איומי ארגוני ‘ציר ההתנגדות’ על רקע המתיחות בין ארה”ב ואיראן

עיקרים

• על רקע גל המחאות באיראן וחילופי האיומים בין איראן, ארה”ב וישראל פרסמו חברות ‘ציר ההתנגדות’ התייחסויות ואיומים מצדן ואף דווח כי חלקן פועלות להיערכות לעימות.
• סביר, כי בהתאם להצהרותיהן של חברות ‘ציר ההתנגדות’ ופעולותיהן במלחמת 12 הימים בין ישראל ואיראן, במקרה של עימות ישיר בין איראן וארה”ב יותקפו אינטרסים ונכסים אמריקאים במזה”ת, וייתכן שגם מטרות בשטח ישראל.
• להערכתנו, היקף התגובות של חברות ‘ציר ההתנגדות’ ועוצמתן יושפע בין השאר גם מאופי התקיפה של ארה”ב והמטרות שיותקפו. במידה והתקיפה תאיים ישירות על שרידות המשטר, ובפרט הריגתו של המנהיג העליון, הסבירות לתגובה מצד חברות הציר תהיה גבוהה יותר. במידה ויותקפו רק מטרות צבאיות וביטחוניות ולא יהיה איום מיידי על שרידות המשטר, יתכן וחלק מחברת הציר יבחרו לא להגיב או להגיב באופן סמלי בלבד.
• עם זאת, להבנתנו, השיקולים של חברות הציר אינם אחידים:
• חזבאללה כארגון עם המחויבות הגבוהה ביותר לאיראן, עלול לספוג את התגובה המשמעותית ביותר מצד ישראל במידה ויחליט לתקוף את ישראל ישירות.
• מידת מחויבותן של המיליציות השיעיות בעיראק פחותה מחזבאללה והן נתונות ללחצים שונים, עובדה שתשפיע על שיקול דעתן אם לתקוף מטרות אמריקאיות וישראליות.
• נראה כי החות’ים, שתקפו את ישראל ומטרות נוספות במרחב במהלך המלחמה מול חמאס והמערכות של ישראל מול חזבאללה ואיראן, הם הגורם שעלול להגיב בסבירות הגבוהה ביותר נגד ישראל ומרכיב ההרתעה והתגובה מולם מוגבל.

רקע

• ב- 28 בדצמבר 2025, החל ברחבי איראן גל מחאות נרחב על רקע החרפת המשבר הכלכלי במדינה שהחריפו עד כדי קריאת תיגר על המשטר. המחאות התפשטו במהרה למוקדים רבים באיראן ועימותים נרשמו בין המוחים וכוחות הביטחון האיראנים. בעקבות האירועים, נקט המשטר האיראני בצעדי מנע ודיכוי קשים נגד המוחים שהובילו למספר רב של נפגעים ועצורים (New York Times, 19 בינואר 2026; סקיי ניוז, 19 בינואר 2026).
• כתוצאה מהתפתחויות אלה, הצהיר נשיא ארה”ב, דונלד טראמפ, כי “אם איראן תירה ותהרוג באלימות מפגינים שלווים, כפי שהיא נוהגת, ארצות הברית של אמריקה תבוא לעזרתם” (חשבון Truth Social של דונלד טראמפ, 2 בינואר 2026). מספר ימים לאחר מכן, אמר טראמפ כי ארה”ב שוקלת “אפשרויות חזקות מאוד” וביניהן התערבות צבאית אפשרית. במקביל, שלחה ארה”ב כוחות רבים למזה”ת וניהלה דיונים בשיתוף בעלות בריתה באזור. בהמשך, ארה”ב פתחה במשא ומתן עם איראן בניסיון למנוע הסלמה, תוך שהיא ממשיכה בשיגור כוחות למזרח התיכון (וול סטריט ג’ורנל, 11 בינואר 2026; רויטרס, 23 בינואר 2026; BBC, 29 בינואר 2026, הגארדיאן, 3 בפברואר 2026).
• המנהיג העליון של איראן, עלי ח’אמנהאי, הצהיר כי מלחמה עם איראן תהפוך למלחמה אזורית (איראן אינטרנשיונל, 1 בפברואר 2026)
• ח’אמנהאי האשים את ארה”ב וישראל בהצתת המחאות כחלק מאסטרטגיה אמריקאית ארוכת טווח שמטרתה היא להחליש את המשטר האיראני מבפנים (רויטרס, 2 בינואר 2026, 21 בינואר 2026). בנוסף, בכירים איראניים מסרו כי לא יתכופפו נוכח הצהרות ארה”ב ואיימו כי תקיפה אמריקאית תיענה ב”תגובה ראויה” נגד אינטרסים אמריקאים במזה”ת, כמו גם ישירות נגד ישראל (רויטרס, 9, 10, 15 בינואר 2026; אלג’זירה, 10 בינואר 2026; AP, 17 בינואר 2026, הגארדיאן, 20 בינואר 2026; חשבון X של עלי שמח’אני, 28 בינואר 2026).

