איראן בעקבות העימות האחרון עם ישראל בזירה הסורית

ד”ר רז צימט

ב-21 בינואר 2019 תקף צה”ל מטרות של כוח קדס ושל משמרות המהפכה. בין המטרות שהותקפו, על-פי הודעת דובר צה”ל, היו מחסני נשק ואתרים צבאיים (אחד מהם בשדה התעופה הבינלאומי של דמשק), אתר מודיעין איראני ומחנה אימונים, שהופעל על-ידי איראן. כמו כן הותקפו סוללות טילים סוריות, שירו על מטוסי צה”ל. התקיפה באה בתגובה לירי טיל קרקע-קרקע מצד כוחות איראנים המוצבים בסוריה לעבר צפון רמת הגולן, שבוצעה לאחר תקיפה נוספת, שיוחסה לישראל, בשדה התעופה דמשק ב-20 בינואר 2019.

יעדים איראניים שהותקפו (דובר צה”ל)
    מימין: אתר לוגיסטי איראני בבסיס צבא סוריה. משמאל: אתר איראני בשדה התעופה בינלאומי בדמשק  (אתר דובר צה"ל, 21 בינואר 2019)
מימין: אתר לוגיסטי איראני בבסיס צבא סוריה. משמאל: אתר איראני בשדה התעופה בינלאומי בדמשק
(אתר דובר צה”ל, 21 בינואר 2019)
תקיפת סוללות הגנה אווירית סורית (מתוך סרטון שפרסם דובר צה"ל, 21 בינואר 2019).    תקיפת סוללות הגנה אווירית סורית (מתוך סרטון שפרסם דובר צה"ל, 21 בינואר 2019).
תקיפת סוללות הגנה אווירית סורית (מתוך סרטון שפרסם דובר צה”ל, 21 בינואר 2019).
צילומי לויין של יעדים איראניים שהותקפו (באדיבות חברת ISI)

צילומי לויין של יעדים איראניים שהותקפו (באדיבות חברת ISI)

צילומי לויין של יעדים איראניים שהותקפו (באדיבות חברת ISI)

צילומי לויין של יעדים איראניים שהותקפו (באדיבות חברת ISI)

