עיקרים
- הפסקת האש בין ישראל לחמאס ברצועת עזה הושגה בשעה שאיראן ו”ציר ההתנגדות” שבהובלתה ניצבים בפני אתגרים משמעותיים מבית ובאזור, במיוחד לנוכח היחלשות הציר והשלכות “מלחמת 12 הימים” בינה לבין ישראל וארה”ב ביוני 2025.
- בכירים איראנים הביעו תמיכה עקרונית בהסכם הפסקת האש וטענו כי איראן תמכה לאורך השנתיים האחרונות בכל יוזמה שנועדה להביא לסיום המלחמה. עם זאת, הם הביעו ספק באשר למחויבות ישראל לעמוד בהסכם. בנוסף, הדגישו הבכירים כי ההחלטה על הפסקת האש התקבלה באופן בלעדי על ידי חמאס ללא כל מעורבות מצד טהראן. איראן גם דחתה את ההזמנה להשתתף בפסגת השלום בשרם אלשיח’ בטענה כי אינה יכולה להשתתף עם מי שתקף אותה במהלך “מלחמת 12 הימים”.
- התקשורת הממסדית באיראן הציגה את סיום המלחמה כניצחון אסטרטגי של חמאס והפלסטינים שהעלו מחדש את הסוגיה הפלסטינית לראש סדר היום העולמי וכתבוסה קשה לישראל שלא השיגה את יעדיה ונחלשה מבחינה צבאית, כלכלית, חברתית ובינלאומית.
- לפני הפסקת האש ולאחריה, הדגישו בכירים ואמצעי תקשורת באיראן כי חרף האתגרים והלחצים שבפניהם ניצבים הרפובליקה האסלאמית והציר הפרו-איראני באזור, אין בכוונת טהראן לנטוש את בעלי בריתה. הם עמדו על חשיבות המשך “ההתנגדות” והתמיכה האיראנית בה. במקביל, איראן מוסיפה להעביר סיוע, לרבות אמצעי לחימה, לשלוחיה באזור, ובכלל זה לארגוני הטרור ביהודה ושומרון, לחזבאללה ולחות’ים.
- להערכתנו, סיום המלחמה ברצועת עזה לא צפוי לחולל שינוי משמעותי במדיניות איראן או לשים קץ למאמציה להרחיב את השפעתה בזירה הפלסטינית ולהמשיך בהעברת סיוע לחמאס ולשאר ארגוני הטרור הפלסטיניים. להערכת טהראן, המשך נוכחות חמאס ברצועת עזה וביהודה ושומרון עשוי לספק לה גם בעתיד הזדמנויות לשיקום יכולות התנועה ולשימור חלק מההשפעה האיראנית חרף המגבלות המבצעיות, הלוגיסטיות והכלכליות המגבילות את המשך הסיוע שאיראן יכולה להעניק לארגוני הטרור הפלסטיניים. במקביל, איראן צפויה להמשיך את התמיכה בשאר מרכיבי “ציר ההתנגדות” באזור, ובראשם חזבאללה שנמצא בעיצומו של תהליך שיקום על אף תקיפות צה”ל והדרישה להתפרקות הארגון מנשקו והחות’ים שמנצלים את הפסקת האש ברצועת עזה להמשך הצטיידות באמצעי לחימה ושיפור היכולות ההתקפיות.