פעולות והתבטאויות מצד חברות ‘ציר ההתנגדות’

• על רקע המחאות וחילופי האיומים בין איראן, ארה”ב וישראל, פרסמו גם חברות ‘ציר ההתנגדות’ התייחסויות ואיומים מצדן ואף דווח כי חלקן פעלו להיערכות לעימות. כמו כן, בדומה להתבטאויותיהן במהלך ולאחר “מלחמת 12 הימים בין איראן וישראל ביוני 2025, נשמעו איומים לפגיעה באינטרסים ונכסים אמריקאים במזה”ת ובשטח ישראל. במהלך העימות ביוני 2025, דיווח צה”ל כי בוצעו שיגורים של כארבעים כטב”מים על ידי המיליציות הפרו-איראניות בעיראק לעבר ישראל, ושיגורים של כשניים עד שלושה טילים בליסטיים מצד החות’ים.^[1] יש לציין, כי חזבאללה נמנע מתקיפת ישראל. לכן, סביר שגם במקרה של עימות ישיר בין איראן וארה”ב יותקפו על ידי חברות ‘ציר ההתנגדות’ אינטרסים ונכסים אמריקאים במזה”ת, ואף ייתכן שגם מטרות בשטח ישראל. עם זאת, יש לציין, שבמלחמה עם איראן ביוני 2025, המשטר האיראני לא חש איום על עצם שרידותו, לעומת האיום האמריקאי הנוכחי לפגוע בראשי המשטר אם תהיה מלחמה ישירה בין ארה”ב לאיראן. בתרחיש שבו תהיה פגיעה בראשי המשטר האיראני מחויבותם של השלוחים להגיב תהיה רבה יותר.