  • באיראן לא הגיבו באופן רשמי לתקיפת צה”ל. התקשורת האיראנית הסתפקה בדיווחים קצרים ואינפורמטיביים בלבד והדגישה בעיקר את תגובת מערך הנ”מ הסורי לפעולה הישראלית. באיראן גם לא אישרו את דיווח מרכז המעקב לזכויות אדם בסוריה לפיו 12 אנשי משמרות המהפכה נהרגו בתקיפה הישראלית. הכתב הצבאי של סוכנות הידיעות תסנים המזוהה עם משמרות המהפכה צייץ בחשבון הטוויטר שלו (22 בינואר 2019), כי בפעולה הישראלית לא נהרג אף אחד מבין “היועצים האיראנים” בסוריה ואף לא נפגעו עמדות איראניות. הוא כינה את הדיווחים על פגיעות בקרב האיראנים “מערכה פסיכולוגית של האויב הציוני”.
משמעות שיגור הטיל לעבר רמת הגולן ע”י הכוחות האיראנים בסוריה
  • שיגור הטיל על-ידי הכוחות האיראנים המוצבים בסוריה מצביע להערכתנו על נחישות איראן להמשיך במאמצי ההתבססות הצבאית שלה בסוריה חרף פעילות צה”ל המגבילה את חופש הפעולה האיראני. איראן הנהנית, בשלב זה, מעניינם של המשטר הסורי ורוסיה בהמשך נוכחותה במדינה, אינה מתכוונת לוותר על השפעתה בסוריה והיא אף מפגינה יכולת לקיים נוכחות צבאית בסמוך לגבול בין סוריה וישראל.
  • רוסיה אינה רואה אומנם הצדקה בנוכחות צבאית איראנית קבועה בסוריה ואף מודעת לכך, שנוכחות איראן ושלוחיה בסוריה מייצרת חיכוך גובר עם ישראל, מאיימת על הישגי המשטר הסורי ומסכנת את עתיד תהליך ההסדרה בתום מלחמת האזרחים. עם זאת, היא עדיין מכירה בנחיצות הנוכחות הצבאית של איראן והמיליציות השיעיות הפועלות בחסותה בסוריה, מאחר שטרם הושגה הכרעה סופית במערכה הצבאית, ועל כן היא אינה מגלה עניין של ממש בבלימת מאמצי ההתבססות האיראנית.
  • יצוין כי בסמוך לסבב ההסלמה האחרון הדגישו בכירים איראנים, כי בכוונת טהראן להמשיך ולהחזיק בכוחותיה בסוריה תוך שהם מדגישים כי מדובר ב”יועצים צבאיים” הפועלים מתוקף הזמנה רשמית של ממשלת סוריה. ראויה לציון הצהרתו של מפקד משמרות המהפכה, מחמד-עלי ג’עפרי (Mohammad Ali Jafari) אשר הכריז, כי איראן תמשיך להחזיק יועצים צבאיים בסוריה וכן ציוד ואמצעי לחימה שנועדו, לדבריו, לאמן ולחזק את “ההתנגדות האסלאמית” בסוריה (רמז לחזבאללה?). הוא כינה את איומי ראש הממשלה בנימין נתניהו להמשיך ולפעול נגד ההתבססות הצבאית האיראנית בסוריה “מגוחכים” והצהיר, כי על ישראל לחשוש מפני היום, שבו ייפלו על ראשה טילים מדויקים שבידי איראן.
  • ג’עפרי התייחס גם להצהרת דובר משרד החוץ האיראני, כי אין לאיראן כוחות צבאיים בסוריה, ואמר, כי כוונתו היתה לכך שלאיראן אין יחידות צבאיות בסוריה (קרי, אין עוצבות צבאיות סדירות להבדיל מיועצים ומכוחות סדירים למחצה הפועלים בחסות איראן). הוא ציין, כי ישראל מודעת היטב לכך שהיחידות הצבאיות האיראניות כה חזקות ומרשימות, שאם אפילו אחת מהן תגיע לסוריה, תיאלץ ישראל להיכנע (פארס, 16 בינואר 2019). גם חסן פירוזאבאדי (Hasan Firouzabadi), יועצו הבכיר של מנהיג איראן וראש המטה של הכוחות המזוינים האיראנים לשעבר הצהיר, כי נוכחות היועצים האיראנים בסוריה תימשך כל עוד נמשכת נוכחות הטרוריסטים במדינה וכל עוד סוריה תזדקק לסיוע מצד איראן (אירנ”א, 14 בינואר 2019).
הערכת הסיבות להחלטת איראן לשגר טיל לשטח ישראל
  • שיגור הטיל לשטח ישראל היווה תגובה איראנית חריגה לתקיפה ישראלית חריגה, שבוצעה ב-20 בינואר 2019 באור יום. מעבר לכך, להערכתנו, ברקע ההחלטה האיראנית לשגר את הטיל עומדות גם כמה סיבות נוספות:
  • נסיגה ישראלית ממדיניות העמימות בכל הקשור לפעילותה הצבאית בסוריה. לכך תרמו הצהרות בכירים ישראלים בנוגע להישגי ישראל במערכה נגד איראן, שעשויות היו לעודד את טהראן להפגין את נחישותה ויכולתה לפעול נגד ישראל. מאמר פרשנות, שהתפרסם באתר האיראני תאבנאכ לאחר ירי הטיל (21 ינואר 2018), הזהיר מפני התפתחות עימות מסוכן בין איראן וישראל בעקבות שינוי כללי המשחק הבלתי-כתובים בין שתי המדינות בסוריה מצד ישראל. במאמר נטען, כי בעבר נמנעה ישראל מלקבל אחריות על פגיעה ביעדים איראנים והזהירה את איראן מראש לפני תקיפותיה בסוריה כדי למנוע אבדות בנפש ותגובה איראנית אפשרית.
  • החלטת נשיא ארה”ב להסיג את הכוחות האמריקאים מסוריה. הנסיגה האמריקאית נתפסת על-ידי איראן כהישג תודעתי המשרת את האינטרסים שלה כמי שחותרת באופן מסורתי לצמצום הנוכחות האמריקאית באזור. היא גם מספקת לה הזדמנות לנסות ולהגדיר מחדש את כללי המשחק בזירה, להגביר את חופש הפעולה שלה בסוריה ולהרחיב את התבססותה הצבאית.