תגובות להפסקת האש ברצועת עזה
ההנהגה האיראנית
- הפסקת האש בין ישראל וחמאס ברצועת עזה הושגה בשעה שאיראן ניצבת בפני אתגרים משמעותיים מבית ובאזור, במיוחד לאור היחלשות הציר והשלכות “מלחמת 12 הימים” בינה לבין ישראל וארה”ב ביוני 2025. בכירים איראניים הביעו תמיכה עקרונית בהסכם וטענו כי איראן תמכה לאורך השנתיים האחרונות בכל יוזמה לסיום המלחמה. עם זאת, הם הביעו ספק בנוגע למחויבות ישראל לעמוד בהסכם. כמו כן, הדגישו הבכירים כי ההחלטה בנוגע להפסקת האש התקבלה באופן בלעדי על ידי חמאס, ללא מעורבות כלשהי מצד טהראן:
- בתגובת משרד החוץ האיראני להפסקת האש נאמר כי הרפובליקה האסלאמית תמיד תמכה בכל צעד ויוזמה שיבטיחו את “עצירת מלחמת רצח העם, נסיגת החיילים הכובשים, כניסת סיוע הומניטרי, שחרור האסירים הפלסטינים ומימוש זכויות היסוד של העם הפלסטיני”. עוד נכתב כי איראן ניצלה בשנתיים האחרונות את כל יכולותיה הדיפלומטיות, במיוחד ברמה האזורית ובמסגרת הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי והאו”ם, כדי ללחוץ על ישראל ותומכיה לעצור את “רצח העם”. משרד החוץ האיראני הדגיש את אחריות הקהילה הבינלאומית למנוע את הפרת ההסכם מצד ישראל וקרא לה להפגין ערנות מול “התחבולות והפרת ההסכמים” שלה. המשרד הדגיש כי “עצירת הפשעים ורצח העם” ברצועת עזה אינה פוטרת את המדינות והארגונים הבינלאומיים מאחריותם למלא את חובתם החוקית, האנושית והמוסרית להעמיד לדין את האחראים והמבצעים של “פשעי המלחמה, רצח העם והפשעים נגד האנושות” ברצועת עזה (אתר משרד החוץ האיראני, 9 באוקטובר 2025).
- שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ׳י, אמר כי איראן תומכת בכל תוכנית שתוביל להפסקת “הפשעים” ברצועת עזה, אך הוסיף כי אין כל אמון ב”משטר הציוני”. הוא הדגיש שהמצב בשטח נותר קשה ושמחצית משטח רצועת עזה עדיין נמצא בשליטת “המשטר הכובש”. לדבריו, ההחלטה על הפסקת אש התקבלה בידי ארגוני “ההתנגדות” עצמם וכי הרפובליקה האסלאמית תמשיך לתמוך בתהליך במסגרת החלטות אלה (הטלוויזיה האיראנית, 11 באוקטובר 2025). לאחר מימוש השלב הראשון בהסכם, אמר עראקצ’י כי איראן עוקבת בקפידה אחר התוכניות לסיום “ההרג ורצח העם” ברצועת עזה. הוא ציין כי הפסקת “הפשעים” תתקבל בברכה על ידי כולם, אך הדרך היחידה לפתרון לסוגייה הפלסטינית היא סיום “הכיבוש” ומימוש זכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית (מהר, 16 באוקטובר 2025).

שר החוץ האיראני (רשות השידור האיראנית, 26 בספטמבר 2025)
-
- מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, עלי לאריג’אני, העלה על נס את “ניצחון ההתנגדות”. הוא ציין כי טקס קבלת הפנים “המפואר” של האסירים הפלסטינים המשוחררים על ידי “העם האמיץ והמדוכא של פלסטין” מוכיח איזה צד ניצח. לדבריו, “המשטר הציוני” רואה בתמונות כיצד לאחר שנתיים של “הרג אכזרי”, מעמד חמאס ו”ההתנגדות” רק התעצם בלב העם (חשבון X של לאריג’אני, 14 באוקטובר 2025).
- יו”ר המג’לס, מחמד באקר קאליבאף, אמר כי איראן תומכת בכל יוזמה שתביא לסיום “הפשעים במלחמה ורצח העם בעזה”, כל עוד היא נתמכת בידי העם הפלסטיני. הוא ציין כי הפסקת “רצח העם”, סיום “התוקפנות והכיבוש” ברצועת עזה, הסרת “המצור”, פתיחת המעברים והכנסת סיוע הומניטרי לרצועה מהוות דרישות דחופות של העם הפלסטיני וארגוני “ההתנגדות” ונתמכות באופן מלא על ידי איראן. קאליבאף הוסיף כי הפסקת האש היא תבוסה לתוכניות ראש הממשלה נתניהו, וכי בסופו של דבר ישראל וארה”ב נאלצו להודות בתבוסתן ולחתום על הפסקת אש מבלי להשיג אף אחת ממטרותיהן המוצהרות. עוד אמר קאליבאף, כי “הפושעים הישראלים מבודדים ושנואים ופלסטין גאה וחופשיה” (אירנ”א, 12 באוקטובר).

