איראן ומדיניות הסיכולים המיוחסת לישראל: בין איומים לאילוצים

ד”ר רז צימט

עיקרים

• מאז ראשית דצמבר 2023 נהרגו שמונה קצינים של משמרות המהפכה האיראניים בפעולות, שיוחסו לישראל בסוריה: שני קצינים בכירים נהרגו ב-2 בדצמבר 2023; ראש לשכת הסיוע בכוח קדס, סיד רצ’י מוסוי, נהרג ב-24 בדצמבר 2023; וחמישה אנשי משמרות המהפכה נהרגו ב-20 בינואר 2024.
• בעקבות מותם של אנשי משמרות המהפכה, ובמיוחד לאחר הריגתו בסיכול ממוקד של מוסוי ושל חמשת קציני משמרות המהפכה בדמשק, איימו בכירים איראנים בתגובה חריפה נגד ישראל. במהלך ינואר 2024 דווח על שתי פעולות איראניות, שהתרחשו, ככל הנראה, בתגובה לפעולות המיוחסות לישראל: תקיפת שתי ספינות בבעלות ישראלית בסמוך לחופי הודו והאיים המלדיביים בראשית החודש ותקיפת טילים נגד יעד, שהוגדר על ידי איראן כ”מטה המוסד” בחבל כורדיסטאן שבצפון עיראק, ב-16 בינואר.

• אף כי לא ניתן לשלול אפשרות לתגובה חריפה יותר מצד איראן בעתיד, הרי שבשלב זה ניכר פער בין עוצמת האיומים מצד בכירים איראנים נגד ישראל לבין מימושם בפועל. פער זה מבטא את הדילמה האיראנית לנוכח מדיניות הסיכולים המיוחסת לישראל. מצד אחד, איראן חותרת להגיב באופן ישיר (ולא באמצעות שלוחים) על הפגיעה באנשיה כדי לשמר את ההרתעה מול אויביה, ובראשם ישראל וארצות הברית. מצד אחר, היא אינה מעוניינת בתגובה שעלולה להוביל להסלמה נוספת עד כדי עימות צבאי ישיר עם ישראל ואולי אף עם ארצות הברית. בנוסף על כך, היא ניצבת בפני אילוצים מבצעיים ומודיעיניים המגבילים את יכולתה להגיב באופן ישיר נגד יעדים ישראליים. לפיכך, היא ממשיכה להתמקד בהפעלת שלוחיה במסגרת המלחמה הרב-זירתית, המתנהלת מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, ובמקביל מעמיקה את מעורבותה ביהודה ושומרון בניסיון להגביר את הפעילות מגזרה זו נגד ישראל.
• על רקע המשך הסיכולים המיוחסים לישראל, גוברים הקולות באיראן הקוראים להגיב באופן ישיר נגד ישראל ולזנוח את מדיניות “הסבלנות האסטרטגית”, שנועדה לצמצם את הסיכון שבעימות צבאי עם ישראל וארצות הברית על רקע המלחמה הנמשכת בעזה. פרשנים ואמצעי תקשורת איראנים הזהירו בימים האחרונים, כי המשך המדיניות הנוכחית, שנמנעת מתגובה משמעותית ישירה נגד ישראל, פוגעת בהרתעה האיראנית, מבטאת חולשה ועלולה להתפרש בעיני אויבי איראן כאדישות וכחוסר יכולת להגיב לפגיעה מתמשכת בביטחונה הלאומי. אף כי בשלב זה לא ניכר שינוי במדיניות התגובה של איראן, המשך הסיכולים המיוחסים לישראל במקביל להחרפת הביקורת הפנימית באיראן לנוכח הפער בין ההצהרות הלוחמניות נגד ישראל לתגובות המדודות, עשויים להגביר את הלחץ על ההנהגה האיראנית להחריף את התגובות כלפי ישראל גם במחיר נטילת סיכונים להסלמה נוספת.

תגובות איראן לסיכולים המיוחסים לישראל

• מאז פרוץ המלחמה בעזה נהרגו שמונה קצינים של משמרות המהפכה בפעולות, שיוחסו לישראל בסוריה. כלל ההרוגים כונו בתקשורת האיראנית ובהודעות מטעם משמרות המהפכה “יועצים צבאיים”:
  • ב-2 בדצמבר 2023 נהרגו בתקיפה בסוריה מחמד עלי עטאא’י שורצ’ה (Mohammad Ali Ataei Shoorcheh) ופנאה תקיזאדה (Panah Taqizadeh).

