תאבנאכ, 13 בינואר 2025).
- המשטר הסורי כבר האשים את איראן במעורבות בעימותים העדתיים במדינה. שר החוץ הסורי, אסעד חסן אלשיבאני, הזהיר את איראן מהפצת כאוס בסוריה (חשבון X של אלשיבאני, 25 בדצמבר 2024). בתגובה, הדגיש שר החוץ האיראני עראקצ’י בפנייה לליגה הערבית כי איראן רוצה להשיג יציבות ושקט ולמנוע כאוס ואי שקט בסוריה. הוא ציין כי איראן שואפת לשמור על אחדות השטח הסורי ושלמות אדמותיו (חשבון X של עבאס עראקצ’י, 27 בדצמבר 2024). גם דובר משרד החוץ האיראני, אסמאעיל בקאא’י, הכחיש את הטענות בנוגע למעורבות איראנית בהסתה ובעידוד מהומות עדתיות בסוריה. הוא הדגיש כי איראן תומכת בשלמותה הטריטוריאלית ובאחדותה הלאומית של סוריה ובכינון מערכת פוליטית בהשתתפות כלל הקבוצות הפוליטיות, האתניות והדתיות במדינה. בקאא’י הוסיף כי יש למנוע את התפשטות חוסר הביטחון והאלימות נגד חלקים שונים בחברה הסורית ולהבטיח את ביטחונם של האזרחים (אתר משרד החוץ האיראני, 26 בדצמבר 2024).
- בשטח עדיין מתגלות עדויות למאמצי איראן להמשיך בהברחת נשק דרך סוריה ללבנון. המנהלה לביטחון פנים של טרטוס מסרה כי לאחר תיאום עם שירות המודיעין במחוז ובאמצעות מעקב וניטור רציפים, סוכל מבצע הברחת נשק שעשה דרכו ללבנון במעברים בלתי חוקיים, וכלי הנשק הוחרמו טרם כניסתם לשטח לבנון. בתמונות שפרסם המשרד נראו כטב”מים מתוצרת איראן מסוג שאהד 101 וכן נשק קל (ערוץ הטלגרם של משרד הפנים הסורי, 17 בינואר 2025).

אמצעי הלחימה שנתפסו בסוריה (סאנ”א, 16 בינואר 2025)
- בתוך כך, בדיווח בתורכיה נטען כי איראן סיכמה עם ארגון יחידות ההגנה של העם הכורדי (YPG), המשתייך לכוחות הסוריים הדמוקרטיים, על אספקת 1,500 כטב”מים מתאבדים כדי לערער את היציבות בסוריה ולהתמודד עם פעילותה הצבאית של תורכיה באזור. לפי דיווח זה, שמהימנותו אינה ברורה, נציגים איראנים קיימו פגישה חשאית בעיראק עם נציגי הכורדים שביקשו לקבל אלפיים כטב”מים. נציגי איראן הבהירו כי איראן תוכל לספק רק 1,500 כטב”מים, אך משלוח הכטב”מים מתעכב בשל פיקוח צמוד מצד תורכיה באזור גבול סוריה-עיראק וכוונתה ליירט כל ניסיון להעברת כטב”מים לשטח סוריה (ייני שפאק, 12 בינואר 2025). ראש מערך התקשורת של הכוחות הסוריים הדמוקרטיים, פרהאד שאמי, הכחיש את הפרסום והאשים כי התקשורת המקורבת לשלטון התורכי ממציאה חדשות לדבריו, המטרה של הפרסומים היא לפגוע בכוחות הכורדיים ולעורר אווירה עוינת נגד תושבים צפון סוריה ומזרחה בדעת הקהל העולמית. הוא הדגיש כי הכוחות הסוריים הדמוקרטיים פיתחו יכולות צבאיות עצמאיות, כולל כטב”מים (חשבון X של פרהוד שאמי, 14 בינואר 2025).
- בנוסף על כך, ניכר כי איראן חותרת לנצל את נוכחותה הצבאית של ישראל בסוריה כדי לעודד תאי ”התנגדות” בדרום המדינה. בסוף דצמבר 2024, הצהיר מנהיג איראן ח’אמנהאי, כי התקדמות ”הציונים” בסוריה וכיבוש חלקים ממנה התאפשרו בשל העובדה שאף חייל לא ניצב בפניהם. הוא ציין כי אין ספק שהצעירים הסורים האמיצים יוציאו אותם מסוריה (אתר מנהיג איראן, 22 בדצמבר 2024). מפקד משמרות המהפכה סלאמי אמר כי המצב שבו ”הציונים” יכולים להשקיף לתוך הבתים של דמשק בעין בלתי מזוינת הוא בלתי נסבל וכי הם ישלמו מחיר כבד וייקברו באדמת סוריה (תסנים, 15 בדצמבר 2024). מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן אחמדיאן אמר בפגישה עם שר החוץ העומאני, בדר אלבו סעידי, שעם כיבוש אדמות סוריה בידי ”המשטר הציוני”, נולדה ”התנגדות” חדשה, שתבוא לידי ביטוי בשנים הקרובות (איסנ”א, 30 בדצמבר 2024).