יו”ר המג’לס (snn.ir, 8 באוקטובר 2025)
-
- דובר משרד החוץ האיראני, אסמאעיל בקאא’י, גינה את “ההפרות המתמשכות של הסכם הפסקת האש מצד המשטר הציוני”, וכן את סירובה של ישראל לפתיחתו מחדש של מעבר רפיח. הוא ציין כי האחריות ל”הפרות” אלה מוטלת על המדינות הערבות להסכם וקרא לקהילה הבינלאומית לנקוט צעדים יעילים כדי לאלץ את ישראל להפסיק את “פשעיה” ולסגת מהרצועה, וכן לפעול לאספקת סיוע לפלסטינים ולהעמדת ישראל לדין (אתר משרד החוץ האיראני, 18 באוקטובר 2025).
- בתוך כך, איראן דחתה את ההזמנה להשתתף בפסגת השלום בהובלת נשיא ארה”ב, דונלד טראמפ, שהתקיימה בשרם אלשיח’ ב-13 באוקטובר 2025. דובר משרד החוץ האיראני בקאא’י אמר כי הנושא נבחן בקפידה ובסופו של דבר התקבלה החלטה המשרתת את האינטרסים של המדינה. הוא טען כי תפקידה האזורי של איראן אינו נמדד בהשתתפות או בהיעדרות מאירוע מסוים. בקאא’י הוסיף כי איראן הייתה אחת המדינות הפעילות ביותר בכל הנוגע ל”מעקב אחר הפשעים בעזה” בשנתיים האחרונות וכי היא תמשיך בפעילותה בסוגיה (אתר משרד החוץ האיראני, 13 באוקטובר 2025). קודם לכן, אישר שר החוץ האיראני עראקצ’י כי איראן לא תשלח נציג לפסגה. הוא ציין, כי הנשיא, מסעוד פ’זשכיאן, והוא אינם יכולים לתקשר עם מי שתקפו את איראן וממשיכים לאיים ולהטיל עליה סנקציות. עם זאת, הוא הודה לנשיא מצרים, עבד אלפתאח אלסיסי, על ההזמנה והדגיש כי איראן תומכת בכל יוזמה שתביא לסיום “רצח העם” הפלסטיני ותבטיח את נסיגת הכיבוש” (חשבון X של עבאס עראקצ’י, 12 באוקטובר 2025).
התקשורת האיראנית
- התקשורת הממסדית באיראן הציגה את סיום המלחמה ברצועת עזה כניצחון אסטרטגי של חמאס והפלסטינים וכתבוסה קשה עבור ישראל, כאשר המאמרים הדגישו כי מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 הצליחו להעלות מחדש את הסוגיה הפלסטינית לראש סדר היום הבינלאומי:
- עוד בטרם הוכרז על הפסקת האש ברצועת עזה, פרסם האתר הרשמי של מנהיג איראן מאמר מערכת לציון יום השנה השני למתקפת חמאס נגד ישראל. במאמר נכתב כי שנתיים לאחר “מבול אלאקצא”, ברור יותר מאי-פעם שפעולה זו לא היתה טעות אלא החלטה אסטרטגית, שנועדה לשמור על קיומו וזהותו של העם הפלסטיני מול פרויקט שמטרתו היתה מחיקתה ההדרגתית של “פלסטין” ממפת האזור וכן יוזמות, כגון נרמול היחסים בין ישראל למדינות ערב, שהפכו את “המשטר הציוני” למוקד הסדר האזורי החדש. עוד נכתב כי השלכותיה של מתקפת חמאס לא היו רק צבאיות אלא גם פוליטיות, חברתיות ונפשיות: הסוגיה הפלסטינית, שעד אוקטובר 2023 נדחקה לשוליים בשל הנורמליזציה והעסקאות הכלכליות באזור, שבה למרכז התודעה העולמית; בשנתיים האחרונות מיליוני בני אדם בעולם יצאו לרחובות כדי לתמוך בעם הפלסטיני ומספר מדינות אירופיות, שבעבר נחשבו לבעלות בריתה הקרובות ביותר של ישראל, הכירו במדינת “פלסטין”; במקביל, ישראל מתמודדת עם משבר לגיטימציה ועם האשמות ב”פשעי מלחמה”. במאמר נטען ניתן לומר כי “מבול אלאקצא” לא היה רק פעולה צבאית אלא נקודת מפנה היסטורית, ששינתה את מהלך הסוגייה הפלסטינית בעולם (אתר מנהיג איראן, 5 באוקטובר 2025).