• • ב-24 בדצמבר 2023 נהרג בסוריה סיד רצ’י מוסוי (Seyyed Razi Mousavi), ראש לשכת הסיוע בכוח קדס במשמרות המהפכה.

• • ב-20 בינואר 2024 נהרגו בתקיפה בסוריה חמישה קציני משמרות המהפכה, בהם חג’תאללה אמידואר (חאג’ צאדק), ראש יחידת המודיעין בכוח קדס. בתקיפה בשכונת אלמזה בדמשק נהרגו גם עלי אקאזאדה (Ali Aghazadeh), חסין מחמדי (Hossein Mohammadi), סעיד כרימי (Saeed Karimi) ומחמד אמין צמדי (Mohammad Amin Samadi).

• בעקבות מותם של אנשי משמרות המהפכה, ובמיוחד לאחר הריגתו של סיד רצ’י מוסוי והריגתם של חמשת קציני משמרות המהפכה בדמשק, איימו בכירים איראנים בתגובה חריפה כנגד ישראל:
  • ב-4 בדצמבר 2023 התייחס דובר משרד החוץ האיראני, נאצר כנעאני, למותם של שני קציני משמרות המהפכה בסוריה ואמר, כי איראן תגיב על כל פגיעה באינטרסים שלה באזור וכי אף פעולה נגד איראן, ביטחונה, האינטרסים שלה ו”כוחות הייעוץ” שלה בסוריה לא תישאר ללא תגובה (פארס, 4 בדצמבר 2023).
  • בהודעת משמרות המהפכה בעקבות הריגתו של סיד רצ’י מוסוי נאמר, כי “אין ספק שהמשטר הציוני ישלם על הפשע הזה” (פארס, 25 בדצמבר 2023).
  • נשיא איראן, אבראהים ראיסי, כתב באגרת תנחומים בעקבות מותו של מוסוי, כי הפעולה היא הוכחה נוספת לתסכול, לחולשה ולחוסר האונים של ישראל וכי אין ספק שהיא תשלם את המחיר על הפשע הזה (תסנים, 25 בדצמבר 2023).
  • שר החוץ האיראני, חסין אמיר עבדאללהיאן, התייחס להריגת מוסוי בחשבון ה-X שלו (25 בדצמבר 2023) וכתב, כי “תל אביב ממתינה לספירה קשה לאחור”.
  • דובר משרד החוץ האיראני כנעאני גינה את הריגתו של מוסוי והדגיש, כי איראן שומרת לעצמה את הזכות להגיב בזמן ובמקום המתאימים (איסנ”א, 25 בדצמבר 2023).
  • דובר משרד ההגנה האיראני, רצ’א טלאא’י-ניכ (Reza Talaei-Nik), אמר במסיבת עיתונאים בטהראן, כי התגובה להריגת מוסוי תתבצע בנחישות וביעילות בזמן, במקום ובשיטה המתאימים (פארס, 26 בדצמבר 2023).
  • ראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים האיראנים, מחמד באקרי (Mohammad Bagheri), אמר, כי “ראשיה הפושעים של ישראל” עשו טעות אסטרטגית בהריגת מוסוי. הוא ציין, כי אין ספק שפשעיהם לא יישארו ללא מענה ושדמם של החללים יאיץ את חיסולה של ישראל (תסנים, 26 בדצמבר 2023).
  • דובר משמרות המהפכה, רמצ’אן שריף (Ramazan Sharif), אמר במסיבת עיתונאים, כי תגובת איראן להריגת מוסוי תהיה מורכבת מפעולה ישירה ומפעולה מצד “חזית ההתנגדות”. הוא ציין, כי התמודדות איראן עם ישראל היא תהליך מתמשך ולא התנגשות רגעית ונקודתית (אנתח’אב, 27 בדצמבר 2023).