חזבאללה

• חזבאללה הוא כשחקן מרכזי ב’ציר ההתנגדות’ מחויב לאיראן. תוצאות המערכה שניהל הארגון מול ישראל בה נפגעו יכולותיו המבצעיות וניסיונותיו מאז לשקם את יכולותיו, לצד החשש מתגובה משמעותית של ישראל נגדו במידה ויבחר לתקוף את ישראל יהוו שיקולים מרכזיים בבוא להחליט אם לפעול נגד ישראל במקרה ואיראן תותקף.
• הסכם הפסקת האש מנובמבר 2024 בין הארגון לבין ישראל וניסיונות הממשל הלבנוני לאכוף את מרותו על כל לבנון, קיימת בלבנון מחלוקת חריפה בנוגע לנכונותו להצטרף למערכה לצד איראן ולסכן בכך את לבנון. כך למשל, ב- 28 בינואר 2026, דווח כי על מגעים נמרצים בצמרת השלטון בלבנון בניסיון למנוע את גרירת לבנון למלחמה אזורית. נשיא לבנון, ג’וזף עון, הבהיר כי לבנון לא תשמש זירה או תשתית לסיוע לאיראן, ויו״ר הפרלמנט, נביה ברי, פעל מול חזבאללה בניסיון להכיל את המצב ולמנוע את גרירת העדה השיעית ל״הרפתקה הרסנית״. עם זאת, לפי המקורות, למאמצים אלו סיכויי הצלחה מוגבלים, שכן החלטות הארגון כפופות בראש ובראשונה להוראות המנהיג העליון של איראן. עוד נטען בדיווח כי חזבאללה איבד חלק ניכר מיכולותיו הצבאיות, וכי במקרה של הוראה מטהראן להתערב הארגון יראה בכך מלחמה קיומית (נדאא׳ אל־ווטן, 28 בינואר 2026).
• עם זאת, חזבאללה שומר על עמימות בנוגע למעורבותו האפשרית במידה ויפרוץ עימות אזורי עם איראן, אך רמז על הכנות לעימות במידה ויפרוץ.
• להלן ההתבטאויות הבולטות מקרב גורמים בארגון והקרובים אליו:
  • ב- 17 בינואר 2026, נשא מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, נאום בו האשים את ארה”ב וישראל בניסיון מתמשך להפיל את איראן מבפנים באמצעות סנקציות, הפצת כאוס וניצול מחאות כלכליות, לאחר שכשלו במשך יותר מארבעה עשורים להכניעה באמצעים צבאיים ומדיניים. לטענתו, “סוכנים אמריקאים וישראלים” פועלים ברחובות איראן כדי להסלים אלימות, אך ההפגנות ההמוניות האחרונות בתמיכת המשטר הוכיחו את אחדות העם סביב המנהיג עלי ח’אמנהאי, וסביב משמרות המהפכה (אלמנאר, 17 בינואר 2026).
  • חבר סיעת חזבאללה בפרלמנט, חסן עז אלדין, הזהיר כי כל פגיעה אמריקאית באיראן תוביל להסלמה אזורית רחבת היקף ותיצור מצב נפיץ שבלתי ניתן לצפות את השלכותיו. הוא האשים את ארה״ב בהתנהלות תוקפנית ובזלזול בחוק הבינלאומי, וטען כי היא פועלת בבריונות ובכוח אך לא תשיג את יעדיה. עז אלדין הדגיש את חוסנה של איראן ואת יכולתה להתמודד עם לחצים ומשברים, והציג אותה כעוגן מרכזי של ציר “ההתנגדות” וכמגן הקהילה השיעית והעמים המדוכאים באזור (ערוץ הטלגרם בלאע’ מדיה, 10 בינואר 2026).
  • חזבאללה בירך על “צעדות המיליונים” בעד המשטר באיראן, שלדבריו משקפות את תמיכת העם במשטר, והאשים את ארה”ב וישראל בניסיון לערער את היציבות הפנימית ולהפיל את הרפובליקה האסלאמית. הארגון הדגיש את התנגדותו לכל התערבות זרה בענייניה הפנימיים של איראן (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 13 בינואר 2026).
  • “מקור המקורב לחזבאללה” אמר ב- 14 בינואר 2026 כי דיפלומטים ביקשו הבטחות מהארגון לפיהן הוא לא ינקוט בפעולה כלשהי אם איראן תותקף, על רקע איומי ארה”ב בתקיפה אפשרית. “המקור” אמר כי חזבאללה לא סיפק הבטחות כאלה (אלנשרה, 14 בינואר 2026). בתוך כך, “גורמים רשמיים בנשיאות לבנון” מסרו כי חזבאללה הבטיח שלא ייגרר לעימות במקרה של תקיפה אמריקאית-ישראלית נגד איראן, וכי יאמץ קו דומה לזה שנקט במלחמת “12 הימים” ביוני 2025 – הימנעות ממעורבות בלחימה מחוץ לשטח לבנון (אלאנבאא’, 14 בינואר 2026).
  • סיעת חזבאללה בפרלמנט הלבנוני האשימה את ארה”ב במדיניות הגמונית המאיימת על ריבונות מדינות האזור ושיבחה את עמידת איראן ומנהיגה עלי ח’אמנהאי, מול הלחץ האמריקאי-ישראלי (אתר סיעת חזבאללה, 22 בינואר 2026).
  • בנאום נוסף שנשא ב- 26 בינואר 2026, התייצב נעים קאסם באופן ברור לצד איראן לקראת מערכה אפשרית אך לא איים במפורש בתגובה ישירה נגד ארה”ב או ישראל. בנאומו טען כי “כאשר טראמפ או דומיו” מאיימים לרצוח את המנהיג העליון, עלי ח’אמנהאי, הם למעשה מאיימים על מיליונים, ואף על עשרות מיליונים, וכי זו “אחריותנו הקולקטיבית” להתייצב כנגד איום זה ולהיערך לקראתו. עם זאת, הוא הדגיש כי חזבאללה יחליט אם להתערב בהתאם “לנסיבות הזמן ושדה המערכה” (אלמנאר, 26 בינואר 2026).