- ביומון השמרני “ג’ואן” נכתב כי תמונות שחרורם של 2,000 אסירים פלסטינים מעידות על ניצחון הסדר החדש, שאיראן ובעלות בריתה כפו על האזור באמצעות “ההתנגדות”. צוין כי הסדר האזורי החדש הוא תוצאה של שינוי מאזן הכוחות לטובת “ציר ההתנגדות” ואיראן ולרעת השחקנים המסורתיים, כמו ישראל וסעודיה. במאמר נכתב: “עזה היתה נס שהבקיע לא רק את הים אלא את העולם ואמונותיו…היא יצאה מן האש שלמה והרחיבה את ערי העולם על ראשי מגני הציונות” (ג’ואן, 14 באוקטובר 2025).
- במאמר שהתפרסם בסוכנות הידיעות “תסנים”, המזוהה עם משמרות המהפכה, נכתב כי “מבול אלאקצא” היה מכה אסטרטגית לתהליך הנורמליזציה של כמה ממדינות ערב עם ישראל והשיב את הסוגייה הפלסטינית למרכז סדר היום של “המצפון העולמי”. במאמר נטען כי לא ניתן לראות במבצע רק אירוע צבאי אלא נקודת מפנה היסטורית וחברתית ששינתה את מאזן הכוחות ב”פלסטין” ובעולם האסלאמי. המבצע גם סימל חזרה למושג המקורי של “ההתנגדות”, שאינה רק תגובה לתוקפנות יומיומית אלא נטילת יוזמה בקביעת זמן ומקום המערכה. המאמר פירט את ההישגים המרכזיים של המלחמה ברצועת עזה: שבירת ה”הנדסה התודעתית” של מערכות התעמולה ורשתות התקשורת במערב שגרמו לציבור העולמי להיות אדיש כלפי המצב ב”פלסטין” או לראות את התוקפן כקורבן; חיזוק הלגיטימיות המוסרית והפוליטית של “ההתנגדות” באזור ובעולם כולו וחיזוק ההבנה ששחרור אינו תלוי בכוחות זרים; יצירת זיקה בין המאבק הפלסטיני לפעילות הגלובלית והצגת “ההתנגדות” הפלסטינית כהמשך ישיר של המאבק העולמי נגד גזענות ואימפריאליזם; והשפעה על מאזן הכוחות האזורי בעקבות “כישלונה” הצבאי, הביטחוני, החברתי והכלכלי של ישראל ב-7 באוקטובר 2023 ובמהלך המלחמה עצמה ובעקבות האטת תהליך הנורמליזציה בין ישראל לעולם הערבי (תסנים, 11 באוקטובר 2025).

“מבול אלאקצא: חזרת פלסטין לסדר העדיפויות של המצפון העולמי” (תסנים, 11 באוקטובר 2025)
-
- לעומת זאת, במאמר חריג שהתפרסם ביומון “ג’מהורי-י אסלאמי” המזוהה עם המחנה הפרגמטי באיראן, נכתב כי “מבול אלאקצא” היה טעות. המאמר פירט את ההשלכות החמורות שנגרמו לאיראן ול”חזית ההתנגדות” בעקבות מתקפת חמאס על ישראל, בהן: השמדת רצועת עזה, קריסת משטר אלאסד בסוריה ונסיגתה מהחזית האנטי-ציונית, הפגיעה הקשה בלבנון ובחזבאללה, ההפסדים שנגרמו לחות’ים בתימן והנזק שנגרם לאיראן במלחמת 12 הימים. עוד נכתב כי ישראל לא הצליחה אומנם להשיג את מטרותיה המוצהרות של השמדת חמאס ושחרור החטופים, הפכה לשנואה בעולם וספגה אבדות במלחמה עם איראן. עם זאת, לא ניתן לזהות מנצח ברור מאירועי השנתיים האחרונות (ג’מהורי-י אסלאמי, 12 באוקטובר 2025).