• • בעקבות הריגתם של חמשת חברי משמרות המהפכה בסוריה, כתב נשיא איראן ראיסי בהודעה שפרסם, כי המשך “פעולות הטרור” מצד ישראל מעיד על כישלונה הגובר בהשגת מטרותיה ועל חוסר האונים שלה אל מול “לוחמי חזית ההתנגדות”. הוא הדגיש, כי הפעולה לא תישאר ללא מענה מצד איראן (אירנ”א, 20 בינואר 2024).
  • חבר ועדת המג’לס לביטחון לאומי ולמדיניות חוץ, אסמאעיל כות’רי (Esmail Kowsari), הצהיר, כי על ישראל לצפות לתגובה חריפה בזמן ובמקום שייקבעו על ידי איראן וכי ידיה של איראן מגיעות אפילו לתל אביב ומעבר לכך (didbaniran, 20 בינואר 2024).
  • דובר משרד החוץ האיראני כנעאני גינה את הריגתם של קציני משמרות המהפכה ואמר, כי איראן שומרת לעצמה את הזכות להגיב ל”טרור המאורגן של המשטר הציוני המזויף” בזמן ובמקום המתאימים (אירנ”א, 20 בינואר 2024).
• במהלך ינואר 2024 דווח על שתי פעולות איראניות, שהתרחשו ככל הנראה בתגובה לפעולות המיוחסות לישראל:
  • ב-17 בינואר 2024 דיווחה רשת אלמיאדין, המזוהה עם חזבאללה, כי משמרות המהפכה תקפו ב-4 בינואר 2024 שתי ספינות בבעלות ישראלית באוקיינוס ההודי בתגובה להתנקשות בחייו של סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס, צאלח אלעארורי, ולהתנקשות בחיי סיד רצ’י מוסוי. לפי הדיווח, הספינה Chem Cilicon, שבבעלות חברת Ace, ששטה תחת דגל ליבריה, והספינה Pacific Goll, השייכת לחברת Eastern, הותקפו בידי משמרות המהפכה: האחת צפון-מערבית לאיים המלדיביים והשנייה במרחק 200 מייל מחופי הודו.
  • בליל ה-16 בינואר 2024 ביצעו משמרות המהפכה מתקפת טילים בליסטיים משולבת נגד יעדים באזור אדלב שבצפון-מערב סוריה ובאזור ארביל שבצפון עיראק. בהודעות מטעם משמרות המהפכה נאמר, כי המתקפות בוצעו בתגובה לפעולות הטרור האחרונות של דאעש בכרמאן (4 בינואר 2024) ובראסכ (15 בדצמבר 2023) שבאיראן וכן בתגובה להתנקשויות המיוחסות לישראל במפקדי משמרות המהפכה ו”חזית ההתנגדות”. עוד נמסר בהודעות, כי בין היעדים שהותקפו היה מטה של “המוסד של המשטר הציוני בחבל כורדיסטאן שבעיראק”, ששימש לתכנון “פעולות ריגול וטרור באזור, במיוחד נגד איראן” (תסנים, 16 בינואר 2024).