המיליציות הפרו-איראניות בעיראק

• בנוסף לאיומים שפרסמו המיליציות הפרו-איראניות בעיראק כלפי ארה”ב וישראל, הן פעלו גם על מנת לסייע לאיראן בדיכוי המחאות. ב- 15 בינואר 2026, דווח מפי “מקור צבאי אירופי ומקור ביטחוני עיראקי” כי כ-5,000 לוחמי מיליציות עיראקיות נכנסו לאיראן בשבועות האחרונים דרך שני מעברי גבול בכדי לסייע למשטר לדכא את המחאות במדינה. כמו כן, דווח כי 800 “לוחמים שיעים” נכנסו לאיראן כדי לסייע בדיכוי המחאות גם כן תחת כיסוי של עלייה לרגל. לפי הערכה צבאית אירופית, הלוחמים שייכים למיליציות גדודי חזבאללה, תנועת האצילים (אלנג’באא’), כתאא’ב סיד אלשהדאא’ וארגון בדר, וזאת תחת מסגרת כוחות “הגיוס העממי”. לפי ההערכה, השימוש בלוחמים שאינם איראנים הוא אינדיקציה נוספת לשבריריות המשטר ולנחישותו להחזיק מעמד למרות המחיר האנושי הגבוה של המחאות עד כה (CNN, 15 בינואר 2026).
• כאמור, המיליציות פרסמו גם מספר התבטאויות בנוגע להתפתחויות באיראן והאיומים האמריקאיים כלפיה:
  • מזכ”ל גדודי חזבאללה בעיראק, אבו חסין אלחמידאוי, הבהיר למשטר האיראני ולמנהיגו, עלי ח’אמנהאי, כי המיליציה ניצבת לצידם לנוכח המחאה נגד השלטון. הוא הוסיף כי “ראש חזית השקר” ממשיך בהכנות לתקוף את טהראן, ועל כן “החובה הדתית והמוסרית” מחייבת לעמוד לצד העם האיראני. אלחמידאוי גם הזהיר את ארה”ב כי “מלחמה באיראן אינה פיקניק – אחרי שתדלק האש היא לא תכובה” (ערוץ הטלגרם של גדודי חזבאללה, 12 בינואר 2026).
  • “מנהיג בולט במיליציות בעיראק” מסר כי עיראק תיקח חלק בכל פעולה שתיכפה על “ציר ההתנגדות”, ותפעל מתוקף “אחדות המטרה נגד הכיבוש האמריקאי והישות הישראלית”. לדבריו, מה שקורה באיראן הוא חלק מהמשחק האמריקאי-ישראלי שמטרתו “להצית את המצב הפנימי באיראן”. “המנהיג” הדגיש כי הניסיון להחליש את המשטר הוא “הימור אבוד” וכי איראן היא מדינה בעלת חוסן (אלאח’באר, 12 בינואר 2026).
  • גם מיליציית כתאא’ב סיד אלשהדאא’ הצהירה על “עמידה מלאה לצד מחנה האמת, המיוצג על ידי הרפובליקה האסלאמית, אל מול מחנה הרשע וההגמוניה המונהג על ידי הכיבוש האמריקאי-ציוני על כל כליו, שופריו ומשרתיו”. הם קראו לרשויות העיראקיות למנוע שימוש במרחב האווירי האיראני כדי לתקוף מדינה מוסלמית שכנה (ערוץ הטלגרם של כתאא’ב סיד אלשהדאא’, 16 בינואר 2026).
  • “גורמים בגדודי חזבאללה” מסרו כי בסיסים צבאיים אמריקאים בעיראק ובאזור יהוו מטרה אם ארה”ב תפתח בפעולה צבאית נגד איראן. בנוסף, “בכיר במיליציה” מסר כי הטילים והרחפנים של “ההתנגדות” מוכנים, ואישר כי המיליציה היא חלק מהסכסוך בין ארה”ב לבין איראן וכי הם לא יישארו ניטרליים. לדבריו, המיליציה נמנעה ממעורבות במלחמת 12 הימים ביוני 2025 לאחר הנחיית המנהיג העליון של איראן, עלי ח’אמנהאי, אולם הוסיף כי “המצב כעת שונה לחלוטין” (שפק ניוז, 16 בינואר 2026).
  • מזכ”ל מיליציית גדודי חזבאללה, אבו חסין אלחמידאוי, קרא להתכונן “למלחמה כוללת כדי לתמוך באיראן. הוא טען כי “כוחות ההטעיה – הציונים ובעלי בריתם” מתאספים כדי לנסות להכניע אותה, ואף להשמיד אותה ולמחוק את כל “העקרונות המוסריים והאתיים”. הוא איים כי המלחמה “לא תהיה פיקניק. אלא, תטעמו את צורות המוות המרות ביותר, ודבר לא יישאר מכם באזורנו”. אלחמידאוי גם קרא ל”מוג’האדין” להתכונן לעימות זה, במיוחד אם עימות זה יוכרז כג’האד, ולהיות מוכנים גם ל”פעולות מות קדושים”, קרי פיגועי התאבדות (ערוץ הטלגרם של גדודי חזבאללה, 25 בינואר 2026). בהמשך, פורסם תיעוד של אלחמידאוי ושל מתנדבים נוספים חותמים על טפסים שבהם הצהירו על נכונותם לבצע פיגועי התאבדות למען תמיכה באיראן (צבארין ניוז, 27-26 בינואר 2026).