קשרי איראן עם “ציר ההתנגדות” על רקע הפסקת האש
- המלחמה ברצועת עזה סיפקה לאיראן הזדמנות לממש את תפיסת “התלכדות הזירות” ולהפעיל באופן מתואם ובו-זמנית מספר זירות פעולה נגד ישראל וארה”ב. עם זאת, המלחמה גם חשפה את מגבלות כוחה של איראן בהפעלת כלל היכולות שעומדות לרשות הציר הפרו-איראני באזור. איראן לא הצליחה לממש באמצעות רשת השלוחים שלה את שני יעדיה המרכזיים: הפסקת הלחימה ברצועת עזה כדי לצמצם את מחיר הפגיעה בחמאס, והפעלת לחץ על ארה”ב כדי שתחדל מתמיכתה בישראל ותלחץ עליה לסיים את המלחמה.
- חמור מכך, המלחמה ברצועת עזה הציבה לראשונה איום משמעותי על עצם שרידות חמאס, המהווה רכיב חשוב (אף כי לא המרכזי) בציר הפרו-איראני, ופגעה קשות בחזבאללה, המשמש נכס אסטרטגי מרכזי של איראן באזור. סיכול רוב צמרת הארגון, ובראשה חסן נצראללה, והפגיעה הקשה בכוחו הצבאי הציבו איום משמעותי על הפרויקט האזורי החשוב ביותר, אותו טיפחה איראן במשך עשרות שנים, ושללו ממנה במידה רבה את היכולת להרתיע את ישראל ולהגיב לה במקרה של תקיפת מתקני הגרעין האיראניים, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בהימנעות חזבאללה מפתיחת חזית נוספת במהלך “מלחמת 12 הימים” ביוני 2025. יתר על כן, תפיסת השלוחים, שנועדה לבלום את האיומים על ביטחונה הלאומי של איראן הרחק ככל האפשר מגבולותיה באמצעות הפעלת שלוחים, לא מנעה בסופו של דבר מישראל ומארה”ב לתקוף אותה באופן ישיר.[1]
- אף על פי כן, הצהרות הבכירים באיראן והשיח בתקשורת האיראנית בחודשים האחרונים, עוד בטרם הסתיימה המלחמה ברצועת עזה, מעידים על כך שאיראן אינה מתכוונת לנטוש את בעלי בריתה באזור:
- בהודעת משמרות המהפכה לרגל יום השנה לסיכול מנהיג חמאס, אסמאעיל הניה, נאמר כי “מבול אלאקצא” לא היה רק אירוע בודד, אלא אסכולה ואסטרטגיית פעולה לקביעת גורל שדה הקרב, חרף “המזימות השטניות” להקמת שתי מדינות (תסנים, 2 באוגוסט 2025). בהודעת הארגון לרגל יום השנה לציון מותם של חסן נצראללה ושל בכירי חזבאללה בתקיפת ישראל בבירות נאמר כי “ההתנגדות” אינה מוסד, שניתן לפרק בתהליכים פוליטיים וביטחוניים, אלא זהות, רעיון ותרבות המושרשים בקרב עמי האזור. לפי משמרות המהפכה, תוכניות “הציונים” והאמריקאים להחליש או להשמיד את “ההתנגדות” נכשלו פעמים רבות, וגם הפעם לא יביאו אלא ביזוי והשפלה לאויבים. “ההתנגדות” לא רק שלא נחלשה, אלא אף מתחזקת והופכת לגורם אזורי בולט יותר. בהודעה נאמר, כי משמרות המהפכה ימשיכו בתמיכתם ב”ציר ההתנגדות” ורואים בהמשך הדרך עד לחיסול הכיבוש ושחרור ירושלים משימה אלוהית, לאומית ובלתי ניתנת לעצירה (ח’בר אונליין, 27 בספטמבר 2025).