הדילמה האיראנית לנוכח מדיניות הסיכולים

• אף כי לא ניתן לשלול אפשרות לתגובה חריפה יותר מצד איראן בעתיד, הרי שבשלב זה ניכר פער בין עוצמת האיומים מצד בכירים איראנים כנגד ישראל למימושם בפועל. פער זה נובע מהדילמה האיראנית לנוכח מדיניות הסיכולים המיוחסת לישראל. מצד אחד, איראן חותרת להגיב על הפגיעה באנשי משמרות המהפכה כדי לשמר את הרתעתה מול אויביה, ובראשם ישראל וארצות הברית. יתר על כן, היא שואפת להגיב באופן ישיר ולא באמצעות שלוחים. זאת, הן משום שהיא מחויבת להגיב בעצמה על פגיעה ישירה בנכסים איראנים והן משום שתגובה באמצעות שלוחים בעיצומה של המלחמה הנמשכת ברצועת עזה עלולה להיבלע ברעש המלחמה הכללי. לפיכך, במקרים בהם איראן רוצה להגיב על פגיעה ישירה בכוחותיה או באזרחיה, כדוגמת הריגת מפקדים בכירים איראנים בסוריה או פיגועי טרור בשטחה, היא מעדיפה לעתים לפעול באופן ישיר, ליזום פעולות התקפיות בעצמה ולא להתבסס על שלוחיה שינהלו את מלחמותיה שלה. מצד אחר, תגובה חריפה ישירה נגד ישראל, למשל באמצעות שיגור טילים או כלי טיס בלתי מאוישים באמצעות משמרות המהפכה לעבר ישראל (מאיראן, מסוריה או מעיראק), עלולה לסכן את איראן בגלישה לעימות צבאי ישיר עם ישראל ואולי אף עם ארצות הברית.
• ניתן לציין בהקשר זה דיווח, שהתפרסם ב-4 בינואר 2024 בניו יורק טיימס לפיו מנהיג איראן, עלי ח’אמנהאי, הנחה את מפקדי הצבא שלו לנקוט במדיניות של “סבלנות אסטרטגית” ולהימנע בכל דרך מהסלמה משמעותית, שתגרור את איראן לעימות צבאי ישיר עם ישראל או עם ארצות הברית. בנוסף על כך, איראן ניצבת בפני אילוצים מבצעיים ומודיעיניים המגבילים את יכולתה להגיב באופן ישיר, בין אם באמצעות תקיפה צבאית (בשל יכולות היירוט המתקדמות שבידי צה”ל) או באמצעות פיגועים נגד יעדים ישראלים ו/או יהודים בחו”ל.
• מענה אפשרי חלקי לדילמה האיראנית עשוי להיות בהעמקה נמשכת של מעורבות איראן ביהודה ושומרון בניסיון להגביר את הפעילות מגזרה זו כנגד ישראל. לאחרונה מסרו גורמים ביטחוניים בישראל, כי איראן ממשיכה להזרים כספים ליהודה ושומרון במטרה לממן הקמת תשתיות טרור ולדחוף לביצוע פיגועים נגד ישראל (וואלה, 21 בינואר 2024). הגברת הפעילות האיראנית ביהודה ושומרון מאז פרוץ המלחמה מהווה המשך ישיר למאמצים איראנים גוברים בשנתיים האחרונות להקמת תשתיות מודיעיניות בישראל וביהודה ושומרון, ביסוס תשתיות טרור במסווה של ארגונים אזרחיים והעברת חומרי נפץ באמצעות כלי טיס בלתי מאוישים.^[1]

התגברות הקולות התומכים בשינוי מדיניות התגובה האיראנית כלפי ישראל

• על רקע מדיניות הסיכולים של מפקדים במשמרות המהפכה המיוחסת לישראל, נשמעים לאחרונה קולות בתקשורת האיראנית הקוראים להחריף את מדיניות התגובה האיראנית כלפי ישראל ולשים קץ למדיניות “הסבלנות האסטרטגית” כדי להשיב את ההרתעה מולה:
  • ב-17 בינואר 2024 פרסם אתר החדשות רג’א ניוז, המזוהה עם המחנה הימני-רדיקלי באיראן, ריאיון נרחב עם הפרשן לעניינים אזוריים ובינלאומיים, עלי עבדי (Ali Abdi) בנוגע לאתגרים הביטחוניים הניצבים בפני איראן, ובכלל זה הריגתו של סיד רצ’י מוסוי והפיגוע בכרמאן. עבדי טען, כי הסבלנות האסטרטגית היא אסטרטגיית על, שרלוונטית להתנהלות “ציר ההתנגדות” בכללותו מול האויב, ואין לאמץ אותה בהקשר לפגיעה ישירה בביטחונה הלאומי של איראן, שמחייבת תגובה כדי להרתיע את האויב. עבדי הבחין בין פיגוע הטרור בכרמאן, שהיה לדבריו “פעולה טרוריסטית-ביטחונית” נגד ביטחונה הלאומי של איראן ובשטחה הריבוני, לבין הריגת מוסוי, שהייתה “פעולה צבאית” מחוץ לגבולות איראן במסגרת העימות הצבאי המתנהל בין ישראל ל”חזית ההתנגדות”. הוא הדגיש, כי אין משמעות הדבר שלא צריך לנקום את מותו של מוסוי, אך פעולה כזו מחייבת תגובה שונה. הוא הוסיף, כי איראן מנהלת שני סוגים של מערכות נגד ישראל: מערכה צבאית בשיתוף פעולה עם “חזית ההתנגדות” ומערכה ביטחונית-מודיעינית ישירה. לדבריו, יש לבחון כל מקרה לגופו ולהגיב בהתאם. כך, למשל, הריגתו של קאסם סלימאני לא התרחשה אומנם בשטח איראן, אך לא היה ניתן להימנע מתגובה ישירה להתנקשות בחייו בשל המשמעות החמורה של הפעולה.
  • עבדי הדגיש את הצורך בשימור ההרתעה וביצירת משוואה ביטחונית עם האויב והזהיר, כי אם יתאפשר לאויביה של איראן להכות בה, לא יהיה ניתן לקיים את הביטחון הלאומי. הוא הזהיר מפני החסרונות הכרוכים במדיניות הסבלנות האסטרטגית וטען שיש לנקוט בזהירות ביחס למדיניות זו, משום שהיא עלולה להפוך בקלות לתירוץ לחוסר מעש ולאדישות.