    
אלחמידאוי ובעקבותיו מתנדבים רבים חותמים על הטפסים (ערוץ הטלגרם של גדודי חזבאללה, 26-27 בינואר 2026)

• • ארגון בדר התחייב לתמוך באיראן במקרה שתפרוץ מלחמה בינה לבין ארה”ב וישראל. בהודעה מטעם “משרד ההדרכה האידיאולוגית” של הארגון נאמר כי זהו “קרב גורלי בין חזית האמת לחזית השקר, שבו כל בעלי האמונה יצאו נגד כל תומכי הפוליתאיזם, ולא יהיה מקום לניטרליות, היסוס או שתיקה”. גם חבר הלשכה המדינית של תנועת האצילים, פראס אליאסר, מסר כי כל תקיפה נגד איראן תגרור את האזור לעימות רחב יותר הכולל את מדינות המפרץ ועיראק, בו התגובה האיראנית תהיה יוצאת דופן, הן מבחינת אופי ומיקום המטרות שיותקפו” (שפק ניוז, 26 בינואר 2026).
  • “חטיבות הבטחת האמת – בני חצי האי ערב”, שנחשב כארגון כסות של גדודי חזבאללה, איים לפגוע באינטרסים אמריקאיים כתוצאה “מהמדיניות הטרוריסטית של הממשל האמריקאי ושל שלוחיו באזור”, אשר נועדה “להכניע את כל מי שמתנגד לשיטותיהם הזדוניות שמטרתן להפיל נזק, לשלול רצון מהעמים ולגזול את עושרם”. בין השאר, הם איימו לפגוע באינטרסים אמריקאיים באזור, ובראשם זרימת הנפט מהים האדום והמפרץ הערבי ומקורות האנרגיה האמריקאיים בחצי האי ערב”, בנוסף לשגרירויות האמריקאיות (ערוץ הטלגרם של חטיבות הבטחת האמת – בני חצי האי ערב, 26 בינואר 2026).
  • בהקשר דומה, “סראיא אווליאא’ אלדם”, הנחשבת מיליציית כסות ובעלת קשרים למיליציה לעצאא’ב אהל אלחק, פרסמה סרטון בו ישנו כביכול תיעוד מאתר תת קרקעי שבו פעיליה משנעים טילים ובנוסף נראות תמונות של דמויות בכירות ב’ציר ההתנגדות’ לאורך השנים (ערוץ הטלגרם של סראיא אווליאא’ אלדם, 31 בינואר 2026). הארגון הכריז ב- 16 בינואר 2026, על נכונותו לפעול לצד איראן במידה ותתוקף.
  • מזכ”ל מיליציית אלנג’באא’, אכרם אלכעבי, מסר כי “העם העיראקי, עם השבטים האצילים והקנאים, לא יעמוד מנגד נוכח חבריו שעמדו לצידו במצוקתו ושפכו דם על אדמתו במלחמה בטרור ובכפירה”. לפיכך הדגיש כי “כל תקיפה צבאית אמריקאית-ציונית על איראן פירושה שכל אזור מערב אסיה ירתח תחת חייליכם ובסיסיכם, אז הכינו את קבריכם. כי אם המערכה תחל, מי שהתחיל אותה לא יסיים אותה, אלא הנקמה תעבור מדור לדור, ותתרחב עד שתגיע למדינותיכם ולבתיכם, ואף אחד לא יינצל ממנה” (ערוץ הטלגרם של מיליציית אלנג’באא’, 28 בינואר 2026).