- במאמר פרשנות בסוכנות הידיעות “תסנים” נכתב כי “חזית ההתנגדות” באזור עדיין מספקת לאיראן קלף מנצח נגד ישראל וארה”ב. לטענת תסנים, היתרון המרכזי של החזית נעוץ בכוח הקרקעי הניכר שעומד לרשותה. סוכנות הידיעות הביאה כדוגמה את כינונה של קבוצת ההתנגדות האסלאמית בסוריה (“אולי אלבאס”), מיליציה חדשה הנתמכת על ידי איראן, שהופיעה בינואר 2025 ונטלה אחריות על שיגור רקטה לעבר ישראל ביוני 2025 (תסנים, 10 באוגוסט 2025).[2]
- בביקורו בלבנון באוגוסט 2025, הצהיר מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, עלי לאריג’אני, כי “ההתנגדות” מהווה נכס לאומי של לבנון ושל כלל המדינות האסלאמיות. הוא ציין כי “ההתנגדות” לא נוצרה בהנחיה של זרים ולא תיעלם בהנחיה כזו, וכי מדינות מחוץ ללבנון אינן צריכות להנחות את לבנון מה לעשות (תסנים, 13 באוגוסט 2025). גם במהלך ביקור בקברו של נצראללה, הדגיש לאריג’אני את תמיכת איראן ב”התנגדות”. לדבריו, איראן אינה מתערבת בענייניהן הפנימיים של מדינות אחרות, אך תמיד תתמוך בתנועות “ההתנגדות” (תסנים, 13 באוגוסט 2025).

לאריג’אני בקברו של נצראללה (ג’מאראן, 14 באוגוסט 2025)
-
- שר החוץ האיראני עראקצ’י ציין כי שלום באזור יהיה פחות יציב ללא נשק “ההתנגדות” וכי אם לא יהיה בידיה נשק, שום כוח אחר לא יוכל לבלום את “שאיפת ההגמוניה” של ישראל באזור. לדבריו, ניסיון השנים האחרונות הוכיח כי “ההתנגדות” היא הדבר היחיד שיכול לעמוד בפני “המשטר הציוני” ולייצר הרתעה מולו (הטלוויזיה האיראנית, 14 באוגוסט 2025). בריאיון נוסף אמר עראקצ’י כי איראן תמיד תמכה בחזבאללה וכי נשק “ההתנגדות” הצליח עד כה לבלום את שאיפותיה של ישראל ובמקרה של גילוי חולשה, תגבר תעוזתה של ישראל (הטלוויזיה האיראנית, 11 בספטמבר 2025).
- יועצו הבכיר לעניינים בינלאומיים של מנהיג איראן, עלי-אכבר ולאיתי, אמר בכינוס “הפורום העולמי להתעוררות אסלאמית” בטהראן כי יש לתמוך באופן מלא ב”התנגדות העם הפלסטיני”. הוא קרא להמשך “ההתנגדות” עד ל”שחרורה המלא של פלסטין: מן הירדן ועד הים התיכון” (תסנים, 9 בספטמבר 2025).
- מפקד כוח קדס במשמרות המהפכה, אסמאעיל קאא’ני, התייחס בריאיון להתפתחויות בחזבאללה מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023. בהתייחסו לסוגיית פירוק חזבאללה מנשקו, אמר קאא’ני כי תוכנית “המשטר הציוני” לפרק את הארגון מנשק נובעת מחוסר יכולתו להשיג את מטרותיו באמצעות פעולות צבאיות. הוא הדגיש, כי “המשטר הציוני” אינו יכול לחסל את “ההתנגדות” משום שהיא כמו חרב, שככל שמשחיזים אותה, היא נהיית חדה יותר (הטלוויזיה האיראנית, 3 באוקטובר 2025).

מפקד כוח קדס (תסנים, 3 באוקטובר 2025)
- במקביל, ממשיכה איראן במאמציה להעביר סיוע, לרבות אמצעי לחימה, לשלוחיה באזור חרף הלחצים והאילוצים הניצבים בפני הרפובליקה האסלאמית ו”ציר ההתנגדות”.