"דוגמא נוספת לשקיעת המעצמה ארה"ב" (תסנים, 23 בדצמבר 2018)
“דוגמא נוספת לשקיעת המעצמה ארה”ב”
(תסנים, 23 בדצמבר 2018)

  • המגעים הנמשכים בין איראן, רוסיה ותורכיה סביב חלוקת השליטה המדינית, הצבאית והכלכלית בסוריה לאחר התייצבות משטר אסד. על רקע מגעים אלה נחושה איראן להבטיח את מעמדה בסוריה בתום מלחמת האזרחים. לפיכך היא חותרת להבהיר ליתר השחקנים בזירה כי בכוונתה ליטול חלק מרכזי בעיצוב המציאות בסוריה בעידן ההסדרה.
סיכום והערכה
  • איראן אינה מעוניינת, להערכתנו, בשלב זה בעימות כולל עם ישראל. הימנעותה מתגובה רשמית לתקיפה הישראלית והפרופיל התקשורתי הנמוך שנשמר באיראן לאחר האירועים משקפים לדעתנו רצון איראני להימנע מהסלמה נוספת, במיוחד בתקופה רגישה בה מתמודדת טהראן עם לחצים בינלאומיים גוברים ומשבר כלכלי מחריף. איראן גם מעוניינת לשמר מרחב הכחשה, שיאפשר לה להחליט על תגובה בעיתוי ובאופן שהיא תמצא לנכון. טהראן מודעת היטב לעליונות המודיעינית והטכנולוגית הישראלית בחזית הצפונית ואף מפגינה נכונות להתאים את האסטרטגיה שלה בסוריה לאילוצים הניצבים בפניה, זאת למשל, באמצעות צמצום נוסף בהיקף כוחות משמרות המהפכה בסוריה והתבססות רבה יותר על כוחות שיעים זרים ועל כוחות סורים מקומיים בהתאם לאסטרטגיית הפעולה המועדפת של שימוש בשליחים (proxies) מקומיים ואזוריים.

מפקד כוח קדס קאסם סלימאני ופעילים במיליציה העיראקית "אל-נג'באא'" באבו-כמאל  (איסנ"א, 16 בנובמבר 2017)
מפקד כוח קדס קאסם סלימאני ופעילים במיליציה העיראקית “אל-נג’באא'” באבו-כמאל
(איסנ”א, 16 בנובמבר 2017)

  • פעילות ישראל משבשת את התוכניות האיראניות, אך אין בה כדי לאלץ את איראן לנטוש את מאמציה להתבסס צבאית בסוריה ולמלא תפקיד מרכזי בעיצוב פניה של סוריה בעקבות התייצבות משטר אסד. גם לאחר סבב העימות האחרון בין ישראל ואיראן במאי 2018, כאשר האיראנים יצאו כשידם על התחתונה, הם לא נטשו את רצונם להמשיך ולקדם את מימוש היעדים האסטרטגיים שלהם. במרכזם של היעדים הללו עומדים ייצוב ועיצוב המשטר הסורי תוך הגברת ההשפעה האיראנית עליו והגברת מנופי הלחץ והחרפת האיום על ישראל תוך יצירת הרתעה כלפיה, ובכלל זה העברת יכולות דיוק למערך הטילים שבידי חזבאללה ושיקום התעשיות הצבאיות הסוריות. בד בבד פועלת איראן להעמיק גם את השפעתה הכלכלית והאזרחית בסוריה.

פגישת הועדה הכלכלית המשותפת לאיראן ולסוריה (סאנ"א, 29 בדצמבר 2018)
פגישת הועדה הכלכלית המשותפת לאיראן ולסוריה
(סאנ”א, 29 בדצמבר 2018)

לסיכום: למרות התקיפה הישראלית החריגה איראן לא ויתרה על כוונתה לבסס בסוריה זירת פעולה מבצעית נוספת בגבולה הצפוני של ישראל, ממנה תוכל להפעיל את שלוחיה מהמיליציות הפרו-איראניות ומארגון חזבאללה. להערכתנו איראן אינה חותרת לעימות כולל עם ישראל ומעדיפה להמשיך באסטרטגיה של “הליכה על הסף”. עם זאת, היא ממשיכה לבחון ולנסות להגדיר מחדש את “כללי המשחק” ולמתוח את גבולות הגזרה בינה לבין ישראל בסוריה בהתאם להתפתחויות המדיניות והצבאיות בזירה. שיגור הטיל המחיש כי לשם מימוש יעדיה האסטרטגיים איראן אף מוכנה ליטול סיכונים (מבוקרים בראייתה) ע”י נקיטת פעולות התקפיות ישירות נגד ישראל.