• במאמר פרשנות באתר תאבנאכ (21 בינואר 2024), נכתב כי הגיעה העת לשנות את מדיניות התגובה כלפי ישראל. במאמר נכתב, כי פעולותיה האחרונות של ישראל מבטאות עלייה חסרת תקדים ב”רמת עזות המצח של הציונים”. זאת, בשעה שישראל נמנעת מלקחת אחריות על פעולות אלה כדי לשמר את מרחב ההכחשה ולצמצם את הסיכון שבתגובה מצד המדינות הנפגעות על ידה. האתר הזהיר, כי מדיניות הסיכולים של מפקדים ב”חזית ההתנגדות” התרחבה בשבועות האחרונים, הגיעה להיקף חסר תקדים ועלולה להתרחב אף יותר. לפיכך, כל גילוי של פייסנות בתגובה לתקיפות הישראליות עלול להעביר מסר שגוי לישראל ולבעלות בריתה במערב, כי המדינות שאזרחיהן נפגעים נמצאות בעמדת חולשה. הדבר עלול להביא למצב שבו לא תהיה כל ברירה אחרת למעט עימות ישיר כולל עם ישראל, וכתוצאה מכך גם עם ארצות הברית ובעלות בריתה. כדי שלא להגיע למצב זה, חובתה של כל מדינה, שמותקפת בידי ישראל, להעביר מסר ברור, שיגרום לה להבין שהסבלנות האסטרטגית אינה נובעת מחולשה. יש לכוון את תקיפות התגובה לאזורים רגישים בתל אביב, כדוגמת הקריה, כדי להעביר מסר שיהיה בו כדי לשנות את מערך השיקולים של ישראל.

• במאמר פרשנות באתר השמרני אלף (21 בינואר 2024) נכתב, כי המושג “סבלנות אסטרטגית” התפרש באיראן באופן שגוי ותורגם לאדישות ולחוסר תגובה. הדבר החדיר למוחו של האויב את התפיסה כי איראן אינה מסוגלת להגיב והוביל לסיכולים הסדרתיים מצד ישראל. גם המתקפה מצד משמרות המהפכה נגד “מטה המוסד” בארביל לא הספיקה כדי להרתיע את האויב מהמשך “פשעיו”, משום שאיראן העדיפה לאמץ סבלנות אסטרטגית. גם אם חלק מפעולותיה של ישראל נעשו בתגובה למצור סביב גבולותיה ולמהלומות שהיא סופגת מצד “קבוצות ההתנגדות”, אין בכך כדי לשלול את הצורך משינוי אסטרטגיה, שעלולה להוביל לתוצאות בלתי רצויות. עוד נכתב במאמר, כי אין לבלבל בין סבלנות אסטרטגית, שמשמעותה התנהלות רציונלית ונקיטת פעולה נחרצת בזמן המתאים, לבין פסיביות, שמאתגרת את ביטחונה ועוצמתה של איראן. סבלנות אסטרטגית אינה צריכה להוביל לחוסר מעש או למנוע את שחיקתם של קווים אדומים בפני האויב. יש להיזהר שלא להפוך את סבלנותה האסטרטגית של איראן לעניין צפוי מראש. מטרתה של הסבלנות האסטרטגית היא שיפור ההרתעה והעוצמה של איראן והחלשת האתגרים הביטחוניים הניצבים בפניה ויש להימנע מהפיכתה לגורם להיווצרות משברים רבים יותר. לפיכך, על איראן לבחון מחדש את האסטרטגיה הביטחונית שלה ולחולל שינוי יסודי במערך השיקולים של מדינות המערב, ובמיוחד של ישראל. הריגתם של “היועצים הצבאיים” האיראנים בסוריה מעידה על הצורך בתגובה נחרצת יותר כדי לרסק את הערכותיה של ישראל. המשך המדיניות הנוכחית יגרום לכך שהמפקדים הבכירים ימשיכו להיות חשופים לאיומים ושההרתעה האיראנית תקרוס.