הסיוע לפלסטינים
- מאז שנת 2014 היוותה איראן את המשענת האסטרטגית העיקרית של חמאס. התמיכה של איראן כללה סיוע צבאי (אמצעים והכשרה) וסיוע כספי של מאות מיליוני דולרים להנהגת התנועה ולזרוע הצבאית שלה, כולל לקראת מתקפת ה-7 באוקטובר 2023.[3] ההערכה היא כי איראן צפויה למלא תפקיד גם בסיוע לשיקום הזרוע הצבאית של חמאס לאחר סיום המלחמה ברצועת עזה, על אף הדרישה לפירוק התנועה מנשקה כחלק מהשלב השני של הסכם הפסקת האש.[4]
- לצד הסיוע לחמאס ברצועת עזה, ממשיכה איראן במאמצים להבריח אמצעי לחימה ליהודה ושומרון בניסיון להצית חזית נוספת נגד ישראל.[5] באוקטובר 2025, נמסר כי שירות הביטחון הכללי (שב”כ) וצה”ל סיכלו הברחה גדולה של אמצעי לחימה מתקדמים שמקורם באיראן ויועדו לפעילי טרור ביהודה ושומרון. צוין כי המשלוח הכיל אמצעי לחימה “מפרי איזון”, בהם 15 רקטות נגד טנקים (נ”ט), 29 מטעני כלימגור (מטעני נפץ), רחפנים בעלי יכולת הטלת מטענים, רימוני יד, מקלעים ואקדחים. עלפי ההודעה, למשלוח אחראים אגף המבצעים המיוחדים של משמרות המהפכה ויחידת המבצעים המיוחדים בכוח קדס (תקשורת שב”כ ודובר צה”ל, 8 באוקטובר 2025).

אמצעי הלחימה שנתפסו (תקשורת שב”כ, 8 באוקטובר 2025)
הסיוע לחזבאללה
- הפלת משטר אלאסד בסוריה בדצמבר 2024 והחלטת ממשלת לבנון לעצור את הטיסות מאיראן ללבנון מאז פברואר 2025 פגעו קשה בנתיבים היבשתיים והאוויריים ששימשו את איראן להעברת אמצעי לחימה, טכנולוגיות וסיוע פיננסי לחזבאללה.[6] עם זאת, איראן וחזבאללה המשיכו במאמצים להמשיך בהברחות על אף הקשיים במאמץ לשקם את היכולות הצבאיות של הארגון:[7]
- דווח כי איראן החלה להשתמש בכלי רכב קטנים כדי להבריח נשק לחזבאללה דרך שטח סוריה, לאחר שבעבר הסתמכה על משאיות גדולות. לפי הדיווח, חזבאללה הצליח בדרך זו להבריח טילים נגד טנקים מסוג קורנט ונשק מתקדם לתוך שטח לבנון (וול סטריט ג’ורנל, 17 ביולי 2025).
- דווח כי איראן ביקשה באוגוסט 2025 מבכיר עיראקי להעניק לה הקלות יוצאות דופן במעבר הגבול אלקאא’ם שבין עיראק לסוריה כדי להעביר לחזבאללה משלוחי כסף דרך שטח סוריה. עוד נמסר כי גורמים ביטחוניים בסוריה ובלבנון עקבו אחר ניסיונות איראניים גוברים להעביר סיוע לחזבאללה על רקע הלחץ המופעל על הארגון להתפרק מנשקו. בכירים ב”מסגרת התיאום” השיעית בעיראק מסרו כי איראן הודיעה למנהיגי הפלגים לחפש דרכים חדשות לבנות מחדש את יכולות חזבאללה (אלשרק אלאוסט, 5 בספטמבר 2025).
- במהלך אוקטובר 2025, סיכלה מנהלת ביטחון הפנים ניסיון הברחה של טילים נגד טנקים מסוג קורנט באזור אלקציר שבגבול עם לבנון, וסוכל גם ניסיון הברחת נשק “בינוני וכבד” בעיר חמץ (ערוץ הטלגרם של משרד הפנים הסורי, 11 באוקטובר 2025; אלערביה, 12 באוקטובר 2025). גם כוחות צה”ל סיכלו ניסיון הברחת אמצעי לחימה מסוריה ללבנון דרך אזור החרמון (דובר צה”ל, 18 באוקטובר 2025).