     
תומכי המיליציות בהפגנת תמיכה באיראן בבגדאד (ערוץ הטלגרם של סוכנות צבארין, 17 בינואר 2026)

• עם זאת, המיליציות השיעיות בעיראק נתונות ללחצים כבדים מצד ארה”ב ונוטלות חלק במאמצים להקמת ממשלה חדשה בעיראק, והצטרפות למערכה אזורית עלולה לפגוע במעמדן ויכולתן בעיראק. אך הסבירות להצטרפותן למערכה אזורית תעלה אם יהיה איום משמעותי על שרידות המשטר באיראן.

החות’ים

• מאז תחילת המחאות באיראן, פורסמו דיווחים לפיהם החות’ים רואים במחאות באיראן ובהסלמה אפשרית כתוצאה מהן, כהתפתחויות אשר עלולות לפגוע בארגון באופן משמעותי וכי יש להיערך לקראתן. כך למשל דווח ב- 6 בינואר 2026, על פי “מקורות ביטחוניים תימניים יודעי דבר” כי התנהלו שיחות תיאום חשאיות בדרג גבוה בין קציני שטח בכירים מכוח קדס ובכירים ביטחוניים וצבאיים חות’ים כדי לדון בתגובות לנוכח האפשרות של מתקפה ישראלית-אמריקאית ישירה נגד טהראן. לפי ה”מקורות”, הפגישות הביאו לגיבוש מסקנות מבצעיות שהראו כי “ציר ההתנגדות” עובר משלב של “התרעה מילולית” למוכנות בפועל ולהקמת חדרי מעקב משותפים. צוין כי שיחות התיאום נפתחו לנוכח ההערכה כי חלון ההזדמנויות למניעת הסלמה מצטמצם וכי לפני המתקפה נגד איראן, או במקביל אליה, יהיה גם ניסיון לשתק את השלוחות של איראן, ובעיקר את חזבאללה, כדי למנוע מהן לפעול. לפי הדיווח, מלבד הים האדום ומצר באב אלמנדב, עלתה האפשרות להרחיב את זירת הפעילות גם לנקודות חיוניות בקרן אפריקה, וזאת תוך הימנעות מקבלת אחריות ישירה ושמירה על יכולת הכחשה (ארם ניוז, 6 בינואר 2026).
• בדיווח נוסף ב- 14 בינואר 2026 נמסר כי החות’ים נמצאים ב”פאניקה ובבלבול עמוק” נוכח המחאות באיראן. לפי הדיווח, ישנה דאגה בקרב החות’ים מהשלכות אפשריות של ההתפתחויות באיראן על עתיד הארגון מבחינה פוליטית וביטחונית. “מקורות המקורבים לחות’ים” טענו כי פורסמו הנחיות מחמירות להעלאת המוכנות הביטחונית לרמה העליונה, ולהגברת הפריסה ברחובות הראשיים וסביב מוסדות ממשלתיים וביטחוניים. עוד דווח כי בכירים חות’ים עדיין לא נראים בציבור על אף שחלפו חודשים מאז הפסקת האש בעימות האזורי, ככל הנראה משום שעדיין קיים חשש אצל החות’ים מתקיפות אפשריות (אלשרק אלאוסט, 14 בינואר 2026).
• בנוסף פורסמו מספר התבטאויות של החות’ים בנוגע להתפתחויות באיראן כולל איומים לחידוש התקיפות נגד כלי שיט בקרבת תימן ובמיוחד נגד כלי שיט אמריקאים:
  • מנהיג התנועה החות’ית, עבד אלמלכ אלחות’י, הדגיש כי “מה שהאויבים עשו ברפובליקה האסלאמית של איראן הוא פגיעה אמריקאית-ישראלית באמצעות כנופיות פשע”. לטענתו, האמריקאים “שולחים כנופיות פשע להיות חוד החנית של הבעיות הללו כשמטרתם בסופו של דבר היא לשלוט באיראן” (סבא, 15 בינואר 2026).
  • חבר הלשכה המדינית של החות’ים, מחמד אלפרח, טען כי מה שקורה באיראן זו “מהפכה מפוברקת בהובלת ישראל ובחסות ארה”ב”. לדבריו, איראן משלמת את המחיר על התנגדותה “להגמוניה האמריקאית ולתוקפנות הישראלית”, ועל עמידתה לצד עמים מדוכאים, ובראשם “פלסטין”. עוד אמר כי כל מתקפה נגד איראן תסלול את הדרך לפגיעה בשאר המשטרים האסלאמיים (אלמיאדין, 14 בינואר 2026).
  • “מקורות חות’ים” טענו כי הסלמה אמריקאית נגד איראן תיתפס על ידי החות’ים כחלק מהתמיכה האמריקאית בישראל, ובכך תחייב את החות’ים להיות “חלק מהמשוואה האזורית החדשה”. הם הוסיפו כי צנעאא’ עשויה להעלות את רמת התמיכה שלה בטהראן, החל מתמיכה בזכותה להגן על עצמה, ועד להשתתפות בעימות במסגרת פעילות להרתעת “התוקפנות האמריקאית החדשה”. בהקשר זה, צוין כי החות’ים העלו את רמת הכוננות ואף יזמו ניסויי טילים בים האדום (אלאח’באר, 15 בינואר 2026).
  • בהצהרה מאיימת נוספת, מסר מחמד אלפרח כי “כל תוקפנות פוטנציאלית” נגד איראן במסגרת החורגת מגבולות המדינה והגיאוגרפיה תהווה “תוקפנות נגד האומה האסלאמית כולה, והפרה בוטה של ריבונות המדינה והחוק הבינלאומי”. עוד טען אלפרח כי פגיעה באיראן נתפסת כ”הקדמה להסלמה בלתי מוגבלת, שהשלכותיה לא תעצורנה בגבולותיה, אלא תתרחבנה ותכלולנה את כל האזור, בדומה למה שבא בעקבות התוקפנות נגד אפגניסטן”. הוא הביע ביטחון ביכולתן של איראן ובעלות בריתה להגיב בעוצמה והדגיש כי כל עימות לא יהיה סמלי, אלא עשוי להתרחב “לישות הישראלית, לבסיסים וספינות מלחמה אמריקאיות, לאינטרסים אמריקאים ולנתיבי הים שלה” (אלמיאדין, 26 בינואר 2026).
  • כדי לחזק את האיומים על כוונתם להגיב נגד כלי שיט במקרה של תקיפה אמריקאית באיראן, פרסמו החות’ים סרטון שתיאר את תקיפת הספינה Marlin Luanda על ידי כוחותיהם ב-26 בינואר 2024. בסרטון נראו ההכנות לתקיפה, החימוש ששימש לתקיפה ונזקיה (ערוץ הטלגרם של ההסברה הקרבית של החות’ים, 26 בינואר 2026).