• במאמר פרשנות, שהתפרסם ב-23 בינואר 2024 בעיתון השמרני וטן אמרוז (Vatan Emrooz), נכתב כי חרף החיסולים הנמשכים של מפקדים איראנים, איראן נמנעה עד כה מכניסה ישירה למלחמה נגד ישראל. לטענת היומון, זוהי עמדה הגיונית לחלוטין מצד הרפובליקה האסלאמית, אך יחד עם זאת, אין להזניח את דרישת דעת הקהל לנקמה ולתגובה קשה נגד הציונים. הבחירה אינה בין שתיקה לבין כניסה למלחמה. איראן יכולה להמשיך במדיניות נבונה של הימנעות ממלחמה, אך בו בעת להגיב בצורה ברורה והולמת לפגיעות הנמשכות מצד ישראל. בכל מקרה, יש להתחשב בדעת הקהל, להגן על יוקרתה של המדינה ובעיקר לשמר את כוח ההרתעה שלה. ישראל מנסה לגרור את איראן למלחמה באמצעות ההתנקשויות בחייהם של מפקדים איראנים ויש להימנע מכך, אך העדר תגובה הולמת תפגע בהרתעה אל מול האיומים הבאים.
• בתגובה לקולות הגוברים באיראן לשנות את מדיניות התגובה נגד ישראל, פרסם היומון הרפורמיסטי הם-מיהן (Hammihan, 18 בינואר 2024) מאמר פרשנות, שכותרתו: “סופה של הסבלנות האסטרטגית?”, שביטא הסתייגות מן הקריאות הנשמעות מצד חוגים רדיקליים באיראן בזכות התערבות ישירה במערכה נגד ישראל. במאמר נכתב, כי בעקבות חיסולו של סיד רצ’י מוסוי בסוריה ופיגוע הטרור בכרמאן, חידש הזרם הדוגל בהתערבות כזו את דרישתו לשים קץ למדיניות הסבלנות האסטרטגית והוא חותר לגייס את דעת הקהל באיראן לתמיכה בנקמה ישירה נגד ישראל. לטענת העיתון, גישה זו מנוגדת לדוקטרינת ההגנה האיראנית ולעקרון לפיו איראן אינה יוזמת מהלכים צבאיים התקפיים אלא במקרה של תוקפנות ישירה נגדה או כיבוש בשטחה. בהתאם לתפיסה זו, גם לאחר חיסולו של קאסם סלימאני בינואר 2020, הדגיש מפקד זרוע האוויר והחלל במשמרות המהפכה, אמיר-עלי חאג’יזאדה (Amir Ali Hajizadeh), כי ההתנקשות במפקד כוח קדס אינה מצדיקה כניסה למלחמה כוללת נגד ארצות הברית, שעלולה לגבות מאיראן מחיר כבד. העיתון הציג את דעתם של מומחים כי אין בידי איראן האמצעים הצבאיים והכלכליים הדרושים לניהול מלחמה רחבה וממושכת, לרבות נגד ישראל. לפיכך, ההחלטה האסטרטגית באיראן היא שלא להתערב באופן ישיר במלחמה, משום שכוחותיה הימיים והאוויריים אינם מסוגלים לפגוע באופן מדויק ומשמעותי בישראל ואילו יכולות הטילים וכלי הטיס הבלתי מאוישים העומדים לרשותה הם חלק מעתודות אסטרטגיות הנשמרות לצורך הגנה מפני תקיפה אפשרית. בתנאים אלה, כל פעולה התקפית איראנית מעבר לגבולות המדינה כרוכה בסיכונים משמעותיים.

^[1] ראו פרסום מרכז המידע למודיעין ולטרור מ-9 בפברואר 2023: "הצהרות בכירים איראנים בנוגע ליהודה ושומרון כביטוי להגברת מאמצי איראן להרחיב את השפעתה בזירה זו". ↑

מאמרים נוספים בתחום