”הנפט של סוריה עבור וושינגטון והמים של סוריה עבור תל אביב” (פארס, 15 בינואר 2025)
הזירה העיראקית
- ההנהגה האיראנית מפגינה בשלב זה התנגדות פומבית לפירוק המיליציות השיעיות העיראקיות הפרו-איראניות מנשקן ולשילובן בכוחות המזויינים העיראקיים. בפגישה עם ראש ממשלת עיראק, מחמד שיאע אלסודאני, בטהראן, הדגיש ח’אמנהאי כי כוחות ”הגיוס העממי” הם אחד ממרכיבי השלטון החשובים בעיראק ויש לשמרם ולחזקם אף יותר. הוא גם הזהיר מפני מאמצי ארה”ב לבסס ולהרחיב את נוכחותה במדינה (אתר מנהיג איראן, 8 בינואר 2025). “מקור איראני” מסר כי אלסודאני לא הצליח לקבל את התמיכה האיראנית ליוזמת פירוק ”הגיוס העממי” ומסירת כלי הנשק שלו לכוחות הביטחון העיראקיים (1news-iq.com, 9 בינואר 2025). לעומת זאת, ”מקור מקורב לנשיאות איראן” מסר כי בכירים איראניים טענו במהלך השיחות עם ראש ממשלת עיראק בטהראן כי סוגיית ”הגיוס העממי” נוגעת לעיראקים עצמם וכי הם אלה שיחליטו בנושא (Baghdadtoday.news, 9 בינואר 2025).

פגישת ראש ממשלת עיראק עם מנהיג איראן ונשיא איראן (אתר מנהיג איראן, 8 בינואר 2025)
- טרם ביקורו של אלסודאני בטהראן, הגיע מפקד כוח קדס, אסמאעיל קאא’ני, לביקור חשאי בבגדאד, במהלכו נועד עם בכירים בממשל העיראקי ועם כמה ממפקדי המיליציות העיראקיות ודן עימם בארגון מחדש של המיליציות השיעיות ובאפשרות להתפרקות חלק מהן מנשקן בהתאם לדרישות ארה”ב (שפק ניוז, 5 בינואר 2025). “מקורות מדיניים עיראקיים” ציינו כי קאא’ני הגיע לעיראק עם תוכנית להערכת מצבן של המיליציות השיעיות לנוכח הלחץ הבינלאומי על עיראק לפתור את הבעיה. לפי הדיווח, איראן חותרת לממש תוכנית מקדימה כדי לפתור את סוגיית עתיד המיליציות השיעיות לפני שצבא עיראק ייאלץ לפתור סוגייה זו תחת לחץ. תוכנית קאא’ני מבוססת על החלטת ראש ממשלת עיראק בנוגע למיזוג חיילי ”הגיוס העממי” בכוחות המזויינים העיראקיים תוך הכפפת הארגון לכוחות העיראקיים מבחינה ניהולית ופיקודית. הצגת התוכנית נועדה להפחית את הלחץ האמריקאי על ממשלת עיראק בנוגע למיליציות השיעיות הפרו-איראניות (אלערב, 7 בינואר 2025). דיווחים אלה עשויים להצביע על כך שבנסיבות מסוימות תהיה איראן מוכנה להשלים עם שילוב המיליציות הפרו-איראניות (או חלקן) בכוחות המזויינים העיראקיים ולנסות לשמר את השפעתה הפוליטית, הצבאית והכלכלית בעיראק באמצעות מוסדות המדינה העיראקית.
- בהינתן שימור מעמדן הנוכחי של המיליציות השיעיות, תשאף איראן להגביר עד כמה שניתן את שליטתה במיליציות. זאת, כלקח מהמערכה הרב-זירתית במהלכה אימצו המיליציות לעתים קו עצמאי, שאיים לגרור את איראן לעימות צבאי בלתי-רצוי עם ארה”ב או ישראל, למשל בתקרית מותם של שלושת החיילים האמריקאים בירדן כתוצאה מתקיפת מיליציה שיעית עיראקית בסוף ינואר 2024.