• • “מקור צבאי חות’י” איים כי החות’ים לא יאפשרו לכלי שיט אמריקאיים להתקרב לים האדום ולים הערבי נוכח האיום שהם מהווים על תימן החות’ית. עוד מסר “המקור” כי הכוחות החות’ים העלו את רמת הכוננות ללחימה לרמה הגבוהה ביותר עקב הפעילות של ארה”ב באזור, ובמיוחד ההכרזה של וושינגטון על הכניסה לאזור של נושאת המטוסים “אברהם לינקולן”, שהותקפה בעבר על ידי החות’ים בעת ששהתה בים האדום (אלאח’באר, 28 בינואר 2026).

הפלסטינים

• חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין, המשתייכים ל’ציר ההתנגדות’, לא התייחסו בפומבי למתיחות של ארה”ב מול איראן. ניתן להעריך כי הסיבה היא חוסר הרצון לעורר מתיחות מול הממשל האמריקאי על רקע השאיפה כי הנשיא טראמפ יפעיל לחץ על ישראל בכל הנוגע ליישום הסכם הפסקת האש ברצועת עזה.

ההפצה של מרכז המידע

     
קריקטורות של הקריקטוריסט הפלסטיני עלאא’ אללקטה. מימין: כותרת הקריקטורה: התירוצים של טראמפ. המטרה הימנית – איראן, והתירוץ: הפגנות; במרכז – ונצואלה, והתירוץ: סמים; ומשמאל – גרינלנד, והאמתלה: בטחון לאומי (חשבון X של עלאא’ אללקטה, 10 בינואר 2026); משמאל: בעוד עיני העולם על גרינלנד, עיני נתניהו לאיראן (פלסטין און ליין, 26 בינואר 2026)

^[1] ראו מחקרי מרכז המידע מ-15 ביוני 2025: "תגובות “ציר ההתנגדות” למערכה בין ישראל לבין איראן"; ומ-3 ביולי 2025: "'ציר ההתנגדות' והמערכה הצבאית בין ישראל לבין איראן".

מאמרים נוספים בתחום