הסיוע לחות’ים
- ב-27 ביוני 2025, יירטו כוחות ההתנגדות הלאומיים התימנים (NRF), אשר פועלים בדרום תימן ונתמכים על ידי המערב, כלי שיט שנשא יותר מ- 750 טון של אמצעי לחימה וציוד צבאי שהוסוו כציוד אזרחי. נמסר כי בין השאר התגלו מאות טילי שיוט, טילים נגד מטוסים, טילים נגד ספינות, ראשי נפץ מתקדמים, מאות מנועי כלי טיס בלתי מאוישים (כטב”מים), רכיבים לצורך הגנה אווירית, מערכות מכ”ם וציוד תקשורת. עוד התגלה כי ספרי ההדרכה המצורפים לציוד היו בשפה הפרסית ורבות מהמערכות שנתפסו יוצרו על ידי חברה המסונפת למשרד ההגנה האיראני, אשר נתון לסנקציות אמריקאיות.
- בהמשך לכך, אנשי הצוות של הספינה חשפו את קיומה של רשת הברחות רחבה המנוהלת על ידי משמרות המהפכה האיראניים בשיתוף עם החות’ים מאז שנת 2013, ואשר פועלת במדינות רבות במזרח התיכון ובאפריקה, כגון לבנון, סוריה, ירדן, עומאן, סומליה וג’יבוטי (חשבון X של זרוע המדיה הצבאית של הממשלה התימנית “הלגיטימית”; תקשורת תימנית, 10-9 באוגוסט 2025).[8]
- בהקשר זה, ב-2 באוגוסט 2024, תפסו הרשויות בדרום תימן משלוח אמצעי לחימה בתוך 58 מכולות במשקל של יותר מ- 2,500 טון שהיו על סיפון אוניית מטען מסחרית שהייתה בדרכה מנמל ג’יבוטי לנמל אלחדידה, אולם נאלצה לסטות לנמל עדן בשל איסור הכניסה לנמל אלחדידה לאחר התקיפות הישראליות. נמסר כי המשלוח כלל נשק וציוד צבאי רב כגון כטב”מים וציוד לייצורם ולשיגורם, מנועי סילון, ציוד תקשורת, מעקב וריגול, וציוד לייצור כלי נשק וחלקי חילוף (האתר הרשמי של הכוחות המזוינים הדרומיים ואתר דיפנס ליין, 2 באוקטובר 2025).[9]
- ב-22 באוקטובר 2025, תפסו הכוחות הנאמנים לממשלה המוכרת של תימן ספינה איראנית שנשאה נשק ומוצרים מתוצרת איראנית, ובהם טילי קורנט וחלקי חילוף של כטב”מים. נמסר כי הספינה יצאה מנמל בנדר עבאס והיתה בדרכה לאזורים שבשליטת החות’ים בקרבת באב אלמנדב וכי נעצרו שמונת אנשי הצוות שהיו עליה (האתר הרשמי של הכוחות המזוינים הדרומיים, 22 באוקטובר 2025).
[1] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 3 ביולי 2025: "“ציר ההתנגדות” והמערכה הצבאית בין ישראל לבין איראן".
[2] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 1 בספטמבר 2025: "דרום סוריה כאיום טרור על ישראל: “חזית ההתנגדות האסלאמית בסוריה” כמקרה בוחן".
[3] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 17 בנובמבר 2024: "הסיוע האיראני לחמאס ולרצועת עזה, כפי שעולה מחומרי שלל שנתפסו ברצועת עזה".
[4] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 23 באוקטובר 2025: "עתיד נשק חמאס ומאמצי שיקום הזרוע הצבאית בעקבות הפסקת האש ברצועת עזה".
[5] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 19 בדצמבר 2024: "הברחות אמצעי לחימה מאיראן דרך סוריה וירדן, כפי שעולה ממסמכי שלל ומסיכולים בשטח".
[6] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 22 במאי 2025: "אתגרי חזבאללה לאחר הפסקת האש והמערכה נגד ישראל".
[7] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 22 באוקטובר 2025: "מאמצי השיקום של חזבאללה לנוכח פעילות צה”ל לאכיפת הפסקת האש בלבנון".
[8] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 18 באוגוסט 2025: "הסיוע האיראני לחות’ים במהלך מלחמת “חרבות ברזל”: תפיסת הספינה “אלשרוא “כמקרה בוחן".
[9] להרחבה, ראו מחקר של מרכז המידע מתאריך 26 באוקטובר 2025: "העימות בין החות’ים וישראל לנוכח הפסקת האש ברצועת עזה".