תימן וקרן אפריקה
- בתימן, יכולה איראן להמשיך ולשמר את השפעתה באמצעות החות’ים, שנותרו בחודשים האחרונים הגורם המרכזי ב”חזית ההתנגדות”, שהמשיך לפעול נגד ישראל גם לאחר הפסקת האש בלבנון, התמוטטות משטר אלאסד בסוריה ועצירת התקיפות של המיליציות הפרו-איראניות בעיראק. מתחילת דצמבר 2024, קיבלו החות’ים אחריות על עשרות תקיפות נגד ישראל באמצעות כטב”מים וטילים בליסטיים חרף תקיפות ישראל וארה”ב נגד תשתיות אזרחיות, מתקני פיקוד ושליטה ומחסני טילים תת-קרקעיים בתימן. החות’ים גם הסלימו את התקיפות נגד כלי שיט צבאיים ואזרחיים אמריקאיים בים האדום, במקביל לירידה בתקיפות נגד כלי שיט שאינם אמריקאיים.[5]
- האתר ”דיפלומטיה איראנית” הציע לאחרונה שאיראן תפעל באמצעות החות’ים כדי לאיים על ישראל ולהמשיך לגבות ממנה מחיר לנוכח הקשיים לפעול באמצעות חזבאללה והמיליציות השיעיות בעיראק. האתר הדגיש כי קריסת משטר אלאסד ואובדן המסדרון היבשתי בסוריה מגבילים את יכולתה של איראן לתמוך בחזבאללה, וכי גם ”ההתנגדות” בעיראק נתונה ללחצים פנימיים וחיצוניים להתפרק מנשקה ונאלצה להפסיק את שיגורי הטילים והכטב”מים לעבר ישראל. לעומת זאת, החות’ים בתימן נותרו היוצאים מן הכלל והם ממשיכים לתקוף את ישראל בתמיכה בפלסטינים ברצועת עזה. לפיכך, במקרה של חידוש הלחימה בין ישראל לחזבאללה, ניתן לפעול באמצעותם נגד ישראל (דיפלומטיה איראנית, 14 בינואר 2025).
- בשבועות האחרונים גינתה איראן במספר הזדמנויות את תקיפות ישראל וארה”ב בתימן. במקביל, הביעו בכירים איראנים תמיכה והערכה על הפעילות הנמשכת מצד החות’ים נגד ישראל. כך למשל, שר החוץ האיראני עראקצ’י שוחח עם מקבילו התימני, ג’מאל אחמד עלי עאמר, והביע את הערכתו על תמיכת תימן בעם הפלסטיני (תסנים, 22 בדצמבר 2024). עם זאת, יודגש כי החות’ים ככל הנראה מוציאים לפעול את פעולותיהם בצורה עצמאית וללא התערבות של גורמים נוספים. בנוסף על כך, נראה כי השפעת איראן על החות’ים מוגבלת יחסית והם שומרים לעצמם מידה רבה של אוטונומיה בניהול שטחם, בסדרי העדיפויות וביעדים האסטרטגים שלהם.
- איראן עשויה להשתמש גם בקרן אפריקה, ובמיוחד בסודאן, לשם ביסוס השפעתה ולצורך הברחות אמל”ח. “בכירים מודיעיניים ודיפלומטים” מסרו לאחרונה כי איראן מעבירה משלוחי אמל”ח, כולל כטב”מים, לצד מידע מודיעיני לצבא סודאן כדי לסייע לו במלחמת האזרחים נגד מיליציית כוחות ההתערבות המהירה (RSF). לפי הדיווח, בטהראן מעוניינים כי הסיוע יספק להם גישה לנמל פורט סודאן האסטרטגי בים האדום (בלומברג, 18 בדצמבר 2024). המשך מלחמת האזרחים וחוסר היציבות בסודאן מספקים לאיראן הזדמנות לבסס מחדש את השפעתה בקרן אפריקה ולנצלה להעברות אמל”ח לשלוחיה באזור.
[1] להרחבה, ראו מחקר מרכז המידע מתאריך 17 בנובמבר 2024: "הסיוע האיראני לחמאס ולרצועת עזה, כפי שעולה מחומרי שלל שנתפסו ברצועת עזה."
[2] להרחבה אודות נתיבי ההברחה ששימשו את איראן להברחת אמצעי לחימה לסוריה, ללבנון וליהודה ושומרון, ראו מחקר מרכז המידע מתאריך 19 בדצמבר 2024: "הברחות אמצעי לחימה מאיראן דרך סוריה וירדן, כפי שעולה ממסמכי שלל ומסיכולים בשטח".
[3] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מ-9 בפברואר 2023: "הצהרות בכירים איראנים בנוגע ליהודה ושומרון כביטוי להגברת מאמצי איראן להרחיב את השפעתה בזירה זו".
[4] להרחבה אודות נתיבי ההברחה ששימשו את איראן להברחת אמצעי לחימה ליהודה ושומרון, ראו מחקר מרכז המידע מתאריך 19 בדצמבר 2024: "הברחות אמצעי לחימה מאיראן דרך סוריה וירדן, כפי שעולה ממסמכי שלל ומסיכולים בשטח."
[5] להרחבה, ראו מחקר מרכז המידע מתאריך 27 בפברואר 2023: "תנועת החות’ים והמלחמה בתימן: התפתחות ומשמעויות״; מחקר מרכז המידע מתאריך 2 בנובמבר 2023: "תנועת החות’ים ומלחמת “חרבות ברזל”; ומחקר מרכז המידע מתאריך 25 בדצמבר 2024: "ההסלמה בין החות’ים לבין ישראל וארה”ב – דצמבר 2024".